שנת תשפ"א הייתה שנה מוצלחת לזירת הסטארט-אפים הישראלית. היקף הגיוסים הגיע לשיאים חדשים, וחברות חדשות, שנולדו בשנה האחרונה, מציגות פוטנציאל אדיר להצלחה. השנה הקרובה נפתחת באופטימיות זהירה, שכן, המסע של סטארט-אפים בארץ קשה ומלחיץ, ההישרדות לא פשוטה והפחד ליפול בצד הלא נכון של הסטטיסטיקה אינו תלוש מהמציאות. סטארט-אפ אשר קם היום חי באשליית הזוהר של חיזור מקרנות רבות, ומייסדיו חולמים על מגדלים ומשרדים מפוארים – ובעיקר המון כסף. אולם, בפועל כ-90% מכלל הסטארט-אפים נכשלים (על פי Startup Genome), כאשר השלב הקריטי ביותר להישרדותם הוא במעבר בין השקעת הסיד וסבב A. הסיבה העיקרית לכך שסטארט-אפים נופלים בשלב זה, שרבים מכנים אותו כ"עמק המוות" (death valley) של הסטארט-אפים, היא בשל קריאה לא נכונה של השוק. על מנת להגדיל את סיכויי ההצלחה ולהימנע מנפילה ל"עמק המוות" בשנת תשפ"ב הבאה עלינו לטובה, חשוב כי יזמים יאמצו חשיבה מחודשת על טקטיקות היציאה של המיזם שלהם לשוק. יוצאים לשוק בגישה חדשה במעבר העדין בין שלב הסיד לסבב A מתקיימת "היציאה החוצה" של המיזם לשוק. בשלב זה, יזמים נדרשים לדאוג למיצוב ולהבנת הערך העסקי של הטכנולוגיה, ליציקת יסודות ערכיים, לבניית ניהול עסקי נכון ולהובלת החברה תוך עמידה באבני הדרך. על מרבית המכשולים בשלב זה ניתן להתגבר באמצעות מהלכים טקטיים ואמוץ שיטות עבודה חדשניות, אשר יקצרו את פרק הזמן בין הסבבים, דבר שלא רק חוסך כסף ומשאבים, אלא גם מאפשר לסטארט-אפ לפרוץ לשוק מוקדם יותר, לפני המתחרים, לזכות בלקוחות ולתפוס נתח שוק. נוכל למנות שמונה צעדים שייקחו את המיזם לסבב A בבטחה ויאפשרו פריצה מהירה לשוק: מחקר שוק – רבים מהיזמים שפגשתי ביססו את הפיתוח הטכנולוגי על הבנתם האישית ועל הבנתה של הסביבה הקרובה אליהם לבעיה קיימת בשוק. אולם פיתוח המוצר יזדקק לבסיס מידע יותר רחב, הנשען על מדגם מייצג של קהל היעד והבנת צרכיו. בדיקת היתכנות והתאמת המוצר לשוק – ביצוע בדיקת היתכנות עסקית והבנה יסודית של צורכי הלקוחות חוסכים זמן, מונעים בזבוז משאבים ומאפשרים למיזם לספק מוצר מותאם שוק, אשר עונה על צורך מוכח, לקהל יעד מוגדר, ועבור use case אמיתי ושכיח. הצעת ערך – זוהי היכולת לתרגם את היתרון או החדשנות הטכנולוגית להגדרה ברורה ומשכנעת של הערך העסקי שהלקוחות מקבלים על ידי השימוש בטכנולוגיה. בניית מותג – מיתוג זה לא גרפיקה. מותג הוא ישות בעלת אופי וערכים שניתן להתקשר עמה ולהתחבר אליה. דרך המותג אפשר להתחיל ליצור קשר עם עובדים, לקוחות ומשקיעים פוטנציאליים. בניית מותג איכותי מהווה אבן דרך חשובה לא פחות מבניית מוצר איכותי. תוכנית עסקית – שלב זה מכיל את תמצית השלבים הקודמים ומרכז בתוכו את כל המרכיבים השייכים למפגש עם השוק וקהלי היעד. הללו כוללים: מודל עסקי, אסטרטגיית Go to Market – GTM, הגדרת הלקוחות, שותפים עסקיים, תמחור המוצר, ועוד. פיתוח כלים ועזרי מכירה – תחת השלב הזה ישנם עשרות תוצרים שאיתם פוגשים את השוק, החשובים שבהם הם אתר אינטרנט, מצגת לקוחות, דף תיאור מוצר וטכנולוגיה, תיאור החברה ומצגת משקיעים. תוכנית שיווקית – תפקידה לפתח את המערך הטקטי והפרקטי של נקודות המגע בין המוצר לקהל היעד. תוכנית מוצלחת תיקח בחשבון את קהלי היעד השונים ותנסה להתאים בין המסר לבין נקודות המפגש בתצורה שתאפשר יצירת עניין אצל הלקוח הפוטנציאלי. בניית אופרציית שיווק ומכירות – היכולת לקלוט ולנהל מערך שיווק ומכירות מסודר ומסונכרן דורשת בניית אופרציה של תהליכים וכלים המרכיבים את הפאנל ומאפשרים נראות על המסע top to bottom של הלקוחות עם המיזם. בזמן שהטכנולוגיה היא מהות המיזם, הבנת השוק ומרכיביו השונים היא קריטית לפיתוח מוצר רלוונטי ובעל ערך למשתמשים. משקיעים אוהבים רעיונות פורצי דרך, אך יותר מכל הם רוצים לראות יכולת של היזמים להביא את הרעיון לכדי מוצר שלקוחות קונים. אמנם הצעדים האלו מהווים את הבסיס החציוני למיזם, אבל בדרך ל-Round A לא עוצרים בטכנולוגיה.   הכותב הוא מייסד שותף בקריסטל8 (Krystal8), המתמחה בבנייה ויישום אסטרטגיות פריצה לשוק עבור סטארט-אפים.

