הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
19/08/21 13:01
20% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אנבידיה פרסמה את התוצאות העסקיות לרבעון השני ולמחצית הראשונה של השנה עם ביצועים מצוינים בשתי התקופות.
במחצית הראשונה של השנה ההוצאות הכלליות גדלו ב-46.1% ל-7.72 מיליארד דולר – עלייה של 2.45 מיליארד. ההכנסות גדלו ב-5.22 מיליארד דולר ל-12.17 מיליארד – עלייה של 75.18%. על רקע מספרים אלו הרווח התפעולי החצי שנתי גדל ב-170.44% ל-4.4 מיליארד, והרווח הנקי גדל ב-178.43%, ל-4.29 מיליארד דולר.
במהלך הרבעון המדווח, ההוצאות הכלליות גדלו ב-26.39%, ל-4.06 מיליארד דולר, עלייה של 848 מיליון. ההכנסות גדלו הרבה יותר, ב-2.64 מיליארד דולר, ל-6.51 מיליארד דולר, עלייה של 68.31%.
ההוצאות הגולמיות גדלו ב-40.06% ל-2.29 מיליארד, הרווח הגולמי גדל ב-85.27% ל-4.22 מיליארד דולר, והרווח הגולמי השולי עמד על 64.78%, זאת לעומת 58.85% ברבעון המקביל אשתקד. בסעיפים התפעוליים קטנו ההוצאות ב-27.89% ל-1.77 מיליארד דולר, והרווח התפעולי גדל ב-275.42% ל-2.44 מיליארד. הכנסות המימון גדלו ב-19.65% ל-50 מיליון דולר, וחבות המס הסתכמה ב-20 מיליון, לעומת החזר מס של 13 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי זינק ב-281.67% ל-2.37 מיליארד דולר, והרווח הנקי למניה מדוללת זינק ב-276.0% ל-0.94 דולר.
מייסד ומנכ"ל החברה, ג'נסן וואנג, ציין עם פרסום הדו"חות, כי "ההישגים פורצי-הדרך שלנו בתחום המחשוב ממשיכים לקדם את עולמות הגרפיקה, המחשוב המדעי והבינה המלאכותית. בעזרת הפלטפורמה של אנבידיה, מפתחים מסביב לעולם יוצרים את הטכנולוגיות המשפיעות ביותר על זמננו – מיכולת הבנה של שפה טבעית על ידי מערכות מחשוב, דרך רכבים אוטונומיים ומרכזים לוגיסטיים, ביולוגיה דיגיטלית וטכנולוגיית אקלים, ועד ליקומי-מטה (meta-verses) שמצייתים לחוקי הפיזיקה".
19/08/21 10:01
10% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
בשנת 2021 חל זינוק חד בגילוי חולשות אבטחה במערכות בקרה תעשייתיות (ICS – Industrial Control Systems), זאת בעקבות מתקפות סייבר בפרופיל גבוה על תשתיות קריטיות ומפעלי תעשייה, שהובילו להצפת הנושא של אבטחת ה-ICS למודעות הציבורית. כך עולה מדו"ח הסיכונים והחולשות הדו-שנתי שפרסמה קלארוטי, חברת אבטחת הסייבר התעשייתי הישראלית הגלובלית. הדו"ח מציג עלייה של 41% בחולשות ICS שנחשפו במחצית הראשונה של שנת 2021 בהשוואה לששת החודשים הקודמים, ונתון זה משמעותי במיוחד בהתחשב בכך, שבכל שנת 2020 הן גדלו ב-25% מ-2019 וב-33% מ-2018.
הדו"ח מספק ניתוח מקיף של חולשות ICS שנחשפו במהלך המחצית הראשונה של 2021, כולל אלה שנמצאו על ידי צוות המחקר של קלארוטי, Team82, ומקורות פתוחים מהימנים, כמו NVD (ר"ת National Vulnerability Database) ואחרים וספקי האוטומציה התעשייתית שניידר אלקטריק וסימנס.
לדברי מחברי הדו"ח, היקף הגילויים של חולשות אבטחה במערכות בקרה תעשייתיות מעיד על היקפם של ליקויי האבטחה שמתגלים רק עתה בסביבות טכנולוגיה תפעולית (OT – Operational Technology).
