כמו בכל כנס מפתחים של אפל, לצד התוכנה החברה הציגה הרבה מאוד חומרה, ואחד הדברים המעניינים ביותר שקרו אמש (ב') על הבמה הוא ההכרזה על הדור השני של המעבד הקנייני של החברה, M2. כמו משפחת מעבדי ה-M1, שגרמה להרבה מאוד גלים בשוק, גם ה-M2 מיוצר בליתוגרפיה של 5 ננו-מטר, אבל הפעם משובצים בו 20 מיליארד טרנזיסטורים – כ-25% יותר מאשר בדור הקודם. לפי אפל, שיבוץ זה בא לידי ביטוי בכל היבט של המעבד. כך, לדוגמה, בקר הזיכרון ב-M2 מציע רוחב פס לזיכרון של 100 גיגה-ביט לשנייה, וזה 50% יותר מאשר ב-M1 – מה שמביא לכך שהמעבד תומך בעד 24 גיגה-בייט זיכרון RAM מסוג LPDDR5. כיצד זה יבוא לידי ביטוי בביצועים? גם באפל התחילו לדבר במונחים של ביצועים לוואט, ובהיבט הזה הם טוענים שהמעבד החדש מהיר מקודמו ב-18%. השוואות נוספות שביצעה החברה הן שאל מול מחשב נייד עם 10 ליבות שהיה מבוסס על M1, ה-M2 יספק כמעט פי שניים ביצועים באותה רמת הספק. בנוסף, השבב הגרפי המשובץ אמור להציע 35% שיפור לעומת זה ששובץ ב-M1 בהספק מרבי ועד 25% באותה רמת הספק, והוא יורכב מעד 10 ליבות, שהן שתיים יותר מאשר בדור הקודם. כמו כן, לטענת החברה, המעבד העצבי יציע 40% יותר ביצועים – עד 15.8 טריליון פעולות לשנייה. ה-M2 מול קודמו, ה-M1. צילום: יח"צ המעבד החדש יכיל גם את מנוע הווידיאו הקנייני ProRes, שמאפשר הזרמה בו זמנית של מספר ערוצי 4K ו-8K, מנוע מדיה שתומך ב-H.264 וב-HEVC, וכן מעטפת אבטחה קניינית בשם Secure Enclave. ה-MacBook Air החדש וה-MacPro 13 המעודכן שני המחשבים הראשונים שבהם ה-M2 יבצע את הופעת הבכורה יהיו ה-MacBook Air החדש וה-MacPro 13 המעודכן. ה-Air מהדור הנוכחי מציע שדרוג משמעותי לעומת הדגם הקודם, כולל עיצוב חדש, שכולל המסך בגודל של 13.6 אינץ' ומצלמת HD במגרעת שגוזלת מעט משטח התצוגה. בנוסף, במקלדת יהיה סורק טביעות אצבע מוטמע בכפתור ההפעלה/כיבוי, ולמחשב עצמו יהיו רק שתי כניסות USB-C. המחיר הבסיסי יעמוד על 1,199 דולר. הדבר החדש היחיד ב-MacBook Pro 13 החדש, עם מסך 13.3 אינץ', הוא רק החלפת המעבד, והמחיר שלו יהיה 1,249 דולר. "ה-M2 מתחיל את הדור השני של השבבים מסדרת M ומציע מעבר לתכונות המדהימות של ה-M1", אמר ג'וני סרוג'י, סגן נשיא בכיר באפל לטכנולוגיות חומרה. "עם ההתמקדות הבלתי פוסקת שלנו בביצועים חסכוניים בצריכת החשמל, ה-M2 מספק מעבד, שבב גרפי ומנוע עצבי מהירים יותר. יחד עם רוחב פס לזיכרון גבוה יותר ויכולות חדשות כמו האצת ProRes, המעבד החדש ממשיך את קצב החדשנות בסיליקון של אפל עבור מחשבי המקינטוש".

