הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
15/06/22 11:58
7.62% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
כחלק מהיוזמה שלה למנוע מעקב גלישה, הוסיפה מוזילה כלי חדש למהדורה האחרונה של דפדפן Firefox השולחני שלה – הגנת עוגיות כוללת (Total Cookie Protection), שיפעל כברירת מחדל. בהודעתה מכנה מוזילה את הכלי "הגנת הפרטיות החזקה ביותר של הדפדפן עד כה". הכלי החדש מבודד את העוגיות לאחר שנוצרו, ומונע מחברות מעקב גישה אליהן לצורך ניטור הפעילות של המשתמשים. ללא התכונה, אתרי אינטרנט יכולים "להגיע אל מקבצי העוגיות שאינן שייכות להם", כדברי מוזילה, ובכך הם משיגים מידע נוסף על המשתמש כדי להציג לו מודעות ספציפיות על סמך פעילותו.
מוזילה השיקה את התכונה בשנת 2021 ואפשרה אותה בעבר כברירת מחדל רק כאשר המשתמשים מפעילים את מצב הפרטיות של Firefox. כעת, כל משתמשי Firefox במחשב שולחני יכולים ליהנות מיתרונותיו כברירת מחדל. מוקדם יותר השנה הוסיפה Mozilla את Total Cookie Protection גם לדפדפן Firefox Focus עבור מכשירי אנדרואיד.
ראוי לציין, שגם לדפדפן Edge של מיקרוסופט יש גם כלים לחסימת עוגיות מעקב, אך המשתמשים צריכים להפעיל באופן ידני מצב "קפדני" כדי למנוע מרוב העוגיות לעקוב אחריהם באתרי אינטרנט. לעומתו, הדפדפן של DuckDuckGo המתמקד בפרטיות, דווקא לא מונע עוקבים מסוימים בשל הסכם החיפוש שלו עם מיקרוסופט. באשר לגוגל, ענקית הטכנולוגיה דחתה את תוכניתה לבטל בהדרגה קובצי עוגיות של צד שלישי ב-Chrome כחלק מיוזמת Privacy Sandbox שלה לאמצע 2023.
מעבר לפרטיות, המהדורה החדשה של הדפדפן כוללת גם תכונה נוספת של ריבוי תצוגות של תמונה בתוך תמונה. כפי שהשם מרמז, ניתן לצפות בכמה סרטונים בו-זמנית, התכונה מתוכננת להתווסף בחודש הבא, ותהיה זמינה ב-Mac, Linux ו-Windows.
15/06/22 17:52
7.62% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
דון מק'לין שר לפני הרבה שנים בלהיטו אמריקן פאי על "היום שבו המוזיקה מתה". הוא רפרר לאסון שקרה ב-1959, שבו נהרגו כמה מראשוני הרוק'נרול, שהידוע ביותר מביניהם היה באדי הולי. היום (ד') הוא לא היום שבו הדפדפנים מתו, אבל אחד הבולטים שבהם בכל הזמנים, אם לא הבולט שבהם, נפח את נשמתו. הכוונה היא לאינטרנט אקספלורר – הדפדפן שיצא לאוויר האינטרנט ב-1995 ובסוף הניינטיז ותחילת שנות ה-200 שלט בשוק ללא עוררין, עד כדי כך שבתקופה מסוימת הוא היה מותקן ב-95% (!) מהמחשבים האישיים.
א-פרופו נתונים, הנה סיכום מסוג זה עבור אינטרנט אקספלורר, ואם תרצו – סוג של אמל"ק.
הגרסה הראשונה הושקה, כאמור, ב-1995, והייתה מבוססת על רכישת קניין רוחני של מוזאיק – הדפדפן שליווה את נאס"א. מאז עברו 27 שנה עד החיסול הרשמי, כאשר למעשה, מיקרוסופט החלה בתהליך הגסיסה הארוך שלו לפני שבע שנים, ב-2015, כשהיא השיקה את הדפדפן אדג'. היו לאינטרנט אקספלורר 11 גרסאות, שהבולטת ביותר בהן הייתה גרסה 3, שהייתה מאוד מחוברת ל-Windows 95. גרסה 4 הייתה נוראית, והבאה אחריה, 4.1, ניסתה אבל לא הצליחה לתקן. במהלך התקופה השתמשה מיקרוסופט בשמונה לוגואים עבור הדפדפן, אבל בסופו של דבר, רוב הזמן הייתה זו האות e, שהיא גם, אם כי בצורה אחרת, הסמליל של אדג'. כאמור, בשיאו הוא תפס נתח של 95% משוק המחשוב האישי, ואילו היום, ביום מותו, הוא תופס 1.65% מהשוק הגלובלי. בישראל עומד הנתון על כמעט 0%. לעומת זאת, רבים משתמשים בו במגזר העסקי.
