עיריית הרצליה החלה באחרונה בפיילוט שבמסגרתו מופעלות מערכות אנליטיקה חכמות, שמאפשרות לה לקבל מידע על תנועת הולכי רגל, רכבים ואוטובוסים – כך סיפר אמיר זיו, מנמ"ר העירייה, בכנס עיר חכמה של אנשים ומחשבים, שנערך אתמול (ב'). המערכות הללו סופרות את מספר הולכי הרגל והרכבים ברחבי העיר ומנתחות את הנתונים. "הספירה מאפשרת לעירייה לצבור Big Data ולבצע ניתוחים בכל חתך אפשרי, לקבלת החלטות בטווח המיידי, כגון שינוי בתנועה, ובטווח הארוך – החלטות תכנוניות", אמר זיו. שימוש נוסף שעושה העירייה במערכות הוא לצורך איתור מפגעים והגברת הבטיחות ברחבי העיר. "במהלך הקורונה שילבנו התרעות על התקהלות בגינות – מה שהיה חשוב אז, כמו גם על כניסה למוסדות חינוך בשעות הלילה וחנייה על מדרכות", ציין. משה פדלון, ראש עיריית הרצליה. צילום: יח"צ זיו סיפר על פעילות מרכז היזמות והחדשנות של עיריית הרצליה, שנמצא באחריותו, נוסף על תפקידו כמנמ"ר העירייה. כמו כן, הוא ציין שבמסגרת מאמצי העירייה לעודד תיירות פנים בהרצליה, עם רצועת חוף הים ובתי המלון שנמצאים בה, פותחה אפליקציה שמנגישה למבקרים בעיר את מגוון אפשרויות הבילוי בעיר. הכנס נפתח בדברים של ראש עיריית הרצליה, משה פדלון, שדיבר על החשיבות שהעירייה נותנת לנושא העיר החכמה – בהובלת אגף המחשוב ובתמיכת המנכ"ל, עו"ד אהוד לזר.

נחשפה קבוצת ריגול בסייבר, הפועלת נגד יעדים ממשלתיים באסיה. חוקרי ESET חשפו את הגירסה האחרונה של הנוזקה Gelsevirine, אשר משמשת את קבוצת הריגול גלסימיום (Gelsemium). הגירסה החדשה של Gelsevirine משמשת כדלת אחורית סבוכה ומודולרית. על הכוונת של הקבוצה: מטרות במזרח אסיה ובמזרח התיכון, בהן ממשלות, ארגונים דתיים, יצרני אלקטרוניקה ואוניברסיטאות. עד עכשיו הקבוצה הצליחה להישאר מתחת לרדאר. שטחי הפעולה של קבוצת התקיפה. מקור: ESET קבוצת התקיפה מאוד ממוקדת ומתעסקת עם מטרות בודדות, כך על פי נתוני הטלמטריה שלESET . בהתחשב ביכולות הקבוצה, ניתן להסיק כי היא עוסקת בריגול ברשת. "ממבט ראשון, שרשרת הפעילות של גלסימיום יכולה להיראות פשוטה, אך המספר הרב של התצורות, בכל שלב עד לטעינת המתקפה, מקשה מאוד על ההבנה", אמר החוקר תומאס דופוי. על פי המחקר החדש, גלסימיום משתמשת בשלושה רכיבים ובמערכת תוספים על מנת לאסוף מידע מהקורבנות. האחד – dropper Gelsemine, השני – loader Gelsenicine והשלישי – התוסף הראשי Gelsevirine. חוקרי ESET מאמינים, כי קבוצת גלסימיום עומדת מאחורי מתקפת שרשרת האספקה נגד BigNox – אשר הם דיווחו עליה בעבר, כמבצע NightScout. זו הייתה מתקפה על שרשרת האספקה שפגעה במנגנון העדכון של NoxPlayer – אמולטור אנדרואיד למחשבי PC ו-Mac, ובחלק ממגוון המוצרים של BigNox – עם יותר מ-150 מיליון משתמשים ברחבי העולם. כך, החקירה העלתה חפיפה כלשהי בין מתקפת שרשרת האספקה הזאת לבין קבוצת גלסימיום. קורבנות שנפגעו במקור מאותה התקפה בשרשרת האספקה – נפגעו מאוחר יותר על ידי Gelsemine.

