כלכליסט פרסם היום (ד') תגובה לתביעת הדיבה שהגישה נגדה NSO בעקבות סדרת התחקירים שפורסמה בעיתון ובאתר, שבה נטען כי המשטרה משתמשת ברוגלה של החברה, פגסוס, למעקב אחרי אזרחים מסוימים – לכאורה ללא צו שיפוטי או בניגוד לצווים שיפוטיים שניתנו. בכלכליסט מתבססים על הגנת "אמת דיברתי". "כלכליסט ינסח כתב הגנה לבית המשפט, שיכלול הגנות מרובות, ואולם כבר בשלב זה אנחנו מבקשים להודיע כי אנחנו עומדים מאחורי הדברים. אמת דיברנו", נמסר בתגובהה. הגנת "אמת דיברתי", או "אמת בפרסום", מעוגנת בסעיף 14 לחוק איסור לשון הרע. הסעיף קובע כי "במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה שהדבר שפורסם היה אמת והיה בפרסום עניין ציבורי; הגנה זו לא תישלל בשל כך בלבד שלא הוכחה אמיתותו של פרט לוואי שאין בו פגיעה של ממש". בסדרת התחקירים של כלכליסט צוינו 26 שמות, כולל של מנכ"לים של משרדי ממשלה ושל המנכ"ל לשעבר של משרד התקשורת, שלמה פילבר, שמשמש עד מרכזי במשפט נתניהו. היועץ המשפטי לממשלה הקודם, אביחי מנדלבליט, מינה צוות, שבהוראת ראש הממשלה, נפתלי בנט, בדק האם אמנם המשטרה ביצעה מעקב באמצעות התוכנה של NSO אחרי אותם 26 אנשים ללא צו שיפוטי, ומצא ש-"לא נמצאה אינדיקציה לכך". עם זאת, בחדשות 13 נחשף, בחשיפה שלא הופרכה, כי אכן הייתה חריגה מהצו השיפוטי במקרה של פילבר. עורכי העיתון מציינים כי "חברת הסייבר ההתקפי NSO מככבת באינספור פרסומים קשים ברחבי העולם על פריצה, מעקב וריגול אחרי אזרחים, מתנגדי משטר, פעילי זכויות אדם ועיתונאים". כוונתם היא בין השאר לתחקיר בינלאומי שבוצע על ידי 17 גופי תקשורת בעולם, בהובלת אמנסטי אינטרנשיונל, ובו נחשף כי רוגלת פגסוס שימשה למעקב אחרי גורמים שונים במדינות שונות, כולל כאלה שהמשטר בהן אינו דמוקרטי וש-"לא מצטיינות" בזכויות אדם. בין היתר, נכתב בתחקיר זה כי הרוגלה שימשה למעקב אחרי נשיא צרפת, עמנואל מקרון, מלך מרוקו, מוחמד השישי, וראש הממשלה לשעבר של לבנון, סעד אל חרירי. כחלק מהסדרה של כלכליסט פורסמה כתבת פרשנות של העיתונאי עומר כביר, שמתייחסת ליכולות של פגסוס, מבקרת אותן ואת צוות הבדיקה שהקים היועץ המשפטי, וקוראת לבדוק גם את NSO – ולא רק את המשטרה. בכלכליסט טוענים שהתביעה מתייחסת בעיקר לכתבה זו (כלומר, לא לתחקיר הראשון – והמרכזי). העיתון מסכם את התגובה בכותבו כי "התביעה לא תרתיע אותנו מהמשך הדיווחים על קבוצת NSO. אנחנו מתכוננים לניהול המשפט ללא פשרות עד להכרעת בית המשפט וחשיפת האמת". NSO: "לא תחקיר עיתונאי – אלא פרסום מוטה וכוזב" כלכליסט פרסם את התגובה כמה ימים לאחר הגשת התביעה על ידי NSO. בכתב התביעה טוענת חברת הסייבר ההתקפי ש-"לא