ועל אף שחברות רבות ממשיכות להשתמש בדפדפן הוותיק, הוא מעולם לא היה אהוב, וגם אם יש אנשים שמפרסמים היום בטוויטר ציוצי פרידה מתגעגעים ומלטפים, הביטוי שהולם את הדעה של רוב רובם של המשתמשים בו במשך השנים הוא כזה שבעברית נשמע הכי טוב מאשר בכל שפה אחרת: איכספלורר.
אני, באופן אישי, עברתי לכרום של גוגל כמעט ברגע שהוא הושק, ואחר כך לפיירפוקס, שנולד מחדש על חורבות הנוויגטור, שמיקרוסופט עשתה הכול – והצליחה – לדחוף אותו החוצה מהשוק. אבל בגדול, אני לא חושב שאקספלורר בגדול היה דפדפן רע. ממש לא. היו לו רגעים לא רעים, אבל הייתה לו בעיה אחת מאוד חשובה בעיני הקהל: הוא הגיע מבית מיקרוסופט, הותקן כברירת מחדל עם מערכות ההפעלה שלה והיה הסמן הימני של תקופה ארוכה בחיים, שלפחות הוותיקים יותר זוכרים, שבה הדבר הכי אהוב, בעיקר על אנשי טכנולוגיה, היה לשנוא את הענקית מרדמונד.
מהן סיבות המוות?
למה מיקרוסופט הרגה את אינטרנט אקספלורר ומוכנה להסתפק, בלית ברירה אבל גם לא נורא, באחוזים המעטים של אדג'? ובכן, היא רצתה בהתחלה להשתמש בדפדפן כדי להרוויח כסף. היא הייתה בטוחה שזה יעזור לה בקרב על החיפוש מול גוגל, שמצידה עקצה את מיקרוסופט עם סיסמת ה-Do No Evil שלה – אבל זה לא עזר לה. גוגל מהר מאוד השתלטה על שוק החיפוש, ובינג לא הצליח לתפוס נתח שוק משמעותי. יתרה מזאת, מהר מאוד התברר שגם מי שכבר משתמש בדפדפן שלה מחפש בגוגל.
ומיקרוסופט עשתה כל טעות אפשרית, ונפלה לידיים של אלה שרצו לקצץ את כנפיה והשתמשו באקספלורר כדי לעשות זאת. היא ניסתה לקבוע תקנים לכתיבת יישומים ואתרים ששונים מאוד מהתקנים של דפדפנים אחרים, וזה לא הצליח לה במידה שהיא קיוותה, שעל אף שעד היום יש הרבה יישומים שהסיבה שהם זקוקים למנוע של אינטרנט אקספלורר בתוך אדג' היא בדיוק זאת. בלא מעט מקרים זה היה נגד חוות הדעת של W3 ותקני ה-HTML, ה-CSS וכדומה שנקבעו.
אקספלורר גם סבל מהרבה פריצות אבטחה, פגיעויות יום אפס וכדומה. אלא שהכי הרבה, הוא סבל מרשויות האיחוד האירופי, שפעם אחר פעם קנסו את מיקרוסופט בגלל המונופול שלה בשוק, מאחר שהיא כפתה את האקספלורר על משתמשי Windows בכל הכוח שברשותה, והקשתה בזמנו להחליף את דפדפן ברירת המחדל. בעקבות הפסיקות, ב-Windows 11, ולמעשה גם ב-10, זה כבר יחסית קל.
מת, לא בטרם עת. אינטרנט אקספלורר
מה שאני הכי זוכר בקשר לאקספלורר הוא התפריט שמיקרוסופט נאלצה לשלב בהתקנת Windows במדינות האיחוד, כאשר תוך כדי התקנת מערכת ההפעלה, המשתמש יכול היה לבחור את דפדפן ברירת המחדל שלו, ולהחליט האם הוא יהיה זה של מיקרוסופט או דפדפן אחר. אילו ויכוחים היו סביב המיקום בדף הראשון, בדף השני ובאיזה סדר – אפילו עד רמה של קטנוניות…
תארו לעצמכם שגוגל הייתה נדרשת לעשות זאת בטלפונים שלה? בעצם, למה לא דורשים ממנה לעשות את זה? המונופול שלה לא פחות גדול מזה שהיה למיקרוסופט בזמנו.
בכל מקרה, מי שהובילו באגרסיביות את התביעות והמהלכים נגד מיקרוסופט באותה תקופה היו לא אנשי גוגל – החברה שהבטיחה לא לעשות רע, אלא אנשי מוזילה ואופרה הקטנה. גוגל ידעה כבר אז שהיא בדרך להשתלט עם כרום על היקום, והיא רק הצטרפה למסע.