יזם הטק אילון מאסק הודיע אתמול (ב') לטוויטר כי אפשר שיעצור את העסקה לרכישתה, אם היא לא תמסור לו את הנתונים האותנטיים על חשבונות מזויפים וחשבונות ספאם שפועלים בפלטפורמה, כפי שביקש. מאסק למעשה איים שייסוג מהצעת המחיר שלו, בשווי 44 מיליארד דולר, לרכישת החברה העומדת מאחורי הרשת החברתית המצייצת, אחרי שהקפיא את העסקה ב-13 במאי, ושמאז הוא שב ומתעקש שבטוויטר פעילים יותר מ-5% חשבונות מזויפים – נתון החברה הציגה במו"מ מולו. מאסק כבר ציין כי הוא סבור שמדובר בהיקף הקרוב יותר ל-25% מכלל חשבונות טוויטר, ואף ציין כי משום כך מחיר העסקה צריך להשתנות, ולהתכווץ. האיום האחרון נשלח במסגרת מכתב לטוויטר, בו האשימו מאסק ועורכי דינו את החברה שסירובה למסור מידע מהימן על חשבונות הספאם עלול לחבל סופית בהוצאת העסקה אל הפועל. חשבונות הבוט עליהם מדובר הפכו לעיסוק ציבורי מרכזי עבור המולטי-מיליארדר, ואולם יצוין כי מאסק סירב להזדמנות לבחון את הנתונים הפנימיים של טוויטר, שניתנה לו לפני כמה חודשים, ו"נזכר" בסוגיה רק אחרי שהגיש הצעה לדירקטוריון החברה ושהעסקה מולו אושרה בידי חבר המנהלים. עם זאת, דווקא מאסק הוא שמתעקש על התנהלות לא הולמת מצד הנרכשת. "מדובר בהפרה מהותית ברורה של התחייבויותיה של טוויטר על פי הסכם המיזוג, ומר מאסק שומר לעצמו את כל הזכויות הנובעות מכך, לרבות זכותו לא לממש את העסקה וזכותו לסיים את הסכם המיזוג", הצהיר עורך הדין המייצג את מאסק במכתב. מאסק כידוע חתם על הסכם עם טוויטר לרכישתה באפריל והודיע כי בכוונתו להפוך אותה לפרטית, אבל העסקה לא נסגרה בעצם, ובשבועות שעברו מאז העסקן הטכנולוגי הפגין יותר ויותר אי נוחות מההשתלטות, שבתחילה נראה שהוא להוט אליה במיוחד. אז האם מאסק קיבל רגליים קרות? עדיין לא ברור טוויטר עומדת איתן ומתעקשת על המחיר המוסכם מול מאסק, 54.20 דולר למניה – אך מאז תחילת מאי, המניה ירדה ביותר מ-25% מתחת לנתון זה. הפער בין מחיר העסקה למחיר המניה בפועל מעיד על כך שמשקיעים רבים לא חושבים שהעסקה תצא לפועל. בנוסף, החלק הארי מהתוכנית הראשונית של מאסק למימון העסקה נשען על מניות טסלה, חברת הרכב החשמלי שייסד, כבטוחה להלוואות שבהן ישתמש לרכישת מניות טוויטר בעסקה. מאז מאסק התאים את התוכנית הללו, כך שעוד משקיעים עשויים להיות מעורבים, כולל בעלי מניות טוויטר. גם שמו של ג'ק דורסי, מייסד שותף ומנכ"ל טוויטר עד לפני כשנה, עלה כמי שאולי יצטרף אל מאסק לרכישה. דורסי והיזם הדרום-אפריקני רואים עין בעין את האופן שבו יש לנהל את טוויטר – ביותר פתיחות ועם פחות צנזורה. ויג'יה גאדה, האחראית על הצנזורה בטוויטר, שנבחרה ב-2014 על ידי פורצ'ן כאישה החזקה ביותר בצוות ההנהלה של הפלטפורמה. צילום: לכידת מסך מאתר פורצ'ן ואם בצנזורה עסקינן – מכתבו המאיים האחרון של מאסק מוען אל ויג'יה גאדה, מי שניצבת בראש המחלקה המשפטית של טוויטר, ומשתמשת כאחראית ראשית לצנזורה בה. גאדה – עורכת דין אמריקנית הפועלת כמנהלת מדיניות ובטיחות, כסמנכ"לית משפט וכיועצת כללית של החברה, ושנמצאת בטוויטר מאז 2011 – זכתה בכותרות בחודשים האחרונים, אחרי שפרצה בבכי בעקבות הבשורה כי מאסק רוכש את טוויטר. היא עשתה זאת במהלך מפגש מיוחד של עובדים, שכונס כדי לדון בהחלפת הבעלים ובהמשך דרכה של הפלטפורמה. הסיבה לדאגה של גאדה היא העובדה שהייתה הבכירה הראשית שהשתתפה בהחלטות להדיח את הנשיא האמריקני לשעבר, דונלד טראמפ, מהרשת המצייצת ולאסור בה פרסום פוליטי.  