מדובר בתחקיר עיתונאי אלא בפרסום חד צדדי, מוטה וכוזב, שקיבל פומבי בנסיבות המעלות חשש ממשי שמטרתו לשרת מטרות זרות לחלוטין למהותה של עיתונות מקצועית, אחראית וחסרת פניות". "הפרשה מעלה תמיהה בנוגע לאופן ביצוע ומהות סדרת התחקירים של כלכליסט, בראש ובראשונה בשל העובדה שלא הוצגה כל ראיה שביכולתה לבסס את הטענות החמורות", נמסר מהחברה. עוד הם ציינו כי הבדיקה של "הבדיקה היסודית שנעשתה (על ידי הצוות שמינה היועץ המשפטי – או"מ) שומטת את הקרקע מתחת לניסיון הנוסף להטיל דופי בחברה ובעובדיה, ומהווה הוכחה נוספת כי לא כל תחקיר עיתונאי בעל כותרות סנסציוניות אודות NSO אכן מבוסס על ראיות". בכתב התביעה מציינת NSO כי היא "לא מפעילה את המערכות שבידי לקוחותיה ולא חשופה למידע. מערכות הלקוח נמצאות אך ורק באתר הלקוח ומעולם לא הופעלו בארכיטקטורת ענן בשליטת NSO". עוד לפי החברה, "בניגוד לדברי הכזב שבחר העיתון לפרסם, המערכות שומרות בלוגים תיעוד מלא של כל הפעולות שבוצעו על ידי הלקוח, ואין ללקוח אפשרות לשנות או למחוק את התיעוד". NSO מכנה את הפרסומים "קונספירציה פרנואידית שמתאימה, כך נדמה, לאתרי כזבים במרשתת, שעיתון רציני לא היה מעלה על דעתו לפרסם… מדובר בהתנהלות עיתונאית בלתי מתקבלת על הדעת, שיש להוקיעה ולשרשה".

סיפור עצוב: זיין, בנו בן ה-26 של מנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה, מת אתמול (ב'), לאחר שמאז לידתו נאבק בשיתוק מוחין שבו לקה עקב חנק שחווה במהלך ההריון. זיין נולד במשקל נמוך מאוד – פחות מ-1.4 ק"ג, הצליח לשרוד אותו, והתפרסם באהבתו למוזיקה ובהשפעה שלו על הוריו: מנכ"ל מיקרוסופט ורעייתו, אנו, תרמו 15 מיליון דולר לבית החולים לילדים בסיאטל, שבו טופל בנם בימי ילדותו. בשנה שעברה הם אף הקימו קתדרה למדעי המוח בקרב ילדים. סאטיה נאדלה כתב על ההשפעה הרבה עליו של שלושת ילדיו, כולל זיין, בספר שהוציא ב-2017. הוא ציין בספר שעם לידתו של זיין, שהוא הבן הבכור שלו, "הייתי הרוס, אבל בעיקר הייתי עצוב למה זה קרה לאנו ולי. למרבה התודה, אנו עזרה לי להבין שהעניין הוא לא מה שקרה לי, אלא להבין לעומק מה קרה לזיין, לפתח אמפטיה לכאב ולנסיבות שלו, ולקבל את האחריות שלנו כהוריו". יש לציין שזיין לקח חלק במאמציה של מיקרוסופט לפתח מוצרים שמיועדים לאנשים עם מוגבלויות, כולל בפיתוחו ב-2015 של פרוטוטייפ של קונסולת משחקים שמיועדת לגיימרים עם מוגבלויות, שהציגה קבוצה של עובדים בחברה – כך דיווח הוול-סטריט ג'ורנל. בהודעה שפרסם דובר מטעם מיקרוסופט נכתב כי "בעצב רב, אנחנו מודיעים על מותו של זיין נאדלה. משפחת נאדלה לוקחת כעת את הזמן על מנת להתאבל באופן פרטי, כמשפחה".