גרסה חדשה לחלונות: מיקרוסופט השיקה היום (ג') את Windows 11 המדוברת, שכוללת שלל פיצ'רים חדשים ועל פי החברה, מתאימה לעידן העבודה ההיברידית. היא מגיעה שלושה חודשים אחרי שהוכרזה ושש שנים לאחר השקת הגרסה הקודמת – Windows 10. ניתן להוריד אותה מאתר העדכונים של מיקרוסופט – למחשבים תואמים. אלה נדרשים למעבד של 64 סיביות מ-3-4 השנים האחרונות, זיכרון בנפח של 4 ג'יגה-בייט ונפח אחסון של 64 ג'יגה-בייט. בענקית מרדמונד אומרים כי החברה מתאימה את עצמם לעידן העבודה ההיברידית ומשקיעים בכך משאבים רבים. שליש מהעובדים של מיקרוסופט עצמה עדיין מעדיפים לעבוד מהבית. במקביל, בענקית מרדמונד מציינים שמגפת הקורונה וההשלכות שלה הביאו לזינוק של מכירות Windows 10 ב-35% ולעלייה של 29% בזמן שאנשים מקדישים לעבודה על גבי מערכת ההפעלה המיקרוסופטית. נתון מעניין נוסף הוא ש-67% מהמשתמשים היו מעדיפים לקבל מחשב חדש על פני סמארטפון חדש. כפועל יוצא מהעבודה המשולבת מהבית ומהמשרד, סאטיה נאדלה, מנכ"ל החברה, הודיע באחרונה כי היא תשקיע בחמש השנים הקרובות סכום לא מבוטל של 20 מיליארד דולר באבטחת סייבר. ההכרזה הזאת משמעותית על רקע העובדה שמיקרוסופט ספגה בחודשים האחרונים פגיעה קשה בתדמית בעקבות מתקפת סולארווינדס. ואם כבר אבטחה וסייבר, Windows 11 מעוצבת בגישת ה-Zero Trust, וכוללת טכנולוגיות אבטחה מובנות חדשות מהשבב הבודד ועד לענן, כמו גם בידוד מבוסס חומרה, הצפנה ומניעת תוכנות זדוניות.  "שדרוג פשוט יותר לארגונים" הדר לוקר-ארד, מנהלת הפעילות העסקית של 365 במיקרוסופט ישראל, אמרה במסיבת עיתונאים שהחברה ערכה היום לרגל השקת Windows 11 כי השדרוג אליה, בדגש על מחשבים ארגוניים, קל יותר משהיה בין גרסאות קודמות של מערכת ההפעלה. "פרויקטים של שדרוג מערכת ההפעלה במחשבים ארגוניים היו בעבר מסובכים, לקחו הרבה זמן וארגונים היו צריכים לגייס כוח אדם כדי לבצע אותם. Windows 11 מציעה תאימות והמשכיות באמצעות שדרוג יחסית פשוט. אנחנו מציעים לאנשי ה-IT התחייבות לתאימות של 99% מהאפליקציות ותמיכה בחינם במקרים שאין. כמו כן, הם יכולים להשתמש בכלים שהם כבר משתמשים בהם", ציינה. שומר המסך של Windows 11. צילום מסך: יניב הלפרין פיצ'רים חדשים לגיימרים מערכת ההפעלה החדשה שמה דגש על עולם הגיימינג, שמתפתח מאוד בשנים האחרונות במזרח התיכון, ובפרט בישראל – עקב האוכלוסייה באזור, שהיא יחסית צעירה ונחשבת מאמצת מוקדמת של טכנולוגיות יחסית לאזורים אחרים בעולם. Windows 11 כוללת שני פיצ'רים מרכזיים שיעניינו את הגיימרים: Direct Storage, שמוכר מקונסולת המשחקים של החברה, Xbox, ועל פי הענקית מרדמונד מאפשר לטעון משחקים עם פחות צורך בכוח עיבוד – מה שמשאיר יותר ממנו לתמיכה. לדברי מיקרוסופט, הפיצ'ר מוריד ב-40% את כוח העיבוד שמוקדש להעלאה של המשחקים והתכנים המלווים אותם. יתרונות נוספים במערכת, לדברי מיקרוסופט, הם התאמה שלה לעידן העבודה ההיברידית, עם ממשק שמייתר את המעבר בין כמה חלונות, סנכרון מלא עם Windows 10 והטמעה של שורת הצ'ט של מיקרוסופט טימס בתוך המערכת. כמו כן, לחצן ה-"התחל" ושורת המשימות הוצבו ב-Windows 11 במרכז, כדי להקל על ההתמצאות; לדפדפן ה-Edge נוספו יכולות בינה מלאכותית; שולבו ווידג'טים בהתאמה אישית; יש מחוות חדשות שמשתמשות בשלוש אצבעות, כדי להתאים את המערכת לימניים ושמאליים כאחד; פונקציית העט מותאמת אישית; שורת החיפוש עוצבה מחדש; והתווספו למערכת כלי נגישות נוספים – לרבות תוכניות צליל, ערכות נושא בעלות ניגודיוחת משתנה, ערכות נושא לכתוביות מקודדות; ושיפור בארכיטקטורות המידע בהגדרות ה-Narrator עבור משתמשים עם לקות ראייה. Windows 11 מציעה יכולות נוספות גם בעולם הלמידה ההיברידית, לרבות שימוש במחוות, בקול ובעט של המערכת, כלים