מנכ"ל טסלה תקף את גאדה על החלטתה זו בעבר, היה בוטה בקביעתו כי הרחקת טראמפ היא מעשה לא ראוי וביקר את עורכת הדין באופן נחרץ. בנוסף, באחרונה, כידוע, הודיע מאסק שהוא מתכוון לבטל את ההרחקה לצמיתות של טראמפ, ולאפשר את חזרתו לשירות, אם ולכשהרכישה תצא לפועל. פקסטון פתח בחירת סוגיית הבוטים פתח בחקירת עניין הבוטים. קן פקסטון – התובע הכללי של טקסס. צילום: ויקיפדיה לפי דיווחים בתקשורת האמריקנית, לאחר שטוויטר חשפה את המכתב שקיבלה ממאסק, קן פקסטון – התובע הכללי של טקסס, המדינה שבה מתגורר מאסק, שידוע כמקורב לנשיא ארצות הברית לשעבר, טראמפ – הודיע כי פתח בחקירה אזרחית לטוויטר על רקע הבוטים שפעילים בשירות שלה, בטענה שהחשבונות המזויפים "לא רק יכולים להפחית את איכות חווית המשתמשים בפלטפורמה, אלא גם יכולים לנפח את הערך של החברה ואת העלויות של עשיית עסקים איתה, ובכך לפגוע ישירות בצרכנים ובעסקים של טקסס". החקירה מופעלת במסגרת חוק שיטות ההטעיה של המדינה, ודורשת מידע רחב יותר ממה שטוויטר מספקת בדרך כלל לציבור, כמו מניין המשתמשים החודשיים מאז 2017 ומספר חשבונות הבוט הפעילים בפלטפורמה כיום. יצוין כי מנכ"ל טוויטר, פרג אגראוול, ממשיך להתעקש על היקפי חשבונות הספאם בטוויטר, ועל היות הנתון זהה למה שהחברה דיווחה ל-SEC ולרוכש העתידי שלה, מאסק.  בהצהרה מטעם החברה, שפורסמה אתמול כתגובה למכתב, אגראוול מצוטט כאומר: "טוויטר שיתפה ותמשיך לשתף באופן קואופרטיבי מידע עם מר מאסק, כדי לממש את העסקה בהתאם לתנאי הסכם המיזוג".

האלימות הטכנולוגית נגד נשים מתחילה בעולמות המטאברס, ולעתים היא גולשת לאלימות פיזית. גם כאן, המחוקק לא מצליח להדביק את ההתפתחויות הטכנולוגיות, ואין חקיקה ספציפית נגד מעשים אלימים במטאברס, סחיטה, שיימינג, סקסטינג ואלימות טכנולוגית מכל סוג אחר. אלה, במקרה הטוב, נאכפים על בסיס חוקים אחרים. מסקנות אלה עולות מדיון שנערך אתמול (ב') בוועדה לקידום מעמד האישה של הכנסת, בראשותה של ח"כ עאידה תומא סלימאן. חלק ניכר מהישבה עסק במטאברס – עולם שצובר תאוצה בתקופה האחרונה, לאחר שענקיות טק כגון מטא הצטרפו לתחום. אלא שיש לעולם הזה גם צד אפל, שכולל, בין היתר, אלימות כלפי נשים, קטינים ואחרים. מאחר שהתחום הזה עלה לכותרות בזמן האחרון, אין חקיקה או רגולציה שעוסקת ספציפית בו, וכך נוצר מצב שמדובר במרחב פרוץ מבחינה זו. ההסכמה בדיון הייתה שצריך לעדכן את החקיקה, כך שתיתן מענה לאלימות ולשאר תופעות רעות בעולמות המטאברס. בדיון הוזכרה הצעת חוק נגד אלימות טכנולוגית, "כדי להגן על הכבוד, החירות, הפרטיות והביטחון של האדם, במטרה לקדם שוויון בין המינים". ההצעה מגדירה במפורש מהי אלימות טכנולוגית ואילו כלים מאפשרים אותה. עו"ד