הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
10/05/20 09:43
10.77% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
משה ינאי, מנכ"ל אינפינידט ויזם סדרתי, פורש מתפקידו כמנכ"ל החברה שהקים. ניר סימון, סמנכ"ל הכספים בחברה, וקריאל סנדלר, סמנכ"ל התפעול ומנהל המו"פ, ימונו למנכ"לים משותפים. ינאי ימונה לתפקיד סמנכ"ל טכנולוגיות של החברה.
ינאי הוא מבכירי תעשיית האחסון העולמית ועל שמו רשומה שורת הצלחות ארוכה בתחום. הוא היה האחראי לפיתוח המרכזי של EMC, שהפך אותה מחברה של עשרות מיליוני דולרים - למאות מיליארדים.
במכתב ששלח בסוף השבוע כתב ינאי, כי "כשאני חוגג את יום ההולדת 70 שלי, אני מביט לאחור ואיני יכול שלא להיות נדהם מההתקדמות יוצאת הדופן של הטכנולוגיה והשפעתה העמוקה על האנושות. מפעל חיי מתמקד בפיסת פאזל קטנה, אך מורכבת להפליא – עולם האחסון, המטפל בכמות העצומה של המידע שנוצר על ידי האנושות".
"אינפינידט הוא שיאו של מסע זה", כתב, "התחלנו אותו ב-2011 עם החזון, שבעשורים הקרובים ארגונים יידרשו לאחסון גדול, מהיר ואמין יותר - ופחות יקר מכל הקיים בשוק, ושנדרשת מערכת אחסון מהותית כדי לעמוד בצרכים עתידיים אלה".
"אני אמנם אופטימיסט חסר תקנה", כתב ינאי, "אך הצמיחה ההולכת וגדלה של אינפינידט עלתה אפילו על הדמיון הכי פרוע שלי. הטמענו מערכות אחסון בנפח של 6 אקסה-בייט (6 מיליון טרה-בייט) בתוך פחות משש שנים בשוק, כשבחצי השנה האחרונה בלבד הטמענו יותר מ-1 אקסה-בייט. הנוכחות הגלובלית של החברה ומגוון לקוחותיה במגזרים השונים מעידים שאנחנו הולכים על משהו גדול".
"כמוביל הטכנולוגיה בחברה", ציין ינאי, "אוכל לבלות 100% מזמני בעשייה של מה שאני עושה הכי טוב והכי אוהב - פיתוח החזון האסטרטגי של אינפינידט והתמקדות בצרכים הנוכחיים והעתידיים של הלקוחות שלנו".
ינאי, פילנטרופ ומספר 9 בדירוג עשירי ההיי-טק בישראל, עם 1.5 מיליארד דולרים, פעיל בתעשייה יותר מארבעה עשורים. הוא החל את דרכו ב-1975 באלביט, שרצתה להיכנס לתחום האחסון, ועזב אותה כשפנתה לעולם הצבאי-ביטחוני. ינאי עבד במילניום הקודם ב-EMC, ועד פרישתו ממנה לאחר 13 שנים הוביל את פיתוח החומרה והתוכנה של מוצר הדגל שלה, סימטריקס – שהיה הגורם העיקרי להפיכתה לחברת ענק.
"בסוף שנות ה-80' עברתי ל-EMC", סיפר בעבר לאנשים ומחשבים, "באנו לחברה בלי שווי שוק, עם רעיון לאחסון במיינפריים וב-SAN. הרעיון הניב הזדמנות לבסיסי הנתונים הרלציוניים. מימושו גרם למהפכה ב-EMC, שהפכה מחברה של עשרות מיליוני דולרים לחברה של 200 מיליארד. הבאנו פתרון טכנולוגי, שצמצם את הפער בין עלויות האחסון היורדות ובין הצורך בגידול תקציבי ה-IT והגידול במידע שנדרש לטפל בו".
"חשבתי שפרשתי לתמיד"
לאחר מכן ינאי הוביל ומימן את הקמת הסטארט-אפ הישראלי XIV, שפיתח מערכות אחסון מבוססות מחשוב גריד. יבמ רכשה אותו תמורת 300 מיליון דולרים בסוף 2007. זמן קצר לאחר מכן, באפריל 2008, רכשה יבמ חברת סטארט-אפ נוספת שינאי נמנה עם מקימיה, דיליג'נט, שעסקה אף היא באחסון נתונים – תמורת 165 מיליון דולרים. לדבריו, "מנמ"רים בכו שהם אוהבים את סימטריקס – אבל שצריך להיות מדען טילים כדי לדעת לנהל את האחסון ואת המוצר. לכן, לאחר שעזבתי את EMC, ייסדתי את XIV - כשהמוטו הוא פשטות. לאחר שאנשי יבמ הציעו הצעה טובה – חשבתי שפרשתי לתמיד. הסתבר שלא".
