אנחנו מצויים בימים האחרונים בעיצומו של גל חום מהכבדים של העונה, והחזאים טוענים שהוא מהכבדים שידענו בשנים האחרונות. התחזית מדברת על גל חום כבד וקיצוני בכל אזורי הארץ, שהחל השבוע, וצפוי להחמיר בהדרגה עמוק לתוך השבוע הבא, עם טמפרטורות של עד 45 מעלות בפנים הארץ ואחוזי לחות גבוהים לאורך מישור החוף. לכאורה, נראה שאין למידע הזה כל חשיבות בהקשר לציוד המחשוב שלנו, בדגש על זה שנמצא בבתים, אבל למעשה, יש לכך חשיבות מכרעת, שלא לומר השפעה מכרעת. לכן, כדאי להכיר את ההשלכות של גל החום הקיצוני על ציוד המחשוב, וכיצד להימנע מנזקים. אז איך מזג האוויר קשור למחשבים שלנו? כדי להבין זאת צריך הסבר קצר על הקשר בין הקיץ להפסקות החשמל. בתקופת הקיץ, ובפרט בימים החמים של העונה, אנחנו עדים לעלייה תלולה בכמות הפסקות החשמל. זה נובע מכמה גורמים: צריכת חשמל גבוהה עקב שימוש מוגבר במיזוג, שיוצר עומסים על תחנות ייצור החשמל; דליקות ושריפות שגורמות לניתוק קווי מתח; תקלות בשנאים עקב התחממות; תקלות ברשת החשמל כתוצאה מאבק ולחות גבוהים; והפסקות חשמל יזומות בגלל הצורך לטפל בתקלות או להוריד עומסים, במטרה לאזן בין קיבולת הייצור של החשמל לרמת הביקוש של הצרכנים. גנרטור בבית? הפסקות החשמל הללו פוגעות בכלל הצרכנים – בין אם מדובר במשרדים או בתים פרטיים. אלא שכאשר מדובר בבנייני משרדים וקומפלקסים עסקיים קיימות על פי רוב הגנות, דוגמת גנרטורים ומערכות אל-פסק ארגוניות, שנכנסים לעבודה כאשר מתרחשת הפסקת חשמל ושומרים על רציפות של אספקתו, שנחוצה כדי לקיים רציפות עסקית ותפעולית. לעומת זאת, על פי רוב, אין לנו בבית אמצעים דוגמת גנרטור, וכל אחד מאתנו נדרש להתאים את רמת ההגנה לצרכיו ולכיסו. אלא שכיום, כאשר מודל העבודה ההיברידי שולט בכיפה, ובפרט כשנגיף הקורונה חוזר ומתפשט, המילה "סגר" חוזרת ללקסיקון ויותר אנשים מחלקים את זמן העבודה שלהם בין המשרד לבית, עולה הצורך להגן על ציוד המחשוב בבתים מפני נזקים של הפסקות חשמל. אלה נזקים שיכולים להיות בלתי הפיכים ולגרום לכך שמחשבים, ראוטרים, סטרימרים, טלוויזיות, מערכות שמע, מצלמות רשת ביתיות ועוד מכשירים חשמליים ישבקו חיים. כך, לדוגמה, הפסקת חשמל שגורמת לכיבוי "אלים" של המחשב עלולה לגרום לפגיעה בלתי הפיכה בציוד החומרה, בזיכרון, למחיקה של נתונים ומידע ולמניעה מהעובד.ת לבצע את עבודתו.ה. גם ראוטרים נפגעים מהפסקות חשמל, ברמה שמצריכה לעתים הזמנת טכנאי והחלפת הנתב. שלא לדבר על פגיעה באספקת האינטרנט למרחב הביתי, שבלעדיה הבית מתנתק מקישוריות לרשת והעובד.ת מאבד.ת את היכולת להתחבר למערכות הארגוניות. צילום אילוסטרציה: BigStock לפיכך, ההמלצה שלי היא להצטייד במערכת אל-פסק (UPS) ביתית, שתפקידה להגן ולייצב את מתח הרשת הביתית לאורך כל שעות היממה, ולתת זמן גיבוי להמשך עבודה רציפה בזמן הפסקת חשמל. יש מגוון ענק של מערכות אל-פסק שמתאימות להספקים שונים ובאיכויות שונות. אני ממליץ לפנות לאנשי מקצוע מומחים בתחום זה, ולא להתפתות ולרכוש מערכת שלא ידוע מי היצרן שלה או מי מספק אחריות ושירות בגינה. מחירה של מערכת אל-פסק ביתית איכותית נע בין 200 ל-400 שקלים, והיא יכולה לספק חשמל לציוד המחשוב הביתי לפרק זמן שנע בין 10 דקות ועד לשעתיים – תלוי בהספק המכשיר, כמות המכשירים המחוברים לאל-פסק ובעוצמת הסוללה. אני ממליץ לבחור מערכת אל-פסק שתאפשר זמן גיבוי שלא יפחת מרבע שעה ואף חצי שעה. זאת על מנת שניתן יהיה להמשיך לעבוד גם במהלך הפסקות חשמל קצרות, אך גם לבצע כיבוי מסודר של המחשב, ולמנוע כיבוי "אלים" שלו, שמסוכן לו ולציוד ההיקפי הכותב הינו מנהל הפצה ב-APC ישראל מבית שניידר אלקטריק. מערכת אנשים ומחשבים אינה אחראית לכתוב – הוא על אחריות הכותב בלבד.

