משה שכטר הוא אזרח ישראלי בעל טסלה, שמכוניתו הושחתה על ידי אלמונים. אלה חרטו עליה (באנגלית) את הכיתוב "שער הגהינום תל אביב". לאחר המקרה, שכטר צייץ בחשבון הטוויטר שלו ציוץ שבו הוא קבל על כך ששירות Sentrymode של טסלה לא מופעל בישראל, ותייג את לא אחר מאשר אילון מאסק, הבעלים של החברה והאיש העשיר ביותר בעולם (דבר שמאסק עצמו הטיל בו היום ספק). באופן מפתיע או לא, הוא זכה לתשובה. "הח*א הזה יכול היה להיפסק אם טסלה הייתה מאפשרת את Sentrymode בישראל", כתב שכטר בחשבון הטוויטר שלו. "אילון מאסק, בבקשה עשה את הקסם שלך ופרסם עדכון, כך שמודל ה-3C האהוב והיקר (בישראל) שלנו לא יראה עוד מהשנאה הזאת". לפני שעות אחדות, משהו כמו 16 שעות אחרי שפרסם את הציוץ, שכטר קיבל ממאסק תשובה בת שלוש מילים: "עובדים על זה". Looking into it — Elon Musk (@elonmusk) March 27, 2022 Sentrymode הוא מצב שהושק ב-2019 ושעם הפעלתו, המצלמות של מכונית הטסלה יכולות לתעד את מה שקורה בסביבתה כשהיא חונה. כך בעל הרכב יכול לראות, למשל, מעשי ונדליזם כמו זה נעשה ברכבו של שכטר – ואת מי שעשה אותם, או תאונות שעושות בהם מכוניות אחרות – מה שמקל על חברות הביטוח בתביעות אפשרויות נגד מי שביצעו אותן. השימוש במצב הזה מאושר במדינות רבות בעולם, אך לא בישראל, משום שמשרד התחבורה עוד לא אישר אותו.

עובד של מיקרוסופט דיווח באחרונה על מידע שהתגלה לו תוך כדי עבודתו בשורות הענקית הטק מרדמונד, שמעיד לטענתו על התנהלות לא חוקית, לכאורה, של החברה, שאירעה בין השנים 1998-2018. לדבריו – מיקרוסופט הוציאה אז בערך 200 מיליון דולר בכל שנה על תשלומי שוחד. יאסר אלעבד הועסק במקירוסופט במשך 20 שנה ובתפקידו האחרון היה מנהל בכיר בתחום מכירת רישיונות וחוזים ללקוחותיה במזרח התיכון ובאפריקה. על פי פרסום מרתק שלו ב-Lioness, הבכיר לשעבר מאשים את מעסיקתו לשעבר ישירות במעורבות במתן שוחד, כאמור במיוחד במדינות ערב וביבשת אפריקה. משחדת כדי להצליח באפריקה ובארצות ערב בשנת 2016 הבחין בבקשה לתשלום של 40 אלף דולר עבור אחד הלקוחות האפריקנים, כ"חור" בתקציב שאין לו הסבר. תשלום זה הגיע מקרן ההשקעות העסקיות של החברה, אך הנמען כלל לא היה ברשימת הלקוחות הפנימית של מיקרוסופט, כך דיווח אלעבד כאחת הדוגמאות למסקנותיו אודות השוחד, לכאורה, שבו מעורבת מיקרוסופט. לפי טענותיו באופן כללי מיקרוסופט משחדת גורמים שונים דרך חברות הבנות שלה, וזאת כדי להצליח באזורים המדוברים. והיא אכן הצליחה. אלא שלפי תיאוריו של אלעבד, "כדי להשיג סוג זה של צמיחה בזמן כה קצר, מיקרוסופט השתמשה זה מכבר ברשת של שותפים הידועים בשם Licensing Solution Partners, המורשים לתקשר עם לקוחות ציבוריים גדולים, מכיוון שהם בעלי כישורים טכניים ועסקיים מסוימים. יחד עם שותפים אלה, מיקרוסופט מביאה פתרונות בריאות אלקטרוניים לבתי חולים ו-GPS ושירותים דיגיטליים (כגון תשלומי מס מקוונים) לסוכנויות ממשלתיות. לאחר מכן, השותף לוקח חלק מהכנסות המכירות ברישוי של מיקרוסופט, בדרך כלל 10-15 אחוזים". חושף השחיתויות גולל כיצד הקשרים הללו הפכו לקשרי שוחד מול החברות הבת השותפות ואף מול אנשי ממשל מקומיים. "להערכתי", כתב בפרסום שלו ב-Lioness, "מינימום של 200 מיליון דולר מדי שנה הולך לעובדי