כך או כך, מיקרוסופט הבינה כבר ב-2015 שהקרב אבוד. אולי היא הייתה מצליחה עוד שנה או שנתיים למשוך ולהוביל קצת מעל כרום, אבל ברגע שהיא השיקה את אדג', היא ידעה שהיא סוגרת את הגולל על אקספלורר.
דרך אגב, ההחלטה שלה לבחור במנוע הכרומיום עבור הגרסה החדשה יותר של אדג' הייתה נכונה. הוא לא רע בכלל, בלשון המעטה.
15/06/22 12:24
5.71% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
קבוצת פרטנר חנכה אתמול (ג') את רשת הסיבים האופטיים שלה, פרטנר פייבר, בעיר עפולה, במעמד שר התקשורת יועז הנדל, ראש עיריית עפולה, אבי אלקבץ, וסמנכ״ל רגולציה בפרטנר, שניר ניב.
עד כה פרסה פרטנר סיבים בערי פריפריה רבות, בהן באר שבע, אשדוד, לוד, יבנה, חדרה ורחובות, ובכוונת החברה לפרוס סיבים גם בערים נוספות כמו עכו, קריית אתא, טבריה, מגדל העמק, נוף הגליל ודימונה.
סיבים אופטיים מאפשרים גלישה במהירות של עד 1 ג'יגה, מה שיאפשר לעיריות להטמיע יישומי 'עיר חכמה', לניהול בטוח, מתקדם וכלכלי יותר של העיר לרווחת התושבים והמבקרים.
נכון להיום, יותר מ-807 אלף משקי בית בישראל יכולים להתחבר לסיבים של פרטנר, והחברה אף הצהירה על כוונתה להגיע לכמיליון משקי בית פרוסים עד סוף 2022. לחברה כ-243 אלף מנויי סיבים פעילים.
"ברוב העולם שמים דגש על המרכז הגיאוגרפי והכלכלי ומחברים את המרכז לאינטרנט מהיר", אמר הנדל. "עיקר גאוותי הוא, שבמדינת ישראל מחברים יישובים קטנים, קיבוצים, מושבים, כפרים, ומשקיעים בפריפריה. עפולה נמצאת בתנופה אדירה, והסיבים האופטיים יהפכו לכלי מרכזי בתנופת הפיתוח בעיר. הסיבים מאפשרים לעבוד מכל מקום, לשפר את איכות החיים, החינוך, הבריאות ומביאים אינספור הזדמנויות חדשות לתושבי העיר. אני מברך את עפולה ותושביה ואת חברת פרטנר על החיבור לסיבים.״
ראש עיריית עפולה, אבי אלקבץ, אמר, כי אנו מודים למשרד התקשורת וחברת פרטנר שבחרו לרשת את העיר עפולה באינטרנט מהיר, שיאפשר לתושביה חווית גלישה איכותית ובהמשך תמיכה ביישומי עיר חכמה לרווחת ובטיחות התושבים. החשיבות בתקשורת מהירה ועוצמתית התגברה לאחר משבר הקורונה, ואנו שמחים להיות חלק מהמהפכה המתרחשת בישראל״.
15/06/22 11:51
4.76% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
ניהול כוח העבודה, כמעט בכל תחום, עבר שינויים מהותיים בשנים האחרונות. מגיפת הקורונה הוכיחה כי המציאות עולה על כל דמיון והקצינה את התפישה והגישה לניהול עבודה, בקרב מעסיקים ועובדים כאחד, כמעט בכל תחומי התעשייה.
"ניתן כבר לראות כיצד המחסור בכוח אדם עורר דווקא תהליך חיובי של התאמה למציאות חדשה באמצעות פתרונות חלופיים
גם תחום ביטחון הציבור – בו מועסקים שוטרים, לוחמי אש, אנשי אבטחה, אנשי הצלה וסיוע בחירום, מוקדנים וכדומה – חווה שינויים בשנים האחרונות. מספרם של העובדים במקצועות אלו נמצא במגמת ירידה ברחבי העולם ויוצר בעיה קריטית של מחסור במשאבי כוח אדם במרבית הגופים האמונים על הנושא. מצב זה משליך על פעילותם התקינה ועל יכולתם לתת מענה יעיל לכל פנייה ובזמן אמת. מאחר שמדובר בתחום אשר נועד לרוב לספק שירות ומענה מיידיים לציבור, ניתן כבר לראות כיצד המחסור בכוח אדם עורר דווקא תהליך חיובי של התאמה למציאות חדשה באמצעות פתרונות חלופיים.