ב-2010 עזב ינאי את יבמ, וב-2011 הקים את הבייבי האחרון שלו, אינפינידט, המטפלת באחסון כמויות עצומות של מידע, מאות טרה-בייטים ופטה-בייטים. המניע להקמתה, הסביר, "היה הפער בין מה שניתן לעשות עם המידע בשל היחס עלות-יעילות. זהו פער החוזר על עצמו כל הזמן: 90% מהמידע בעולם נוצר בשנתיים האחרונות. הבנו שנדרשת מהפכה באחסון, אי אפשר להמשיך עם מה שהיה, כי הפער לא פותר את הבעיה האמיתית".
מוצר הדגל של החברה, InfiniBox, יכול לאחסן יותר משמונה פטה-בייט של מידע במסד בודד. המודל הייחודי של החברה מאפשר להגדיל או להקטין את קיבולת האחסון לפי דרישה ולפי הגידול הטבעי של הארגון, בלא תלות בחומרה. הטכנולוגיה שלה מספקת בו זמנית זמן אחזור של פחות מ-1 מילי-שנייה, אמינות של שבע תשיעיות ויכולת לגדול בנפחי האחסון, עם עלות בעלות כוללת נמוכה משמעותית לעומת מתחרותיה. עד היום גייסה החברה 325 מיליון דולרים, ושווי השוק שלה מוערך בכ-1.6 מיליארד דולרים.
10/05/20 16:26
10.77% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
יום הסיסמאות הבינלאומי, שחל ביום ה' האחרון, מצוין מדי שנה מאז 2013, והוא הזדמנות לרענן את חשיבות השמירה על המידע שלנו באמצעות אותם מפתחות מורכבים ופרטיים - הסיסמאות. השנה, מביא אתו היום הזה מחשבות ותובנות נוספות, על רקע השינויים הדרמטיים שמשפיעים על כולנו נוכח משבר הקורונה. וכשאני כותב "כולנו", אני מתכוון גם להאקרים.
מגפת הקורונה יצרה שינויים מהותיים באופן שבו אנחנו מתנהלים, ולא רק ברמה שלנו כאנשים פרטיים: ארגונים רבים משנים את אופן ההתנהלות שלהם, בדגש על אפשור עבודה מרחוק.
הקרקע הכי פורייה שהתוקף יכול לבקש
בהקשר של סיסמאות, עבודה מרחוק פותחת וקטור תקיפה עיקרי חדש: גישה נוחה יותר לסיסמאות בארגון. בתקופה זו, נוצר איחוד טכנולוגי בין הסביבה האישית לסביבת העבודה. המחשב האישי והטלפון החכם משמשים כתחליף לתשתית המשרדית המאובטחת.
סביבת העבודה בארגונים השונים הינה כזו שלרוב שומרת על עדכון תדיר של מערכות וסיסמאות, אך הדבר לא נכון לגבי סביבת העבודה בבית. בנוסף, הסיסמאות הפרטיות שאנחנו מגדירים במחשבים האישיים שלנו לא נדרשות לעמוד בתקן אבטחתי כלשהו ולרוב אינן קיימות בכלל, מה שמאפשר לתוקף גישה מהירה ופשוטה לכל המידע השמור במחשב וכחלק ממנו, לסיסמאות השמורות בזיכרון ובדפדפן. כמו כן, מערכות ההפעלה, הדפדפנים ושלל התוכנות השונות על המכשירים האישיים לא בהכרח מעודכנות בשלל ההגנות הקיימות מול פרצות חדשות.
מדובר בקרקע הכי פורייה שהתוקף יכול לבקש. אם הוא מחפש את החולייה החלשה בשרשרת, כאן היא מוגשת לו על מגש של זהב, לא של כסף.
[caption id="attachment_243914" align="alignnone" width="600"] עצור, סיסמה! אילוסטרציה: Yellowj, BigStock[/caption]
אז איך מתמודדים?
