03.05.2022
שלישי
ב' באייר התשפ"ב (ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל [הוקדם])
09:45:21 | ◀︎ | הכל בגלל המחסור במקצועני הגנת סייבר | |
10:15:23 | ◀︎ | צלילה במכירות הסמארטפונים ברבעון הראשון של 2022, השלישי ברציפות | |
10:35:35 | ◀︎ | האמת שמאחורי עזיבתו של ג'וני אייב את אפל לאחר שלושה עשורים | |
11:30:01 | ◀︎ | TSG רוכשת את השליטה ב-EPR בעשרות מיליוני שקלים | |
12:31:39 | ◀︎ | שבע: הקרן החדשה של עמרי כספי – תשקיע בסטארט-אפים | |
13:20:57 | ◀︎ | נשים ומחשבים: רויטל אוחיון, טרנד מיקרו ישראל | |
14:26:31 | ◀︎ | תוכנת פגסוס נמצאה בנייד של ראש ממשלת ספרד | |
15:00:55 | ◀︎ | זינוק בשכר של עובדי ההיי-טק – ליותר מ-30 אלף שקלים לחודש | |
15:20:48 | ◀︎ | מיגל טולדנו מונה למנהל לקוחות אנטרפרייז בהיטאצ'י ונטרה ישראל | |
15:36:45 | ◀︎ | יום הזיכרון: קמפיין תרומה ב-ביט למען נפגעי פוסט טראומה על רקע לאומי | |
15:50:20 | ◀︎ | עובדי מחסן של אמזון בניו יורק הצביעו נגד התאגדות | |
16:09:59 | ◀︎ | 568 חיילי חיל הקשר ואגף התקשוב נפלו במערכות ישראל | |
16:59:43 | ◀︎ | האם ההיי-טק ימשיך לסייע למדינה גם בעוד עשור? | |
17:13:51 | ◀︎ | מפת הדרכים של מטא למטאוורס: ארבעה משקפיים חדשים עד 2024 | |
17:26:14 | ◀︎ | יום הזיכרון: מפגשים בין לוחמים לעובדי היי-טק |
הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
03/05/22 15:00
12.36% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
השכר של עובדי ההיי-טק עלה ב-5.9% וחצה בפעם הראשונה את ה-30 אלף שקלים לחודש (בממוצע, ברוטו) – כך עולה מנתונים שפרסמה היום (ג') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הנתון נכון לפברואר האחרון לעומת החודש המקביל אשתקד.
יש לסייג ולומר כי מדובר בנתונים גולמיים, כלומר – הם לא עברו את תהליכי העיבוד שהלמ"ס מבצעת.
הסכום המכניס ביותר בתעשיית ההיי-טק ממשיך להיות המו"פ – מחקר מדעי ופיתוח: עובד בתחום זה השתכר בפברואר 2022 בממוצע 40,922 שקלים בחודש. הנתון גדול בפער משכרם של עובדי התכנות והייעוץ בתחום המחשבים ובתחומים אחרים, שעמד על 31,154 שקלים. לאחר מכן נמצאים עובדי ה-IT עם 25,880 שקלים – קצת מעל עובדי הייצור בענף ההיי-טק, ששכרם הגיע ל-25,608 שקלים.
מקור: הלמ"ס.
הפערים שבין השכר הממוצע בהיי-טק לשאר המשק ממשיכים לגדול, ואף מאוד: בעוד שהשכר בהיי-טק גדל, כאמור, הנתון הכללי במשק עלה ב-2.3% בלבד. הוא עמד על 12,052 שקלים. מספר העובדים הכללי במשק עמד בפברואר 2022 על 3.833 מיליון. זהו נתון הגדול ב-16.3% לעומת פברואר 2021 (שבו פוטרו אלפי עובדים עקב עוד גל של הקורונה), אך כמעט שלא שונה מינואר 2022.
עוד עולה מהסקר הוא שמספר המשרות בהיי-טק ממשיך לעלות: הוא עמד במחצית אפריל על 373.4 אלף משרות – גידול של 0.7% לעומת ינואר 2022 ועלייה בולטת של 12.8% בהשוואה לפברואר 2021. מעל מחצית (52%) מהמועסקים בהיי-טק הם עובדי תכנות וייעוץ בתחום המחשבים ובתחומים אחרים – 194,300. לאחר מכן נמצאים עובדי ייצור המחשבים, המכשור האלקטרוני והאופטי, שמספרם עומד על 74,900 איש, ועובדי המו"פ – 56,400 אלף.
