הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
12/10/21 10:01
9.43% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מה אתה יכול לספר לנו על משפחת השרתים HPE ProLiant?
"בתפקידי כארכיטקט פתרונות עבור לקוחות החברה אני פוגש בכל יום נציגים של חברות בינוניות וגדולות ומכין עבורם את הצעת הפתרון הטכנולוגי המתאים במיוחד לצרכים העסקיים שלהם. התפקיד מרתק ומגוון ומאפשר לי לשמוע, ללמוד ולקדם לקוחות ושותפים בתפיסה הטכנולוגית שלהם ובכך לסייע להם להאיץ פעילות וליהנות מהתשתיות הטכנולוגיות שלהם.
"HPE ProLiant הינה משפחת השרתים הגדולה, הוותיקה ועטורת הפרסים של HPE, הפועלת יותר מ- 20 שנה בעולם המחשוב וכל הזמן מתעדכנת, משתדרגת ומתפתחת לפי הצרכים שאנחנו שומעים מלקוחותינו. זאת בזכות ההשקעה האינסופית של חברת HPE בחדשנות טכנולוגית".
כשמדברים על שרתים, אחד הנושאים החשובים הוא עניין אבטחת המידע. מה תוכל לספר לי על נושא זה בהיבט של משפחת HPE ProLiant?
"נושא אבטחת המידע מעסיק ארגונים רבים. בתקופה האחרונה אנו עדים לעלייה משמעותית בהתקפות מסוג 'שרשרת האספקה' של מוצרים (Supply Chain Attack). מדובר בסוג תקיפה שקשה יחסית לזהותה בזמן.
"בשרתים מסדרת HPE ProLiantשלנו קיים רכיב פיזי (ASIC) שמפותח על ידי HPE (5ILO), המותקן בזמן הייצור של השרתים במפעלים שלנו ברחבי העולם, המעניק שכבת הגנה ייעודית ונוספת, אשר נוסף על תפקידים ייחודיים רבים נוספים גם נועד להתמודד עם סוגי התקפות כאלו".
נושא שמדיר שינה ממנהלי תשתיות בארגונים בינוניים וגדולים הינו תפעול יעיל של סביבת המידע, מניעת זמני השבתה וכמובן מניעת תקלות שמקורן בטעויות אנוש. איך משפחת השרתים HPE ProLiant מתמודדת עם הצרכים המהותיים האלה?
"זוהי שאלה מצוינת. ידוע שתקלות רבות בעולם התשתיות מקורן בטעויות אנוש, כאלה שניתן היה למנוע. הדבר נכון הן לארגונים קטנים, שאין להם משאבים אינסופיים של כסף או כוח אדם מיומן, והן לארגונים גדולים. כדי לענות על הצרכים האלה, ומתוך הידע והניסיון העצום שיש לנו מבית, מפתחת חברת HPE וממציאה כל העת כלים ייחודיים, חדשניים וייעודיים, שמטרתם לסייע בהתקנה, בניהול ובתמיכה לכל אורך מחזור חיי השרת במרכז המידע.
"מדובר בכלים המבוססים על טכנולוגיות Open Source, לצד כלים מבית, המהווים מאגר עצום של יכולות שמקנות לשרתים שלנו תכונות ויכולות באפס של מאמץ מצידו של איש הסיסטם או מנהל המערכת בחצר הלקוח. פשוט "התקן ושכח" – זוהי גולת הכותרת של הכלים הייחודיים שלנו. בין אם מדובר על פעולות יומיומיות – שיכולות להיות מעיקות ומציקות, ובין אם מדובר בתהליכים חד פעמיים, לכל אלה יש לנו כלים אוטומטיים, יעילים, ובמגוון שפות ופלטפורמות, כמו ansible, שמאפשרים פשטות בשימוש ובתפעול. החברה משקיעה תקציבי עתק בקידום, בהרחבה ובשדרוג, וכך מבטיחה כל העת עמידה בחוד החנית של עולם השרתים. על פי מחקרים שעשינו, מדובר בחיסכון במשאבי זמן – יוצר מ-75% פחות בתהליכים של שדרוג והתקנה של שרתים וכן 75% פחות זמן של השבתת שרתים, לכל אורך מחזור חייהם. מדובר בחיסכון משמעותי מאד!
"אני יכול לציין, לדוגמה, כלי ספציפי כמו HPE iLO Amplifier Pack, המקל ומפשט מאוד את תהליך השדרוג ותאימות הגרסאות שלנו מול מערכת ההפעלה, ויש כמובן אינסוף נושאים נוספים".
איך באה לידי ביטוי קלות התפעול והשימוש של משפחת שרתי HPE ProLiant?
"קיימות דרכים רבות ושונות שבהן ניתן לבדוק את מצב השרת במרכז המידע – בין אם מדובר בשרת ספציפי, או בקבוצה של שרתים. לרשות מנהל המערכת מגוון כלים פשוטים ויעילים – כך שבלחיצת כפתור אחת הוא יודע בדיוק מה מצב כוח המחשוב שלו. קל ופשוט עד מאד.