יש שתי גישות מובילות להתמודדות עם סכנות מסוג זה: הראשונה היא שימוש באימות רב גורמי (MFA - ר"ת Multi-factor authentication), שמגדיר שניתן להשתמש בסיסמה אך ורק לאחר הוכחת השייכות שלה למשתמש. לדוגמה, באמצעות אישור במייל או באפליקציה בסמארטפון. מדובר בפתרון טוב מול תוקף שאין לו אינטרסים בולטים במיוחד או שהמשאבים שעומדים לרשותו מוגבלים.
הגישה השנייה היא שימוש באימות חסר סיסמה (Passwordless Authentication) - גישה שיוצאת מהנחת עבודה שלפיה אין למשתמש צורך לדעת מה הסיסמה שאיתה הוא ניגש לשירותים השונים. במקרים שכאלה, עליו להוכיח שהוא אכן מי שהוא אומר שהוא, למשל באמצעות טביעת אצבע. עצם ההוכחה מאפשר למערכת נפרדת להעניק למשתמש גישה להרשאות להן הוא זכאי. השימוש בסיסמה כאן מתבצע מאחורי הקלעים, וזו הגנה משמעותית, שכן אחורי הקלעים נמצאים בשליטה של הארגון ולא של המשתמש.
מה עם פרצות מכוונות וקונפיגורציות שגויות? השינוי שהביאה אתה הקורונה היה משמעותי מאוד ברמה הארגונית, בדמות המעבר של מסה קריטית מהארגון לעבוד מהבית. במקרים רבים, מדובר בפעם הראשונה שבה הארגון פתח את האפשרות הזאת לעובדים.
הסיטואציה הזאת פוגשת את העימות התמידי שיש בין נוחות המשתמש לאבטחת המידע. אפשר לצרף למשוואה גם את המשתנה של המשך התפקוד של הארגון בהיבט הכלכלי, והנה יש לנו מצע מושלם להכין עליו פרצת אבטחה. למה? כיוון שיש סוגיות טכניות, תפעוליות או כלכליות שיקבלו עדיפות על אבטחת המידע, ובכך יאפשרו גישה שאינה מאובטחת למידע רגיש. בטח לא תתפלאו לדעת שהאקרים מבצעים סריקות רבות בכל רגע ורגע. אם תאפשרו פרצה למשך זמן סביר מספיק כדי שיהיה בה צורך, תדעו שאתם לא מאפשרים אותה רק למטרה שלשמה היא נועדה.
סיבה נוספת היא שתהליך המעבר לעבודה מהבית נדרש להיות מהיר. צוותי ה-IT מתמודדים עם אתגרים חדשים בזמן מאוד קצר - דבר שעלול להביא להגדרה שגויה של מערכות, הן בהיבט הטכני והן בהיבט האבטחתי. פעמים רבות, דווקא הפספוסים הם אלה שפותחים את הדלת לתוקף. מדובר באתגר שאינו רק טכנולוגי ולכן, חשוב להבהיר שגם הפתרון מולו הוא היברידי – ארגוני וטכנולוגי כאחד.
חשוב שיהיו נהלים שמגדירים בדיקת מערכות מוטמעות, עם דגש על היבט אבטחת המידע. במידה שמתאפשר, פעילות PT כנראה תיתן פידבק משמעותי בנושא. בנוסף, נדרש שבמידה שמנמיכים את רף האבטחה אל מול צרכים אחרים של הארגון, תהיה מעטפת שיודעת להכיל אירועים, לדוגמה - הוספת חוקים למערכות הניטור וצוותי SOC שיהיו ערניים לפעילויות חריגות.
לסיכום, מגפת הקורונה הביאה איתה אתגרים רבים, הרבה מהם חוצים עולמות ומעמידים ארגונים מול החלטות עסקיות מורכבות. החולייה החלשה באבטחת מידע היא ללא ספק הגורם האנושי, וההרחקה שלו מבקרת הארגון היא היבט משמעותי, שנדרש לתת לו מענה הן באמצעות פתרונות טכנולוגיים והן באמצעות נהלים וצעדים תפעוליים. ההמלצה שלי היא לגשת לכל אתגר אבטחתי בתקופה הזו כמו שניגשים ללבוש בתקופות מעבר - באמצעות שיטת הבצל: הרבה מעטפות הגנה, שיודעות לחפות האחת על השנייה.
הכותב הינו חוקר אבטחת מידע במעבדות סייברארק.
