הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
10/05/21 14:24
8.18% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
NIU, כחברה, פיתחה ומכרה בעיקר קטנועים חשמליים לשימוש עירוני נרחב, אבל בקיץ הקרוב – כלומר ממש אוטוטו – היא תשיק ברחבי העולם, כולל בישראל, את הקורקינט החשמלי הראשון. הקורקינט מיועד לשימוש בטווחים קצרים, של קילומטר עד חמישה, טווחים שמכונים 'טווחי מיני ניידות' או 'המייל האחרון'.
בישראל, בעיקר בערי המרכז, הקורקינט כבר הפך לתופעה שכמעט שאי אפשר להתעלם ממנה, לטוב ולרע. וב-NIU מכוונים אל עבר המשתמשים המתמידים עם שני דגמים, Pro ו-Sport – זה לטווח של עד 50 ק"מ על טעינה בת שש שעות, וזה לטווח של עד 40 ק"מ עם טעינה בת חמש שעות, ושניהם עם סוללות ליתיום יון מתקדמות ועם עמידות למים וגשם בתקן IP54, שמבטיח את היכולת להשתמש בקורקינט בכל מזג אוויר.
לטווחים יותר גדולים. דגמי ה-Pro של הקורקינטים מבית NIU. צילום: יח"צ
לפי החברה התכנון של הקורקינט החדש נסוב סביב נוחות שימוש, והוא יגע עם כידון ושלדה חזקים יותר, וגם עם צמיגי אוויר רחבים בקוטר של 9.5 אינץ', המלווים בבלמי דיסק שאמורים להבטיח נסיעה חלקה יותר.
הקורקינט ילווה גם באפליקציה שתאפשר לעקוב אחר הביצועים שלו, וגם להשתמש במצב חיסכון אנרגטי, שמטרתו להאריך את זמן השימוש בסוללה.
כאמור, שני הדגמים של NIU KICK SCOOTER יושקו בארץ במקביל להשקה הגלובלית שלהם. בארץ הם ישווקו בידי UME, והם אמורים להימכר במחיר שיהיה דומה מאוד למחיר האירופאי, 599 יורו, בתוספת מיסים מתבקשת.
10/05/21 17:37
8.18% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
כמה פעמים נתקלתם בסטארט-אפים וביזמים שבטוחים שהם "ישנו את עולם ה-…" או "יעשו מהפכה בתחום ה-…"? כעיתונאי בתחום הטכנולוגיה, אני נתקל בזה בכל שבוע בערך. אם להתנסח בעדינות, לא תמיד זה אמנם קורה, ואותו תחום נשאר כשהיה. אפליקציה ישראלית חדשה בעולם ההיכרויות בשם היוש (Heyoosh) מבקשת לעשות בדיוק את זה, ובתחום שבו יש לה פוטנציאל להצליח (אבל אולי לא). למה? כי ללא מעט א.נשים נמאס מהאפליקציות האחרות בתחום, כמו טינדר או גריינדר.
במי אתם.ן בוחרים.ות? אפליקציית היוש. צילום: יח"צ
מייסדי היוש – ניסן בכר, המנכ"ל, היזם מאור גיל ורן שמואלי, שמוכר כשף והבעלים של מסעדת קלארו – מציעים היכרויות בצורה אחרת: לא באמצעות החלקות ימינה ושמאלה כמו בטינדר או קבלת קטלוג של אנשים שנמצאים בקרבת מקום כמו בגריינדר או באטרף, אלא אפליקציה שמאפשרת לכם ליצור קשר עם מישהו שראיתם ברחוב, בפאב, במסעדה או בכל מקום אחר ונדלקתם עליו או שאתם רואים פוטנציאל לקשר, אבל לא הייתה לכם הזדמנות להתחיל אתו. האפליקציה מיועדת לכל המינים, המגדרים והנטיות המיניות, והניסוח בזכר הוא לשם הנוחות בלבד.
היוש הוקמה כשיתוף פעולה בין חברת קיפוד (Keepod) הבריטית, שבכר הוא המנכ"ל גם שלה, לבין גיל ושמואלי. לטענת המייסדים, היא מבוססת על "כימיה ורגשות אמיתיים". האפליקציה מאפשרת להכיר בהתבסס על העולם הפיזי, בהיכרויות שמתחילות מקשר עין וכימיה ראשונית שנוצרת במפגש אקראי. היא לא מצריכה מסירת פרטים אישיים, למעט כתובת מייל, לרבות לא פרטים חיוניים לפתיחת חשבון באפליקציות אחרות, כגון מין, נטייה מינית, העדפות של בן הזוג הפוטנציאל והעדפות במיטה. לדברי מייסדי היוש, עובדה זו יוצרת שיפוטיות רבה, ממש "שוק בשר" – שלא קיים אצלם באפליקציה. היוש תחבר ביניכם לבין הדייט הפוטנציאלי רק אם כל אחד מכם הביע עניין בשני.