"ועל כל מה שציינתי לעיל, אספר שחברת HPE משתמשת בחוכמת ההמונים ומעבירה ידע, כלים ושיטות בין לקוחות באופן מהיר במיוחד. לרשותנו מנגנון בשם InfoSight, שהוא למעשה אוסף של אלגוריתמים של בינה מלאכותית, אשר קיים לכל רוחב שדרת המוצרים הטכנולוגיים שלנו (שרתים ואחסון) וזמין ללקוחותינו ללא כל תוספת תשלום. ה-InfoSight מודע לרכיבים שונים במערך ה-IT הארגוני (כגון סביבות הווירטואליזציה הקיימות, מאפייני השימוש ועוד). "מיפוי" עמוק זה מאפשר היכרות מעמיקה של גורמי התמיכה עם סביבת הלקוח בעת פתיחת קריאה, יכולת זיהוי תקלות פוטנציאליות עתידיות עוד לפני שהן קורות, פתיחת קריאה אוטומטית, הצעת פתרון למנהלי המערכת תוך פירוט הסכנה שזוהתה, זיהוי טיפול תקין בבעיה וסגירת קריאה. וכל זה באופן אוטומטי.
"כמות המידע הצבורה במערכות המרכזיות של ה-InfoSight לא בת השוואה מול פתרונות ש"צצים" פתאום בשוק, מאחר שטיב האלגוריתם הוא פונקציה של גודל בסיס המידע וכמות הנתונים השמורים בו, ובסיס המידע שלנו עצום… כמה עצום, אתה שואל? נכון לסוף 2020 מאגר המידע הכיל 1,250 טריליון data points… כאשר המערכת תזהה לקוח עם מאפיינים זהים ללקוח אחר – היא תשווה את נתוני הביצועים ותמליץ ללקוחות על שיפורים אפשריים, כמו שינוי הגדרות BIOS על מנת להיות יותר יעילים ולהרוויח יותר ביצועים מאותה החומרה.
למידע נוסף, דברו איתי כאן.
12/10/21 13:40
9.43% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
לואיס ברקליי המציא ופיתח כלי לניקוי הפיד של פייסבוק, ונחסם מהפלטפורמה בדיוק בגלל זה, כך לפחות לטענתו. כעת, ככל הנראה לנוכח מבול החשיפות והגילויים אודות הענקית ממאנלו פארק, הוא החליטה להעז ולגלות לעולם את שקרה לו.
משתמשי פייסבוק מכירים את התופעה: אנחנו שקועים בגלילה ו"בילוי" בפלטפורמה במשך שעות, שוכחים את עצמנו, ופתאום עוצרים ותוהים בעצם כמה זמן עבר מאז שנכנסנו לרשת החברתית שיש לה מיליארדי משתמשים מכל העולם.
גם ברקליי, כמשתמש הרשת החברתית הדומיננטית, הרגיש על בשרו את התופעה, ולכן מניף את יכולותיו כמפתח אפליקציות והמציא כלי לשיודע לרוקן את הפיד שלנו בפייסבוק לחלוטין. הוא קרא לו Unfollow Everything (או בתרגום חופשי 'עצור מעקב אחרי הכל').
הסתבך עם פייסבוק. לואיס ברקליי. צילום מסך מדף הטוויטר של ברקליי
הפיד שואב את המשתמש פנימה לחגיגת תכנים בלתי נגמרת
לפי מאמר שפרסם ברקליי בסלייט (Slate), בטרם פיתח את התוכנה, היה בעצמו מכור לפייסבוק. הבעיה העיקרית שלו הייתה, לטענתו, פיד החדשות האינסופי, שהוא בעצם הדף הראשי של פייסבוק – זה שבו נתקלים מיד כשנכנסים לשירות וששואב את המשתמש פנימה לחגיגת התכנים הבלתי נגמרת. לפיכך, בכדי לחמוק ממושא מההתמכרות שלו, החליט המפתח, הבריטי במוצאו, לפעול, וביצע באופן ספציפי וידני ביטול מעקב אחרי הערוצים האפשריים שהציפו תדיר את הפיד שלו במידע.
ברקליי סיפר כי התרגש מהתוצאה. "אני עדיין זוכר את ההרגשה כשהפסקתי לעקוב אחרי הכל בפעם הראשונה", הוא כתב, "זה היה כמעט נפלא".
המהלך הביא את ברקליי לקבל החלטה לעזור גם למכורים, כמותו וגרם לו לפתח את Unfollow Everything, כלי אוטומטי שחוסך ממשתמשים אחרים את הזמן והמאמץ שהשקיע בעצמו בביטולי המעקב באופן ידני וספציפי.
ואכן, כש-Unfollow Everything הושקה בקיץ 2020, הסתבר במהירות שהתוכנה צוברת אינספור עוקבים. בין הביקורות על היישום החינמי, כך סיפר ברקליי, הוא קיבל למשל תגובות כמו: "בזכותך, אני רשמית כבר לא מכור לפייסבוק!". זה עודד אותו מאוד וגרם לו לגאווה גדולה.
רוצה שתעקבו וכמה שיותר. פייסבוק. צילום אילוסטרציה: BigStock
פייסבוק "לא התלהבה" מהתוכנה
אלא שבמקביל גילה ברקליי כי יש גם מי שלא כל כך מתלהבת מהתוכנה שפיתח, וזאת בלשון המעטה… ביולי 2021 – לאחר שהכלי הוצע אונליין במשך כשנה – קיבל ברקליי מייל בלתי צפוי ממשרד עורכי דין.
במכתב הייתה אזהרה מטעם פייסבוק, בה צוין כי הכלי שפיתח מפר את זכויות הסימן המסחרי של הקבוצה ואת תנאי השימוש בה. בנוסף הוא עודכן כי חשבונות הפייסבוק והאינסטגרם שלו הושבתו לצמיתות, כנראה כסנקציה על פועלו.
פייסבוק ציינה בפנייתה אליו כי אין לעשות דבר "המונע, מטיל עומס יתר, או שעלול לפגוע בתפקוד או במראה התקין של המוצרים שלנו", כך סיפר.