עדי נעמת מהמועצה לשלום הילד נתנה דוגמה לאלימות במרחב המטאברס: היא סיפרה את סיפורן של שתי נערות שנחשפו לתכנים פוגעניים כאשר שיחקו במשחק הפופולרי ברובלוקוס. "אווטאר (כפיל דיגיטלי) גברית הפשיטה את דמות האווטאר של הבנות, השכיב אותה בדירה וירטואלית וביצע בה מעשים מגונים", סיפרה עו"ד נעמת. "זה ברשת, אין מה לעשות עם התלונה שלך" בדיון השתתפו גם נשים שסבלו מאלימות טכנולוגית ופיזית, והעידו על כך. אחת מהן היא אושרת טוויטו, שסיפרה: "הייתי בזוגיות אלימה במשך 13 שנים. חוויתי גם אלימות טכנולוגית: חייתי בסביבה מרושתת מצלמות כל הזמן. בעלי ידע מה אני עושה בבית ומחוץ לבית. הוא היה רב אתי וקיבל כוח עצום מזה שהוא ידע כל הזמן מה אני והילדים עושים". עדות נוספת הייתה של מאיה לי לוי, שספגה אלימות טכנולוגית במשך שנה וחצי (לצפייה בעדות שלה לחצו כאן). "עשו סרטונים פוגעניים שלי, שהופצו. כשפניתי למשטרה אמרו לי: 'זה ברשת, אין מה לעשות עם התלונה שלך'. הגעתי למסקנה שאם לא אעשה משהו בעצמי לא יהיה מי שיגן עליי", ציינה. מראם סלימאן ,מפתחת משאבים במרכז אעלאם, סיפרה על מקרה שקרה בחברה הבדואית, שבו אישה צולמה עם אחיה בתחנת האוטובוס והתמונה הופצה ברשת, תוך טענה שהיא מתרועעת עם אדם זר – דבר לא מקובל בחברה זו. "דברים כאלה יכולים לעלות לכדי סחיטה מינית או כלכלית. הרשתות החברתיות לא מודעות לקונטקסט של תמונה מסוימת בהקשר חברתי", אמרה סלימאן. עו"ד אפרת פודם, מנהלת הקליניקה לקידום שוויון במסלול האקדמי של המכללה למינהל, אמרה כי "האלימות בעולמות הווירטואליים מיתרגמת לאלימות פיזית ואין מספיק כלים כדי לעזור לנשים שנפגעות מהאלימות הטכנולוגית". דוברת נוספת הייתה ד"ר מיכל דולב כהן, מנהלת המרכז ללמידה וחקר פגיעות באינטרנט. היא סיפרה על מחקר שגילה שאחד מכל שלושה מתבגרים בישראל עושה סקסטינג (התכתבות וירטואלית בעלת אופי מיני), ובחברה הדתית הנתון מגיע לאחד מארבעה. "אחר כך אנחנו רואים סחיטה על רקע מיני או פורנו נקמה אם מישהי נפרדת מהחבר שלה", אמרה. ח"כ תומא סלימאן ציינה בסוף הדיון כי "עצם העובדה שאנחנו מעלות את הנושא ונותנים לו שם מחייבת חקיקה ומעלה שאלות מהותיות. אנחנו צריכות להעלות את המודעות לתופעה בקרב צעירים וצעירות, ובכלל הציבור".

עד כה סקרנו עבורכם.ן בסדרת כתבות זו את השכר הממוצע בענף של העובדים.ות והמנהלים.ות בתחומי הליבה ובתחומים הטכנולוגיים בתעשיית ההיי-טק: אנשי תשתיות, סיסטם, תקשורת, סייבר, תכנות ועוד. אלא שסביבם.ן יש הרבה עובדים ועובדות, מנהלים ומנהלות, במקצועות המעטפת: אנליסטים, מנהלי פרויקטים, אנשי הדרכה והטמעה, אנשי תפעול ועוד. בכתבה זו ניתן לראות כמה הם.ן משתכרים.