הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
07/06/23 14:28
10% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מאת אריאל סהר
המונח AI עולה מכל עבר בחודשים האחרונים, ובצדק. מדובר בפריצת דרך טכנולוגית שכבר מחוללת מהפכה של ממש כמעט בכל תחום של העולם העסקי והארגוני, והמשמעויות הן מרחיקות לכת, אולי באותו קנה מידה של המצאת האינטרנט והפיתוחים הטכנולוגיים של שני העשורים האחרונים. הבאז שאנו חווים סביב ה-AI הוא לפיכך מוצדק, וניתן להעריך שהוא רק יילך ויגבר, שכן מדובר בטכנולוגיה שתשנה את העולם בהיבטים רבים ועמוקים.
במאמר זה אתמקד בהיבט של ה-AI בעולם השירות, המכירות והתמיכה, שכן אלו הם העולמות שקונסיסט מערכות וטכנולוגיות עוסקת בהם (בין מגוון תחומי העיסוק שלה), ושבהם ה-AI כבר יצר ויוצר שינוי אדיר.
AI בעולמות השירות, המכירות והתמיכה
שירות לקוחות במוקדי השירות של עסקים וארגונים נחשב כתחום מאתגר, והאתגר הולך ומתעצם בשנים האחרונות, במיוחד בהיבט של איוש המוקדים בכוח אדם יציב ומיומן.
כל מי שחי את עולם המוקדים יודע, שעבודתם של הנציגים במוקדי השירות היא מאתגרת למדי, זמן ההכשרה של הנציגים הוא ארוך, זאת עקב העובדה שהם נדרשים לטפל במספר רב של פניות באופן שוטף ואינטנסיבי. רבות מהפניות חוזרות על עצמן שוב ושוב ושוב, והנציגים צריכים להיות מקצועיים ולהכיר את תחום העיסוק לעומק, ובחלק מהמוקדים גם לייצר ללקוח ערך מוסף כדי להגדיל את התמורה. בהתאם לכך, פעמים רבות השחיקה של הנציג גדולה ומתחזקת משנה לשנה. כתוצאה מכך, התחלופה של כוח האדם במוקדים אלו היא גדולה, דבר שכרוך באובדן משאבים בארגונים.
זהו בדיוק התחום שבו Chat AI בשילוב GPT יכול לייעל בצורה משמעותית את תפוקת המוקדים ואת חוויית הלקוח. בוט AI חכם יכול בקלות לספק מענה מקיף ומושלם לכמות עצומה של פניות מצד לקוחות, באופן אוטומטי ומבלי להזדקק להתערבות של נציגים אנושיים. היתרון הוא, שככל שהבוט צובר ניסיון ומטפל ביותר פניות, הוא הופך למיומן יותר ומדוייק יותר, וכמובן שבניגוד לנציג אנושי, הוא לעולם לא נשחק. בוט AI יודע גם להתחבר למערכות הליבה בארגון, לאסוף מידע אישי על הלקוח ולהתאים את המענה באופן אישי ומדויק לפרופיל הלקוח, במיידי.
לאחר תהליך אימון קצר, בוט AI מסוגל להגיע בשבריר שנייה לכל מידע שהלקוח דורש מבלי להתייעץ עם מנהל המוקד ומבלי לבזבז זמן בחיפוש אחר המידע. כבר היום אנו בקונסיסט מיישמים בוטי AI כאלו, ועדים להפחתה משמעותית מהעומס המוטל על נציגי שירות קו ראשון במוקדים של ארגונים רבים. הניסיון שצברנו מראה, שבוט AI מסוגל לטפל ב-70% מהפניות של לקוחות ללא צורך בהתערבות של נציג אנושי. הדבר מקצר משמעותית את זמן ההמתנה של לקוחות לנציג, מפנה את הנציגים האנושיים לטפל באינטראקציות מורכבות יותר, מפחית שחיקה, ובסופו של דבר ממקסם את שימור הלקוחות ותורם גם לשורה התחתונה.
עם התקדמות הטכנולוגיה נוכל גם לראות בוטים המספקים תשובות ומענה לשירות קו שני ואף מעבר לכך, יכולת אשר תאפשר לארגונים למקסם עוד יותר את חוויית השירות, לקצר ואף לבטל את ההמתנה לנציגים, למזער את משך הטיפול בפניות ולחסוך משמעותית במשאבים.
כיצד ניתן ליישם באופן מיטבי צ'אט בוטים AI?