המכתב ששלחה פירמת עורכי הדין מטעם ענקית המדיה החברתית הוסיף ותבע ממייסד הסטארט-אפ הבריטי Unfollow Everything להסיר את התוכנה מחנות כרום (Chrome), שם הוצעה להורדה ולהתקנה בחינם, כאמור. ובנוסף, ברקליי קיבל הוראה לחשוף את כל הנתונים הקשורים לחשבונות האינסטגרם והפייסבוק שלו, כמו גם את הדטה שמזין את הכלי שפיתח.
יתר על כן, הוא הונחה גם כי עליו למחוק את הנתונים שקיבל אי פעם מפייסבוק. במכתב הוא קיבל איום מפורש שאם יתעלם מהדרישות הללו, החברה העוצמתית תנקוט בצעדים משפטיים נגדו.
ברקליי מצידו לא העז לנסות להיאבק בפייסבוק ובדרקוניותה בבית משפט, משום כוחה הרב, כך כתב. הוא סיפר בפרסום שלו כי "הדרישות נראו לי בלתי מידתיות ביותר", אבל ציין כי הבין מיד שאם יפסיד במחלוקת משפטית מול פייסבוק, הוא יצטרך לשלם את הוצאות המשפט באופן אישי ועלול יהיה להפסיד כסף רב.
מפתח האפליקציות אמר לביזנס אינסיידר אתמול (ב') כי האיום המשפטי של ענקית המדיה החברתית הותיר אותו בתחושה קשה. "ממש פחדתי והייתי מאוד חרד", סיפר ברקליי והוסיף כי חש גם שזה "מאוד לא הוגן" להעיף אותו מפייסבוק.
ברקליי מתעקש כי היישום שפיתח נועד בכדי לעזור לאנשים, ולא מכוונה לפגוע בפייסבוק. "פשוט מאוד ראיתי בזה משהו שמשפר את חוויית הפייסבוק של משתמשי פייסבוק", אמר בשיחתו עם האינסיידר. לדבריו, אנשים שהורידו את הכלי אמרו לו שהם "משתמשים בפייסבוק בצורה הרבה יותר בריאה עבורם" בזכותו.
ואולם, לדבריי ברקליי, יש יתרון בסילוקו מהפלטפורמות שבבעלות פייסבוק. הוא אמר: "אני מנסה לצמצם את השימוש שלי בפייסבוק כבר שנים, כולל על ידי יצירת כלים כמו Unfollow Everything. אז אני די אסיר תודה לפייסבוק שעזרו לי להוריד את רמות ההתמכרות שלי לכדי אפס מוחלט".
פייסבוק לא הגיבה לפרשה.
12/10/21 14:11
9.43% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
משחק השחמט כבר מזמן לא מתנהל רק בלוח הפיזי, וכבר זכה ללא מעט גרסאות ממוחשבות עם הפרש, הרץ, הצריח, החיילים וכמובן המלך והמלכה. הבינה המלאכותית באה לעזרת משחק המלכים כבר די מזמן: מחשב כחול עמוק של יבמ השתמש בה עוד ב-1997 כדי לנצח את ענק השחמט גארי קספרוב בטורניר בן שישה משחקים. אלא שיש חברה שמבקשת לתת מט לשח, ולהפוך אתכם לשחקני שחמט מדופלמים: Decodea.
"אם אתם חובבי שחמט, ייתכן שהרגשתם צורך לשפר את הביצועים שלכם, אבל לא מצאתם את הכלי הנכון שיעשה זאת. אנחנו מספקים לשחקנים הסבר, בשפה פשוטה, כיצד למצוא את המסע הנכון ומדוע הוא טוב", כך אמר ד"ר עופר שמאי, מייסד משותף של החברה.
Decodea הישראלית פיתחה טכנולוגיה מבוססת בינה מלאכותית, שהיא מעין מורה פרטי למשחק השחמט. החברה הוקמה ב-2015 על ידי זאב פיין, המשמש כמנכ"ל, וד"ר שמאי, שהוא סמנכ"ל הטכנולוגיות. השירות של החברה נקרא DecodeaChess, והוא ניתן אונליין. הגרסה הבסיסית שלו היא ללא תשלום, ויש גם מסלול עם שימושים נוספים, בעלות חודשית. "השירות יודע להסביר בפשטות מדוע המהלך הבא שלכם נכון ומסייע לנצח במשחק. רשומים אליו כבר אלפי משתמשים ברחבי העולם", אמר שמאי.
לוח השחמט ו-"המורה הפרטי" של Decodea. צילום מסך
"השחקן יכול, באמצעות DecodeaChess, לנתח את המשחק בעצמו. הוא מקבל ממערכת הבינה המלאכותית שלנו משוב שדומה לזה שמורה אנושי היה מספק. המורה האינטרנטי שלנו מסביר למשתמש למה המהלך שהוא ביצע טוב או לא טוב, ובמקרה של מהלכים לא טובים – מה היה עליו לעשות. הכול מוסבר בשפה אנושית, ברורה ובמגוון שפות – ביניהן אנגלית, עברית ורוסית. מדובר במנוע AI שיודע לחקות חשיבה והסבר אנושיים ברמה גבוהה", הוסיף.
"לחשב במקום לחקות את הבינה האנושית"
"עד שנות ה-80'", הסביר שמאי, "הבינה המלאכותית ניסתה, במידה רבה, לתאר ולחקות את החשיבה האנושית. ככל שהתברר שהחשיבה שלנו, בני האדם, מורכבת וקשה למידול, השתנתה בעשורים האחרונים הגישה: במקום לנסות לחקות חשיבה אנושית, האלגוריתמים המודרניים משתמשים ביתרון המובנה של המחשב – יכולת החישוב שלו."
