סא"ל אורית קורמן נגרי, ראשת ענף תכנון באגף התקשוב וההגנה בסייבר, תמונה לראשת מחלקת התכנון באגף ותועלה לדרגת אלוף משנה, כך החליט השבוע הרמטכ"ל, רב אלוף אביב כוכבי. המינוי מותנה באישור בני גנץ, שר הביטחון. כך, באגף תשרתנה בתפקידים בכירים שש קצינות בדרגת אלוף משנה. סגן אלוף קורמן נגרי התגייסה בשנת 2000 למסלול ייעודי לקצונה בבה"ד 7. בשנים 2004-2006 היא שירתה כמפקדת פלוגת תקשורת באוגדה 162. לאחר מכן, בשנים 2006-2008 שירתה סא"ל קורמן נגרי כקצינת הקשר החטיבתית של החטיבה המרחבית עציון. בשנים 2008-2009  היא שימשה כקצינת הקשר החטיבתית של חטיבת התותחנים 215. בשנים 2009-2010 היא הייתה סגנית מפקד גדוד התקשוב באוגדת אזור יהודה ושומרון, ולאחר מכן, בשנים 2014-2016, היא שימשה כקצינת אג"ם תקשוב בפיקוד המרכז. בין 2016-2018  קורמן נגרי הייתה מפקדת גדוד 372 בפיקוד המרכז. מאז ועד היום היא משמשת ראשת ענף תכנון באגף התקשוב וההגנה בסייבר. נגרי בעלת תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול, עם התמחות במערכות מידע ממכללת אפקה בתל אביב, ולה גם תואר שני במנהל עסקים מהמרכז האקדמי פרס. עם מינויה החדש של נגרי קורמן, יהיו באגף התקשוב שש קצינות בכירות, בתפקידי מטה ומבצעיים, ביניהן, אלוף משנה י', מפקדת ממר"ם, וטלי כספי-שבת, מפקדת יחידת שחר ביחידת לוטם שבאגף. עוד החליט הרמטכ"ל כוכבי על מינויו של אל"מ ע' למפקד מרכז המימד בחטיבת ההגנה באגף התקשוב.

משרד האוצר פרסם אתמול (ד') תזכיר חוק להערות הציבור, שכולל כמה הטבות לענף ההיי-טק. מדובר בתיקוני חקיקה, שנכללו בתחילה בטיוטת חוק ההסדרים, שמגיע בכל פעם יחד עם התקציב, אולם מאחר שהם זכו לביקורת, הם הועמדו כעת לעיון הציבור ויוגשו לכנסת כהצעת חוק נפרדת. הסעיפים כוללים הטבות מס למשקיעים, הקלות לאנג'לים ופטור ממס לגופים מוסדיים שישקיעו בהיי-טק – דבר שהם כמעט שלא עושים אותו כבר 30 שנה. מבין שלושת הסעיפים רק אחד יכול לסייע לתעשייה היצרנית המקומית, ושני הסעיפים האחרים נועדו להקל על משקיעים ואנג'לים, כדי לעודד אותם להשקיע בחברות בשלבים ראשונים. הסעיף היחידי שיכול לסייע לתעשייה היצרנית הוא זה שמציע הקלות לגופים מוסדיים – וגם כאן מדובר בסיוע עקיף. הביקורת של גורמים בתעשייה על תזכיר החוק החדש הוא לא על הסעיפים שקשורים במשקיעים, אלא על מיעוט ההטבות לחברות שלהם. יש לא מעט, בעיקר כאלה שאינם מעורים בהיי-טק, שטוענים שההטבות למשקיעים הן בבחינת "שוב מיטיבים עם העשירים". אלא שמדובר בעידוד, מוצדק, שנותנת מדינת ישראל להשקעות בסטארט-אפים, והדרך להגדיל אותן היא לתת הקלות במס למשקיעים. הגורמים בענף שמבקרים את תזכיר החוק על העדר הטבות מספיקות לתעשייה היצרנית הם אלה שנמצאים בראשה – בעיקר מנכ"לי חברות היי-טק שמייצרות, ושמעסיקות חלק נכבד מעובדי התעשייה הטכנולוגית הישראלית. הביקורת היא קודם כל ברמת הנראות: שוב הממשלה מחזקת חברות צעירות, שבסופו של דבר חלק מהן נרכשות על ידי חברות זרות, שמוציאות את הקניין הרוחני של החברות המקומיות מכאן – גם אם העובדים נשארים לעבוד בישראל. לא לפגוע באקזיטים, כן לסייע לחברות הגדולות יותר המדינה לא צריכה לפגוע באקזיטים, אבל נשאלת השאלה האם היא צריכה לעודד את זה במסגרת החוק, במיוחד כאשר בצד השני של