שם ותפקיד: סא"ל לירון גרשון, המפקדת היוצאת של בית הספר למקצועות המחשב וההגנה בסייבר (בסמ"ח) בצה"ל. ותק בתפקיד: "שנתיים כמפקדת בית הספר. אני קצינה מזה 22 שנים ותוכניתנית מזה 24 שנים". תפקידים קודמים: רע"ן מרום – אחראית על מערכות משאבי האנוש של צה"ל, רמ"ד זיק"ה, רמ"ד CPR – הרשומה הרפואית הצבאית, רמ"ד תוב"ל (ר"ת תוכנה, בדיקות ולומדות) בבסמ"ח ורבים נוספים. השכלה ושירות צבאי: בוגרת קורס תכנות בבסמ"ח, ובעלת תואר ראשון במדעי המחשב ותואר שני במנהל עסקים למנהלים. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? "בסוף כיתה ח' עודכנתי שהמגמה שרציתי להצטרף אליה לא תיפתח, והמנהלת המליצה לי להירשם למגמת מחשבים – בין היתר כי על כל בת אחת היו שם שלושה בנים. הצטרפתי כי הבנתי שזו המגמה הטובה ביותר שנפתחת ומבלי לשים לב, שם התחיל המסע. בהמשך, לקראת הגיוס, האפשרויות היחידות שקיבלתי במנילה היו תכנות ומפעילת מחשב גדול. התקבלתי לקורס והשאר היסטוריה". האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? "לצערנו, יש פער גדול גם כיום בין כמות הבנות שלומדות בתיכון במגמת מחשבים ובכלל במגמות המדעיות לכמות הבנים. לטעמי, זה נובע מחשיבה מוטעית שזה תחום לחנונים, או מתחושה מוטעית של חוסר מסוגלות, ולכן, הרבה פעמים בנות נרתעות מראש מלהירשם לחוגים ולמגמות שכאלה. מי שנותנת לזה הזדמנות עשויה לגלות שאלה תחומים מעניינים – כמו לנסות להתמודד בכל פעם עם חידה שצריך לפתור אותה. בקורס התכנות שבו השתתפתי לפני 24 שנים הבנות היו במיעוט. אני שמחה שכיום המצב בהכשרות בבסמ"ח אחר לחלוטין, ואנחנו עומדים על כ-50% נשים. הצורך בטכנולוגים בצה"ל רק גדל ולכן, מתוך הבנה שבנים תמיד ילכו בראש ובראשונה לשירות קרבי, היעד שלנו הוא לגדול ל-60% נשים. בשנה שעברה פתחנו לראשונה מכינה לנשים, Techwomen, שמטרתה לתת לנשים הזדמנות נוספת להשתלב במקצועות הליבה בבסמ"ח – וזאת, כמובן, מבלי להתפשר על האיכות". האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? "לשמחתי, גדלתי ביחידות שאפשרו שוויון הזדמנויות לכלל המשרתיםף בתפקידי הקודם היינו 60% סא"ליות ובלוט"ם יש שלוש אל"מיות. בשורה התחתונה, לשמחתי, בלוט"ם אנשים נשארים ומקודמים על בסיס היכולות שלהם והתאמתם לתפקיד – ולא על פי המגדר".