"המשפט הגורס ש-'אין צורך לגעת ולתקן אם זה לא נשבר' הוא כבר לא נכון. יש צורך לגעת ולתקן – גם כשזה לא נשבר. הזמנים השתנו, ועמם גם הטכנולוגיות שנדרש להטמיע – ואת כל זה יש לעשות תוך שינוי הפרדיגמות", כך אמר שי מור, מנהל תחום ממשלה, ביטחון ומגזר ציבורי בגוגל קלאוד ישראל. מור דיבר במפגש הראשון השנה של פורום C3 מבית אנשים ומחשבים, שהתקיים היום (ד') באולם האירועים East בתל אביב ועסק באתגרי המנמ"ר.ית ל-2022. את האירוע הנחו פלי הנמר, יזם ונשיא אנשים ומחשבים, יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה, ורונן זרצקי, יו"ר הפורום. לדברי מור, "גוגל קלאוד היא חטיבה נפרדת באלפבית, החברה האם, כי היא מוכרת לסוג שונה של לקוחות. מחזור המכירות של גוגל קלאוד עומד על 20 מיליארד דולר והיא שחקן הענן בעל הגידול הכי מואץ בשוק, שצומח בצורה קבועה בשיעור של יותר מ-45% בכל רבעון – מהר יותר משחקני הענן האחרים. בארץ, נתח השוק של גוגל קלאוד גדול מהממוצע העולמי". הוא ציין את הבחירה של הממשלה ב-Google Meet כפלטפורמת שיחות הווידיאו שבה עובדיה ישתמשו. "הפלטפורמה מספקת שירות וידיאו למיליארדים ברחבי העולם, עם מענה מאובטח, גמישות רבה ותפעול פשוט", אמר. מור ציין כי "התפיסה שלנו היא לעזור ללקוחות לצלוח את הטרנספורמציה הדיגיטלית, תוך שימוש בדטה. לאחר שזכינו בנימבוס, מכרז הענן הממשלתי, עוד השנה נבנה בישראל דטה סנטר ייעודי לענן שלנו". עוד הוא אמר ש-"בכל אחת מאפליקציות הענק שלנו, שבהן משתמשים מיליארדים, אנחנו מריצים בינה מלאכותית. אנחנו הלקוח הכי גדול של עצמנו: כל השירותים ה-'מפלצתיים' שלנו, דוגמת יוטיוב, רוכבים על הענן של גוגל". "החדשנות של גוגל קלאוד מגיעה מהקוד הפתוח, ואנחנו מהשחקנים הגדולים בתחום. הענן שלנו חכם ומטפל בנתונים עם בינה מלאכותית, יכולת חיקור, קיטלוג, חיזוי והפקת תובנות מושכלות. אנחנו שמים דגש על לא 'לנעול' את הלקוחות, עבודה בסביבה פתוחה, על מעטפת אבטחת מידע ומימוש תפיסת ריבוי עננים", סיכם מור. אהרל'ה שחר, מהנדס מערכות בכיר ב-VMware צילום: ניב קנטור אהרל'ה שחר, מהנדס מערכות בכיר ב-VMware, אמר כי "העבודה בעידן החדש שינתה את פניה ויש בה עוד מורכבות: היא מבוצעת מכל מקום, כי הארגון כבר לא נמצא רק במשרד. לכן, האתגר הוא לתמוך במשתמשים בכל מקום, תוך שמירה על חוויית המשתמש ומיקוד באבטחה". שחר מתמחה בתחום מחשוב משתמשי הקצה (EUC). "התחום מביא אתו גישות, פתרונות וטכנולוגיות חדשניות ומאובטחות, על מנת לאפשר ניהול מלא, מקצה לקצה, של הסביבה הדיגיטלית", אמר. לדבריו, "המנמ"רים בארגונים שמבצעים תהליכי מעבר לדיגיטל מחויבים להתאים גם את התשתיות שברשותם, כדי לאפשר לכלל המשתמשים לעבוד מול המערכות וליהנות מכל השירותים שהארגון מספק". "עבור משתמשי הקצה השונים וניהולם, יש לנו את הפלטפורמה המקיפה והמודרנית בתחומה, המאפשרת מימוש מלא ומוצלח של מהלך שכזה באמצעות מרכיביה השונים", ציין שחר. ארז בטיש, יועץ הנדסת מערכות לאזור EMEA ב-דל. צילום: ניב קנטור ארז בטיש, יועץ הנדסת מערכות לאזור EMEA ב-דל, אמר כי "כיום, ארגונים חושבים מחדש על אסטרטגיית הענן שלהם. בעבר, המגמה הייתה ענן ציבורי תחילה, בשל התועלות הכרוכות בהיבטי העלויות, הגידול וההטמעה. אלא שמגמה זו טמנה בחובה את אתגרי השליטה על התשתיות, על המידע ועל העלויות, לצד אתגרי האבטחה. לכן, ארגונים מממשים כיום אסטרטגיה של ריבוי עננים. מגמה זו מכילה את השאלה מה לשים בענן הפרטי ומה בציבורי". "תפיסת ריבוי העננים", הוסיף בטיש, "מניבה עוד אתגרים: הצורך בניהול, לצד יצירת 'איים' – מה שמשפיע על העלויות. לכן, בבואם של ארגונים לאמץ תפיסה של ריבוי עננים, עליהם לקבוע היכן לשים איזה עומס עבודה, תוך התאמה לאסטרטגיה אחודה ועקבית שנקבעה, משמע – לאזן בין צרכי הארגון ליכולות ה-IT במתן המענה לכך". הוא ציין ש-"מימוש האסטרטגיה כולל כמה נדבכים: לפתח פעם אחת ולהריץ בכל מקום; לדאוג לתשתית עקבית, שתאפשר להריץ את האפליקציות בצורה עקבית בין כל העננים; ולטפל בנתונים ולהנגיש אותם בכל מקום ובכל ענן – ממקום אחד". "כחברת תשתיות", סיכם, "דל מעניקה לארגונים את היכולת לפעול בסביבה מרובת עננים, עם גמישות תפעולית כדי להגר אל הענן, משם בין העננים ומשם בחזרה לסביבת האון-פרמיס – ולהעביר את עומסי המחשוב בין האתרים השונים בצורה קלה ויעילה, כלכלית וטכנולוגית".