שמפחיתים הסחות דעת וחסימת תוכן לא הולם לתלמידים. בצד הפחות חיובי, המשתמשים בישראל יצטרכו להמתין עוד זמן לא קצר לאפשרות להריץ אפליקציות אנדרואיד ישר מ-Windows 11, כולל טיקטוק ואינסטגרם. המשתמשים בכמה מדינות בארצות הברית יוכלו לעשות זאת בעוד כמה חודשים. במיקרוסופט אומרים כי החנות שלה, Microsoft Store, מכילה בגרסה החדשה מספר שיא של אפליקציות, בהן, בפעם הראשונה, אלה של זום, דיסני + ויישומון "הענן היצירתי" של אדובי. בנוסף, מפתחים וספקי תכנה עצמאיים (ISV's), יוכלו להציע את האפליקציות שלהם למכירה בחנות ללא קשר באיזה פלטפורמה פותחו. עוד חידוש שיעניין את המפתחים הוא שהחברה מכריזה על שינוי הדרגתי במדיניות חלוקת ההכנסות שלה, כך שמפתחי אפליקציות יכולים למכור אותן בעצמם ולקבל 85% מההכנסות. רונית אטד, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל. צילום: פלי הנמר לדברי רונית אטד, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל, "מערכת ההפעלה החדשה תואמת את אורח החיים הדיגיטלי, שבו פלטפורמת העבודה במחשב מאפשרת התאמה אישית של שולחן העבודה, רציפות מלאה בכל מקום ומכל מכשיר, וממשק שהשימוש בו אינטואיטיבי ומשמש פלטפורמה לעבודה, למשחקים, לתקשורת וליצירה. המערכת מושתתת על שלושה עקרונות מרכזיים – מהירות, נוחות והתאמה אישית, ומעל לכל אבטחה ברמה הגבוהה ביותר, שמותאמת למודלי העבודה ההיברידיים". כך או כך, בפני מיקרוסופט עומד אתגר לא קטן בהחדרת Windows 11 לשוק. זאת, לאחר ש-1.3 מיליארד המשתמשים ב-Windows 10 כבר התרגלו אליה. לא תורמת לכך העובדה שלעומת ההשקות של הגרסאות הקודמות של מערכת ההפעלה, שהיו בפער של בין שלוש לחמש שנים, הענקית מרדמונד משיקה את Windows 11 שש שנים אחרי גרסה 10.

פרולוג'יק (Prologic) התמנתה למפיצה בישראל של OneLogin, יצרנית פלטפורמת ניהול זהויות וגישה. במסגרת ההסכם בין החברות, פרולוג'יק תקים בישראל רשת של אינטגרטורים ומשווקים שיתמחו בפעילות מכירה, אינטגרציה, תמיכה ותחזוקה של פתרונות OneLogin. OneLogin פיתחה פלטפורמה אחודה מבוססת ענן לאבטחת מידע בעולמות ניהול הזהויות והגישה (IAM) המיועדת לארגוני אנטרפרייז. פתרונות החברה מספקים לעובדים, לשותפים וללקוחות גישה מאובטחת לאפליקציות הארגוניות ולמערכות המחשוב מכל מכשיר ובכול זמן. הפלטפורמה עושה שימוש בטכנולוגיות Single Sign On (SSO), כולל מדיניות אותנטיקציה מרובת גורמים (MFA), המונעת גישה בלתי מורשית למערכות הארגוניות. הפלטפורמה של OneLogin כוללת תאימות מלאה ליותר מ-5,000 אפליקציות ארגוניות, והיא כוללת גם יכולות הקצאה של משתמשים חדשים וניהול מחזור החיים של זהויות בצורה אוטומטית. החברה הוקמה בשנת 2009, והמטה שלה ממוקם בסן פרנסיסקו. היא נכללה כ-Leader בריבוע הקסם של גרטנר לתחום ניהול הגישה לשנת 2020. יותר מ-5,500 ארגונים בעולם בחרו בפלטפורמה של OneLogin, בהם: אובר, איירבאס, נאס"א, פוג'יטסו, טסקו, ג'פאן איירליינס, ענקית ההשקעות סופטבנק ועוד. פרולוג'יק היא ספקית בתחום תשתיות המחשוב, המתמחה בשירותי אינטגרציה, מיקור חוץ, ושירותי ייעוץ מתמחים (Professional Services). בנוסף, החברה מפעילה פעילות ייעודית של ייצוג חברות טכנולוגיה בינלאומיות בשוק המקומי, בהן סולארווינדס, איוואנטי, אידרה ועוד. ליאור לוי, מנכ"ל ומייסד פרולוג'יק, ציין, כי "ארגונים חיים בין שני קצוות. מצד אחד, מטרת הארגון להיפתח לעבודה מכל מקום ומכל מכשיר על מנת לקדם צורת עבודה דיגיטלית המקדמת פשטות, פרודוקטיביות ויעילות. מהצד השני, המטרה היא למנוע חדירה של לא מורשים למערכות המחשוב של הארגון. OneLogin מציעה פתרון אידיאלי, שכן היא משלבת בין שני העקרונות הלכאורה מנוגדים, ומספקת גישה מאובטחת למערכות ולמידע לכלל בעלי העניין בארגון".