המשוואה היא לא עושה מספיק כדי לחזק את התעשייה המקומית. יש "על הראש" של תעשיית ההיי-טק היצרנית המקומית לא מעט בעיות, חלקן הגדול חמורות, שהטיפול הממשלתי בהן לוקה בחסר, במקרה הטוב: העיקריות שבהן אלה משבר הדולר והמחסור הגדול בכוח אדם בענף, שבחלקו נובע מתחרות עם אותם סטארט-אפים. אגב, בדרך כלל הסטארט-אפים מצוינים כמפסידים בהקשר זה, שכן הם לא יכולים לשלם לעובדים סכומים מטורפים, שהחברות הגדולות כן יכולות לשלם אותם. אלא שלמטבע יש שני צדדים. לא רק אקזיטים. צילום אילוסטרציה: BigStock בחזרה לתזכיר החוק: הוא, ושאר הפעילות הממשלתית בתחום, אמנם משדרים שאנחנו אומת הסטאראט-אפ, אבל לא עושים מספיק כדי לוודא שהחברות יישארו פה – בין אם כתוצר של ההטבות הכלולות בחוק החדש ובין אם לאו. כדי שזה יקרה, הממשלה צריכה לעשות שורה ארוכה של פעולות, בתחומי התשתיות וההון האנושי – כולל החינוך הטכנולוגי ועידוד של צעירים ללמוד מקצועות מדעיים וטכנולוגיים, הגברת השוויון בחברות ההיי-טק ומענקים גם למנהלי החברות היצרניות ולא רק למשקיעים בחברות הזנק. הסעיף יוצא הדופן כבר נכתב כאן שהסעיף השלישי, שקובע פטור ממס למוסד פיננסי, הוא הסעיף היחיד בתזכיר החוק שעשוי לסייע לתעשייה היצרנית. אבל, כאמור, הגופים המוסדיים לא משקיעים בהיי-טק כבר שנים, ואף נמנעים מלתת הלוואות לחברות בענף. ניתנו להם אין סוף הטבות – אבל לא היה מי שייקח אותן. המוסדיים מגדירים את ענף ההיי-טק כמסוכן, אבל מעדיפים להשקיע בנדל"ן, שלפעמים רמת הסיכון בו גדולה עשרות מונים מאשר בענף הטכנולוגיה. גם כאן הממשלה יכולה לעשות הרבה יותר מאשר לתת להם הטבות מס. חלק מאותם גופים מחזיקים בכספי הפנסיה ובכספים אחרים ששייכים לכלל אזרחי מדינה, ופועלים תחת רגולציה ממשלתית – ולמרות הכול, המעורבות שלהם ונכונותם לסייע לקטר של המשק בטלה בשישים, ו-ודאי קטנה בהרבה ממה שהם יכולים. אנחנו מתקרבים לנקודת האל חזור שלושת סעיפי תזכיר החוק לא המציאו שום דבר חדש. הם קיימים ומסתובבים בכנסת ובממשלה ב-ורסיות שונות כבר כמה שנים. כל ממשלה מבינה את הצורך לעודד את ההיי-טק, אבל הולכת לפתרון הנגיש יותר, של עידוד משקיעים ובעלי הון, ופחות מתאמצת לתת מענה לאתגרים של המסה הגדולה של ענף ההיי-טק – זו שאחראית ל-45% מהייצוא של ישראל, זו שמעסיקה את מרבית העובדים בענף. הבעיות שעומדות בפניה מתקרבות לנקודה הקריטית, שממנה נלך לאחור, ויהיה קשה לחזור ולעלות. ראש הממשלה, נפתלי בנט. צילום: נעם מושקוביץ, דוברות הכנסת הערה לקראת סיום: את תזכיר החוק אמנם ניסח משרד האוצר, אבל דבר כזה לא יכול לעבור מבלי שראש הממשלה ידע על כך, שלא לומר ייתן לו את ברכתו. וראש הממשלה, נפתלי בנט, מגיע מההיי-טק. אמנם, הניסיון שלו הוא בסטארט-אפים, אבל בנט מבין את הבעיות של ענף ההיי-טק בכללותו. לכן, מפתיע שתזכיר החוק הזה הוא מה שיוצא מתחת ידו וממשלתו בנדון. השורה התחתונה: חשוב שהממשלה תקדם סיוע לסטארט-אפים ולמשקיעים בהם, אבל עוד יותר חשוב שהיא תסייע לתעשייה היצרנית של ההיי-טק – לפחות במידה שווה, אם לא יותר מזה. סביר להניח שהחלק מההערות שיגיש הציבור על תזכיר החוק יעסקו בסוגיית העדפת התעשיה המקומית, ויש לקוות שזו אכן תקרה בעקבותיהן. ואם זה יקרה, זה יהיה חלק מאותו שינוי שהממשלה הזו הבטיחה עם הקמתה.