מיקרוסופט, שותפים ועובדי ממשלה. הניסיון מוביל אותי להאמין ש-60-70 אחוז מאנשי המכירות והמנהלים של החברה במזרח התיכון, באפריקה ובחלקים מאירופה מקבלים את התשלומים הללו. בין הלקוחות שלדעתי קיבלו את הכסף הזה הם פקידי ממשל בגאנה, ניגריה, זימבבואה, קטאר וערב הסעודית". "לכל מי שעוקב מקרוב אחר מיקרוסופט, זה לא יבוא כשוק. בשנת 2019 שילמה החברה קנס לממשלת ארה"ב בסך 25.3 מיליון דולר על התרת שוחד בהונגריה, ערב הסעודית, תאילנד וטורקיה. באותו זמן, נשיא מיקרוסופט, בראד סמית', הכריז בפומבי כי 'שלומים לא הולמים' הם נוהג 'לא מקובל', וכי 'אין מקום לפשרות בכל הנוגע לשיטות עסקיות אתיות'". אלעבד המשיך והרחיב כי "תנאי אחד בהסדר 2019 עם משרד המשפטים (DOJ) היה סיום חוזה עם שותף ספציפי. למרות שמיקרוסופט ביטלה את החוזה באופן רשמי, היא עדיין עובדת עם השותף הזה באמצעות חברה של צד שלישי – ועדיין עוסקת בשוחד במדינות אחרות". עניין שבשגרה בעסקים באזורים שונים? שוחד. אילוסטרציה. צילום: BigStock אלעבד פוטר מיד אחרי החשיפה לפי דבריו של אלעבד עם זאת בשטח לא ניכר כי מיקרוסופט מנסה לתקן את העוול – ברגע שהחל להתעמק בדברים, הוא נתקל במהירות בבעיות עם חבריו המנהלים ולאחר הפרסום הוא אף פוטר מעבודתו. ביוני 2019 נסע אלעבד לוושינגטון הבירה כדי להיפגש עם חברי רשות ניירות הערך של ארה"ב, ה-SEC, הבולשת הפדרלית, ה-FBI ומשרד התובע הכללי של ארה"ב, כדי לדון בטענותיו לפיהן מיקרוסופט משתפת פעולה עם שוחד בחברות בנות שלה במזרח התיכון ואפריקה. לדבריו, הפגישות הללו נמשכו כמעט כל היום, כשהסוכנים הפדרליים שאלו אותו שאלות במשך שעות. עורך דינו אמר לו שזו אחת הפעמים הראשונות שבהן משרד התובע הכללי שולח נציג לישיבת חושפי שחיתות, כמו זו שנערכה איתו, דבר המעיד על רצינות ההתייחסות הממשלתית לממצאיו. אבל ה-SEC לא עשתה דבר בסופו של עניין לגבי ההאשמות של אלבד. הסוכנות הבטיחה לו כל הזמן שהצוות האחראי על התיק שלו יקבל החלטה בקרוב האם יגישו כתב אישום נגד מיקרוסופט אם לאו. לבסוף, בתחילת מרץ 2022, קיבל עורך דינו הודעה שה-SEC סוגרת את התיק, כי אין לה את המשאבים לערוך ראיונות ולמצוא תיעוד בחו"ל במהלך מגיפת הקורונה. מיקרוסופט טענה בתגובה לדבריו אלעבד ולפרסום החשדות שלו, כי אכן היו לה בעיות בעבר, אך הן כבר נפתרו בהצלחה. שוחד וסייבר – עניינים שבשגרה? הפרשה מזכירה מקרה אחר שבמסגרתו נחשפה באחרונה יצרנית הסמארטפונים אריקסון כמי ששילמה שוחד, מעין דמי חסות, לדאע"ש כדי להמשיך לפעול באזור עיראק. הקונסורציום הבינלאומי של עיתונאים חוקרים חשף כי חברת התקשורת השוודית פיתחה בתוכה מודל של שחיתות וסחיטה, שבאמצעותו מומנו קבוצות טרור. בתגובה לפרשה שנחשפה בשבועות האחרונים, פרסמה אריקסון הצהרה פומבית שבה הודתה ב"התנהגות בלתי הולמת הקשורה לשחיתות" בעיראק, ולא שללה את האפשרות שמימנה טרור באמצעות קבלני המשנה שלה. יצוין כי מיקרוסופט לא עוברת תקופה מלבבת במיוחד. הענקית מרדמונד חוותה באחרונה פריצה של קבוצת ההאקרים $Lapsus, שתקפו אותה בסייבר, כפי שתקפו חברות ענק אחרות כמו אנבידיה, סמסונג ויוביסופט, וכן את אוקטה (Okta), מיקרוסופט, LG ואחרות. מיקרוסופט אישרה שחוותה דליפת נתונים, כולל דלפית קוד המקור של העוזרת הקולית החכמה קורטנה.

