אפשר להבין טוב מאוד איך הפך חג הפסח גם לג הניקיונות. המעבר המסורתי בין חורף לאביב, כשאפשר לפתוח כבר לרווחה את החלונות, תרגולת חיפוש כל פירור של חמץ בבית כדי להכין אותו לקראת "הלילה הזה כולו מצות" – אז אם כבר מנקים חמץ, זו סיבה טובה לנקות כל פינה בבית לפני שהאורחים מגיעים, ושחס וחלילה הדודה לא תעקם את האף כי תמצא טיפת אבק באיזו פינה. אז אם כבר עושים ניקיון המוני, ולמקרה שלא מצליחים להשיג מנקה באמת טוב/ה לחג, אפשר לעבור לשיטת עשה זו במו ידיך, או בעידן המודרני הדיגיטלי – עשה זאת בעזרת הרובוטים שלך. שואבי אבק רצפתיים ושואבי אבק אלחוטיים ידניים מוכרים יחסית טוב בתחום הזה של הרובוטים לניקיון בית, אבל רובוטים לניקוי חלונות אולי קצת פחות. W-S3S Smarter הוא בדיוק מנקה כזה שהופך את החלונות לשקופים ועוזר למחוק את סימני החורף עם הלכלוך שנצמד לחלונות מבחוץ, אם בכלל, או פשוט עוזר להבריק אותם מבפנים וגם מבחוץ. ההפעלה של הרובוט מאוד פשוטה. אחרי חיבור החשמל, ואחרי חיבור כבל הביטחון ליתר ביטחון, ואחרי שמצמידים מטלית ניקוי לחלק התחתון ומרטיבים אותה באמצעות בקבוקון המים שמלווה את הערכה, וממלאים מים – מים ולא חומר ניקוי, בשני המכלים – אחד גדול עם קיבולת של 35 מ"מ ואחד קטן עם קיבולת של 18 מ"מ – מפעילים את הרובוט, שומעים את המנוע שמספק עוצמת יניקה של 2800PA, ומצמידים אותו לחלון. מאותו רגע הרובוט יכול לעבוד לבד. אפשר לעזוב אותו. יש חיישנים בארבע קצותיו, שנראים כמו רגליים, והם מזהים את הקצוות של החלון, ואז משנים כיוון וגובה בהתאם. הרובוט עובד באופן מתודי מצד לצד, או מלמעלה למטה, חוזר ומנקה וחוזר ומנקה, והוא לא יודע להבחין האם המקטע שהוא עובר בו באותו רגע כבר נקי או לא. העבודה יציבה. הפחד הראשוני שאולי הרובוט ייפול מהר מאוד נעלם. מרגישים את היניקה החזקה מייד עם ההצבה, ואם לא עושים שטויות כמו ניתוק הרובוט מהחשמל או הפסקת העבודה שלו מבלי שמניחים את הידיים במקום שנוח לתפיסה, לא אמורה להיות תקלה. משני הצדדים ליד מכלי המים יש מתזים. למה זה טוב? זה טוב כשרוצים להפעיל את הרובוט באופן ידני בעזרת השלט שמלווה אותו. הוא מאפשר לשנות את כיוון התנועה, לגרום לרובוט לנוע בצורה של זיגזגים אם רוצים אולי להגיע לקצות החלון קצת אחרת, הוא כמובן גם מאפשר לכבות אותו. וכאמור, יש גם כפתור התזה. זה מאפשר בעת שחושבים שיש צורך, או שהמטלית מתחילה להתייבש, להתיז עוד מים על החלון כדי שיהיה עם מה לנקות. עם זאת, כפי שהמדריך למשתמש מסביר היטב, אסור שהחלון יהיה רטוב מדי, או שהרובוט לא יוכל ליצור כוח יניקה ומשיכה. W-S3S Smarter. צילום: יח"צ למרות גודלו ולמרות שבאזורים בהם הלכלוך יחסית רב הוא עובד קשה, הרובוט יחסית שקט, ורמת הרעש שלו לפי החברה מגיעה לכל היותר ל-65 דציבלים. החברה אמנם מציינת שהוא יכול לנקות בכל דקה כ-2.5 מ"ר, עם הספק עבודה של 75 ואט, אבל כנראה שהיא לא לקחה בחשבון את החלונות שלי בסלון. בפנים הוא אכן רץ, ומבחוץ, הוא קצת נתקע מדי פעם והיה צריך כמה לחיצות על כפתור התזת המים בשלט כדי לגרום לו להמשיך בתזוזה – אם כי בסוף, התוצאה הייתה בהחלט מספקת מבחינתי. דרך אגב הוא לא מיועד "רק" לחלונות הוא אמור לספק מרתון ניקוי לכל מה שמוגדר כמשטח חלק ומבריק: ויטרינה, קירות הזכוכית של מקלחונים ואפילו שיש. הוא גם מגיע עם כבל חשמל באורך של 5.6 מ' וזה בהחלט הספיק בניקיונות שלי לכסות את כל אזור הניקיון שהייתי זקוק לו. החיבור של הכבל לרובוט הוא באמצעות הברגה, כך שאין חשש שהכבל יתנתק. את מטליות הניקוי אפשר פשוט לשטוף במים רגילים ולייבש ידנית. אם צריך, לפי החברה אפשר גם להשיג מטליות חדשות, וכנראה שאחרי כמה שימושים כבדים זה משהו שצריכים. הרובוט לניקוי חלונות הזה, W-S3S Smarter, הגיע לסקירה מהיבואנית קריסטלינו, שציינה מחיר מומלץ לצרכן של 1,290 שקלים. עכשיו בתקופת הניקיונות של החגים, כדאי לבדוק היטב כי זו גם תקופת המבצעים.