פגסוס, הרוגלה פרי פיתוחה של NSO הישראלית, זוכה לביקורת שלילית זה כמה שנים, וביתר שאת בחודשיים האחרונים, מאז פרסום תחקיר הענק אודותיה של אמנסטי אינטרנשיונל. אתמול (ד') חברת הסייבר ההתקפי קיבלה תמיכה גבית מכיוון מפתיע: מזכיר המדינה הבלגי להגנת הפרטיות. מתיה מישל, הנושא בתואר "מזכיר המדינה לסדר יום דיגיטלי, פישוט המינהלה, הגנת הפרטיות וניהול נכסים", התארח בתוכנית הבוקר של רשת RTL. הרקע לראיון: טיוטת חוק שהכין וינסנט וואן קוויקנבורן, שר המשפטים והים הצפוני הבלגי. טיוטת החוק דנה בדרכים להחלשה של הצפנת הודעות ביישומים להעברת מסרים, דוגמת ווטסאפ וטלגרם. זאת, כדי לאפשר למשטרה להאזין לשיחות של משתמשים מסוימים – באישור בית משפט. בתשובה למראיין אמר מתיה, כי "מבחינתי, אי אפשר לפגוע בפרטיות של כלל הבלגים כדי להקל על משימת המשטרה. אני מחזיק בדעה של וואן קוויקנבורן, שלפיה עלינו לקבל כלים יעילים לחקירה ולהאזנה. ראינו את זה, שוב, בפשיטה משטרתית שהייתה השבוע על סוחרי סמים כבדים במחוז ליאז'. אבל אני לא מסכים להפחית את רמת האבטחה והסודיות של ההודעות של כל הבלגים – כדי שמדי פעם, המשטרה תוכל לבצע בירורים". לדברי מישל, "כיום, יש לנו אמצעים טכנולוגיים להשיג נגישות (לשיחות שהמשטרה רוצה להאזין לתוכנן, י.ה.), בלא לפגוע בפרטיות של כל הבלגים. תראו את תוכנת פגסוס". כשנשאל על רמת ההגנה הנמוכה בפלטפורמה כמו טיק טוק, אמר מזכיר המדינה להגנת הפרטיות, כי "אנו בוחנים, יחד עם הרשות להגנת הצרכן והרשות להגנת הנתונים, אילו צעדים ננקוט להעלאת רמת ההגנה – בין השאר, הטלת קנסות". הוא סיים באומרו, כי "אני חושב שצעירים הוא ציבור שאינו תמיד בעל אותה חשיבה ביקורתית כמו ציבור מבוגר יותר. לדעתי, עלינו להקפיד מאוד להבטיח את אותה רמת הגנה עבור הצעירים האלה בעולם הווירטואלי, כמו, אם לא יותר – בעולם האמיתי. זה נכון לגבי טיק טוק, אבל זה נכון גם לפייסבוק ולשורה של מפעילי יישומים להעברת מסרים. רבים מהצעירים שלנו מבלים זמן רב מול המסכים, משתפים בפומבי נתונים פרטיים. ההגנה על הפרטיות היא דבר חיוני ברשתות החברתיות".

הכירו את הרשת החברתית החדשה ששמה TRUTH Social ("האמת החברתית") של נשיא ארה"ב לשעבר, דונאלד טראמפ, שתושק בחודש הבא במצב בטה, ורק לחברים מוזמנים, כך לפי הודעתו של טראמפ הלילה. ההשקה המסחרית מתוכננת לרבעון הראשון של 2022. לפי ההודעה, הרשת תוקם תחת קבוצת TMTG (ר"ת Trump Media & Technology Group) שטראמפ יהיה היו"ר שלה, והיא מתכננת להתמזג בחברת הספאק Digital Acquisition Corp כדי להפוך לציבורית ולהיסחר בבורסה. "ערך העסקה הראשוני במיזוג", צוין, "יהיה 875 מיליון דולר, עם אפשרות להוספה של 825 מיליון דולר במניות נוספות, ועד ערך מצטבר של 1.7 מיליארד דולר, בתלות בביצועי המניה לאחר השלמת העסקה". בהודעה נמסר, כי TMTG מתכננת גם להשיק שירות וידיאו לפי דרישה. "יצרתי את האמת החברתית ואת TMTG כדי לעמוד מול עריצותן של חברות הטק הגדולות", אמר טראמפ, שנחסם מטוויטר, מפייסבוק, מאינסטגרם, מיוטיוב וגם מסנאפצ'ט על רקע אירועי גבעת הקפיטול האלימים שביצעו תומכיו בינואר השנה, לאחר שהפסיד בבחירות לנשיאות. "אנו חיים בעולם שבו הטאליבן הוא בעל נוכחות בטוויטר, אבל נשיא אמריקני אהוב מושתק. זה בלתי מתקבל", הוסיף. מאז שנחסם ברשתות החברתיות המובילות בתגובה להסתות שהובילו להשתלטות על הקונגרס בינואר, הצהיר טראמפ לא אחת כי יקים פלטפורמה משלו. בחודש מאי האחרון הוא השיק בלוג בשם "משולחנו של דונאלד ג'יי טראמפ", שלא זכה להצלחה, ונסגר לאחר חודש. דרך אגב, גם עוזרו לשעבר של טראמפ, ג'ייסון מילר, השיק מוקדם יותר השנה רשת חברתית בשם Gettr, אך הבוס שלו לשעבר עדיין לא הצטרף אליה.

