חברת הסטארט-אפ סקיילינקס ביצעה שלשום (ג') ניסוי ראשון של הטסת משלוח באמצעות רחפן. במסגרת הטיסה הועברו קפסולות קפה עבור לקוחות נספרסו ביפו. הרחפן ועליו הקפסולות המריא משטח מיוחד שהוכשר בחניון רדינג בצפון תל אביב וטס מעל קו החוף של העיר, עד לנמל יפו, שם הוכשר שטח שיהיה בעתיד שדה תעופה ייעודי לרחפנים. מהשדה העמיסו שליחי החברה את המטענים על כלי הרכב שלהם ויצאו להביא את המשלוח לבתיהם של הלקוחות. השימוש ברחפני משלוחים ללא צורך בשליח אנושי הוא בין מהפכות המסחר של העת האחרונה בשוק הבינלאומי. המגמה העולמית של שילוח מסחרי אישי הולכת ומתגברת, ואיתה הצורך למציאת פתרונות שילוח חדשניים. אחת החברות הבולטות בנושא היא אמזון, שמנסה מזה זמן מה את שירות המשלוחים באמצעות רחפן שלה (Prime Air) בארצות הברית ובבריטניה. עם זאת, השבוע דווח כי היא פיטרה 100 עובדים בחטיבה שלה שעוסקת בנושא, וגורמים פנימיים בחברה צוטטו כאומרים שהחטיבה הזאת "קורסת לתוך עצמה". חלק מהמאמץ לצמצום עומסי התנועה בתל אביב סקיילינקס היא אחת מחברות הסטארט-אפ שמשתתפות בתוכנית סיטיזון – מעבדת החדשנות ושדה הניסוי שהוקמו בפארק עתידים בתל אביב. היא מבצעת את הניסוי בשיתוף חברת השילוח פליינג קארגו וגט דליברי מקבוצת גט. הפיילוט הוא חלק מתוכניות שעושה עיריית תל אביב-יפו בשיתוף גורמי מקצוע ורשויות ממשלתיות לצמצום גודש התנועה בעיר. מטעם העירייה מובילה את הפיילוט סיגל וייצמן, מחזיקת תיק החדשנות במועצת העיר, ושותפים לנו אגפי מערכות המידע והתחבורה – שהוא הלקוח של הפרויקט. הפיילוט יימשך חצי שנה ובמהלכו תיבדק האפקטיביות שלו בהיבט השירות ללקוחות נספרסו תושבי יפו, והאם הוא באמת חוסך עומסי תנועה. סיגל וייצמן, מחזיקת תיק החדשנות בעיריית תל אביב-יפו. צילום: דוברות העירייה הרחפנים, בעת טיסתם, מצלמים ומעבירים מידע למרכזי בקרה, שם מנתחים את הדטה ומשווים אותה אל מול כמויות המשלוחים שהחברה מוציאה ליפו בעזרת שליחים ממנועים. בפיילוט מעורבים גם רשות התעופה האזרחית (רת"א) וגופים נוספים, שבודקים את ההיבטים הקשורים בהטסת רחפנים במרחב האווירי של תל אביב, לרבות בטיחות ודרכי התנהלות. בהמשך ייפתחו נתיבים נוספים ויתווספו עוד חברות, שיבצעו שירותי משלוחים מוטסים. "יש לעודד חברות טכנולוגיות לשנע מוצרים באוויר" לדברי וייצמן, "הטסת משלוחים בעזרת רחפן תתרום לשיפור השירות לתושבי תל אביב-יפו ולצמצום גודש התנועה בגוש דן. כמו כן, יש לעודד חברות סטארט-אפ ליזמות טכנולוגית בשינוע אווירי של מוצרים, ובעתיד אף של אנשים". היא ציינה כי "משבר הקורונה העצים תהליכים חדשים ואני רואה איך נוצרו הזדמנות וחיבורים עם גופים בכל הארץ, לרבות סיטיזון, על מנת שיימצאו דרכים יצירתיות להגיע ללב שכונות ולהביא מוצרים חיוניים ללקוחות, שירכשו אותם". "העתיד כבר כאן", אמר ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי. "התחלנו בפיילוט שיבדוק, בצורה מדודה ונכונה, את היכולת בשימוש ברחפנים בצורה מסחרית במרחב העירוני. אנחנו עושים זאת בצורה מבוקרת על מנת לאמוד את היכולת ולצד זה למצוא את האיזון הנכון בנתיבי האוויר העירוניים".

