הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
02/01/22 17:15
13.25% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מיקרוסופט התחילה את השנה האזרחית החדשה עם תקלת תוכנה משונה, שגרמה לכך ששרתי ה-Exchange של החברה לא יכולים היו להוציא מיילים. מתברר שמנוע ההגנה מנוזקות של החברה, FIP-FS, סבל ממה שזכה מיידית לכינוי "באג 2022" – שם שאולי יעלה חיוך (ואולי לא) על שפתיהם של הוותיקים, שזוכרים את תקופת החשש מבאג 2000, שהסתיים בלא כלום.
מדובר בתקלה שהשפיעה על מערכות ה-Exchange בהתקנה מקומית ופועלות באופן אוטומטי – כלומר, על גרסת Exchange Server 2013. המערכת, FIS-FS, בודקת את כל הודעות הדואר שיוצאות מהשרת, כדי לוודא שהן נקיות מרושעות ומספאם. עם כניסת השנה החדשה, השרתים הפסיקו להוציא הודעות דואר, כאמור, או שהן התעכבו למשך זמן רב מאוד.
חוקרי אבטחה חשפו, בסופו של דבר, שהסיבה לכך נובעת משמירת התאריך כמשתנה int32. משתנה כזה יכול לקבל ערך מרבי של 2,147,483,647, אבל הערך של השנה החדשה עומד על מספר גדול יותר – 2,201,010,001 לפחות. התוצאה הייתה שהסריקה של הדואר היוצא הייתה לא תקינה, וההודעות נחסמו.
מנהלי שרתי המייל גילו שאפשר פשוט להפסיק את הפעילות של מנוע הבדיקה עד להתקנת עדכון שיפתור את הבעיה.
בינתיים, מיקרוסופט כבר הודיעה שהיא מצאה פתרון לבעיה, והיא מספקת תרחיש אתחול אוטומטי למניעת הסריקה, כמו גם פתרון שמאפשר למי שרוצה בכך לתקן את הבעיה באופן ידני. את התרחיש, שניתן להורדה מכאן, ניתן להריץ במקביל על כמה שרתים. את ההסבר המלא והדרך לבצע את התיקון באופן ידני אפשר למצוא כאן.
02/01/22 11:43
7.23% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
השקת שירותי ה-5G של האינטרנט המהיר בארה"ב תדחה ולא תתקיים כפי שתוכננה בשבוע שעבר, זאת אחרי שרשות התעופה הפדרלית האמריקנית, ה-FAA, פנתה לספקיות טלקום וביקשה זאת, לנוכח חששות שהטכנולוגיה החדשנית תפגע בבטיחותן של טיסות.
שר התחבורה, פיט בוטיג'ג', וה-FAA שלחו מכתב אל וריזון (Verizon) ו-AT&T בבקשה לעכב את השקת שירותי ה-5G שלהן, ובו ציינו כי "אנו מבקשים שהחברות שלכן ימשיכו להשהות את הצגת שירות ה-C-Band המסחרי לתקופה קצרה נוספת, של לא יותר משבועיים מעבר לתאריך הפריסה המתוכנן כעת של 5 בינואר", כתבו השר וראש ה-FAA, סטיב דיקסון, לשתי החברות ביום ו' האחרון.
הפונים הוסיפו כי "שירות C-band המסחרי יוכל להתחיל כמתוכנן בינואר, עם חריגות מסוימות סביב שדות תעופה מועדפים. ה-FAA ותעשיית התעופה יזהו את שדות התעופה המועדפים, שבהם אזור חיץ יאפשר המשך פעולות תעופה בבטחה, בזמן שה-FAA תשלים את הערכותיה לגבי פוטנציאל ההפרעות סביב שדות התעופה הללו".
