הסמארטפונים שלנו הפכו זה מכבר לבעלי כוח מחשוב חזק, אבל במקרים רבים כוחם לא מנוצל בשימוש יומיומי. עם זאת, נראה שסמסונג "משנמכת" את יכולת המחשוב של אלפי אפליקציות בשם שיפור ביצועי הגיימינג. לפי הדיווחים, חלק ממכשירי סמסונג מגיעים עם אפליקציית Game Optimizing Service המותקנת בהם מראש כאפליקציית מערכת (מותקנת ב-Galaxy S22 פלוס) ואי אפשר לסגור אותה או להשבית אותה. המטרה המדויקת של האפליקציה אינה מתוארת היטב בשום מקום, אך שמה בהחלט מרמז על כך שהיא משמשת לשיפור הביצועים של משחקים. עם זאת, כפי שמציין משתמש טוויטר, עם גיבוי של שרשור ארוך מבעלי גלאקסי מתוסכלים בקוריאה, נראה כי סמסונג משתמשת באפליקציה הזאת כדי "לייעל" את הביצועים של אלפי אפליקציות שאינן משחקיות. כאשר אפליקציה נמצאת ברשימת שירותי האופטימיזציה למשחקים, הביצועים שלה מוגבלים, כפי שהדגים יוטיובר ששינה את שם החבילה של אפליקציית ה-benchmark של 3DMark כדי להערים על התוכנה של סמסונג להחניק אותה, והתוצאות די בולטות. Samsung created an app called GOS and used the app to limit game performance, making the gaming experience worse. However, according to what the Korean community found out today, Samsung confirmed that it has put performance limits on more than 10,000 apps… pic.twitter.com/U58AreZZoo — 한가련 (@GaryeonHan) March 2, 2022 הרשימה כוללת אפליקציות פופולריות במיוחד, כמו אינסטגרם, נטפליקס, טיק-טוק ואפילו כמה אפליקציות של גוגל. סמסונג כללה גם כמה מהאפליקציות שלה, כולל Pay, Secure Folder ואחרות. בסך הכל, נראה כי רשימת האפליקציות המושפעות מאפליקציית שירות אופטימיזציית המשחקים עומדת על כ-10,000, אך אינה כוללת אפליקציות בנצ'מרקינג. הסיבה שסמסונג מפחיתה את ניצול כוח המחשוב לא מפורטת באופן רשמי, אבל נראה כי  היא קשורה לאופטימיזציה של חיי הסוללה. הגבלת הביצועים של אפליקציה שאינה זקוקה למעשה למלוא כוח העיבוד מובילה לחיי סוללה ארוכים יותר. גם וואן-פלוס עשתה זאת בשנה שעברה, אך הבטיחה לשנות את פעולת השנמוך לאופציונלית בעדכונים עתידיים. סמסונג טרם הגיבה על הממצאים הללו.

אחת התחרויות הלוהטות ביותר כיום בשוק הסמארטפונים היא איזו חברה תציע את טכנולוגיית הטעינה המהירה ביותר עבור הטלפונים שלה. מעבר לכך, זו אמורה להיות טעינה מהירה מאוד, שלא תגרום להתלקחות הסוללה או לפגיעה ולהידרדרות מהירה בנפח העבודה הזמין שלה. מחזיקת הכתר החדשה, אם לוקחים בחשבון אבות טיפוס, היא אופו, שהיא אחת מחמש יצרניות הטלפונים הגדולות בעולם נכון להיום, ותחת חברת הגג BBK אחראית למותגים רילמי ו-וואן פלוס. אופו הגיעה לתערוכת הסלולר העולמית בברצלונה, MWC, כדי להציג את האב טיפוס הראשון של מטען שבנוי על טכנולוגיית ה-SuperVOOC שלה. מטען זה מציע הספק טעינה שמגיע ללא פחות מ-240 וואט. לצורך המצגת הביאה החברה טלפון עם סוללה בנפח עבודה של 4,500 מילי-אמפר לשעה, שהוא נפח סטנדרטי למדי בשוק. התוצאה: הסוללה סיימה להיטען לאחר תשע דקות בלבד. לקו מחצית הדרך הגיעה הטעינה אחרי 3.5 דקות. כאמור, מדובר באב טיפוס של הטכנולוגיה, שטרם ברור מתי היא תגיע לשוק, אבל בינתיים הכריזה אופו על כך שתחת המותגים שלה, וואן פלוס ורילמי, יושקו כבר השנה טלפונים שיגיעו עם יכולת לתמוך בטעינה בהספק של 150 וואט. במקרה שכזה, הסוללה תסיים את הטעינה לאחר 15 דקות, ואת מחצית ממנה – לאחר חמש דקות. לפי אופו, הסמארטפונים שבהם תשולב הטכנולוגיה הזו יציעו גם טכנולוגיה שמכונה Battery Health Engine. טכנולוגיה זו מבטיחה שלאחר שהסוללה תסיים 800 מחזורי טעינה, העוצמה המרבית שלה לא תרד אל מתחת לקו של 80%. יתרה מזאת, החברה מבטיחה שלמרות הטעינה המהירה, זה לא יקרה גם אחרי 1,600 מחזורי טעינה – כלומר, גם אחרי ארבע שנים, בהנחה שבכל יום מבצעים טעינה אחת מלאה.