מקור: הלמ"ס.
הנתונים מעידים על המשך ההתאוששות במשק, ועל המשך המגמה הידועה בהיי-טק – של גידול בשכר עקב משבר כוח האדם המתמשך. המחסור בהון האנושי מביא את החברות להציע יותר שכר, בממוצע.
03/05/22 10:35
7.87% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
היום ייצא למכירה בארצות הברית ובאמזון ספר חדש על אפל, שכותרתו "אחרי סטיב: איך אפל הפכה לחברה של טריליון דולר ואיבדה את נשמתה", שנכתב על ידי טריפ מיקל, כתב טכנולוגיה מהניו יורק טיימס.
מחבר הספר חלק פרק ממנו, המספק מבט על אחד הנושאים המסקרנים בתולדות החברה, והוא עזיבתו של ג'וני אייב, שהיה יד ימינו של סטיב ג'ובס, שליווה את אפל שלושה עשורים, שניים מתוכם כמעצב ראשי, וחתום על העיצובים פורצי הדרך של מוצרי החברה, שהפכו לאייקוני עיצוב ומקור לחיקוי.
כשהודיע על העזיבה, סיפר אייב שהוא עוזב כדי להקים סטודיו עיצוב משלו, שאפל תהיה אחד מלקוחותיו, אבל מסתבר שזה היה רק סיפור המסגרת, שהסתיר מאחוריו מתחים רבים בינו לבין טים קוק, המנכ"ל שהחליף את ג'ובס לאחר מותו, שהובילו בסופו של דבר לעזיבתו.
האירועים העיקריים בפרק מתמקדים ב-Apple Watch, שאיב שאף להציג כאביזר אופנתי ורצה להשיקו עם כל סימני הפאר של השקת אופנה – תצוגת מסלול ואוהל לבן בעלות של 25 מיליון דולר. צוות השיווק של אפל הטיל ספק בהוצאה הגדולה ובהתמקדות באופנה, ודווקא העדיף השקה מסורתית שמתמקדת יותר ביכולות של השעון.
בעוד קוק בסופו של דבר צידד באייב בהצגת המוצר כאביזר אופנה, מקורות שהתראיינו לספר טוענים שזו הייתה תחילת הסוף של אייב באפל.
בעיני רבים מהנוכחים, האישור של קוק נראה כמו ניצחון עבור אייב. אבל מאוחר יותר הציג אותו אייב עצמו כניצחון פירוס (כלומר יצא שכרו בהפסדו), וסיפר לעמיתיו שהוויכוח על אירוע ההשקה והמאבק הרחב יותר בנושא השיווק של השעון היו בין הרגעים הראשונים שבהם הרגיש שהוא לא נתמך באפל.
כשה-Apple Watch הפך למכשיר מוכוון כושר, עם תפוצה קמעונאית רחבה, החל אייב, לפי הספר, להתלונן על עליית קרנם של המובילים התפעוליים בחברה, ועל הדגש הגובר של החברה בשירותים ולא בחומרה, ובסופו של דבר הוא עזב את אפל וייסד חברת עיצוב משלו, Lovefrom.
הפרק מספר גם על ימיו הראשונים של אייב באפל, על מערכת היחסים שלו עם סטיב ג'ובס ועל אירועים נוספים שקרו לאחר מותו של ג'ובס.
ללא ג'ובס, הוא לקח על עצמו חלק ניכר מהאחריות לעיצוב המוצר ולשיווקו. אנשים שהיו מקורבים אליו סיפרו, כי הוא חש מיואש מהמאבקים על קידום המוצר, וחש המום מניהול צוות שהתנפח למאות – פי כמה וכמה מצוות העיצוב בן 20 האנשים שניהל במשך שנים.
קוק ואייב הסכימו בסופו של דבר על תפקיד חדש לאייב, של מנהל העיצוב הראשי, שיפחית את מעמסת הניהול היומיומי שלו של קבוצת העיצוב ויעביר אותו לתפקיד חלקי בפיתוח מוצר.
נוכחותו והשתתפותו של אייב דעכו עם התפקיד החדש שלו, כאשר לעיתים במשך שבועות ארוכים הוא כלל לא התייחס לעבודה המתרחשת בצוות. הפרק מציין אירוע מתהליך הפיתוח של ה-iPhone X, כאשר אייב כינס פגישה חשובה, שאיחר אליה בכמעט שלוש שעות ובסופו של דבר הסתיימה ללא כל החלטות.