בהמשך לסנקציות של משרד הסחר האמריקני, האוסר על עסקאות שבבים עם חברות רוסיות, לצד יוזמות נוספות של החרמת רוסיה מאירועים בינלאומיים, גם אפל ו-HP הודיעו על השעיית מכירותיהן לרוסיה. אפל אישרה אתמול רשמית כי עצרה את כל המכירות בחנות האונליין שלה ברוסיה, כלומר לקוחות ברוסיה לא יכולים לרכוש את מוצריה. אפל נענתה לבקשתו של סגן ראש הממשלה האוקראיני, מיכאילו פדורוב, שפנה במכתב למנכ"ל אפל, טים קוק, וביקש ממנו לחסום את הגישה ל-App Store ברוסיה ולהפסיק את המכירות במדינה. "אני פונה אליכם, ובטוח שלא רק תאזינו אלא גם תעשו ככל האפשר כדי להגן על אוקראינה, על אירופה, ולבסוף על העולם הדמוקרטי כולו מפני התוקפנות הרודנית העקובה מדם – להפסיק לספק את שירותי ומוצרי אפל לפדרציה הרוסית, כולל חסימת הגישה ל-App Store", כתב סגן ראש הממשלה. בהצהרה שפרסמה כתבה אפל: "אנו מודאגים מאוד מהפלישה הרוסית לאוקראינה ועומדים לצדם של כל האנשים שסובלים כתוצאה מהאלימות. אנו תומכים במאמצים הומניטריים, מספקים סיוע למשבר הפליטים המתגלגל ועושים כל יכולתנו כדי לתמוך בצוותים שלנו באזור. נקטנו כמה פעולות בתגובה לפלישה. השהינו את כל מכירות המוצרים ברוסיה. בשבוע שעבר הפסקנו את כל הייצוא לערוץ המכירות שלנו במדינה. Apple Pay ושירותים אחרים הוגבלו. RT News ו-Sputnik News אינם זמינים עוד להורדה מה-App Store מחוץ לרוסיה. והשבתנו את עדכוני התנועה ב-Apple Maps באוקראינה כאמצעי בטיחות וזהירות למען האזרחים האוקראינים". קוק גם הפיץ את המכתב לעובדי אפל, וסיפק מידע כיצד עובדי אפל יכולים לתרום. אפל תשלים סכומים נוספים לתרומות לפי יחס של 2:1 עבור ארגונים זכאים, רטרואקטיבית עבור תרומות שנעשו מאז ה-25 בפברואר. בתוך כך, גם HP הודיעה, כי השעתה את כל המשלוחים לרוסיה כחלק מהסנקציות של משרד המסחר האמריקני. בשיחה שקיים אנריקה לורס, מנכ"ל החברה, עם משקיעים, הוא אמר, כי החבר הכינה את עצמה לטווח של תסריטים שעלולים להיווצר מהקונפליקט. "טובתם של אנשינו, משפחותיהם, לקוחותינו ושותפינו עומדים בראש דאגתנו, ואנו עושים ככל יכולתנו לדאוג לבטיחותם".