ביקונקט טכנולוגיות, המתמחה בייבוא, שיווק והפצה של מוצרים מעולמות הטכנולוגיה משיקה את מותג התאורה החכמה WiZ מבית סיגניפיי (Signify) (שהיא פיצול של חטיבת התאורה של פיליפס), הכולל מגוון מוצרי תאורה חכמים – נורות, פסי לד, גופי תאורה, חיישנים, מנורות שולחן ועוד. מוצרי התאורה נשלטים באמצעות מערכת חכמה מבוססת Wi-Fi, השולטת במכשירי Plug & Play עם אפליקציה ידידותית ועתירת תכונות, המתחברת לרשתות Wi-Fi קיימות. בכל המוצרים קיים שבב המשלב Wi-Fi ו-Bluetooth כדי להפוך את ההגדרה דרך אפליקציית הבית החכם החדשה WIZ לפשוטה הרבה יותר. באמצעות האפליקציה ניתן ליהנות מאחת ממערכות בקרת האור המתקדמות ביותר לבית. ולשלוט בנפרד על כל אזור ועל כל תאורה, תוך הגדרת לוחות זמנים ורוטינות לכל חדר, עם שליטה ואוטומציה בצבעים ובבהירות. ויכולת ליצור אפקטים מונפשים. מוצרי התאורה תואמים גם ל-Google Home ול-Amazon Alexa, כך שניתן להשתמש ברמקול החכם כדי להפעילם, וכשהאפליקציה לא זמינה – ניתן להפעילם באמצעות שלט. בנוסף, האפליקציה מאפשרת לראות את צריכת החשמל ארבעה שבועות לאחור של כל הבית או בכל חדר שמוגדר באפליקציה ושל כל מנורה בנפרד. סטפן גליקסמן, מנהל הפעילות של סיגניפיי בישראל: "אני שמח וגאה להשיק את מערכת התאורה חכמה WiZ מבית סיגניפיי בישראל ולהיות מותג התאורה המוביל בתחום. WiZ מביאה פתרונות תאורה חדשניים לחיי היומיום שלנו ומאפשרת לצרכנים לשלוט בתאורה ובאביזרים הנלווים בצורה קלה לשימוש כמו תאורה רגילה, רק שהיא חכמה ומתקשרת עם מערכות הבית". טווח המחירים נע בין 50-200 שקלים לנורות (כולל נורות פחם דקורטיביות), בין 160-470 שקלים לגופי תאורה, בין 239-259 שקלים למנורות שולחן ובין 69-199 שקלים לאביזרים ופסי לד. מוצרים לדוגמה: מנות שולחן חכמה. צילום: יח"צ זוג נורות עם שלט – נורות LED הניתנת לעמעום עם הספק של 8 ואט המקבילה ל-60 ואט, אורך חיים של 25,000 שעות ועוצמת הארה מגיעה עד 806 Luminous. הנורות מצוידות בפונקציית צבעים, שמאפשרת לבחור כל גוון צבע מתוך 16 מיליון צבעים. השלט המצורף להן מאפשר להפעיל, לכבות, לעמעם, להעביר למצב לילה ולהגדיר את 4 מצבי התאורה המועדפים בלחיצת כפתור. היתרון של השלט הוא טווח שליטה רחב של עד 15 מטרים והוא פועל גם במקרה של תקלה בחיבור ה-Wi-Fi.  מנורת שולחן – מנורת שולחן בהספק של 9 ואט, עם עוצמת בהירות של עד 620 Luminous וצבעוניות מתכווננת, בעלת אורך חיים של 25,000 שעות. פס לד  – פס לד באורך מטר מתאים להדבקה על כל משטח, עם אורך חיי נורה של 15,000 שעות ועוצמת הארה שמגיעה עד ל-880 Luminous, והתומך בפונקציית הצבעוניות לבחירת גוון האור הרצוי. חיישן תנועה אלחוטי – מאפשר להדליק ולכבות את האורות באמצעות זיהוי תנועה, בטווח זיהוי התנועה של עד שלושה מטרים והניתן לשליטה ממרחק של 15 מטרים.