ההאקרים לא מוותרים, וניסיונות ההתחזות שלהם לדואר ישראל רק הולכים ומשתכללים. בחודש מרץ השנה דיווחו אנשי ESET על SMS פופולרי, שמבשר על הגעת חבילה ובקשה לביצוע תשלום עלויות משלוח. חודשיים לאחר מכן, במאי, הם עלו על מייל שטוען שצריך להפעיל את הכרטיס הנטען ולהזין אמצעי תשלום. היום (ד') דיווחו אנשי ענקית אבטחת המידע – לתקשורת ולמשטרה – על גל נוסף של הונאה. לפי החוקרים, השולח המוצג במייל הוא Israelpost – מה שנותן להודעה תחושת אמינות. אותם ניסיונות מבוצעים לא רק במיילים, אלא גם באמצעות הודעות SMS. גם הכותרת של המייל נראית אמיתית למדי, כשמבשרים בה על דבר דואר עם מספר ארוך, שנראה ממש כמו מספרי המעקב של דואר ישראל. הפעם, ציינו ב-ESET, ההונאה כוללת את הלוגו של דואר ישראל, ובטקסט מבקשים מהנמען לשלם מכס עבור החבילה שלו. בחלק מהמיילים אפילו נכתב שהחבילות, לכאורה, הן מאמזון או מעלי אקספרס – אתרי קניות פופולריים במיוחד בקרב הציבור הישראלי. המייל המזויף "מדואר ישראל", שמשמש להונאה. מקור: ESET כדי להצליח בהונאות שלהם, ההאקרים מכוונים למכנה משותף רחב: הציבור הישראלי ידוע כמזמין "כבד" של חבילות מחו"ל, מה שמגדיל את הסיכוי שהקורבן אכן מחכה לחבילה – וכך הדבר עוזר להונאה שלהם להיראות אמיתית יותר. מה קורה אחרי שלוחצים? לאחר שהקורבן לוחץ על כפתור "שלם עכשיו" הוא עובר לעמודי הונאה בעלי נראות טובה, שבהם הוא מתבקש להזין את פרטי האשראי שלו לטובת התשלום. לאחר שהזין שם משתמש וסיסמה, הוא עובר לשלב הבא ומגיע לעמוד נוסף ובו שדות המיועדים להזנת פרטי כרטיס האשראי, כולל לוגואים של חברות האשראי, אזכור של מספר ההזמנה והסכום לתשלום. אלה, ציינו החוקרים, "מספקים עוד ממד של אמינות". אחרי שהקורבן מזין את הפרטים שלו, שעוברים להאקר שבצד השני, הוא מועבר לאתר הרשמי של דואר ישראל, מה ש-"סוגר" את כל הפעולה, בתחושה שהכול בסדר ולגיטימי. בדרך זו, הקורבן לא יכול להבין שהתרחשה כאן כעת הונאה. חוקרי ESET מסיימים את הדו"ח שלהם בכמה טיפים: גלו מודעות, ההאקרים לא נחים, וחשוב שכולנו נכיר ונדע שאכן אנחנו על הכוונת; שימו לב לא להזין פרטי אשראי, במיוחד כאשר הבקשה הגיעה אליכם, ולא פועל יוצא של פעולה שאתם יזמתם; נסו להבין האם באמת ביצעתם הזמנה שעשויה לדרוש מכם תשלום שילוח או מכס; והיה והזנתם פרטים – בדקו את חיובי האשראי שלכם ובמידת הצורך פנו לחברת האשראי לבטל חיובים שלא אתם ביצעתם.

גוגל מצטרפת לרשימת החברות שמייצרות את המעבדים בעצמן עבור הטלפונים שלהן, והודיעה כי הטלפון הבא של שלה, Pixel 6, יהיה מבוסס על המעבד Tensor שתוכנן בידי החברה בעצמה. שם המעבד נגזר מפלטפורמת לימוד המכונה בקוד פתוח של גוגל TensorFlow, והוא פותח עם השקעה גדולה מאוד מצד חוקרי הבינה המלאכותית של החברה. לפי אנשי גוגל, מדובר במעבד שיוצא ממעבדות החברה לאחר ארבע שנים של פיתוח, והוא אמור לספק דברים שעד היום לא היו אפשריים, כמו זיהוי קולי מתקדם במיוחד, שיידע לזהות פקודות קוליות במקום לכתוב בשדה פקודה, כמו "שלח", לדוגמה, כדי לשלוח הודעת דואר, או "נקה" כדי למחוק הודעה ולהתחיל מחדש, ועוד – כשלימוד המכונה מנתח את קולו של המשתמש כדי להבטיח דיוק וגם רמה של אבטחה. כן יוכל המעבד לספק תרגום בזמן אמת לסרטוני וידיאו, עם יצירת כתוביות שיופיעו מייד על המסך, וכל זאת תוך חיסכון בצריכת הכוח הכוללת של המעבד. עוד נקודת מיקוד היא הצילום, שיציע תפקודיות שאפשרית עם המעבד Tensor בלבד ולא ניתן היה ליישם לפני כן. Pixel 6 יוכל לצלם תמונה תוך שימוש בשתי עדשות בו זמנית, אחת בחשיפה רגילה והשנייה בצילום של רוחב על, בזווית גדולה הרבה יותר, כדי להוסיף לתמונה הסופית כמה שיותר פירוט