כמו כן, על פי המייסדים, בניגוד למקובל בעולם הטכנולוגיה, היוש לא מנטרת אחריכם, לא אוספת מידע עליכם, לא מוכרת מידע למפרסמים, לא מבקשת אישור לחדור לחשבונות שלכם ברשתות החברתיות ולא מציגה פרסומות. כך היא שומרת על הפרטיות שלכם.
איך זה עובד?
אם הייתם במקום כלשהו ונדלקתם על מישהו, או מישהי, מה שאתם צריכים לעשות הוא לפתוח את היוש ולציין מתי ואיפה נפגשתם. זה יכול להיות בזמן אמת או לאחר מכן. המערכת תחפש עבורכם התאמה ותעדכן אתכם בזמן אמת. במידה שגם האדם השני "עשה לכם היוש", האפליקציה תציג בפניכם תמונה שלו ותשאל האם זה מי שאתם מחפשים. אם שני הצדדים יענו "כן", תיפתח תיבת שיח בטוחה ומוצפנת – בגרסה החינמית ל-24 שעות ובגרסת הפרימיום, שעולה 5.49 דולר לחודש, ללא הגבלת זמן.
אופציה נוספת באפליקציה, שנקראת Shy Mode (בניגוד לאופציה הקודמת שתוארה, ששמה הוא Brave Mode), היא סריקת QR Code: במידה שהכרתם מישהו ולא מתאים לכם למסור לו את הפרטים שלכם, ניתן להתחבר ישירות לצ'ט באמצעות סריקת ברקוד. סריקת הברקוד תפתח צ'ט ביניכם ללא מסירת כל פרט מזהה ובצורה אנונימית.
האנשים שמאחורי היוש: מימין – רן שמואלי, ניסן בכר ומאור גיל. צילום: אלכסיי קודריק
האפליקציה שרוצה לנצח את "הדינוזאורים של עולם ההיכרויות"
בכר, גיל ושמואלי טוענים ש-"הטכנולוגיה שפיתחנו משפרת ב-80% את הסיכוי להתאמה מוצלחת ותחסוך את אי הנעימויות והחששות שליוו את כולנו בשימוש באפליקציות השונות".
הצ'ק באפליקציית היוש. צילום: יח"צ
היוש זמינה החל מהיום להורדה באתר שלה ובחנויות האפליקציות App Store ו-Google Play. בינתיים מתמקדים היזמים בתל אביב (אם כי ניתן להוריד אותה גם אם אתם גרים במקומות אחרים בארץ), ובהמשך הם מתכוונים להרחיב אותה לערים בבריטניה, ספרד, איטליה, הולנד ועוד, ולשתף פעולה עם "אומנים בינלאומיים". הם יחליטו לאילו ערים להיכנס ומתי בהתבסס על פיתוח שיצרו יחד עם אוניברסיטת ברצלונה, שפיתחה מערכת שמדרגת באילו ערים הכי קל למצוא אהבה.
היזמים מנסים ליצור בימים אלה באזזז סביב היוש – באמצעות כתבות בתקשורת, סטיקרים ומידע עליה במקומות בילוי ובעיקר עידוד העברת המידע מפה לאוזן. הם מודים שהם לוקחים כאן הימור – כולל שמואלי, שאומר שהוא יודע לבשל חביתות ופחות יודע "לבשל" אהבות – אבל לדברי בכר, "אפליקציות הדייטינג הפכו לדינוזאורים. הן קרחון ואנחנו מצילים את ה-'טיטאניק' שנקרא עולם ההיכרויות מהקרחון".
10/05/21 18:31
7.27% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
הביטקוין הוא עדיין המטבע הווירטואלי הפופולרי ביותר והדוג'קוין הוא זה שעושה בימים האחרונים את הבאזזז – בעיקר בזכות ההופעה של אילון מאסק בסאטרדיי נייט לייב – אבל האת'ריום לא הולך לשום מקום: מטבע הקריפטו השני בשוויו חצה היום (ב') בפעם הראשונה את הרף של 4,000 דולר ליחידה. נכון לכתיבת שורות אלה הוא שווה 4,047 דולר, שהם 13,250 שקלים.
