מקסים בלין, מנהל מוצר הגנת הסייבר במעבדות המחקר והפיתוח של דל, פעיל בתחום מזה יותר משני עשורים. בטרם עבר לדל לפני ארבע שנים, הוא עבד במלם תים ובבינת. לפני ימים אחדים בחרה בו EC-Council, המועצה הבינלאומית ליועצי אי-קומרס – שהיא הארגון הגדול בעולם להסמכת האקרים "טובים" (Ethical Hackers) – והכניסה אותו להיכל התהילה של הארגון, שנקרא CEH (ר"ת Certified Ethical Hackers). בלין הוא אחד מ-100 האקרים "טובים" מרחבי העולם שנכנסו השנה לרשימה – והישראלי היחיד בה. תפקידו של בלין הוא מנהל מוצר CloudIQ Cybersecurity ב-דל. זו מערכת מבוססת למידת מכונה, שמבצעת אנליטיקה, ניטור וחיזוי עבור כלל מוצרי האחסון, השרתים ומוצרים אחרים של החברה. קבוצת CloudIQ, שבה פועל בלין, ממוקמת בשלושה אתרים – בישראל (בבאר שבע), בסינגפור וברוסיה. EC-Council קמה לאחר פיגועי ה-11 בספטמבר. המייסד שלה, ג'יי באוויסי, שאל את עצמו: "מה יקרה אם התקפה כזאת תתבצע במרחב הסייבר?". זה היה ב-2001, בעידן שבו המילה "סייבר" בקושי הייתה קיימת, ו-ודאי הרבה פחות שגורה מאשר בימינו. המועצה פועלת ב-145 מדינות, ועד היום סייעה להסמיך יותר מ-200 אלף אנשי אבטחת מידע. לדברי בלין, "הקורס שעברתי לפני שנתיים וחצי מכשיר אנשי אבטחת מאל"ף ועד ת"ו. כעת הוא כבר קורס חובה למפתחים במו"פ של סייבר ב-דל". יש לציין שבלין נכנס לרשימה לאחר שעבר את מבחני ההסמכה בציון גבוה ביותר. בזמנו הפנוי הוא מתנדב בארגון ומסייע להכשרת הדור הבא של ההאקרים ה-"טובים". "כדי לגבור על האקר, צריכים לחשוב ככזה" באופן טבעי, יש לבלין דעות מגובשות – ומעניינות – על מה שקורה בעולמות אבטחת המידע והסייבר, ובחירתו היא הזדמנות מצוינת לשמוע אותן. הוא אמר לאנשים ומחשבים ש-"מנהלי אבטחת המידע בארגונים טובעים בהמון בעיות גדולות, כי הרעים, הפחות נחמדים, גונבים מידע והופכים את חייהם לסיוט. יש להקדיש לנושא אבטחת המידע והגנת הסייבר משאבים, תקציבים ומחשבה. אסור להשאיר אותה מאחור, משל הייתה ילד זנוח שננטש ונשכח במכונית". "לצד אתגר גניבת המידע", ציין, "יש לדאוג שכל המערכות המפותחות נבנות בהלימה לרגולציות השונות. יש להתוות מדיניות ולוודא שהיא נאכפת. צריך להעלות את המודעות של העובדים, ולבנות מערכות בקרה וניטור מרכזיות, כדי שניתן יהיה 'להרים דגל' בזמן אמת". לדבריו, "כיוון שלרוב יש פער בין המצוי לרצוי באבטחה, זה המקום שבו אנחנו נכנסים. הידע המקצועי שלי ושל אנשיי נועד על מנת להביא לפיתוח מוצרים ברמת אבטחה גבוהה יותר. ככלל, יש להימנע ממקרים דוגמת פריצת הענק לסולארווינדס, ולבנות