על ידי מינוף יכולות ה- AI של GPT והתאמה אישית של תגובות המבוססות על היסטוריית שיחות קודמות, אנו עדים לכך שהחיבור בין מערכת התקשורת הרב-ערוצית גלאסיקס (Glassix) ל-GPT ממקסם את המהירות שבה ניתן להכשיר ולאמן נציגי שירות, תמיכה ומכירות, דבר שחוסך לארגונים משאבים עצומים.
השילוב של גלאסיקס עם GPT מאפשר גם ליצור במהירות וביעילות צ'אטבוטים חכמים, המותאמים למגוון כמעט אינסופי של תהליכים עסקיים, שיווקיים וארגוניים, כמו, לדוגמה:
בוט AI עם GPT מספק לנציגי השירות תשובות מדויקות לפניות של לקוחות – במיידי – על ידי ניתוח שוטף של שיחות בזמן אמת, מודל ה-AI של מערכת התקשורת הרב-ערוצית גלאסיקס מייצר ומספק בצורה חכמה הצעות לתגובות ותשובות עבור נציגי השירות והמכירות ומעצים את היכולת שלהם להגיב במהירות וביעילות ללקוחות. בוטי AI אלו ממקסמים את התפוקה של נציגי השירות בפרט ושל מערכי השירות בכלל, וממקסמים את היכולת להכשיר ולאמן נציגים.
אוטומציה של תיוג שיחות -GPT בשילוב מערכת גלאסיקס גם מספק באופן אוטומטי תגים רלוונטיים לכל פנייה של לקוח על סמך היסטוריית שיחות דומות. בדרך זו, תיוג מדויק ועקבי מספק בסיס לניתוח שיחות מהיר ויעיל, דבר שהוא קריטי ליצירת תובנות עסקיות על ידי מקבלי ההחלטות ומנהלי הארגון.
יצירה אוטומטית של סיכומי שיחה – שיחות עם לקוחות כוללות לעתים עשרות הודעות המתמשכות על-פני ימים, שבועות ואפילו חודשים. סיכומי שיחות הנוצרות אוטומטית ובצורה תמציתית על ידי גלאסיקס בשילוב GPT ממזערים את הזמן הנדרש ליצירה ולסיכום היסטוריית שיחות עם לקוחות, ומאפשרים גם לבצע עדכון נתוני לקוחות בזמן אמת על פני מספר פלטפורמות (כמו, למשל, ב-CRM).
לאן הולך כל ה-AI הזה?
כמו רבים אחרים, אני מעריך שאנחנו הולכים לעבר עולם אוטומטי הרבה יותר – עולם שבו מגע יד אדם יילך ויתמעט בתחומים רבים. לצד האתגרים שהדבר טומן, יש גם הזדמנויות רבות לקידום ושיפור פני החברה, במיוחד בהיבט של תקשורת בין לקוחות לארגונים, חיסכון במשאבים, שיפור דרמטי של השירות ועוד.
ניתן להעריך די בוודאות, כי ה-AI מהווה עוד פריצת דרך במהפכת המידע והטכנולוגיה, בהמשך לאינטרנט, לטלפונים החכמים, לאפליקציות ולשלל הפיתוחים האחרים של המאה ה-21. אם נשכיל להשתמש בטכנולוגיות ה-AI בחוכמה, נוכל לאפשר לבינה המלאכותית לשפר תחומים רבים בחיים ובחברה בכלל. עבורנו בקונסיסט, כמי שעוסקים בפיתוח ויישום של פתרונות טכנולוגיים חכמים לשיפור השירות, למקסום חוויית הלקוח ולייעול התפעול בארגונים, מדובר בטכנולוגיה שמביאה איתה בשורה ענקית.
הכותב הוא CDO ומנהל חטיבת הדיגיטל בקונסיסט.
07/06/23 17:02
10% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מתקפת הסייבר הרוסית נגד יעדים בריטיים, שפורסמה בלילה שבין יום ב' ליום ג' השבוע, אמנם הייתה בעלת השפעה רבה יותר ממה שפורסם בהתחלה – כפי שחששו גורמים רבים. אם בהתחלה דובר על עשרות אלפי רשומות שנחשפו במסגרת הפריצות השונות, כעת מתברר שהנתון עומד על שש ספרות.