ות, לפי ותק. הטבלה והכתבה מבוססות על נתונים שאסף אתר ניהול הקריירה ג'ובמאסטר, כחלק מפרויקט משותף שלו עם אנשים ומחשבים. הנתונים הם שכר ברוטו בשקלים לחודש. מקור: ג'ובמאסטר מכירות אנשי מכירות מתחילים משתכרים בין 11,000 ל-15,000 שקלים לחודש. בעלי ותק של שנתיים עד חמש שנים ירוויחו בין 16,000 ל-19,000 ואלה שיש להם מעל חמש שנות ניסיון – 20,000-21,000. מנהלי תיקי לקוחות השכר במקצוע זה כמעט זהה לזה של אנשי המכירות: המתחילים משתכרים סכום של בין 11,000 ל-15,000. בעלי ותק של שנתיים עד חמש שנים ירוויחו 16,000-19,000 ואלה שניסיונם הוא מעל חמש שנים – 20,000-21,000. הדרכה והטמעה אנשי הדרכה והטמעה יכולים להרוויח מעט יותר מאנשי המכירות ומנהלי תיקי הלקוחות: שכר המתחילים עומד על בין 12,000 ל-15,000 שקלים, בעלי ותק של בין שנתיים לחמש שנים ירוויחו 16,000-18,000 שקלים ואלה שיש להם ניסיון של יותר מחמש שנים – 19,000-22,000 שקלים. אנליסטים אנליסטים מתחילים משתכרים בין 11,000 ל-15,000 שקלים לחודש. כאשר הוותק שלהם מגיע לשנתיים עד חמש שנים, שכרם עולה לבין 16,000 ל-19,000 שקלים, וכאשר הוא עובר את החמש שנים הוא מגיע בדרך כלל ל-19,000-25,000 שקלים. תפעול הג'וניורים שבין מנהלי התפעול רואים בתלוש המשכורת החודשי שלהם בין 15,000 ל-17,000 שקלים. בעלי ותק של שנתיים עד חמש שנים מרוויחים 18,000 ל-20,000 שקלים וכשהם צוברים מעל חמש שנות ותק השכר מגיע ל-19,000 עד 24,000 שקלים. תמיכה טכנית כאן, השכר נמוך מאשר במקצועות האחרים, ובמקצועות ההיי-טק בכלל – ודי הרבה: אנשי תמיכה טכנית מתחילים משתכרים בין 7,000 ל-12,000 שקלים לחודש, בעלי ותק של שנתיים עד חמש שנים מרוויחים 13,000-18,000 שקלים ואלה שהניסיון שלהם עומד על מעל לחמש שנים – 18,000-23,000 שקלים. ניהול פרויקטים באופן די טבעי, אחד המקצועות המכניסים ברשימה הזו הוא ניהול פרויקטים. מנהלי פרויקטים מתחילים משתכרים בין 18,000 ל-26,000 שקלים לחודש. הנתון עולה ל-27,000 עד 31,000 שקלים כשהוותק עולה לבין שנתיים לחמש שנים, ומגיע ל-31,000-35,000 שקלים לאלה שניסיונם הוא חמש שנים ומעלה. פיתוח עסקי אחרונים חביבים ברשימה הם אנשי הפיתוח העסקי, ששכר המתחילים שבהם עומד על 18,000-24,000 שקלים, הקצת יותר מנוסים – עם ותק של בין שנתיים לחמש שנים – מרוויחים 25,000-35,000 שקלים, וכאשר הוותק שלהם עולה על חמש שנים הסכום מגיע לבין 35,000 ל-38,000 שקלים. "שכר עובדי המעטפת בהיי-טק גבוה מבתעשיות אחרות" שי חן, סמנכ"ל מעסיקים ומועמדים בג'ובמאסטר, אמר כי "כשאנחנו מתעסקים בתעשיית ההיי-טק אנחנו לרוב מתמקדים במהנדסים, מתכנתים ומקצועות טכנולוגיים אחרים. אבל זו תעשייה שלמה, שמתפקדת כאקו-סיסטם, וככזו יש בה לא מעט תפקידי מעטפת, בדומה למה שאנחנו רואים בכל תעשייה אחרת". "כשאנחנו בוחנים את השכר", הוסיף, "אפשר לראות שהוא נמוך יותר מהשכר שמאפיין את העובדים במקצועות הטכנולוגיים, אבל הוא עדיין גבוה משמעותית מזה של המקבילים באותם תפקידים בענפים אחרים. לא פלא, אם כן, שגם כאלה שאינם עובדים טכנולוגיים רוצים לעשות הסבה לענף ההיי-טק". "חשוב לזכור שהרווח מלעבור לתעשיית ההיי-טק לא קשור רק לשכר. יש בענף גם תרבות ארגונית שקורצת להרבה עובדים, שקשורה בין היתר לאפשרות לעבודה מהבית, תנאים מפנקים במשרדים ואירועי חברה גרנדיוזיים. יחד עם זאת, לעתים דברים נראים אחרת מבחוץ. תעשיית ההיי-טק היא תובענית וכרוכה בשעות עבודה מרובה, ולא לכולם זה מתאים", ציין חן.