האת'ריום – או, בקיצור, את'ר – זינק ב-465% מאז תחילת השנה ובחודש האחרון הוא כמעט הכפיל את שוויו: ב-10 באפריל עמד שערו על 2,133 דולר ליחידה. העלייה התלולה שלו החלה שבועיים לאחר מכן, ב-24 באפריל – שאז את'ריום אחד היה שווה 2,211 דולר.
יש כמה סיבות לנסיקה של האת'ריום: האחת היא שבמקרים רבים, כדי לסחור בו משתמשים בטוקנים שלא ניתן להחליף אותם (NFT). הסיבה השנייה היא שאומנים ואנשי ספורט אימצו אותו, ואת המסחר בדרך זו. אחד מהם הוא שחקן הבייסבול טום בריידי, שזכה עם קבוצתו שבע פעמים בסופרבול והקים חברת NFT. כמו כן, משקיעים רבים החלו להביע בו עניין, כעוד מטבע וירטואלי להגדיל באמצעותו את השקעותיהם ורווחיהם.
מטבע האת'ריום נוסד ב-2013 על ידי ויטאליק בוטרין וקבוצה של מפתחי תוכנה. רשת האת'ריום מאפשרת למשתמשים לפתח אפליקציות על גבה.
10/05/21 12:57
6.36% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
ענקית החלל SpaceX, שייסד ומוביל היזם אילון מאסק, מתכוננת לשליחת לוויין במשקל 40 ק"ג לירח, על גבי רקטת פלקון 9 מתוצרתה. מדובר בשיגור מסחרי ראשון אל הירח, והוא מתוכנן לרבעון הראשון של 2022. אלא שזה לא הפרט ההיסטורי היחיד שנכלל בבשורה – מדובר על משימה שכולה שולמה באמצעות מטבע הקריפטו המכונה דוג'קוין (Dogecoin), שאותו מקדם מאסק באופן נחרץ למדי.
התאגיד הקנדי GEC (ר"ת Geometric Energy Corporation), העוסק בטכנולוגיות של אנרגיה מתחדשת, הודיע על "משימת DOGE-1 לירח", עליה הוא עובד יחד עם SpaceX, ושמומנה כולה באמצעות המטבע הדיגיטלי, שנחשב כחריג אפילו בקרב שאר המטבעות הקריפטוגרפיים – משום שהחל כסוג של הלצה, ולבסוף הפך לאסימון שהביקוש אליו הולך וגואה. SpaceX launching satellite Doge-1 to the moon next year
– Mission paid for in Doge
– 1st crypto in space
– 1st meme in space
To the mooooonnn!!https://t.co/xXfjGZVeUW
— Elon Musk (@elonmusk) May 9, 2021 הדוג'קוין – המטבע של עסקי הירח בתחום החלל?
על פי הדיווחים בתקשורת העולמית, GEC החליטה לנצל את תכנית השיגור הייחודית לחללית מסחרית שהציעה SpaceX בכוונה כדי למנף את המטבע הווירטואלי. החברה הקנדית ציינה כי "על ידי תשלום עבור עסקה בסדר גודל כזה באמצעות דוג'קוין, חברת GEC ו-SpaceX ביססו את הדוג'קוין כמטבע של עסקי הירח בתחום החלל".
הרקטה פלקון 9 של SpaceX, על גבה יישלח הלווין. צילום: SpaceX
סמנכ"ל המכירות המסחריות של SpaceX, טום אוצ'ינרו, הסביר גם הוא את הרציונל שבעשייה ואמר: "משימה זו תדגים את יישום המטבע הקריפטוגרפי מעבר למסלול כדור הארץ, ותניח את הבסיס למסחר בין-כוכבי. אנו שמחים להשיק את DOGE-1 לירח".
ביטקוין, דוג'קוין ושאר המלצות
נזכיר כי מאסק וחברות הטק הענקיות שייסד הפגינו בעקביות קבלה ואימוץ של התחום הקריפטוגרפי לאורך החודשים האחרונים.
תחילה הייתה זו טסלה (Tesla) – ענקית המכוניות החשמליות – שבישרה כי היא רואה בביטקוין (Bitcoin) אמצעי תשלום לגיטימי עבור מוצריה. כעת מצטרפת אליה SpaceX – החברה המפורסמת האחרת של מאסק, שעל אחת מהרקטות שלה נשלחה אפילו מכונית טסלה לחלל ושגם הטיסה אסטרונאוטים של נאס"א למשימת חלל, ואף הנחיתה אותם בשלום על כדור הארץ באחרונה. החברות הן חלוצות, מקרב ענקיות ההיי-טק, שמקבלות מטבעות קריפטוגרפיים, ובמקרה של חברת החלל, לא מדובר בסתם מטבע דיגיטלי, אלא בדוג'קוין, שנחשב כחריג, כאמור, מכולם.