גוגל (Google) הכריזה אתמול (ב'), בפוסט שהעלתה לבלוג שלה, על סדרת עדכונים ל-Google Workspace (או בעברית 'סביבת עבודה'). מדובר בפלטפורמה, שנקראה עד כה G Suite, המספקת פתרון משולב אחד לתקשורת ושיתוף פעולה. מעתה, לכל למעלה משלושה מיליארד המשתמשים הקיימים של גוגל בכלל שירותיה, יש גישה לחוויה המלאה של Google Workspace, הכוללת שירותים כמו ג'ימייל, צ'אט, לוח שנה, דוקס, דרייב ועוד. עד כה היה השירות זמין רק בעבור עסקים, עמותות וכיתות לימוד, וכעת הוא יכול לשמש כל מי שיש לו חשבון גוגל, כיחידים או כקבוצות. כותבות השתיים הוסיפו והבהירו כי "יהיה לכם שקט נפשי בזמן שאתם עובדים עם אחרים, בידיעה שתכננו את סביבת העבודה של גוגל לפעול בבסיס מאובטח, עם ההגנות הדרושות כדי לשמור על בטיחותכם, אבטחת הנתונים שלכם והמידע שלכם פרטי". היענות לאתגרים והדרישות של עולם העבודה ההיברידי בנוסף לכך שהחברה מציעה את הפלטפורמה לכולם, גוגל הכריזה גם על חידושים שהוכנסו בה, שמקורם באתגרים ובדרישות הספציפיות של עולם העבודה ההיברידי. כך למשל, השירות Rooms של גוגל צ'אט יכונה מעכשיו Spaces, ויכלל ב-Workspace. ה-Spaces יפתח בפלטפורמה האחודה מאוחר יותר בקיץ, ויזכה לממשק חדש. חידוש נוסף שעליו דיווחו הכותבות, וולדר ופאפו, הוא שהחל מחודש יולי גוגל תציג פקדי בקרה מרכזיים עבור מארחי פגישות ב-Google Meet, שיאפשרו להם למנוע צ'אט בזמן פגישה, להשתיק או לבטל השתקה של משתתפים, ועוד. סביבת העבודה של גוגל גם מציגה מספר שיפורי אבטחה עבור גוגל דרייב, כולל כללי אמון שעתידים לסייע בשליטה על אופן שיתוף הקבצים בארגון ומחוצה לו. עוד שינוי שיוחל הוא הכנסת Companion Mode ל-Google Meet. המדובר במצב חדש שמעניק לכל משתמש, לא משנה היכן הוא נמצא, גישה לתכונות ובקרות אינטראקטיביות, למשל לסקרים, לצ'אט בפגישה, ועוד. גם בלוח השנה נוספו אפשרויות RSVP חדשות, בכדי לאפשר למארגני הפגישות לקבוע באופן מוצלח יותר פגישות היברידיות, כשהמוזמנים יכולים להגיב באמצעות מיקומם, ולציין אם הם נמצאים בחדר ישיבות פיזי או עובדים מרחוק. יצוין כי לפי TechCrunch, השירות הפתוח לכל כרוך בתשלום, ויהיה זמין "בקרוב" בארה"ב, קנדה, מקסיקו, אוסטרליה, ברזיל ויפן, כהתחלה. משתמשים יחידים המעוניינים לעבוד עם הפלטפורמה יצטרכו לשלם דמי מנוי אישיים עבור Google Workspace, והסכום החודשי יעמוד על 9.99 דולר, כשהחודש הראשון יתומחר במחיר היכרות של 7.99 דולר.