הסיבה למחסור בכוח אדם בתחום הביטחון בארה"ב למשל, נובעת מכך שקריירה בתחום נתפשת שם כפחות אטרקטיבית, עקב תנאי העבודה. משמרות הנפרסות על פני שעות ארוכות, משכורות נמוכות יחסית וחשיפה לאירועים קשים, הופכים את הגיוס למורכב ומאתגר במיוחד.
הקושי לגייס נעוץ גם בפער הבין-דורי, המתבטא בתפישה שונה לחלוטין של כל דור לנושא ניהול הקריירה שלו. הרבה מהעובדים בתחום ביטחון הציבור נמנים על דור הבייבי בומרס, שהגיע כבר לגיל פרישה, כך שבעלי הניסיון המקצועי הרב ביותר, יוצאים אט אט מהתחום. בני דור ה-X אמנם ממשיכים למלא את השורות, אך מורגשת אצלם נסיגה מהתחום, לאור הרצון לצאת לפנסיה מוקדמת וליהנות מהחיים, או למצוא קריירה שנייה, פחות תובענית ויותר קלה.
הבאים אחריהם, בני דור המילניום, שוקלים את האפשרות לקריירה "בטוחה" וארוכת שנים בגופי ביטחון הציבור, לעומת קריירה במגזר הפרטי. אולם בדיון הזה נרשם הפסד לקריירה בתחום הביטחון, כי משכורת גבוהה יותר ואיזון טוב יותר בין עבודה לחיים הפרטיים, נתפשים כאטרקטיביים יותר מביטחון תעסוקתי.
דור ה-Z כבר כמעט לא מתייחס כלל לאפשרויות הקריירה בתחומי ביטחון הציבור, בשל המשיכה הרבה שהוא חש לקריירה בתעשיית ההיי-טק.
ביטחון-טק. שמירה על הביטחון בסיוע הטכנולוגיה. אילוסטרציה. צילום: BigStock
שמירת הביטחון בסיוע הטכנולוגיה
אחד הפתרונות לאתגרי ניהול כוח אדם, בעיקר כשמדובר במשאב מצומצם, הוא הטכנולוגיה, שנכנסת יותר ויותר למוקדים ביטחוניים המספקים מענה לציבור בשעת חירום, או מענה לנושאים שונים במרחב הציבורי-עירוני. טכנולוגיות מתקדמות אשר שולבו במוקדים אלו בשנים האחרונות, מהוות "מכפיל כוח" לעבודתו של אדם אחד ולשיטות העבודה המקובלות.
כך, הוטמעו למשל במוקדים מערכות תוכנה אשר ממנפות את השימוש הנרחב בטלפון חכם, גם במדינות לא מפותחות, ומאפשרות לנהל כמה ערוצי תקשורת בו-זמנית ובזמן אמת. עם האפשרות לאכן את מיקומו של המתקשר ולנהל איתו שיחת וידיאו או טלפון, להעביר ולקבל הודעות טקסט ותצלומים מהשטח, במקביל או בנפרד, עבודתם של אנשי המוקד נעשית מדויקת ויעילה יותר.
למרות הצמצום במשאבי אדם בתחום, נראה כי ניתן לעשות יותר עם פחות, ובעיקר למנוע מצבים בהם כוחות ביטחון והצלה מגיעים לזירת אירוע באיחור או ללא מידע מקדים מספק.
היכולות הטמונות בטכנולוגיות למידת מכונה (Machine Learning) מאפשרות לעוסקים בביטחון הציבור אף לקבל תובנות עתידיות, למשל לגבי מקומות מועדים לפורענות שיש להקדיש להם תשומת לב מוגברת. ניתוח המידע מהשטח מאפשר לדייק את היקף הכוחות באזור מסוים, וכך להוריד את זמני התגובה ולייעל את הקצאת המשאבים. בונוס נוסף הוא שריבוי טכנולוגיות בכל תחום מושך את הדור הצעיר, כך שכל שנותר לעשות כדי לעודד אותם להיענות למשרות בתחום, זה להביא לידיעתם שסביבת העבודה במוקד הביטחון הקלאסי, שנתפשת כקשה ולא אטרקטיבית, כבר השתנתה והפכה ל-ביטחון-טק.
הכניסה של הטכנולוגיה לתחום הביטחון יצרה אפקט שרשרת. ייעול עבודת המוקדנים בעזרת יכולות טכנולוגיות שונות, שמסייעות בגיבוי והשלמת פערים, מעלה את ביצועי עבודתם של גורמי ביטחון בשטח, וכך מפחית את הדרישה לכוח אדם נוסף. הטכנולוגיה מאפשרת לשפר את תנאי ההעסקה של העובדים הקיימים, ויוצרת סביבת עבודה דיגיטלית, שקורצת לדור הצעיר ומעוררת בו מוטיבציה לעבוד בתחום קלאסי שכמעט נס לחו.