נראה שאמש נפל דבר לא רק במובנים של עלילות המדינה לדורותיה אלא גם במושגי מדיה חברתית בישראל. לאורך כל שעות הערב והלילה הרשתות החברתיות, בעיקר טוויטר ופייסבוק מן הסתם, הוצפו באינספור פוסטים וציוצים שמרביתם קוראים למחאה מועצמת, ליציאה לרחובות – לחסימת איילון, שד' מוריה בחיפה, רחוב עזה בירושלים ועוד צמתים מרכזיים ברחבי המדינה – והכל כמחאה על המהפכה המשפטית שממשלת ישראל הוסיפה לקדם ללא לאות בכנסת, גם במקביל לזעקה ולסערה באינטרנט. הטריגר ששלף רבים מבתיהם על אף השעה המאוחרת היה האקט של ראש הממשלה בנימין נתניהו שהחליט לפטר את שר הביטחון יואב גלנט. קדמו לפיטורים אלו התרעות שהשמיע שר הביטחון על מצבו ה"פריך" של צה"ל. שר הביטחון, כך דווח בתקשורת התריע – בהתבסס על הערכות צבאיות – שהשפעת המחאה הציבורית ניכרת גם על חיילי הסדיר ואפילו על המוטיבציה להתגייס. החלטתו של נתניהו שלא לשעות לאזהרות גלנט ולעצור את החקיקה וה"רפורמה המשפטית", על אף שציבור גדול – כולל קברניטים, מומחים ואנשי אקדמיה בשלל תחומי מפתח במשק – מתנגד לה, הציתה את חמת המתנגדים ל"רפורמה". טוויטר, פייסבוק ואף פלטפורמות אחרות, הוצפו במילים מדם ליבם של המוחים. אספנו עבורכם מכמה מה"קולות" הללו, משמאל ואף מימין במפה הפוליטית, חלקם של מפורסמים ומובילי דעת קהל, ואחרים של ישראלים "פשוטים" שאמרו כולם – די לטירוף! השלט כבר מוכן pic.twitter.com/QWuBUtGgN5 — Gilco (@GilCoh) March 26, 2023 ברכות למדינה הכי דמוקרטית במזרח התיכון, ירדן — Reshef Shay (@Rereshef) March 26, 2023 האביב הערבי הגיע לדמוקרטיה היחידה במידל איסט — Fana (@Fana29750059) March 26, 2023 צריך כישרון יוצא דופן כדי לנצח ניצחון סוחף בבחירות, לבזבז הכל בחודשיים מומ מוטרף, תוך 3 חודשים לאחד את האופוזיציה, לאבד את שר הביטחון, להקים נגדך מחאות שהמדינה לא ידעה כמותם מעולם, לצאת לקרב נגד סמכות העליון לפסול חוק רגיל שנגמר בלגיטימציה של חצי עם לפסילת חוקי יסוד. אובדן דרך — עמית סגל Amit Segal (@amit_segal) March 26, 2023 יום העצמאות של מדינת תל אביב — Chaim Levinson (@chaimlevinson) March 26, 2023 המדינה מעל הכל. לא חשוב כעת מי צודק ומי לא, נכון לחשב מסלול מחדש. — יעקב ברדוגו (@bardugojacob) March 26, 2023 איזו התגייסות. אני אוהב אותך תל אביב. pic.twitter.com/m42idH92Tz — Omer Lubi עומר לובי (@Omer_Lubi) March 26, 2023 כל הידיעות מתל אביב עושות לי כזה פומו שאני רץ להפגין מול בית השגרירה בלונדון! אעדכן — Shaul Olmert (@shaulmert) March 26, 2023 החברים שלי מלבנון הציעו לי עכשיו מקלט מדיני אצלם כי אני חי במדינה קורסת שנמצאת על סף מלחמת אזרחים — Tonyطوني✞ن (@KingOfLevant6) March 26, 2023 בלילה: רוקד מסביב למדורת עם צמיגים באיילון בבוקר: עומד במעבר החציה השכונתי ולא חוצה עד שיתחלף לירוק למרות שהכביש פנוי אנרכיזם, קווים לדמותו — Yair Tarchitsky (@yairtar) March 27, 2023 אם בחיפה ההפגנה נמשכת ב-1 לפנות בוקר, זה סימן שמשהו באמת קרה — עמר דנק (@omerdank) March 26, 2023 בערב הדרמטי הזה, נתניהו חייב לעצור לאלתר את החקיקה. — Ayala Hasson. (@AyalaHasson) March 26, 2023 לקחת את הבאסה בסבבה והיה גם לא מעט הומור, בעיקר ציני – שגם הוא דרך לגיטימית להתמודדות עם מצב כאותי ומעורער. מי האמין שביום שבו שלמה ארצי ינקוט עמדה פוליטית, המדינה תקרוס סופית. — Yoav Groweiss يوآف غروفايس (@yoav_gro) March 26, 2023 אם בחיפה ההפגנה נמשכת ב-1 לפנות בוקר, זה סימן שמשהו באמת קרה — עמר דנק (@omerdank) March 26, 2023 יאיר נתניהו הוא ראש הממשלה הגרוע ביותר בתולדות המדינה — Chaim Levinson (@chaimlevinson) March 26, 2023 אני ראש הממשלה כרגע עד שהמצב יתייצב. אני נכנס לאירוע ???????? — Dor Muskal – דור מוסקל (@DorMuskal) March 26, 2023 אתם חושבים שדיקטטורה זה לא נעים?? תחשבו מה זה ללכת עם אפרת גוש על קפלן ושכולם מזהים רק אותה — Aya Korem (@ayakorem) March 26, 2023