אינטל הכריזה אמש (ב') על מעבד חדש שמיועד לשוק הדטה סנטרים – ופותח (גם) בישראל. המעבד החדש מכונה IPU (ר"ת Infrastructure Processing Unit) והוא מיועד להשתלב בתשתיות של מרכזי הנתונים, במטרה להוריד עומסים מהמעבד המרכזי, ה-CPU, ובמקביל – לנהל באופן חכם יותר את התקשורת בין השרתים לענן. ה-IPU פותח על ידי קבוצת התקשורת של אינטל לדטה סנטרים, שמונה כ-450 מהנדסות ומהנדסים בישראל, ועוד מאות בעולם. באינטל מתייחסים ל-IPU כאל רכיב שעומד לשנות את כללי המשחק בדטה סנטרים, וטוענים שתהיה לו השפעה אדירה על השוק העסקי והארגוני, ובמיוחד על ספקיות הענן. זאת, מכיוון שהוא יספק להן את היכולת לשלוט ולנהל באופן מלא יותר, יעיל ומאובטח את מערך הדטה סנטרים שלהן. לפי אינטל, אחוזים רבים מדי מזמן המחזור של המעבד לא מנוצלים, מסיבות שונות, לעיבוד בפועל, אלא לצרכים אחרים של המערכת. בחברה מספרים שבדיקות שבוצעו בגוגל ובפייסבוק הראו שבין 22% ל-80% ממחזורי העיבוד של המעבד הראשי עוסקים בטיפול בניהול המערכת והמשאבים במקום להתמקד בעיבוד נתונים. קטגוריה טכנולוגית חדשה באסטרטגיית מחשוב הענן ה-IPU מהווה, למעשה, קטגוריה טכנולוגית חדשה באסטרטגיית מחשוב הענן, והוא מרחיב את היכולות של כרטיסי הרשת החכמים (SmartNIC) שאינטל מפתחת ומוכרת לדטה סנטרים ולחברות תשתיות ענן. עם זאת, המטרה העיקרית של ה-SmartNIC היא האצת תשתית הרשת והאחסון. ה-IPU, מעבר להאצה מאובטחת של רשת ואחסון וירטואליים, יהפוך לנקודת שליטה עבור ספקיות שירותי הענן. "הקרב הגדול הבא בעולם הטכנולוגיה הוא בחזית הדטה סנטר ובניהול חכם של המשאבים והעברת הנתונים. אנחנו מצויים בעיצומה של מהפכה טכנולוגית. שירותים חכמים ויכולות מתקדמות שבעבר לא יכולנו אף לדמיין הופכים למציאות יום יומית, ומניעים את החברה והכלכלה קדימה", אמר אילן אביטל, סגן נשיא בקבוצת הפלטפורמות למרכזי נתונים והאחראי על חטיבת ההנדסה באינטל, שהובילה את הפיתוח.

ריאליטי ווינר, לשעבר עובדת קבלן עבור הסוכנות האמריקנית לביטחון לאומי – ה-NSA, שהדליפה מידע סודי מהסוכנות, שוחררה באחרונה שחרור מוקדם מהכלא, לאחר פחות משלוש שנים. זאת, לאחר שוועדת השחרורים הסכימה לכך עקב התנהגות טובה. היא תבצע את שארית תקופת המאסר שלה בעבודות שירות למען הקהילה. ווינר נכלאה לאחר שהדליפה לאתר The Intercept מסמכים בעלי הסיווג הגבוה ביותר – סודי ביותר – שבהם נכתב כיצד המודיעין הצבאי הרוסי פרץ, לכל הפחות, לתוכנת הצבעה אחת ועשה ניסיונות לפרוץ ליותר מ-100 מערכת בחירות מקומיות בימים שלפני ההצבעה לנשיאות, בנובמבר 2016. תפוגת הסיווג נקבעה למאי 2042. אלא שווינר שינתה את תאריך התפוגה למאי 2017, הדפיסה את הדו"ח ושלחה אותו לאתר החדשות. בית המשפט דן את ווינר באוגוסט 2018 לחמש שנים ושלושה חודשים בכלא. כלומר, היא הייתה אמורה להשתחרר בנובמבר 2023. במהלך תקופת מאסרה נערכו הפגנות למען  שחרורה. בפברואר 2020 היא הגישה בקשת חנינה לנשיא דאז של ארצות הברית, דונלד טראמפ – וזו נדחתה. כעת, כאמור, החליטה ועדת השחרורים לשחרר אותה שנתיים וחצי לפני המועד שנקבע. כחלק מתנאי השחרור נאסר על ווינר לשחרר הצהרות או להתראיין לתקשורת. עורכת דינה, אליסון גרינטר, צייצה בחשבון הטוויטר שלה הצהרה שבה היא כתבה כי "אני מאושרת להודיע שריאליטי ווינר שוחררה מהכלא. היא עדיין במשמורת, בתהליך מעבר, אבל אנחנו מלאי תקווה". היא ציינה כי "ווינר ומשפחתה ביקשו לשמור על פרטיות, ומנסים להחלים מהטראומה שבכליאתה ולהחזיר ככל הניתן את השנים שאבדו. השחרור שלה הוא לא תוצאה של חנינה או חמלה, אלא בגין התנהגות טובה שהיא הפגינה בכלא".