חברות התעופה התקוממו על נזקי ה-5G האפשריים
קבוצת הסחר של תעשיית התעופה, המכונה A4A, הזהירה ממש באחרונה מפני נזק משמעותי אם השקת 5G תתקיים ליד שדות תעופה גדולים. "מטוסים לא יוכלו להסתמך על מדי גובה רדיו עבור נהלי טיסה רבים, ולכן לא יוכלו לנחות בשדות תעופה מסוימים", מסרה הקבוצה ביום ה' במזכר.
A4A אמרה כי 11 חברות התעופה החברות בה עומדות בפני הצורך לנתב מחדש או לבטל "אלפי" טיסות, וכתוצאה מכך הן עלולות לספוג הפסדים של למעלה ממיליארד דולר.
תחבל בפעולת מטוסים? 5G. אילוסטרציה. צילום: BigStock
עוד נמסר מטעם הקבוצה כי השירות החדש ישפיע על כל שלושת שדות התעופה הגדולים באזור ניו יורק – לה גווארדיה, קנדי וניוארק שבניו ג'רזי – כמו גם על או'הייר בשיקגו, לוגן שבבוסטון, דאלאס-פורט וורת' שבטקסס, לוס אנג'לס אינטרנשיונל ונמל התעופה הבינלאומי של סן פרנסיסקו.
היועץ הכללי של קבוצת הסחר אף איים לפנות לבית המשפט בשבוע הבא, אם ה-FAA לא יגיב לבקשת הקבוצה לעיכוב.
הטכנולוגיה החדשנית עוד צריכה בדיקה
למעשה במכתבה זה מודה רשות התעופה שיהיה צורך במחקר נוסף על ההשפעות האפשריות של 5G על פעולתן של מערכות אלקטרוניות שונות במטוסים, כולל מד הגובה ('מד גובה רדיו' בשמו המלא) שלהם, לפני הכנסת האינטרנט של הדור הבא לפעולה. עם זאת, על פי דיווחים שונים, בפועל, עדיין לא דווח על תקריות שנגרמו על ידי הרשת המהירה במדינות שבהן כבר נעשה שימוש ב-5G.
יצוין כי וריזון ו-AT&T הסכימו בעבר על עיכוב של חודש בהשקת שירותי ה-5G שלהן, המספקים מהירויות גבוהות יותר כאשר מכשירים ניידים מתחברים לרשתות שלהם, ומאפשרים למשתמשים לחבר מכשירים רבים לאינטרנט מבלי להאט אותו.
דובר וריזון, ריצ'רד יאנג, אמר בתגובה על הפנייה: "קיבלנו את המכתב לפני זמן קצר, אחרי 18:00 בערב ראש השנה, ונצטרך קצת זמן כדי לעיין בו".
דוברת AT&T, קים הארט ג'ונסון, אמרה שהחברה בוחנת את המכתב.
02/01/22 15:17
7.23% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
סין מפנה חלק עיקרי ממאמצי המעקב אחרי הפעילות ברשת האינטרנט הפנימית שלה כלפי חוץ, ועוסקת באופן מסיבי בכריית נתונים ותעבורות מהמדיה החברתית המערבית – כולל פייסבוק וטוויטר. זאת, כדי לצייד את סוכנויות הממשל, הצבא והמשטרה שלה במידע על מטרות זרות; כך עולה מתחקיר של הוושינגטון פוסט.
כתבי העיתון הצליחו לשים את ידיהם על מאות מסמכי מכרזים סיניים, כמו גם חוזים והודעות של חברות לרגולטורים שונים במדינה. מהמסמכים עולה כי סין הקימה ומתחזקת רשת כלל מדינתית של שירותי מעקב אחרי נתונים ממשלתיים. שירותים אלה פותחו בעשור האחרון והם מכונים "תוכנת ניתוח דעת קהל". מטרת שירותי המעקב היא להתריע בפני פקידי ממשל מקומיים מפני הימצאותו של מידע רגיש מבחינה פוליטית באינטרנט.