שינויים בזירוקס מציתים מחדש את השיחות על מיזוג אפשרי שלה עם HP, בעסקה בת עשרות מיליארדי דולרים. שני דירקטורים של זירוקס יעזבו בקרוב את תפקידם: יו"ר הדירקטוריון, קית קוזה, ששימש עד אפריל האחרון כמנכ"ל ויו"ר אייקאן אנטרפרייזס, ושריל גורדון קרונגרד, אשת השקעות, ששימשה בעבר כמנכ"לית ובתפקידי ניהול בכירים בחברות שונות של קרן רוטשילד ומשפחת רוטשילד. עזיבת השניים את דירקטוריון זירוקס הציפה בסוף השבוע חרושת דיבורים ושמועות לגבי מהלכי מיזוג או רכישה אפשריים של ענקית ההדפסה. זאת, ברקע העובדה שלמשקיע האקטיביסט קארל אייקן יש בעלות של יותר מחמישית בחברה. אף ששם הרוכשת לא צוין, מיד עלה שמה של "החשודה המיידית" – HP, מתחרתה רבת השנים של זירוקס ומי שכבר אוזכרה בעבר כמועמדת למיזוג עמה. מה הרקע לעזיבה? במסמך שהגישה זירוקס בסוף השבוע ל-SEC, הרשות לניירות ערך בארצות הברית, היא מסרה שקוזה וקרונגרד הודיעו לדירקטוריון החברה שהם לא יעמדו לבחירה מחודשת אליו, ויפרשו ממנו לקראת אספת בעלי המניות השנתית שלה, שמתוכננת ל-19 במאי. זירוקס לא הגיבה לשאלות העיתונות הטכנולוגית בארצות הברית על משמעות העזיבה, אולם במסמך שהוגש ל-SEC נכתב ש-"הדירקטוריון אמר שהיא נעשית ברקע יחסים ידידותיים". לפי הדירקטוריון, "החלטותיהם של קוזה וקרונגרד שלא לעמוד לבחירה לא נבעו מאי הסכמה כלשהי ביחס לפעולות, מדיניות או שיטות עבודה של זירוקס. החברה מודה להם על תרומתם המשמעותית הרבה". עם פרישת השניים, מספר הדירקטורים של זירוקס יצומצם לשמונה. מחיר מניית החברה עלה בכמעט 2% לאחר פרסום העזיבה המתוכננת. ניסיון אחר ניסיון, דחייה אחר דחייה בסוף 2019 ותחילת 2020 הובילה זירוקס הצעת השתלטות עוינת על HP, שאם הייתה יוצאת לפועל הייתה משלבת את שתי ענקיות הטכנולוגיה האגדיות – אך דירקטוריון החברה דחה את כל ההצעות. באפריל 2020, במהלך החודשים הראשונים של מגפת הקורונה, הודיעה זירוקס כי "משבר הבריאות העולמי הנוכחי והסערה המקרו-כלכלית בשוק הגלובלי, שנגרמו על ידי הנגיף, יצרו סביבה עסקית שאינה תורמת לכך שנמשיך לרכוש את HP". בנובמבר 2019 הציעה זירוקס לחברה שהיא הייתה מעוניינת לרכוש – HP, שגדולה ממנה פי שלושה – סכום של 22 דולר למנייה, קרי: בין 24 ל-27 מיליארדי דולר (תלוי במצב השוק בזמן הרכישה), עבור קבלת הבעלות עליה. אלא שכאמור, מועצת המנהלים של הנרכשת הפוטנציאלית דחתה פה אחד את ההצעה, ואמרה כי זו ממעיטה בהערכת שוויה של החברה ואיננה לטובת בעלי המניות. בפברואר 2020 זירוקס הגדילה את ההצעה ל-24 דולר למניה, שמשקפים שווי כולל של כ-34 מיליארד דולר. לאחר כמה סירובים מצד HP והתכתשויות מילוליות בין המנכ"לים של שתי החברות, נציגי זירוקס נפגשו עם בעלי המניות של HP כמה פעמים, על מנת לדון ב-"סינרגיות" הפוטנציאליות שיכולות להתקבל כתוצאה מהעסקה, אם תתממש. אייקן היה אחד הדוחפים הגדולים למיזוג בין שתי החברות. אז היו בבעלותו 10.6% ממניות זירוקס ובעלות חלקית על HP, בשווי של 1.2 מיליארד דולר. HP, מיצרניות המדפסות הגדולות בעולם, וזירוקס, מהספקיות הגדולות