ואיכות, ולעשות זאת יותר מהר ממה שמקובל ברמת הצילום הנוכחית בטלפונים. בצילומי וידיאו תפעיל המערכת מודל שמכונה HDRnet – שיקטין את איבוד האיכות בתוצר הסופי וכן יספק פיצוי במצבי צילום שבהם יש תאורה נמוכה, אור שמש חזק וכדומה. עם זאת, לא ברור עדיין מהו המבנה הסופי של המעבד, על אילו ליבות עיבוד מרכזיות הוא יהיה מבוסס, אילו ביצועים כלליים הוא יספק בהשוואה למעבדים שקיימים בשוק – ובכל מקרה זה אומר שקוואלקום מאבדת עוד לקוח, אולי לא משמעותי במיוחד מבחינת מכירות, אבל מאוד מבחינה יוקרתית.  גם מנכ"ל גוגל, סונדאר פיצ'אי, צייץ בטוויטר על המעבד החדש של החברה: So excited to share our new custom Google Tensor chip, which has been 4 yrs in the making (???? for scale)! Tensor builds off of our 2 decades of computing experience and it’s our biggest innovation in Pixel to date. Will be on Pixel 6 + Pixel 6 Pro in fall. https://t.co/N95X6gFxLf pic.twitter.com/wHiEJRHJwy — Sundar Pichai (@sundarpichai) August 2, 2021

במדינת ויקטוריה שבאוסטרליה הסתיימה סאגה מלחיצה ומסוכנת – שריפה התחוללה באזור במשך חמישה ימים תמימים, וכפתה על תושבי האזור היסתגרות בבתים מחשש מפני האדים הרעילים והעשן המחניק שהשתחררו עקב האירוע. 150 לוחמי אש היו עסוקים מסביב לשעון בניסיונות להשתלט ולכבות את האש העצומה שעלתה מהשריפה. האירוע החל במפעל אחסון הסוללות של טסלה, ששמו Victorian Big Battery, כך דיווח הביזנס אינסיידר. מה שקרה הוא שאחד המודולים בטסלה "מגה-פק" – או במלים פשוטות באחת מסוללות הענק של החברה – התפוצץ ועלה באש במהלך בדיקה שנערכה ביום ו' האחרון. הבעירה שהתלקחה הייתה עצמתית והשליטה על האש הושגה רק ביום ב' בערב, כפי שהודיע ​​מכבי האש המקומיים, אך רק אתמול (ג') היא כובתה לחלוטין. כבר ידוע כי האש התלקחה מסוללת ליתיום השוקלת 13 טון, שנמצאה בתוך משאית שילוח, אולם הגורם המדויק לשריפה עדיין נחקר, כך על פי הרשויות באוסטרליה. לא אותרו שריפות נוספות במפעל, אך המתקן ימשיך להיות במעקב של כוחות לוחמי האש המקומיים. סטיבן סטפצ'ינסקי מבלומברג צייץ תיעוד של השריפה בטוויטר. One of Tesla's biggest utility-scale batteries in Australia has been burning for four days ???????????? Local authorities are struggling to control a fire in one of the Tesla Megapacks at the Victorian Big Battery after the blaze initially erupted on Fridayhttps://t.co/36Rm8NsGLm pic.twitter.com/C5KINqpdyB — Stephen Stapczynski (@SStapczynski) August 2, 2021 סוללות הענק שנמצאות במפעל, כשהן פועלות במלוא כוחן, הן בעלות קיבולת אחסון של 450 MWh (מגה וואט לשעה), ובמידת הצורך הסוללה יכולה לשחרר הספק של עד 250 מגה וואט, כך שמדובר בפצצת אנרגיה שבעת תקלה עלולה לייצר פיצוץ ושריפות ענק. ה-Victorian Big Battery הוא מתקן אחסון האנרגיה הגדול ביותר ביבשת אוסטרליה ואחד הגדולים בעולם כולו, ובו נמצאות סוללת ענק שנבנות כדי לסייע בהרחבת האנרגיות המתחדשות במדינה. המקום מופעל על ידי ספקיות האנרגיה הצרפתית ניואן (Neoen), ואולם הסוללות שבו הן מבית טסלה. מדובר במפעל שטרם נכנס לפעילות מלאה ושאמור להתחיל בכך רק בסוף 2021.