ד"ר עופר שמאי, ממייסדי וסמנכ"ל הטכנולוגיות של Decodea. צילום: יח"צ
"הדור החדש של האלגוריתמים מבוסס על בדיקת כמות עצומה של מקרים. לכן, ההמלצות של תוכנות אלה, שהן לעתים טובות מהמלצות של מורים בני אנוש, לא ניתנות להנמקה. למשל, הסבר בסגנון 'בדקתי מיליארד אפשריות וזו הטובה שנמצאה' – לא מועיל", ציין. "בשנים האחרונות החל להתפתח תחום חדש, XAI – בינה מלאכותית מוסברת (X מלשון Explained – י"ה). מטרתו היא לספק הסבר כמו אנושי להמלצות של תוכנות AI. הפיתוח מתמקד בזיהוי רכיבים של הסיטואציה שאלגוריתם חיפוש הפתרון זיהה: למשל, אילו דברים בקלט היו משמעותיים להחלטת המערכת. הטכניקות הללו מנסות למצוא מרכיבים בתהליך הריצה של אלגוריתם ההמלצה, שיכולים לספק רמז לאדם כיצד הגיע האלגוריתם למסקנה שלו. אולם, מכיוון שהאלגוריתמים הללו לא מבוססים על חיקוי חשיבה אנושית – קשה למצוא בהם רמזים שמתאימים לחשיבה האנושית. נקטנו בגישה שונה, שבה מידלנו אופני חשיבה אנושית מורכבת ואנחנו מחפשים אותם בתוך הפתרונות שמציעים האלגוריתמים הללו".
לדבריו, "אנחנו מתעניינים באופן שבו הגיע האלגוריתם למסקנתו, אלא נעזרים במודל החשיבה האנושית שפיתחנו כדי להגיע לאותה מסקנה שאליה הגיע האלגוריתם הממליץ – אולם באמצעות תהליכי חשיבה אנושיים. המוצר שלנו נסמך על הישגי אלגוריתמי הבינה המלאכותית המודרניים, שפותרים את הבעיה בדרכים לא אנושיות ומבצעים מעין 'הנדסה לאחור' לחשיבה אנושית שהייתה מגיעה לאותה המסקנה. האלגוריתמים שלנו יכולים למצוא את המערכת המושגית האנושית המתאימה למרחב זה. כך, הם מוצאים ומוכיחים שמושג מסוים בשחמט – למשל 'טור פתוח' או 'כלי לא מוגן' – אכן משמעותי בעמדה המנותחת".
ד"ר שמאי ציין כי "בחרנו לעבוד ולפתח עם השירותים של AWS, בשל היציבות שמספק שירות המחשוב בענן Amazon EC2 ויכולתו לייצר סקייל בצורה פשוטה. שירות האחסון מספק לנו פתרון גלובלי להפצת התוכנה שלנו ו-RDS נתן לנו יכולת התקנה ותפעול של מאגרי נתונים. מה שהיה קריטי לפיתוח המוצר הוא Amazon EC2 Spot Instances – מוצר שמאפשר לרכוש כוח מחשוב לא מנוצל בשירות המחשוב בענן, בהנחות משמעותיות. אנחנו צורכים הרבה מאוד כוח מחשוב עבור הרצת האלגוריתמים של הבינה המלאכותית, עם טיפול בנתונים רבים ונפח אחסון גדול".
12/10/21 18:18
9.43% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
שנת הלימודים האקדמית נפתחה השבוע והסטודנטים.ות שבו אל ספסלי האקדמיה – וכמובן שגם לדשא ולקפיטריה. סטודנטים רבים למקצועות הטכנולוגיים מעוניינים לעבוד במקצוע גם בתקופת הלימודים – בין אם הם לא מועסקים או עובדים בעבודות שנפוץ שסטודנטים עובדים בהן, כגון מלצרות.
המחסור הרחב בעובדים בהיי-טק מביא חברות רבות להציע משרות לסטודנטיות ולסטודנטים, שמאפשרות להם.ן להתנסות בעבודה בענף גם בזמן הלימודים. למעשה, מדובר באלפי משרות למי שמעוניין ללמוד ולהתמקצע בתעשייה באותו הזמן. בימים האחרונים קיבלנו מידע על כמה חברות שמחפשות ועדות מ-"מבט ראשון" – של סטודנט.ית שמועסק.ת בה. הנהה ם לפניכם.
Placer.AI
הטכנולוגיה של החברה מסוגלת למדוד כמות מבקרים במקומות מסחר, ובכך לעדכן את לקוחותיה במדדים שונים, כגון מהן שעות העומס.
מיכאל גלושטיין, סטודנט שעובד ב-Pleacer.AI. צילום: יח"צ
מיכאל גלושטיין, אחד הסטודנטים המועסקים בחברה, עובד בה כמתכנת תוך כדי לימודיו לתואר שני במדעי המחשב. "זה התפקיד הראשון שלי בתחום", ציין. "אחרי שעבדתי בתור מהנדס מכונות, החלטתי שאני רוצה לעבור לעולם התוכנה וללמוד מחשבים. הלימודים ללא ספק עזרו לי לקבל את המשרה, והעבודה עוזרת לי בהם המון. בימים אלה אני עובד על פרויקט בתואר, שאין ספק שלא הייתי יודע מאיפה להתחיל בלי הניסיון שצברתי ב-Placer.AI. העבודה והתואר משרתים האחד את השני. יש בתכנות דברים רבים שהם מעבר ללימודים המסורתיים. בתואר לומדים כלים תיאורטיים, חלקם פרקטיים, והעבודה בתחום מלמדת להתעסק בדברים היום יומיים, כמו טיפול בפרויקטים – והשניים משלימים את התמונה הגדולה".