מהלך משמעותי הולך ומתגעש בעולם המדיה החברתית, שזה אומר בעולם באופן כללי: בעוד ימים אחדים, פייסבוק – שם נרדף למדיה החברתית, כמו פלאפון לטלפונים סלולריים (בישראל), פריג'ידר למקררים (בעיקר בקרב הוותיקים שבינינו) וג'יפ לרכבי 4X4 – תחליף את שם החברה. לא מעט מהכותרות לידיעה, כמה לא מפתיע, היו בסגנון "משנה שם – משנה מזל". שם הרשת החברתית ייוותר זהה, אבל מארק צוקרברג וצוותו החליטו ליצור חברה אם המאגדת את כל המותגים שבבעלותם – משהו כמו אלפבית של גוגל. או הפוך, בעצם. יש להניח שגם במקרה של פייסבוק, שם המותג הוותיק והשגור יהיה ידוע יותר משם החברה החדש גם אחרי כמה שנים. כך או כך, אנליסטים ציינו שהמיתוג מחדש של פייסבוק נועד לשרת לא רק את כוונותיה העסקיות, אלא לשמש גם כחומת מגן נוספת מהביקורת המתמדת נגד בערך כל מה שהיא עושה. צרות – כבר מהימים הראשונים צרותיה של פייסבוק לא החלו בזמן האחרון. צוקרברג, חברם לכיתה בהרווארד של התאומים המיליארדרים קמרון וטיילר וינקלבוס, לקח, "שאל" ואולי גנב את הרעיון שלהם לרשת חברתית – ובנה אימפריה. התאומים הגיעו לפשרה עם צוקרברג, שעלתה לו 65 מיליון דולר. כסף קטן עבור כל אחד מהשלושה. מייסד ומנכ"ל פייסבוק, מארק צוקרברג. צילום: מתוך ויקיפדיה היו בקשר לפייסבוק עוד משברים ושערוריות באמצע, אבל אעשה פאסט פורוורד ל-2018: במרץ באותה השנה דלפו פרטי חשבונות הפייסבוק של 50 מיליון משתמשים, בעיקר בארצות הברית ובבריטניה, שבהם עשתה קיימברידג' אנליטיקה שימוש. את הכותרות תפסו הנתונים שהיא אספה לטובת הקמפיין של דונלד טראמפ לנשיאות בבחירות שנערכו שנה וחצי קודם לכן. מאוחר יותר פייסבוק הודתה שהנתון עומד על 87 מיליון – מה שהניב כמה חקירות פדרליות שונות, כולל חקירות-צליבות של צוקרברג בקונגרס, ושלל התנצלויות. בחלוף יותר משלוש שנים, השערוריות ממשיכות לרדוף את פייסבוק: באחרונה נחשף מנעד רחב של עוולות והתנהלויות שהעידו שהחברה, שרק לרשת החברתית שלה יש קרוב לשלושה מיליארד משתמשים, תעשה הכול למען העצמת רווחיה, גם אם המשתמשים עלולים להיות קורבנות לכך. פרנסיס האוגן, "חושפת השחיתויות של פייסבוק", עובדת לשעבר בחברה, גילתה לעולם את מאחורי הקלעים של ענקית המדיה החברתית חסרת המנוח והותירה את פייסבוק כשערוותה גלויה. מתמונת המציאות הזו רוצה צוקרברג להתרחק, בין היתר באמצעות המיתוג מחדש, וללכת לכיוונו של עולם שכולו מציאות וירטואלית: פירוש המינוח מטאברס (Metaverse), שעליו הוא מרבה לדבר, הוא מטא-יקום – עולם אלטרנטיבי דיגיטלי. מהו מותג? ומהו מיתוג? המושג "מותג" מתייחס לשם, לוגו, צבעוניות, סלוגן וסמל של מוצר או שירות. הוא מערב בתוכו שמות, סיפורים, רגשות, יחסים, מיתוסים