התוכנה מכוונת בעיקר למעקב אחר משתמשי האינטרנט המקומיים בסין ולתכנים שמפורסמים באמצעי התקשורת הסיניים. אולם, כתבי הוושינגטון פוסט בחנו מאות ואלפי מסמכים וחוזים הקשורים ליותר מ-300 פרויקטים ממשלתיים בסין מאז תחילת 2020, שמהם עולה שחלק לא מבוטל מהמעקב כולל איסוף נתונים על יעדים זרים ממקורות מערביים – כאמור, בעיקר מהמדיה החברתית.
המסמכים, הנגישים לציבור באמצעות אתרי מכרזים אונליין, מראים גם שסוכנויות סיניות ממשלתיות – כולל תקשורת ממלכתית, מחלקות תעמולה, יחידות משטרה וצבא, ורגולטורים בתחום הסייבר – רוכשים מערכות חדשות, או מתוחכמות יותר, כדי לאסוף נתונים.
מהו אותו ציוד מעקב?
בין ציוד המעקב שנחשף: תוכנת מדיה ממשלתית-סינית, בעלות של 320 אלף דולר, שכורה נתונים מטוויטר ומפייסבוק כדי ליצור בסיס נתונים על עיתונאים ואנשי אקדמיה זרים; תוכנית מודיעין של משטרת בייג'ינג, בעלות של 216 אלף דולר, שמנתחת שיחות של אנשים במערב על הונג קונג וטייוואן; ומערכת המותקנת במרכז הסייבר בשינג'יאנג, אזור מגורי האוכלוסייה האויגורית בסין, שמקטלגת את השיחות שמנהלים במדיה החברתית בני קבוצת המיעוט המוסלמית אל מחוץ לגבולות המדינה.
משקיפים ציינו שכלי ורשתות מעקב אלה הם חלק ממשימה רחבה יותר של הממשל בבייג'ינג – לחדד את מאמצי התעמולה הזרה שלה, ולעשות זאת באופן מבוסס ביג דטה ובינה מלאכותית. כך, הסבירו, פקידי הצנזורה הסיניים אף יצרו רשת של מערכות התרעה בזמן אמת, אם מתגלות שיחות בנושאים שעלולים, לתפיסתם, לפגוע באינטרסים של המשטר.
02/01/22 12:52
6.02% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
פגיעות קטלניות בבעלי חיים, ירי בבית ספר ואפילו קניבליזם: עובדת טיקטוק (Tiktok), שתפקידה היה לבדוק תכנים ברשת החברתית המגה-פופולרית, נאלצה לצפות בכל זה, ויותר, וכעת היא טוענת לטראומה פסיכולוגית עקב החשיפה לסרטונים האכזריים והקשים.
קנדי פרזייר עבדה בעבור חברת המדיה החברתית בארה"ב כבודקת תוכן, לצורך צנזור תכנים אסורים ובלתי חוקיים מהשירות. לפי בלומברג, כיום, אחרי אבחון, העובדת סובלת מהפרעת דחק פוסט טראומטית עקב עבודתה זו. לכן פרזייר תובעת כעת את טיקטוק ואת חברת האם הסינית של הפלטפורמה, בייטדאנס (Bytedance). התובעת, כך על פי הדיווחים ובהתבסס על כתב התביעה, סבלה מנדודי שינה וסיוטים.
המון המון המון תוכן לסקור
נכון לעכשיו טיקטוק היא אולי הרשת האולטימטיבית של הצעירים – בני נוער אבל גם ילדים רבים עושים בה שימוש במשך שעות רבות בכל יום. קשה שלא להתמלא חששות ותהיות לנוכח העובדה ש-אם פרזייר נפגעה בנפשה מהסרטונים שאליהם נחשפה, כיצד אלו משפיעים על נפש הדור הצעיר שלנו.