של מכונות צילום, נאבקות כל אחת על עתידה הכלכלי, בשל פגיעה בליבה העסקית של השתיים: התעניינות הולכת וקטנה של ארגונים בהדפסות משרדיות. גם עסקי המחשבים של HP לא צמחו. שתי החברות הגיבו לשינויים בשוק על ידי קיצוץ בעלויות. קוזה מונה ליו"ר הדירקטוריון של זירוקס במאי 2018, כחלק מהמהלכים לפייס את אייקן. באותה העת, אייקן ודארווין דיסון, שניים משלושת בעלי המניות הגדולים ביותר של זירוקס, התנגדו להצעה של פוג'י פילם אחזקות לרכוש את החברה – הצעה שבסופו של דבר לא יצאה לפועל, לאחר התערבות בית המשפט.

תשלום דמי הכופר בגלל מתקפות כופרה הגיע לשיאים חדשים ב-2021, כאשר יותר ויותר פושעי סייבר פנו לקורבנותיהם ואילצו אותם להיכנע לדרישות ולשלם – אחרת הם יפרסמו מידע אישי ורגיש שהשיגו בדרכים לא כשרות. נתון זה עולה מדו"ח חדש של Unit 42, יחידת המחקר של פאלו אלטו. לפי החוקרים, דרישת התשלום הממוצעת עלתה ב-2021 ב-144% בהשוואה ל-2020 ועמדה על סכום ממוצע של 2.2 מיליון דולר. התשלום הממוצע שהארגונים קורבנות המתקפות שהחליטו לשלם שילמו טיפס ב-78% ועמד על 541,010 דולר. בניגוד למה שאפשר היה לחשוב: REvil לא במקום הראשון מהדו"ח עולה כי לא REvil, אלא קבוצת האקרים מעט פחות ידועה – קונטי (Conti) – הייתה אחראית לרוב דרישות הכופר: אחד מכל חמישה מקרים שפוענחו על ידי חוקרי היחידה של פאלו אלטו אשתקד הגיעו מאותה הקבוצה. קונטי היא גם הקבוצה שפרסמה הכי הרבה מידע רגיש של קורבנותיה בדארקנט – מידע שנאסף מיותר מ-500 ארגונים. קבוצת REvil, שמשתמשת לעתים בשם Sodinokib, הגיעה "רק " למקום השני, והיא אחראית ל-7.1% ממקרי דרישות הכופר "בלבד". אחריה נמצאות הקבוצות Hello Kitty ו-Phobos, שכל אחת מהן אחראית ל-4.8% מהמקרים. אשתקד: יותר מ-35 קבוצות כופרה חדשות החוקרים הסבירו שבמהלך השנה שעברה נוצרה תעשייה של ממש, שסוחטת את קורבנותיה במרחבי הסייבר, ושבשנה החולפת לבדה הופיעו יותר מ-35 כנופיות האקרים חדשות שפועלות בתחום הסחיטה של דמי כופר. מספר הקורבנות שהנתונים שלהם פורסמו באתרי דליפות זינק אשתקד ב-85% ועמד על 2,566 ארגונים. 60% מהמקרים התרחשו באמריקה, 31% מהם באירופה, המזרח התיכון ואפריקה (EMEA) ו-9% מהמקרים אירעו באזור אסיה-פסיפיק. בחלוקה למדינות, ישראל נמצאת במקום השמיני המשותף בדירוג, יחד עם ברזיל וקנדה, עם חמש מתקפות כל אחת. במקום הראשון נמצאת ארצות הברית עם 151 מתקפות, כשאחריה בשלישייה הראשונה קנדה עם 39 מתקפות וגרמניה עם 26. הענפים המושפעים ביותר ממתקפות הכופרה ב-2021 היו שוק ההון, המשפט, הבנייה, הסיטונאות, הקמעונאות, שירותי הבריאות והייצור. "ב-2021, מקרי דרישות הכופר במרחב הסייבר הפריעו לפעילויות יומיומיות שאנשים בכל העולם רואים כמובנות מאליהן – מקניית מצרכים, עבור במילוי דלק במכוניות ועד לחיוג למוקדי המשטרה במקרי חירום, או קבלת טיפול רפואי", אמרה ג'ן מילר-אוסבורן, סגנית מנהל היחידה לניהול איומים ב-Unit 42. לדברי החוקרים, המגמה הזו, כמו גם העלייה בדרישות התשלום של ההאקרים, ילכו ויתרחבו בשנה הנוכחית ולאחריה.