את המוצרים כשהאבטחה משולבת כבר בתחילת התכנון, העיצוב והפיתוח". "כדי לגבור על האקר, צריכים לחשוב ככזה", ציין בלין. "זו אחת התובנות החשובות ביותר שקיבלתי מההסמכה. כהאקרים 'טובים', מתקפות הסייבר עלולות למחוק גם עסקים גדולים, והתפקיד שלנו הוא למנוע מצב זה. אנחנו לא יכולים להיות מוכנים להכול, אולם עלינו להבטיח שעשינו את כל מה שיכולנו, ובצורה המאובטחת ביותר. במאבק מול הרעים צריך שיתקיימו כמה תנאים: שהטובים יעשו את המינימום הנדרש; שהפיתוחים ייעשו עם מחשבה על אבטחה כבר מההתחלה; ושההנהלות יבינו שהעולם השתנה, יחזיקו אנשי מקצוע ויקשיבו להם. אם כל אלה יקרו, מצבנו יהיה טוב יותר. המסר שלי הוא שהשקעה בפיתוח מאובטח ובמה שציינתי לעיל נושאת תשואה לטווח ארוך". דל תציג את פתרונות האבטחה שלה בוועידת הפסגה של ה-IT, שתתקיים על ידי אנשים ומחשבים ביום א', ה-31 באוקטובר. להרשמה לאירוע לחצו כאן.

עובדי חברת הענן סיילספורס ישראל הגיעו ליער יתיר בדרום הארץ כדי לנטוע עצים. סיילספורס העולמית התחייבה לנטוע 100 מיליון עצים בעשר שנים הקרובות, כחלק ממאמציה להילחם במשבר האקלים ההולך ומעמיק בשנים האחרונות. הפעילות הינה חלק מתמיכת החברה ביוזמתו של פורום לכלכלה עולמי 1T.ORG, שמטרתו לשקם, לשמר, ולשתול טריליון עצים עד שנת 2030. בנוסף, סיילספורס השיקה פלטפורמה דיגיטאלית למעקב אחרי שתילת העצים (Tree Tracker) בשיתוף עם ארגון Plant for the Planet. סיילספורס משתפת פעולה עם גופים שונים ברחבי העולם, ובארץ היא חברה לקרן קיימת לישראל, וביחד הם נטעו עצים בחורשה בשטח 13 דונם ביער יתיר – היער הנטוע הגדול ביותר בישראל, המשתרע על פני שטח של כ-30 אלף דונם. מימין: ערן ורנר, איתי ברק, מיכאל בן אבו, קרן קיימת, אפי כהן, מורין צויבק. צילום: יח"צ באירוע נכחו אפי כהן, מנכ"ל מרכז המחקר והפיתוח של סיילספורס ישראל, ערן ורנר, דירקטור בכיר בסיילספורס ישראל, מיכאל בן אבו, נציג קרן קיימת לישראל ואיתי ברק ומורין צ'ובוק, אשר מובילים את קבוצת השוויון העוסקת בנושא קיימות בסיילספורס ישראל. מטרת קבוצת השוויון הינה לקדם נושאים הקשורים לקיימות ואיכות סביבה באמצעות פעילויות פנים ארגוניות ופעילויות התנדבותיות. כהן ציין באירוע, כי "אנחנו מאמינים כי חברות וארגונים יכולים להוביל ולעשות שינוי אמיתי בכל הנוגע להיבטי חברה וסביבה. כחברה שהפכה השנה לחברת Net Zero (חברה שלא פולטת פחמן, ונקייה לחלוטין) בכל שרשרת הפעילות שלה, אנו מתחייבים לעשות כל שביכולתנו על מנת לסייע בהתמודדות עם משבר האקלים וליצור עתיד בר קיימא ודל פחמן".