ואולם, אפשר שהבעיה של פרזייר קשור למסת התוכן שבה צפתה, ובנוסף ניתן לקוות שאנשים כמו פרזייר הם המגינים על הילדים מהגעת התכנים הקשים כל כך לעיניהם.
מה הם רואים ולמה הם נחשפים שם? ילדים בטיקטוק. אילוסטרציה. צילום: BigStock
במקרה של סוקר תוכן מדובר בצפייה בכמות סרטונים עצומה, כשבנוסף סוקרי התכנים בטיקטוק מחויבים לצפות בהם בזמן קצר מאוד. הבודקים עובדים במשמרות של 12 שעות, ואינם רשאים להקדיש יותר מ-25 שניות לסרטון, כשעליהם לצפות בשלושה עד עשרה סרטונים בו-זמנית, כדי להיות יעילים.
נזכיר כי ביולי האחרון החליטה טיקטוק להאריך את הסרטונים שאותם ניתן לצלם ולהעלות אליה פי שלושה, וכעת הם יכולים להיות בני דקה כמו בעבר אבל אפילו להמשך עד שלוש דקות, שזהו אורת המקסימום כיום פר-קליפ.
כללים לתוכן אסור שהאלגוריתם והסוקרים האנושיים מחפשים
בטיקטוק, הסרטונים נבדקים אוטומטית לתוכן באמצעות אלגוריתם, כפי שמצוין בדף הבית של השירות. אם הטכנולוגיה מזהה הפרות של ההנחיות, הסרטון יוסר אוטומטית. שלב נוסף בבדיקת התוכן הוא זה שבו עובדים אנושיים סוקרים את הסרטונים באופן ידני, בחיפוש אחרי תכנים שאינם הולמים את השירות.
לרשת החברתית מבוססת הסרטונים הקצרים הלולאייתם יש מדיניות האוסרת על העלאת סרטוני וידיאו עם תכנים מסוג מסוים. אחד הדגשים בפלטפורמה הוא איסור על הפצת אלימות, ולכן היא מחרימה כל סוג של איומים או קריאה לאלימות המפלטפורמה, לדבריה. בנוסף אסור לקדם בטיקטוק ארגוני פשע או פשעים, דברי שטנה, גזענות וסקסיזם. אסורים גם סרטונים המתארים עירום, פורנוגרפיה או תוכן מיני בוטה.
בוחנים כמו פרזייר מועסקים כדי לשמור על הכללים של הפלטפורמה, ולכן צופים בשלל חומרים שלעולם לא יעלו אליה בסופו של יום, כך יש לפחות לקוות.
איך שומרים על הסוקרים?
גם בפייסבוק וביוטיוב התקבלו לאורך השנים דיווחים של סוקרים ובודקי תכנים על הצלקות הנפשיות שהחשיפה הזו מסבה להם, ושתי החברות שעומדות מאחורי השירותים, מטא וגוגל בהתאמה, כבר פיתחו, לדבריהן, קווים מנחים שיעזרו למנחים להתמודד עם תוכן טראומטי. בין השאר בשירותים אלו המשמרות אמורות להימשך ארבע שעות בלבד, והחברות גם מציעות לסוקרים תמיכה פסיכולוגית.
לפי כתב האישום, טיקטוק לא יישמה הנחיות כאלו לעת עתה והזנחה זו מצלקת את העובדים, וגרמה לפרזייר לפגיעה הנפשית הלא פשוטה.
בתביעתה טוענת הסוקרת, כאמור, כי במסגרת תפקידה היא צפתה בתוכן גרפי, כולל סרטונים של תקיפה מינית, קניבליזם, רצח עם, ירי המוני, התעללות מינית בילדים והשחתת בעלי חיים. פרזייר, שהייתה בכלל עובדת קבלן מטעם חברת Telus International (כפי שסוקרי תוכן רבים הם עובדי קבלן), אמרה שהיא נדרשה לסקור מאות סרטונים ביום, וכעת מבקשת פיצוי בגין הטראומה שלה.