כל מי שמכיר אותי יודע שאני ממש לא מאלה שנמנע מטלפונים של יצרניות קטנות. להיפך, לפעמים הם מצליחים לעניין ולרגש אותי יותר מהשמות הגדולים. בעוד יצרניות גדולות מוסיפות על פניו פרמיה משמעותית למחיר, בגלל השם והמוניטין שלהן, אצל יצרניות קטנות זה בדיוק ההפך, והן מחפשות לתת כמה שיותר תמורה לכסף, כדי למכור כמה טלפונים בשוק שנשלט, מה לעשות, על ידי החברות הגדולות. מכיוון שכך, שמות של יצרניות כמו קובוט, יומידיגי, אוקיטל ואחרות ממש לא זרים עבורי. למעשה, לא מעט טלפונים שלהן בילו בידיים שלי, של חברים ושל בני משפחה, חלקם תקופה ארוכה יותר מאחרים, כך שברגע שהציעו לי לסקור גם טלפון של TCL לא הייתה לי סיבה להתנגד. TCL הייתה ידועה במשך שנים כיצרנית בפועל, אבל לא תחת שמה. היא ניסתה לפני שנים רבות למדי, אבל בסוף היא הפכה לסוג של TSMC, בהגזמה, אבל בשוק הטלפונים. למעשה היא ייצרה את המכשירים עבור בלקברי, אלקטל ועוד. לפני כשנתיים וקצת היא החליטה שהיא רוצה לחזור לקדמת הבמה, עם טלפונים שנושאים את שמה, ואת הדור החדש הראשון, TCL 10, היא הציגה ב-MWC בברצלונה. עכשיו הגיע זמנו של הדור השלישי, TCL 30, ובשנתיים מאז הציגה החברה לא מעט קונספטים מעניינים לטלפונים עם מסכים מתקפלים, נגללים ומה לא, אבל רוב הזמן היא מציעה טלפונים ברמה של שוק הכניסה עד שוק הביניים, וכמו שכתבתי בפתיחה, לי ממש אין בעיה זה. 30se של TCL צילום: יח"צ טלפון שוק כניסה קלאסי TCL 30se הוא דוגמה לטלפון שוק כניסה קלאסי בעידן הנוכחי: מסך LCD יחסית פשוט ברזולוציית +HD בלבד, ובגודל 6.52 אינץ', תמיכה רק ב-LTE ולא ב-5G, עם חיישן טביעות אצבע בגב וגם עם גוף שמיוצר מפלסטיק ברמה די בינונית, אם לומר בעדינות, שלא גורם למשתמש להרגיש שהוא מחזיק ביד משהו ששווה יותר ממה שהוא שילם עליו. מלפנים יש מגרעת גדולה יחסית בצורת V, שמאכלסת מצלמת 8 מגה-פיקסל, שרק מוסיפה עוד היבט למראה הקצת מיושן שלו. וכן, מיושן בשוק הטלפונים זה שנתיים ומעלה לערך. אבל הבעיה האמיתית היא מה שיש בו בפנים. כשפותחים את הריצ'רץ' מגלים עולמות לא ממש מפליאים, שבראשם המעבד Helio P22 של מדיה-טק, שהוא מעבד שכבר מתחיל להתקרב לחגיגות השנה החמישית שלו. מעבר לכך שהוא מיוצר בליתוגרפיה מיושנת של 12 