פרויקט גילה להעצמה טרנסית וגוגל ישראל משיקים היום קמפיין הקורא למעסיקים ללמוד כיצד להעסיק, לשמר ולקדם עובדות ועובדים הנמנים עם הקשת הטרנסית. סקר שנערך בחודש שעבר על ידי Ipsos לבקשת פרויקט גילה וגוגל חושף, כי שני שלישים מהישראלים (65%) מאמינים שהחברה הישראלית לא סובלנית כלפי קהילת הטרנס. כל ישראלי שלישי לא מוכן לעבוד או ללמוד עם טרנסג׳נדרים.ות (נתון נמוך יותר מאלה שמוכנים לעבוד עם ערבים ישראלים, ישראלים ממוצא אתיופי ובעלי מוגבלויות). בנוסף, כל מעסיק רביעי לא מוכן להעסיק טרנסג'נדרים.ות. זאת, למרות שכל מי שמעסיקים טרנסים העידו שהם מרוצים מתפקודם בעבודה. החסמים העיקריים להעסקת טרנסג'נדרים, על פי עדויות המעסיקים, הם אמונה דתית, חשש מרתיעה של עובדים אחרים ו/או של לקוחות. ״טרנספוביה הורגת גם כשהיא באה בצורה של אפליה והתעמרות בשוק העבודה״, מסרה בר אווסקר, מנכ״ל פרויקט גילה להעצמה טרנסית. ״הקמפיין הזה הוא תזכורת שהפתרון למצוקה שלנו הוא בידיים של כל החברה הישראלית – תנו לנו להתפרנס בכבוד וגיבוי במקום העבודה גם אל מול גילויי טרנספוביה ותצילו נפשות. לצד הנתונים המטרידים שהסקר שקיימנו חשף, יש נקודת אור: יותר מ-75% מהישראלים מוכנים לקבל ולתת שירות לטרנסים ו-100% מהמעסיקים הישראלים שמעסיקים עובדים טרנסג׳נדרים מרוצים מתפקודם בעבודה, וזו קריאה ליותר ויותר מעסיקים ללמוד עלינו ולהעסיק אותנו״. ״הקמפיין שלנו שם במרכז אשה טרנסית מצליחה, כי היה לנו חשוב לשקף את ההזדמנויות והפוטנציאל של קהילת הטרנס להשתלב בשוק התעסוקה״, אמר ברק רגב, מנכ״ל גוגל ישראל. ״נכנסנו לשותפות הזאת עם פרויקט גילה מתוך הרצון ללמוד בעצמנו איך אנחנו יכולים להשתפר ולהפוך את גוגל לחברה יותר נגישה ומכבדת לקהילת הטרנס. אנחנו כבר מציעים סבסוד של תהליך התאמה מגדרית, מענק לשירותי פונדקאות והדרכות לעובדים בנושא. החודש, גם הצוותים שלנו יעברו את ההכשרה של פרויקט גילה כך שנוכל להעסיק, לשמר ולקדם טוב יותר אנשים מהקהילה הטרנסית״. לפי המכון הישראלי לחקר מגדר ולהט"ב, הסיכוי של טרנסג׳נדר להיות מובטל/ת ב-2019 היה גבוה פי שישה בהשוואה לסיכוי של מי שאינו טרנסג'נדר. רק 25% מחברי.ות הקהילה עבדו במשרה מלאה (לעומת 78% באוכלוסייה הכללית), ומחציתם הרוויחו שכר נמוך משכר המינימום (בהשוואה לעשירית מהאוכלוסייה הכללית). רובה המכריע של הקהילה הטרנסית, כ-80%, ממוקמים בשלושת העשירונים התחתונים בהתפלגות ההכנסה בישראל ב-2019. בנוסף, כ-50% מהטרנסג'נדרים והטרנסג'נדריות בישראל ספגו אלימות פיזית לפחות פעם אחת, על רקע זהותם המגדרית, וכ-70% מהקהילה סופגים אלימות מילולית באופן קבוע על אותו רקע. ד"ר סיגל גולדין, המכון הישראלי לחקר מגדר ולהט"ב: ״ישנו קשר ישיר וחזק בין היקפי האבטלה והעוני בקרב חברי הקהילה הטרנסית לבין היקפי האובדנות הגבוהים בה, כאשר ארבעה מתוך חמישה טרנסג'נדרים שקלו להתאבד, וכ-40% אף ניסו להתאבד לפחות פעם אחת במהלך חייהם. חשוב שמעסיקים במשק יבינו שהעסקת עובדים מהקשת הטרנסית לא רק תזכה אותם בעובדים.ות מסורים.ות, אלא היא יכולה ממש להציל חיים".