לפי הדו"ח, 71% מהחולשות מסווגות כגבוהות או קריטיות ומשקפות את דרגת החומרה הגבוהה, את מידת השפעתן ואת הסיכון הפוטנציאלי שלהן לפעילות שהותקפה; 90% מהחולשות הן בעלות מורכבות נמוכה, כלומר לא נדרשים תנאים מיוחדים כדי לנצלן, ולכן התוקף יכול לצפות להצלחה חוזרת בכל פעם; 74% מהחולשות אינן דורשות הרשאות, כלומר התוקף אינו מורשה ואינו נדרש בגישה להגדרות או לקבצים; 66% אינן דורשות אינטראקציה עם המשתמש, כגון פתיחת דוא"ל, לחיצה על קישורים, פתיחת קבצים מצורפים, או שיתוף מידע אישי או פיננסי רגיש; 61% מהחולשות ניתנות לניצול מרחוק, מה שממחיש את החשיבות של אבטחת חיבורים מרוחקים והתקני IoT ו-IoT תעשייתי; 65% עלולות לגרום לאובדן מוחלט של זמינות, וכתוצאה מכך מניעת גישה למשאבים; ל-26% אין תיקון קבוע או זמני, מה שמדגיש את אחד האתגרים המרכזיים של אבטחת סביבות OT בהשוואה לסביבות IT. בנוסף, אמצעי ההתמודדות המובילים שצוינו בהתראות ICS-CERT ובהמלצות לארגונים כוללים קריאה לסגמנטציה (חל על 59% מהחולשות), גישה מאובטחת מרחוק (53%), והגנה מפני תוכנות כופר, פישינג ודואר זבל (33%).
אמיר פרמינגר, סגן נשיא למחקר בקלארוטי: "ככל שיותר ארגונים הופכים את התהליכים התעשייתיים שלהם למודרניים על ידי חיבורם לענן, הם מספקים לגורמי איום דרכים נוספות לסכן את הפעילות התעשייתית באמצעות התקפות כופר וסחיטה. מתקפות הסייבר האחרונות על קולוניאל פייפליינס ו-JBS ומתקן הטיפול במים בפלורידה לא רק הדגימו את השבריריות של תשתיות קריטיות וסביבות ייצור החשופות לאינטרנט, אלא גם עודדו יותר חוקרי אבטחה למקד את מאמציהם בתחום ה-ICS. דו"ח זה מייצג את המחויבות שלנו לסייע לכלל התעשייה להבין לעומק את הסיכונים הניצבים בפני רשתות תעשייתיות וכיצד להתמודד עימן".
המחברת הראשית של הדו"ח היא חן פרדקין, חוקרת אבטחה בקלארוטי. תרמו לדוח חברי צוות Team82 רותם מסיקה, ראש צוות מחקר אבטחה; נדב ארז, מנהל תחום חדשנות; שרון בריזנוב, ראש צוות מחקר חולשות ואמיר פרמינגר, סגן נשיא למחקר.
19/08/21 10:31
10% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
רשות החדשנות תממן הקמה של חברת תשתית לביולוגיה סינתטית ראשונה בישראל בסכום של 18 מיליון שקלים לשנה הראשונה. ההקמה והמימון יהיו בשיתוף מעבדות חי והמרכז הבינתחומי הרצליה, וסך התקציב צפוי להגיע ל-40 מיליון שקלים אם התוכנית תתבצע בהתאם ליעדים שהוגדרו.
תחום הביולוגיה הסינתטית הוא אחד מתחומי הליבה של אסטרטגיית הBio-Convergence ומכיל גישות, מתודולוגיות ודיסציפלינות רבות המתמקדות בהנדסה, במחשוב ובביולוגיה. תחום זה מתמקד במתן פתרונות לבעיות מורכבות, הדורשות ידע רב-תחומי על ידי עיצוב ובנייה של התקנים ומערכות ביולוגיות למטרות שימושיות לצורכי בני האדם וחברה – למשל, באמצעות עיצוב מיקרואורגניזמים ומולקולות ביולוגיות (כמו RNA וחלבונים) כבסיס לכלי אבחון, חיסונים ותרופות חדשות, פתרונות אנרגיה חלופית, חומרים חדשים (כמו חומרי טעם וריח), וכן לפיתוח מערכות שלמות של ביו-סנסורים ושבבים ביולוגיים.
"לאחר מחקר מקיף של שנה", אמר דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, "הרשות זיהתה את תחום הביולוגיה הסינתטית כתחום תשתיתי חדשני, הנשען על בסיס ידע רב-תחומי רחב ופורץ באקדמיה והמאפשר את קידום תעשיית ה-Bio-Convergence בארץ והתפתחות חברות חדשות בתחום. לאור זאת הוחלט, כי העיתוי נכון, וחשוב לפעול במהרה. לטובת כך בנינו צוות מומחים שיגדיר את הפעילות הנדרשת וקווים מנחים להקמת תשתית ביולוגיה סינתטית בארץ".