הדוג'קוין, שנתפש בתחילה כבדיחה שנועדה ללעוג למטבעות דיגיטליים, הוא מטבע וירטואלי בן דמותו של כלב שיבה אִינו, השייך לגזע ממשפחת כלבי שפיץ, שמקורו ביפן. הוא החל את דרכו פשוט כמם אינטרנטי, שהמציג דימוי של הכלב המסוים יחד עם טקסט צבעוני שכלל את מה שהוא המונולוג הפנימי שלו, לכאורה, אבל כיום מדובר כבר במטבע שמשקיעי הקריפטו מתעניינים בו, ולמאסק יש קשר הדוק לכך.
כשהוא מקדם – זה מתקדם. אילון מאסק. צילום: מתוך ויקיפדיה
המולטי-מיליארדר, שהוא לסירוגין האיש העשיר ביותר בעולם עם הקולגה שלו, ג'ף בזוס, מנכ"ל אמזון (Amazon), בהתחשב במחירי המניות של טסלה ושל ענקית הקמעונאות אונליין, מביע כבר מזה תקופה את התעניינותו בקריפטו. בתחילה בביטקוין – כשמאסק אף שינה את ה-Bio שלו בטוויטר (Twitter) למילה 'ביטקוין', מה שגרם לעניין מוגבר במיוחד במטבע ולזינוק עצום בערכו. אלא שאחר כך מאסק דווקא עבר לעסוק בעיקר ב-דוג'קוין, כשבפברואר השנה פרסם סדרת ציוצים אודותיו והמליץ עליו למשקיעים הסקרנים העוקבים אחרי התבטאויותיו במדיה החברתית בעניין רב. התגובה להמלצה הייתה מובהקת – עלייה בשוויו של הקריפטו שמאסק קידם.
אבל לא רק לעליות בשווי המטבעות הווירטואליים גורם היזם חסר המנוח. במוצאי שבת האחרונה השתתף מאסק בתכנית הסאטירה האמריקנית סאטרדיי נייט לייב (SNL), על תקן מארח. הוא הגיש מונולוג פתיחה, שייצר כותרות עקב הכרזתו "יש לי אספרגר" במהלכו; השתתף במערכונים; ואפילו צירף אליו את אימו, מיי, שהתחבקה איתו ואמרה: "אני מתרגשת לקראת מתנת יום האם שלי, אני רק מקווה שזה לא דוג'קוין", ומאסק ענה: "זה דווקא כן". הוא הרבה להתלוצץ על האובססיביות שלו למטבע במהלך השידור החי, ואף כינה אותו בהומור "תרמית". התוצאה – שווי האסימון צנח בכ-30%, ואף לרגע הגיע לכדי כמעט חצי מזה שהיה לו בטרם התכנית.
ואלם מאסק לא נרתע ופנה לפני מספר שעות כהרגלו לטוויטר גם כדי לבשר לעולם על שיגור הלווין שמומן בדוג'קוין.
הוא צייץ: "SpaceX משגרת לווין Doge-1 לירח בשנה הבאה. המשימה שולמה בדוג'. הקריפטו הראשון בחלל, המם הראשון בחלל. "אל הירח!".
וכשמאסק רוצה – זה קורה. המטבע ה"כלבי" אמנם חווה ירידה בשל האמירות ב-SNL, אולם בסך הכל זינק ביותר מ-10,000% בשנה האחרונה, ורשם עלייה של כמעט 400% בשוויו רק בחודש האחרון.
10/05/21 17:05
6.36% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
היית רוצה שיהיה רובוט שימרח לך לק על האצבעות – במקומך או במקום המתנה ארוכה למניקור? ובכן, יש כזה, והוא פותח על ידי הסטארט-אפ הישראלי נימבל. החברה הודיעה היום (ב') כי השלימה סבב גיוס של 10 מיליון דולר – לצורך המשך הפיתוח של הרובוט, כמו גם גיוס כוח אדם והרחבת מערך השיווק שלה.