10/05/20 16:53
7.69% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"היכולת לאפשר לעובדים לעבוד מרחוק היא נושא חם בשבועות האחרונים, אבל ההתעניינות בתחום החלה עוד לפני משבר הקורונה. שוק העבודה נעשה יותר נייד, כשהעובדים עובדים מרחוק ובדרכים, ויש שיתופי פעולה חוצי זמן וארגונים. חברות רוצות לאפשר לעובדים לעבוד מכל מקום ובצורה מאובטחת. מה שעשתה המגיפה הוא להאיץ שינויים שכבר קרו בעולם, כי עסקים מחפשים איך לשמר המשכיות עסקית תוך כדי עבודה מרחוק בכלל ומהבית בפרט", כך אמר יקי זכאי, מנהל צוות ארכיטקטים ב-AWS ישראל.
זכאי דיבר במפגש הרביעי בסדרת מפגשים וירטואליים על אתגרי העבודה מרחוק בעידן הקורונה שעורכת קבוצת אנשים ומחשבים. ההרצאות שבמפגשים ישודרו לאחר מכן כפרקים עצמאיים בפודקאסט של אנשים ומחשבים.
לדברי זכאי, "בחלק מהארגונים יש תוכניות לעבודה מרחוק כחלק מתוכנית ההתאוששות מאסון. אבל השינוי, בדגש על המעבר המידי, יצר לחץ אדיר: לספק למשתמשים כלים להתחבר למערכות הארגוניות בצורה מאובטחת וקלה בזמן קצר ביותר. זה גם יצר שינוי באופן שבו העובדים מתקשרים איש עם רעהו".
צילום ועריכת וידיאו: אורי אלון
השירותים של AWS בתחום
"אנחנו מספקים מגוון פתרונות לתחום על תשתית הענן שלנו וכך מאפשרים לעבוד מרחוק, עם שירותי דסקטופ כשירות (DaaS - Desktop as a Service), פתרונות לשיתוף קבצים, שיחות וידיאו, קול וצ'ט, פתרונות להפקת דו"חות וקבלת תובנות, מתן יכולת לנציגי שירות הלקוחות לעבוד מהבית ומגוון שירותי רשת להבטחת החיבור המאובטח. האבטחה היא בדמנו, ותשתיות הליבה שלנו תוכננו ונבנו עבור הדרישות המחמירות שלנו, עם שליטה על הנתונים, הצפנה שלהם לפי הצורך ויכולת להוסיף מענה לעשרות אלפי עובדים. כך, אנחנו מעניקים לעובדי הארגונים גישה לאפליקציות הקריטיות בלי לשלוח להם מחשבים, עם יכולת לשלוט במידע הרגיש שלא יזלוג החוצה", אמר זכאי.
הוא סיים את דבריו בהציגו שלושה שירותים שמציעה AWS: "האחד, Amazon Workspaces, מאפשר למגוון רחב של מכשירים - טאבלטים, מכשירי Windows, מחשבי Mac וסמארטפונים - להתחבר לדסקטופ ייעודי, עם סביבת העבודה של העובדים. השני, AppStream 2.0, מאפשר הנגשת האפליקציות לטובת העבודה. כך יורדת עלות הניהול של הדסקטופים והם נפרסים כחלק מהרשת הפרטית של הארגון באמזון. זה מאפשר שליטה מלאה על הגישה של המשתמשים למשאבי הארגון. כמו כן, אנחנו מספקים שירות מנוהל לחיבור מאובטח מרחוק לעובדים עם גישה ל-VPN - בקנה מידה רחב. זאת, תוך מניעת פגיעה בביצועים, בשל ריבוי משתמשים".
10/05/20 12:48
6.15% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
בתקופה קשה זו, שבה אנו עוקבים בחרדה אחרי התפשטות נגיף הקורונה ומנסים להסתגל לבידוד ועבודה מהבית, חלה עלייה חדה במספר תקיפות הסייבר. בעקבות משבר הקורונה חל שינוי בדפוסי ההתנהגות שלנו והתוקפים רואים בכך הזדמנות חסרת תקדים.
לפי הנתונים של צ'ק-פוינט, מדי יום מתרחשות כ-2,600 תקיפות ונרשמים כ-200 אתרים חשודים הקשורים לקורונה.
אנשים רבים עבדו עד לא מזמן במשרדים והיו מוגנים על ידי כלי הגנת סייבר כלל-ארגוניים, כלים המספקים הגנה טובה יותר מכלי ההגנה שמותקנים במחשבים האישיים. עם המעבר מהמשרד אל הבית, איבדנו בחלק גדול מהמקרים שכבת הגנה בלתי נראית זו, דבר שהופך את המידע האישי שלנו וגם את המידע של הארגון שבו אנו עובדים לפגיע יותר.