כשהסתיימה בניית אפל פארק באמצעו 2019, החליט אייב "שהגיע הזמן להמשיך הלאה".
לאחר עזיבתו של אייב, אפל כידוע המשיכה לפנות יותר לכיוון שירותים, כשהתמקדותו של קוק ביעילות תפעולית פיתחה את החברה עוד יותר.
03/05/22 16:59
7.87% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אנחנו נמצאים בעיצומם של הימים השנתיים המיוחדים של מדינת ישראל, עם יום הזיכרון לשואה ולגבורה, שחל בשבוע שעבר, יום הזיכרון, שמתחיל הערב (ג'), ויום העצמאות, שיתחיל מחר בערב.
24,068 איש, רובם צעירים וצעירות, נפלו במערכות ישראל ונרצחו בפיגועי הטרור. 568 מתוכם הם חללי חיל הקשר, התקשוב וההגנה בסב"ר. בראיון לכתבנו יוסי הטוני לרגל יום הזיכרון דיבר אלוף (מיל') שלמה ענבר, נשיא העמותה שמנציחה את החללים של חיל הקשר והתקשוב, על הצורך באחדות וחזר על האמירה שהיא אמנם קלישאה, אבל כה נכונה: במותם ציוו לנו את החיים.
החיים מורכבים מרבדים שונים, בהם עולמות ההיי-טק והתקשורת ומה שהן מייצרות. מי מאתנו לא משתמש בסמארטפון וגולש באינטרנט? איזה ארגון שמכבד את עצמו, גדול כקטן, לא משתמש במערכות מחשוב מתקדמות? ורובנו הפכו טכנולוגיים ודיגיטליים, או הולכים לשם. ראשיתה של תעשיית ההיי-טק קצת אחרי קום המדינה, וראשיתו של חיל הקשר עוד לפני כן, והאימפקט שלה הולך וגדל משנה לשנה. כבר שנים שמרבית ענפי המשק תלויים בחדשנות ובטכנולוגיה. ראינו את זה בבירור בשנתיים האחרונות של תקופת הקורונה.
מקבלים יותר ותורמים יותר
חיבור של נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנכונים לפברואר 2022 ופורסמו היום, מעלה שעובדי ההיי-טק מהווים רק קצת יותר מ-10% מכלל המועסקים במשק. אלא שאותם 373,400 עובדים אחראים ל-45% מכלל היצוא של ישראל ומשלמים רבע מכלל מס ההכנסה שהמדינה גובה. זאת, מאחר שהשכר של אנשי ההיי-טק הוא הגבוה ביותר במשק ועמד בפברואר האחרון על קצת יותר מ-30 אלף שקלים בחודש. הנתון הזה גדול בהרבה משאר הענפים והמספרים מראים שהפער רק הולך ומתרחב: בעוד ששכר ההיי-טק עלה בין פברואר 2021 לאותו החודש השנה ב-5.9%, השכר הממוצע במשק גדל ב-2.3% בלבד.
שכר עובדי ההיי-טק מככב כבר שנים באמצעי התקשורת, וכיכב בשנה האחרונה הרבה יותר מבעבר. באופן גלוי או סמוי, ובין אם בטעות או במזיד, הדיווחים תולים באנשי ההיי-טק את האשם לפערים שבינם לבין שאר העובדים במשק, לעליית מחירי הדיור בתל אביב ולמה לא באנשי ההיי-טק.
אותו שכר גבוה הוא תוצאה לא רק של הכישרון הרב של טאלנטי ההיי-טק, אלא גם של המחסור החמור בעובדים בענף והתחרות העזה על כל טאלנט, יותר או פחות. גם הממשלה והעומד בראשה, נפתלי בנט, יוצא הענף, מגדירים זאת כבעיה לאומית. מה הם עושים כדי לצמצם את המחסור? זאת כבר שאלה אחרת.
מה הפתרון?
חלק מהפתרון לבעיית המחסור בכוח אדם בהיי-טק הוא בטווח הקצר יחסית, דוגמת הכשרות של אוכלוסיות שנמצאות בתת ייצוג בענף, אבל חלקו האחר, ואולי אף הארי, הוא לטווח הארוך, כי הוא קשור לחינוך להיי-טק ולטכנולוגיה, כבר מהגיל הרך. כאן צריך לגשר על פערים של כמעט שלושה עשורים, שבהם המדינה לא נתנה לנושא את העדיפות הנכונה.