בניסיון להגדיל את הכנסותיה גם ממנויי החינם שלה, בדומה למה שמציעה גוגל עם יו-טיוב Lite, אפליקציית המוזיקה הפופולרית ספוטיפיי החלה להציע חבילות פרימיום חדשות, בהן גם חבילה זולה במיוחד של 0.99 דולר לחודש. אתר The Verge פרסם הודעה שקיבל אחד מקוראיו עם הצעה לחבילה שנקראת ספוטיפיי פלוס, והיא תכלול אמנם פרסומות, אבל תציע תכונות שקיימות בתוכניות יקרות יותר, כמו האזנה לפי בחירה ואפשרות לדלג על שירים ללא הגבלה. בהצהרה שפרסמה, ציינה ספוטיפיי, כי היא עורכת ניסוי של חבילה הכוללת פרסומות בקרב קבוצה נבחרת של משתמשים כדי לסייע לחברה ללמוד יותר על המשתמשים, וכי ייתכן שהניסוי יוביל להצעות נוספות או לעדכון של חבילות. חלק מהמשתמשים הנכללים בניסוי המחירים עשויים לקבל גם הצעות נוספות במחירים שונים. ספוטיפיי כרגע מציעה מנוי חינמי, שבו המשתמשים יכולים להאזין לספריית המוזיקה שלה עם הגבלה על יכולת לבחור שירים מחוץ לרשימות ההשמעה ובתוספת פרסומות, ויכולת מוגבלת של דילוג על שירים – עד שישה דילוגים בשעה. תוכניות הפרימיום כוללות יכולת לדלג על שירים ללא הגבלה, האזנה למוזיקה באיכות הגבוהה ביותר ללא פרסומות, וגם אפשרות להורדה של שירים ופודקאסטים. התוכניות של ספוטיפיי כוללות מנוי ליחיד של 9.99 דולר, מנוי זוגי לשני חשבונות תמורת 12.99 דולר, או מנוי משפחתי לעד שישה חשבונות תמורת 15.99 דולר לחודש. סטודנטים זוכים להנחה ולמנוי של 4.99 דולר לחודש.

יצרניות אביזרי המחשב והציוד ההיקפי למדו כבר מזמן שעיצוב הוא חלק מהמשחק. ווסטרן דיגיטל מביאה זאת לידי ביטוי, לדוגמה, בסדרת כונני ה-Elements החיצוניים שלה, שיש לה כבר ותק די נאה בשוק. עוד מהתחלת הדרך שילבה ווסטרן דיגיטל אלמנטים שמראים על מחשבה שהכונן צריך להיראות טוב ולא רק להעביר נתונים באמצעות חיבור כבל USB – וזה לא השתנה לאורך הזמן. עם זאת, בכונן החדש שעליו הכריזה החברה, ה-Elements SE SSD, יש לפחות הבדל משמעותי אחד: זהו כונן שבפנים יש לו רכיבי זיכרון, קרי – SSD, ולא פלטות קטנות שמסתובבות. כשמתעסקים עם רכיבי זיכרון קל יותר לעצב משהו שנראה קצת אחרת. בהתאם, ה-Elements SE SSD מזכיר בצורתו פתקית נייר בגודל של 6.5 ס"מ לאורך ולרוחב, אבל עם עובי של 9.5 מ"מ. זה אומר שפשוט אפשר לשמור אותו בכיס המכנס או החולצה – ואפילו לא צריך לחשוש שהוא ייפול משם. בחברה מבטיחים שאם הוא נופל מגובה של שני מטרים הוא פחות, לא יקרה לו דבר. קטן, אבל קצת קשוח. הביצועים לא מדהימים, מהירות העברת הנתונים המרבית היא 400 מגה-בייט לשנייה, אבל לא תמיד הביצועים נמצאים במקום הראשון ברשימת הדרישות. המראה והעיצוב לא פחות חשובים. המחיר בארץ ייקבע כשהכונן, על נפחיו השונים, יעשה עלייה בפועל. בחו"ל המחירים הם 89.99 יורו ל-480 ג'יגה-בייט, 149.99 יורו ל-1 טרה-בייט ו-279.99 יורו ל-2 טרה-בייט.