נוסף על כך, רבים מנהלים דיונים ופגישות באמצעות תוכנות שלא נחשפנו אליהן בעבר. לפי הדיווחים של צ'ק פוינט, מאז פרוץ המגיפה נרשמו 1,700 אתרים חדשים שמציעים להורדה תוכנת זום נגועה.
קשה לדעת עד כמה בטוחה תוכנת זום הרשמית באופן חד-משמעי. לפי סקרי אבטחה שנערכו במעבדות שונות עלה, כי טענת החברה שלפיה התקשורת מוצפנת קצה-לקצה אינה מדויקת, וכי חברת זום ככל הנראה תוכל לפענח את שיחות הוועידה במידה ותתבקש על ידי הרשויות.
עם הבידוד בא השעמום
מספר הנרשמים של נטפליקס עולה וכך עולה גם מספר האתרים שמתחזים לו. מטרת האתרים פשוטה – לשכנע את המשתמשים להזין את פרטי כרטיס האשראי שלהם כדי לגנוב מהם כסף. ניסיונות ההתחזות לא מוגבלים, כמובן, רק לאתרי סרטים - הם צצים כפטריות אחרי הגשם בתקופה שבה אנו צורכים יותר ויותר שירותים באינטרנט.
התוקפים נוהגים להפיץ תוכנות זדוניות וקישורים לאתרים המתחזים גם באמצעות דואר אלקטרוני. בהתקפה שנצפתה לאחרונה במונגוליה, פקידי ממשל קיבלו מכתב בדוא"ל שנשלח כביכול על ידי משרד החוץ המונגולי. למכתב צורף מסמך עם מידע חשוב לגבי התפשטות המגיפה. עם פתיחת המסמך, הותקנה במחשב תוכנה זדונית, שאפשרה לתוקף לצלם מסך, להוריד קבצים ולהריץ תוכנות. התקפות מסוג זה מומשו בעבר גם באמצעות מסמכי PDF, מסמכי Office ועוד.
תוכנה זדונית, בהתאם לסוגה, מאפשרת לתוקף להשיג כמה מטרות: תוכנות מסוג ransomware מונעות מהקורבן גישה למידע שלו עד לתשלום כופר. בדומה להן, תוכנות מסוג doxware משתלטות על המידע של הקורבן, אך במקרה זה האיום הוא פרסום המידע הרגיש, מידע אישי או מידע ארגוני, במידה שלא ישולם הכופר. סוג נוסף של תוכנות הוא keylogger. תוכנות מסוג זה עוקבות אחרי הקשות במקלדת ומעבירות את המידע לתוקף. דבר זה מאפשר לתוקף לראות את ההתכתבויות, הסיסמאות, חיפושים וכד’. כל תוכנה זדונית יכולה להיות מלווה במנגנון הסתרה, שמטרתו למנוע מכלי הגנה להבחין בהימצאותה.
לא לדאוג – יש מה לעשות הדרך הטובה ביותר להתגונן מפני התקפות מסוג זה הוא להפעיל שיקול דעת ולפעול לפי המלצות אלה:
אם אתם מורידים תוכנה מאתר - כדאי לוודא שהכתובת שלו לא מעוררת חשד.
אם אתם מקבלים מכתב בדוא"ל שמבקש מכם להיכנס לאתר כלשהו או להוריד קובץ מצורף, ודאו שסגנון הכתיבה מתאים למכתב מסוג זה. לדוגמה, שמכתב מחבר לא כתוב בצורה רשמית מדי ולהיפך - שמכתב מהמוסד לביטוח לאומי לא מכיל שגיאות כתיב.
אם אתם רוצים לרכוש שירות כלשהו, נסו לחפש את השירות באינטרנט ורכשו אותו מהספק הישיר.
אל תתפתו להצעות שנראות טובות מדי בשביל להיות נכונות.
ודאו שכלי ההגנה שלכם מעודכנים.
השתדלו לא לחלוק את מחשב העבודה שלכם עם ילדיכם, כדי לצמצם את הסבירות שלחשיפת מידע ארגוני לתוכנות זדוניות.
הכותב הוא אש מסלול סייבר במחלקה להנדסת תכנה ב-SCE, המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון, קמפוס באר שבע.