ברינקס הטמיעה פתרון חדש של אדיסמה, שכולל תוכנה, בקר ומדפסת ברקודים של סיטיזן, שמצויידת בקורא ברקודים. הפתרון מאפשר ייעול של עבודת הקליטה של שקי הכסף מהבנקים, רשתות השיווק וכלל לקוחותיה של ברינקס. בעבר, הכסף היה מגיע ונספר במכונות המטבעות והשטרות, ולאחר מכן נתוני הספירה היו מוקלדים ידנית לתוך מערכות ברינקס ונבחנים אל מול הצהרת הלקוח. לעתים, טעויות הקלדה היו יוצרות בזבוז זמן, ספירה חוזרת והתערבות מנהל. כך נוצר צורך בפתרון לנושא, שיחסוך בזמן הספירה. הפתרון החדש ממיר את נתוני הספירה ממכונות הספירה של הכסף ושל השטרות לתוך ברקוד שמודפס במדפסת הסיטיזן, ולאחר מכן הנתונים נקראים מתוך הברקוד בקליק אחד לתוך מערכות ברינקס. מדובר בפתרון מהיר שמונע את אותן טעויות הקלדה. התהליך האוטומטי החדש מייעל את העבודה, חוסך זמן ותהליכים שבעבר היו נחוצים על מנת לשחזר את טעויות ההקלדה ופותר בעיות אי התאמה עם נתוני ספירת הלקוחות. מימין: אלון כהן, מנכ"ל קבוצת פרינטר סנטר – אדיסמה; לאו קרוטר, מנהל התשתיות של ברינקס; ואיתי זימן, סמנכ"ל הטכנולוגיות של החברה. צילום: ניב קנטור אלון כהן, מנכ"ל אדיסמה, אמר כי “אדיסמה סיפקה לברינקס פתרון חכם לאוטומטיזציה של תהליכי עבודה קריטיים לארגון. איתי זימן, סמנכ"ל הטכנולוגיות, ולאו קרוטר, מנהל התשתיות של ברינקס איתגרו אותנו עם הבעיה שההקלדה יוצרת – הן בטעויות והן בזמן ההקלדה. בנוסף, מכונות ספירת הכסף בברינקס מצוידות במערכות הפעלה ישנות ולא ניתן לחברן לרשת הארגון מבחינת אבטחה. אנשי המקצוע שלנו אוהבים לפתח ולפתור אתגרים מיוחדים, והפתרון שניתן סיפק חיבור למכונות ספירת הכסף בלי לסכן את הארגון בשימוש ברכיבים לא מאובטחים. הפתרון הישראלי אף הוצג לצוות הטכנולוגי בברינקס העולמית והוא צפוי להיות מוטמע באתרי החברה ברחבי העולם". הוא ציין כי "אני סבור שכל מוסד שעוסק בקליטה של כספים והקלדתם בצורה ידנית יכול להתייעל כמו ברינקס". אדיסמה מחשוב 2000 היא חברת הפצה לפתרונות בתחומי הבירקוד, הדפסת המדבקות, המדפסות הטרמיות והתוכנות להפקת מדבקות. כמו כן, היא מפיצה עמדות מכירה POS. החברה, שכל מניותיה מצויות בבעלות איש העסקים דני אזולאי, משמשת בישראל כיבואן מורשה של החברות הבינלאומיות סיטיזן, האניוול, בר טנדר וטייסו. שירותי החברה כוללים ייעוץ והגדרה בשלבי תכנון המערכות, ליווי ישיר ועקיף בכל שלב של הקמת המערכות והתאמה לפי דרישות הלקוח. אדיסמה מפעילה מעבדה איכותית ומקצועית לצורך מתן תמיכה טכנית מלאה ללקוחותיה ולמערכות המוטמעות באתרי הלקוחות.