ההכרזה של מיקרוסופט על Windows 365, וההחלטה שלה להוציא לבדיקה גלובלית את מערכת ההפעלה העננית שניתן להפעילה דרך כל דפדפן, גרמה להתעניינות רבה מאוד, שבחברה מגדירים כ-"משמעותית". התוצאה בפועל היא כמות גדולה מאוד של משתמשים שמנסים להירשם ולהתחבר ל-Windows 365 כדי להתנסות, ומגלים שהם לא יכולים לעשות זאת – המקום שהוקצה לכך בשרתים של מיקרוסופט פשוט נגמר. סקוט מנצ'סטר, מנהל קבוצת Windows 365 במיקרוסופט, הודיע שהחברה החליטה להשהות בינתיים את ההרשמה לגירסת הניסיון. מי שמתחבר עכשיו מקבל הודעה שהוא יכול להירשם, אבל הוא עדיין לא יכול להתחיל להשתמש, והוא יקבל הודעה מתאימה ברגע שגירסת הניסיון תהיה שוב זמינה. במקביל פועלת החברה מאחורי הקלעים להגדרת נפח אחסון גדול נוסף, כדי להבטיח שהיא תוכל לתת מענה לביקוש, המשמעותי כאמור. כזכור, השירות מוגדר בהתאם לכמות המעבדים, זיכרון ה-RAM וזיכרון האחסון שרוצה המשתמש שיהיה במחשב הווירטואלי שלו, והוא נע מ-24 דולר לחודש עבור מעבד יחיד עם RAM של 2 גיגה-בייט, 64 גיגה-בייט אחסון, ועד 162 דולר עבור 8 מעבדים עם 32 גיגה-בייט RAM ו-512 גיגה-בייט אחסון. דרך אגב, מי שלא רוצה לחכות יכול מיד להירשם לאחת מהתוכניות בתשלום של Microsoft 365 ולהתחיל לעבוד מיד. אין קשר בין השרתים הללו.

כולם מעתיקים ומשבטים מכולם, וכעת תורה של טיקטוק (TikTok) – שהיא דווקא אפליקציה שהצליחה להפגין מקוריות ולשנות את פני המדיה החברתית, ושכולם מנסים לחקותה. טיקטוק החליטה משום מה לשבט תכונה מצליחה קיימת וכעת, הפלטפורמה מושפעת בעצמה ממתחריה, ומנסה גם היא להוסיף פורמט סטוריז לשירות. מומחה המדיה החברתית מאט נווארה הוא שחשף את קיומה של בדיקה שכזו להוספת הסטוריז, ו-The Verge קיבל לדברים את אישור צוות העיתונות של החברה הבעלים, בייט-דאנס. נאוורה פרסם אתמול (ד') מספר ציוצים בטוויטר, בהם שיתף את עוקביו במבט ראשון על התכונה החדשה. הוא לא כתב הרבה מלל, אבל במעט מילים שבחר בהחלט נראה שהביע תדהמה מסוימת מהחלטת הרשת החברתית הידועה כמצליחה בזכות עצמה להעתיק תכונה שכבר שובטה בעבר על ידי מתחרותיה. More screenshots of TikTok Stories pic.twitter.com/1PVfgJ9YWT — Matt Navarra (@MattNavarra) August 4, 2021 מתרשמים, משבטים, לפעמים מבטלים ולפעמים מצליחים במיוחד מילארדי משתמשים באינסטגרם מבית פייסבוק אולי בטוחים שהסטוריז היא תכונה שמאפיינת בעיקר את אינסטה, אולם למעשה מדובר על המצאה שהביאה לעולם בכלל רשת חברתית