ננו-מטר, ומעבר לכך שהוא מציע 8 ליבות Cortex-A53 בלבד, יש לו גם שבב גרפי מיושן בהתאם, עם ליבה אחת בלבד. יחד עם 4 גיגה-בייט זיכרון LPDRR4x ו-64 גיגה-בייט של זיכרון אחסון מובנה, התצורה הזו היא ללא ספק, ואחזור להשתמש לרגע בשפה עדינה, לא ממש מלהיבה. לפחות ניתן להרחיב את זיכרון האחסון באמצעות כרטיס microSD ב-512 גיגה-בייט לכל היותר. הביצועים במבחנים הסינטטיים השונים לא היו מרשימים, ולא צפיתי שיהיו כאלה. לא הייתי צריך לדעת כי הבדיקות מניבות מספרים נמוכים מאוד – כמו 153 נקודות במבחן הליבה האחת ו-866 נקודות במבחן ריבוי הליבות של Geekbench 5 – כדי להבין שהוא לא ממש מושך בעלייה. זה מורגש בשימוש השוטף. איטיות מסוימת מורגשת אפילו בעת שעובדים בעמודי הבית, כשפותחים את תפריט ההתראות וקיצורי הדרך, וכשמריצים אפליקציות ומשחקים. אולי הבחירה להתקין בטלפון את אנדרואיד 12 בגרסה מלאה לא הייתה נכונה במקרה הזה, אולי עדיף היה להתקין את גרסה קלה של אנדרואיד 11 בכלל, אבל הכבדות מורגשת היטב, גם בגלל שמעל יש, איך לא, ממשק של החברה עצמה. הממשק דווקא מוצלח למדי, והסוללה – שרדנית את הממשק בפני עצמו די אהבתי. הוא מציע תפריט התרעות וקיצורי דרך חמים מוצלח ויפה, הוא גם מאפשר לחלק את ההתרעות לחשובות יותר ופחות, כך שה'פחות' לא גורמות להשמעת צליל, ויש גם כברירת מחדל סרגל צדדי, שניתן לביטול בהגדרות, שמציג קיצורי דרך ליישומים, אנשי קשר ולפונקציות שהכל ניתן להתאמה ולבחירה. יש גם סרגל אחד שהוא סרגל בסנטימטרים, שאפילו מצאתי לו שימוש מיידי. יש קצת אפליקציות שמותקנות מראש, שאפשר למחוק אם לא רוצים. ובכל זאת יש כמה דברים סבירים עד לא רעים ב-TCL 30se. הסוללה מספקת זמן עבודה מרשים, עם למעלה מ-14 רבע שעות ריצה בבדיקה שעשיתי, המסך בהיר יחסית ונוח לשימוש גם בתנאי חוץ, והצילומים סבירים בהחלט עבור מכשיר שוק כניסה – עם מצלמה ראשית שמצוידת בחיישן 50 מגה-פיקסל ולצידה מצלמת מאקרו ומצלמת קביעת מרחק, ששתיהן עם חיישני 2 מגה-פיקסל. היתרון הגדול הוא המחיר, 149 דולר בלבד (https://s.zbanx.com/r/SED6TpevzoFF) עבור התצורה שהגיעה לבדיקה, ויש גם אוזניות פשוטות בקופסה, כך שהוא יכול להתאים לילדים ואולי מבוגרים שמחפשים משהו זול לשיחות וקצת גלישה.