ההתפתות האחרונה בפרשה היא האולטימטום שהציבה כנופיית פושעי הסייבר הרוסית קלופ (Clop, או Cl0p) לקורבנות הפריצה שלה, ובהם ה-BBC, שם נפרצו נתונים של יותר מ-100 אלף עובדים, חברת התעופה בריטיש איירווייז ורשת הטיפוח והפארמה בוטס. חברי הקבוצה פרסמו הודעה בדארקנט ודרשו מקורבנות מתקפת MOVEit ליצור עימם קשר במייל עד ה-14 ביוני, שאם לא כן, הם יפרסמו בפומבי נתונים חסויים שגנבו מהם. האיום פורסם בפוסט ארוך בבלוג – שנכתב באנגלית רצוצה. העובדים של הקורבנות קיבלו הוראה שלא לשלם דמי כופר – אם ההאקרים ידרשו זאת מהם.
ארגונים אלה ואחרים, כולל חברת התעופה אייר לינגוס, הוזהרו על ידי הממשל הבריטי כי הותקפו וכי עולה חשש שלפיו מידע אישי של עובדים פנימיים ולקוחות חיצוניים שלהם דלף ונגנב, כולל מספרי ביטוח לאומי ופרטי חשבונות בנק.
הפריצה המקורית – לספקית שירותי השכר זליס
פושעי הסייבר פרצו לתוכנה פופולרית שבה ארגוני הקורבנות השתמשו, ודרכה השיגו גישה לכמה חברות – במקביל. הקורבן שדרכו בוצעה המתקפה הוא ספקית שירותי השכר זליס, שמצידה דיווחה שהיא אחת החברות שנפגעו, ושנתונים של שמונה מבין כלל החברות הלקוחות שלה נגנבו.
הפריצה נחשפה בראשונה בשבוע שעבר, כאשר פרוגרס סופטוור האמריקנית דיווחה שהאקרים מצאו דרך לפרוץ לכלי MOVEit Transfer שלה. עם זאת, ממדי הפריצה פורסמו רק השבוע. MOVEit היא תוכנה שמיועדת להעביר קבצים רגישים בצורה מאובטחת. היא פופולרית ברחבי העולם בכלל ובקרב רוב לקוחותיה של פרוגרס סופטוור בארצות הברית בפרט. ספקית התוכנה מסרה שהיא התריעה ועדכנה את לקוחותיה על הפריצה ברגע שהדבר נודע לה, ופרסמה במהירות עדכון אבטחה להורדה. דובר החברה מסר כי היא עובדת בשיתוף פעולה עם המשטרה.
למרות הנחיות גופי ממשל ואבטחה לעדכן את הפגיעויות, חוקרי אבטחה מצאו שאלפי מאגרי מידע של החברה עדיין עלולים להיות פגיעים, כיוון שחברות רבות שנפגעו עדיין לא התקינו את הטלאי. "האינדיקציות המוקדמות הן שיש מספר רב של ארגונים בולטים שנפגעו", אמרו מומחי האבטחה.
חוקרי מיקרוסופט מייחסים את המתקפות ל-Lace Tempest – קבוצת האקרים שידועה בפעילות הכופרה שלה, והיא אשר מנהלת את אתר הסחיטה Cl0p, שבו מתפרסמים נתוני הקורבנות. הענקית מרדמונד מסרה שההאקרים הללו השתמשו בטכניקות דומות בעבר כדי לגנוב נתונים ולסחוט קורבנות.
בפוסט של ההאקרים, שפורסם ב-BBC, נכתב, באנגלית קלוקלת: "זוהי הכרזה כדי לחנך חברות המשתמשות במוצר Progress MOVEit, שהסיכוי הוא שאנחנו מורידים הרבה מהנתונים שלך כחלק מניצול יוצא דופן של המוצר על ידינו". בהמשך
אנליסטים ציינו כי מדובר בטקטיקה חריגה, כיוון שבדרך כלל, ההאקרים שולחים לקורבנות את דרישות הכופר במייל. הם העלו השערה שהסיבה שההאקרים דורשים מהקורבנות ליצור קשר היא כיוון שהם עסוקים מדי במיון ובטיפול בהררי הנתונים שאותם הם גנבו.
המומחים אמרו שלמרות הכול, ייתכן שהפריצה לא בוצעה על ידי חברי קלופ, שכן זו מספקת שירותי "מתקפות כופרה כשירות" – כלומר, שהאקרים יכולים לשכור את הכלים שלהם כדי לבצע מתקפות מכל מקום. ב-2021, האקרים ששייכים לכאורה לקלופ נעצרו באוקראינה, במבצע משותף שלה יחד עם ארצות הברית ודרום קוריאה. הרשויות טענו אז שהם הפילו את הקבוצה, שלדבריהם הייתה אחראית לסחיטת חצי מיליארד דולר מקורבנות ברחבי העולם.