לאחר אינספור הדלפות, שהותירו מעט מאוד מקום להפתעות – גוגל השיקה אמש רשמית את שני מכשירי הדגל החדשים שלה – Pixel 6 ו-Pixel 6 Pro, שבניגוד לגישה בעבר, שפנתה לשוק הביניים, מכוונים לשוק העילית. החדשים של גוגל יכללו את מערכת Android 12 האחרונה, כמובן, וגולת הכותרת שלהם בעצם היא מעבד ה-Tensor פרי פיתוחה, שמחליף את מעבדי קוואלקום במכשיריה. בשניהם 12 גיגה-בייט של זיכרון עבודה, ושניהם חסינים למים בתקן IP68. דגם ה- Pixel 6הוא בעל מסך AMOLED של 6.4 אינץ' בקצב רענון דינמי של 90 הרץ, כשאחיו הגדול יותר נושא מסך AMOLED של 6.7 אינץ' עם קצב רענון דינמי של 120 הרץ. מערך הצילום בשני המכשירים כולל מצלמת 50 מגה-פיקסל משופרת ומצלמת 12 מגה-פיקסל אולטרה רחבה, כשלדגם ה-Pro נוספה מצלמת טלה-פוטו של 48 מגה-פיקסל וזום אופטי X4, כשגם המצלמה הקדמית שודרגה ומאפשרת צילום וידיאו ב-4K. מערך הצילום הוא התחום שבו הציגה גוגל את מעט ההפתעות, והן קשורות לתכונות מתקדמות, המתאפשרות בזכות מעבד ה-Tensor, כמו מחיקת פריטים מתוך תמונה, מצב Motion שמאפשר לבטל טשטוש של אובייקט המצולם בתנועה ועוד. גולת הכותרת, כאמור, היא בעצם המעבד החדש, שלדברי ענקית הטק מאפשר את מרבית התכונות החדשות במכשירים. הוא משפר את קצב העיבוד ב-80% לעומת המכשיר הקודם, ומציג שיפור של 370% בעיבוד גרפי. המעבד הזה, לדברי גוגל, משתמשי במודלים מתקדמים של לימוד מכונה תוך צריכת אנרגיה נמוכה. לבד מהתכונות החדשות במערך הצילום, מאפשר המעבד תכונות חדשות, כמו תרגום אוטומטי חי באפליקציות שונות, וגם סימולטני וקולי, ב-48 שפות ובמכשיר עצמו, יכולות הכתבה ועוד. היבט נוסף שגוגל טיפלה בו הוא נושא הפרטיות והאבטחה, והוסיפה תכונות כמו התרעות בזמן אמת על אפליקציות המשתמשות במצלמה ובמיקרופון, הפרדה של עיבוד מידע רגיש באזור נפרד, מעבד אבטחה טיטאן 42 ייעודי. מכשירי ה-Pixel 6 החדשים יגיעו למדפים ב-28 בחודש, במחירים מאוד תחרותיים יחסית למכשירי עילית: 599 דולר לדגם ה-6 הרגיל, ו-899 דולר לדגם ה-Pro 6. גוגל אף מציעה בארצות הברית תוכנית מינויים בשם Pixel Pass, שכוללת מכשיר ושירותי גוגל תמורת 45/55 דולר לחודש בהתאם למכשיר.