בכירים בתעשיית ההיי-טק הגיעו לעשות כבוד לסאמי סעדי, מייסד ומנכ"ל משותף של ארגון צופן, הפועל לבניית היי-טק בחברה הערבית ולשילובם של צעירים וצעירות ערביים בענף. סעדי, שמסכם בימים אלו 14 שנים מוצלחות בתפקיד, היה שותף להישג שהביא לזינוק המרשים במספר הערבים בהיי-טק והוביל יחד עם רביטל דואק, מנכ"לית משותפת בצופן, ועם ועד ראשי הרשויות, את אישור תוכנית החומש הממשלתית על סך 600 מיליון שקלים לפיתוח היי-טק וחדשנות בחברה הערבית. את פני הבכירים מהמגזר הממשלתי, מהחברה הערבית ומעולם ההייטק קיבלו דואק וד"ר רמזי חלבי, יו"ר הארגון. בין האורחים: דדי פרלמוטר, לשעבר סגן נשיא באינטל ויו"ר המועצה הציבורית לקידום היי-טק בחברה הערבית בצופן; מייסם ג'לג'ולי, המנכ"לית המשותפת הנכנסת של צופן, אלה אלקלעי, סמנכ"ל פיתוח עסקי בבית ההשקעות IBI ויו"ר IBI קרנות נאמנות; פרופ' זיאד חנא, מנכ"ל קיידנס ישראל; נביל סכראן, סמנכ"ל פיתוח באלפא אומגה; סמדר נהב ויוסי כותן, מייסדים שותפים בצופן; שייח' מוהנא פארס, סמנכ"ל וראש מינהל חינוך טכנולוגי במשרד החינוך; יוליה איתן, ראש מינהל תעסוקת אוכלוסיות במשרד הכלכלה, ובכירים נוספים.

גרג טומב, לשעבר בכיר בגוגל קלאוד, מונה לנשיא זום ונכנס היום (ג') לתפקידו – כך הודיעה החברה. טומב ידווח ישירות למייסד ומנכ"ל זום, אריק יואן, ויפקח על אסטרטגיית היציאה לשוק של החברה, מאמצי ההכנסות ומשרד המנמ"ר העולמי. הוא יעזור לעצב את המשך עתידה של זום, שמפתחת פלטפורמה מרובת מוצרים, שמאפשרת תקשורת, עבודה היברידית ומספר מתרחב של תזרימי עבודה עסקיים. הנשיא החדש מגיע לזום עם ניסיון של יותר מ-20 שנים. בתחנה הקודמת בקריירה שלו – כאמור, גוגל קלאוד – הוא שימש בתפקידו האחרון כסגן נשיא למכירות של Google Workspace, ארגונים קטנים ובינוניים, דטה ואנליטיקה, ואבטחה. טרם הצטרפותו לשירות הענן של גוגל, טומב היה נשיא למכירות ו-GTM עבור פתרונות הענן של סאפ. לפני כן הוא כיהן כמנכ"ל ויוידו לאבס ושימש בתפקידי ניהול נוספים, בהם באקסנצ'ר. בנוסף לתפקידו הנוכחי, הוא יושב בדירקטוריון של פיור סטורג' קורפוריישן. לדברי טומב, "אשלב כוחות עם צוות זום כדי לעזור להניע צמיחה. אני מאמין שלזום יש בסיס מרשים עם הפלטפורמה מרובת המוצרים שלה, ואני מצפה להזדמנויות האדירות שבפתח". יואן אמר כי "טומב הוא מנהל מכובד מאוד בתעשיית הטכנולוגיה ובעל ניסיון רב בסיוע להתרחבות של חברות שנמצאות בצומת קריטי. החשיבה האסטרטגית שלו, הגישה של אפשר לעשות וערך האכפתיות שהוא מביא ללקוחות הופכים אותו לתוספת טובה לצוות המנהיגות שלנו".