הממשלה החליטה בשנת 2016 לאמץ "מדיניות פעם אחת", לשם שיפור השירות הממשלתי לציבור ולהפחתת הנטל הבירוקרטי המוטל עליו, ובכך לקדם יעדים ממשלתיים אסטרטגיים, כגון שיפור מיצוי זכויות האזרחים וצמצום פערים חברתיים. "עוד ארוכה הדרך ליישום מלא של החלטת הממשלה שקבעה כי החל משנת 2021 משרד ממשלתי לא יבקש מהציבור, לשם מתן שירות, אישור שהנפיק משרד ממשלתי אחר", קובע מתניהו אנגלמן, מבקר המדינה בדו"ח 72-א', המתפרסם היום (ד'). "ההתפתחות הטכנולוגית בעולם יצרה הזדמנות לייעל את תהליכי השירות שמעניקים משרדי הממשלה לציבור", מציין המבקר. "משמעות 'מדיניות פעם אחת' היא קבלת מידע מהאזרח פעם אחת בלבד, ושיתופו בין גופי ממשלה לצורך מתן שירותים שונים, בלא שהאזרח יידרש למוסרו בכל פעם מחדש. לפי המבקר, העלות של פעולת שירות פרונטלית, משמע, קבלת קהל בלשכות שירות ממשלתיות, גבוהה פי 50 לעומת העלות של פעולת שירות דיגיטלית. בין 2020, בזמן הקורונה, לפברואר אותה שנה, לפני הקורונה, חל גידול של 55% במספר הכניסות לאזור האישי באתר gov.il. ציון שביעות הרצון של מקבלי השירות במשרדי הממשלה, על פי מדידה שביצעה רשות התקשוב ב-2019, עמד על 68. ב-70% ממדינות ה-OECD נדרש ליישם מדיניות פעם אחת בשירותים ממשלתיים, מכוח חקיקה או החלטת ממשלה. אלא שלמרות זאת, מדגים המבקר, תצלום תעודת זהות, המונפקת בידי גוף ממשלתי – רשות האוכלוסין – נדרש לשם קבלת 261 שירותים שונים בממשלה; תצלום תעודת בגרות, המונפקת בידי משרד החינוך, נדרש לשם קבלת 188 שירותים; ותצלום רישיון עסק, המונפק על ידי משרד הפנים, נדרש לשם קבלת 68 שירותים. רשות התקשוב הממשלתי רק מעט קדמה דיגיטלית בשירותי הממשל רק 933 (26%) מתוך 3,545 שירותים שמופו ב-40 משרדים ממשלתיים, מביאים לקידום דיגיטציה של שירותים ויישום מדיניות פעם אחת, מציין המבקר שאומר: "לרשות התקשוב ולישראל דיגיטלית אין תמונה שלמה ומהימנה על המספר הכולל של השירותים שנותן כל משרד לציבור, ובהתאם – על שיעור השירותים שבהם מיושמת מדיניות פעם אחת". 19 (56%) מבין 34 משרדים כללו בדיווחי תכניות העבודה שלהם לרשות התקשוב נתונים על מספר השירותים שהופחתה בהם הדרישה למסור מידע ב-2018, ורק שמונה מהמשרדים (23%) ציינו באילו שירותים מדובר. המבקר בחן את המערכת לניהול עבודת הוועדות להעברת מידע (מוע"ד), שנועדה לייעל את תהליך העברת המידע בין גופים ציבוריים. "בין הגופים שטרם התחברו למערכת היו כאלו שטיפלו בבקשות רבות להעברת מידע ב-2019, ובהם משרד הבריאות (43 בקשות), הביטוח הלאומי, משרד הביטחון (40 בקשות) ורשות המסים (13 בקשות)". זמן הטיפול בבקשות במערכת מוע"ד ב-2019 עמד בממוצע על יותר מחצי שנה, 191.7 ימים, ובשנת 2020 – יותר משלושה חודשים (97.8 ימים). זאת, "אף שתהליך מהיר של העברת מידע בין גופי ממשלה הוא תנאי הכרחי לשיפור תהליכי שירות בכלל, וליישום מדיניות פעם אחת בפרט". לפי המבקר, "בארבעה (15%) מבין 26 גופים שבהם תוכננה התקנת התשתית הטכנולוגית המאובטחת לשיתוף מידע (שדרת המידע הממשלתית) – עדיין הדבר לא הושלם. הדבר נובע, בין היתר – בשל קשיים טכנולוגיים… אף ששדרת המידע הוגדרה תשתית חיונית בהיבטי אבטחת מידע והגנת הסייבר ובהיבט של רציפות השירותים לאזרח – טרם הושלם ביצוע סקר סיכוני אבטחת מידע למערכת והכנת אתר להתאוששות מאסון". המלצות המבקר בהמלצות נכתב כי "על רשות התקשוב וישראל דיגיטלית לקבוע לוחות זמנים ויעדים להתקדמות בפעולות לתיקוף השירותים הממשלתיים. על רשות התקשוב לעקוב אחר מידת עמידתם של המשרדים ביעדים ולדווח לממשלה. יש לשלב גופים ציבוריים נוספים הנותנים שירותים רבים לציבור, כגון רשויות מקומיות, בתי וקופות חולים". "על רשות התקשוב ומשרדי הממשלה לבחון אילו פעולות נדרשות מהמשרדים כדי ליישם מדיניות פעם אחת בערוצי השירות הטלפוני והפרונטלי. הדבר נדרש בעיקר עבור אוכלוסיות ראויות לקידום, שנזקקות לשירותים רבים ולסיוע במיצוי זכויותיהן, ואינן משתמשות בערוצי הדיגיטל".  