הכותבת היא סמנכ"לית משאבי אנוש בחברת קארביין (Carbyne)
15/06/22 14:33
4.76% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
NSO הישראלית מנהלת באחרונה דיונים עם L3Harris האמריקנית, שפועלת בעולם הביטחון, לרכישתה – כך לפי דיווחים שפורסמו אמש (ג') במספר אמצעי תקשורת, שמצטטים גורמים בארצות הברית. אם העסקה תצא לפועל בסופו של דבר, היא טעונה אישורים של הנהלת הרוכשת, ושל הרגולטורים בישראל ובארצות הברית. בעבר הוערך השווי של NSO בכמיליארד דולר, אולם גורמים בשוק העריכו כי סכום הרכישה יהיה נמוך יותר.
L3Harris היא קבלן רשמי של הפנטגון, ומספקת מערכות שו"ב, ציוד תקשורת, לרבות רדיו ואלחוט, מערכות אוויוניקה ומערכות אלקטרוניות, ציוד לראיית לילה, וכן פתרונות מעקב ולוחמה אלקטרונית. החברה, שהוקמה בשל מיזוג של שתי ענקיות ביטחוניות, היא הקבלן הביטחוני השישי בגודלו בארצות הברית.
מה עלול להכשיל את הרכישה?
אחת המכשלות המשמעותיות שעומדות בפני העסקה, אם תצא לפועל, היא מצד הממשל האמריקני. זאת, בשל העובדה שחברת הסייבר ההתקפי הישראלית הוכנסה לרשימה השחורה של משרד המסחר של ארצות הברית. על פי פקיד בכיר, שצוטט בוושינגטון פוסט, הרכישה לא בהכרח תביא להסרת הנרכשת מרשימה זו.
מכשלה נוספת היא אופן ביצוע הרכישה ותוצאותיה: טרם נקבע היכן יימצאו פיזית המערכות המפעילות את פגסוס, תוכנת הריגול של NSO – בישראל או בארצות הברית, והאם לאחר הרכישה תהיה לישראל גישה לטכנולוגיה של הנרכשת.
עוד היבט שעלול להוות מכשול הוא התביעה של מטא נגד חברת הסייבר ההתקפי הישראלית, כאשר אחת הטענות של NSO במשפט היא כי החברה חסינה מהעמדה לדין, שכן תפקדה, לטענתה, כסוכנת של ממשלות זרות לא מזוהות כשהתקינה את תוכנת הריגול של פגסוס. בשנים האחרונות מתנהל משפט בתביעה שמטא הגישה נגד NSO, שבו היא טוענת שבאפריל ובמאי 2019, כ-1,400 משתמשי ווטסאפ הותקפו באמצעות פגסוס, בהם יותר מ-100 פעילים אזרחיים וחברתיים, לרבות עיתונאים מהודו, פעילי זכויות אדם ממרוקו, דיפלומטים ופקידי ממשל בכירים. ואולם, הרוגלה נמצאת הלכה למעשה בשימוש ממשלות ומדינות (שאינן מזוהות באופן פורמלי), ולכן ניסתה NSO להסתמך על השאלה האם בכלל יש בתביעה נגדה הצדקה.
NSO טוענת להגנתה מזה זמן רב כי פגסוס עוזרת לרשויות אכיפת החוק ולסוכנויות הביון להילחם בפשע ולהגן על הביטחון הלאומי. אלא שהיא הותקנה ככל הנראה גם על המכשירים של גורמי ממשל בכירים במדינות שונות, בהן, לפי דיווחים, גם בוריס ג'ונסון, ראש ממשלת בריטניה, ועמנואל מקרון, נשיא צרפת. האחרונה שבהן היא ספרד, שראשת המודיעין שלה הודחה לאחר שהממשלה במדריד זיהתה את רוגלת פגסוס בטלפונים הסלולריים של ראש הממשלה, פדרו סנצ'ס, ושל שרת ההגנה, מרגריטה רובלס.
15/06/22 14:45
4.76% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אחרי ההכרזות ולאחר הרבה הודעות והסברים, היום האחרון עלי אדמות של הדפדפן הוותיק אינטרנט אקספלורר הגיע. החל מהיום (ד'), הדפדפן, שבעצם כתיבת שורות אלה עדיין קיים, בגרסתו ה-11, במחשבי Windows 10 – יחדל מלהתקיים. מיקרוסופט אמורה להוציא עדכון מערכת שימנע את הגישה לאקספלורר, וניסיון להריצו יגרום להפעלת הדפדפן הנוכחי שלה, אדג', שהמנוע שלו מבוסס על פרויקט כרומיום – הפרויקט שעומד בבסיסו של כרום, הדפדפן מבית גוגל, שהוא, בהפרש ניכר, המוביל בשוק.