לעמוד המשרות של החברה לחצו כאן.
סייבריזן
בין העובדים במרכז הפיתוח של חברת הסייבר בתל אביב נמצאים.ות סטודנטים.ות רבים.ות במשרות שונות, בהם אלמוג ראובני, שלומדת לתואר ראשון במדעי המחשב והנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב. ראובני עובדת בשנה וחצי האחרונות במשרת סטודנט, כמפתחת CPP במחלקת הפיתוח.
אלמוג ראובני, מפתחת CPP במחלקת הפיתוח של סייבריזן. צילום: יח"צ
"במסגרת לימודי התואר לקחתי חלק בקורסים רבים שסייעו לי בהבנה מעמיקה בתחומים שונים, כמו מבני נתונים ומערכות הפעלה, וזו משמשת אותי במסגרת העבודה. במקרים רבים אני מצליחה ליישם עקרונות מהלימודים האקדמיים כמפתחת בצוות, ולעתים הפוך – הניסיון שאני צוברת בעבודה מסייע לי בפרויקטים מתקדמים שאני מבצעת במהלך התואר. לשמחתי, אני זוכה למעטפת מלמדת ומתחשבת בסייבריזן, וכך אני מצליחה לשלב בין התיאוריה לפרקטיקה – דבר המהווה יתרון עצום עבורי", אמרה ראובני.
לעמוד המשרות של החברה לחצו כאן.
סייברינט
החברה מפתחת מוצרים בתחומי המודיעין ואבטחת הסייבר. המערכת שלה יודעת לבצע ניתוח שמאפשר לה לזהות מתקפות פוטנציאליות לפני שהן מתרחשות, ולנקוט בפעולות מניעה מבעוד מועד.
דנית שגן, אחת הסטודנטיות שמועסקות בחברה, לומדת מדעי המחשב במכללה למינהל, ועובדת בחודשים האחרונים בצוות שמנטר ומבקר פורומים ואתרים שחשופים לתקיפות סייבר. "אני שמחה על ההזדמנות שניתנה לי", היא אמרה לאנשים ומחשבים. "בתור סטודנטית, לא קל למצוא עבודה בתחום שלומדים אותו, ובפרט כזאת שתתאים למסגרת של הלימודים ולשעות הפנויות".
לעמוד המשרות של החברה לחצו כאן.
גלואט
גם חברת ה-HRtech גלואט מעוניינת לגייס לשירותיה תלמידים ותלמידות במוסדות ההשכלה הגבוהה. אחת שכבר עושה זאת היא מאיה פינקלשטיין, שעובדת בחברה מזה שנתיים וחצי, ובחצי השנה האחרונה בתור מנהלת שיווק, ולצד זה התחילה השבוע את השנה השנייה בלימודי התואר השני במנהל עסקים עם התמחות בשיווק במכללה האקדמית תל אביב-יפו.
מאיה פינקלשטיין, מנהלת שיווק בגלואט. צילום: מעיין שוורץ
לדברי פינקלשטיין, "במסגרת תפקידי אני מובילה ומנהלת פרויקטים, יוזמות ושיתופי פעולה במחלקת השיווק של גלואט. התואר והתפקיד השפיעו אצלי בצורה משמעותית אחד על השני. תפקידי בחברה השפיע על בחירתי בהתמחות בשיווק והגביר את הרצון שלי לחקור את הפן האקדמי של המקצוע שלי, וקורסים רבים שלמדתי עזרו לי מקצועית לחשוב בצורה יותר אסטרטגית, שיווקית ואנליטית, וכיצד לקרוא את השוק".
לעמוד המשרות של החברה לחצו כאן.
אטרה
החברה פיתחה מערכות לניהול, חיזוי ומניעת תקלות מערך המחשוב, ובכך מאפשרת לארגונים לעבוד מרחוק ולנהל את צרכי המחשוב שלהם ללא תלות במיקום הפיזי שבו עובדיהם נמצאים. בחברה מועסקים סטודנטים וסטודנטיות במגוון של תפקידים, בהם נועם ויצמן, שעובד במחלקת הצלחת הלקוח (ה-Customer success), ובמקביל לומד כלכלה ומנהל עסקים.
"הגעתי לאטרה דרך ידידה טובה שהיא מתכנתת בחברה כבר כמה שנים – בזמן שחיפשתי משרת סטודנט", אמר ויצמן. "רציתי לצבור ניסיון תעסוקתי ולנסות להתברג במקום עבודה. מהרגע הראשון זכיתי כאן לקבלת פנים חמה. העבודה כאן תורמת לניסיון, כיוון שאני לומד דרכה המון על העולם הטכנולוגי, ובנוסף לזאת צובר ניסיון בעולם העסקים ובתקשורת מול לקוחות".
לעמוד המשרות של החברה לחצו כאן.
שתי חברות נוספות שמסרו לנו שהן מחפשות להעסיק אתכם.ן בזמן הלימודים אלה Cnvrg.io, שמספקת פלטפורמה למפתחים – וכבר כיום 10% מהעובדים.ות שלה הם.ן סטודנטים.ות – וסטארט-אפ הפינטק פיבו, שהוקם ב-2018 מתוך מטרה להפוך שירותים פיננסיים לנגישים, פשוטים ונוחים יותר.