והבטחות. מיתוג הוא תהליך שתכליתו להשפיע על התפיסות הרציונליות והאמוציונליות שהארגון הממתג רוצה להטמיע במוחו ובליבו של הלקוח, המשתמש, או הלקוח העתידי, ולהבטיח את נאמנותו למוצר או לשירות. מטרת המיתוג היא להשפיע. על מי? בראש ובראשונה על הציבור. במקרה של פייסבוק ממדובר בפעולה מורכבת ולא קלה, בשל מיליארדי משתמשיה. המיתוג נועד להשפיע גם על חברות הדירוג, הרגולטורים, אגודות ידידים, בוגרים, ארגונים קהילתיים, פוליטיקאים, אנשי תעשייה ומומחים בתחום. מותג מצוין. אפל. צילום: BigStock ניקח כדוגמה את המותג אפל. מומחי המיתוג ישמחו להסביר שמדובר בלוגו מצוין: הוא פשוט, זכיר, בעל משמעות, שייך לקטגוריה, ניתן לתיאור במילה אחת ולא פחות חשוב – מבטא את המסר המרכזי באסטרטגיית המותג של החברה, שהוא לקחת, או לתת "ביס", מהידע. שורה של שאלות – עד ההכרזה, ובעצם גם אחריה שאלות רבות עולות לגבי שינוי שמה של פייסבוק. בכל זאת, מדובר במפלצת של מזומנים, עם מיליארדי משתמשים ואפליקציות פופולריות במיוחד. עוד לא הוזכר כאן שאינסטגרם, ווטסאפ ומסנג'ר – כולם שלה (וגם מותג המשקפיים החכמות אוקולוס). חישבו מה היה קורה לו ארצות הברית הייתה משנה את שמה ל-"איחוד המדינות שוחרות החופש מבריטניה העריצה" ורוסיה הייתה מתהדרת בשם "האימפריה בעלת השטח הגדול בעולם, הגובלת ב-14 מדינות ולה תשעה אזורי זמן". התגובות במקרים אלה היו נעות בין "הם השתגעו? למה הם עשו את זה? מה זה יועיל להם?" ועד "האם המהלך יצליח?". כאן יש להוסיף עוד שאלות: האם מדובר במהלך אמיתי, או עוד אחד מאינסוף ספינים? והיה והמהלך אמיתי, כיצד תימדד ההצלחה – בצמצום היקף הנטישה? בהגדלת כמות המשתמשים? בהגדלת היקף הפעילות של כל משתמש.ת? בשינוי הסנטימנט השלילי, לעתים, כלפיה? למומחית למיתוג שעמה שוחחתי השבוע לא היה ספק: "המהלך יצליח", היא קבעה נחרצות. "פייסבוק מאוד מוצלחת ויודעת למקד את השירותים שלה באופן מותאם אישית למשתמשים. המהלך יצליח, כי לפייסבוק יש משאבים פיננסיים עצומים. אין ספק שעם המשאבים שלה, פייסבוק שכרה את מיטב המומחים לתחום – פסיכולוגים, סוציולוגים, מפתחי ממשק משתמש, ואנשי שיווק ומיתוג". פסל של ויליאם שייקספיר בלונדון. צילום: מתוך BigStock לסיום, כמעט מתבקש כאן ציטוט של אחד המחזאים הגדולים בהיסטוריה, ויליאם שייקספיר. כה אמרה ג'ולייטה באחד המחזות הידועים שלו, רומיאו ויוליה (תרגום: דורי פרנס): "…הייה רק שם אחר! מה יש בשם? מה שנקרא לו שושנה. ריחו יהיה מתוק תחת כל שם אחר כשם שרומיאו, אילו לא נקרא רומיאו, היה מושלם כשם שהוא גם בלי התואר. זרוק, רומיאו, את שמך, ותחת שם אשר אין לו בך שום חלק, תפוס וקח אותי כולי". ימים יגידו האם ויליאם צדק לגבי מארק.