הגיוס הובל במשותף על ידי הקרנות האמריקניות אנטרי קפיטל וליון בירד. עוד לקחו בו חלק קרן הון-הסיכון אריסטגורה, קרן ההשקעות של IBI ומשקיעים פרטיים, בהם יגאל יעקובי, מייסד אלוט, זיו אלול, מייסד אינראקטיב, שנמכרה לפייבר, וניר ארז, מייסד מוביט, שנמכרה לאינטל.
סטארט-אפ שנולד בעקבות המתנה לדייט
נימבל הוקמה בסוף 2016 על ידי עומרי מורן, המשמש כמנכ"ל החברה, רון מילר, סמנכ"ל הטכנולוגיות, ואביחי מור-יוסף, סמנכ"ל המו"פ. היא מפתחת רובוט ביתי למריחת לק באופן אוטומטי, בהתבסס על טכנולוגיית עיבוד תמונה בתלת ממד, שמאפשרת לסרוק את היד המונחת במכונה ולזהות את מיקום ומבנה הציפורניים. לאחר שלב הסריקה, סדרת אלגוריתמים מפעילה זרוע רובוטית זעירה שצובעת את הציפורניים באופן אוטונומי בארבע שכבות: בסיס, שתי שכבות צבע ושכבה עליונה, במקביל להזרמת אוויר חם, המייבש את השכבות לחלוטין. מה שנשאר למי שרוצה למרוח את הלק לעשות הוא לבחור צבע, להכניס את קפסולות הלק לתא הייעודי במכונה, להכניס את כף היד וללחוץ על כפתור ההפעלה. המכשיר מתאים לכל כף יד ופועל באוטונומיה מלאה, וניתן לחלוק את השימוש בו. לאחר הרכישה, המכשיר ממשיך לקבל עדכוני תוכנה בבתי הלקוחות.
החברה מעסיקה 12 איש במשרדיה בישראל ובניו-יורק והיא מגייסת בימים אלה עובדים נוספים. המודל העסקי של נימבל הוא מכירת הרובוט ולאחר מכן המשך אספקת קפסולות של לק ללקוחות. זאת, בדומה לחברות שמוכרות מכונות קפה ולאחר מכן קפסולות להכנת המשקה, או לחברות מים מינרליים, שמוכרות את המכונות ואת כדי המים. בנימבל אומרים כי השוק שלהם עצום בגודלו – הוא מגלגל כ-120 מיליארד דולר – ואין בו כל חדשנות טכנולוגית.
"הרעיון של נימבל עלה בעקבות המתנה ארוכה מאוד לדייט עם מי שלימים הפכה לאשתי", אמר מורן. "כששאלתי למה היא התעכבה כל כך הרבה זמן, היא הסבירה שהסיבה היא המניקור שלה. אפילו האיחור לא הספיק כדי לפנות זמן להשלים את המניקור והיא נאלצה לוותר עליו. השיחה בדייט התגלגלה לעיסוק בכל הבעיות והצרות סביב המניקור והבנתי עד כמה נחוץ פתרון טכנולוגי".
10/05/21 18:00
5.45% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"משבר הקורונה עשה רק 'טוב' לתחום הרפואה מרחוק. לפני המשבר, החיבור בין המרחב הקיברנטי לעולם הרפואה היה רופף בהרבה, ובא הנגיף והציף את הנושא אלפי מונים. החסמים לשימוש בטלה רפואה הוסרו בעקבות הקורונה, וכעת מטופלים וצוותי רפואה מדברים זה עם זה בטלפון ואף בווידיאו", כך אמרה הגר רשף פריד, ממונת אבטחת מידע וסייבר בקופת חולים מאוחדת.
רשף פריד השתתפה ברב שיח שנערך באחרונה ביוזמת אנשים ומחשבים ודן בהגנות ארגונים מפני מתקפות סייבר. את רב השיח הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה, והוא התקיים תחת הכותרת "כיצד אתגרי הסייבר הפכו לכאבי הראש של הנהלות ארגונים?".
יש לציין שרשף פריד משמשת בתפקידה במאוחדת זה חודשיים וחצי, ולה תריסר שנות ניסיון בארגונים ממגזר הבריאות. לדבריה, "המודעות של הנהלות ארגוני בריאות לתחום הסייבר גדלה משמעותית: לפתע, הובן כמה המידע שבו הם אוחזים הוא מאוד רגיש. כל ארגון עלול לחוות מתקפת כופרה או השבתה של מערכת ה-IT שלו, אלא שבמקרה של גוף בריאות, מדובר באירוע בעל משמעויות חמורות יותר. אם מידע 'עזב' את ארגון הבריאות – אין דרך חזרה, המידע הרגיש לעתים והחסוי נמצא בחוץ ויהיה מאוד קשה להתאושש מזה".