בראש חברת התשתית החדשה יעמדו ד"ר רוני כהן, כמנכ"ל החברה, ששימש ב- 11 השנים האחרונות הסמנכ"ל חטיבת מעבדות השירות במעבדות חי לצידו ישמשו ד"ר נטע אגמון, המשמשת כראש צוות בחברה של ביולוגיה סינתטית Neo-chromosome בניו יורק ומתמחה בהנדסה גנטית וביטוי בשמרים, כסמנכ"לית טכנולוגיות; ד"ר יובל דורפן, בעל ניסיון של כ-20 שנים בתעשיות ההיי-טק והביו-טק בתפקידים מקצועיים וניהוליים בכירים, ישמש כמנהל התפעול הטכנולוגי מדעי של אתר המרכז הבינתחומי; ד"ר יונתן גירון, בעל ניסיון בטכנולוגיות DNA, פיתוח כלים להנדסת רקמות ושילוב ביולוגיה סינתטית עם הנדסת נוירונים, אלקטרופיזיולוגיה ומציאות מדומה כמנהל הקמת הפרויקט לביולוגיה הסינתטית במרכז הבינתחומי; וד"ר אורטל שמעון, מתמחה בביולוגיה מולקולרית מתקדמת, שתשמש כמנהלת התפעול הטכנולוגי מדעי של אתר רחובות.
לדברי הרשות, במיזם הביעו עניין כמה שותפים אסטרטגיים, שעשויים לקחת בו חלק, בהם חברת Ginkgo Bioworks – מחלוצות הביולוגיה הסינתטית בארה"ב וחברות נוספות כמו אלביט ו-GFI ישראל.
אורית פרקש הכהן, שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אמרה, כי "תחום הביולוגיה הסינתטית מושך אליו את טובי המדענים והיזמים בעולם – ולא בכדי. טמונות בו הזדמנויות כלכליות, יזמיות ומדעיות וגם שאלות יסוד ערכיות וקיומיות שעלינו להוביל בהן כמדינה. אני מחזקת את ידי רשות החדשנות, ותומכת בפעילותם לקידום משמעותי של תשתיות חדשניות בתחומים חדשים״.
19/08/21 11:00
10% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
חברת בלנד, המספקת פתרונות לוקליזציה מבוססי טכנולוגיה לחברות וארגונים בצמיחה, הודיעה על מינויים חדשים בהנהלתה, בהמשך לתהליך התרחבות החברה בשנה האחרונה.
הילה שיטרית ניסים מונתה לסמנכ"לית השיווק ותוביל את צוותי השיווק והצמיחה בחברה. שיטרית ניסים מביאה איתה ניסיון של 20 שנה בעולמות השיווק בהיי-טק. בין היתר כיהנה כסמנכ"לית השיווק של קבוצת ויולה במשך 12 שנים, והובילה את השיווק והמיתוג בחברת הסטארט-אפ promo.com. היא בעלת תואר ראשון בכלכלה ותואר שני MBA במינהל עסקים.
הדר גרשוני מונתה לסמנכ"לית מחקר ופיתוח ותוביל את צוותי הפיתוח בחברה, שנמצאים בישראל ובמזרח אירופה. גרשוני היא בעלת ניסיון רב בניהול קבוצות פיתוח וניהול טכנולוגי גלובלי בחברות סייברארק, סינטק מדיה, ו-888 ושירתה כמעט עשר שנים בממר"מ. להדר תואר ראשון בכלכלה ותואר שני MBA במינהל עסקים.
הדר גרשוני, סמנכ"לית מחקר ופיתוח, בלנד. צילום: בלנד
דניאל איטליאנדר מונה לסמנכ"ל התפעול בחברה. במסגרת תפקידו ינהל את כל קהילת מומחי השפה והתוכן ברחבי העולם, המשרתים את לקוחות החברה בתחום התרגומים, הלוקליזציה, עריכת התוכן, הדיבוב, ועוד. איטליאנדר הוא בעל ניסיון רב בתחומי השירות והתפעול לאחר שכיהן במשך שמונה שנים בכמה תפקידים דומים בחברת פיוניר, שהונפקה לאחרונה. לפני כן שימש כמנהל תחום תמיכה טכנית בחברת ICAP שרכשה את חברת סיוטה הישראלית. לאיטליאנדר תואר ראשון בפסיכולוגיה ארגונית ותואר שני MBA במינהל עסקים.