המלחמה באוקראינה באה לידי ביטוי לא רק בכיבוש הרוסי, בפליטים האוקראינים ובמה שקורה בממד הפיזי, אלא גם במתקפות סייבר ובפעילות ברשתות החברתיות. אחת המרכזיות שבהן היא טלגרם. מחקר של צ'ק פוינט מעלה שבשבוע הראשון של המלחמה, ובפרט ביום הראשון שלה, חל זינוק בקבוצת חדשות שקשורות בקונפליקט, שהחל כמה שבועות לפני כן. קבוצה שקוראת לביצוע מתקפות DDoS על מטרות רוסיות. צילום: צילום מסך החוקרים מצאו כ-60 קבוצות פעילות מרכזיות שקשורות במלחמה בין רוסיה לאוקראינה, שבהן משתתפים בין 300 ל-400 אלף איש. כ-70% מהקבוצות הן של "דיווחים מהשטח", כשמופיעות בהן ידיעות לא ערוכות ובחלקן מזויפות. 26% מהן משרתות האקרים שעוסקים בתקיפה של מטרות רוסיות – בעיקר מתקפות מניעת שירות מבוזרות (DDoS), חדירות לאתרים ופריצות למטרות סלולריות, שמותקפות דרך הודעות SMS. בחלק מהקבוצות האלה יש יותר מרבע מיליון משתתפים. 4% מהקבוצות עוסקות בגיוס מטבעות וירטואליים לתמיכה באוקראינה, כאשר בצ'ק פוינט מציינים שהחשבונות שמוצגים שם הם לאו דווקא אמיתיים, כך שאפשר שמדובר בהונאה. 2% מהן עוסקות בנושאים אחרים שקשורים בקונפליקט, ורובן ריקות או לא פעילות. המאפיינים העיקריים של קבוצות ה-"דיווחים מהשטח" הם פעילות רבה מאוד, 24/7, עם אלפי הודעות מדי יום; דיווחים לא ערוכים ולא מצונזרים; ושיתוף של מידע לא בדוק או לא מאושר, לעתים אינפורמציה שגויה במתכוון. בקבוצות המיועדות לתקיפות סייבר, המשתמשים הם בדרך כלל בעלי מומחיות טכנולוגית – מומחי מחשבים וכמובן, האקרים; הקבוצות קוראות לתקיפות מאורגנות והמשתמשים מפרסמים בנק מטרות רוסיות; והן עוזרות האחת לשנייה, תומכות בביצוע המתקפות ומעדכנות בתוצאות שלהן. קבוצת קריפטו. צילום: צילום מסך טיפים לשימוש מושכל בטלגרם חוקרי צ'ק פוינט פרסמו כמה טיפים לשימוש מושכל בטלגרם: להימנע מללחוץ על קישורים אקראיים; להיזהר מפניות חשודות דוגמת הודעות ממקור לא ידוע שמבקשות בקשות או מציגות דרישות חריגות; ולחשוב פעמיים לפני שליחת כסף, משום ששליחת כסף למקורות לא ידועים המבקשים סיוע עלולה לגרום לרוב להונאה. בחברה מציינים שהודעות ברשתות החברתית, לרבות באפליקציית טלגרם, הן לא הפלטפורמה המומלצת לעסקאות פיננסיות גדולות, במיוחד מול מקורות לא מוכרים. טיפ נוסף הוא: אמתו את המקורות שלכם וצרכו את עדכוני החדשות ממקורות אמינים. עורך המחקר, עודד ואנונו, ראש מחלקת מחקר חולשת מוצרים בצ'ק פוינט, אמר כי "טלגרם הפכה לחזית דיגיטלית של הסכסוך. אנחנו רואים אנשים מכל פינות העולם מתארגנים ומגייסים משאבים כדי לתמוך ברוסיה או באוקראינה. הונאות במסווה של גיוס כספים, הפצת מידע שגוי או תיאום תקיפות רחב היקף הפכו לעניין תכוף מאוד ונפוץ מאוד, שמגיע למאות אלפי בני אדם בשניות. במיוחד בכל הקשור לקבצים, אנחנו ממליצים למשתמשי טלגרם לנקוט בחשדנות ולקחת בחשבון שלצד רצון טבעי לשתף ולפעול, יש מי שמנצל את המצב לפגוע במשתמשים ללא קשר לסכסוך. נמשיך לעקוב אחרי פעילות הטלגרם בשבועות הקרובים".