בשבוע הבא עומד ליפול דבר בממלכת המדיה החברתית – פייסבוק, ששמה שגור בפי כל, עומדת לשנות את שם החברה. השם של הרשת החברתית יוותר זהה, אבל שם חברת האם שלה עומד להפוך לכזה המזוהה עם דבר שונה לגמרי מפלטפורמת הליבה שייסד וממנכ"ל מארק צוקרברג – השם החדש ימתג את פייסבוק כך שתהיה ממוקדת במה שמכונה מטאברס (metaverse), הכיוון העתידי שאליו היא הולכת. למעשה צוקרברג וקברניטיו החליטו ליצור חברת-אם המאגדת את כל המותגים שבבעלותם, ביניהם אינסטגרם, ווטסאפ, אוקולוס ואחרים, אלא שהדגש בשינוי השם עתיד להיות על מיתוג החברה כייצרנית מטאברס. לפי פרסום ב-The Verge, שינוי השם יהיה אחד הנושאים בהם יעסוק מנכ"ל פייסבוק צוקרברג בכנס Connect השנתי של החברה, שיתקיים ב-28 באוקטובר, ואולם, על פי התקשורת, חשיפת השם החדש צפויה להתרחש ימים לפני הכנס. מנסה להתרחק מהצרות? מייסד ומנכ"ל פייסבוק. מארק צוקרברג. צילום מסך: נחמה אלמוג מתרחקת משירות הליבה לעבר עולם וירטואלי רב-רובדי המיתוג מחדש, כך על פי פרשנויות שונות, מתוכנן לשרת לא רק את כוונותיה העסקיות של פייסבוק ואת הכיוון העתידי שאליו היא צועדת, אלא לשמש גם להפרדה נוספת של הפרויקטים הטכנולוגיים שבהם צוקרברג מתמקד, מהביקורת המתמדת שמתקיימת כיום על כל מה ש-פייסבוק עושה בערך. הביקורת הזו והכעס על פייסבוק והתנהלותה הכוללת הסלימו באחרונה עקב חשיפת מנעד רחב של עוולות והתנהלויות שהעידו, לכאורה, בעיקר על דבר אחד – פייסבוק תעשה הכל למען העצמת רווחיה, גם אם המשתמשים עלולים להיות קורבנות לכך.  פרנסיס האוגן בתכנית 60 דקות. צילום מסך על החשיפות של תכתובת פנימיות שהעידו בדיוק על כך חתומה בעיקר מי שזכתה לכינוי "חושפת השחיתויות של פייסבוק" – פרנסיס האוגן, עובדת לשעבר בחברה שגילתה לעולם את מאחורי הקלעים של ענקית המדיה החברתית חסרת המנוח, והותירה את פייסבוק כשערוותה גלויה. ובדיוק מתמונת המציאות זו רוצה מארק צוקרברג להתרחק, וללכת לכיוונו של עולם שכולם מציאות ווירטואלית – אל המטאברס. מטאברס – שפירושו  בעברית מטא-יקום – הוא עולם אלטרנטיבי דיגיטלי. המונח מטאברס מקורו בסופר המדע הבדיוני ניל סטפנסון, שהמציא אותו ביצירותיו. אלא שהרעיון הבדיוני בעצם כבר קורם עור וגידים, כי פייסבוק פועלת ממש כיום בכדי להעביר משתמשים לעולם הדיגיטלי שהיא מפתחת, שבו אנשים כבר לא צריכים להימצא פיזית יחד כדי להרגיש קרובים זה לזה. "אני חושב שנעבור מחברה שנתפשת בעיקר כחברת מדיה חברתית לחברת מטאברס", אמר צוקרברג בראיון שהעניק ל-The Verge באמצע יולי האחרון ושעליו דיווחנו. לדברי מייסד פייסבוק, היכולות של החברה להציע את היקום האלטרנטיבי המקביל אמורות להיות מוכנות בעוד כחמש שנים. מתקדמת לעבר המטאברס. פייסבוק. עיבוד מחשב לאילוטרציה: BigStock צוקרברג מדבר על המטאברס כשלב האבולוציוני הבא של האינטרנט הסלולרי, שאפשר יהיה להיכנס אליו במקום רק להסתכל עליו. הגורם המכריע לחוויית המטא-יקום היא היכולת ליצירת ישות למשתמש שהיא ההתגלמות של האדם והנוכחות החברתית שלו. כלומר, יצירת דמות (אוואטר) ודמויות שיספקו את ההרגשה הזהה להימצאות עם אנשים אחרים באותו מרחב. אלא שהמטא-יקום, בהיותו מורכב ורב-רובדי, צריך יהיה להיווצר