טיקטוק לא הגיב בנוגע לתופעה בכלל, אך כן מסרה כי היא שואפת "לקדם סביבת עבודה אכפתית לעובדים ולקבלנים שלנו". החברה הוסיפה: "צוות הבטיחות שלנו משתף פעולה עם חברות צד שלישי בעבודה הקריטית של סיוע בהגנה על הפלטפורמה והקהילה של טיקטוק, ואנחנו ממשיכים להרחיב את מגוון שירותי הבריאות, כך שהבודקים ירגישו נתמכים נפשית ורגשית".
02/01/22 13:04
6.02% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
שם ותפקיד: נוי גזית מילט, מנתחת מערכות ומנהלת פרויקטי דיגיטל, הכשרה חברה לביטוח.
ותק בתפקיד: שנה ו-4 חודשים.
השכלה ושירות צבאי: אני בוגרת תואר ראשון B.Sc במערכות מידע. לפני כן, בשירותי הצבאי הסדיר הייתי טכנאית מחשוב ותקשורת מחשבים בגדוד קשר בחיל המודיעין, והמשכתי לשירות קבע שעיקרו עסק בהטמעת מערכת מידע חדשה בחיל.
מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? בזכות השירות ותפקידיי בצבא נחשפתי לתחום המחשוב ומערכות המידע. שם הבנתי שהתשוקה שלי היא החיבור בין האנשים (משתמשי המערכת) לבין המערכת.
האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? אני מאמינה שאנחנו בעיצומה של מהפכה בשנים האלו, בטח בעולם הדיגיטלי, שמאפשר עבודה מרחוק וניהול זמנים גמיש. אני שמחה לומר שאני מוקפת בחברות טובות שהן מפתחות תוכנה ומנחות מערכות בחברות ההיי-טק הגדולות ובארגונים הגדולים ביותר בארץ. כולן עובדות בתחום, מקודמות ומתפתחות.
האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? באופן אישי לא חוויתי אפליה. בשנותיי כעובדת בתפקידים דומים בארגונים גדולים, נמדדתי ראשית כבן אדם ועל פי הביצועים המקצועיים שלי, אף פעם לא על פי המגדר שלי, הן בראיונות עבודה והן בשגרת העבודה היומיומית. לשמחתי גם ב-הכשרה, באגף מערכות מידע, נשים מאיישות תפקידי מפתח.
02/01/22 15:01
6.02% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
ועד עובדי שע"מ, זרוע המחשוב של רשות המיסים, הכריז היום (א') על תמיכה ביו"ר ההסתדרות, ארנון בר דוד, לכהונה נוספת בתפקיד – לקראת הבחירות, שייערכו במאי הקרוב. הוא מצטרף בכך לוועדי עובדים נוספים, בהם זה של אל על, שהכריז על תמיכתו ביו"ר ההסתדרות המכהן ביום ה' האחרון.
יש לציין שוועד עובדי שע"מ הוא לא קטן, ומייצג מאות עובדים. הוועד ניהל בשנתיים האחרונות מאבקים מקצועיים מול הנהלת הרשות, בדרישות שונות לשיפור תנאי העובדים ולמניעת הרחבת העסקת עובדי מיקור-חוץ.
"אעשה הכול כדי שליו"ר ההסתדרות המכהן תהיה תמיכה מעובדי שע"מ, מכל משרדי הממשלה ומכל מי שהוא השפיע עליו ועל תנאי ההעסקה שלו", אמר דורון דודו, היו"ר הוותיק של הוועד.
דורון דודו, יו"ר ועד עובדי שע"מ, זרוע המחשוב של רשות המיסים. צילום: יח"צ
דודו מנמק את עמדת הוועד בכך שעובדי שע"מ זוכים בימים אלה לתמיכה רחבה בהסכם שמתגבש עם המדינה, שנקרא "הסכם שע"מ". הוועד ניהל סביב ההסכם הזה מאבק ממושך, ולדבריו זכה לגיבוי ולתמיכה מוחלטת מבר דוד.