12/10/21 12:01
7.55% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת התפוצץ בעיר המקסיקנית גוודלחרה הביוב. זה אולי נשמע כמו התחלה של בדיחה, אבל המאורע הזה עלה בחייהם של כ-200 אזרחים תמימים, באחד מאסונות התשתית הגדולים ביותר אי פעם. למעשה, תשתית לא מעניינת אף אחד – עד שהיא מפסיקה לעבוד. את איש לא מעניין מה קורה לניקוז, עד שהוא עומד עם מגב במים עד הברכיים באמצע הסלון בבוקר חורפי במיוחד, ואת אף אחד לא מעניינות תשתיות המחשוב, עד שאפליקציית הרמזור מסרבת להנפיק לו תו ירוק בשל עומס פניות.
אבל תשתיות המחשוב הללו עומדות בפני שדרוג ענק, ולכאורה הכל עומד להיפתר. פרויקט נימבוס – הענן הממשלתי, סיים את השלב הראשון של בחירת הזוכים, וכולנו כעת יכולים לצעוד לעבר השקיעה עם הפתרון המלא לבעיות המחשוב הישראליות. האומנם?
בואו נסתכל על זה מקרוב. בפועל, כשחברת סטארט-אפ משתמשת בענן, היא עושה את זה ממניעים של חוסר זמן. זה אמנם לא זול, אבל היכולת לפרוס במהירות תשתיות מחשוב היא אינסופית. בריצת הספרינט, שהיא הקמת חברת טכנולוגיה, למהירות הזו יש ערך – בצבירת משתמשים, בהעברה חלקה של מידע. המטרה היא לתפוס את נתח השוק כמה שיותר מהר ולהביא את ההשקעה.
אבל מדינה היא לא סטארט-אפ. קחו לדוגמה את Slack, ענקית התקשורת הארגונית. חברת הענק הזו מזמן כבר עברה את השלב העוברי, אבל על פי דו"חות החברה היא מוציאה כ-41% מההכנסות שלה על שירותי ענן. המצב דומה גם בחברות אחרות, שמוצאות את עצמן אחרי ריצת הספרינט לשירותי הענן לכודות אצל ספק ענן אחד, המציע לה עוד ועוד שירותים, אבל אין להן יכולת אמיתית להגר ממנו, לבצע אופטימיזציה, או להפחית עלויות. מחקר של Bain & company שבדק את הנושא הזה הראה, כי למרות ש-65% מהמנמ"רים מבינים את המצב ומבקשים להשתמש בכמה שירותי ענן, 71% מהם עובדים רק עם ספק ענן אחד, וגם אלה שכבר עובדים עם יותר מאחד מפנים בממוצע 95% מהתקציב לאחד מהם.
ישראל פתרה לכאורה את הבעיה הזאת בכך שבחרה שתי ספקיות – AWS וגוגל – עבור הענן הממשלתי. אבל כמו כל תנועת מטוטלת, ייתכן שזזנו מהר מדי לצד השני. קחו לדוגמה את סביבות הפיתוח למתכנתים. כאשר עובדים בענן בלבד, הפרמיה לתשלום זהה לפרמיה לתשלום על העלאת קוד לפרודקשן. כלומר – אתה משלם על היתירות, כוח היחשוב והעוצמה שנדרשת לאפליקציה לעמוד בעומסים, כאשר למעשה היא נמצאת רק בפיתוח ולא זקוקה לכל אלה. אם המתכנת יכול היה לעבוד על ענן מקומי, מוגבל יותר ביכולת, החיסכון היה ניכר.
להציב את המטוטלת באמצע הדרך
אז לאן צריך להגיע? הפתרון הנכון הוא להציב את המטוטלת במקום כלשהו באמצע הדרך. אחזקה של ענן פרטי לצד ענני המחשוב של הספקיות לא רק תחסוך עלויות בטווח הקצר, אלא גם תאפשר למדינה לשמר את היכולות למעבר בין עננים. כי אם פיתחת קוד על הענן הפרטי, אתה חייב להעביר אותו לציבורי כדי שהוא יפעל. ואם אתה חייב להעביר אותו, העננים צריכים להיות מסוגלים לדבר אחד עם השני ולפעול על בסיס פלטפורמות כמו קוברנטיס, ראנצ'ר או אלטוס, פלטפורמות המאפשרות ניהול של ריבוי עננים.
הבחירה הזאת גם תאפשר למדינה לשמור על האפשרות שלה לקיים תחרות בין ספקיות הענן החיצוניות. אלה, בתורן, מפתחות כל העת מערכות ספציפיות קלות ונוחות, שאין אותן בעננים אחרים. השימוש בהן נוח אולי, אבל עד מהרה הקוד נבנה עליהן ואי אפשר לנייד אפליקציות בין עננים. במהרה מתפתחת תופעת נעילת ספק, ומשם להעלאת מחירים – הדרך פתוחה.
החיים של המנמ"רים קשים הרבה יותר היום. בעולם יש עשרות, אם לא מאות, פלטפורמות לפיתוח אפליקציות, וכל אחת מהן מציבה סיכונים וסיכויים שונים. אבל אם האחראים על מערכות המיחשוב הממשלתיות וקובעי המדיניות ישכילו לייצר קווים מנחים, המאפשרים לפעול על בסיס קוברנטיס בכל העננים ולנהל אותם בכלים היודעים לפעול בריבוי עננים, נוכל לשמור על האופציות פתוחות ולפעול בהתאם לצרכים, ולא בהתאם למגבלות.