שוק השרתים הניב ברבעון הראשון של השנה הכנסות בסך של 20.9 מיליארד דולר – עלייה יפה של 12% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2020. הנתונים לקוחים מדו"ח של IDC, שפורסם באחרונה ובו מדרגת חברת המחקר את חמש החברות המובילות בשוק ברבעון המדובר, כשהן מסודרות לפי נתח השוק שלהן מבחינת ההכנסות. דל, שממוקמת במקום הראשון, הצליחה לברוח ברבעון הזה ל-HPE, כשהגיעה ל-17% מנתח השוק – 1.1% יותר מיריבתה הגדולה בתחום, שנמצאת במקום השני. החברה של מייקל דל ייצרה הכנסות של 3.56 מיליארד דולר – סכום שמעיד על עלייה של 2.4% במונחים של שנה לשנה. היא גם מכרה הכי הרבה שרתים, שם היא השיגה גידול של 3.2% מ-474 אלף ברבעון הראשון של 2020 ל-489 אלף ברבעון המדווח. HPE, שכאמור, נמצאת במקום השני, רשמה עלייה קלה בנתח השוק – מ-15.5% ל-15.9%. הכנסות החברה מהתחום רשמו צמיחה משמעותית, של 15% – מ-2.89 ל-3.32 מיליארד דולר. עם זאת, הצמיחה במספר השרתים שנמכרו הייתה צנועה יותר – עלייה של 7.3% ל-405,200 יחידות. עם זאת, יש לציין ש-IDC שילבה במכירות הללו גם את שיתוף הפעולה עם H3C, ש-49% מהמניות שלה מוחזקות על ידי HPE ו-51% הנותרים (שמקנות לה את השליטה בחברה) – על ידי חברות ההחזקות הסינית צינגהואה. עליות יפות גם לאינספור, לנובו ויבמ שתי חברות צמודות במקומות השלישי והרביעי, בהפרש ניכר משתי המובילות, הן אינספור (Inspur) ולנובו, בהתאמה. נתח השוק של אינספור עמד ברבעון הראשון של השנה על 7.2% עם הכנסות של כ-1.51 מיליארד דולר, לאחר שהמכירות שלה גדלו ב-10%. עם זאת, הנתון ירד קלות מ-7.4% ברבעון המקביל אשתקד. אינספור נמצאת במקום השלישי גם בכמות השרתים שמכרה, עם 222,600 יחידות – עלייה של 2.6%. נתח השוק של לנובו מעט קטן יותר ועומד על 6.9%. אלא שמדובר בזינוק של יותר מ-20% לעומת נתח שוק של 5.7% במונחים של שנה לשנה. הנתונים של IDC מראים שההכנסות של לנובו ממכירת שרתים צמחו יותר מכל המתחרות – במעל 35%. החברה רשמה עלייה גם במספר היחידות שמכרה: הנתון גדל ביותר מ-10% ל-169,500 שרתים. את החמישייה הראשונה סוגרת יבמ, שנתח השוק שלה עומד על 5.3% – עלייה יפה של כ-15% בהשוואה ל-4.6% ברבעון שפתח את השנה שעברה. הסכום שהענק הכחול הכניס ממכירות השרתים עמד ברבעון המדווח זינק ב-29% ל-1.11 מיליארד דולר. אולם, החברה לא נמצאת בין שש המובילות בשוק מבחינת כמות השרתים שהיא מכרה ברבעון הראשון, שעמדה על 110 אלף.