באמצעות שיתוף יכולות רבות, חלקן ממחלקות פייסבוק הקיימות ואחרות של חברות חיצוניות, ולא רק להיות מפותח על ידי הענקית ממאנלו פארק. באופן מפתיע למדי, לטענת צוקרברג, החזון הזה לא יצריך בהכרח שימוש בטכנולוגיות מציאות מדומה או רבודה – שהן דווקא הטכנולוגיות שיועדו מראש לצורך חוויה חברתית מסוג זה, ושבפיתוחן השקיעה פייסבוק מיליארדי דולרים מאז שנת 2014. המטאברס דווקא אמור להיות נגיש באמצעות פלטפורמות מחשב שונות, ביניהן גם VR ו-AR, אך גם מהמחשב האישי, מהמכשירים הניידים ומקונסולות המשחק, כך אמר צוקרברג בקיץ. ואכן ניכר כי החברה מקדמת ביתר שאת את תכניותיה, כיוון שבמקביל לשינויים המתגעשים בישרה השבוע הענקית ממאנלו פארק דרך דף הטוויטר שלה שהיא מגייסת כ-10,000 משרות חדשות בדיוק לשם פיתוח המטאברס. The metaverse is the next evolution of social technology. We’re creating 10,000 new jobs across the EU to help build it. ???? Read more ????https://t.co/dRkmPVtNJK — Facebook (@Facebook) October 18, 2021 אז איך יקראו לפייסבוק החדשה? נזכיר כי פייסבוק אינה חברת הטכנולוגיה המפורסמת הראשונה שמשנה את שם העסק שלה במקביל להתרחבותה ולהתפשטות שאיפותיה לתחומים אחרים. ב-2015 גוגל עשתה לעצמה רה-מיתוג תחת חברת אחזקות בשם אלפבית, בין השאר כדי להצביע על כך שהיא כבר לא רק מנוע חיפוש דומיננטי אלא קונגלומרט רחב ידיים. כך הפכה גוגל לתאגיד החולש על חברות המייצרות מנעד עצום של "מוצרים", למשל מכוניות אוטונומיות, רמקולים חכמים וטלפונים ניידים, וכן שעוסק ומתמחה לא רק בטכנולוגיה אלא גם במדעי החיים, בהון סיכון ובמחקר. סנאפצ'ט שינתה גם היא את שמה ל-סנאפ בשנת 2016, באותה שנה החלה לכנות את עצמה "חברת מצלמות" והציגה לראשונה את זוג משקפי המצלמה הראשון שלה, ה-Spectacles. השם החדש שנבחר לפייסבוק הוא לעת עתה סוד כמוס ושמור היטב. לפי התקשורת, אפילו המנהלים הבכירים ביותר לא יודעים את השם הנבחר, שישוחרר בקרוב לאוויר העולם. על פי הספקולציות, השם יכול להיות קשור ל-Horizon –  שמה של גרסת המציאות המדומה שעדיין לא פורסמה ופותחה על ידי החברה בשנים האחרונות.  

"מדינות משקיעות בסייבר (לא רק הגנתי, אלא גם התקפי – י"ה) ובין השאר מביאות למצב של 'דמוקרטיזציה' של נוזקות – מה שמהווה גורם שמאיץ את הסכנות ברשת", כך אמר בכיר בממשל הפדרלי של ארצות הברית. ברנדון וויילס, מנהל CISA, הסוכנות האמריקנית לאבטחת סייבר ותשתיות, ציין כי "אנחנו מבחינים במרחב הסייבר בשתי מגמות, השלובות זו בזו, שמעצימות את האיום בסייבר נגד ארצות הברית: מדינות לאום מרחיבות את יכולות ההתקפה שלהן והזמינות הרחבה ביותר של כלי פריצה, שקלים לשימוש". וויילס דיבר שלשום (ב') בכנס בנושא הגנת הסייבר. לדבריו, "מדינות דוגמת סין, רוסיה, איראן וצפון קוריאה משקיעות משמעותית בכלים למיקוד מתקפות על הרשתות שלנו". על פי ראש זרוע הגנת הסייבר במשרד לביטחון המולדת, "מספר קטן של כנופיות כופרות מייצרות גם נוזקות – לשימוש רחב יותר. הן עושות זאת כחלק מה'-תוכנית העסקית' שלהן, להעמקת הקשרים עם ה'שותפים העסקיים' שלהן". "כל עבריין יכול לרכוש כלי פריצה" לדברי וויילס, "אנחנו ממשיכים לראות דמוקרטיזציה