פייסבוק חזרה לשרת את מיליארדי לקוחותיה לאחר שהתרסקה גלובלית אתמול בשעות הערב (שעון ישראל). הרשת החברתית הדומיננטית, כמו גם שירות המסרים המיידים ווטסאפ ופלטפורמת אינסטגרם – שנמצאים בבעלות פייסבוק, כמו גם Workplace, Oculus VR ואפליקציות פייסבוק קשורות אחרות, הפסיקו לתפקד אתמול (ב') בסביבות השעה 18:30, ורבבות אנשים דיווחו על הבעיות בטוויטר, באתר downdetector.com ובכל מקום שבו ניתן היה להלין על המצב המקומם והמתסכל. בכירים בפייסבוק צייצו שהחברה מודעת לבעיה ועובדת על הנושא. מנהל התקשורת של החברה, אנדי סטון, צייץ בשלב מאוחר יותר בערב: "אנו מודעים לכך שאנשים מסוימים מתקשים לגשת לאפליקציות ולמוצרים שלנו. אנו פועלים להחזיר את המצב לקדמותו במהירות האפשרית, ואנו מתנצלים על אי הנוחות". רק אחרי חצות החלו התלונות על התקלה לשכוך, ומאוחר יותר נמסר מפייסבוק כי השירותים חזרו לפעול, כשבמקביל משתמשים דיווחו כי הם יכולים שוב לגשת לאתרים ולאפליקציות ולקבל ולשלוח הודעות. רבבות אנשים דיווחו על הבעיות באתר downdetector.com. צילום מסך הכסף העצום שנמחק עקב התקלה פייסבוק טרם הגיבה על הסיבה להפסקה, שהיא הארוכה ביותר מאז שהייתה לא מקוונת במשך כמעט יום בשנת 2019. לפי CNBC, התקלה אמש הייתה החמורה ביותר עבור ענקית הטכנולוגיה מאז 2008, אז באג חיבל בפעולת פייסבוק, שפשוט הייתה במצב לא מקוון במשך יום בערך. ההבדל העיקרי – לשירות היו אז "רק" 80 מיליון משתמשים ולא כמה מיליארדים כמו כעת. בנוסף, אז לא חלשה החברה על שירותים נוספים מהותיים ופופולריים כמו ווטסאפ ואינסטגרם. התקלה הפעם, בפלטפורמות השונות והמאוד שימושיות, הבהירה כי ה"ריכוזיות" הזו – מונח שקשור בכלל לרגולציה ולכלכלה – פוגעת גם באדם הפשוט, ובהמון היבטים נוספים מלבד במדינות ובתעשייה. To the huge community of people and businesses around the world who depend on us: we're sorry. We’ve been working hard to restore access to our apps and services and are happy to report they are coming back online now. Thank you for bearing with us. — Facebook (@Facebook) October 4, 2021 עם תום המאמץ המרוכז לפתרון המצב, החברה ביקשה סליחה על התקלה. בפוסט בטוויטר, פייסבוק צייצה: "לקהילה העצומה של אנשים ועסקים ברחבי העולם התלויים בנו: אנו מצטערים. עבדנו קשה לשחזר את הגישה לאפליקציות ולשירותים שלנו ושמחים לדווח הם חוזרים לרשת עכשיו. תודה שהייתם סבלנים איתנו". ואולם מה שהוגדר כ'סבלנות' הציבור בפרסום הזה לא סייע לחברה שההפסקה בשירותיה גבתה ממנה מחיר כספי עצום – בחישוב המבוסס על הכנסות פייסבוק לשנת 2020, שעמדו על 85.97 מיליארד דולר, עלותה במובן של הכנסות עמדה הפסדים של כ-164 אלף דולר לדקה. זה מסתכם בבערך 60 מיליון דולר, בחישוב על פי יותר משש שעות של השבתת פעילות. במקביל, הירידה בערך מניית פייסבוק מחקה שווי שוק של יותר מ-40 מיליארד דולר(!). גם מארק צוקרברג, המייסד והמנכ"ל המפורסם שלה, הפסיד ובענק. צוקרברג אוחז בכ-14% מכלל מניות פייסבוק ולפיכך כ-7 מיליארד דולר נמחקו מהונו האישי בעקבות שקרה והוא "התדרדר" מהמקום החמישי אל המקום השישי ברשימת עשירי תבל. The Facebook outage continues and has become the largest outage we’ve ever seen on Downdetector with over 10.6 million problem reports from all over the globe. See the latest information with this recently updated post. https://t.co/OvrMQBOzr6 — Downdetector (@downdetector) October 4, 2021 אתר Downdetector צייץ אודות ממדי התקלה, מה שמבהיר גם את ההפסדים הקשים, וכתב: "ההחשכה בפייסבוק נמשכת והפכה להיות ההחשכה הגדולה ביותר שראינו אי פעם ב-Downdetector, עם למעלה מ-10.6 מיליון דיווחים על בעיות מכל רחבי העולם". פרנסיס האוגן בתכנית 60 דקות. צילום מסך עיתוי גרוע למותג פייסבוק האירוע הכל כך דרמטי הזה תפס את פייסבוק בזמן לא טוב בלשון המעטה, ויש שיאמרו שאולי אפילו מדובר בתזמון מוזר – יום לאחר ראיון שהעניקה חושפת השחיתויות, עובדת בכירה של פייסבוק לשעבר, פרנסיס האוגן. האוגן היא מי שעומדת מאחורי חשיפת שלל מסמכים פנימיים וסודות הקשורים לטענות שהועלו נגד פייסבוק ואינסטגרם באחרונה. היא השתתפה בתכנית "60 דקות" של CBS, ו"יצאה מהארון", אחרי שעד כה נחשבה כחושפת שחיתויות אלמונית שזהותה נשמרה בסוד. כידוע, הוול סטריט ג'ורנל פרסם באחרונה סדרת חשיפות – Facebook Files series שמה. על אף המוניטין ה"בעייתי" בלאו הכי של החברה, הפרסומים הוסיפו שמן למדורה עם מבחר גילויים חדשים, בעיקר אודות כך שפייסבוק הייתה מודעת לנזקים המנטליים שהסבה למשתמשיה, אך במקום לעצור זאת נראה שהיא בעצם הרוויחה מכך, ובענק, ולפיכך המשיכה בשלה. בעיקר עסקו החשיפות בנזקים מוכחים לבני נוער המשתמשים במוצרי החברה, ובכך שפייסבוק המשיכה בהתנהלות בציניות וערלות לב ובעיקר מתוך רדיפת בצע כסף. האוגן, עתידה גם להעיד בקונגרס האמריקני בדיון מיוחד בעניין חשיפותיה, שיתקיים היום. היא תיחקר אודות נוהלי פייסבוק וחוסר השקיפות סביב תוכן שנאה והפצת מידע מוטעה בשירותים שעליהם אמונה הענקית ממאנלו פארק.

"מעבר להיבטים הטכנולוגיים, התקלה החמורה בפייסבוק היא עדות חיה, בזמן אמת, לעודף הריכוזיות שמצוי בידי ענקית המדיה החברתית. פייסבוק שולטת בהרבה יותר מדי תחומים מעבר לפייסבוק עצמה. לכן, צריך להשית עליה יותר רגולציות, וליצור מצב שבו יקומו לה מתחרות", כך אמרה לאנשים ומחשבים פרופ' קרין נהון, נשיאת איגוד האינטרנט הישראלי וחוקרת בתחומי החברה והטכנולוגיה. פרופ' נהון התראיינה בעקבות תקלת הענק שקרתה אמש (ב'), שהשביתה את האפליקציות והאתרים של פייסבוק, ווטסאפ, אינסטגרם ושאר השירותים של הרשת החברתית למשך כשבע שעות. לדברי נהון, פרופסורית חברה בבית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי הרצליה), "התקלה מביאה אותנו לשאול שאלה חשובה: איך נוצר מצב שבו כזה גוף, כה חזק, פתאום נופל? האם אנחנו, כחברה אנושית גלובלית, יכולים להרשות לעצמנו שחברה עסקית, שפועלת בכל העולם, תיפול?". היא ציינה כי "כאשר הוקמה באקדמיה בארצות הברית רשת האינטרנט במתכונתה הראשונית, בסוף שנות ה-60', היא נועדה למנוע מהסובייטים להפיל בצורה ריכוזית את תשתית התקשורת האמריקנית – במסגרת המלחמה הקרה. כעת אנחנו נמצאים במצב שבו התשתיות מאוד מבוזרת, אלא שכאשר חלקן נופל, הדבר פוגע בעשרות מיליוני עסקים, שבן רגע הופכים להיות משותקים. התקלה הזו מעלה שאלות רבות, לרבות מדוע הרשות להגבלים עסקיים בארצות הברית התעכבה והשתהתה לטפל בפייסבוק?" מה המצב בישראל? "מערך הסייבר הלאומי מנסה מזה שנים לעבוד בצמוד עם הגופים העסקיים במדינה, אלא שחלק ניכר מהם לא כפוף אליו. אני מניחה שגופי תשתית 'כבדים' נמצאים ברמה גבוהה של חוסן, יש להם גיבויים נרחבים למקרה נפילה והם פיתחו יכולת להתאוששות מהירה – שכן התאוששות זריזה זה שם המשחק". "אולם", הסבירה פרופ' נהון, "איש