כל ההערכות והסימנים אומרים שההאטה הכלכלית שהזהירו מפניה כבר כאן: המחירים מרימים ראש ברחבי העולם, כולל בישראל, וההאטה בשרשרת האספקה אתנו כבר מתחילת הקורונה. האינפלציה גואה במיוחד בארצות הברית – מה שמשפיע על המצב בעולם כולו. לא ברור עד הסוף כיצד ההאטה הזו תשפיע על ענף ה-IT. השאלה הזו רלוונטית משתי סיבות: ראשית, בעולם גלובלי, כל שינוי בשווקים משפיע כמו דומינו על כל המדינות בעולם, או לפחות על מרביתן. הסיבה השנייה היא שהמנמ"רים, בפרט בחברות גלובליות, הם חלק מהמערך הכולל של הארגון, שמושפע מהמיתון. גם הם נאלצים להתאים את ההוצאות שלהם להכנסות, כלומר – להתייעל. מעבר לזה, חברות שמספקות שירותי IT עלולות לספוג האטה בפעילות עקב צמצום תקציבים בחברות הלקוחות שלהן. גם שם מבצעים בימים אלה מהלכי התייעלות. זאת, על אף שהנחת העבודה היא שכיום, התייעלות פירושה השקעה רבה יותר של ארגונים באוטומציה של תהליכים, כדי לחסוך. האתר CIO פרסם תוצאות סקר שנערך בקרב מנכ"לים בארצות הברית, שבו הם התבקשו לדרג את הנושאים שמטרידים אותם בימים אלה. האינפלציה וההאטה הכלכלית מדורגות במקום השני ברשימת הנושאים המדאיגים. לשם השוואה, בשנה שעברה הן היו במקום ה-22. הקרב על הטאלנטים יימשך אחד ההבדלים בין ההאטה הכלכלית שאנחנו ניצבים בפניה, ושלמעשה כבר התחילה, לבין תקופות דומות אחרות הוא שיש כאן שתי מגמות: אמנם, צפויה דרישה לצמצום בכוח אדם באופן כללי גם בחברות ההיי-טק, אבל הביקוש לטאלנטים עדיין בשיאו. מסקר אחר שנערך בארצות הברית עולה כי מספר המשרות הפנויות בעולם ה-IT עומד כיום על 443 אלף – זינוק של 40% לעומת השנה שעברה. המשמעות היא שהתחרות על כוח אדם איכותי לא רק גברה, אלא עוד תלך ותגבר. ארגונים כבר החלו בציד ראשים של בכירים בחברות שבהן יש צורך לפטר עובדים, והם מציעים למועמדים אלה משרות בשכר מפתה. כתגובת נגד, ההערכה היא שמנהלי ארגוני IT יהדקו את הקשר עם עובדיהם וינסו למנוע בריחת עובדים, בין היתר על ידי העלאת שכר – בארגונים שבהם זה יהיה ניתן. הציפייה של ההנהלות היא שהמנמ"רים יציעו פתרונות והצעות להשקעות בפרויקטים שיסייעו לה להתייעל ולצמצם הוצאות. גם הן יודעות שיותר הוצאות על טכנולוגיה יכולות להביא לפחות הוצאות באופן כללי בתקופות האטה קודמות הניעו מנהלי מערכות מידע את אופציית האוף שור, כדי לאזן עלויות עבודה. אלא שהמלחמה באוקראינה והמשך השפעות הקורונה נטרלו את האופציה הזאת. אותן מדינות שנחשבו למקומות המועדפים לבצע בהן פעולות של פיתוח וייצור כבר לא זולות. בנוסף, המלחמה באוקראינה גרמה למשבר חמור בתחום, כשאלפי מהנדסיה, שעבדו בשירות חברות מכל העולם, כולל מישראל, עזבו את המדינה. רבים מהם עברו לפולין או למדינות אחרות במזרח אירופה. ועדיין, העקירה מביתם וממולדתם שיבשה, ולו במידה מסוימת, את יכולות העבודה שלהם. האם ההאטה בשרשרת האספקה היא בעיה קריטית? אחת הסיבות להאטה הכלכלית היא הבעיה בשרשרת האספקה, שגם מערכות המידע לא חסינים מפניה. אולם, מאחר שבדרך כלל, מנמ"רים מתכננים את הרכש לטווחים ארוכים, יש הערכות שבשלב הזה, בעיה זו לא תשפיע עליהם ישירות, לפחות כשזה נוגע לציוד שוטף – חומרה, ציוד תקשורת ועוד. יוצאי דופן, וזה יוצא דופן גדול, אלה ארגונים שעובדים בצורה היברידית, שצריכים את הציוד באופן מידי, ועל כן ישלמו עליו קצת יותר. באשר לעתיד – בטווח הרחוק התחזית היא שהמחירים של ציודים אלה יהיו יקרים יותר. אבל במדינות ובארגונים ששם ממשיכים את העבודה ההיברידית, מנמרים יצטרכו לרכוש ציוד בטווח המיידי, ועל זה הם ישלמו קצת יותר, בגלל המחסור בציודים אלו בכל העולם. בסופו של דבר, העצה הכי טובה למנמ"רים בכל מה שקשור להיערכות להאטה היא לתכנן וליישם מהלכי התייעלות, ולהפעיל אותה בשני מישורים: המישור האחד הוא בארגון הפנימי של ה-IT, על ידי צמצום הוצאות וניצול מיטבי של המשאבים. במישור השני, הכלל ארגוני, הציפייה של ההנהלות היא שהמנמ"רים יציעו פתרונות והצעות להשקעות בפרויקטים שיסייעו לה להתייעל ולצמצם הוצאות. גם הן יודעות שיותר הוצאות על טכנולוגיה יכולות להביא לפחות הוצאות באופן כללי.