אחרת, קטנה ופחות מצליחה בהרבה, ששמה סנאפצ'ט. בעצם בתחילה "גנבה" אינסטגרם מסנאפצ'ט בכלל את המסננים המפורסמים שלה, ואז לאחר מכן, ב-2018, "אימצה" בלי להסס גם את פורמט פלטפורמות כמו פינטרסט, טוויטר ולינקדאין, וגם פייסבוק עצמה בשירות הליבה שלה, סברו גם הן שסטוריז זה "שוס" שכדאי לאמץ בחום, אבל לא לכולם הניסיון הצליח כמו לאינסטגרם. טוויטר החליטה באחרונה שהסטוריז שלה, Fleets שמם, אינם עובדים והפסיקה את הפורמט בשירות שלה. נזכיר עם זאת כי אינסטגרם אפילו העתיקה בעצמה את פורמט טיקטוק המצליח ב-2019, עם תכונה בשם Reels שכוללת, הפלא ופלא, סרטונים בני 15 שניות שמשתמשים יכולים להתאים למוזיקה ולשתף כסטוריז, באותה דרך שעושה פלטפורמת טיקטוק. כעת נותר רק להמתין ולראות האם משתמשי טיק-טוק יעניקו לתכונה המשובטת חיבוק חם ונלהב, אם לאו.

מניית רובין הוד לא נחה: אם שלשום (ג') היא עלתה בוול-סטריט באופן שהזניק את השווי של כל אחד ממייסדיה ב-600 מיליון דולר ביום אחד (!), אתמול טיפסה המניה שלה ב-50.4%. הטירוף היה עד כדי כך שבמהלך יום המסחר היא אף זינקה ב-82%, והעליות החדות אילצו לעצור את המסחר בה כמה פעמים אתמול. עם זאת, כאמור, לאחר מכן העלייה התמתנה. השיא היומי שלה עמד על כ-85 דולר ובסופו של דבר היא נסגרה על 70.4 דולר. המניה של רובין הוד היא המניה המדוברת ביותר בוול-סטריט ביממה האחרונה – לפי חברות ואתרים שמתמחים בנושא. בנוסף, היא קיבלה את ברכתה של קאת'י ווד, מנהלת קרן החדשנות ARK, שרבים בשוק מקשיבים למה שיש לה לומר. מקס גוכמן, בכיר בחברת היועצים הפיננסיים פאסיפיק לייף, אמר כי "משקיעי ריטייל רבים שמים את אמונם במה ש-ווד אומרת ורואים אותה כמו גנרל בשדה הקרב שבו הם חיילים". ואמנם, העליות התלולות בשערה – הן שלשום והן אתמול – הן תוצאה של קניית מניות של החברה על ידי משקיעים מעולם הריטייל, ו-ווד עצמה, שרכשו ביום ג' כמעט 20 מיליון מניות שלה – פי 10 מאשר ביום ב'. רובין הוד, שהונפקה לפני שבוע, ייעדה רבע ממניות ההנפקה למשקיעים אלה. עם זאת, חברת האנליסטים ואנדה מזהירה ש-"זהו סימן אזהרה לעד כמה מהר יכולה המגמה בשוק להשתנות". מניית רובין הוד רשמה בימים האחרונים עליות תלולות בשערה אף על פי שלא קרה בחברה משהו משמעותי חדש, דוגמת הכרזות והשקות של מוצרים. גוכמן תלה זאת בראיון ל-CNN במכירת חלק גדול מהמניות שלה למשתמשים ולציבור. "כשזה קורה", אמר, "אנחנו צריכים לצפות לתנודתיות רבה בכל יום שהוא, מבלי שיהיו חדשות כלשהן".