07/06/23 11:02
8.57% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
פריוריטי (Priority) הישראלית ערכה לראשונה בישראל כנס שותפים גלובלי עם נציגים מכ-20 מדינות מרחבי העולם. בכנס, שנמשך ארבעה ימים, נכחו עשרות שותפים בינלאומיים ויותר מ-200 מנהלים בכירים שותפי פריוריטי בישראל.
לצד הרצאות מרתקות, סיפורי לקוח בינלאומיים, אירועים חברתיים, ביקור במשרדי החברה נהנו המשתתפים גם מהופעה של המנטליסט הבינלאומי ליאור סושרד.
מימין: טל פנקל, מנכ"ל FBC, ושגיב גרינשפן מנכ"ל פריוריטי. צילום: אביתר ניסן
שגיב גרינשפן, מנכ"ל פריוריטי, אמר כי " בשנים האחרונות, רשת השותפים הבינלאומית והמקומית שבנינו נמצאת במגמת צמיחה והתרחבות משמעותית. הכנס האחרון נועד להודות לכל השותפים מכל העולם שהולכים איתנו יד ביד ולחזק את שיתוף הפעולה עמם, ולחשוף את כל הפתרונות החדשים וחידושים הטכנולוגיים שאנו מביאים במטרה לתת ערך נוסף ללקוחות שלהם. השותפות החזקה עמם מאפשרת לנו להמשיך ולהפיץ את הפתרונות המתקדמים והחדשניים לניהול ארגוני שפיתחנו לשווקים ולתעשיות שונות, והמטרה שלנו היא להמשיך ולצמוח ולהגיע לכל נקודה על גבי הגלובוס".
07/06/23 15:22
8.57% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
ההיערכות הלקויה לאירועי סייבר ברשויות המקומיות היא עובדה שמדברים עליה כבר זמן רב. אלא שלמרבה הצער, בדומה לסכנות משבר האקלים, גם בנושא זה יותר מדברים מאשר עושים. האדישות בקרב ראשי הרשויות, המנהלים הבכירים ומקבלי ההחלטות בהן זועקת לשמיים. יש כאן כשל כפול: הן ברמת ההיערכות של המגזר המוניציפלי והן בעקבות תפיסה שגויה, שלפיה האחריות למניעת תקיפות סייבר בארגון – בין אם זו חברה, רשות מקומית או ארגון אחר – היא של המנמ"ר. כלומר, שמדובר בעניין טכנולוגי. המציאות אמורה להיות שונה לחלוטין: המנמ"ר אמנם מטפל באירועי הסייבר כאשר הם קורים, אבל הוא לא צריך להיות לבד. לצידו צריכים לשבת ראש הרשות, המנכ"ל, מנהלי האגפים הבכירים, צוותים מקצועיים של מומחי סייבר, יועצים משפטיים, יועצי תקשורת ועוד. זה כבר קיים בארגונים אחרים ממגזרים אחרים, וכך צריך להיות גם ברשויות המקומיות.
כשראשי השלטון המקומי עסוקים בהרבה מאוד דברים אחרים, המנמ"רים בשלטון המקומי החליטו לקחת אחריות, וליזום תרגילי סייבר וחירום בכמה רשויות מוניציפליות. היוזמה הגיעה מאיגוד המנמ"רים ברשויות המקומיות, בראשותו של היו"ר, יובב יהב, שהוא גם מנמ"ר עיריית ראש העין, יחד עם מנמ"ר עיריית נתניה, ירון ריבו, וצוותים מקצועיים. נכתבו תסריטי תרגילים שדימו מצבים של מתקפות כופר והשבתת מערכות, ובכלל זה תסריטי קיצון, שההשפעה שלהם, במידה שחלילה יקרו, תהיה רחבה, על ציבורים גדולים, ולעתים מדובר בסכנת חיים ממשית. התובנות מאותם תרגולים הוצגו אתמול (ג'), במסגרת ועידת הטכנולוגיה של הרשויות המקומיות, שנערכת השבוע באילת.
התרגילים שהביאו את הבכירים ברשויות לשנות את החשיבה
בכל אחד מהתרגילים הללו השתתפו ראש הרשות המקומית, המנכ"ל, בכירים ומקבלי החלטות. כל אלה כונסו בחדר אחד למשך כמה שעות, והם נחשפו לתרחישי סייבר. יודגש כי הייתה זו יוזמה וולנטרית, שנעשתה על ידי הצוותים בהתנדבות, על חשבון זמנם, והם נסעו לרשויות באזורים שונים בארץ, שהסכימו לערוך את התרגילים.