מרכיב הווידיאו הוא אחד החשובים בעידן הדיגיטלי שבו אנו חיים כיום. בין האתגרים שעומדים בפני כל מפרסם או פרסומאי שעובד איתו, נכלל האתגר לדעת איזה קמפיין השפיע הכי הרבה – במיוחד מבין רכיבי האודיו, הווידיאו והטקסט – וכן להבין למה הם אלו שגרמו להצלחה או לכישלון. בעידן הרשתות החברתיות, יש שוני מהותי בין קהלי היעד שגולשים בפלטפורמות השונות, ועל מנת לקלוע לטעמים של אותם קהלים, יש צורך להפיק מספר רב של צילומי וידיאו בשילוב טקסטים, דבר שמכביד מאוד על תקציב הפרסום, וגם אז – אין אפשרות לדעת במדויק מה השפיע יותר. על הצורך הזה עונה פלטפורמת ה-AI של חברת הסטארט-אפ הישראלית אליסון (Alison), המבוססת גם על בינה מלאכותית וגם על למידת מכונה. הפלטפורמה יודעת להגיד למפרסם איזה סוג של וידיאו אכן באמת משפיע, דבר שחוסך עלויות בהפקות סרטונים מיותרים, הפקות שהן יקרות מאוד. בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים סיפר באחרונה אסף ינאי, מנכ"ל החברה, כיצד הדבר עובד, אילו תובנות מעניינות מייצרת הפלטפורמה שלו ומדוע חיית הבר אלפקה משפיעה יותר על קמפיינים שמיועדים לגיל הצעיר. ינאי הקים את החברה לפני שנתיים, ומאחוריו 10 שנות ניסיון בפיתוח עסקי בעולמות הפרסום והשיווק. עד כה גייסה החברה שלו 5.1 מיליון דולר בגיוס פרה-סיד. אסף ינאי, שתף אותנו באתגרים עליהם הפלטפורמה שלכם מנסה לתת מענה "25 אחוזים מיצירת קמפיינים ברשתות החברתיות השונות מבוססים על וידיאו. לכל פלטפורמה יש סגנון וקהלים שונים, ולכל אחת מהן מייצרים היום אינסוף קטעי וידיאו, וגם כאשר אתה מקבל תוצאות טובות – אינך יודע מה בדיוק עבד ואיך. זה מין סוג של ניסוי וטעיה מתמשך". איך אתם יודעים לזקק את כל המידע הזה ולתת ניתוח מדויק כל כך? "הטכנולוגיה שלנו מבוססת AI ולמידת מכונה, והיא מבצעת פירוק של אלמנטים, פיצ'רים ומאפייני קריאייטיב שונים, מחפשת קורלציה לתוצאות הקמפיין, ומספקת תובנות ומסקנות לכל לקוח ספציפי, בחלוקה לפלטפורמות, קהלי יעד, גיאוגרפיה. כך אנחנו מייצרים בריף חדש, שמבוסס בינה מלאכותית, הכובשת את עולם הפרסום. מעבר לזה, מאחר שאנו מבינים שאף מפרסם לא עובד בחלל ריק, אנחנו החברה היחידה שיודעת לנתח גם את הקמפיינים של המתחרים, אלו שהצליחו ואלו שלא הצליחו, ולתת למפרסם שלנו עוד ערך מוסף חשוב". אבל נניח שאתה מפרסם לעורכי דין. הרי אתה יודע מי הקהל שלך מה הטעם שלו, איפה הערך המוסף שלכם פה? "שאלה מצוינת. נכון שאתה מכיר את קהל היעד ויודע להפיק לו וידיאו, אבל אתה לא יודע איזה רקעים משפיעים עליו, מה אורך הווידיאו והסאונד הרצויים, האם צריך קריינות או לא. ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, השוני בין הפלטפורמות ובתוך הפלטפורמות הולך וגדל. אגב, גם הפלטפורמות המובילות גוגל ופייסבוק מחייבות לייצר סוגים שונים של וידיאו, כדי להגיע להשפעת הקמפיין הנכונה, ובעזרת הטכנולוגיה שלנו אנחנו מסייעים למפרסמים לצמצם את מספר ההפקות היקרות". תן לנו דוגמאות בבקשה "יש כמה דוגמאות, למשל: חברות פינטק, כמו בנקים דיגיטליים, שפונות לקהלים צעירים, גילינו שקמפיינים עם רקעים וצבעים חזקים, מעוררים ומשפיעים עליהם הרבה יותר. הם מעבירים מסר של משהו חדש שמחליף את הישן. לעומת זאת, אותו קמפיין שמיועד לקהלים מבוגרים, משפיע עם צבעים הרבה יותר סולידיים, ומשדר יציבות. זה אותו בנק שאתה מכיר, אבל יותר טוב. דוגמה מאלפת נוספת זה השפעה של שילוב בעלי חיים בקמפיינים, גם אם אינם קשורים לעולם החי. כך למשל גילינו שקמפיינים שבהם משולבים חיות בר אקזוטיות, כמו אלפקות, משפיעים הרבה יותר על קהל צעיר, שבדרך כלל אינו מגלה מעורבות-יתר בגידול בעלי חיים, ואילו קמפיינים למבוגרים עובדים טוב יותר עם חיות מסורתיות ומוכרות יותר". עד כמה עולם הפרסום מושפע ממהפכת ה-BI וה-AI? "ללא ספק GPT וכל מה שמסביבו מטלטלים את כל העולם, כולל את עולם הפרסום. אבל נכון להיום, מהפכת ה-GPT ודומותיה עדיין מתרכזות בעולמות של טקסטים, ולא בעולמות הוידיאו והאודיו. עם זאת, ללא ספק שבטווח של חמש שנים סוכנויות פרסום ישתנו ויצטרכו להתאים עצמן לעולם החדש".