כך מגיעות לסופן 27 שנות אינטרנט אקספלורר כדפדפן עצמאי – אבל לא לחלוטין. כמו תמיד, מיקרוסופט לא מחסלת את הפרויקטים שלה עד הסוף, ובמקרה הזה – לא בכדי: לפי ההערכות, כמות נכבדה של מחשבים עסקיים בעולם, כ-10 מיליון, אם לא הרבה יותר, עדיין משתמשים באינטרנט אקספלורר כדפדפן עבור האתרים והיישומים העסקיים שלהם. באתר טק רדאר אף מציינים שלפי הבדיקות שלהם, מדובר ב-47% מהמחשבים העסקיים.
מכיוון שכך, מי שירצה בזה יוכל להפעיל את מצב אינטרנט אקספלורר באדג' כדי להמשיך ולתפעל את היישומים והאתרים הללו באופן נקי ומסודר. בסרטון שמיקרוסופט השיקה כבר לפני כשנה, המצב הזה יאפשר לארגונים הללו להמיר או להחליף את היישומים והאתרים המדוברים ולא להיכנס להרפתקה כספית גדולה מאוד כבר כעת, כשעיקר הבעיה היא השימוש בטכנולוגיות קנייניות, ובלעדיות, כמו ActiceX.
גסיסה שהחלה (רשמית) ב-2015
מיקרוסופט למעשה ויתרה על אינטרנט אקספלורר כשהשיקה ב-2015 את Windows 10. הוא אמנם היה חלק מההתקנה של מערכת ההפעלה, אבל לצידו כבר היה דפדפן חדש בשם אדג', שהפך לברירת המחדל, ואף סילק את קודמו מתפריט ההתחל. באותה העת הכריזה החברה שהיא מבטלת את המשך הפיתוח של אינטרנט אקספלורר, שבלשון המעטה היה דפדפן עטור בעיות, ואולי הוא לא היה עמוס פגיעויות כמו תוסף הפלאש של אדובי, אבל היו לו מספיק סוגיות אבטחה משל עצמו.
ההחלטה לעבור לאדג' הייתה הסימן לסוף השליטה של אקספלורר בשוק המחשבים. פחות משנה אחר כך, במאי 2016, כרום הפך לדפדפן המוביל בשוק – שמונה שנים לאחר השקתו. אז זה היה עוד בהפרש קטן, אבל מאותו הרגע, הפער רק הלך וגדל, ויותר משתמשים עזבו את אקספלורר לטובת כרום מאשר לטובת אדג'. אם לוקחים בחשבון גם את השוק הנייד, המהפך הזה התקיים כבר ארבע שנים קודם.
ההודעה שמקבלים החל מהיום (ד') משתמשי אינטרנט אקספלורר
כרום, דרך אגב, לא ריסק רק את אקספלורר. בדרך הוא רמס גם את פיירפוקס של מוזילה, שאיבד יותר מחצי מנתח השוק שלו בשיאו, שעמד על קצת יותר מ-20%. זאת, לאחר שבמשך שנים גוגל תמכה בו כדפדפן המועדף עבור מנוע החיפוש שלה.
השיא של אינטרנט אקספלורר היה אי אז בשנים 2002 ו-2003, אחרי שהצליח למחוק לחלוטין את נטסקייפ נוויגטור – הדפדפן הכי פופולרי בשוק עד 1997, שסבל משתי בעיות: הוא לא היה בחינם ולא הותקן כברירת מחדל ב-Windows. לאחר ההיעלמות של נוויגטור מהשוק הגיע אקספלורר לנתח שוק של יותר מ-95%, וזה כשלוקחים בחשבון את ספארי של אפל ואת אופרה שכבר היה קיים בשוק בערך עשור – והיה הרבה יותר חדשני ותקני.
כיום, לפי נתוני האתר GlobalStats, אם לוקחים בחשבון את שוק ההתקנים המבוסס על מערכות הפעלה שולחניות בלבד, כרום נהנה מ-66.16% בממוצע לאורך השנה, וזאת מול 10.12% של אדג'. לאינטרנט אקספלורר יש רק 1.65%, אבל כאמור, בשוק העסקי המספרים שלו הרבה יותר משמעותיים. בישראל הוא כבר לא קיים ברשימה, ולכרום יש שליטה הרבה יותר גדולה, שעומדת על 79.84% בממוצע, כשלאדג' יש בסך הכול 6.73%.