הוועידה באילת, השבוע. צילום: אודי פורטל
התסריטים, כמתבקש, לא היו ידועים למשתתפי התרגילים. הנחת העבודה המקדמית של צוותי התרגול הייתה שנושא הסייבר לא כל כך מעניין את המשתתפים, שהם מגלים לו אדישות ושראש הרשות יגיד מהר מאוד: "אני לא משלם". צוותי התרגול לקחו את זה בחשבון, וכדי לעורר את הבכירים ברשויות מאדישותם ולגרום לראשיהן להבין שהם צריכים לפתוח את הכיס, בכל פעם הוצג תסריט אמת, המבוסס על אופי הפעילות של הרשות. כל אחד ממנהלי האגפים נחשף לתיאור של מתקפה על מערכת כמו הדאטה בייס שלו, שכולל נתונים אישיים רגישים ביותר על תושבי היישוב. "אתה, מנהל האגף", נאמר לכל אחד מהם, "מקבל הודעה באמצע הלילה שהנתונים האלה, שאתה כל כך מתאמץ לשמור עליהם – נפרצו, והם מופצים באינטרנט". לכל התרגילים הללו היה מאפיין משותף: המנמ"ר לא השתתף בהם, אלא ישב כמשקיף. זאת, כדי לשבור את התפיסה השגויה שלפיה כשיש אירוע סייבר, המנמ"ר הוא הכתובת.
גם ברשויות המקומיות, השאלה היא לא האם מתקפת הסייבר תקרה, אלא מתי. עליהן להיערך לכך, ויפה שעה אחת קודם
ואמנם, התוצאות היו מעודדות: הבכירים שנטלו חלק בתרגיל הודו שהתסריטים גרמו להם, ובראשם לראשי הרשויות ולמנכ"לים שלהן, להתחיל להזיע. ברמה הפרקטית, הם הבינו שכדי להיערך נכון לסייבר צריך משאבים כספיים, בעיקר מאחר שהם הבינו שהנזק שייגרם כתוצאה ממתקפת סייבר אפשרית גדול בהרבה מעוד תוספת תקציבית להיערכות לחירום – בפרט אם מדובר במתקפת כופרה, אבל לא רק.
השאלה הגדולה כעת היא האם ואיך יהיה לזה המשך. היוזמה של ראשי איגוד המנמ"רים ברשויות המקומיות מבורכת, אבל חשוב מאוד שהיא לא תישאר לבדה. הם מוכנים להמשיך במהלך, בהתנדבות, אבל זקוקים לסיוע, לתגבור ובעיקר שתישאר המודעות של ראשי הרשויות. מנכ"ל של אחת הרשויות המקומיות, שדיבר בפאנל אתמול, קרא למנמ"רים "לדפוק בדלת של המנכ"לים שלהם ולעורר אותם". אלא שמתבקש שגם המנכ"לים של הרשויות המקומיות ידפקו על השולחנות של ראשיהן ויעירו אותם.
השורה התחתונה: גם ברשויות המקומיות, השאלה היא לא האם מתקפת הסייבר תקרה, אלא מתי. עליהן להיערך לכך, ויפה שעה אחת קודם.
07/06/23 14:48
7.14% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
דניאל מילר פלד, מהנדסת תוכנה במטא בישראל
מהי גאווה בעינייך?
"להיות גאה ופתוחה להיות מי שאני באמת, בלי צורך להסתיר או להראות לאחרים משהו שאני לא".
כיצד החברה שבה את עובדת פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"קודם כל, אין הרגשת שוני – שזה הדבר הכי חשוב. זה נותן להרגיש שייכת ולא עושים מזה עניין – מה שמפנה מקום להתעסק בעבודה ובדברים החשובים באמת. בנוסף, יש במטא את התא הגאה, שנפגש בכל תקופה, וזה גורם לעובדים.ות הלהט"בים.ות בחברה להרגיש עוד יותר שייכים, כי הם.ן רואים.ות שיש עוד עובדים.ות 'כמותם'".