בחודשים האחרונים נכנס לחיינו ה-ChatGPT המפורסם. מדובר במעין מנוע חיפוש משודרג, אשר בניגוד לגוגל, הוא לא מציג קישורים לתוצאות החיפוש, אלא ישירות את התשובה. המענה שלו נסמך על AI ועל חיפוש בכל רחבי הרשת למציאת התשובה, על בסיס אלגוריתם שפותח במיוחד. ראשית, יש לעשות הפרדה בין ChatGPT לבין DALL-E 2 ושאר מוצרי ה-AI, אשר מציפים את השוק בתקופה האחרונה. DALL-E 2 ודומיו הם כלי AI המאפשרים לנו ליצור תמונות על פי הגדרות שאנו נותנים לכלי, והוא, על בסיס ההגדרות – יוצר את התמונה. הצ'אט, כשמו כן הוא, כלי לניהול שיחה. קצת כמו בוט שירות הלקוחות של חברות מסחריות, אך הרבה (הרבה) יותר מתקדם. הצ'אט מאפשר לנו לנהל כמעט שיחה, ולקבל תשובות כתובות, ולא רק תוצאות או קישורים המובילים לתשובה. בעזרת הצ'אט ניתן לקבל מענה לתשובות כלליות כמו "מה יהיה מזג האוויר בלונדון ב-20.5.23?", לבקש ממנו רקע על אירוע היסטורי, או אפילו לכתוב מאמר או תוכנית עסקית בתחומים שונים. בנוסף, אפשר להשתמש בצ'אט ככלי לכתיבת קוד תוכנה או אפילו סיפורים קצרים. "הדבר דומה במקצת לתחילת הגל של רכבים אוטונומיים, כאשר עלתה שאלת האחריות במקרה של תאונה שבה מעורב רכב אוטונומי – האם האחריות היא על יצרנית הרכב או המתכנת, אשר כתב את תוכנת הנהיגה והשליטה של הרכב?" קלות השימוש, הטכנולוגיה והשימושים הרבים שהצ'אט מאפשר לנו הופכים אותו לשונה משאר כלי החיפוש, בכך שהוא "יוצר" את התשובה. וכאן נעוצה אחת הבעיות המרכזיות של כלי זה. בעוד שמנוע החיפוש של גוגל מפנה אותנו לאתרים אחרים, אשר הם נותנים את התשובה, הרי שכאן הצ'אט עצמו נותן את התשובה, כאשר המשתמש לא יודע מהיכן או על סמך מה היא ניתנה. דבר זה יוצר מצב שבו, במקרה של טעות, לא ניתן לדעת מה מקורה, למעט העובדה שהיא ניתנה על ידי הצ'אט. מהלך זה יוצר שאלות משפטיות, מוסריות ואתיות חדשות, אשר משפיעות על כלל התעשייה. למי שייכים התוצרים? הדבר דומה במקצת לתחילת הגל של רכבים אוטונומיים, כאשר עלתה שאלת האחריות במקרה של תאונה שבה מעורב רכב אוטונומי – האם האחריות היא על יצרנית הרכב או המתכנת, אשר כתב את תוכנת הנהיגה והשליטה של הרכב? אם נשווה זאת לצ'אט, הרי שכאן עולות שאלות לא רק בתחום הקניין הרוחני, אלא גם האחריות המשפטית במקרה של שימוש בצ'אט ובתוצאותיו. האם קוד שנכתב על ידי הצ'אט שייך למתכנת או לחברת מיקרוסופט, הבעלים של ChatGPT? האם האחריות על התוצרים הינה על היוצר או על הבעלים של הצ'אט? יהיו שיאמרו שאין בכך כדי לשנות מהותית, מכיוון שכבר כיום מתכנתים רבים עושים שימוש בגיטהאב ואתרים דומים, בכל הקשור לתכנות. אך כאן מדובר בשובר שוויון. במקרה שלנו, לא מדובר בקוד שכבר נכתב ונמצא בשימוש חופשי, אלא בקוד, או תוצר, שנוצר במיוחד עבור המשתמש ובהתאם לשאלותיו וצרכיו, כך שלא ניתן לנתק את הזיקה בין התוצר ליוצר. במקרה כזה – על מי תחול האחריות? שאלות נוספות עולות גם בכל הקשור לתמחור פרויקטים ושקיפות אל מול מזמין העבודה. לדוגמה, אם אדם מבקש מבית תוכנה שיכתבו עבורו קוד לפעולה מסוימת, האם הוא מחויב לומר למזמין העבודה כי הקוד, או התוצר, נוצר על ידי הצ'אט? מעבר לכך, בית התוכנה מתמחר את העבודה על פי "שעות אדם". האם מעתה ישתנה תמחור העבודה בתעשייה מכיוון שהיא נעשית, או יכולה להיעשות, על ידי כלים אוטומטיים? המחוקק, כמו גם התעשייה כולה, צריכים לתת את הדעת על כך ולהתנהל בהתאם. ואם נדמה לכם שמדובר במשהו שלא משפיע, בואו נעשה ניסוי קטן – אחרי שקראתם את המאמר, האם הדעה שלכם עליו תשתנה אם תדעו שכולו נכתב על ידי ChatGPT, במענה לשאלה – מהם הקשיים המשפטיים בשימוש ב-ChatGPT?