10/05/20 14:48
6.15% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אנו מביאים לכם להאזנה את הרצאות מפגש מספר 3 בסדרת המפגשים החדשה סביב משבר הקורונה
10/05/20 16:24
6.15% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
החזרה לשגרה בתקופת
עוד לפני הקורונה, הנושא של תחבורה חכמה מהווה אחד הנושאים המרכזיים בתערוכה הבינלאומית SMART CITY שנערכת כל שנה בברצלונה. נכון לעכשיו, מארגני הכנס מתכננים לקיים אותה, ולקראת ההיערכות להכנות לתערוכה הם ארגנו בשבוע שעבר וובינר מעניין, ששודר מסין, שעסק בשאלה מה ההשפעה של עידן
[caption id="attachment_315449" align="alignnone" width="600"] גיל איילון, מנהל אזור EMEA, מובילאיי. צילום: יח"צ מובילאיי[/caption]
בוובינר השתתפו כ-100 אנשים מכל העולם, בהם שבעה ישראלים, כשהבכיר שבהם הוא גיל איילון, מנהל אזור EMEA בחברת מובילאיי, שנרכשה על ידי אינטל, והמעסיקה כ-2,000 עובדים, וכן סרג'יו וינציקי, נציג מרכז הירידים FIRA בישראל, המארגנת את התערוכה הבינלאומית של ערים חכמות בברצלונה. המרצים בוובינר היו מומחים מתחום הניידות. הם הדגישו את הצורך להסתגל לחזרה לשגרה ולתכנן את מהלכי העתיד.
בלוקצ'יין ורכבים אוטונומיים
וינסנט וואנג, מנהל החדשנות הראשי של החברה הסינית וונקסיאנג אחזקות, שהיא אחת מספקיות חלקי החילוף לרכב הגדולים בעולם, הציג גישה מעניינת, הקשורה לניהול תשתיות תחבורתיות, גישה שלא נשמעה עד כה והיא השימוש בטכנולוגיית הבלוקצ'יין. וואנג הסביר, כי הבלוקצ'יין מאופיין ביכולת להבטיח תהליכים שונים בניהול וטיפול בתהליכים מורכבים, כלומר הוא יחזק את ממד הביטחון שחשוב כל כך בנהיגה עצמית. "בלוקצ'יין יועיל לתחומי יישומים עירוניים קריטיים במיוחד בגלל תכונות ההצפנה היייחודיות שלו בעולם המטבעות, והוא יכול לסייע בעולם הרכבים ללא נהג", אמר וואן. "הערך הגדול ביותר של בלוקצ'יין, במיוחד עם כניסת הנהיגה האוטונומית, הוא יצירת חוויית מעבר עירונית הוליסטית, עם אופטימיזציה מלאה ואולטימטיבית".
הנציג הישראל איילון הדגיש את הרלוונטיות של התחבורה החכמה במרכיב העירוני. הוא דיבר כמה ימים לפני שנודעה עסקת מוביט שנרכשה על ידי מובילאיי, והרמזים היו ברורים, מבלי שהמאזינים כמובן ידעו במה המדובר.
בתחילת דבריו התייחס איילון להיערכות החברה להמשך תפקודיות עסקית בזמן הקורונה, בעיקר בכל מה שקשור לתהליכי המכירה. כל אלו נעשו על ידי עבודה מהבית, כאשר אחד האתגרים היה ניתוח נכון ומדויק של מידע על מיפוי הניידות הדינאמית בתוך העיר, ולהתאים את הפתרונות של החברה למצבים משתנים. "המציאות שהקורונה יצרה דורשת כישורים חדשים, כדי להיות מסוגלים לעבוד בדרך אחרת ולהתאים עצמנו בו זמנית", אמר איילון.
הצורך לתת מענה מידי למצבי קיצון - ממצב של עומסים וניידות בכבישי הערים לכמעט אפס ניידות - מחייב יכולת וכלים שיהיו קיימים בזמן משבר לניתוח דפוסי הניידות, כפי שטען דובר אחר בכנס, איגנסיו באריוס, מחברת הייעוץ Kido Dynamic השוויצרית. הוא הביא דוגמאות ממה שקרה בתחום הניידות בספרד, והמסקנה שלו הייתה, שבמשברים הבאים, חברות שלא תהיה להם היכולת להגיב בשבריר שנייה לשינויים בתכנון התחבורה פשוט לא ישרדו.