הקורונה גרמה להאצת הצורך בטרנספורמציה דיגיטלית בארגונים במגזרים שונים. על פי דו"ח של האגודה הלאומית של דירקטורים תאגידיים (NACD) בארצות הברית, ההשקעה בטרנספורמציה דיגיטלית גדלה ביותר מ-10% במהלך השנתיים האחרונות. עובדה זו יצרה אתגר בקרב דירקטורים במועצות המנהלים של חברות. בדרך כלל, הגופים האלה מורכבים ממנהלי עסקים, רואי חשבון, משפטנים ונציגי בעלי המניות של החברות. ככל שהטכנולוגיה חודרת לארגון, והדירקטורים צריכים לקבל החלטות ולאשר תקציבים לפרויקטים מבוססי טכנולוגיה, כך בולטים פערי הידע שיש לחברי מועצת המנהלים, ולא פעם ולא פעמיים הצעות לפרויקטים נדחות כי אין מי שיסביר להם מה המשמעות שלהם. מנמ"רים שעובדים בארגונים שיש בהם מועצות מנהלים מכירים את התופעה הזו היטב. הם משקיעים זמן רב, משאבים למכביר ויכולת יצירתית מיוחדת כדי להמחיש למנהלים מדוע הפרויקט חשוב. יש מעט מאוד ארגונים שבהם המנמ"ר הוא חבר הבורד. מהצד השני, בעקבות הקורונה, ששינתה את שוק העבודה, נוצר מצב שגם מנמ"רים עזבו את תפקידיהם ולעתים אף פנו לתחומים אחרים. מחקר שנעשה בארצות הברית מגלה שחלק לא מבוטל מהמנמ"רים שפרשו צורפו כדירקטורים לארגונים אחרים, כדי להעצים את הידע והניסיון של חברי ההנהלות שלהם, בדרך לטרנספורמציה דיגיטלית. הם שינו מציאות וכעת, בלא מעט ארגונים IT היא כבר לא מילה גסה, אלא יש לה משמעות עסקית רבה ביותר. ההנהלות מבינות: תפקיד המנמ"ר – קריטי אחד המנמ"רים צוטט במאמר שכתבה בעלת הטור מריפראן ג'ונסון באתר CIO כאומר ש-"אנחנו לא פורשים אלא עוברים לסייע לשיפור שורת הרווח בארגונים". זוהי מציאות מעניינת, שמלמדת על המעמד המשודרג של מנמ"רים בארגונים בעקבות הקורונה. המגפה הביאה בקרב הנהלות רבות להבנה שיש למנמ"ר תפקיד קריטי, והן קירבו אותו לקומת ההנהלה. זה מתבטא במספרים: על פי המחקרים האחרונים, 43% מהדירקטורים בחברות S&P 500 מדווחים על הצורך ברקע טכנולוגי בחשיפה שלהם לציבור, ולפי חברת הייעוץ והמחקרים דלויט, ב-31 מהדירקטוריונים של 100 החברות המובילות (לפי שווי שוק) יש חברי דירקטוריון עם רקע טכנולוגי, וחברות אלה דיווחו על ביצועים טובים יותר מבחינה פיננסית. לא זו אף זו, בשנה האחרונה קיבלו מנהלים ודירקטורים שהיו בעבר מנמ"רים פרסים על הצטיינות. לבד מהצורך הגובר בטכנולוגיה ובטרנספורמציה דיגיטלית, שתי סיבות לכך שארגונים מצרפים מנמ"רים לשעבר למועצות המנהלים שלהם הן תחום הסייבר, שהולך ומדאיג את ההנהלות ושמנמ"רים נתפסים כבעלי ידע בו, והגיל המבוגר שלהם, ועמו הניסיון הרב שצברו. אולי מדובר כאן בתחילתה של מהפכה, שבקצה שלה – אולי בעוד