15/06/22 15:16
4.76% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
והרי עוד השפעה של הפלישה הרוסית לאוקראינה: מיקרוסופט רכשה חברת ניתוח ומחקר, שפועלת בעולם איומי הסייבר, ומתמחה באיתור ותגובה של "מדינות שפועלות בסייבר בתחומי ביון, מודיעין וריגול זר", כך מסרה החברה הרוכשת אמש (ד').
בפוסט שפורסם בבלוג של הענקית מרדמונד כתב טום ברט, סגן נשיא לאבטחת לקוחות והבטחת אמון בה, כי היא רכשה את מיבורו (Miburo Solutions) ממדינת ניו יורק, שהוקמה ב-2012 על ידי מומחה אבטחת הסייבר קלינט ווטס, המשמש כמנכ"ל החברה. ווטס שימש כקצין בצבא ארצות הברית ואף היה סוכן FBI ששירת בכוח המשימה המשותף למלחמה בטרור של הבולשת.
"מיבורו מתמחה ומובילה בזיהוי של פעולות מודיעיניות של מדינות זרות", כתב ברט. "צוותי המחקר של החברה מזהים קמפיינים של השפעה זדונית (בסייבר – י"ה) וקיצונית ב-16 שפות". ברט לא ציין זאת, אולם מומחים העירו כי החברה מתמקדת בשני סוגי מדינות: מדינות עוינות דוגמת סין, רוסיה ואיראן, שפועלות להשגת מודיעיני על ארצות הברית ובנות בריתה, כולל ישראל, ועל ארגונים במדינות אלה, וכן מדינות וגופים שמבצעים פשעי הסייבר ממניעים כספיים, כגון צפון קוריאה.
הבכיר במיקרוסופט ציין כי "עם רכישת מיבורו, נמשיך במשימתנו לפעול, ולשתף פעולה עם אחרים במגזרים הציבורי והפרטי, כדי למצוא פתרונות ארוכי טווח, שימנעו מיריבים זרים לאיים על לקוחות ארגוניים, ובכך למעשה מאיימים על היסודות של הדמוקרטיה שלנו".
בשנים האחרונות: מיקרוסופט הייתה קורבן של רוסיה
מדינה שצריכה להיות מוטרדת מהרכישה היא רוסיה, שכן מיבורו ויכולותיה מצטרפות כעת לאחת החברות הגדולות בעולם, שבשנים האחרונות פעילה יותר ויותר בתחום הגנת הסייבר, ומשתפת פעולה עם הממשל האמריקני. בפוסט שלו, ברט לא הזכיר אמנם את רוסיה, או כל מדינה אחרת, אבל הוא הבהיר כי "מיקרוסופט נאבקת בפעילות זדוניות של מדינות לאום, על פני מגוון של וקטורים של מתקפות סייבר".
יש לציין שמיקרוסופט הייתה אחד הקורבנות המרכזיים של המתקפה שהאקרים שלוחי רוסיה ביצעו בשנים 2019 ו-2020 על תוכנת סולארווינדס. את המתקפה, שתוארה על ידי מנכ"ל סולארווינדס כ-"אחת המתקפות הגדולות בעולם", ערכה קבוצת APT29, שנתמכת על ידי השלטון בקרמלין וידועה גם בשם Cozy Bear (דובי חמים ונעים). הקבוצה מקושרת ל-SVR, שירות ביון החוץ של רוסיה – אף שמוסקבה, כצפוי, הכחישה זאת. לצד מיקרוסופט, בין הנפגעים מהפריצה היו פייראיי, שחשפה אותה, ועשרות ארגונים פדרליים בארצות הברית.
ההערכות: עסקי האבטחה של מיקרוסופט יזנקו השנה ב-20%
מיבורו תהיה חלק מהיחידה שברט עומד בראשה. הוא ציין כי עובדי הנרכשת יעבדו בשיתוף פעולה עם שורה של גורמים במיקרוסופט, בהם מדעני הנתונים וצוות ניתוח ההקשרים. "האנליסטים החדשים ממיבורו יאפשרו למיקרוסופט להרחיב את יכולות זיהוי האיומים והניתוח שלה", כתב ברט. "זאת, על מנת לטפל בהתקפות סייבר חדשות ולשפוך אור על הדרכים שבהן שחקנים זרים משתמשים בפעולות מודיעין, בשילוב עם מתקפות סייבר אחרות, כדי להשיג את מטרותיהם".
באתר האינטרנט שלה, מיבורו מתארת את עצמה כ-"צוות בינתחומי של חוקרים ויועצים, שמסייעים בהגנה על סביבת המידע החופשית, על הדמוקרטיות ועל אזרחים – מפני השפעות קיצוניות וסמכותניות".