במשך שנים מדברים על הצורך בשינוי המצב, ותוכניות מתוכניות שונות כבר הושקו. אבל הביצוע שלהן בפועל הוא איטי, במקרה הטוב. כך או כך, אם החינוך להיי-טק ולטכנולוגיה לא יתחיל בגיל הרך, בעוד שנים אחדות לא תהיה עתודה מספיקה שתאייש את המשרות הקיימות בענף ואת אלה שאנחנו עוד לא יודעים שעתידות להיווצר.
עם יום הולדתה ה-74 של המדינה, כבר לא מדובר בתעשיית היי-טק שיש לה מדינה, כפי שהיה נהוג לומר בעבר, אלא במדינה מתקדמת, יציבה וחזקה, שיש לה משאב לאומי שנקרא תעשיית ההיי-טק
פתרון נוסף, שכבר צוין כאן, הוא הגיוון התעסוקתי. מצד אחד יש מחסור בעובדים, אבל מהצד השני יש קבוצות שלמות באוכלוסייה שלא ממש מועסקות בענף, ויכולות להצטרף אליו. כך, לדוגמה, רק אחוזים בודדים מההיי-טק הם.ן ערבים.ות וחרדים.ות. כמו כן, אין בהיי-טק הרבה יוצאי.ות אתיופיה, אם כי השיעור של קבוצה זו באוכלוסיית המדינה קטן בהרבה.
ההובלה העולמית – בגלל הסטארט-אפים
ההיי-טק, כאמור, מורכב מרבדים שונים ואינו מקשה אחת. לצד המחסור בכוח אדם, ובעצם על אף מחסור זה, מדינת ישראל ממשיכה לשמר את התואר שלה כמדינת החדשנות, ומובילה במדדים רבים שמאפיינים את הענף. ההובלה הזו מתאפשרת הודות לכישרונות הישראליים ולחברות שפועלות כאן, ובעיקר חברות הסטארט-אפ. אמנם, מספר המועסקים בחברות ההזנק מהווה ב-10% מכלל העובדים בהיי-טק הישראלי, והרוב עדיין מעדיפים לעבוד בחברת היי-טק גדולה מאשר בסטארט-אפ עם יכולות דלות יותר, אבל ההשפעה שלהן גדולה מאוד.
גם במגזר הסטארט-אפים מהבהבות בשנתיים האחרונות כמה נורות אדומות, ובראשן מגמת הירידה במספר חברות ההזנק שמוקמות ובהיקף האקזיטים. המומחים מנסים להרגיע ואומרים כי הסיבה הישירה לכך היא דווקא טובה: יותר ויותר חברות צעירות מתבגרות, הופכות לחברות גדולות ואף ליוניקורנים, והיזמים לא ממהרים למכור אותן. יש כאן גם את המדינה, שלא יוצאת מגדרה כדי לעודד הקמת עוד חברות.
למרות הירידה במספר חברות הסטארט-אפ שמוקמות, המגזר הזה ממשיך להוביל את החדשנות הישראלית – והעולמית. צילום: BigStock
כאן נכנס התקציב של הגוף של מדינת ישראל שמטפל בכך – רשות החדשנות. הכספים שהממשלה מעבירה לרשות נותרו בסטגנציה מאז 2019, על אף תקציב המדינה החדש, שהתקבל לאחר כמה שנים שלא היה תקציב. אמנם יש שינויים, אבל הם נומינליים בלבד.
לקראת סיום, הערה על הקורונה: בתקופה זו הוכחה שוב הקריטיות של ענף ההיי-טק, ששרד יפה את המשבר ובכך היה לגורם העיקרי שאפשר את חזרת המשק לפעילות "רגילה" ואף לצמיחה. היקפי הייצוא של ההיי-טק הצילו את ישראל ממשבר כספי חמור, מאחר שהייצוא של יתר הענפים נפגע בקורונה.
השורה התחתונה: עם יום הולדתה ה-74 של המדינה, כבר לא מדובר בתעשיית היי-טק שיש לה מדינה, כפי שהיה נהוג לומר בעבר, אלא במדינה מתקדמת, יציבה וחזקה, שיש לה משאב לאומי שנקרא תעשיית ההיי-טק. האתגר לעשור הקרוב הוא לשמר את המצב הזה ולמנף את היכולות של ההון האנושי שיש בהיי-טק הישראלי לטובת שיפור המצב ביתר מגזרי המשק. זה יכול להיעשות בין היתר על ידי התייעלות ופחות ביורוקרטיה.