"עולם איומי הסייבר לא עוצר לרגע. האיומים הולכים וגדלים – בהיקף וגם ברמת המתוחכמות שלהם. כניסת יכולות בינה מלאכותית ולימוד מכונה, לטובת ניתוח וטיפול מעמיקים בכלל האיומים הללו – אמנם מהווה גם הזדמנות למגנים, אך טומנת בחובה שורת סיכונים מחדשים, שיש לשים אליהם לב", כך אמרה הילה מלר, סגנית נשיא בכירה לאבטחת גלובלית בבריטיש טלקום (BT). מלר, הישראלית הבכירה מאוד בעולם הסייבר הבינלאומי, חברה בכמה דירקטוריונים של ארגונים בינלאומיים. היא השתתפה בפאנל שנושאו נשים ו-IT, שנערך במסגרת אירוע בזק בינלאומי TOP 100, כנס הלקוחות השנתי של החברה. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ב') ואתמול (א') בקיסריה והנחתה אותו לינוי בר גפן, עיתונאית ומנכ"לית חמ"ל בר גפן. לדברי מלר, "הסיכון הטמון בבינה המלאכותית בעולם הגנת הסייבר טמון בכך שאותם כלים המסייעים להגנה, משמשים גם לפיתוח מתקפות מתקדמות. בנוסף, יש היום כל מיני טכנולוגיות לטובת פריצה, או יכולות למניפולציה, העלולות להביא להחלטות שגויות מצד המקבלים אותן". כך, אמרה מלר, "אנו צפויים לראות עוד מתקפות מסוג פישינג ודיוג חנית (ספיר פישינג), בהן ייכללו תמונות או סרטונים שהם דיפ פייק – באיכות גבוהה". ההזדמנות, הסבירה, "היא בכך שמדובר בכלי לאוטומציה, לקבלת החלטות מהירה ולהתגוננות מפני מתקפות סייבר. בעזרת AI ניתן לנתח פיסות מידע בהיקף עצום, ולעשות זאת בפרקי זמן קצרים, כמעט בזמן אמת – נגד איומים שטרם נצפו בעולם הסייבר". "גופים עסקיים גלובליים", ציינה מלר, "מתמודדים מול שורת אתגרים, שהחשוב בהם הוא הנראות. זו חשובה היום יותר מבעבר, כי ארגונים עוברים לפעול בענן ובסביבה מרובת עננים. כך, חסרה להם ראייה ברורה ומיטבית של שרשרת האספקה שלהם, ובהתאמה – היכן עלולים להימצא עוד סיכונים, כפי שהיה, לדוגמה, במקרה חשיפת החולשה החמורה Log4j – זו היוותה קריאת השכמה בעולם הסייבר". "אני עוסקת לא מעט גם בקידום נשים בתחום", אמרה, "ב-2015 חברתי לקרן אלעזרי והקמנו תנועה גלובלית, Leading Cyber Ladies, שפעילה כיום בארה"ב, קנדה, אירופה, אנגליה, יפן וישראל ומונה אלפי חברות בעולם. שמנו למולנו שתי מטרות: לייצר נטוורקינג בין נשים בתפקידים בכירים בתחום וכן לסייע לפתוח דלת לנשים בתחילת הקריירה ולאפשר להן להשתלב בתפקיד הראשון שלהן בתעשייה, בתקווה שכשיהיו נשים בתפקידים זוטרים הן יצמחו גם לעמדות המפתח". "עולם סיכוני הסייבר משתנה בלא הרף", סיכמה מלר, "ארגונים מתקשים לא פעם לזהות ולהבין את מלוא המשמעות של סיכוני סייבר אלה, וחמור מזאת – מה תהיה ההשפעה הכלכלית שלהם אם הם ימומשו. ארגונים נדרשים לניראות כוללת, על מנת לדעת את מלוא האיומים, לתעדף את הסיכונים – ולפעול בהתאם". "לא להיכנס לקיפאון טכנולוגי" מגי שורק, סמנכ"לית חטיבת שותפים במיקרוסופט (Microsoft) ישראל, אמרה, כי "יש חשיבות לחדשנות בתקופה של אי ודאות. החדשנות עשויה להיות הדרך היחידה לעשות את המיטב בתקופה מאתגרת. דווקא כעת חשוב לא להיקלע לקיפאון טכנולוגי". "כחברה גלובלית", ציינה שורק, "אנו גם משפיעים על השוק העולמי, וגם מושפעים ממנו. זאת כי אנו חשופים לפעילות של ארגונים מכלל המגזרים – בריאות, חינוך, ממשלה, פיננסים וקמעונאות". מגי שורק, סמנכ"לית חטיבת שותפים במיקרוסופט ישראל. צילום: נדב כהן יונתן "אנחנו במיקרוסופט", אמרה שורק, "מציעים לארגונים פלטפורמה מלאה, כדי שהם יוכלו לעשות יותר בפחות – להיות יותר פרודוקטיביים, מהירים יותר בזמן הגעה לשוק. אנו מציעים זאת עם שורת כלים ושירותים, הכוללים תרחישים המגיעים מובנים מראש, עם יכולת התאמה אישית". החברה, אמרה שורק, "מטמיעה רכיבי בינה מלאכותית ברבות מהמערכות שלה, בעיקר Open AI ו-ChatGPT. כך ארגונים יוכלו לעשות יותר, כשחלק מהעבודות השגרתיות יעברו אוטומציה, סיכום וניתוח מבוסס AI". "בקיץ הקרוב", סיכמה שורק, "הענקית מרדמונד תפתח אזור ענן ייעודי מקומי. נעניק לארגונים שירותים ואפליקציות בדיגיטל מתוך ישראל, כשהדטה נשאר בגבולות המדינה. בזק בינלאומי היא מהשותפים המרכזיים שלנו ויחד עמם נביא לשוק את הטכנולוגיות המתקדמות ביותר של העננים הציבוריים שלנו – לצד הגנת סייבר מתקדמת".