"האקו-סיסטם המתפתח של ערים חכמות בישראל חסר את שיתוף הפעולה, הכה נחוץ, בין מרכיביו השונים. זה מה שמונע הגעה להישגים משמעותיים", כך אמר פרופ' איל יניב, ראש מרכז בר אילן לערים חכמות. פרופ' יניב, המשמש גם כיו"ר מחב"א, מרכז החישובים הבינאוניברסיטאי, דיבר בכנס ערים חכמות שהתקיים היום (ב'). את הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. "ישנן גישות שונות לפיתוח ערים חכמות, והן נבדלות ביניהן במידת הרדיקליות שלהן", אמר פרופ' יניב. "הגישות הממוקדות בהחדרת טכנולוגיה חדשנית – או אלו הבאות לפתור בעיות נקודתיות בניהול העיר, הן גישות הדרגתיות. לעומתן, הגישה הרואה את החדשנות האורבנית כתוצאה של אינטראקציה בין השלטון המקומי, התעשיה והאקדמיה – ויותר מכך, הגישה המציבה כחזון את החדשנות העירונית – הינן גישות רדיקליות". לדבריו, "גישות אלו מבוססות על שיתוף פעולה הדוק בין בעלי העניין השונים בעיר החכמה, ובמיוחד התושבים, שהם הנהנים העיקריים מפיתוחה של העיר החכמה". דורשת שיתופי פעולה. עיר חכמה. אילוסטרציה: BigStock "ביוזמת משרד הכלכלה, משרד הפנים ומטה ישראל דיגיטלית", אמר פרופ' יניב, "ניהול קהילת ערים חכמות בישראל הופקד בידי מרכז בר אילן לערים חכמות ומרכז השלטון המקומי. במסגרת זו תתקיים פעילות קהילתית, במטרה ליצור רשת קשרים בין בעלי העניין השונים בישראל ובין גופים רלוונטיים בעולם. הפעילות תתמקד בכל שנה, בכמה נושאים עיקריים, והיא תחל בשבועות הקרובים. האקו-סיסטם – קיים, כעת נדרש להכניס פנימה אינטראקציה משמעותית. המטרה היא להביא את הערים החכמות למקום טוב יותר. יש לשתף יותר את הציבור, זו המטרה, וזה לא קורה לצערנו בישראל".

"האתגר הגדול שלי, ושל כל מנמ”ר.ית, הוא לשלב בין יציבות וחדשנות. אגפי מחשוב ואנשי IT שלא ידאגו לכך – יאבדו מהר מאוד את זכות הקיום שלהם", כך אמר קובי כץ, סמנכ"ל מחשוב ומערכות מידע ברפאל. כץ השתתף בכנס בכירים שערך הסניף הישראלי של VMware. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, התקיים היום (ג') באופן וירטואלי בשיתוף אינטל ויבמ. בשיחה עם שלומי אביב, מנכ”ל VMware ישראל, אמר כץ כי מחזורה השנתי של רפאל עומד על כמעט 3 מיליארד שקלים, כשמחצית מהמכירות הן לצה"ל ולמשרד הביטחון, והמחצית השנייה – ללקוחות בעולם. "לחברה סל מוצרים רחב של מערכות לתחומי לחימה באוויר, בים, ביבשה, בסייבר וגם בחלל. בשנים האחרונות רפאל מפתחת ומייצרת מערכות מורכבות, מערכות של מערכות (SOS), שמורכבות מתת מערכות רבות. מוצרי רפאל הופכים להיות עתירי תוכנה, אלגוריתמיקה ובינה מלאכותית". מערך ה-IT והמחשוב, ציין כץ, מונה כ-700 מקצוענים, "וייחודיותו באופן שהוא משולב בעבודת החברה. הוא משרת כ-10,000 משתמשים ומפעיל מאות מערכות