לדברי דודו, "בר דוד ניהל את ההסתדרות בתקופת הקורונה בצורה יוצאת דופן, במיוחד אם אני משווה את התנהלותו לראשי הסתדרות קודמים לו במצבי משבר שונים, שבהם עובדי המדינה שילמו על כך. בר דוד הוא מנהיג עם קור רוח וניסיון, שלא נרתע מהפעלת כוח במידת הצורך".
"יו"ר ההסתדרות הנוכחי בא מתוכנו, צמח מתוך הוועדים במשך 30 שנים, מכיר את העבודה ואנחנו סומכים עליו", ציין.
דודו ציין ש-"אני לא פוסל מועמד אחרים וחשוב שתהיה התמודדות, אבל אני משוכנע שיו"ר ההסתדרות הנוכחי הוא זה שינצח, וכפי שאמרתי, נעשה הכול כדי שזה יקרה. אני חבר בוועדים קרוב ל-20 שנים ומעולם לא הרגשתי גאווה במנהיג שלנו".
האם עופר עיני יתמודד שוב?
באחרונה נפוצו שמועות שלפיהן עופר עיני, שכבר היה יו"ר ההסתדרות, מתכוון להתמודד שוב לתפקיד, אולם הוא לא מסר עד כה כל הודעה בעניין. בראיון למעריב התייחס בר דוד לאפשרות זו ואמר: "אני לא יודע אם עיני יתמודד, אבל לימדו אותי שהולכים קדימה ולא אחורה".
יצוין שביולי 2020 מינה בנק דיסקונט את עופר עיני כיועץ להנהלה מול ועד העובדים של הבנק – דבר שעורר הרמת גבה ואף כעס מצד גורמים רבים.
בהסתדרות מאוגדים כמה ועדי עובדים המייצגים חברות היי-טק ואף יש בה איגוד שמייצג עובדי היי-טק, טלקום וסלולר, בראשותו של יקי חלוצי. בשנים האחרונות ניהלו חלק מאותם ועדים מאבקים מול הנהלות החברות שאת עובדיהן הם מייצגים, בגיבוי ההסתדרות. בין היתר, מדובר בוועדים של פלאפון ויס, שנאבקים על שמירת זכויותיהם בעקבות המיזוג הצפוי בין החברות.
יש לציין שהבחירות הקרובות להסתדרות ייערכו בפעם הראשונה באופן דיגיטלי, ובמכרז להפעלתן זכתה מלם, בפרוקיט שעלותו נאמדת ב-30 מיליון שקלים.
02/01/22 15:23
6.02% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
הקואליציה הפלסטינית לזכויות דיגיטליות, ה-PDRC, ומועצת ארגוני זכויות האדם הפלסטינית, ה-PHROC, פרסמו בשבוע שעבר (ד') הצהרה המזהירה מפני העברת "חוק הפייסבוק" בכנסת ישראל, ומההשלכות החמורות של החקיקה המתגבשת על הזכויות הדיגיטליות של הפלסטינים.
כזכור, ועדת השרים לחקיקה אישרה בשלהי דצמבר את "חוק הפייסבוק", שמאפשר למדינה להוציא צווי בית משפט שיורו לחברות כמו פייסבוק וגוגל למחוק תכנים מסיתים מהאתרים שלהן וכאלה שמהווים עבירה פלילית. החוק, שיזמו השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, ושרת המשפטים, איילת שקד, עבר לאישור מליאת הכנסת.
לטענת הקבוצות, הצעת החוק הזו "מעניקה לבתי המשפט בישראל את הסמכות לדרוש הסרה של תוכן שנוצר על ידי משתמשים בפלטפורמות תוכן של מדיה חברתית, העלול להיתפש כדלקתי או כפוגע ב'ביטחון המדינה' או בביטחון האנשים, או ביטחון הציבור".