שירות התשלומים האינטרנטי פייפאל (PayPal) מתכנן השתלטות על פינטרסט (Pinterest), כך לפי דיווחים המתבססים על גורמים יודעי דבר. לפי הדיווחים, היקף העסקה כ-45 מיליארד דולר. העסקה עדיין אינה בטוחה ומימושה לא וודאי. עם זאת, פייפאל מקווה להצליח להביא את המשא ומתן לסיומו עד ה-8 בנובמבר, אז תציג את הרווחים הרבעוניים שלה, כך אמרו האנשים שמכירים את התהליכים ל-Bloomberg News אתמול (ד'). הבשורה על ההשתלטות המתגעשת הזניקה את מניית פינטרסט. על פי הטענות, פייפל הציעה 70 דולר למניה של פינטרסט, לכן חושב מחיר הרכישה ככזה שיעמוד בסופו של דבר על 45 מיליארד דולר. אם תצא לפועל, העסקה תהווה את ההשתלטות הגדולה ביותר של קבוצת מדיה חברתית עד כה, ותאפיל על רכישתה של לינקדאין בידי מיקרוסופט. השראה ורעיונות, כמו גם הצעות לרכישה מיידית. פינטרסט. צילום מסך שתי חברות שהרוויחו וגדלו בזכות הקורונה שתי החברות נחשבות למי ש"חגגו" בעיתות מגיפת הקורונה. הגבלות היציאה מהבית והריחוק החברתי גרמו ליותר ויותר אנשים לעבורך לעשות את הקניות שלהם באינטרנט כשעל נתח נכבד מרכישות אלו שילמו הגולשים באמצעות חשבון הפייפאל שלהם. פייפאל מחזיקה גם בשירות התשלומים הניידים Venmo, והתרחבה במגזר 'קנה-עכשיו-שלם-אחר כך' (BNPL) כשבחודש שעבר רכשה את פיידי (Paidy), שירות יפני המתמחה ב-BNPL, תמורת 2.7 מיליארד דולר. פינטרסט – רשת חברתית שמאפשרת שיתוף של תכנים ויזואליים – נוסדה בסן פרנסיסקו לפני 11 שנים. כיום יש לה יותר מ-478 מיליון משתמשים פעילים. הפלטפורמה העסיקה רבים בעת הסגרים, והיו מי שקיבלו דרכה השראה בין היתר לפרויקטים לשיפוץ ביתם או לעיסוקי DIY שונים. בתחילת דרכה הייתה פינטרסט מקום שבו משתמשים יכולים לשמור תמונות מהאינטרנט על מה שנקרא 'לוח נעצים', בתוך חלוקה לנושאים מסוימים – למשל, כאשר הם מתכננים חופשה או רוצים לעצב מחדש את הבית שלהם. אולם במשך הזמן פינטרסט הלכ והפכה למעין מנוע חיפוש ויזואלי, בעיקר בזכות הכישורים הטכניים שהתווספו לשירות, שיכולים לזהות אובייקטים דומים. על בסיס יכולת זו, הפלטפורמה התחילה למלא תפקיד חשוב יותר ויותר במסחר אונליין, כשידעה להציע למשתמשים אפשרויות לרכוש את הפריטים שהוצגו בפניהם באופן מיידי. בשנה שעברה חתמה פינטרסט על הסכם עם Shopify, פלטפורמת מסחר אלקטרוני לקמעונאים מקוונים, כדי לאפשר ללקוחותיה גם ליצור קטלוגים באפליקציית Pinterest. האבולוציה הזו כנראה מושכת את פייפאל, משום שאם תתמזג עם פינטרסט, הרוכשת עשויה להרוויח מכך שיותר ויותר גולשים רוכשים סחורות כיום דווקא עקב התקלות בהם במדיה החברתית, שבה הם פוגשים גם "המלצות" של "משפיעני רשת" על הסחורה הקמעונאית. למעשה, אימוץ פינטרסט אל חיקה החם של פייפאל יכול למנף את הנרכשת לכדי מתחרה אמיתית של פייסבוק, שגם היא מתחזקת – בעיקר באינסטגרם שבבעלותה – רשת חברתית שמהווה כר פורה לפעילות מסחר אלקטרוני. מניות פינטרסט זינקו, כאמור, בסך הכל בכמעט 13% מאז הדיווחים על העסקה המתגבשת, והדבר מהווה הוכחה נוספת שהרכישה יכולה להזניק באופן ניכר גם את שווי השוק של פייפאל, שעומד כיום על 304 מיליארד דולר. לפי שעה, לא נמסרה כל תגובה על החדשות מפייפאל או מפינטרסט.