03/05/22 09:45
6.74% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
פערים במיומנויות של מגיני סייבר, לצד המחסור ההולך ומחריף בכוח אדם מקצועי בתחום, אחראים ל-80% מתקריות הסייבר בעולם, כך לפי מחקר חדש של פורטינט (Fortinet).
ענקית הגנת הסייבר פרסמה את דו"ח פערי אבטחת הסייבר לשנת 2022, אשר חושף כי המחסור במיומנויות אבטחת סייבר ממשיך להשפיע על ארגונים. המחקר נערך בקרב 1,223 מקבלי החלטות בתחום ה-IT ואבטחת הסייבר ב-29 מדינות. המשיבים הגיעו ממגוון תעשיות, בהן טכנולוגיה (28%), ייצור (12%) ושירותים פיננסיים (10%).
על פי דו"ח מצבת כוח האדם בסייבר מ-2021 של ISC – עמותה בינלאומית הפועלת להסמכות והכשרות של מקצועני הגנת סייבר, כוח העבודה העולמי בתחום אבטחת הסייבר צריך לגדול ב-65% – כדי לספק הגנה אפקטיבית על נכסים קריטיים בארגונים. הנתון משקף מחסור של יותר מ-2.7 מיליון מקצוענים תחום.
לפי המחקר החדש של פורטינט, שמונה מתוך עשרה ארגונים בעולם סבלו לפחות מתקרית סייבר אחת, שהם יכולים לייחס למחסור בכישורי אבטחת סייבר או לחוסר מודעות של המשתמשים. 64% מהארגונים בעולם חוו פריצות או פרצות שנוצלו, אשר גרמו לאובדן הכנסות, עלויות שחזור והתאוששות מאסון, או קנסות.
כתוצאה מההפסדים הללו, ציינו עורכי המחקר, "אבטחת הסייבר הופכת לעדיפות גבוהה יותר ברמת ההנהלות של ארגונים". 88% מהארגונים בעולם דיווחו כי חברי מועצת המנהלים שלהם מביעים עניין ושואלים שאלות על אבטחת סייבר, בעוד שבקרב 76% מהם המליצו ההנהלות על הגדלת מצבת העובדים ב-IT ובאבטחת סייבר.
לפי מחברי הדו"ח, "הכשרה במיומנויות אבטחת סייבר חיונית לארגונים על מנת להתמודד עם הפער האמור של מיומנויות בתחום". לפי המחקר, 95% מהמנהלים בארגונים מאמינים כי הסמכות ממוקדות טכנולוגיה משפיעות בצורה חיובית על תפקידם ועל הצוות שלהם. 91% מהם אמרו שהם מוכנים לשלם עבור הסמכות מקצועיות לעובדים בתחום הגנת הסייבר, ומאמינים כי ההסמכות הללו יביאו להגדלת הידע בתחום ולמודעות מוגברת של אבטחת סייבר. כך, 81% מהמנהלים מעדיפים להעסיק עובדים בעלי הסמכות בתחום.
עוד עולה מהמחקר, כי 87% מהארגונים יישמו תוכנית הכשרה להגברת המודעות של העובדים לגבי איומי הסייבר. 52% מהמנהלים מאמינים שעדיין אין לעובדים שלהם את הידע ההכרחי לתחום. 60% מהם אף הודו, כי הארגון שלהם מתקשה בגיוס כוח אדם מקצועי להגנת הסייבר, ו-52% מהם ציינו כי הם מתקשים לשמור על העובדים בתחום.
לדברי סנדרה וויטלי, סמנכ"לית שיווק, מודיעין איומים ותקשורת בפורטינט, "פער הכישורים אינו רק אתגר הנובע בשל מחסור בכישרונות, אלא הוא גם דבר אשר משפיע קשות על העסק. זה מה שהופך פער זה לדאגה ראשונה במעלה עבור מנהלים בכירים ברחבי העולם".
03/05/22 10:15
6.74% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
הרבעון הראשון של השנה לא האיר פנים למכירות הסמארטפונים, שהציגו צלילה של 8.9% – לפי הדו"ח האחרון של חברת המחקרים IDC, ויתרה מכך, זה הרבעון השלישי ברציפות של ירידה במכירות.
IDC מייחסת את הירידה לחשש מצד הצרכנים לנוכח האינפלציה העולמית, למלחמה באוקראינה, לסגרי הקורונה האחרונים בסין ולייקור בעלויות הרכיבים וההובלה.