עשור, תמהיל המנהלים בחברה יביא לכך שרבים יותר מהם יהיו בעלי רקע טכנולוגי, ולא רק שיווקי או ספציפי בתחום שבו עוסק הארגון חברי מועצות המנהלים שהשתתפו בסקר שצוין במאמר ב-CIO הצביעו על כמה נקודות: אחת מהן היא העבודה מרחוק, שדורשת מהמנהלים מיומנות להפעיל עובדים בסביבה דיגיטלית. בנוסף, הפעולות של המנמ"רים והידע שנצבר מאפשרים לחברות לשפר את הקשר עם הלקוחות שלהן. ברמה של מועצות המנהלים, המנמ"רים המגויסים אליהן מסייעים להקפדה שמינוף הטכנולוגיה לא יפגע באף חלק של הארגון, שאף מחלקה לא תפגר בעקבות אימוץ טכנולוגיות חדשות. אתגרים ושאלות הפרישה מתפקיד המנמ"ר וההתנתקות ממקורות המידע והידע מציבה בפניו אתגר. אלא שההצטרפות למועצת מנהלים מביאה אותם להמשיך בכך: לעקוב אחר פרסומים, לפגוש אנליסטים, לקרוא עיתונות טכנולוגית ולראות מה עושים עמיתיהם מהארגונים האחרים בשוק, כדי ללמוד מהם. המנמ"רים שהם חברי מועצות מנהלים נשאלו בסקר אילו שאלות רלוונטיות הם מעלים בישיבות הבורד – שאלות בנושאים טכנולוגיים ואחרים, שמחד יקדמו את הדיון ויביאו להחלטה, אבל מהצד השני לא תהיינה טכניות מדי. אחת השאלות המרכזיות שהם ציינו היא: כיצד הטכנולוגיה תמנף את החיבור הנכון בין הלקוחות, שרשרת האספקה והעובדים? זוהי שאלה שכל מנמ"ר מכיר. שאלות נוספות הן: כיצד הטמעת הטכנולוגיה משפרת את חוויית השירות של הלקוח? איך היא משפיעה על קידום העובדים? והאם הם מקבלים חוויה טובה יותר בעקבות הכנסת השינויים? ויש את השאלה המרכזית: כיצד ההשקעה בטכנולוגיה תשפר את שורת הרווח? בנושא הזה, מנמ"רים לשעבר מדווחים שהם משקיעים מאמצים על מנת לשפר את הכלים שבאמצעותם ההנהלה מקבלת החלטות – שמתקבלות לרוב על בסיס נתונים. כאן בא לידי ביטוי הניסיון שלהם בהטמעת מערכות פנים ארגוניות של בינה מלאכותית, לטובת שיפור הדיווחים ויצירת תמונה כוללת נכונה יותר עבור מקבלי ההחלטות. הצורך בהגברת הידע הטכנולוגי של מועצות המנהלים נכון גם בישראל. על ארגונים פיננסיים בארץ חלה רגולציה שמחייבת את ההנהלות של כל אחד מהם למנות יו"ר לוועדת טכנולוגיה בעל רקע מתאים. לא פעם היו"ר המתמנה הוא מנמ"ר, לרבות מנמ"רים בכירים, שעמדו בראש אגפי מחשוב של בנקים או חברות ביטוח. בשורה התחתונה, ניתן לומר שמנמ"ר הוא לא עוד תפקיד בארגון, אלא צבר של ניסיון ומטען ידע שיש לו ערך רב בארגונים שנמצאים כעת בעיצומו של מסע הטרנספורמציה הדיגיטלית. אולי מדובר כאן בתחילתה של מהפכה, שבקצה שלה – אולי בעוד עשור, תמהיל המנהלים בחברה יביא לכך שרבים יותר מהם יהיו בעלי רקע טכנולוגי, ולא רק שיווקי או ספציפי בתחום שבו עוסק הארגון.