דניאל איטליאנדר, סמנכ"ל התפעול, בלנד. צילום: בלנד
19/08/21 11:00
10% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
רפאל מערכות לחימה מתקדמות ובינת תקשורת מקבוצת רד-בינת ישתפו פעולה בהקמת מיזם חינוכי-תעסוקתי בצפון להכשרת חיילים משוחחרים לעבודה עם טכנולוגיות בינה מלאכותית וביג דטה.
במסגרת המיזם – בהובלת קליידו מבית בינת תקשורת, המתמחה בעולמות ה-AI והביג דטה – יתקיים קורס מקיף ואינטנסיבי בן 12 חודשים, שיכשיר את בוגריו לעסוק בעולמות הבינה המלאכותית. קהל היעד של המיזם כולל חיילים משוחררים המעוניינים בהכשרה רחבה, מקיפה ומעשית שבסופה יוכלו להשתלב בהיי-טק. יתקבלו לקורס גם מועמדים שאינם בעלי רקע הנדסי ובעלי מובהקות למסלול אקדמי, ותינתן להם הזדמנות להתקדמות אישית ומקצועית, עם מלגת קיום והתחייבות להעסקה ברפאל ובקליידו.
המיזם ייצא לפועל בפארק בר לב בגליל, הנגיש לתחבורה ציבורית, שם ממוקם גם מרכז הפיתוח של קליידו, זאת במטרה לספק פתרונות ייחודיים המשלבים בין הפלטפורמות, הכלים והיישומים בתחומי ה- AI AI והביג דטה.
רפאל ובינת מקימות את המיזם מתוך אחריותן לקידום הפריפריה בתעשיית ההיי-טק ולטובת יצירת מקומות תעסוקה מגוונים ובמטרה לייצר עתודה של מנהיגות כלכלית-חברתית וטכנולוגית. המיזם יאפשר שוויון הזדמנויות בתעסוקה עבור תושבי הצפון וקידום החוסן החברתי-כלכלי תוך הקניית מקצוע מבוקש ויוקרתי.
מועמדים המעוניינים להתקבל לתוכנית יוכלו להגיש קורות חיים כאן.
"היוזמה שלנו נועדה לתת מענה לשלושה אתגרים מרכזיים עמם מתמודד המשק הישראלי בימים אלה" אמר יהודה זיסאפל, יו"ר קבוצת רד-בינת, "מחסור בעובדים בתחום ההיי-טק, במיוחד במקצועות המיוחדים והמובילים כדוגמת AI וביג דאטה, שמירה על יתרון ביטחוני-טכנולוגי כפי שבא לידי ביטוי במבצע שומר החומות, והצורך הבוער לסגור את הפער הדיגיטלי בין הפריפריה והמרכז. הפרויקט הזה מגייס את החברות המובילות במשק לצד תמיכה של מוסדות המדינה כדי לסגור את המעגל – מהכשרה ועד לתעסוקה, במטרה להבטיח את עתידן של משפחות בפריפריה הגיאוגרפית של מדינת ישראל".
יואב הר-אבן, מנכ"ל רפאל, בירך על המיזם וציין, כי "כחברה צפונית, רפאל נהנית במשך עשרות שנים מכוח האדם האיכותי שנמצא בצפון. יחד עם זאת, אנו גם ערים לפערים בהכשרות וכן בהיצע המשרות באזור, בעיקר בעולמות הטכנולוגיה. אני צופה שהמיזם ירחיב את מספר המשרות הטכנולוגיות בצפון ויסייע בהשארת תושבים בצפון. רפאל רואה במהלך זה חלק בלתי נפרד מפעילותה למען הביטחון הלאומי של ישראל".
אלון בן צור, מנכ"ל בינת תקשורת: "כאחת החברות הוותיקות בהיי-טק הישראלי, אנו רואים חשיבות עליונה בהובלת פרויקטים בעלי משמעות כלכלית וחברתית לטובת הכלל. אנו ניגשים לפרויקט זה לאחר הצלחתו של פרויקט קמטק בעיר ערד, שבמסגרתו הוכשרו מועמדים מהפריפריה למקצועות טכנולוגיים, ובוגרי המסלול עובדים כיום בחברות בקבוצת רד בינת. הכשרה מקצועית וניסיון מקצועי הם עמודי התווך של התפתחות ומוביליות חברתית. המיזם הנוכחי משלב את שניהם, ואנו מקווים שבעתיד נוכל להרחיב אותו ולהבטיח את עתידן של כמה שיותר משפחות מהפריפריה הגיאוגרפית של מדינת ישראל".
19/08/21 11:01
10% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
תאגיד NTT, מחמשת ספקי פתרונות IT לעסקים המובילים בעולם, הודיע על מינויו של משה קרקו לסמנכ"ל הטכנולוגיות הראשי של מעבדת החדשנות בישראל.