"למרות שהייתה צפויה ירידה מסוימת ברבעון הראשון בשל האתגרים המתמשכים של האספקה והלוגיסטיקה, נראה שחלה תפנית לרעה", ציינה נבילה פופאל, מנהלת מחקר ב-IDC. "בהתחשב בכל אי הוודאויות הללו, רוב יצרני ה-OEM מאמצים אסטרטגיית צמיחה שמרנית יותר".
בחמישייה המובילה של יצרניות הסמארטפונים, רק אפל הציגה צמיחה של 2.2% לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה, עם 56.5 מיליון יחידות שנמכרו. בסוף השבוע האחרון התריע מנכ"ל אפל, טים קוק, על כך שהחברה עלולה לחוות ירידה בהיקף שמונה מיליארד דולר בגלל הקשיים בשרשרת האספקה. יותר ממחצית הספקים של אפל ברחבי שנגחאי התמודדו עם סגרים בשל התפרצויות חוזרות של קורונה באזור.
סמסונג שמרה על המקום הראשון שלה, עם נתח שוק של 23.4%, וחוותה ירידה של 1.2% במשלוחים בהשוואה לרבעון המקביל. המותגים הסיניים שיאומי, אופו ו-ויבו הציגו צלילה של 17.8%, 26.8% ו-27.7%, בהתאמה, ושלוש החברות יחד הפסידו נתח שוק של 5.6% בהשוואה לשנה הקודמת.
אולי באופן לא מפתיע, המשלוחים של אזור מרכז ומזרח אירופה צנחו בכמעט 20% במהלך הרבעון, אם כי האזור מהווה רק 6% עד 7% מהמשלוחים העולמיים וכ-5% מההכנסות בשוק. ההשפעה הגדולה ביותר בשוק הסלולר הייתה מצד סין וחלקים אחרים באסיה, המהווים כמעט מחצית מכלל המשלוחים ברחבי העולם, ואזורים אלה ספגו ירידה של 12.3% ברבעון הראשון, ציינה IDC בדו"ח.
"מובן מאליו שהעולם ממשיך להתמודד עם אתגרים רבים, בין אם הם גיאופוליטיים, הקשורים למגיפה, או מאקרו-כלכליים", אמר ריאן ריית', סגן נשיא ב-IDC. "כמעט כל מה שקרה בחודשים האחרונים היה נגד שוק הסמארטפונים, ובאופן מציאותי גם נגד תחומי טכנולוגיה אחרים", הוסיף רייט. "המחקר שלנו מעיד שסמסונג ואפל ניהלו את שרשרת האספקה קצת יותר טוב מהמתחרות שלהן, וכתוצאה מכך ראינו ירידה בהזמנות מיצרני המעגל השני של יצרני ה-OEM המובילים. אנחנו נשארים בדעה, שכל דרישה מופחתת לא תאבד, אלא תידחף קדימה. זה רק עניין של מתי הביקוש הזה יתחדש".
03/05/22 12:31
6.74% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
עומרי כספי, לשעבר קפטן נבחרת ישראל בכדורסל והכדורסלן הישראלי הראשון ששיחק בליגת ה-NBA, הקים את שבע (Sheva), קרן הון סיכון חדשה להשקעות בסטארט-אפים. הקרן הוקמה יחד עם דיוויד ציטרון, משקיע ותיק בתחום ההון סיכון, שבתפקידיו הקודמים שימש כשותף בקרן Global Founders Capital האירופית ולפני כן כפרינסיפל בקרן Flint Capital האמריקנית. גם עבור כספי אין זו הפעילות הראשונה בתחום ההשקעות, והוא מחזיק בפורטפוליו של עשרה מיזמים, בהם DocuSign, DayTwo, Boards ועוד.
Sheva היא קרן בהיקף של 50 מיליון דולר, המיועדת להשקעות בשלב מוקדם, בעיקר בשלבי ה-Pre-Seed וה-Seed ובמקרים מסוימים גם בסבבי A. הקרן צפויה להשקיע בכ-20 חברות סכום של 1-2 מיליון דולר לכל מיזם. היא הוקמה בתחילת 2022 והחלה לפעול בחודש מרץ, לאחר שביצעה סגירה ראשונית של 30 מיליון דולר ושלוש השקעות במיזמים שטרם נחשפו.