דניאל מילר פלד, מהנדסת תוכנה במטא בישראל. צילום: עצמי
האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"ככלל, המודעות לנושא הלהט"בי בתעשיית ההיי-טק גבוהה מאוד – והיחס שוויוני. יש כמה דברים שהתעשייה יכולה לשפר בכל זאת, כמו עזרה בתהליך הוצאת צו הורות, בדמות הכוונה לעורכי דין שמתעסקים בנושא והשתתפות בהוצאות, או השתתפות ותמיכה דיסקרטיים בתהליך טיפולי הפוריות – ללהט"ביות ולסטרייטיות".
האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?
"כל מי שיש לו את היכולת צריך להיות הקטר של המשק בנושא הלהט"בי. כשיש סביבה תומכת ומקבלת, הרבה יותר קל להיות בצד הנותן והעוזר, וככל שזה יגיע למקומות שבהם קל יותר להיות להט"ב.ית, כך הדברים יחלחלו גם למקומות שבהם זה פחות מקובל".
שני נבון, מנהלת מוצר בכירה ב-D-ID
מהי גאווה בעינייך?
"זאת שאלה ממש גדולה. אני מניחה שבניגוד להרבה אחרים, הזהות המינית שלי לכשעצמה אף פעם לא היוותה מקור לגאווה, לא מעט בגלל המגזר שבו גדלתי ושממנו הגעתי – המגזר הדתי. אם כבר, גאווה בעיניי היא תחושת הערך שבהחלטה לחיות את האמת שלי על אף אין ספור הקשיים שמגיעים יחד איתה".
כיצד החברה שבה את עובדת פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט? "כבר בכניסה למשרד, עם יציאתכם מהמעלית, דגל גאווה ענק יקדם את פניכם. בהמשך לא תוכלו לפספס את שרשראות הגאווה שתלויות ברחבי המשרד כל השנה. בנוסף, שיעור חברי הקהילה ב-D-ID ביחס למספר העובדים בחברה הוא די גדול. לא פעם הזדמן לי להיות נוכחת בפגישות שהן חצי-חצי, חצי סטרייטים וחצי להט"בים. מעל הכול, לאף אחד כאן לא באמת משנה מה אתה, הקבלה וההתקדמות שלך תלויות אך ורק ביכולותיך המקצועיות. כמו כן, D-ID עומדת בקשר הדוק עם ארגון LGBTech, והחברה אף אירחה ביולי האחרון מיט-אפ של הארגון במשרדיה. אני מרצה מטעם הארגון בחברות, במסגרת חודש הגאווה".
שני נבון, מנהלת מוצר בכירה ב-D-ID. צילום: יח"צ
האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"בסופו של דבר, זה תלוי בכל אחת ואחד מאיתנו, חברי וחברות הקהילה הגאה. ככל שאנחנו נתייחס באופן טבעי לעניין, כך החברה תגיב לכך. בכל מקום שנגיע אליו עלולים להתייחס אלינו בצורה אחרת. אני טורחת כבר בראיון הראשון לספר על עצמי ובאגביות להכניס את הנושא. כך יוצא לי כבר במפגש הראשוני לראות את תגובת המגייס, המנהל העתידי וכדומה. אני מאמינה שכולנו דומים, ואם רק תינתן לאנשים ההזדמנות לראות זאת, השינוי יקרה מעצמו. על כן, הייתי ממשיכה לעודד מפגשים בלתי אמצעיים בין חברי הקהילה ועובדי ההיי-טק, דוגמת אלה שארגון LGBTech מארגן במסגרת חודש הגאווה".
האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?ֿ
"כן, בהחלט. ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בשיפור היחס לקהילה הגאה. הטכנולוגיה משחקת תפקיד חשוב בחיים שלנו ומשפיעה על הצורה שבה אנחנו תומכים ומטפלים באנשים מכל הקהילות, לרבות הקהילה הגאה. הענף עשה צעדים רבים בשנים האחרונות כדי לעודד גיוון וכלים טכנולוגיים למען שוויון והגנת זכויות אדם. ניתן לראות דוגמאות לכך בהקמת חברות היי-טק עם תוכניות השקעה בקהילה הגאה, שיתוף פעולה עם ארגונים להגנת זכויות הלהט"בים.ות, הקמת מרכזי חדשנות ופיתוח טכנולוגי בתחום, וכן קידום פרויקטים ויישומים טכנולוגיים שמכוונים לסיוע ותמיכה בקהל הגאה. יש עוד הרבה לעשות כדי לקדם שוויון וכבוד לקהילה הגאה, וההיי-טק יכול לשמש כמנוע לשינוי חיובי ולעזור להעלות את המודעות לצרכיה. זה יכול לכלול פיתוח מוצרים ושירותים חדשים, תוכניות להגדלת התמיכה וההשתלבות של חברי וחברות הקהילה הגאה בתעשיית ההיי-טק, והכנסת שינויים בפעילות החברתית והתרבותית של החברה. לסיכום, ההיי-טק צריך להיות מודע לצרכי הקהילה הגאה ולעזור לקדם שוויון וכבוד כלפיה".