קינדריל – ספקית שירותי תשתיות ה-IT העולמית – הודיעה באחרונה על שיתוף פעולה עם חברת דן, במסגרתו תייעץ, תקים, תנהל ותתחזק את תשתית ה-IT של פרויקט "הנתיבים המהירים" הרב-שנתי של דן, שמטרתו להקל על עומסי התנועה בצירים מרכזיים בישראל. הפרויטר מוערך במיליוני שקלים. קבוצת דן זכתה במכרז הממשלתי להקמת תשתית IT והפעלה של "נתיבים מהירים", כחלק מקונסורציום נתיב לעיר בע"מ. הפרויקט נועד להקל על עומסי התנועה במטרופולין תל אביב. במסגרת פרויקט "הנתיבים המהירים", קבוצת דן וקינדריל, יתכננו, יקימו, יתפעלו ויתחזקו את מערך ה-IT התומך בכבישי אגרה מהירים לאורך של כ-100 ק"מ, וכן חניונים, הגדולים מסוגם במדינה, עם יותר מ-10,000 מקומות חנייה. כחלק מהפרויקט, התנועה, האגרה ומערכי הסעת המונים (שבהם יופעלו כ-200 אוטובוסים חשמליים), יכללו מערכות ניהול המידע העוטפות את הפתרון מקצה-לקצה. קינדריל תשמש כיועצת, שתתכנן ותקים את ארכיטקטורת ה-IT עבור תשתית ה-IT, וכן תשמש כאינטגרטור ראשי של מערכות הפרויקט, יחד עם שותפי הטכנולוגיה הגדולים בשוק ה-IT, בהם לנובו, VMware, ג'וניפר, Exagrid, Magalcom, מק'אפי, HCL ועוד, עליהם יבוסס פרויקט "הנתיבים המהירים". כמו כן, תקים החברה תשתית IT בארכיטקטורה חדשנית, מודרנית, גמישה וניתנת להרחבה, באמצעות קישורן של מערכות הניהול האורבניות למערכת מחשוב מרכזית, הכוללת מערכת ניטור מרכזית, תשתיות ליבה רשתית, וכן כלי סייבר ואבטחת מידע עוטפים מקצה לקצה, המבוססים על שני דאטה סנטרים המוקמים לפי דרישת הפרויקט ברמת TIER-2. הפלטפורמה תוכל לאסוף ולהפיק תובנות מלמעלה מ-2,500 טרה בייט של נתונים, ותסייע למומחים מקבוצת דן לקבל החלטות על סמך נתונים אלו. הפרויקט – כפתרון לצמצום עומסי התנועה בתל אביב עומסי תנועה – בעיקר במטרופולינים המרכזיים (כמו תל אביב ואחרים) – מהווים בעיה מרכזית המאטה את הצמיחה בישראל. בין השנים 2013 ל-2021 נוספו לכבישים בישראל כמיליון כלי רכב מנועיים חדשים, שביאו את מניין כלל כלי הרכב בארץ ל-3.84 מיליון בסך הכל בשנת 2021. מגמה זו צפויה להתעצם בשנים הקרובות, עם המשך גידולה הצפוי של אוכלוסיית ישראל עד 2027. לאחר יישומו, הפרויקט צפוי לסייע לצמצם באופן משמעותי את הזמן שאנשים מבלים בפקקים, ולעודד נסיעה שיתופית ואימוץ תחבורה ציבורית. זאת, על ידי מתן אפשרות לנסיעה בנתיבים הייעודיים של הפרויקט במהירות שלא תפחת מ-70 קמ"ש. ארכיטקטורת ה-IT ותשתית ה-IT יסייעו בעמידה ביעדים של פרויקט "הנתיבים המהירים".  "ניהול רשת תחבורה מורכבת הוא תהליך מתמשך, המשלב ידע מעמיק על מגמות בניידות, יחד עם ניתוח נתונים בזמן אמת ותשתית IT מהירה, מאובטחת ונמרצת", אמר רונן מידה, סמנכ"ל הטכנולוגיה של הפרויקט ב-דן. "מגוון הכלים העומדים לרשותם של קובעי מדיניות ומומחים, המבקשים להילחם בעומסי התנועה בערים המובילות בישראל, מצביע על מספר הולך וגדל של דוגמאות תפעוליות המאפשרות להתמודד עם אתגרים אלו בצורה המיטבית, דרך יישום גישה משולבת באמצעות מערכות חדשניות ואינטגרציה מערכתית", אמר דרור פרל, מנכ"ל קינדריל ישראל. "לגישה זו יש פוטנציאל לא רק להילחם בעומסי התנועה, אלא גם לייעל את התנועה, להפחית את זיהום האוויר, לשפר את הבטיחות בדרכים ולקדם צמיחה כלכלית".