דובר אחר של חברת Bu Technology טכנולוגיה הסינית, המתמחה בייצור רובוטים לשימושים שונים, התמקד ביכולת של ה-5G לשפר את תכנון הניידות העירונית. בעזרת טכנולוגיה זו, אמר הדובר, רכבים בלתי מאוישים יכולים לסייע בשיגור ארוחות או תרופות לתושבים שסגורים בבתים, או בחיטוי ובאיסוף פסולת רפואית.
המסר המשותף שעלה מהוובינר המעניין הזה היה, שתחום הניידות מתקדם ומפתח תגובות יצירתיות ומהירות כדי לענות על צרכים חדשים.
שורה תחתונה: תחום התחבורה החכמה, שהיה ברקע לפני עידן הקורונה, עולה שוב לכותרות אחרי עידן הקורונה. מתכנני ערים ויועצים לתחום הערים החכמות יצטרכו לרענן מחדש את התוכניות האסטרטגיות שלהם, לתעדף כל מה שקשור לניהול חכם של תשתיות תחבורה ולהביא את זה לידי ביצוע לדרגים הכי בכירים. בהנחה שהתערוכה הגדולה בעולם לערים חכמות תתקיים בברצלונה בנובמבר הקרוב, אנו צפויים לראות בה חלק מהפתרונות שדובר עליהם בוובינר, במיוחד הפתרונות כחול לבן שלנו.
10/05/20 10:30
4.62% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מדינות רבות נעזרות באפליקציות מעקב כדי להבין את התפשטות נגיף הקורונה. בעוד שרוב הממשלות נוטות לכיוון של אפליקציות ממוקדות פרטיות, המשתמשות באותות של Bluetooth כדי ליצור פרופיל אנונימי על מקום הימצאו של אדם – הרי שישנן מדינות אחרות, וישראל בהן, המשתמשות בנתוני מיקום וטלפון סלולרי כדי לעקוב אחר התפשטות הנגיף.
נפתלי בנט, שר הביטחון, ביקש להפעיל בארץ כלי, שאותו כינה "קורונומטר" – תוכנה שתוזן בנתוני איכון סלולרי שבידי המדינה, לטובת ניטור מגעי קורונה. בנט סירב לחשוף את שם החברה שעומדת מאחוריו, ורפאלה גויכמן בדה-מרקר חשפה כי מדובר ב-NSO הישראלית.
חברת הסייבר ההתקפי הישראלית NSO פיתחה מוצר, המטפל בביג דטה ומנתח אותו ויכול לנטר תנועה של אנשים ומגעים של אנשים - וזאת כדי לעזור בצמצום המגיפה. מוצר הניתוח אינו חדש בחברה, אך הותאם לדרישות הייחודיות של הקורונה: ניטור אחורה של 14 ימים לתנועת אדם, ומגע של יותר מ-15 דקות עם הזולת.
NSO החלה במרס לעבוד על המערכת, שקיבלה את הכינוי פלמינג, על שמו של סר אלכסנדר פלמינג, המדען הסקוטי מגלה הפניצילין. היה מי שתהה בציניות, שמא המערכת היא על שם איאן פלמינג, מחבר סדרת ספרי ג'יימס בונד. המערכת נועדה לעבד נתונים מאומתים על בדיקות קורונה מרשויות הבריאות ונתוני מיקום טלפוני מספקיות הסלולר - כדי לזהות אנשים שעלולים להיחשף לאדם עם הנגיף. כך, כל מי שהתקרב לאדם המאובחן כחולה קורונה - יקבל על כך הודעה.
בסוף השבוע פורסם בטק-קראנץ', כי חוקר האבטחה בוב דיאצ'נקו גילה באינטרנט את אחת ממערכות מעקב המגעים של NSO, בלא הגנה ובלא סיסמה, כך שכל אחד יכול לגשת אליה. בסיס הנתונים הלא מאובטח התארח בשרת של AWS בפרנקפורט. המאגר הכיל שישה שבועות של נתוני איכון ממרץ-אפריל, כמו גם מועדים ומיקומים של "מטרה" (שם קוד לאדם), שאולי באה במגע עם נשא קורונה פוטנציאלי, ומה היה אורך המפגש. הנתונים היו על ישראל, רואנדה, אבו-דאבי, איחוד האמירויות וערב הסעודית.