ושירותים בתחומים שונים. הוא אף תומך ב-ITRE, פעילות שבה אנחנו מספקים תמיכה, הפעלה ואינטגרציה לליבת הפעילות ההנדסית של החברה – לרבות שירותי DevOps, עננים לתשתיות ופיתוח, ניהול והפעלת חוות ענקיות למחשוב מקבילי, אגמי נתונים, כלים ופתרונות למדעני נתונים ב-AI, ועוד". עוד פעילות ייחודית, ציין, "היא בשילוב ה-IT בפיתוח ובהנדסה של מוצרי רפאל. מוצרי החברה מכילים היום יותר ויותר פתרונות IT בתוכם, והתפקיד שלנו לדאוג לשילוב פתרונות וארכיטקטורות IT הטובות והמתאימות ביותר למוצרים, בכל שלבי הפרויקט – פתרונות תקשורת, אחסון, וירטואליזציה, תשתיות ענן, תשתיות בסיסי נתונים, ביג דטה, הגנת סייבר ועוד. כלל הפעילויות נערכות בצורה סינרגטית". ה-DNA – אימוץ חדשנות "ה-DNA בפעילות חטיבת ה-IT", אמר כץ, "הוא אימוץ החדשנות. חדשנות היא שם המשחק. אין חודש שבו לא עולות וצצות טכנולוגיות חדשות בכלל תחומי המחשוב, והתפקיד שלנו הוא לעקוב בצורה מהירה ופרואקטיבית אחרי הפתרונות – שחלקם מגיע מחברות מסורתיות ובשלות, דוגמת VMware, וחלקם מחברות סטארט-אפ, לא מעט בארץ. עלינו להחליט אילו פתרונות יהיה נכון לאמץ כדי להביא ערכי התייעלות, חיסכון, פישוט פתרונות, עמידה בדרישות ומענה לצורכי הפרויקטים. לשם כך גיבשנו מנגנונים פנימיים, המטפלים באיתור ובאימוץ מהיר של טכנולוגיות". "חלק גדול ממוצרי רפאל מסווגים ולא מוכרים לציבור", ציין, "אבל משרתים את צה"ל גם במב”ם, המערכה בין המלחמות, וגם בסבבי לחימה כפי שחווינו במבצע 'שומר החומות', שבו הופעלו אמצעי לחימה רבים של רפאל, לרבות כיפת ברזל. עובדי ה-IT ברפאל לקחו חלק במבצע ותמכו – בזמן אמת וסביב השעון – במוצרי רפאל השונים שהופעלו במערכה". "תהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית ברפאל החל לפני הקורונה", ציין כץ, "לכן היינו מאוד מוכנים. היינו בעיצומו של תהליך שהחל כבר לפני כמה שנים. הקורונה האיצה את התהליך בעיקר בהיבטי הטמעת הפתרונות והאצת השלמות שלהם". לדבריו, "לרפאל אתגרים ייחודיים, שכן טרנספורמציה דיגיטלית נדרשת גם ברשת מסווגת מנותקת, גם ברשת האינטרנט – והעיקר  בחיבור מאובטח בין שתיהן". הוא הוסיף, כי "תשתיות המחשוב וה-IT אפשרו לרפאל עבודה ברציפות תפקודית מלאה גם בימים הקשים ביותר של הסגרים, כולל קשר עם לקוחות בארץ ובחו”ל". תשתיות XaaS לטובת טרנספורמציה דיגיטלית "במהלך הקורונה מינפנו תשתיות XaaS לטובת טרנספורמציה דיגיטלית – גם בעבודה באינטרנט וגם ברשתות המסווגות בארגון", אמר. "רפאל עברה במהלך הקורונה לעבודה  וירטואלית כמעט מלאה. הפעלנו פתרונות VC, שחיברו את כל חדרי העובדים בכל אתרי רפאל בארץ, לרבות חיבור לנציגויות ולחברות-בנות ברחבי העולם. עשינו קפיצת מדרגה בפתרונות וידיאו ברשת הארגונית, שירותי