עינב נתן גלבוע, מהנדסת תעשייה וניהול ומפתחת מערכות באינטל קריית גת
מהי גאווה בעינייך?
"גאווה בעיניי זה שיש לי את החופש לדבר על עצמי ועל המשפחה שלי בלי צורך לחשוש או לחשוב מה להגיד. פשוט להיות אני. מהצד השני, היא גם ההבנה שאני לא שונה מאף אחד אחר ואין כל אישיו מסביב לזה".
כיצד החברה שבה את עובדת פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"באינטל יש דגש רב על סובלנות פתיחות וקבלה ללא אפליה על רקע דת, גזע, מין, נטייה מינית או זהות מגדר. יש בחברה תא גאווה, שדואג להיות מקום בטוח לעובדים.ות, בין אם על ידי האפשרות לפנות אליו לקבלת עזרה, מתן מידע וארגון פעילויות שונות לעובדים.ות ולמשפחות שלהם.ן, בין היתר אירועי גאווה. אינטל נותנת שוויון זכויות מלא לכולם.ן על ידי הכרה בכלל סוגי הזוגיות והמשפחות, ואף מבצעת פרויקטים שונים שמכוונים לקהילה הגאה".
עינב נתן גלבוע, מהנדסת תעשייה וניהול ומפתחת מערכות באינטל קריית גת. צילום: שחר לבני
האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"אישית, לא נתקלתי באפליה במקום העבודה, אבל אני מאמינה שעדיין לא הכול מושלם ועדיין יש אנשים עם דעות שליליות, שדואגים להביע אותן. לכן, ההיי-טק צריך לדאוג לכך שהתייחסות בתוכו לקהילה הגאה תהיה לא רק בקיום אירועי גאווה ובצעידה במצעד הגאווה, אלא גם לדאוג לכך שתהיה אפס סובלנות לכל אירוע אפליה במקום העבודה, מקטן ועד גדול. נוסף לזה, עליו לסייע גם לקהילה הגאה באופן כללי, על ידי התנדבויות וסיוע במקומות ובארגונים שונים שלה, ושהחברות יראו כיצד הן פותחות את דלתותיהן לגיוס עובדים שונים מהקהילה. במסגרת זו, על הענף להציע כלים והזדמנויות שוות ללימודים ולעבודה לנוער גאה בסיכון ולבני.ות הקהילה הטרנסית".
האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?
"ההיי-טק בהחלט צריך להיות קטר חברתי. לצערי, המדיניות החברתית בישראל שינתה את פניה והכול מושתת על עמותות וארגונים, ולא רק על סיוע ממשלתי. הקהילה הגאה עדיין נמצאת בשוליים במובן מסוים. לכן, ההיי-טק, שהוא מהמרכיבים החזקים והמשפיעים ביותר במשק ובחברה, צריך לתת את ידו לקידום זכויותיהם.ן של חברי.ות הקהילה באשר הם.ן".
קובי סלמאן, מפתח Full Stack בחטיבה הטכנולוגית של בנק הפועלים
מהי גאווה בעיניך? "להיות שלם עם עצמי ועם מי שאני, לא לחשוש מהתגובה של האחרים או מה יגידו עליי. אני בטוח בעצמי ובמקום שלי מבלי לחשוב על שייכות למשהו – לדת, לגזע, למין או לנטייה מינית".
כיצד החברה שבה אתה עובד פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"אני יכול לומר בביטחון מלא ובגאווה אמיתית שבנק הפועלים נותן לנו, כעובדים, במה רחבה מאוד להיות מי שאנחנו. זה בא לידי ביטוי בכך שהבנק הקים בתחילת החודש את קהילת פועלים בגאווה, שקמה מתוך מטרה לסייע לקהילה הגאה ולתת לה במה. בנוסף, הבנק דואג לקיים שלל סדנאות, הרצאות ואירועים לעובדים, בדגש על גיוון של כלל הקהילות והאוכלוסיות, עד כדי כך שקיים בו גוף שאחראי למגוון הקהילות הקיימות.