טכנולוגיית זיהוי המוצרים של חברת שקל טכנולוגיות, שמפתחת מערכות שקילה אלקטרוניות מבוססות בינה מלאכותית(AI)   , הותקנה בחנות אוטונומית שנפתחה לאחרונה בארה"ב. רשת Nourish + Bloom  החדשה, שבה משקיעה קרן ההשקעות של ביל גייטס, תהיה הראשונה בעולם שמבוססת על הטכנולוגיה הייחודית שפותחה בישראל. בהמשך ייפתחו עוד סניפים ברחבי ארה"ב שישלבו את הפתרונות הטכנולוגים של שקל לתפעול החנות האוטונומית. Nourish + Bloom – רשת קמעונאית חדשה שמטרתה להציע אוכל בריא לקהילות נחשלות ברחבי ארצות הברית, תציג בחנות הדגל שלה את הפתרונות החכמים של שקל הישראלית לזיהוי מדויק ובזמן אמת של מוצרי מדף. הטכנולוגיה, שפותחה עבור מגזרי הקמעונאות והבריאות העולמיים, מאפשרת יישום מהיר של קניות אוטונומיות, תוך שמירה מלאה על פרטיות הקונים. החנות בעלת האג'נדה החברתית והסביבתית תהיה אוטונומית לחלוטין ותופעל באמצעות טכנולוגיית זיהוי המוצר של שקל בשילוב עם טכנולוגיית מעקב הצרכנים של חברת היטאצ'י (Hitachi).  לקוחות הרשת ישתמשו באפליקציה סלולרית שפותחה על ידי UST ויבצעו את הרכישות שלהם ממדפים חכמים, שיעבירו את התשלום ישירות למערכות התשלומים, תוך ביטול מוחלט של המתנה בתור בקופות. בנוסף לחוויית הקנייה האוטונומית, לקוחות יוכלו לקבל את הרכישות שלהם במשלוח לביתם על ידי רובוטים ייעודיים. הפרויקט הוא צעד ראשון להסכם שת"פ מסחרי וטכנולוגי בין שקל טכנולוגיות וחברת הטרנספורמציה הדיגיטלית UST. במסגרת ההסכם,UST  תציע את המערכות של שקל לחנויות אוטונומיות ברחבי העולם, תנהל את הפרויקטים כולל הוספת אלמנטים נוספים הנחוצים להשלמת הפתרון ביניהם, פתרונות של היטאצ'י, מערכות בקרת כניסה, מערכות קופה, מכונות קפה ועוד. "באמצעות שיתוף הפעולה שלנו עם שקל טכנולוגיות נוכל להוציא אל הפועל את המהפכה בעולם ונטמיע את הטכנולוגיה פורצת הדרך של שקל טכנולוגיות בחנויות אוטונומיות ברחבי העולם." אומר מיכאל מרקס, מנהל פעילות החדשנות של UST. הוא מציין, כי UST היא חברה גלובלית עם 27,000 עובדים ומחזור מכירות של 2 מיליארד דולר ב-2021. המטה שלה נמצא בארה"ב ויש לה נוכחות אסטרטגית בהודו ובסינגפור והיא מגובה על ידי ענק ההשקעות Temasek. החברה  מספקת שירותים לחברות ריטייל רבות ברחבי העולם. רמי בהר, מנהל הפיתוח העסקי הראשי של שקל, מספר, כי החנות החדשה היא ביטוי ראשון מסוגו בעולם, הנובע משיתוף פעולה ייחודי של שלוש חברות טכנולוגיה מתקדמת – שקל, היטאצ'י ו-UST, ליצירת מערכת חדשנית ומתקדמת לעולם הקמעונאות: טכנולוגיית זיהוי המוצר של שקל, המאפשרת זיהוי מוצר מדויק בזמן אמת; טכנולוגיית 3D LiDAR של היטאצ'י, המאפשרת ניטור לקוחות וקישור מוצרים לעגלת הקניות האישית שלהם מבלי לפגוע בפרטיות הלקוח, ו-UST משלימה את התמונה עם מערכות הניהול בחנות והאפליקציה. "אנו גאים לשתף פעולה עם רשת קמעונאית חדשה, המקדמת ופועלת על פי ערכי חדשנות, קיימות וקהילה", אומר בהר, "הטכנולוגיה שפותחה במרכז הפיתוח שלנו בישראל משלבת חיישני IoT מוגנים בפטנט ואלגוריתמים מבוססי בינה מלאכותית, מה שמביא לטכנולוגיית זיהוי המוצר מהמתקדמות בעולם".