אתגרי הסייבר
"כעת", אמרה, "כל החסמים הוסרו, עברנו לפעול בעולם הטלה רפואה באופן הרבה יותר נרחב וזה מביא עמו אתגרי סייבר משמעותיים. יש להגן על המידע הרפואי, על תווך התקשורת, על המערכות ועל המכשירים. צריך לזכור שאין דין מידע רפואי כדין כל מידע מסוג אחר: המשמעות של שינוי מידע רפואי היא סכנת חיים. לשמחתנו, מצב זה חולל מהפך מחשבתי בהנהלות, בכוונה להקצות משאבים ותקציבים ובהקשבה לסיכונים. זכינו לקבל את כל תשומת הלב הנדרשת מההנהלות".
"הלקח החשוב ביותר משנת הקורונה בהיבטי אבטחת המידע והגנת הסייבר הוא המודעות של ההנהלה – ולא רק זו של העובדים. יש להיזהר שלא להפחיד יתר על המידה את ההנהלות, כי אם הסיכון לא ניתן לצמצום או למניעה – הן לא יהססו לצעוד לאחור", סיכמה רשף פריד.
עוד השתתפו ברב שיח: רפאל פרנקו, עד לא מכבר סגן ראש מערך הסייבר הלאומי; ד"ר הראל מנשרי, ראש תחום סייבר במכון הטכנולוגי חולון – HIT; אלעזר בירו, מנהל מערך סייבר כשירות בנס; ירון גואטה, מייסד משותף וה-CTO של גלאס בוקס; ששון סופרי, מנמ"ר משרד המשפטים.
המשך סיקור הרב שיח – בימים הקרובים.
10/05/21 09:31
4.55% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"האיום הכי גדול היום הוא לא דליפת נתונים, אלא גניבת כסף. המצב כיום בתחום מניעת הונאות ומניעת הלבנת הון הוא נוראי. לא רק אני חושב כך, פגשתי כמה מפקדי יחידות סייבר במשטרות בעולם, וכולם היו תמימי דעים: הפשיעה הכי משתלמת היא הפיננסית. כל האקר חושב שהוא המוח, ה'פרופסור' ב'קסה דה פפל', בית הנייר", אמר מארק גזית, מנכ"ל תטה ריי (ThetaRay).
בראיון לאנשים ומחשבים אמר גזית, כי "החלום של כל פושע הוא הררי מזומנים, גם ממשלות עושות זאת. האקרים צפון קוריאנים, שלוחי הממשל, ביצעו כמה התקפות מוצלחות על SWIFT, המערכת הבינלאומית להעברת סכומי כסף גדולים בין בנקים; אוליגרכים רוסים הלבינו כספים באמצעות ישויות דיגיטליות מזויפות. דו"ח של מחלקת האכיפה הפיננסית במשרד האוצר האמריקאי, FinCen, שפורסם באחרונה, העלה שכמה מהבנקים המובילים בעולם ביצעו בשני העשורים האחרונים אלפי העברות פסולות של כספים ממקורות חשודים, בסכום כולל של יותר משני מיליארד דולרים. הבנקים שימשו צינור להעברת 'כסף מלוכלך' של מלביני כספים עבור ארגוני פשע, טרוריסטים וסוחרי סמים. כך, חשפנו כי בנק גדול באירופה היה מעורב, בלא ידיעתו, בסחר בנשים".
החברה, אמר גזית, "קמה כדי לפתור את אחת הבעיות הקשות, של מניעת הונאות והלבנת הון עבור בנקים – בעידן שהכל דיגיטלי. לפושעים זה גן עדן: אם ההונאה נחשפת, הם נעלמים. הבעיה מאוד מסובכת: הבנק יכול לעשות חיקור על הלקוח, כדי לוודא שהוא אינו פושע, אך פעמים רבות בפעולת ההעברה הכספית מעורבים בנקי משנה ומערכות משנה, ובסוף לא יתגלה שמבצע ההעברה, או מקבל הכסף – הוא פושע, או מלבין הון, או שליח שלו. העברות כספים בינלאומיות משרתות כמה סוגי פשיעה ופושעים: ארגוני טרור, ארגוני פשיעה הפועלים במגוון תחומים: סחר בבני אדם, לרבות עבדות, זנות, זנות ילדים ופדופיליה, וסחר בסמים".