שם ותפקיד: יעל כספי ימיני, מנהלת הכספים ב-harmon.ie. ותק בתפקיד: שלוש וחצי שנים מתוך 14.5 שנים בחברה. בשמונה השנים הקודמות לתפקיד הנוכחי עבדתי בחברה כדירקטורית כספים, ובשלוש השנים הראשונות  כחשבת. לפני כן עבדתי כעוזרת חשב בפריגו ישראל וכרו"ח ב- PWC ישראל. השכלה ושירות צבאי: תואר ראשון בחשבונאות וכלכלה מאוניברסיטת תל-אביב. שירות צבאי במשרד הביטחון. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? כשסיימתי את לימודי התואר הראשון עשיתי התמחות בראיית חשבון ב-PWC ישראל. במסלול זה נחשפתי לעבודה של החברות הבינלאומיות בישראל, ותקופת ההתמחות שלי כללה התמקצעות בתקינה ובחברות אמריקניות בורסאיות. אחרי סיום ההתמחות הבנתי שאני לא רוצה להמשיך בעולם פירמות רואי החשבון, אז חיפשתי תפקיד עסקי יותר בחברה בינלאומית, ואחרי זמן קצר בחברת התרופות הבינלאומית פריגו הבנתי שאני רוצה לעבוד בתעשייה שמוקירה את ההון האנושי. לקח לי קצת זמן וליווי מקצועי לדייק את מה שחיפשתי אז, אך לבסוף הגעתי לתפקיד חשבת ב-harmon.ie ושם צמחתי מאוד וכמובן נחשפתי לעולם הטכנולוגיה. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? זאת שאלה מאוד מורכבת. אני לא חושבת שיש היום מישהו שבאמת מאמין שנשים פחות מוצלחות בעבודתן מגברים. אני אפילו חושבת שהיום מתחילים יותר ויותר להוקיר את הרכות הנשית, יכולת ריבוי המשימות והיעילות, ולראות את היתרונות שבקידום נשים. עם זאת, יש לנו עוד הרבה מחסומים לעבור, ואני חושבת שהרבה פעמים נשים מונעות את הקידום שלהן מתוך מחשבה שהן לא יוכלו לשלב את זה עם חיי משפחה, מתוך חוסר רצון להתמודד עם שיפוטיות כלפי הבחירה שלהן, ובעיקר מההיעדר סביבה תומכת. ברוב הבתים האישה היא עדיין מרכז הבית, שמרכזת את כל מטלות הבית, אחראית על כל ענייני המשפחה, ועד שהשוויון לא ייכנס אלינו הביתה באופן מלא – לא רק בחלוקת מטלות אלא גם בחלוקת הנטל – יהיה קשה להשיג שוויון מלא ואמיתי בעבודה. לצערי, אני עדיין רואה נשים שמגיעות לתפקידים בכירים וחוששות לבקש את השכר שמגיע להן בגלל שיש להן מגבלת שעות או ילדים קטנים. אני חושבת שהגיע הזמן שנשים יבינו שאין צורך להתנצל על קיום חיי משפחה, ג'ינגול משימות רק הופך אותנו לטובות יותר, ובתעשייה כל כך גמישה כמו תעשיית הטכנולוגיה, שבה יש המון עבודה מול חו"ל, גמישות שעות ועבודה בשעות לא קונוונציונליות יכולה להיות לטובתנו. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? לא. תמיד הרגשתי שאני נמדדת על סמך הכישורים שלי בלבד ומקבלת הזדמנויות שוות לגמרי – מימי האוניברסיטה שם נבחרתי למצטיינת המחזור בימים שמקצוע החשבונאות עדיין נחשב גברי מאוד, ועד היום. למזלי, מנכ"ל harmon.ie, יעקב כהן, משמש לי כמנטור כבר הרבה שנים, ודווקא ממנו למדתי הרבה על פמיניזם. הבנתי בעזרתו, שכדאי לי תמיד להבליט את מה שאני מקדמת ועושה מבלי להתנצל אף פעם שאני צריכה "לחתוך הביתה" מוקדם, ואפילו הבנתי שזה בסדר גמור להזיז ישיבת הנהלה חשובה בגלל שיש לבן שלי תחרות ג'ודו שאני לא מוכנה להפסיד.