מספר הגילויים של חולשות אבטחה במערכות בקרה תעשייתית (Industrial Control Systems – ICS) קפץ בארבע השנים האחרונות ביותר מפי שניים – ב-110%. במחצית השנייה של 2021 זינק הנתון ב-25% בהשוואה למחצית הראשונה של השנה. נתונים אלה עולים ממחקר שפרסמה היום (ד') קבוצת המחקר Team82 של קלארוטי הישראלית. מקור: קלארוטי בחברה הסבירו כי הגידול בגילויי חולשות אבטחה במערכות בקרה תעשייתיות משקף מודעות גדולה יותר לבעיה ומעורבות גבוהה יותר של חוקרי אבטחה בסביבות טכנולוגיה תפעולית (OT). מספר החולשות שפורסמו במחצית השנייה של השנה החולפת עמד על 797 לעומת 637 חולשות שהתגלו במחצית הראשונה שלה. הנתונים מראים ש-34% מהחולשות שנחשפו משפיעות על נכסי IoMT (אינטרנט של דברים רפואיים), IoT ו-IT. קלארוטי צופה שארגונים ימזגו IT, OT ו-IoT, וינהלו את האבטחה בצורה מאוחדת. מקור: קלארוטי מחצית מהחולשות נחשפו על ידי חברות צד שלישי, ורובן התגלו על ידי חוקרים בחברות אבטחת סייבר. חוקרים אלה שינו את המיקוד שלהם, כך שיכלול גם מערכות בקרה תעשייתיות, לצד מחקר אבטחת IT ו-IoT. מספר החולשות שנחשפו במחקרים פנימיים של ספקים האמיר בין 2018 ל-2021 ב-76%. נתון זה, הסבירו בחברה, מצביע על תעשייה מתבגרת, שמשנה את מחקר החולשות, שכן ספקים מקצים משאבים רבים יותר לאבטחת המוצרים שלהם. חולשות שלא דורשות על פי המחקר, 87% מהחולשות הן בעלות מורכבות נמוכה, כלומר – לא דורשות תנאים מיוחדים, כך שהתוקף יכול לצפות להצלחה בכל פעם שיתקוף. 70% מהחולשות לא דורשות הרשאות מיוחדות לפני שהן מאפשרות את ניצולן בהצלחה ו-64% מהן לא דורשות אינטראקציה עם המשתמש. 63% מהחולשות שנחשפו עלולות להיות מנוצלות מרחוק באמצעות וקטור התקפה ברשת. נתון זה, הסבירו החוקרים, מצביע על הצורך בפתרונות מאובטחים לגישה מרחוק, שהואץ עקב מגפת הקורונה. עוד התגלה ש-53% מחולשות האבטחה שהתגלו מאפשרות יישום קוד מרחוק, ואחריהן מניעת שירות (42%), עקיפת מנגנוני הגנה (37%) ואפשרות לקרוא נתוני יישומים (33%). הפתרון המומלץ ב-21% מכלל החולשות הללו הוא פילוח הרשת, ואחריו התקנת תוכנות להגנה מפני התקפות כופר, פישינג וספאם (15%), והגבלת תנועה (13%). "ככל שיותר מערכות סייבר פיזיות מתחברות לאינטרנט, הנגישות אליהן מהרשת ומהענן דורשת מגורמי האבטחה להחזיק, בזמן אמת, מידע שימושי על החולשות – כדי ליידע על הסיכונים", אמר אמיר פרמינגר, סגן נשיא למחקר בקלארוטי. "הגידול בטרנספורמציה הדיגיטלית, בשילוב תשתיות ICS ו-IT, מאפשרים לחוקרים להרחיב את עבודתם, מעבר ל-OT, ל-XIoT. אירועי סייבר בעלי פרופיל גבוה במחצית השנייה של 2021, כגון הנוזקה Tardigrade, החולשה Log4j ומתקפת הכופר על NEW Cooperative, מדגימים את השבריריות של רשתות אלה ומדגישים את הצורך בשיתוף פעולה בקהילת מחקר האבטחה, כדי לגלות ולחשוף נקודות תורפה חדשות".