"פיתחנו", הסביר גזית, "פתרון טכנולוגי מבוסס בינה מלאכותית, המונע הלבנות הון, וכך מאפשר לבנקים להתמקד בפעילות הליבה שלהם ולעשות זאת באמצעות תשלומים חוצי גבולות בטוחים ואמינים. הפתרון מבוסס 'אינטואיציה מלאכותית' – למידת מכונה המחקה את האינטואיציה האנושית ותחושות בטן. למרות השימוש במילה 'אינטואיציה', מדובר בסדרת פעולות שקופה וניתנת להסבר. הפתרון מספק יכולות אינטגרציה של נתונים, הגדלת יכולות איתור של נתונים, מפוקחים ולא מפוקחים, וטכנולוגיות נוספות של למידת מכונה – והכל בפלטפורמה אחודה אחת. המערכת שלנו תומכת בכל סוגי המטבעות, לרבות מטבעות דיגיטליים".
עד 2019, אמר, "רוב המוסדות הפיננסיים פסעו את הצעדים הראשונים שלהם בלבד לעבר מחשוב ענן, ולא היו פתרונות נגד הלבנת הון בענן. בעקבות מגיפת הקורונה, מערכות מבוססות ענן הפכו לקריטיות עבור העבודה מרחוק. היתרונות של פתרונות כאלה התבררו כמשמעותיים ביותר לגבי המלחמה בהלבנות ההון. לכן השקנו לפני ימים אחדים שירות ענני, המאתר חריגות המצביעות על הלבנת הון, מימון טרור ופעילויות פליליות אחרות בעסקאות מורכבות שחוצות גבולות". לדבריו, "הפתרון מגן על בנקים, חברות פינטק וחברות העוסקות בהעברות תשלומים – מפני ניצול פלטפורמות העברת הכספים שלהן לטובת הלבנת הון מתוחכמת. הפתרון זמין לכל סוגי העננים – הציבוריים והפרטיים. פתרונות מניעת הלבנת הון מסורתיים, המוטמעים ב'חצר הבית', דורשים חודשים ארוכים של הטמעה, הם לא מסוגלים לאתר פעילויות פליליות שלא נראו בעבר, והם אינם יעילים עבור בנקים קטנים ובינוניים וחברות פינטק בעלות משאבים מוגבלים. לעומת זאת, פתרון הענן שלנו עולה לאוויר בתוך כמה ימים ומזהה את האיומים החדשים והמתוחכמים ביותר".
"לפתע הפכנו לחברה ה'יושבת' על ההגנה של התשתית הכלכלה העולמית", סיכם גזית, "והצפי שלנו הוא, שהפעילות של החברה תוכפל או תשולש בתוך שנים מועטות עם פתרון הענן שלנו. כיום, לכל ארגון פשיעה שמכבד את עצמו יש מנמ"ר שמשתמש במערכות ה-IT שלו בבינה מלאכותית. לכן חייבים מערכות כמו שלנו".
10/05/21 11:13
4.55% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מחיר הדלק עלול לעלות בימים הקרובים כתוצאה מעיכובים בהעברת דלקים ברחבי ארצות הברית. הסיבה לעיכוב היא מתקפת סייבר קשה על חברת קולוניאל פייפליין (Colonial Pipeline).
באוקטובר 2020 הכריז משרד האוצר האמריקני כי הוא בוחן את סוגיית מתקפות הכופר. בהודעה התבקשו חברות שמתמודדות עם דרישות כופר לשתף פעולה עם רשויות החוק, להימנע מתשלום, ואפילו נאמר שהממשל בוחן הטלת סנקציות על חברות שיתברר שנענו לדרישה.
מעל חצי שנה עברה, מתקפות הכופר רק הופכות תכופות, אגרסיביות וגרידיות יותר ויותר. התוקפים מצליחים פעם אחר פעם להוכיח שהם מתוחכמים, נועזים, ובעיקר לא בוחלים בשום דרך להשיג את מבוקשם, כולל במתקפות המשלבות גם איומים אישיים על מנהלים בחברות, כדי לאפשר לחץ נוסף להשגת תשלום הכופר.