הממשלה מגבשת בימים אלה תוכנית שמטרתה לעודד קליטה של פלסטינים בהיי-טק הישראלי. זאת, כחלק מהניסיון לענות על המחסור בכוח אדם בענף. ראש הממשלה, נפתלי בנט, התייחס היום (ה') לכך ולנושאים נוספים שקשורים בהיי-טק ובסייבר בכנס סייברטק – וגם למלחמה באוקראינה. לדבריו, "הפלסטינים יכולים להיות חלק מההיי-טק הישראלי. הנחיתי את הממשלה לעזור לזה לקרות בצורה חלקה, כדי שהם יוכלו לעבוד פה בתעשייה. אם זה יצליח זה יהיה מדהים, ואני מעוניין לנסות". בנט התייחס למתקפות הסייבר על ישראל ועל ההיערכות של המדינה להחרפה במלחמה החדשה. הוא אמר כי "יש למתקפות הסייבר השפעה רבה על האזרחים. יש לנו את מערך הסייבר הלאומי ואופציות אחרות כדי לעשות את זה. העבודה היא רבה, וצריך שחברות יגנו על עצמן בעצמן. מערך הסייבר יסייע להקל עליהן בשנים הקרובות". "ישראל מובילה בסייבר ההגנתי וההתקפי, ועם כוח גדול מגיעה אחריות גדולה", אמר ראש הממשלה. "צריך ללמוד איך להשתמש בכוח הזה – זה לא נכון שיש 'נשק רע' ו-'נשק טוב', אלא צריך לדעת לאיזה מטרות משתמשים ולאיזה צורך". "המדינה לא צריכה להשקיע יותר כסף בהיי-טק" בדבריו חזר בנט על המשנה שלו, שלפיה "המדינה לא צריכה להשקיע יותר כסף בהיי-טק, כי כסף זה לא העניין. כדי לעזור לתעשיית ההיי-טק היא צריכה שני דברים: הדבר הראשון הוא לא להזיק לחברות, לא לחוקק חוקים שיקשו על בניית החברות וקידום העסקים. הדבר השני הוא האנשים. ישראל רעבה לכישרון, ויש כישרונות בגליל, בנגב – בפריפריה. צריך שיהיה לילד משדרות חינוך מתאים להיי-טק. זה נכון גם לחרדים – צריך לחשוב איך מכניסים אותם מהר לתעשיית ההיי-טק למרות הפערים באנגלית ומתמטיקה, וגם לגבי הערבים – הכניסה שלהם להיי-טק צריכה לקרות בצורה מהירה יותר". ראש הממשלה פנה לחברות ויזמים ואמר כי "ישראל היא זו שצריכה להילחם ולהציל את ההתחממות הגלובלית בעולם. מי יעשה את זה? מי ימציא את הטכנולוגיה שעוד לא הומצאה? היזמים!" "העולם צריך להוציא את רוסיה ואוקראינה משדה הקרב" בנט התייחס גם למצב באוקראינה ואמר כי הוא "מצב נורא של מלחמה. השתתפתי במלחמות ובקרבות 6-7 פעמים, כחייל וכמפקד, ואני יודע שזה דבר נורא. אבל יש דבר שלמדנו מהמלחמות בישראל: קל להתחיל מלחמה, קשה לסיים אותה. המצב נראה עכשיו גרוע – הרבה אנשים מתו, יש מיליוני פליטים והרס רב – אבל עלינו להבין שאם המנהיגים העולמיים לא יגיבו במהירות, המצב יהיה יותר גרוע. הגורמים המובילים בעולם צריכים להוציא את הצדדים משדה הקרב, ולהביא אותם לשולחן המשא ומתן". ראש ממשלת ישראל אמר את הדברים לאחר שבימים האחרונים עלה שמו שלו כמתווך אפשרי בין רוסיה לאוקראינה. נשיא אוקראינה, ולודימיר זלנסקי, ביקש השבוע מבנט לשמש כמתווך בין שתי המדינות לפתרון המשבר, ואתמול שוחח ראש הממשלה אתו ועם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין. ראש מערך הסייבר הלאומי, גבי פורטנוי, אמר באירוע כי "התפקיד שלנו הוא