"המחסור בכוח אדם ב-IT מהווה צוואר בקבוק בארגונים שחפצים לעשות את המסע הדיגיטלי שלהם. לקחנו על עצמנו את האתגר ואנחנו עורכים הכשרות רבות, פיזיות ו-וירטואליות, לצמצום פער זה. נגדיל את היקף ההכשרות שלנו לאורך זמן, כי המחסור הזה עוצר ארגונים מלנוע קדימה", כך הבטיח אור רוזן, מנהל פעילות עסקית למגזר האנטרפרייז ב-AWS ישראל. רוזן דיבר במפגש הראשון לשנה זו של פורום C3 מבית אנשים ומחשבים, שעסק באתגרי המנמ"ר.ית ל-2022 והתקיים היום (ד') באולם האירועים East בתל אביב. את המפגש הנחו פלי הנמר, יזם ונשיא אנשים ומחשבים, יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה, ורונן זרצקי, יו"ר הפורום. לדברי רוזן, "באחרונה, AWS חגגה 15 שנים מהשקת השירות הראשון בענן, ומאז יש האצה בכמות השירותים שהיא מספקת. גרטנר ממקמת אותה כמובילה בתחום הענן הציבורי זה 11 שנים ברציפות, בחדשנות ובמימוש החזון. ב-2013 המחזור שלה עמד על שלושה מיליארד דולר, ומאז הוא נסק ל-62 מיליארד". הוא דיבר על פרויקט ה-IT המרכזי כיום בשוק – מכרז הענן הממשלתי נימבוס, ש-AWS וגוגל זכו בו, ושבעקבותיו שתי חברות אלה, וכן אורקל ומיקרוסופט, מקימות בימים אלה אזורי ענן בישראל. לדבריו, "המכרז הזה עושה מהפכה בשוק הישראלי. עוד בטרם מגיע הענן שלנו לארץ, כבר סיפקנו ללקוחות חיבוריות לחו"ל. את הדטה סנטר הייעודי שלנו לענן המקומי אנחנו בונים מההתחלה, נבנה שלושה אזורים לטובת זמינות ויתירות". רוזן סיים בציינו כי "אנחנו מתחייבים לספק ללקוחות הארגוניים – מארגונים מסורתיים ועד לאלה שנולדו בענן – מגוון שירותים רחב, תוך מענה לכלל אתגרי המנמ"רים: עולמות הדטה, מערכות הליבה, איומי הסייבר, כוח אדם טכנולוגי, RPA ואוטומציה, ועולם הבוטים".  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין מני צרפתי, ארכיטקט פתרונות אזורי ברד-האט, אמר כי "האתגר בעולם החדש והמשתנה הוא לא טכנולוגי, כי אם תרבותי-ארגוני. מבנה הארגון צריך להשתנות, ועליו לפעול בשילוב טכנולוגיות מאוד מבוזרות. זאת, לצד מענה לאתגר מחשוב הקצה". על מנת שארגונים יהפכו להיות כאלה שנולדו לכאורה בענן, קלאוד נייטיב, אמר צרפתי, "יש לטפל בכמה היבטים טכנולוגיים: קונטיינרים שהם קודם כל אוטונומיים, ועובדים בכל מקום באותה הצורה; עבודה בסביבת לינוקס; ניהול דינמי; וכן מיקרו-שירותים, מיכון ותזמור". מני צרפתי, ארכיטקט פתרונות אזורי ברד-האט. צילום: ניב קנטור "עברנו שינוי: ממערכות שהביטו על שרת ועליו שמו מכונה וירטואלית למצב החדש – להתמקד באפליקציה, כך שהיא תיחשף לדטה תוך כדי תנועה", ציין. הוא הוסיף כי "עיקרון נוסף קשור לאבטחה ולמורכבות ה-IT: בבואנו לתכנן ולבנות IT בארגון, יש להתחשב גם בממד התקשורת בין האנשים, כפי שקבע לפני שנים המתכנת מלווין קונוויי, שאמר ש-'ארגונים שבונים מערכות… מוגבלים לייצר מערכות שהן העתקים של המבנה התקשורתי של עצמם'". הוא פנה למשתתפים ואמר: "צאו החוצה מאזור הנוחות ובנו נכון כל מיקרו-שירות. כל אחד שכזה הוא עולם שלם, והאנשים צריכים להיות מוכוונים אליהם. הדרך הנכונה לעשות זאת היא בבניית תשתית שבה העובדים יתקשרו ביניהם, עם תרבות פתוחה וגיוון של הצוותים האנושיים". "יש להתמקד במה שנותן ערך, עם מדדים ולבסוף – תעדוף", סיכם צרפתי. "כך ניתן לבנות ארכיטקטורה ארגונית מודרנית, בעולם דינמי ואג'ילי. הטכנולוגיה קיימת, ולנו יש את הכלים לבנות את המבנים הארגוניים ולהגדיר את המדדים והיעדים, ולקבוע מה וכמה יהיה בענן. כך הארגון יהפוך לארגון דינמי, זז, המסוגל ויודע להגיב במהירות לשינויים".