המבקר קובע כי "על משרד המשפטים להשלים את נוסח התיקון לתקנות הגנת הפרטיות, כדי לשקף בתקנות את ההוראות המסדירות את עבודת הוועדות בהתאם לנוהל העבודה… על רשות התקשוב להגדיל את התמיכה בתהליך הטמעת שדרת המידע במשרדים, ולהשלים ביצוע סקר סיכוני אבטחת מידע לשדרת המידע והקמת אתר התאוששות מאסון למערכת. על הגופים הממשלתיים להחצין מידע בשדרת המידע, ויש כאלה שטרם יישמו בכלל את המערכת". "ההצלחה של יישום המדיניות מותנית בפעולה משותפת, מצד משרדי הממשלה ויחידות הסמך – במימוש המדיניות במסגרת מתן שירותיהם, והן מצד רשות התקשוב וישראל דיגיטלית. יש להביא להקניית כלים ושיטות ליישום, הסרת חסמים והקלת תהליכים בירוקרטיים וטכנולוגיים", מסכם המבקר. "בהיעדר שיתוף פעולה מלא מצד משרדי הממשלה ויחידות הסמך, והפניית השקעות הנדרשות לפעולה, תוך עמידה בלוחות זמנים שנקבעו – לא ניתן יהיה לקדם את יישום המדיניות בשירותים נרחבים. על רשות התקשוב וישראל דיגיטלית לתעדף את הנושא ולפעול למול שירותים מרכזיים ומשרדי ממשלה שחולשים על שירותים רבים". תגובת רשות התקשוב רשות התקשוב מסרה בתגובה כי "ההנחיה הייתה למפות את השירותים בדגש על המידע ועל האישורים הנדרשים עבור קבלתם, וכי בד בבד עם המיפוי בהתאם להנחיה זו, החלה ישראל דיגיטלית בביצוע תהליך מיפוי משלה… כדי לצמצם את הפער האמור מתבצע תהליך, בהובלה משותפת של רשות התקשוב וישראל דיגיטלית, ליצירת קטלוג שירותים ממשלתי אחוד. הקטלוג האחוד ישמש מסד נתונים, ובו יעודכנו שדות המידע המרכזיים על רשומת השירות. מסד נתונים זה יהיה פתוח וזמין הן לשימוש המשרדים במערכת מרכזית, והן לצריכתו באמצעות ממשק ולשימוש בו במערכות התפעוליות של המשרד עצמו. כל שירות ייבחן בראייה רחבה וכללית יותר. רשות התקשוב צופה כי הקטלוג האחוד, המבוסס על מיפוי השירותים הקיים, יעלה למערכת 'איתם' בשנת 2021, בכפוף לזמינות תקציבית, ולאחר מכן יתבצע תהליך מול המשרדים להשלמת התיקוף שלו". עוד מסרה רשות התקשוב כי היא "נמצאת בתהליך של איסוף מידע מהמשרדים, לרבות איסוף מידע על שיעור היישום של מדיניות פעם אחת בשירותים שנותנים המשרדים, ובאילו שירותים זה מבוצע… רשות התקשוב השלימה באחרונה את איסוף הנתונים מהמשרדים והיא נמצאת בתהליך ניתוחם לקבלת תמונת המצב הממשלתית, וכי בחודשים הקרובים יפורסמו הנתונים העדכניים… תכנית ההאצה שנקבעה בהחלטה משנת 2020, לצד האצת הדיגיטציה של שירותים בתקופת הקורונה, צפויה להביא לגידול ניכר במספר השירותים המיישמים את מדיניות פעם אחת כבר בחודשים הקרובים… המימוש כיום מיועד לשירותים דיגיטליים, אך נותן מענה בכל שירות שניתן באמצעות שימוש בשירותים מזוהים בתשתיות ממשל זמין, בין שהוא ניתן באמצעות מכשיר קצה של האזרח ובין באופן פרונטלי, בסיוע פקיד בלשכת השירות… ממשל זמין פועל להרחבת דרכי הכניסה למערכת ההזדהות הממשלתית, לצורך הנגשתה לכלל האוכלוסייה".

בעולם בו צריכת המידע הולכת וגוברת, וכמעט כל רכיב שבו אנו משתמשים מחובר לאינטרנט ולרשתות חברתיות, מהירות התגובה וחווית המשתמש הופכים משמעותיים יותר מיום ליום, והקישור לעננים גלובליים המספקים פתרונות מדיה ותוכן נעשה קריטי וחשוב. אין ספק שכאשר מדובר בהעברת מידע עצום באופן מיידי, יש צורך בהעברת תעבור מקסימלית, בצורה היעילה והמהירה ביותר ובמינימום זמן שיהוי, על מנת לייצר חווית משתמש רציפה. ישראל, כמעצמת היי-טק וסטארט-אפים, מתבססת על יכולות מחשוב בענן בכדי להוביל יזמות וחדשנות בתחומי בריאות, ביטחון, תעשייה, ערים חכמות, מדיה ועוד. המשותף לכל אלו הוא הצורך בחוות שרתים המספקות תעבורת אינטרנט יציבה, באמצעות רשת תמסורת חזקה, המחברת בין היזם והרעיון למשתמש הקצה. כך שזמן החיבור בין אפליקציה או רכיב הוא מהיר, עקבי ויציב. באופן זה, חוויית המשתמש הינה מיטבית ומאפשרת למפתח לבצע אופטימיזציה