חלקים מקוד המקור של טוויטר הודלפו לרשת, כך על פי חשיפה נדירה וחשובה של קניין רוחני של החברה. טוויטר החלה להסיר את הקוד שדלף, על ידי שליחת הודעה על הפרת זכויות יוצרים ל-גיטהאב (GitHub) – פלטפורמת שיתוף פעולה מקוונת למפתחי תוכנה, שבה פורסם הקוד התחילה על ידי משתמש אנונימי שנקרא בכינוי 'FreeSpeechEnthusiast' (שמשמעותו 'נרגש מחופש הדיבור' בתרגום חופשי). טוויטר גם ביקשה מבית המשפט המחוזי של המחוז הצפוני של קליפורניה בארה"ב להורות ל-גיטהאב לזהות את האדם ששיתף את הקוד, ואת כל מי שהוריד אותו, כך דיווח הניו יורק טיימס. מטוויטר נמסר כי היא פתחה בחקירת ההדלפה, ובכירים המטפלים בנושא אמרו שלהערכתם מי שעומד מאחורי הפצת חלקי הקוד עזב את החברה עוד בשנה שעברה. הסיכונים בדליפת קוד מקור ההדלפה מגיעה זמן קצר לאחר שהבעלים של טוויטר, אילון מאסק, הבטיח להפוך חלק מהקוד של הרשת החברתית המצייצת לציבורי, תהליך שיכול לעזור להפוך את הקוד למאובטח יותר, כך שכל אחד יוכל לסקור ולנתח אותו ולחפש בו פגמים פוטנציאליים. דליפות קוד מקור מהוות סיכון משמעותי עבור כל חברת טכנולוגיה, שכן היא עלולה לחשוף פערי אבטחה וסודות מסחריים. מול סכנה זו, לחברות יש בדרך כלל נהלים ואמצעי אבטחה שנקבעו בעבר במיוחד כדי למנוע דליפה שכזו. נהלים אלה כוללים הגבלת גישה לקוד המקור וסקירת מפתח ואישור של שינויים בקוד. עם זאת, אפילו עם אמצעי אבטחה אלה, עובדים יכולים ביודעין או אפילו שלא ביודעין לגשת ולהדליף קוד מקור. בנוסף, האקרים יכולים לנצל פגיעויות מסוימות שהתגלו בעבר בתוכנת החברה, כדי לקבל גישה לקוד המקור. אירוע כזה עלול להיות מסוכן במיוחד עבור חברות התלויות מאוד בקניין הרוחני שלהן, כמו טוויטר. קניין רוחני יכול לכלול קוד מקור תוכנה, כמו גם פטנטים, סימנים מסחריים וסודות מסחריים. אם מתחרה מקבל גישה לקניין הרוחני של חברה, הוא יכול להשתמש במידע זה כדי להתחרות מול החברה ביתר הצלחה. בכמה ירד שווי ה"נכס" מאז רכישת טוויטר בידי אילון מאסק? צילום: BigStock צרות בציפור הכחולה – האם היא שווה חצי מש-מאסק שילם עליה? עבור טוויטר, הדלפה זו מוסיפה – מלבד הדאגה מההשלכות הרגילות של דליפת קוד מקור – גם לאתגרים הפיננסיים והתפקודיים ההולכים וגדלים. מאסק, שרכש את החברה ב-44 מיליארד דולר באוקטובר 2022, ניסה לבצע בפלטפורמה החברתית המצייצת מספר רב של שינויים בחודשים האחרונים. במאמץ לקצץ בעלויות הוא פיטר כמעט מיד כ-75% מעובדיה, הוסיף תכונות חדשות והכניס אל השירות מודל מנויים כמו גם חולל בה מספר מהפכות אחרות – אבל מפרסמים, שהם מקור ההכנסה העיקרי של החברה, נרתעו מלפרסם מודעות באתר ובכלל לא בטוח שכל מהלכיו של מאסק באמת הועילו והעניקו לטוויטר מודל ניהולי נכון יותר. ביום ו' האחרון מאסק בישר לעובדיו במייל כי טוויטר שווה רק כ-20 מיליארד דולר, יותר מ-50% פחות ממה ששילם עבורה. לדבריו, "שינויים קיצוניים" בחברה, כולל פיטורים המוניים וקיצוץ בעלויות, עדיין ממשיכים להיות נחוצים כדי למנוע פשיטת רגל ולייעל את הפעילות. מוקדם יותר החודש, אמר מאסק דווקא ש""טוויטר תגיע לתזרים מזומנים חיובי ברבעון הבא". אמנם לא ברור אם מדובר בדיוק בסתירה בדבריו, אך עדיין הם מוטלים כעת יותר בספק לנוכח דבריו ביום ו' האחרון.