לא סיבה למסיבה, אלא לחשש: ישראל מדורגת במקום השני בעולם, אחרי ברזיל, ברשימת המדינות עם כמות ניסיונות הפישינג הרבה ביותר ברבעון השני של השנה – כך לפי מחקר חדש של קספרסקי. מתוך 50.4 מיליון מקרים של דיוג או ניסיונות דיוג, שזוהו על ידי המערכות של ענקית הגנת הסייבר, 6.67%, שהם 3.361 מיליון, נוטרו בברזיל. לאחריה, 6.65% ממתקפות הפישינג נוטרו בישראל – 3.301 מיליון. שלישית דורגה צרפת, עם 6.46% מכלל האירועים – 3.255 מיליון. "פושעי הסייבר פועלים באופן מתפתח" לפי חוקרי קספרסקי, "פושעי הסייבר פועלים באופן מתפתח. הם הצליחו למצוא דרכים חדשות ומשכנעות במיוחד לגניבת פרטי אשראי וכסף של משתמשים. אחת מהונאות הפישינג הפופולריות ביותר במהלך הרבעון השני הייתה הונאת הדואר – ככל הנראה על רקע הביקושים הגדולים לשירותי משלוחים והעומס הרב על מערכות אלה בעקבות מגיפת הקורונה. בשל הריחוק החברתי, אנשים רבים בעולם – וכמובן גם בישראל – העדיפו רכישות אונליין ונסמכו יותר על שירותי משלוחים ודואר. כך הם הפכו מועדים יותר להיענות להודעות שקשורות לחבילות שהם ציפו להגעתן, ולא הבחינו שמדובר בהודעות מזויפות ממקור לא אמין. הפושעים התחזו לשירותי הדואר המקומי או לחברות שילוח בינלאומית וסמכו על כך שרוכשים רבים התקשו לעקוב אחרי המשלוחים שהזמינו – וטרם הגיעו". החוקרים מקספרסקי הוסיפו כי "ההודעה שנשלחת לנמענים נראית כהודעה אמיתית של שירותי הדואר, וכוללת לינק שנראה לגיטימי למעקב אחרי החבילה, תשלום דמי משלוח או מכס, או עדכון כתובת לקבלת המשלוח. במקרים רבים מדובר בזיוף מושלם של משלוח שלא קיים בפועל, וכל המטרה היא רצון להחדיר למכשיר של הנמען נוזקה שתגנוב את פרטיו האישיים, או את פרטי כרטיס האשראי שלו". יש לציין שרק אתמול (ד') פרסמה ענקית אבטחה אחרת, ESET, על גל נוסף של "דייגים" שמתחזים לדואר ישראל חוקרי קספרסקי הוסיפו כי "הסכנה הטמונה בהונאות דיוג אלה היא הקושי הרב בזיהוי שלהן. ברוב המקרים, ההודעות שנשלחות למשתמשים מוצגות כהודעות רשמיות מטעם הגופים השונים, ולעיתים גם מקור ההודעה מציג את עצמו באמצעות השם והנתונים הרשמיים של גופים אלה". "מגפת הקורונה סיפקה לפושעים שלל הזדמנויות לתקיפה" נעם פרוימוביץ', מנכ"ל קספרסקי ישראל, אמר כי "פושעי הסייבר מנצלים כל העת אירועים ומגמות בעולם כדי לגנוב פרטים אישיים וכסף. מגפת הקורונה סיפקה להם שלל הזדמנויות לתקיפה. הונאת הפישינג היא אחת הדרכים היעילות ביותר לתקיפת סייבר מוצלחת – כי היא משחקת על הרגש האנושי ומנצלת את האמון שלנו. בישראל אירעו לא מעט אירועי דיוג שניצלו את ההישענות של כולנו על רכישות אונליין ומשלוחים, והציפייה לקבלת החבילות". פרוימוביץ' נתן כמה המלצות: "הדבר הטוב ביותר שהמשתמשים יכולים לעשות הוא לחשוד בכל הודעה שמתקבלת – גם מגורם שנראה מוכר ואמין. עליהם לבחון היטב האם ההודעה מנוסחת באופן תקין, האם הגיוני שהם יקבלו הודעה כזו מהגורם השולח והאם הבקשה בהודעה סבירה. כמובן שמומלץ שלא ללחוץ על קישורים ולא לפתוח קבצים מצורפים. תחת זאת יש לגשת לאתר של השולח, או לפנות אליו באופן יזום ולקבל את הפרטים שם".