חברה הבריאות האוסטרלית ResApp Health הודיעה כי הניסוי הקליני שביצעה לאפליקציית אבחון קורונה בסמארטפון השיג תוצאות חיוביות, ואפילו ברמת דיוק גבוהה יותר מבדיקות אנטיגגן מהירות, לפי החברה. האפליקציה, שמבוססת על למידת מכונה ומנתחת את צלילי השיעול של הנבדקים, הצליחה לזהות מקרי קורונה ברמת דיוק של 92%. הניסוי הקליני נערך בארה"ב ובהודו בהשתתפות 742 אנשים, שכ-60% מהם היו חיוביים לקורונה, ובמהלכו נמצא גם כי האפליקציה השיגה דיוק של 80% באבחון נבדקים שליליים לקורונה. בחולים אסימפטומטיים האפליקציה הצליחה פחות לזהות את המחלה, למרות שהחברה שיתפה בניסוי מספר קטן מהם. כדי להבטיח שהאלגוריתמים של האפליקציה מזהים קורונה, היא נבדקה גם מול מערך נתונים של יותר מ-1,000 חולים עם מצבי נשימה שונים שאינם קורונה. ResApp ציינה גם, שהאפליקציה הציגה "ביצועים עקביים" במשך שתי תקופות, האחת כאשר וריאנט הדלתא היה הגורם העיקרי, והשנייה כאשר האומיקרון היה הווריאנט הדומיננטי. החברה הודיעה כי תפרסם את תוצאות הניסוי הקליני בכתב עת מקצועי בשבועות הקרובים. על רקע ההודעה של ארגון הבריאות העולמי, כי המגיפה העולמית רחוקה מלהסתיים וכי מערכות הבריאות חייבות להיות מוכנות להתמודד עם גרסאות מסוכנות יותר, האפליקציה של ResApp עשויה מאוד לסייע במקומות שבהם יש צורך בבדיקות קורונה תכופות, כגון מקומות עבודה, בתי חולים, בתי ספר, מוקדי בידור, מרכזי טיפול לגיל השלישי ועוד, ותחסוך בדיקות אנטיגן מהירות או PCR. החברה ציינה כי אמר שהם פונים כעת לרגולטורים בשווקים שונים וכבר פנו לחברות טכנולוגיות בריאות גלובליות כדי להפעיל את מבחן האבחון מבוסס האפליקציה שלה. גורמים שונים פיתחו בעבר אלגוריתמים מבוססי בינה מלאכותית שמזהים קורונה באמצעות ניתוח של צלילי השיעול, בהם חוקרים מ-MIT ועוד, אבל נראה שאף אחד מהם לא הצליח להגיע לשימוש המוני באפליקציה פשוטה לסמארטפון. ייתכן שהאפליקציה האוסטרלית החדשה תצליח להגיע לשימוש המוני ותחסוך לעולם לפחות חלק מההוצאות על בדיקות האנטיגן וה-PCR.

סדרת ניידי ה-XPS היא הסדרה הפופולרית ביותר של דל לתחום שנע בין שימוש צרכני לעסקי מתון, ועכשיו החברה מוסיפה לו שני דגמים חדשים, שבפעם הראשונה כוללים את מעבדי ה-Core מהדור ה-12 של אינטל. הדגמים שעליהם הכריזה החברה לפני ימים אחדים הם XPS 9520 עם מסך 15.6 אינץ' ו-XPS 9720 עם מסך 17 אינץ'. שניהם דומים למדי, ומציעים מעבדים מסדרת הביצועים של אינטל – משפחת ה-H, עד וכולל Core i9-12900HK, שהוא מעבד פתוח להמהרה בעל 14 ליבות, שיכול להגיע למהירות של חמישה גיגה-הרץ בטורבו רגיל. PC Plus צילום: BigStock (עיבוד מחשב) שני המחשבים מציעים בנוסף תמיכה בזיכרון RAM מסוג DDR5-4800 בנפח של עד 64 גיגה-בייט ואחסון של עד שמונה טרה-בייט מבוסס SDD, כשבמקרה קיצוני מדובר בשני כונני ארבעה טרה-בייט. כברירת מחדל, שניהם מגיעים גם עם השבב הגרפי Iris Xe המשובץ של אינטל. עם זאת, יש מספר הבדלים בין שני הדגמים, מעבר לגודל המסך. כך, לדוגמה, בעוד ששניהם מוצעים עם מסכי IPS ברזולוציה של +FHD או 4K, דגם ה-9520 מוצע גם עם אפשרות למסך OLED ברזולוציה של 3.5K. בנוסף, שניהם מגיעים עם אפשרות לכרטיסי GeForce RTX 3050 של אנבידיה עם ארבעה גיגה-בייט זיכרון תצוגה – אך ה-9520 מוצע גם עם אפשרות ל-RTX 3050 Ti, ואילו ה-9720 עם אפשרות ל-RTX 3060 עם שישה גיגה-בייט זיכרון תצוגה. ה-XPS 15 של דל. צילום: יח"צ גודל המסך משפיע גם על הסוללה והמשקל, כמובן: במקרה של ה-9520, המשקל ההתחלתי שלו הוא 1.81 ק"ג עבור סוללת 56WHr ו-2.01 ק"ג עבור סוללת 86WHr, ואילו ה-9720 מוצע עם סוללת 97Whr במשקל התחלתי של 2.21 ק"ג. המחירים טרם נקבעו והם יפורסמו כשהדגמים החדשים יגיעו לארץ.