"העולם משתנה. אמיתות שהאמנו בהן, שהיו נכונות לאתמול, כבר לא תקפות היום. אנו חווים שינויים בכל ממד שהוא – מהמצב הגיאו-פוליטי בעולם, דרך אי הוודאות בכלכלה הגלובלית ועד כל מה שקורה פה. אל מול שטף המגמות הטכנולוגיות הנלוות למצב המתאפיין בחוסר יציבות, ICT (ר"ת של טכנולוגיות מידע ותקשורת Information and Communications Technology) עשוי להוות אי של שפיות ועוגן של יציבות", כך אמר רון גלב, מנכ"ל בזק בינלאומי טק. גלב דיבר בפתח אירוע בזק בינלאומי TOP 100, כנס הלקוחות השנתי של החברה. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ב') ואתמול (א') בקיסריה. האירוע השנה נערך בסימן השקת המיתוג החדש של בזק בינלאומי טק – במסגרתו הפכה החברה לזרוע ה-IT המובילה של קבוצת בזק כולה. את האירוע הנחתה לינוי בר גפן, עיתונאית ומנכ"לית חמ"ל בר גפן. בזק בינלאומי. הלוגו החדש. "ההחלטה שלנו לפנות רק לשוק העסקי", אמר גלב, "נובעת מההזדמנות שאנו מזהים בו. בכל אחד ממשברי העבר העולמיים, ב-2000-2001 וב-2007-2008, ה-IT חווה גידול מעבר לזה שהיה בכלל העולם, ותקציבי ה-IT פחות הושפעו מהמשברים. כך גם בשוק המקומי: הוא עמד על כשמונה מיליארד דולרים ב-2019 וצפוי להכפיל את עצמו במחצית העשור. בתוך עולם ה-IT, ההשקעות בתשתיות און פרם ב-2021 היו גדולות מההשקעות בענן הציבורי, אבל הנתונים יגיעו לכלל שוויון ב-2026". לדברי גלב, "בשנה החולפת עיקר צמיחת ה-IT נבע מחברות היי-טק, בעוד שההשקעה של ארגונים מסורתיים הייתה יציבה, ואילו השנה ובשנים הבאות, הצמיחה תגיע מאותם ארגונים, המסורתיים –  משם תבוא המהפכה. רוב ההשקעה תבוא בעולם התוכנה, בשל מעבר ארגונים לצריכת IT כשירות, בענן ומחוצה לו, ואנו צופים גידול בדרישה לעוד שטחי דטה סנטר, בשל שלוש מגמות – הטמעת בינה מלאכותית, המעבר לדיגיטל וחזרה של לקוחות מהענן לדטה סנטר – בחיפוש אחר פתרונות היברידיים". "העשור הבא יהיה שונה", אמר גלב, "הטרנספורמציה הדיגיטלית איננה חדשה, אבל כיום היא במגמת האצה – זה כבר הרבה יותר מ'דיגיטל'. מגמות נוספות הן הגידול באיומי סייבר: לחברה לוקח לבנות את המוניטין שלה עשרים שנה, ומתקפה יכולה להרוס אותו בתוך דקות". הוא ציין כי "שקלול המגמות הללו יוצר דרישה חדשה בשוק, לפתרונות היברידיים, ופה באה לידי ביטוי החוזקה שלנו". "פועלים באופן משולב, תוך חיבור עולמות הטלקו וה-IT" "בחרנו לפעול בחמישה עולמות תוכן שיהוו עבורנו מנועי צמיחה", ציין גלב, "אנו ספקית אינטרנט ופועלים באופן משולב, תוך חיבור עולמות הטלקו וה-IT. כך, אנו פועלים בכמה עולמות תוכן: בעולם התקשורת והקישוריות, שזו בליבת העשייה שלנו, עם כבל תת-ימי שהקמנו לפני יותר מעשור, ועם 40% מתעבורת הרשת המקומית שעוברת דרכנו; בעולם הדטה סנטר, שם יש לנו חמישה מתקני אירוח ברחבי הארץ; בתחום האינטגרציה, עם היצע פתרונות מעולמות התקשורת והטלפוניה, המחשוב ואבטחת מידע; בעולם הענן הציבורי, שם אנו שותפים אסטרטגיים של מיקרוסופט בישראל. להרחבת ההיצע שלנו, רכשנו את חברת הענן קלאודאדג' (CloudEdge), המתמחה בתחום; ובעולם הגנת הסייבר, עם מעבר מאבטחת מידע נקודתית להגנת סייבר מוכללת. כך, השקנו את שירות סייבר דיפנדר – פלטפורמת ההגנה שלנו הכוללת SoC ו-SIEM מנוהלים". "אנו נמצאים בעיצומו של תהליך שינוי משמעותי", סיכם גלב, "נהיה חברת IT מובילה בתחומה לארגונים. נמשיך לבנות מנועי צמיחה חדשים המותאמים לשוק ה-IT הישראלי. נהיה הגשר, המחבר בין עולמות ה-IT – המסורתי והחדש. 2023 היא שנת מפתח עבורנו, ונצמח בפעילויות שלנו בשיעור של 10% – יותר מהצמיחה הממוצעת בשוק".