מובייל לעובדים, שיפור חווית העובד, מעבר לעננים ציבורים ול-SaaS בשירותים עסקיים וגם לעולמות המו”פ, ועבודה היברידית בין הרשתות, המסווגת לאזרחית, תוך קיום תהליכים עסקיים והנדסיים חוצי-רשתות". ה-IT: הקטר לתגובה מהירה לדבריו, "כמה גורמי מפתח אפשרו לנו להגיב בצורה מהירה לשינויים ולצרכים שעלו: תשתיות  ופלטפורמות מאפשרות ומוכנות; קשרים טובים עם ספקים, שאפשרו התארגנות והעמדת פתרונות במהירות;  רמה גבוהה של הון אנושי; אבני בניין תקשוביות קיימות ומוכנות מראש; חיבור תהליכים מהאינטרנט לרשתות הפנימיות – ולהיפך; שיח אפקטיבי ומהיר עם גורמים פנימיים". כך, ציין, "הארגון הגיב מהר מאוד, ויחידת ה-IT נדרשה להיות ה'קטר' – לתגובה המהירה. כל צורך שעלה יושם ברמה הטכנולוגית במהירות. העלינו שירותים חדשים בזמן שיא: שידורי סטרימינג לווידיאו, כלים לשליטה מרחוק על מערכות באתרי לקוחות בארץ ובעולם, הטמעת טכנולוגיות מציאות רבודה, שירותים מבוססי RPA. התבססנו על פתרון Codeless לטובת מענה מהיר ויכולת להכניס שינויים תוך כדי תנועה". "בעולמות הלא מסווגים", סיפר, "אנחנו נמצאים זה כמה שנים במעבר לעננים, ציבורים ומקומיים, בתפיסת עבודה היברידית. כך, לדוגמה, במהלך הקורונה האצנו את הקמת פתרון Hybridge לעבודה מאובטחת עם ספקים ושותפים מעל רשת האינטרנט בפרויקטים משותפים. הפתרון כלל, בין היתר,  את הענן של VMware מעל vSAN, פתרון HCI כתשתית עננית היברידית ופתרון עבודה מאובטח לספקים, מבוסס תשתית  Horizon VDI. הפתרון מאפשר לנו לעבוד בצורה מאובטחת ומהירה עם מאות קבלני משנה בשרשרת אספקה בתוכנה". "רפאל", אמר כץ, "מתאימה את מוצריה לעבודה בענן, כך שכל המערכות והפיתוחים יהיו Cloud Native, תוך התאמה לתהליכי הטרנספורמציה הדיגיטלית של צה”ל בעננים. מדובר בתפיסה מיוחדת, של שכבות שונות, של עננים נייחים וניידים, המקושרים זה לזה ומממשים את התפיסה החדשה – של פריסת מערכות הלחימה העתידיות והחיבור ביניהן. ה-IT ברפאל הוא גורם משמעותי בכך. בנוסף, אנו מעבים את יכולות ה-AI שלנו במוצרים". "ככל שעבודה היברידית ופתרונות דיגיטליים הולכים ומתפתחים", אמר, "כך גם משטחי התקיפה גדלים. אנו ממשיכים ומעבים את פתרונות ההגנה שלנו בכמה וקטורים: בסביבות מערכות SaaS, באזורי הענן, בדגש על עבודה עם קונטיינרים ומיקרו-שירותים ובשילוב קוד פתוח במוצרים ובשרשרת האספקה בתוכנה. לא אפרט, אבל יש לנו פעילות רבה בעולם ההגנה בסייבר". כץ סיים בציינו, כי "ארבע טכנולוגיות יעמדו להערכתי השנה על הפרק: עבודה מהבית, או עבודה היברידית, עם שיתופיות ואבטחת מידע; אינטרנט של הדברים, IoT; החיבוריות של הכל; וטכנולוגיות בינה מלאכותית. כל ארגון צריך לשאול את עצמו היכן הוא יכול לשלב יכולות אלו עבור השאת ערך עסקי".