הפעילות של הקרן ממקדת במיזמים שהוקמו על ידי ישראלים בארץ או בחו"ל, אך היא פתוחה להשקיע גם ביזמים זרים בוורטיקלים מגוונים. עם המשקיעים בקרן נמנים מור גמל ופנסיה, יבגני דיברוב ונדיר יזרעאל, מייסדי ארמיס, וקרנות אמריקניות גדולות שיש להן פעילות אינטנסיבית בישראל, שיכולות להמשיך להשקיע בחברות הפורטפוליו של שבע בשלבים מאוחרים יותר.
כספי אמר, כי "נכנסתי לתעשיית הסטארט-אפים כי אני אוהב לעבוד עם יזמים על הצמיחה בארה"ב, לעבוד על הצד של פיתוח עסקי ולפתוח דלתות בביזנס. כדי להרחיב את התמיכה במיזמים והענקת ערך הקמנו קהילה שנגישה לחברות שלנו, המונה מייסדים ושותפים מקרנות הון סיכון אמריקניות גדולות, מנכ"לים שהקימו יוניקורנים ואנג'לים צעירים ורעבים לייצר הצלחות, שאוהבים לעבוד עם חברות בשלב הראשוני. דיוויד ואני בחרנו לעגן את הפעילות בקרן שבע, ששמה מסמל את תהליך היצירה – שבעת ימי הבריאה, יצירה של משהו מדהים מתוך תוהו ובוהו. בנוסף, שבע הוא מספר שאני מחובר אליו, שהיה מספר החולצה שלי במכבי ת"א".
לדברי ציטרון, "אנחנו נכנסים עם שבע לתחום צפוף, עם לא מעט תחרות בין משקיעי שלב מוקדם הפועלים באקו-סיסטם הישראלי. אבל אנחנו לא בגישה של משקיעים מהדור הישן, שרוצים מהיזמים 20% מהחברה כדי להיכנס אליה עם השקעה. התחרות בתחום מחייבת לעבוד קשה כדי לאתר את העסקאות הטובות בשוק, ולשקף ליזמים את הערך שנוכל לתת להם המגובה במוניטין חזקים מצד יזמים שכבר עובדים איתנו או שעבדנו איתם בעבר. השילוב בינינו מחבר את הוותק שלי בתעשייה עם יותר מעשור בארלי סטייג', יחד עם עמרי, שבמשך יותר מעשור בליגת ה-NBA פיתח רשת קשרים רחבה של אנשי מפתח עם פרופיל גבוה בארה"ב".
03/05/22 13:20
6.74% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
שם ותפקיד: רויטל אוחיון, מנכ"לית טרנד מיקרו ישראל. ותק בתפקיד: שנה ושלושה חודשים כמנכ״לית טרנד מיקרו ישראל. לפני כן מנהלת מכירות בכירה בחברה, ובעבר מנהלת מכירות בחברת ההפצה זברה. מייצגת את טרנד מיקרו בישראל במשך כ-12 שנים.
מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? תמיד אהבתי טכנולוגיה וחדשנות. כאדם שמאמין בשנוי שיחידים מסוגלים לחולל בסביבתם האישית והחברתית, תמיד התחברתי לאפשרות השימוש בטכנולוגיה וחדשנות כאמצעי וכקטליזטור להגשמת שינוי זה. מעבר לכך, התחום מביא עימו למידה והתפתחות יומיומית, אין דבר כזה ״משעמם״ או ״להוריד רגל מהגז״. בתחום הסייבר בפרט, צריך להיות מוכנים בכל רגע נתון למתקפה הבאה, תוך כדי שמירה על עקרונות הומאניים שחשובים לנו כארגון וכחברה, כמו, למשל, פרטיות, GDPR, הרשאות וניהול תפקידים וכיוצ״ב.
האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה?
בשנים האחרונות נשים ממלאות יותר ויותר תפקידי מפתח בעולמות הטכנולוגיה, בתחומי המכירות, הניהול וה-PreSale או תחומים נוספים שנחשבים ל״גבריים״, שחורגים מעבר לתפקידים המגדריים הקלאסיים במחלקות השיווק או ה-HR. אני מעידה על כך ממקור ראשון, שכן טרנד מיקרו הגלובלית מנוהלת על ידי אווה צ׳אן, שנבחרה בשנת 2020 להיות אחת ממאה הנשים המשפיעות בתחום הסייבר בעולם. גם בחברה בישראל יש רוב נשי, לא באופן יזום אמנם, כיוון שאנחנו מגייסים לפי התאמה מקצועית לתפקיד ולא על פי מגדר, אבל זה בהחלט אומר משהו חיובי עלינו כחברה. עם זאת וככלל, יש לנו עדיין דרך ארוכה לעבור. לפי מחקר שפורסם לאחרונה בפורבס, רק שליש מכוח הניהול הבכיר בתחום ההיי-טק הוא נשי, ובסייבר רק 25%. איני יודעת האם מדובר באפליה קטגורית, אבל לא נוכל לבחון זאת אם לא נמשיך ונגדיל את היצע הנשים הרלוונטי לתחום באמצעות השכלה, הדרכה או פעילות הנגשה אחרת, כמו באמצעות עמותת תעשיידע, שהתארחה במשרדנו בתחילת החודש. מדובר בעמותה חינוכית, הפועלת לקידום החינוך ובאופן ספציפי אנחנו סייענו לנשים צעירות להיחשף ולראות בגובה העיניים את האפשרויות הטמונות בעבודה בחברת סייבר.
האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? באופן אישי, בכל הארגונים שבהם עבדתי לא חוויתי אפליה על רקע מגדר. אמנם תמיד הייתי הבחורה היחידה בחדר, בכל פגישה עסקית הייתי יוצאת דופן מבחינת המגדר, אבל מכיוון שבתחום המכירות עסקאות עושים קודם כל עם אנשים, המגדר לא היווה מכשול או עניין להתעסק בו. בחלק מהם נשים היו המנהלות שלי, או עמדו ועומדות בראש הארגון הגלובלי. יכול להיות שהיה לי מזל, ואפשר להגיד שזו התחלה של עולם חדש, תרבות ארגונית שלא הייתה מקובלת לפני 20 ו-30 שנה – זה לא הרבה מבחינה היסטורית. אני שמחה להיות במקום הזה היום וספציפית בטרנד מיקרו.
חשוב לי לציין שכמנהלת, כשאני מקבלת מועמדים ומועמדות או בחיי היום יום במשרד איני נוקטת בגישה של ״אפליה מתקנת״ לצד הגברי. למעשה, הגברים היום, במיוחד לאחר הקורונה, מעידים שהזמן האישי או הזמן המשפחתי חשוב להם במידה זהה לנשים. אגב, לא מזמן שמעתי סיפור על אישה בהריון שהתקבלה לחברה חודש לפני הלידה. זה מעורר השראה, ואני מקווה שהכיוון שאנחנו הולכים אליו ימשיך להיות טוב ומכיל עבור כלל המגדרים.
03/05/22 15:50
6.74% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
עובדים במחסן של אמזון בסטטן איילנד שבניו יורק דחו אתמול ניסיון התאגדות – ניצחון משמעותי עבור ענקית הקמעונות המקונת, זאת חודש לאחר שמרכז הגשמה סמוך של החברה הפך לראשון במדינה שהצביע בעד התאגדות.
תוצאות ההצבעה עמדו על 380 קולות בעד האיגוד ו-618 נגד. לפי גורמים רשמיים, 1,633 עובדים במחסן LDJ5 היו זכאים להצביע אם הם רוצים להפוך לחלק מאיגוד העובדים של אמזון. התוצאות עדיין צריכות לקבל אישור רשמי על ידי המועצה הלאומית ליחסי עבודה.
לפי הפרסומים, איגוד העובדים מתכוון לערער על תוצאות הבחירות.
אמזון מתמודדת עם גל הולך וגדל של מאמצי התארגנות של עובדים, הדורשים שכר גבוה יותר ויחס טוב יותר במחסנים האדירים של החברה ברחבי ארה"ב. בתחילת אפריל הצביעו עובדי מתקן JFK8 של החברה, גם הוא בסטטן איילנד שבניו יורק, בעד האיגוד הראשון של החברה במדינה, למרות קמפיין יקר שניהלה אמזון נגדו.
איגוד העובדים קרא לכל עובדי מתקן LDJ5 לדרוש לפחות 30 דולר לשעה – זאת לעומת שכר ההתחלה ממוצע לשעה במרכזי הגשמה בארה"ב של אמזון, העומד על 18 דולר לשעה. האיגוד גם מבקש הפסקות ארוכות יותר והטבות משופרות, לצד דרישות נוספות.
אמזון הייתה איתנה ואגרסיבית בניסיון להרתיע עובדים מלהתארגן. לקראת ההצבעה, ענקית המסחר האלקטרוני קיימה פגישות חובה ב-LDJ5, שבהן העובדים נדרשו להשתתף במצגות נגד התאגדות, ואף שכרה אישיות דמוקרטית בעלת השפעה שתסייע לה בקמפיין במתקנים בסטטן איילנד וגם באחרים.