מתקפות הכופר מממנות אקו סיסטם כלכלי שלם, הכולל בראש ובראשונה את קבוצות התקיפה. רק לאחרונה הצליח חוקר להגיע לראיון עבודה בקבוצות התקיפה REvil ו-Ranger Locker וחשף את המנגנון העסקי וההיררכי שלהן. בעבר אף התראיין אחד ממנהלי הקבוצה וטען כי הרוויח 100 מיליון דולר בשנת 2019. מרוויחות נוספות הן כמובן חברות הביטוח שזיהו את הפוטנציאל, מתחייבות לממן את עלויות דרישת הכופר ובתמורה מציעות פוליסות ביטוח. מדובר בשוק שצומח משמונה מיליארד דולר בשנת 2020, וצפוי להגיע ל-20 מיליארד דולר בשנת 2025, ובהחלט מאיץ את התחום כולו, אבל דווקא לטובת התוקפים ולא מצד ההשקעה בהיערכות שהיתה תורמת למשק עצמו.
מחקר של סופוס (Sophos) מוכיח שתשלום הכופר אינו מועיל, הן בקבלת מפתח ההצפנה והן בהוצאות השוטפות עבור ניהול האירוע. מחקרים אחרים מבהירים כי לאחר תשלום הכופר צפויה, בתוך 6-12 חודשים, מתקפת כופר נוספת.
למרות כל הידוע – חברות ממשיכות לתעדף אסטרטגיה שגויה. במקום ניהול מו"מ יקר ומיותר, שכאמור, על פי המחקרים, אינו מייצר ערך אמיתי, הן מסתכנות בפגיעה אנושה במוניטין ובנזקים כספיים ומשפטיים דרמטיים, ממש עד כדי בחינת פוטנציאל ההמשכיות העסקית שלהן, במקום לעשות ככל יכולתן כבר היום ולהיערך לסיכון.
כל עוד מדובר במתקפות כופר על חברות מסחריות בלבד, לממשל יש פחות עניין לעסוק בהן והוא אפילו עשוי להרוויח מהטלת קנסות, כמו שמאפשרת תקינת SOX בגופים הנסחרים בבורסה. אבל כשמתקפת הכופר עלולה להשפיע על זמינות ומחיר הדלק, זה כבר מגרש משחקים אחר לגמרי, ולא נשארות הרבה ברירות – מדובר באיום על המדינה כולה.
הגיע הזמן לפעול
מתקפה שעשויה לשנות את תמונת המצב. קולוניאל פייפליין
כעת, עם המתקפה שמובילה קבוצת Darkside על חברת קולוניאל פייפליין, האחראית להובלת כ-2.5 מיליון חביות ביום – 45% מהאספקה של סולר, בנזין ודלק סילוני לחוף המזרחי – נדמה שהממשל מבין שהגיע הזמן לפעול.
בהוראת מצב חירום החליט הממשל האמריקני כי ניתן יהיה להעביר דלקים בנסיעה, בכבישי המדינה. אין צורך להכביר מילים בסכנות הרבות העלולות להתרחש כתוצאה ממהלך שכזה ואין ספק שהוא יעורר גופים מתנגדים רבים. להערכתי, זה גם יהיה המקום שבו יופעל לחץ על הממשל לפעול בצורה אקטיבית יותר כנגד חברות המתרשלות בהגנה על פעילותן וחושפות את הציבור לסכנות רבות כל כך.
בשבוע שעבר דיווח ה-FBI כי חדר לשרתים של אלפי חברות, ובעצמו ניקה והסיר מהן תולעת מוכרת בשם Emotet, שאחראית להפצת מתקפות כופר רבות. זהו מהלך חריג, ואולי אפילו מעט מטריד, בשל הקלות שבה הממשל מסוגל לפעול למול חברות במשק, אבל הוא מעיד על גישה אקטיבית חדשה.
מצב החירום שהוכרז, יחד עם הוכחת היכולת הזו ונייר העמדה של משרד האוצר באוקטובר 2020, עושה רושם, מאותתים למשק כולו, להפסיק להתייחס למתקפות כופר כאל גזירת גורל, ולפעול כדי שלא להיפגע מהן.
ראינו את האיחוד האירופי נוקט ב-2018 בעמדה ברורה עם חקיקת ה-GDPR, לטובת שמירה על פרטיות המידע, ואין ספק שככל שתפגע יכולת ההשתכרות של קבוצות התקיפה כתוצאה ממתקפות כופר, תקטן גם המוטיבציה לעסוק בהן (זה אמנם לא ימנע את מתקפות הסייבר האחרות והבאות, אבל האיום הזה הופך קטלני מיום ליום). נראה שאנחנו לקראת שינוי חקיקתי גם בתחום זה. למען האמת, הגיע הזמן.
הכותבת היא מומחית Cyber Resilience להיערכות והתמודדות עם מתקפות סייבר, בהיבטים העסקיים