ולדייק את המוצר במהירות וביעילות. מסיבה זו ישראל הינה מוקד משיכה לספקי תוכן גלובליים, המעוניינים להגדיל את הפעילות העסקית המקומית ולהוות חלק בלתי נפרד מההאצה בטרנספורמציה הדיגיטלית. יותר ויותר הזדמנויות נפתחות, הן בחברות ציבוריות והן בחברות ממשלתיות, הדורשות רוחבי פס גבוהים וחיבורים יציבים לעננים גלובליים, במטרה להעביר מקסימום מידע במינימום זמן. קבוצת סלקום היא ספק תשתיות אינטרנט (ISP) מובילה בישראל, המשרתת עננים מקומיים וקישור לעננים ציבוריים. סלקום מובילה פרויקט אסטרטגי להקמת רשת תמסורת ראשונה וייחודית מסוגה בישראל, המבוססת על פתרון של חברת סיינה (Ciena)‏. הפתרון מיועד עבור אחד מהלקוחות המרכזיים של סלקום, ספק ענן גלובלי מתחום המדיה והתוכן Internet Content Provider, אשר מבסס את מקומו בישראל ויספק שירותי ענן ללקוחות ממשלתיים ופרטיים. הפתרון של סיינה (NYSE:CIEN) – מובילה עולמית בפיתוח ויישום מערכות תקשורת מתקדמות – מבוסס על משפחת מוצרי Waveserver – פלטפורמות קישוריות קומפקטיות, לצד WaveLogic 5 Extreme, המשלב טכנולוגיה קוהרנטית ברוחב פס של 800G מעל פלטפורמת ה-6500 Photonic. בנוסף, לשם יעילות תפעולית, סלקום תשלב את תוכנת הניהול, השליטה והתכנון MCP של סיינה, המספקת אוטומציה והפעלת שירותים מקצה לקצה ובמהירות. רשת תמסורת חזקה, המחברת בין היזם והרעיון למשתמש הקצה. צילום אילוסטרציה: BigStock הטמעת פתרונות תקשורת בנפחים גדולים – בהתאמה לצרכי השוק המשתנים כל זאת לצורך הטמעת פתרונות תקשורת בנפחים גדולים, המותאמים לצרכי השוק המשתנים. היכולת לבנות רשתות תקשורת בצורה גמישה, המותאמת לצרכים הגוברים, הינה Game Changer בתחום חברות התשתית, ומאפשרת לפרוץ את שיאי תעבורת האינטרנט והמידע כפי שהכרנו עד היום. השילוב בין סלקום ל-סיינה מאפשר לסלקום להקים פתרון ייחודי מסוגו בארץ, עבור ספק ענן גלובלי, ולהגיע למהירויות בלתי נתפשות שלא נראו כמותן: באנלוגיה להורדת שירים ב-ספוטיפיי (Spotify) – אם בטכנולוגיה שמיושמת כיום ניתן להוריד כ-10,000 שירים בשנייה, ביישום רוחב פס של 800Gbps ונפח תעבורה של 33 טרה בין חוות השרתים המקומיים, נוכל להשוות לכדי הורדת מעל 42,000 שירים בספוטיפיי בשנייה. כבר ביום הראשון לפעילות הרשת צפוי נפח התעבורה העובר בין חוות השרתים להיות דומה בהיקפו לכל תנועת האינטרנט היוצאת כיום מישראל החוצה לעולם, מכל ספקיות התקשורת יחד. נתונים אלו מראים בבהירות כי מדובר בפתרון חדשני מסוגו בישראל. פתרון הקישוריות בדטה סנטר מאפשר לסלקום לחבר לקוחות גלובליים בתעבורת אינטרנט גדולה הרבה יותר ממה שהיינו רגילים לו עד היום, ויהיו שיגידו שזו רק ההתחלה לעידן החדש. יעל שועי, מנהלת מחלקת קשרי מפעילים בקבוצת סלקום: "אנו בסלקום עובדים כל העת ביצירת רשת יציבה ועמידה, אשר גדלה ומתאימה את עצמה לצרכים המשתנים. אנו גאים בשיתוף הפעולה עם חברת סיינה, המספקת לנו את היכולת להיות שחקן משמעותי ומוביל בתחום תשתיות האינטרנט הגלובלי. יכולת זו מאפשרת לנו למכור פתרונות תשתית גדולים ללקוחות גלובליים משמעותיים, שבהם הכוח לשנות את פני שימוש האינטרנט כמו שידענו עד כה. ואנו גאים על הישגים אלו". יניב הגדיש, מנכ"ל סיינה ישראל: "חוות שרתים (Data Center) הינה יסוד משמעותי לבניית רשתות הענן והקישוריות בין חוות השרתים עושה את ההבדל בביצועים, במהירות ובחוויית לקוח הקצה. תשתית הענן המקומית שתפעיל סלקום עם הטכנולוגיה של סיינה, תאפשר להגדיל את קיבולות החיבור בין עננים מקומיים וגלובליים, ובכך לתת מענה לצריכת הנתונים הגדולה אי פעם וליצירת יכולות עסקיות משמעותיות, אשר יאיצו את פיתוח החדשנות והיזמות שאנו רואים בישראל".