אילון מאסק הוא האיש העשיר ביותר בעולם, עם הון של 219.6 מיליארד דולר, נכון להבוקר (ה'). אלא שלפי מורגן סטנלי, אחד הגופים הפיננסיים החשובים בעולם, הוא צפוי להיות האדם הראשון בעולם שהשווי שלו יעמוד על יותר מטריליון דולר. ובמילים אחרות: הטריליונר הראשון בעולם. מאסק השיג את הונו עד כה בעיקר בגלל חברת הרכבים החשמליים שלו, טסלה, שרושמת עליות מטאוריות, וגם אמש דיווחה על תוצאות כספיות מצוינות. החברה אמנם פספסה את תחזיות האנליסטים בסעיף הכנסות הרבעון השלישי, שעלו "רק" ב-56.9% ל-13.8 מיליון דולר (הצפי עמד על 14 מיליארד), אבל עברה אותן ברווח הנקי למניה Non-GAAP, שעמד על 1.86 דולר לאחר זינוק של 433.33%. האנליסטים חזו שהוא יגיע ל-1.58 דולר. הרווח הנקי של טסלה לפי GAAP זינק כמעט פי ארבעה – ב-388.8% – ל-1.6 מיליארד. החברה ייצרה במהלך הרבעון כ-237.8 אלף מכוניות – הישג מרשים לנוכח השיבושים בשרשרת האספקה, בגלל הקורונה – ומכרה 241.3 אלף כלי רכב. אלא שבמורגן סטנלי אומרים שהקפיצה הבאה בהון של מאסק צפויה להגיע לא מטסלה, כי אם מחברת החלל שלו, SpaceX. מאסק הוא איש עם הרבה מוטיבציה, שבמקרים רבים נובעת מתחרות. לכן, הוא נוהג ללעוג למי שאותו הוא עבר וכיום מזנב בו בצמרת עשירי העולם – ג'ף בזוס, הבעלים של אמזון ושל חברת חלל משלו, בלו אוריג'ין. הונו הנוכחי של המתחרה עומד על 199.6 מיליארד דולר – 20 מיליארד פחות מזה של מאסק. לא מזמן מאסק שלח לבזוס מדליית כסף – סימן להיותו העשיר מספר 2 ולא מספר 1, שהוא, כאמור, מאסק עצמו. בדרך לעבור את הרף של 200 מיליארד דולר אדם ג'ונס ממורגן סטנלי ציין שהסיבה המרכזית לקפיצה הצפויה בפעילות – ובתוצאות הכספיות – של SpaceX היא שהחברה "מאתגרת כל תפיסה של מה שאפשרי, בכל הנוגע לטילים, רכבים (הכוונה היא לרכבי חלל – י"ה) ותשתיות תומכות". לפי בלומברג, נכון לעכשיו, SpaceX אחראית ל-17% בלבד מהונו של מאסק. מוקדם יותר החודש שווי השוק שלה עבר את הרף של 100 מיליארד דולר ולפי ג'ונס, היא שועטת בדהרה אל עבר הרף של 200 מיליארד. האנליסט ציין שהוא רואה את SpaceX כקבוצה של חברות, שפעילות בתשתיות חלל, צפיות על כדור הארץ, חקר מעמיק של החלל ותעשיות נוספות – ולא כחברה אחת. בתוך כך, מאסק קיבל אתמול חדשה טובה נוספת, שמימושה צפוי להגדיל עוד יותר את ההון שלו: הרשויות במחוז קלארק שבמדינת נבדה נתנו אישור ראשוני לחברה אחרת שלו, בורינג, לבנות רשת של מנהרות מתחת ללאס וגאס, שתאפשר לרכבי טסלה לעבור בתוכן. מכל אלה נראה שעתידו של מאסק ורוד והתחזית של מורגן סטנלי, הגם שהיא שאפתנית, היא בהחלט ברת מימוש. סייע בהכנת

רבים בישראל, כולל המנהיגים (ובראשם ראש הממשלה החדש, נפתלי בנט, שהגיע מהתחום), יודעים להתפאר באמירה: "אנחנו אומת סייבר". אלא שרק מעטים השקיעו מחשבה בנכונות של הצהרה זו. קל להיזכר בסטארט-אפים ישראליים שחשבו על רעיונות מדהימים בתחום הסייבר, גייסו כספי השקעה ובסוף מכרו את החברה במטרה להתעשר בקלות ובתוך זמן קצר. תשאלו את בנט, שלפני שנכנס לפוליטיקה מכר את סאיוטה שלו ל-RSA ושלשל מיליונים לקופתו. אין בזה שום דבר פסול, אם התהליך מבוצע ביושר, שקיפות, יסודיות ובמטרה לגרום לעולם להיות מאובטח יותר. אבל, האם צעירים מוכשרים אלה, רבים ככל שיהיו וגם יבורכו, יגרמו לכך שארגונים חיוניים