על פי החוק, המדינה תוכל לבקש מבית המשפט לעניינים מנהליים להוציא צווי הסרה שכאלו במקרים שבהם התוכן מהווה הסתה לטרור או עבירה פלילית, או כשהוא מהווה סכנה לביטחונם של אדם, הציבור או המדינה. חברות האינטרנט יחויבו למחוק את התכנים האלה, לאור הצו. The proposed Isr*eli “Facebook law” bill poses a major threat to free speech for #Palestinians and others, a collection of #Palestinian human rights groups said.@Motherl28134473 pic.twitter.com/KJjm3HSkOo
— Motherland (@Motherl28134473) January 1, 2022 יסייע לישראל לחבל ביכולת הפלסטינים להתבטא בפלטפטורמות החברתיות
ה-PDRC וה-PHROC הביעו דאגה ממונחים מעורפלים כמו "הסתה" ו"איומים על ביטחון הציבור", המופיעים בתיאור החוק, וחשש שהוא ייאכף בצורה רחבה מדי, כך שיגביל ביעילות את הקול הפלסטיני, ואת זכות הביטוי וחופש הביטוי של הפלסטינים.
הקבוצות, הפועלות למען זכויותיהם הדיגיטליות של הפלסטינים, התייחסו בהצהרתן למחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, שלדבריהן הגישה 2,421 בקשות לחברות מדיה חברתית להסיר תוכן פלסטיני בשנת 2016. ב-2020 הנתון הזה צמח ליותר מ-20,000 בקשות. החקיקה המוצעת, כך לטענת PDRC ו-PHROC, רק תחזק את הקשר בין מחלקת הסייבר לחברות המדיה החברתית, ותסייע לישראל לחבל ביכולת הפלסטינים להתבטא בפלטפטורמות החברתיות השונות.
לחוק יש גם מתנגדים יהודים וישראלים, שטוענים כי מדובר בפגיעה בחופש הביטוי ושהמלחמה בהסתה לטרור, אשר מתפרסמת בפלטפורמות כמו פייסבוק, לא צריכה להיעשות באמצעות חקיקה.
כך, למשל, איגוד האינטרנט הישראלי מסר ש-"אנחנו מצרים על קידום הצעת החוק. חוק הפייסבוק הוא לא כלי יעיל למאבק בהסתה ברשת. מחד, הוא יחסום פוסטים הנחזים להיות מסיתים אך ורק מעיניהם של משתמשים בישראל, בעוד שיתר העולם ימשיך לראותם. במקביל – החוק, במתכונתו הנוכחית, יאפשר הסרת פרסומים לגיטימיים ופגיעה בחופש הביטוי, שכן הוא כולל מונחים מעורפלים ועמומים כמו 'סכנה לביטחון הציבור' או 'סכנה לביטחון המדינה', שניתנים לפרשנות רחבה מדי, במיוחד כשהם יוצגו לבית המשפט במעמד צד אחד. אם היה חוק זה בתוקף בעת פרשת הבלוגר אנס אבו דעאבס, שכתב פוסטים סאטיריים על התומכים בהצתות (ומצא את עצמו עצור במשך שלושה ימים), היו
על פי האיגוד, "סוג כזה של צנזורה גסה של הרשת הוא פתח לפגיעה קשה בחופש הביטוי ולחופש הפוליטי בישראל. הסתה ברשת כיום היא תופעה שיש להילחם בה בדיוק פינצטה – לא בפטיש".