הכותב הוא מנהל הטכנולוגיות ב-Linnovate, המתמחה בבנייה של תשתיות תוכנה מודרניות לסביבות ענן ארגוניות.
12/10/21 11:18
5.66% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
שם ותפקיד: מיה וויסמן, מפתחת פול סטאק (Full Stack) בחברת stor.ai, המספקת פלטפורמות מסחר וליקוט עבור מאות חנויות ורשתות קמעונאיות בארץ ובעולם.
וותק בתפקיד: שישה חודשים.
תפקידים קודמים: מפתחת פול סטאק במשך שנה בחברת פרסום.
השכלה: קורס Full stack web development במכללת ג'ון ברייס.
משפחה: רווקה.
מה הביא אותך לתחום הטכנולוגי? בגיל 16 החלטתי לקחת את אהבתי לאיפור צעד אחד קדימה והקמתי חברה המתמחה בקוסמטיקה. אך הדרך להגשמת החלום הייתה מורכבת משחשבתי. תוך זמן קצר הבנתי שכדי לפרוץ קדימה עליי לפתח נכסים דיגיטליים שהיו יקרים עבורי באותה העת, ולכן נאלצתי למצוא אלטרנטיבה. כדי לגבור על הבעיה לקחתי את בניית הנכסים כפרויקט אישי, ובשעות הקטנות של הלילה, כשאני צופה בסרטוני יוטיוב וקורסים דיגיטליים, התאהבתי בעולם הפיתוח, בכתיבת קודים ובטכנולוגיה.
משם הדרך להפוך את זה למקצוע הייתה קצרה מאוד, והיום אני גאה לקחת חלק ב-stor.ai, שמחוללת מהפכה בעולמות ה-E-commerce. במרוצת הימים גיליתי כי סבתי הייתה מראשונות המתכנתות בארץ, אז ייתכן שזה בכלל בגנים שלי.
האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? ישנה תפישה שגויה כי עולם המחשבים שייך לגברים, לכן ניתן לראות מקרים בהן נשים מופלות לרעה ומקבלות יחס פחות שוויוני. אך אם נסתכל בפרספקטיבה רחבה יותר, נראה כי אפליה חלה גם כלפי גברים במקצועות שנתפשים כ"נשיים". אני חושבת כי חל שינוי בעולם בכלל ובעולם הטכנולוגי בפרט, ואותן ההבניות החברתיות וההפרדות המגדריות מצטמצמות, ולהערכתי כך גם תפחת האפליה המגדרית.
האם נתקלת באפליה אישית נגדך בתעשייה עצם היותך אישה? לצערי התשובה היא כן. בתחילת דרכי המקצועית אני ומכר מהתעשייה התמיינו לתפקיד זהה באותה החברה, ולאחר הליך מיונים ארוך התבשרנו כי התקבלנו. אך רגע לפני החגיגות גיליתי כי פערי השכר שהוצעו לנו עבור אותו התפקיד גדולים במיוחד, מיותר לציין כי לשנינו היה את אותו הניסיון התעסוקתי והרקע הלימודי. החברה לא טרחה להסתיר את הבדלי השכר, וכששאלתי מה היא הסיבה הוסבר לי כי המשרה אינה מיועדת לנשים והם "באים לקראתי" בכך שהם מקבלים אותי. לשמחתי ב-stor.ai נשים זוכות ליחס שוויוני ויכולות לבטא את עצמן, לכהן בתפקידי מפתח ובמקביל לנהל חיי משפחה ענפים לצד קריירה משגשגת.
12/10/21 15:24
5.66% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
היילו הישראלית הודיעה היום (ג') כי השלימה סבב גיוס בסך של 136 מיליון דולר. מהחברה לא נמסר מהו שווי השוק שעל פיו בוצע הסבב, אבל מקורות המקורבים למהלך מוסרים שהיא שווה יותר ממיליארד דולר – מה שמצרף אותה למועדון החד קרן הישראלי. בנוסף, החברה הודיעה על הצטרפותם של שני בכירים מהטופ של ההיי-טק הישראלי למועצת המנהלים שלה – מולי אדן, לשעבר סגן נשיא אינטל העולמית, ואייל ולדמן, ממקימי מלאנוקס ומי שהיה המנכ"ל שלה, בין היתר בזמן מכירתה לאנבידיה.
סבב הגיוס הובל על ידי פועלים אקוויטי (לשעבר פועלים שוקי הון) וגיל אגמון, והצטרפו אליהם משקיעים קיימים, בהם יו"ר היילו, זהר זיסאפל, הקרנות ATV משווייץ, לטיטיוד מלונדון ואוור קראוד מישראל, ומשקיעים חדשים, ובכללם קרסו מוטורס, קומסקו, קבוצת שלמה, טלקאר ומכשירי תנועה.
הגיוס הנוכחי מביא את סך ההון שגייסה היילו מהקמתה ל-224 מיליון דולר. החברה תשתמש בסכום להמשך הפיתוח של הדור הבא של מוצריה והתמיכה במוצרים הנוכחיים, ולהתרחבות בשווקים עולמיים חדשים וקיימים. כל זאת, בעת שהביקוש העולמי לשבבי AI מתקדמים וחכמים לתעשיות שונות גובר.
היילו הוקמה בפברואר 2017 על ידי אור דנון, אבי באום, הדר צייטלין ורמי פייג ז"ל, בוגרי יחידת עילית טכנולוגית של חיל המודיעין. החברה מעסיקה מעל 150 עובדים בתל אביב ובחו"ל, ומעוניינת לגייס בשנה הקרובה כ-100 עובדים נוספים. יש לה מעל 100 לקוחות, לאחר שבשני הרבעונים האחרונים היא הכפילה, לדבריה, את בסיס הלקוחות שלה.