לא נערך לתקלה שכזאת. שנים רבות נהגנו לומר בענף שיש להפריד: שדבר אחד זה להיערך לפריצה מגורם חיצוני ודבר אחר זה אירוע אבטחה פנימי, דליפה בזדון או תקלה בשגגה. אלא שהיכולת לצפות את התרחיש הזה, כמו מה שקרה אמש – היא מוגבלת וקטנה. זאת, כי אנחנו נערכים לתרחיש מסוג אחד ולעולם יגיע תרחיש שלקראתו לא נערכנו כלל, או לא חשבנו עליו. תמיד יגיע 'ברבור שחור' כלשהו ממקום אחר". "יש להפריד בין תקלה שהביאה לנפילה של מערכות למתקפת סייבר", ציינה. "אם תהיה התקפה על תשתיות לאומיות בישראל, אני מניחה שבאופן מהיר יחסית נוכל להתאושש ולייצר חוסן ועמידות. לכן, אני מציעה לכל חובבי תיאוריות ה-'אפוקליפסה עכשיו' להירגע – מה שקרה אתמול הוא באמת אירוע חריג. מה שכן, האירוע הזה חשוב והוא בא ללמד אותנו שפייסבוק צברה יותר מדי כוח, והיא עשתה זאת במשך יותר מדי שנים. לא יכול להיות שלא יקומו לה מתחרות. יש לחשוב איך לצמצם את כוחה של פייסבוק, על מנת לאפשר יותר תחרות".

בשנה וחצי האחרונות חווה העולם שני אירועים גלובליים, חוצי יבשות ומדינות: האחד הוא מגפת הקורונה והאירוע השני קרה אמש (ב') במשך שבע שעות, החל מסביבות 19:00, שעון ישראל. באופן פתאומי, שלל האתרים והאפליקציות של פייסבוק חדלו לפעול: ווטסאפ, אינסטגרם, מסנג'ר, אוקולוס והרשת החברתית עצמה. בבת אחת נגזרה דממת אלחוט על מיליארדי אנשים בעולם שמשתמשים בשירותיה, שלא יכלו לתקשר ביניהם בווטסאפ, ונאלצו לדחות את תחביבם לכתוב פוסטים, להגיב, להתווכח וכמובן – להפיץ מידע, אמיתי יותר או פחות. תזמון התקלה היה בעיתוי הכי פחות טוב לפייסבוק, על רקע העדויות והמסמכים שחשפה פרנסיס האוגן, עובדת לשעבר בחברה. האוגן העתיקה עשרות אלפי דפים ממסמכים פנימיים, שמהם למדנו כיצד עובדת שיטת האלגוריתמים ברשת החברתית, שגורמים נזקים, ובעיקר שיח שנאה בפייסבוק ודימוי גוף בגלל התמונות עם סוגי המראה הבלתי אפשריים להשגה באינסטגרם. זה נכון לכלל שכבות האוכלוסייה, ובעיקר לבני הנוער, שרבים מהם מכורים לאינסטוש (ולטיקטוק) ברמות מפחידות. פירוק פייסבוק – האם זה ישים? הסערה שפרצה בעקבות החשיפה בוול-סטריט ג'ורנל ובראיון שהאוגן נתנה לתוכנית התחקירים הנחשבת 60 דקות הובילה לגל של מתקפות על פייסבוק ועל מנהליה, ובראשם מארק צוקרברג. התקלה הענקית והחמורה מאמש חיזקה את מבקרי פייסבוק, והיום נשמעו קריאות ברורות לפרק את החברה, על מנת לצמצם את ההשפעה הריכוזית שלה. בעמדה זו מחזיקה גם פרופ' קרין נהון מבית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי הרצליה) ונשיאת איגוד האינטרנט הישראלי. על אף שעמדה זו מקובלת על רבים ברחבי העולם, ספק רב אם היא ישימה. הממשל של ארצות הברית – המדינה שבה פועלת פייסבוק – יחשוב פעמים רבות לפני שינקוט בצעדים שמשמעותם פגיעה בשוק החופשי, שלא לדבר על השאלה האם זה בכלל אפשרי מבחינה טכנית. פייסבוק היא חברה ציבורית, אחת מקבוצה קטנה של חברות טק, שמובילות את המסחר בנאסד"ק. כל פגיעה בחברה תהיה בעלת השלכות רחבות על כלל הכלכלה האמריקנית. כבר אתמול הורגשה ההשפעה, כאשר המניות בנסדא"ק צנחו – לא רק של פייסבוק עצמה, אלא גם של ענקיות טכנולוגיה אחרות. האם — הוא — יעשה את מה שצריך? מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל פייסבוק. צילום: אנתוני קוינטאנו, מתוך ויקיפדיה מי ומה צריכים לעשות? הראשונים שצריכים להפיק לקחים מאירועי אמש הם אנחנו, הצרכנים של השירותים שפייסבוק מעניקה לנו כאילו