אנליסטים ציינו ש-"רכישת החברה מדגישה את טווח ורמת התחכום שספקיות הטכנולוגיה נדרשות לבנות בהיצע אבטחת הסייבר שלהן כדי לשמור על איתור האיומים ולשפר את יכולות התגובה מפני איומי הסייבר שנתמכים על ידי מדינות – איומים שהיקפם הולך וגדל".
מתוך כלל ההכנסות של מיקרוסופט בשנה הכספית החולפת שלה, שעמדו על 168 מיליארד דולר, עסקי אבטחת הסייבר הכניסו לה 10 מיליארד דולר. בשנה הכספית הנוכחית, ההערכות הן שהנתון יגדל לכ-15 מיליארד. תחום האבטחה הוא הצומח הכי מהר מכל תחומי הפעילות האחרים של הענקית מרדמונד.
15/06/22 15:20
4.76% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
vision.bi זכתה אתמול (ג') בפרס המכובד " שותף השנה של סנופלייק לשנת 2022 ב- EMEA בתחום החדשנות". ההכרזה על הפרס מטעם סנופלייק (Snowflake), חלוצת תחום ה-Data Cloud, התקיימה במסגרת הכנס השנתי של סנופלייק, שנערך השבוע בלאס וגאס. זו השנה השלישית ברציפות שבה זוכה Vision.bi בפרס שותף השנה של סנופלייק באירופה.
הפרס מוענק על הובלת חדשנות של vision.bi בתחום הדטה, לרבות השקת שני מוצרים: האחד Arctica.ai, פלטפורמת SaaS, המספקת יכולות ניטור של תהליכי דטה מורכבים, הצגת ניתוח מלא של עלויות השימוש ומתן פתרון ידידותי להבנה ולמדידה בקלות של ה-ROI על פעולות דטה של חברות המשתמשות בסנופלייק; ופלטפורמה נוספת בשם Bento Insight, המציעה פתרון מובנה להקמת מערכת אנליטית מהירה לחברות סטארט-אפ צומחות ובעיקר חברות SaaS B2B. מוצר זה מבוסס על טכנולוגיות סנופלייק, ריברי וטאבלו.
כשותף עלית של סנופלייק, vision.bi מסייעת ללקוחות למנף את Snowflake Data Cloud כדי לספק מידע בזמן קצר ולתרגמו לכדי תובנות עסקיות, לפשט תהליכים עסקיים ולייצר ערך מוסף מבוסס דטה עבור לקוחות הקצה. הפלטפורמה מתאימה לכלל הארגונים אשר חותרים ליישם תשתית ותרבות דטה מודרניות בענן – החל מארגונים פיננסיים גדולים ועד לסטארט-אפים טכנולוגיים.
הגישה הרוחבית של vision.bi מתמקדת בשותפות מלאה עם לקוחות לטווח ארוך, ועוזרת להם לתכנן, לבנות, להטמיע ולנהל את Snowflake Data Cloud שלהם. בנוסף, vision.bi מציעה הכשרה פנימית, ליווי יועצים מוסמכים והדרכות מקצועיות מטעם הספק, כך שצוותי לקוחות יקבלו את הערך הרב ביותר מ- Snowflake.
אוהד גרינשפן, מנהל טכנולוגיות ושותף מייסד בנאמוגו (Namogoo): "השימוש בארקטיקה מאפשר לנו להיות עם היד על הדופק, לעקוב אחר עלויות סנופלייק בשוטף ולאתר במהירות את הנקודות שבהן אנחנו צריכים להתמקד על מנת להיות יעילים יותר ולתכנן נכון יותר את ההמשך".
אילן זייתון, שותף מייסד ומנהל טכנולוגיות ב-vision.bi: "זוהי השנה השלישית ברציפות שבה אנו זוכים להכרה כל כך מכובדת מסנופלייק וזאת בזכות שותפות משמעותית ורבת שנים. השנה באה לידי ביטוי בחדשנות הפתרונות שלנו העוזרים ללקוחות לקבל ערך עסקי מהיר וכך להוריד עלויות המימוש, באמצעות פתרון Bento Insights ופתרון ה-Finops שלנו Arctica.AI המיועד ללקוחות סנופלייק ומאפשר בקרה מצוינת על השימוש תוך הקפדה על נראות ושקיפות מלאות של העלויות".
"אנו גאים להכריז על Vision.bi כשותפת השנה של סנופלייק לחדשנות EMEA בשנת 2022", אמרה קולין קפאזה, סמנכ"לית שותפים גלובליים בסנופלייק. "הובלת תחום הדטה של Vision.bi, לצד הטכנולוגיות שהחברה פיתחה במטרה לטייב את התובנות לערך עסקי, מספקים ערך משמעותי לאקוסיסטם של סנופלייק, ואנו מצפים להמשיך ולהתבסס על השותפות שלנו כדי להעצים לקוחות משותפים".