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, פרסם היום (ד') דו"ח ובו התייחסות נרחבת לענן הממשלתי, ובמרכזו למכרז נימבוס. הוא מתייחס לשימוש הנוכחי של הממשלה בענן ולהיערכות למכרז הגדול, שמימושו הממשמש ובא יהווה פריצת דרך בכל הקשור לעבודת משרדי ממשלת ישראל, וצפוי להצעיד אותה קדימה מבחינה מחשובית. בשני ההיבטים האלה מצא המבקר ליקויים, שראוי שמי שאחראים על המחשוב הממשלתי יתנו עליהם את הדעת ואת תשומת הלב. לגבי העידן שלפני נימבוס, המבקר מצא שרק 102 יישומים ממשלתיים מתוך אלפים הועברו לפלטפורמות ענן. אנגלמן קובע כי בנושא הזה, ישראל מפגרת בענק אחר העולם. הסיבות לכך ידועות, או לפחות הסיבה המרכזית: הממשלה לא יכולה להשתמש בענן שמבוסס על דטה סנטרים שלא נמצאים פיזית בישראל לטובת מרבית היישומים, המידע והתהליכים המחשוביים שלה. עכשיו, משהחברות השונות שהשתתפו במכרז נימבוס מקימות אזורי ענן בישראל (ולא רק אלה שניצחו), נראה שהמצב ישתנה. מרכז הכובד של מכרז נימבוס סובב סביב נושא האבטחה, ובעיקר היבטי סייבר, בדגש על הגנה מפני פריצות. לגופי הביטחון יש נוכחות משמעותית בפרטי המכרז, שנכתב על ידי החשב הכללי במשרד האוצר והובל על ידי רשות התקשוב. אלא שעוד לפני שהמבקר נכנס לעניין המכרז הוא מגלה שבחלק משמעותי של מעט היישומים הממשלתיים שכבר עברו לענן נתגלו בעיות אבטחה וסייבר. זה ליקוי משמעותי וטעון תיקון דחוף. המבקר גם לא מסתיר את חוסר שביעות רצונו מהעובדה שבחירת ספקים שונים שקשורים בפעילות הענן של משרדי ממשלה שונים עד כה נעשתה ללא מכרז, על בסיס ספק יחיד – על אף שזה לפי החוק ומקובל מאוד במכרזי ממשלה רבים, במיוחד בעולמות ה-IT וההיי-טק. דווקא בגלל זה, המבקר לא רגוע לגבי ההיערכות של הממשלה לנימבוס. הוא גורס שבחשב הכללי ובשאר הגופים הרלוונטיים היו יכולים להפיק לקחים מהתנהלות חלק ממשרדי הממשלה בענן בטרם המכרז, וליישם אותם בנימבוס – וזה לא קרה. כך, מציין אנגלמן, "לא גובש הליך ממשלתי סדור להפקת לקחים מיישום מערכות בסביבת הענן. הליך שכזה יכול לסייע בזיהוי החסמים, הקשיים והליקויים המקשים על משרדי הממשלה ליישם מערכות בענן". ההיערכות של הממשלה לנימבוס עלולה ליצור בעיות אשר למכרז, המבקר סבור שתהליכי ההיערכות של משרדי הממשלה אליו לא שלמים ועלולים ליצור בעיות בהמשך. הוא מצייר תמונת מצב שלפיה במרבית משרדי הממשלה יש בלבול וחוסר ידע מה יעבור לענן וכיצד זה ייעשה. נכון הוא שהחלו במשרדים שונים הכשרות והשתלמויות ברמה הכללית של הכרת הנושא, אבל תהליכי ההכנה למעבר לענן בהם לא מוסדרים מספיק. מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. צילום: דוברות מבקר המדינה הרושם הכללי שמתקבל מקריאת הדו"ח של המבקר הוא שהממשלה בישלה בהצלחה את מכרז נימבוס, המורכב מאין כמותו, אבל המשתמשים – משרדי הממשלה – עוד לא יודעים איך לאכול את התבשיל החדש. כל זה קורה כשכבר הוכרזו הזוכות בנימבוס – AWS וגוגל, החברות הזוכות – ואלה שלא – הודיעו, כאמור, על הקמת אזורי ענן ודטה סנטרים ייעודיים בישראל, וחלקן כבר עושות זאת, והשוק מתחיל להיערך ליישום המכרז. הטמעת הענן הממשלתי ללא אסטרטגיה ברורה ובלי תוכניות יישום ומהלכי בקרה קפדניים ביותר עלולה להוריד לטמיון את היתרונות הרבים הטמונים במעבר הממשלה לענן. המבקר לא התייחס לעובדה שאחת המפסידות במכרז, אורקל, הגישה ערעור על התוצאות, ולא התייחס להשלכות שיש או עלולות להיות לכך, כמו גם לטענותיה. ייתכן שזה מאחר שהביקורת בוצעה לפני הגשת הערעור, או שאולי אנגלמן שומר את זה לדו"ח הבא. דבר אחד בטוח: צריך להמשיך לעקוב אחרי כל שלב ושלב של התקדמות המכרז, ולוודא שהשימוש בענן במשרדים השונים מבוצע תחת פיקוח ובאופן מוצלח. אין כאן מקום למעידות, ו-ודאי שלא לכישלון, מאחר שמדובר בשינוי מהותי של עבודת הממשלה, ללא דרך חזרה.