להגן על אזרחי ישראל בממד הסייבר. אנחנו לא יכולים לעשות זאת לבד, אלא צריכים שיתוף פעולה עם שאר הרשויות ועם תעשיית הסייבר. אחת המשימות שלנו היא לייצר שיתוף פעולה בינלאומי בתחום הסייבר נגד אויבים משותפים". ראש הממשלה לשעבר ויו"ר האופוזיציה, בנימין נתניהו. צילום: BigStock "להוציא ויזות עבודה בהיי-טק לפליטים אוקראינים" ראש הממשלה לשעבר ויו"ר האופוזיציה, בנימין נתניהו, קרא לתת ויזות לעבודה בהיי-טק לפליטים אוקראינים. "יש עכשיו עשרות אלפי מתכנתים באוקראינה שעובדים עבור חברות ישראליות – כמעט 50 אלף, לפי חלק מההערכות. אם לא נמצא פתרונות עבורם, ההיי-טק והסייבר הישראליים יהיו בבעיה. הפתרון הכי טוב הוא להציע לאותם עובדות ועובדים ויזות לישראל כדי שיבואו לגור ולעבוד כאן, או לפעול על מנת שמדינות שכנות כמו הונגריה, פולין ורומניה יסייעו לנו בהסכמים בינלאומיים לעבור אליהן ולהמשיך לעבוד עבור חברות ישראליות". נתניהו קרא "לעשות כל מאמץ כדי לעצור את הטרגדיה ושפיכות הדמים באוקראינה. יש לנו ערך עליון לסייע ליהודים באוקראינה שרוצים לעלות לישראל, לבית של כל יהודי העולם. בנוסף, אני תומך באשרת כניסה ללא יהודים, לפליטי מלחמה, שיגיעו לזמן קצוב בישראל".

מחוות סולידריות לאוקראינה: דרום קוריאה הציגה מופע רחפנים מעל שמי החוף בסויונג-גו. 1,000 רחפנים טסו מעל שמי הים, ויצרו את דגלה של אוקראינה במחווה של סולידיריות. המופע התקיים לרגל חגיגות יום תנועת העצמאות של המדינה, ובסופו יצרו הרחפנים מופע של דגל דרום קוריאה. יצוין גם, שדרום קוריאה משתתפת בסנקציות של המערב על רוסיה. בתוך כך, […]

בעוד כשנה, על פי הפרסומים, עתידים להיפתח בארץ מרכזי מחשוב של שתי ענקיות הענן הציבורי AWS וגוגל, וככל הנראה גם של המתחרות, מיקרוסופט ואורקל (שכבר פתחה אחד ומתעתדת לפתוח מרכז נוסף). מדינת ישראל עשתה עם מכרז הענן הממשלתי נימבוס צעד חשוב לקידום תשתיות מקומיות איכותיות למוצרי תוכנה מתאימים. אין ספק שהאירוע הזה ישנה את הארכיטקטורה המועדפת ליישומים חדשים במגזר הציבורי, ואולי גם בחברות המפתחות תוכנה לשימושים פנימיים. מהצד השני, חשוב להבין שמחשוב בסגנון זה אינו אופטימלי לכל אחד: יש לא מעט מערכות שפשוט לא מתאימות לסגנון הזה או שיהיה יקר מדי, בכמה מובנים, להסב אותן לענן ציבורי מקומי. יותר מיינפריים מאשר דטה סנטר האם ענן ציבורי בסגנון נימבוס הוא פשוט "מרכז חישובים של מישהו אחר"? תצפית קצרה על ההתקדמות העצומה שעשו חברות הענן ב-15 השנים האחרונות מראה שהתשובה היא "לא". למעשה, ענן ציבורי מזכיר יותר "מערכת הפעלה" של מישהו אחר, שלא לומר שהוא יותר בסגנון מיינפריים מאשר דטה סנטר. כמו מערכת הפעלה, גם הענן הציבורי מכיל תשתיות תוכנה רבות ומגוונות, המאפשרות לפתח תוכנה על גביהן – תשתיות להעברת מסרים בין רכיבים להרצת קוד באופן ישיר או עטוף בקונטיינרים, מגוון רחב של שירותי ניהול ואיחזור נתונים, טכנולוגיות ללימוד