כמו בנקים, בתי חולים, מוסדות השכלה גבוהה, חברות ביטוח וספקי תקשורת, מים וחשמל יהיו מאובטחים ברמה סבירה? התשובה המוחצת היא: כמובן שלא! האם קיומם של נהלים ורגולציה יגרמו לארגונים להיות יותר מאובטחים? התשובה היא: ייתכן, בתנאי שיש גורם שמחזיק מקל ויש ביכולתו לסגור עסקים, אם הם לא עומדים בתקן. יש לכך דוגמאות בארץ, והתהליך כנראה עובד לא רע, כי מנהלי אבטחת סייבר יותר מודאגים מהאשמה כלפיהם אם הארגון שלהם ייסגר עקב הגנת סייבר רשלנית. האם יש בעיה? אכן, יש בעיה, וכזו חמורה, כי הגנת סייבר על ארגונים לא מושגת רק עם צעירים מוכשרים שחולמים להתעשר, כשלצד זה יש או אין רגולציה. ישראל יכולה להפוך לאומת סייבר באמת אם העובדים בארגונים שבהם פועלות מערכות מידע, תעשייה ועוד ילמדו כיצד להגן על הארגון שלהם. כלומר: שנושא הגנת הסייבר ייפול על הכתפיים לא רר של המנהלים המתאימים והעוסקים בתחום, אלא גם על אלה של כלל העובדים בארגון. ישראל אומת סייבר? לא ממש. מקור: BigStock ישראל לימדה וממשיה ללמד את הסינגפורים מה נדרש כדי להפוך לאומת סייבר. הם כבר מצליחים במשימה זו, בעוד שאנחנו, למרבה הצער, לא ממש. נכון כאן מאוד הפתגם שלפיו התלמיד עולה על רבו. התלמידים יותר מוצלחים מהמורים, וזה לא תמיד מצב בריא. ודאי שלא במקרה הזה. מה צריך לעשות כדי להפוך באמת לאומת סייבר? יש כמה דרכים, שעלינו להתעשת ולבצע אותם, לפני שיהיה מאוחר מדי: ארגונים חייבים להשקיע בהדרכה של העובדים שלהם, ברמה מותאמת לכל קבוצת עובדים. ההדרכות חייבות להתבצע על ידי מרצים מקצוענים ולא כאלה שמוכנים לספק אותן ללא עלות. כמו בסינגפור, הממשלה צריכה לסבסד הדרכות סייבר שמוצעות על ידי מרצים וארגונים המתמחים בתחום. כל אחד מהארגונים חייב לבצע סקר סיכונים שנתי, ליצור דו"ח מפורט ולתקן את הפגמים שנתגלו. נדרשת הקפדה מיוחדת על שרשרת האספקה עבור מכשירים, תוכנות, שירותי תחזוקה ועוד. חשוב שאלה שמנהלים את האבטחה יהיו מומחים בעלי ידע מעמיק בתחום הספציפי שלהם. המומחים בארגון יידרשו לעבור הדרכות והסמכות תקופתיות באמצעות גורמים מקצועיים בתחום. לגבי אבטחת סייבר, אין לבצע חישובי החזר השקעה (ROI), אלא נדרש ליישם הגנה מתאימה. יש לפעול בהתאם להנחיות שנכתבו באופן קפדני לכל תחום על ידי מערך הסייבר הלאומי. מנהלים בארגונים נדרשים להכיר ולפעול בהתאם לפרק 5 פסקה 1 בתקן 27001-2013 ISO. האם זו משימה אפשרית? למרות העובדה שלא ניתן להשיג אבטחת סייבר מוחלטת שתגן על כל ארגונים בפני מתקפות, המנהלים חייבים לדעת שיותר מ-90% מהקמפיינים שגרמו נזק משמעותי, אובדן הכנסות, השבתה ואף סיכון לחיי אדם נגרמו עקב התנהלות רשלנית ולא מקצועית של עובדים, מנהלים וספקי שירות. אם הם ישקיעו בהדרכות תקופתיות לעובדים ואלה ייהפכו לחובה, הם יוכלו לשדרג באופן משמעות את הגנת הסייבר על הארגונים שלהם. כך אפשר יהיה לשמור על יתרון קבוע כלפי התוקפים האלימים ולומר בביטחון שישראל היא אומת סייבר. הכותב הינו מרצה לאבטחת סייבר עם מיקוד על מערכות תעשייה, ומבצע הדרכות בתחום זה בישראל ובחו"ל. הכנס השישי הבינלאומי Cybersec 2021 & AI-ML ICS של אנשים ומחשבים יתמקד בהגנת סייבר, ויכלול מרצים וצופים מישראל ומחו"ל. מדובר באירוע היברידי שיתקיים ביום ד' הקרוב, ה-27 באוקטובר. להרשמה לאירוע לחצו כאן.