בחינם. נורה אדומה צריכה להידלק בעיקר במגזר העסקי. זאת, מאחר שיותר ויותר פעילויות עסקיות קריטיות מתבססות על השירותים שלה, ובעיקר ועל ווטסאפ. לראייה, הקריסה של ווטסאפ שיתקה או עיכבה אמש את הפעילות בלא מעט עסקים וארגונים. מזל שהיא קרתה בערב, לאחר שעות העבודה. מה שצריך לעשות הוא לעבור לחלופות קיימות – הן לפייסבוק והן לווטסאפ – ולהקים חלופות חדשות. לפני זמן מה, כאשר פייסבוק הודיעה על כוונתה לשנות את תנאי השימוש בווטסאפ, קמה מחאה חברתית עולמית ולא מעטים עברו לרשתות המסרים המיידיות האחרות, טלגרם וסיגנל. אלא שטלגרם, שחוותה אתמול, בגלל התקלה בפייסבוק ובווטסאפ, הצטרפות של 15 מיליון משתמשים בשלוש שעות (!), מכילה הרבה מאוד חשבונות של גולשים עם דפים ריקים. הם משתמשים ברשת החברתית הזו כדי לקרוא מידע, ולא הרבה יותר מזה. בהיבטים העסקיים יש גם לינקדאין. השיח שם הוא הרבה יותר רגוע, ענייני וכמעט שלא פוליטי, אלא שלמרבה הצער, כנראה שבגלל זה, הרייטינג שלה לא מתקרב למסה של פייסבוק. אין כל מניעה שחברות יתחילו להטמיע שימוש נרחב גם בלינקדאין, לצד פייסבוק או בלעדיה. השורה התחתונה: מומחים שהתראיינו היום לאמצעי התקשורת השונים עשו אנלוגיה בין קריסת פייסבוק לפרשת שירביט אצלנו. הפרשה הזו, שבמסגרתה חוותה חברת הביטוח דליפה גדולה של מידע, הדליקה נורה אדומה בלא מעט ארגונים, ורבים מהם רצו לבדוק את רמת האבטחה של התשתיות שלהם. אותו הדבר צריך לעשות עם פייסבוק. אנחנו לא יכולים לעזור לה לתקן את השגיאות של עצמה, אבל אנחנו יכולים להפעיל את הכוח הצרכני שלנו, כדי שבפעם הבאה כאשר מישהו יפסיק את הזרם בעורק החיים הווירטואליים שלנו, שהם חלק נכבד מהחיים האמיתיים, יהיו לנו חלופות. ואם פייסבוק תדע את זה, אולי תהיה לה מוטיבציה להשתפר ולנסות עוד יותר למנוע תקלות כמו זו שאירעה אמש.

"התקלה בפייסבוק, שהשפיעה על כלל הרשת העולמית למשך שעות, היא שילוב של שתי תקלות הכרוכות זו בזו, שתי תקלות של היבטי תשתית קריטיים באינטרנט – תשתית הניתוב ותשתית ה-DNS", כך אמר עמוס רוזנבוים, סמנכ"ל הטכנולוגיות של אואזיס. תקלה בפייסבוק. אילוסטרציה: BigStock התקלה שהייתה ללופ אינסופי לדברי רוזנבוים, "התקלה החלה, כנראה, בכלל מתקלת תקשורת, שלא ידוע מה הסיבה לה. מהות התקלה קשורה לכתובות ה-IP, המנותבות בפרוטוקול BGP – השפה בה הנתבים מדברים ביניהם. כדי שניתן יהיה להגיע אליהם בכל נקודה באינטרנט, עליהם להיות בטבלה. פה, כתובות שרתי פייסבוק נעלמו מהטבלה, כנראה בשל טעות אנוש. אז, משתמשים לא יכולים לבצע פעולה בסיסית של DNS, משמע של תרגום שם – לכתובת". "התקשורת", הסביר רוזנבוים, "נסמכת על תשתית הניתוב ורובה המכריע על תשתית DNS. כאשר משהו משתבש בתשתית אחת, אז התשתית השנייה משתבשת גם היא וכך נוצרת לה נפילה קטסטרופלית". "מה שהפך את התקלה לחמורה ולמפתיעה עוד יותר", הסביר, "זה שהיא קרתה, לנוכח משאבי פייסבוק הכמעט אינסופיים, והעוצמה הטכנולוגית שלה. לפיכך, עוד שירותים קריטיים נסמכו על אותה תשתית שנפגעה".  