של יכולות סייבר זדוניות. כיום כל עבריין יכול לרכוש כלי פריצה לשימוש, ללא קשר למומחיותו. עוד מגמה היא השכרת פורצים ב-'מיקור-חוץ', לטובת 'פריצה כשירות'. זו מגמה ההולכת וגדלה". אף שלא ציין אירועי סייבר באופן פרטני, לדברי מומחים, דבריו של וויילס הדהדו עם כמה מתקפות ענק – הפריצות לסולארווינדס ולמערך שרתי האקסצ'יינג של מיקרוסופט, שהביאו ל-"התפתחויות מטרידות ביותר במרחב הסייבר בשנה האחרונה". הם ציינו שהגידול הדרמטי בהיקף מתקפות הכופרה אשתקד ובשנה הנוכחית, כמו גם איכות המתקפות, נובעים, בין השאר, מהצלחת מודל ה-"כופרה כשירות". "מה שאנחנו בעצם רואים", אמר וויילס, "הוא צומת בציר הזמן, שבו שתי מגמות נפגשות: שחקנים שלוחי מדינות לאום מרחיבים את היכולות שלהם, לצד גישה נרחבת של האקרים בכל הרמות הטכניות לכלי פריצה בסייבר, הזמינים מהמדף בקלות. שילוב המגמות הללו הפך את האיום ממשהו שהוא בגדר רעיון למשהו מוחשי". מנהל CISA הוסיף ש-"בשנה האחרונה היינו עדים לפריצות, שהצליחו, בהיקף הגדל בשכיחותו, כמו גם במידת ההשפעה שלהן. המתקפות מכוונות לכמה מהפונקציות הלאומיות הקריטיות ביותר שלנו – לבנקים, בתי חולים, חברות נפט וגז, וכל מה שביניהן". וויילס פרס בפני משתתפי הכנס את מתווה הפעילות שג'ו ביידן, נשיא ארצות הברית, הטיל עליו ועל הגוף שבניהולו, וציין שהסוכנות עמדה בכל מה שהוטל עליה במסגרת הצווים הנשיאותיים שהונפקו בנושא הגנת הסייבר.

משרד התקשורת החליט לאפשר לחברות הסלולר לשווק שירותי PTT (ר"ת Push To Talk) מתועדפים הכוללים MCPTT (ר"ת Mission Critical Push To Talk) וכן שירותי POC (ר"ת PTT Over Cellular) מתועדפים, לגופים הנותנים שירותים קריטיים במצבי חירום לאחר שימוע שנערך במשרד. השירותים יפעלו על גבי רשתות הסלולר המסחריות (דור 4 ודור 5), ויאפשרו לכוחות הביטחון וההצלה תקשורת יציבה במצבי חירום ועומסים חריגים על רשתות הסלולר, ובכך ישפרו את  יעילותם ומהירות התגובה לטובת הצלת חיים ושלום הציבור. עד היום הגופים המספקים שירותים קריטיים לציבור בישראל  (משטרת ישראל, מגן דוד אדום, כבאות והצלה, פיקוד העורף ועוד), הקימו מערכות תקשורת מבצעיות על גבי תשתיות ותדרים ייעודיים כדי להשתמש בשיחות קוליות באמצעות מנגנון PTT. ואולם עקב מחסור במשאב התדרים והעלויות הגבוהות הכרורות בהקמתן ובתחזוקן של תשתיות ייעודיות, מפעילים גופי החירום וההצלה מערכות טכנולוגיות מבצעיות שעושות שימוש בתשתית הסלולר המסחרית. במצב כזה, מתן עדיפות לגופי ההצלה והביטחון במצבי חירום היא מהלך חיוני. כמו כן, המשרד החליט לקבוע שיעור מקסימלי של 3% מסך המינויים על הרשת, כדי שלא יהיה חשש לפגיעה מהותית בשירות שניתן לשאר מנויי חברות הסלולר. בנוסף, בשימוע הוגדר אופן אספקת השירות על ידי חברות הסלולר ורשימת הגופים שיכולים לקבל את השירות, כפי שגובש בשיתוף עם רשות החירום הלאומית. לדברי יועז הנדל, שר התקשורת, "למדנו מאירועי עבר ואנחנו מתאימים את הרגלוציה למציאות בשטח. החלטנו לאפשר יצירת מסלול חירום לכוחות ההצלה בטלפונים הניידים כדי שבשעת חירום לא יסבלו מניתוקים ומחוסר יכולת להוציא שיחות עקב העומס, וזאת כדי להבטיח טיפול מהיר ומיטיבי לפצועים בשטח והצלת חיים".