דנון, המשמש מנכ"ל היילו, ציין כי "גיוס ההון החדש הוא אבן דרך עבור החברות הפועלות בתחום שבבי הבינה המלאכותית, ונשתמש בכסף בכדי להאיץ את התוכנית האגרסיבית שלנו להפוך פתרונות AI במכשירי קצה ליותר נגישים לתעשיות שונות ברחבי העולם. אנחנו מצפים להציע בעתיד מוצרים שיאפשרו מכשירים חכמים ומהירים עוד יותר, ובכך לאפשר עתיד עוצמתי יותר, שיונע על ידי בינה מלאכותית".
יש לציין שחברה ישראלית נוספת הצטרפה היום למועדון היוניקורן: היי-בוב, שסיימה סבב גיוס של 150 מיליון דולר לפי שווי של 1.65 מיליארד. החברה מציעה מערכת לניהול עובדים – תחום שחווה צמיחה בתקופת הקורונה, עקב המעבר לעבודה מהבית ולאחר מכן לעבודה היברידית – מגמה שנמשכת גם בימים אלה.
12/10/21 16:21
5.66% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אחרי תקופת קורונה ארוכה, שבה נערכו מרבית הכנסים באופן וירטואלי, סוף סוף אפשר להיפגש, להתעדכן על החידושים האחרונים בעולמות הטכנולוגיה בכלל וה-IT בפרט, ולעשות עסקים גם באולמות האירועים.
ביום א', ה-31 בחודש זה, ייפגשו בכירים בענף – מנכ"לים, מנמ"רים, סמנכ"לי טכנולוגיה ועוד – ויעלו על הבמה בוועידת הפסגה של ה-IT, שתיערך במרכז הכנסים לאגו בראשון לציון, בהפקת אנשים ומחשבים. מאות המשתתפים שיגיעו לאירוע יוכלו לשמוע הרצאות של מיטב החברות המובילות שעובדות עם ענף ה-IT, ולראות תצוגות שלהן.
הוועידה תיפתח בארוחת בוקר לבכירי הענף, על פי הזמנה אישית מראש. משתתפי הארוחה יוזמנו לשמוע במהלכה דברים מפי הראל יפהר, מנכ"ל AWS ישראל.
הראל יפהר, מנכ"ל AWS ישראל. צילום: ניב קנטור
מי במליאה המרכזית?
מיד בתום ארוחת הבוקר יחברו הבכירים למליאה המרכזית, שתיפתח בשעה 09:00, בהנחיית פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים. במליאה ידברו בכירים כגון ענת גואטה, יו"רית רשות ניירות ערך, שחר ברכה, ראש רשות התקשוב הממשלתי, ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות, ופרופ' גדי אריאב מאוניברסיטת תל אביב. כמו כן, יישאו דברים במליאה מנהלי החברות שפרשו את חסותן על הכנס, בהם ניר צוק, המייסד וסמנכ"ל הטכנולוגיות של פאלו אלטו, אלי פרנס, סגן נשיא לאזור ישראל, יוון, קפריסין ומזרח אירופה בפורטינט, ושגיב גרינשפן, מנכ"ל פריוריטי.
ניר צוק, המייסד וסמנכ"ל הטכנולוגיות של פאלו אלטו. צילום: ניב קנטור
מיד לאחר המליאה תחל סדרה של מושבים טכנולוגיים מקצועיים בנושאי פיננסים, ממשלה, בריאות, צבא וביטחון וענן. את פאנל הפיננסים ינחה פרופ' אריאב וישתתפו בו סמנכ"לי טכנולוגיות מבנקים ומחברות ביטוח.
אלי פרנס, סגן נשיא לאזור ישראל, יוון, קפריסין ומזרח אירופה בפורטינט. צילום: ניב קנטור
פאנל הממשלה, בהובלת ד"ר נחמן אורון, יכלול מנמ"רים ממשרדי ממשלה שונים. לפני כן יינתנו במושב זה כמה הרצאות של חברות המספקות פתרונות לממשלה, וכן הרצאה של אורי בן ארי, מייסד ונשיא קרן אתנה, ויועץ בכיר לערים חכמות.
שגיב גרינשפן, מנכ"ל פריוריטי. צילום: פלי הנמר
מושב הבריאות ייפתח בהרצאה של ד"ר אריאל יהודה ישראל, מנהל מכון המחקר של לאומית שירותי בריאות. אחר כך ייערך פאנל בהשתתפות מנמ"רים בכירים במגזר זה – קופות חולים, בתי חולים ומשרד הבריאות. את הפאנל ינחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים.
את המסלול הביטחוני יוביל סא"ל (מיל') אודי קאוף, מוביל פעילות מגזר הביטחון באמת טכנולוגיות, ואת מסלול הענן ההיברידי והפתרונות הלוגיסטיים – מוטי סדובסקי, מומחה לניהול מידע. במסלול זה ייערך פאנל בנושא לוגיסטיקה שתנחה גילי שלזינגר, מנהלת חטיבת האנטרפרייז באגף ה-SaaS באורקל ישראל.
הוועידה מתקיימת על פי כללי התו הירוק המעודכן ועל פי הנחיות משרד הבריאות שיהיו נכונות ליום האירוע. הכניסה היא ללא תשלום, אך מותנית באישור הרשמה. להרשמה לאירוע לחצו כאן.