לאחר שהחוקר פנה לחברה, NSO השביתה את המערכת. דיאצ'נקו אמר, כי הוא מאמין שבסיס הנתונים הכיל נתוני דמה. NSO מסרה לאתר הטכנולוגי, כי המערכת נועדה רק להדגים את הטכנולוגיה שלה והכחישה שהיא נחשפה בגלל בעיית אבטחה.
אורן גנץ, דירקטור בקבוצת NSO, אמר לאתר הטכנולוגי, כי "פיתחנו בהצלחה מערכת חדשנית וייחודית לטובת מקבלי ההחלטות הממשלתיים, מבלי לפגוע בפרטיות. המערכת הודגמה ברחבי העולם בשקיפות רבה לארגוני מדיה ולכמאה מדינות. כל הספקולציות על המערכת אינן נכונות".
ג'ון סקוט-ריילטון, חוקר בכיר בארגון זכויות האדם Citizen Lab שבאוניברסיטת טורונטו, אמר, כי "כל בסיס נתונים המאחסן נתוני איכון הוא בחזקת סיכון לפרטיות".
במרץ ערך המכון הישראלי לדמוקרטיה דיון על טכנולוגיה, בינה מלאכותית ופרטיות, על רקע השימוש שעושה הממשלה במערכות מעקב אחר אזרחים. פרופ' קרין נהון, נשיאת איגוד האינטרנט הישראלי וחוקרת מידע וביג דטה, חזרה על דברים שאמרה כמה ימים קודם לכן בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. בין השאר, היא אמרה, כי "מהניסיון שלי כמדענית מידע, שמבצעת ניתוחים בביג דטה, אין דבר כזה מאגר מידע בטוח. כאשר יש מאגר מידע, ישתמשו בו לאט לאט גם אנשים שלא הוסמכו לכך וגופים שפתאום יחליטו שזה חשוב. המאגר והמידע שיש בו - ידלפו".
ד"ר תהילה אלטשולר שוורץ, חוקרת בכירה מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, אמרה לטק-קראנץ', כי "מעקב אחר מגע מבוסס-מיקום הוא פגיעה אדירה בפרטיות. זה אומר שלא יהיו לך שום סודות. אינך יכול לקיים פגישות אם אתה עיתונאי, ואינך יכול ללכת למקומות שבהם אנשים רוצים לדעת היכן אתה נמצא".
10/05/20 11:30
4.62% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אריה רייכר, לשעבר מנמ"ר רשת-ערוץ 13, מונה לתפקיד סמנכ"ל הטכנולוגיות של בית החולים רמב"ם בחיפה. תפקיד זה לא היה מאויש זמן רב בבית החולים, ובאחרונה פרסמה המנמ"רית שרה צפריר הודעה כי היא מחפשת מועמדים לתפקיד זה.
רייכר סיים את עבודתו ברשת-13 בדצמבר שנה שעברה, אחרי 23 שנים ברציפות. מחליפו ברשת-13 הוא קובי מורה צדק, לשעבר מנמ"ר ערוץ 10.
לרייכר ניסיון של יותר מ-30 שנה בתפקידים שונים ב-IT. הוא הנדסאי מחשבים בהשכלתו, ולאחר שחרורו מצה"ל היה איש סיסטם ב-ECI. בהמשך הוא עבד בחברת מחשבים קטנה ומשם עבר לרשת, והיה שם מהימים הראשונים להקמתה.
הגדרת תפקידו של רייכר היא תמיכה בכל מערכות התקשורת למיניהן, ניהול כל התשתיות ותמיכה בכל המכשור הרפואי בבית החולים. רייכר ינהל צוות של 25 אנשים, הכולל אנשי תשתיות, טכנאי סיסטם, תקשורת, אבטחת מידע ועוד.
"התפקיד של סמנכ"ל טכנולוגיות בבית חולים הוא מתאגר. ישנה לא מעט חדשנות דיגיטלית בבית החולים, שבאה לידי ביטוי במשבר הקורונה, וברור שצריך למנף את זה במסגרת המשאבים הקיימים" אמר רייכר.
בשעות הפנאי שלו נמנה רייכר עם קהילה גדולה של אנשי היי-טק שמשקיעים זמן ואנרגיה בתחום הספורט. הוא משתדל לרוץ 10 ק"מ כמעט בכל יום, משתתף בתחרויות ספורט אתגרי, בריצות מרתון, בתחרויות איש הברזל וכן חבר במשלחת הישראלית לתחרות טאף מאדר למען עמותת גדולים מהחיים, שמתקיימת בשיתוף אנשים ומחשבים.