משרד האוצר פרסם היום (ד') תזכיר חוק להערות הציבור, שכולל שלושה תיקוני חקיקה שעשויים להיטיב עם ענף ההיי-טק: מתן זיכוי מס למשקיעים בסטארט-אפים, הפיכת רכישת חברה כהוצאה מוכרת במס ועידוד הלוואות, על מנת לגוון את מקורות המימון של חברות בענף. הממשלה מציעה לתקן את חוק האנג'לים, כך שמשקיעים – בפרט בסבבי פרה-סיד וסיד – יקבלו זיכוי מס להשקעה בסטארט-אפים. זאת, מאחר שחברות אלה הן בעלות הסיכון הגבוה ביותר להיסגר, ועקב הרצון שהן ימשיכו את פעילותן בארץ ויצמחו לחברות גדולות – וישראליות. באוצר רוצים להביא לכך שחברות נוספות יוכלו להצטרף למגמה הנוכחית להשאיר חברות היי-טק ישראליות כאן ולהנפיק אותן (בדרך כלל בניו-יורק) במקום למכור אותן לחברות מחו"ל. בהודעת משרד האוצר נכתב כי "מטרת ההטבה היא לעודד השקעה בחברות קטנות, שנמצאות בשלבי המחקר והפיתוח הראשוני, ושלא נהנו מהגאות הנוכחית בענף באותו האופן כמו חברות בוגרות יותר, בין היתר לאור מעבר של קרנות ההון-סיכון להשקעה בחברות בשלבים מתקדמים יותר. זאת, במקביל לכך שעלויות הקמת סטארט-אפ עלו בשנים האחרונות על רקע עליית השכר בענף, מה שמגדיל את סכומי ההשקעה הדרושים לחברות בשלבים אלה". תזכיר החוק כולל ביטול של הצורך באישור מקדמי לקבלת זיכוי מס להשקעה, לאפשר להכיר לצורך כך גם בהשקעות באמצעות מניות, להגביל את הסכום המקסימלי של ההשקעה המזכה במס ל-3.5 מיליון שקלים לחברה ולשנות את מנגנון אחריות הדיווח. כמו כן, בממשלה מציעים חלופה שתאפשר דחייה של תשלום מס על רווח הון שהופק ממכירת מניות טכנולוגיה כנגד השקעה בחברה בשלבים מוקדמים, במטרה לעודד גורמים מתחום ההיי-טק להשקיע בהנבטת חברות חדשות בענף. אם החוק יעבור, חברות היי-טק שירכשו חברות טכנולוגיות ישראליות יקבלו הטבת מס, שתעודד אותן להשאיר את הקניין הרוחני של הנרכשות בישראל, ושהבסיס שלהם יישאר כאן. במקביל, בממשלה מציעים לתת הטבה דומה לחברות ישראליות שרוכשות חברות היי-טק זרות. הטבה נוספת הכלולה בחוק היא פטור ממס למוסד פיננסי זר בגין הלוואה שנתן לחברות טכנולוגיות ישראליות. המטרה של המהלך היא לגוון את מקורות המימון שיש לחברות היי-טק מקומיות, ולאפשר להן לגייס חוב בארץ ולא בחו"ל, או לדלל את האחזקות של הגורמים הישראליים בהן, לטובת משקיעים זרים. לפיכך, בתזכיר החוק מוצע להקנות למוסד פיננסי זר פטור מתשלום ריבית, דמי ניכיון או הפרשי הצמדה, שהוא