לדברי רוזנבוים, "לכל ארגון יש 'דלת אחורית', לא במובן של אירוע סייבר, אלא הדרך שלו לשלוט ברכיבי התשתית – גם כשהנתיב המרכזי נפל. אנשי התשתיות של פייסבוק נדרשו להיכנס לנתבים, ולעשות 'רברס' לאותה טעות – אלא שהכניסה אליהם הייתה תלויה בשרתים שנעלמו – וכך נוצר לו לופ אינסופי: תשתית החירום היתה תלויה בתשתית שנפגעה, ולא אפשרה מעבר אליה". "בדרך כלל, תשתיות הניתוב ותשתיות ה-DNS עובדות היטב" "ישנה חשיבות מאד גדולה לתחום המכונה Out of band network", הסביר, "וזה בהחלט קשור לתקלת הענק מאמש. מדובר בצורך להחזיק נתיב תקשורת נוסף בתשתיות, עוד קו אינטרנט נפרד, שזה דבר המהווה כאב ראש למנהלי התשתיות. גם להרבה ארגונים בישראל יש בעיות וחוסר בתשתית הגישה שלהם בחירום. מדובר בנושא לוקה בחסר. עד שהארגון אינו חווה תקלה קריטית נוטים לזלזל בתחום, כי זה עוד היבט של הצורך לתחזק. מנהלי התשתיות אומרים לעצמם 'מדוע עלי להשקיע בתחום שימנע תקלות שאינן קורות?'. ככל שהעולם יותר דיגיטלי, כך גדלה החשיבות של טיפול בהיערכות בהיבטי חירום. מה לעשות, אבל ארגונים נוטים להיות ממוקדים בצדדים האפליקטיביים ובביצועים – ופחות בתשתית. היבטי התשתית, האפורים – לא מעניינים ביומיום, כמו שאינך קם בבוקר ומוודא שיש מים זורמים בברז. בגלל שבדרך כלל, תשתיות הניתוב ותשתיות ה-DNS עובדות היטב, כמעט 100% מהזמן – אז לא מרבים לעסוק בהן. אולם כאשר קורה אירוע – כאשר משהו משתבש, אז השיבוש הוא מאוד משמעותי". "בעשור האחרון", הסביר רוזנבוים, "האינטרנט הפך להיות מאד ממורכז, כאשר כמה חברות ענק, ואמזון, גוגל ופייסבוק בראשן – חולשות על חלק עצום מתשתיות הרשת. אז, אם משהו משתבש, הדבר משפיע על כל המערכת". "אני מקווה", סיכם רוזנבוים, "כי כמו שאירוע שירביט העלה את המודעות הציבורית לנושאי כופרה והגנת הסייבר, כך, תקלה זו תעלה את המודעות לתשתיות ולחשיבות התחזוקה שלהן. מקבלי ההחלטות בארגונים עסקיים והקברניטים ברמה הלאומית-ציבורית-ממשלתית, נדרשים להקדיש מחשבה ומשאבים לנושא האפור והלא סקסי הזה, כי חשיבותו קריטית, ורק הולכת וגדלה".

אייל אפרת, מנהל חטיבת הטכנולוגיה בחברת הביטוח הראל, מונה לסמנכ"ל וראש חטיבת אסטרטגיה ופרויקטים בבנק לאומי. הראל יהיה גם חבר הנהלת הבנק. כך עולה מהודעה לבורסה שפרסם בנק לאומי. אפרת הודיע על סיום תפקידו לפני כחודשיים, ומאז בחן אפשרויות שונות. בין היתר נפוצו שמועות, שהוכחשו, על תפקיד בכיר שהוצע לו בהנהלת אחד הבנקים האחרים. אפרת בחר בלאומי, בין היתר מפני שמדובר בחטיבה חדשה, שמנכ"ל הבנק החליט להקים במסגרת השינויים המבניים החדשים שהבנק מבצע באחרונה. בהודעה של לאומי צויין כי כי אחת ממטרותיה של החטיבה היא להאיץ ולהרחיב את יישום האסטרטגיה של הבנק בתחומי השימוש ביכולות דטה מתקדמות במכלול פעילויות הבנק. כמו כן תהיה החטיבה אחראית על הבטחת היכולת לבצע בהצלחה פרויקטים אסטרטגיים חוצי חטיבות, במסגרת הטרנספורמציה שמבצע הבנק לשם התאמת המודל העסקי והתפעולי לתמורות שמתרחשות ושצפויות להתרחש בתחום הבנקאות – כך נאמר בהודעת הבנק. אפרת עבד בהראל במשך 13 שנה, בשלוש וחצי השנים האחרונות שימש כמנכ"ל החברה הבת – הראל המשמר מחשבים – וכן כמנהל חטיבת טכנולוגיות וכמשנה למנכ"ל הראל ביטוח. עוד נאמר בהודעה: "בתקופתו פותחו והוטמעו מגוון כלים טכנולוגיים מתקדמים, אשר סייעו בהתפתחות עסקיה של הראל, תוך שיפור השירות ללקוחות ולסוכנים, לצד אבטחת המידע אודות לקוחות החברה והגנה על זכויותיהם". בשנת 2020 זכה אפרת באות המנמ"ר המצטיין במסגרת תחרות מצטייני המיחשוב של אנשים ומחשבים. הוא נבחר על ידי ועדת שופטים בראשות פרופ' גדי אריאב מאוניברסיטת תל אביב. בנימוקי הוועדה צויין כי "הזכייה מבטאת את ההישגים של עובדי חטיבת הטכנולוגיה בהראל, והשגיו כמנכ"ל החטיבה". שי גלילה, סמנכ"ל בכיר וראש אגף מערכות חיסכון ארוך טווח בהראל, מונה למנמ"ר החברה במקום אפרת.