קהילת הערים החכמות בישראל מוניטק (MuniTech), שזכתה במכרז כולל שערך משרד הכלכלה לניהול 13 קהילות וזירות שונות בישראל, החלה בפעילותה בימים אלו. במכרז לערים חכמות זכו המרכז לערים חכמות הפועל באוניברסיטת בר אילן והמרכז לשלטון מקומי, שנגשו ביחד למכרז. למכרז של הערים החכמות היו שותפים משרד הכלכלה, משרד הפנים, ישראל דיגיטלית ורשות החדשנות. מנהלי מוניטק הם רן גולדשטיין, מנהל המרכז לערים חכמות בבר אילן, שיתמקד כעת בניהול הקהילה, ואיילת ספיר דוקטורנטית במינהל עסקים, החוקרת את תחום שיתוף הציבור. "מטרת הקהילה היא לייצר חיבור בין כל גורמי האקוסיסטם שפועלים בזירה האורבנית ובתחום הערים החכמות בארץ, והם כוללים את הרשויות, לצד חברות טכנולוגיות, סטארט-אפים ויזמים", אומר רן גולדשטיין. לדבריו, "המציאות המוכרת לכולנו היא, שהגורמים האלו לא תמיד מדברים אחד עם השני, הרשויות לא תמיד משתפות פעולה זו עם זו, חברות טכנולוגיות לא תמיד יודעות איך להגיע לרשות מקומית, לאנשים הנכונים, ומנגד – יש רצון בכל רשות לשפר את השירות לתושבים על ידי השקעה בכלים הנכונים. אנחנו נסייע ליצור את השיח בין כל הגורמים, שלא תמיד קיים". לדברי איילת ספיר, הפעילות של הקהילה תתבטא במגוון סוגי פעילות, בהם כנסים, מפגשים מקצועיים, שולחנות עגולים וחיבורים בין הגורמים השונים, על סמך הניסיון והידע שנצבר במסגרת הפעילות של מרכז לערים חכמות בבר אילן. איילת ספיר, דוקטורנטית במינהל עסקים ומנהלת קהילת מוניטק. צילום פרטי "הפעילות שלנו תהיה ורטיקלית, בהתאם לאתגרים שאנו מזהים בתחום של חדשנות בנושא ערים חכמות", אומרת ספיר. "סביב כל נושא תתפתח פעילות שמתאימה לנושא. התחום הראשון, שהקהילה כבר החלה לפעול בו, הוא הנושא של Open Data. בשבוע הבא ייערך מפגש ראשון באוניברסיטת בר אילן שיעסוק בנושא זה בהיבטים שונים. המטרה היא לא רק כנס כדי לשמוע הרצאות, אלא לייצר שולחנות עבודה מקצועיים וממוקדים, שבהם ישבו אותם גורמים רלוונטיים מכל צד, כדי להכיר את הפתרונות הקיימים, להעלות רעיונות ולקדם את הנושא", אומרת ספיר. גולדשטיין מציין, כי החסם המרכזי הוא הגורם האנושי ולא הטכנולוגי. "יש מגוון פתרונות בשוק. לא מזמן נפגשתי עם חברה צעירה בתחום הסייבר. הם הציגו פתרון שו"ב. הסברתי להם שיש כבר לא מעט פתרונות כאלו. המשימה היא כיצד להגיע לאנשים הנכונים ברשות שצריכה את זה ולהסביר להם. זה חלק מהמשימה שלנו – לחבר בין הגורמים לאנשים הנכונים ברשות, כאשר החיבור יהיה בהתאם לסוג הפתרון. יהיו פעמים שנושיב ביחד את המנמ"רים עם גורמים, או מנהלים אחרים ברשות, כולל ראשי ערים", אומר גולדשטיין המימון לפעילות יהיה מתקציב שהממשלה הקצתה לפרויקט על בסיס פריטטי, כלומר השתתפות שווה של 50% מהעלות של כל פעילות שהקהילה תקיים.