נדרש לשלם בעקבות מתן הלוואה לחברה טכנולוגית ישראלית. באוצר מנמקים זאת בכך ש-"חברות היי-טק ישראליות גדולות שמעוניינות בהמשך צמיחה זקוקות לסכומי מימון גבוהים, ומתן הפטור המוצע יסייע בהורדת עלויות גיוס האשראי ולקיחתו על ידי הישות הישראלית. זאת, כתחליף ללקיחת האשראי מגורם זר או פנייה לאפיק גיוס הון ודילול המחזיקים". "החוק יעודד צמיחה של חברות היי-טק ישראליות" ראש הממשלה, נפתלי בנט, אמר כי "חבילת הצעדים נועדה לעודד צמיחה של חברות היי-טק ישראליות באמצעות הסרת חסמים ורגולציה מיותרת. אני מאמין שצעדים חשובים אלה יקדמו את הסביבה העסקית בענף ויתמכו בשימור מרכז פעילות חברות ההיי-טק הישראליות בארץ, כך שימשיכו לפתח את כלכלת ישראל. ענף ההיי-טק הוא ראש החץ של המשק הישראלי וככזה, יש לו תפקיד אסטרטגי. החדשנות הישראלית היא מקור לגאווה לאומית. כראש ממשלת ישראל וכמי שמכיר את הענף מקרוב, אמשיך לקדם צעדים שיאפשרו לענף להתקדם ולשמר את ישראל כאומת הסטארט-אפ". שר האוצר, אביגדור ליברמן, ציין כי "יש לענף ההיי-טק חשיבות אסטרטגית לאיתנות של כלכלת ישראל, שבאה לידי ביטוי ביתר שאת בשנה וחצי האחרונות. במהלך תקופת הקורונה הענף חווה תמורות משמעותיות שהובילו להתבגרות מהירה של החברות בו. החוק נועד לנצל באופן המרבי את הגאות הנוכחית בענף ההיי-טק לטובת מיצוי הערך הכלכלי הטמון בה". שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן, אמרה ש-"היום פרסמנו תזכיר חקיקה חשוב שקידמנו בממשלה לטובת תעשיית ההיי-טק בישראל. התיקונים הללו חשובים לקטר של המשק ביציאה ממשבר הקורונה. החקיקה תסיר עוד חסמים שעומדים בפני תעשיית ההיי-טק הישראלית: היא תעודד השקעות בתחום, תעודד הקמה של חברות חדשות בענף ותתרום להישארותן בישראל".

אופיר שניצר מונה לסמנכ"ל מכירות בחברת פורטק, הפועלת בתחום הפצת פתרונות בתחום אבטחת מידע וסייבר. במסגרת תפקידו יהיה שניצר אחראי על התהליכים העסקיים של החברה, בערוצי המכירה הישירים ובערוצים העקיפים, באמצעות השותפים העסקיים. לפורטק מערכת יחסים ותיקה ומבוססת עם אינטגרטורים מובילים בשוק אבטחת התוכנה, ובכוונתה להעמיק שיתופי פעולה אלה וליצור שיתופי פעולה חדשים. שניצר מגיע לפורטק מחברת Neway, אשר נרכשה לאחרונה על ידי אברא, שם שימש כסמנכ"ל מכירות במשך 12 שנים. בהשכלתו הוא בוגר תואר ראשון בכלכלה ומינהל עסקים מאוניברסיטת בר אילן.