02/01/22 16:01
6.02% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"במהלך השנה האחרונה, קהילת הגנת הסייבר נתקלה באתגרים חדשים ופעלה להסתגל ולהגיב בדרכים חדשניות. כופרות כבר לא נחשבות רק לפעילות פלילית, אלא לאיום על הביטחון הלאומי והתשתיות הלאומיות; ההרתעה מתנהלת בכמה תחומים בו זמנית; והערך של שותפויות בין מדינות בתחום הגנת סייבר מוערך ומוצדק בכל פעם מחדש", כך אמר גנרל פול נקסונה, ראש פיקוד הסייבר של ארצות הברית, סייברקום, ומנהל הסוכנות האמריקנית לביטחון לאומי – ה-NSA.
נקסונה סיכם את 2021 מבחינת פיקוד הסייבר והסוכנות. הוא כתב באתר הפיקוד כי "בשנה שהסתיימה נרשמה עלייה באתגרי הסייבר שהפיקוד הצליח לעמוד בהם ולהתגבר עליהם באמצעים שונים – כולל פעולות סייבר בספקטרום מלא (Full spectrum). למרות המגפה עולמית, פיקוד הסייבר ערך פעולות ל-'חיסון מוקדם בסייבר', שהן חיוניות להגנת האומה".
"ערכנו", כתב נקסונה, "פעולות סייבר התקפיות מוצלחות, ששיבשו את פעילותם הזדונית של שחקני איום בסייבר זרים. סייברקום מתמקדת ב-'משחקי החוץ'. לדוגמה, כאשר שחקני מודיעין רוסים פגעו בשרשרת אספקה של ספקי אבטחת סייבר לטובת ריגול קיברנטי, הפיקוד פרס יחידת סייבר הגנתית מובחרת, שנקראת Hunt forward team, כדי לאתר פעילות רוסית נוספת. אנשי היחידה חשפו נוזקות חדשות שתוכנן לעשות בהן שימוש. עדכנו את השותפים שלנו כדי לעצור את השחקנים ולמתן את (נזקי – י"ה) הפריצה המתמשכת".
"סייבר הוא ספורט קבוצתי"
"שותפויות הן נשמת אפנו, והן שעושות אותנו כל כך שונים מיריבינו", כתב ראש ה-NSA. "סייבר הוא ספורט קבוצתי, ואימונים ועבודה יחד עם השותפים שלנו מבטיחים תגובות טובות יותר בכל מצב". הגנרל ציין בין התרגילים המשותפים שהפיקוד ערך את Cyber Dome VI – תרגיל הסייבר ההגנתי שהפיקוד ערך יחד עם מערך ההגנה בסייבר בצה"ל. התרגיל דימה תרחישי לחימה בממד הסייבר, במטרה לשפר את המוכנות של שני הגופים לאיומי הסייבר הגוברים. "התרגיל ההגנתי היה מבוסס ענן, והוא הפגיש יותר מ-75 מפעילי סייבר הגנתיים משתי המדינות", אמר נקסונה. "התרגיל דימה את הטקטיקות, הטכניקות והנהלים הרלוונטיים של איומים מתמשכים – שאנחנו מתמודדים איתם כיום ונוסיף להתמודד איתם בעתיד".
ראש פיקוד הסייבר האמריקני, גנרל פול נקסונה (מימין), עם ראש אגף התקשוב וההגנה בסב"ר בצה"ל, האלוף ליאור כרמלי, במהלך התרגיל המשותף. צילום: דובר צה"ל
לסיום אמר גנרל נקסונה כי "הרתעה משולבת היא היבט מרכזי בהצלחת האומה שלנו בעידן של תחרות אסטרטגית. התחרות האסטרטגית חיה וקיימת במרחב הווירטואלי, והפיקוד עושה את שלו בכל יום באמצעות מאמצי מעורבות מתמשכים. פיקוד הסייבר עוסק בהתמדה בפעולות מרובות אתרים ויכולות. הגנת סייבר היא מרכיב אחד של הרתעה אסטרטגית משולבת, שמושגת על ידי מניעת גישה של כל שחקן סייבר זדוני לפלטפורמות קריטיות".