קרקו מביא עימו ניסיון וידע של יותר מ-20 שנה במגוון תחומים טכנולוגיים, בהם אבטחת מידע, בינה מלאכותית וטכנולוגיות תקשורת, הרלוונטיים לפעילות של מעבדת החדשנות, שהוקמה בישראל במטרה לשתף פעולה עם חברות ישראליות בפיתוח טכנולוגיות חדישות בתחומים שונים, אשר יתמכו ב-NTT ובלקוחותיה הרבים ברחבי העולם.
לפני הצטרפותו ל-NTT בישראל, שימש קרקו במגוון תפקידי ניהול וטכנולוגיה בחברות כגון סמסונג, אינטל ו-NEC.
19/08/21 12:02
10% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
קבוצת יונדאי מוטור מצטרפת כשותפה לסיטיזון, מעבדת החדשנות ושדה הניסוי, שהוקמה בפארק עתידים תל אביב בשיתוף עם עיריית תל אביב ואוניברסיטת תל אביב במטרה לקדם פתרונות טכנולוגיים לאתגרים עירוניים בתחומים שונים, כגון תחבורה, איכות סביבה, סייבר, תשתיות קהילה ורווחה ותפעול העיר. בסיטיזון פועלים כיום יותר מ-20 סטארט אפים צעירים.
במסגרת שיתוף הפעולה ייבחרו חברות סטארט-אפ הפועלות במעבדת החדשנות לניסויים משותפים עם החטיבות השונות בתוך קבוצת יונדאי. בנוסף, קבוצת יונדאי תשתף את סיטיזון באתגרים השונים הנוגעים לתחבורה עירונית שאליהם היא נחשפת, על מנת לחפש במשותף סטארט-אפים חדשים לשיתוף פעולה עימם.
יריב המר, מנהל Hyundai CRADLE Tel-Aviv, אמר, כי "באמצעות שיתוף הפעולה, אנחנו שואפים לעבוד ביחד עם עיריית תל-אביב ואוניברסיטת תל-אביב כדי לבחון חדשנות בתחומי המוביליטי והעיר החכמה ולבצע ניסויים בישראל, בשדה הניסויים החי של פארק עתידים תל אביב. לאחר מכן נוכל לשכפל את החדשנות לאזורים נוספים בעולם".
גבי קמינסקי, מנהל סיטיזון, ציין, כי "נושאי התחבורה החכמה והמוביליטי הם בין המרכזיים שאנו מקדמים בסיטיזון. חברת יונדאי אינה רק יצרנית רכב, אלא חברת תחבורה המפתחת קשת רחבה של פתרונות ושירותים, כולל מעורבות בפרויקטים עירוניים משמעותיים בקוריאה. אנו בטוחים כי יחד נוכל לתרום תרומה ממשית ובעלת ערך לעתיד הלא רחוק של התחבורה בערי העולם".
שגיא ניב, מנכ"ל פארק עתידים, הוסיף, כי "היתרון המשמעותי בתחום התחבורה החכמה הינו, שפארק עתידים תל אביב, כמתחם עירוב שימושים אולטימטיבי, משמש בין היתר כשדה ניסויים חי עבור חברות הרכב והסטארט-אפים בתחום זה. חלקים ממרחבי העבודה של החברות משמשים כמעבדות של ממש לתחום הרכב, ומרחבי הפארק משמשים לחלק מהחברות כמתחם ניסויים חי ובועט. מדובר בשילוב בעל ערך אמיתי ובאקו-סיסטם רלוונטי במירוץ לניצחון על הדבר הבא בעולם התחבורה".
19/08/21 13:38
10% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אינטל העולמית החליטה להעניק לכל עובד 250 דולר במטרה לעודד התחסנות. אינטל לא מחייבת את עובדיה להתחסן, אבל ממליצה על כך ומעודדת אותם לכך ממקום של דאגה לבריאות העובדים, משפחותיהם והקהילה בכלל.
התשלום יינתן גם רטרואקטיבית, לעובדים שכבר התחסנו. עובדים שעתיים יקבלו 100 דולר נוספים בתלושים. כמו כן, עובדי אינטל יקבלוארבע שעות חופש כדי לגשת ולהתחסן.
במכתב ששלח מנכ"ל אינטל העולמית, פט גלסינגר, לעובדי החברה, הוא ציין, בין היתר: "בתנאי שזה אפשרי עבורך, זהו מעשה שישמור עליך, על משפחתך, על עמיתיך ועל הקהילה שלך".