מכונה ובינה מלאכותית, וכן תשתיות להרצת מכונות וירטואליות עם מערכת ההפעלה של הלקוח, שחייבות להיות חלק מהשירותים – ואין מנוס מכך. מודל התמחור של שירותי הענן הציבורי מעודד עבודה שמתאימה לענן ומעניש בעוצמה צורות עבודה שלא מתאימות, כלומר – שאינן מאפשרות לחברת הענן למקסם את ניצולת התשתיות שלה. אם שמעתם מחברים שהעבירו מוצרים לענן ציבורי ש-"ענן ציבורי זה יקר", כנראה שהם נפלו למלכודת הזו. התפיסה שלעבוד בענן ציבורי כאילו זה פשוט "מרכז חישובים של מישהו אחר" היא שגיאה יקרה מאוד. ההגירה פשוטה; הבעיה מתחילה אחריה קחו כדוגמה מוצר IT קלאסי, שרץ בעבר על תשתית VMware יעילה ונוחה לניהול, השתמש ב-DB יעיל על גבי אחסון ארגוני, נהנה ממערכת גיבוי ארגונית אפקטיבית וכמעט שלא עבר שינויים. יידרשו שינויים לא מבוטלים כדי להעביר את המוצר הזה לענן ציבורי ולהוכיח הצדקה כלכלית. בנוסף, העלות הגולמית של השימוש בשירותי המחשוב היא לא כל התמונה. אמנם, במרכז החישובים המקומי היו עלויות, שלא יידרשו יותר עם המעבר לענן הציבורי, של החזקת המבנה, כמו חשמל, קירור, תקשורת, ולגבי המערכות עצמן – התחזוקה שלהן, אבטחת המידע, מערכות הגיבויים, ההכנה לאסון ועוד. כל אלה הם משתנים נעלמים כשעוברים לענן, אבל מוחלפים בדרישה למומחי ענן מוכשרים היטב. אם לחברת ענן יש הרבה מעל 200 שירותים ורכיבי תוכנה מורכבים, חישבו מה המיומנות ורמת ההכשרה שנדרש מחברה כדי לתחזק תשתית כזו בעצמה ולרוץ קדימה במהירות השינוי של הענן. עבור ארגונים רבים, תהליך המעבר לענן ציבורי מתחיל בפרויקט הגירה פשוט, המכונה בעגה המקצועית Lift and Shift – העברה, ככל האפשר, ללא שינוי. הבעיה מתחילה לאחר סיום ההגירה. פרויקטי Lift and Shift הם זולים להעברה ויקרים מאוד לאחזקה, משום שהם לא מתאימים לענן ציבורי. תהליך ההתאמה לענן, כדי לשפר את מבנה העלויות, עלול להיות פרויקט תוכנה מורכב, כמו כל תהליך הסבה למערכת הפעלה אחרת. לעתים, התהליך משתלם מאוד, משום שהוא מאפשר להנות מהמשאבים ה-"אינסופיים" של הענן הציבורי: לתמוך ביותר משתמשים, לעשות יותר ולצאת לשוק הבינלאומי בקלות. אלא שיש מקרים רבים שבהם ה-"יתרונות" האלה פשוט לא רלוונטיים לצרכים הארגוניים. אז מה האלטרנטיבה? אם כל מה שאתם רוצים הוא לשנות את מודל הצריכה מ-CAPEX ל-OPEX, להעביר את כאב הראש התפעולי של המחשוב בחברה לחברה מתמחה ולדעת שתמיד יהיה מישהו שיטפל בכם – בעברית, 24/7 ובאופן אדיב ומקצועי בכל פעם שתזדקקו לכך, אתם צריכים ספק שירותים מנוהלים (MSP) כמו Cloud’em – חברת הענן מקבוצת אמת מיחשוב, בהנהלת שלומי קפצון. בקבוצת אמת מיחשוב תוכלו למצוא פתרונות למה שמתאים לכם – מחשוב מקומי, MSP מהאיכותיים בישראל, וכן מחשוב ענן ציבורי. אמת מיחשוב מזמינה אתכם לביתן שלה באירוע Vmware vFORUM 2022, שיתקיים ביום ב', ה-28 במרץ, במרכז הכנסים אווניו שבקריית שדה התעופה. לפרטים נוספים על האירוע ולהרשמה אליו לחצו כאן.