בהקשר של להט"ביות, בכל שנה מתקיים בבנק אירוע גאווה מקושט בשלל צבעי הגאווה, שכולל הרצאות בעלות מסר של סובלנות וקבלת האחר, וכן כתבות שמתפרסמות בחודש הגאווה בפורטל הפנימי ובמגזין השבועי. כמו כן, לאורך כל השנה מורגש עד כמה חשובות לבנק הפועלים, כארגון, הסובלנות וקבלת האחר. לאורך כל הדרך שותפים לעשייה הזו שלל הגורמים בבנק, כולל מנהלי האגפים, מנהלי החטיבות ובכירים נוספים. זוהי גאווה אמיתית לעבוד בארגון כזה".
קובי סלמאן, מפתח Full Stack בחטיבה הטכנולוגית של בנק הפועלים. צילום: עצמי
האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"ההיי-טק, מתוקף היותו חדשני, מודרני וצעיר יותר, שם את הנושא הלהט"בי במקום די חשוב, אם כי תמיד יש מה לשפר ביחס לקהילה – הרי לא כל עובד, גם בענף. כך, למשל, ביותר סיוע ללהט"בים להביא ילד לעולם – מהלך שהם צריכים לשלם עליו מאות אלפי שקלים".
האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?
"כפי שכתבתי, מערכת היחסים בין ההיי-טק לקהילת הלהט"ב היא במקום טוב. ההיי-טק עושה עבודה מעולה, ונותן מקום חשוב לגיוון ולשונה. ועדיין, תמיד יש מקום להוביל ולא לשכוח לרגע כמה חשוב להמשיך ולהעביר הלאה מסר של סובלנות וקבלת האחר.
ייאמר שזה הזמן לצרף לקטר ההיי-טק הזה קרונות נוספים, בדמות חברות גדולות וציבוריות, כגון חברות ביטוח, בנקים וחברות ממגזרים אחרים".
אסף פדואל, מתכנת בסופיק (Sophic)
מהי גאווה בעיניך?
"לחודש הגאווה יש חשיבות מאוד גדולה עבורי ועבור הקהילה. ההרגשה היא שיש הכרה וידע נרחבים מה להט"ביות וגאווה אומרים, אבל כשמגיע חודש הגאווה, ובמרכזו מצעד הגאווה, השיח סביב הנושא הזה עולה, וזה מאפשר לעוד אנשים להכיר זאת".
כיצד החברה שבה אתה עובד פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"בסופיק, אני מרגיש מאוד פתוח וחופשי לדבר על זה שאני הומו ושיש לי בן זוג. זה גורם להרגיש בנוח. בשנה שעברה, אחד העובדים קיים פעילות לכל החברה – הוא העביר חידון Kahoot על הקהילה הגאה. אנשים שאלו שאלות על דברים שהם לא הכירו לפני, וזה נתן להם מקום לדבר על כך. גם השנה החברה תקיים פעילות להעלאת המודעות לנושא".
אסף פדואל, מתכנת בסופיק. צילום: יח"צ
האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"בתעשיית ההיי-טק יש משהו הרבה יותר פתוח וליברלי מהיסוד. מקבלים את זה שמישהו קצת שונה, או חי טיפה אחרת".
קובי קולהנברג, מנהל תחום חוויית עובד.ת בלייטריקס
מהי גאווה בעיניך? "גאווה בעיניי היא הערכה וקבלה עצמית. זה להיות מי שאני בכל רגע ביום, בכל מצב ובכל מקום. אין יותר מעורר השראה מלראות אדם מחובר לתחושות הפנימיות שלו ומתנהג בקורלציה מלאה אתן".
כיצד החברה שבה אתה עובד פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"הדבר שהכי חשוב לי בחברה שאני עובד בה הוא היכולת להיות מי שאני. בלייטריקס, למזלי, גאווה היא לא דבר שמצוין רק בחודש יוני, אלא הוא חלק מהתרבות הארגונית. אנחנו מארחים במשרדים שלנו את פעילי הבית הפתוח לגאווה ולסובלנות בירושלים, לישיבות ולסיורים. בנוסף, אנחנו מארחים באופן קבוע את התא הגאה של האוניברסיטה העברית. מעבר לכך, יש לנו נוכחות גבוהה של להט"בים.ות הן בחברה והן ברמת היוזרים באפליקציות שלנו, כך שזה חלק מסט הערכים שלנו. בשנים האחרונות אנחנו נותני החסות הבלעדיים למצעד הגאווה בירושלים, ומדי שנה עובדים ועובדות בלייטריקס צועדים בו ומרימים בו דוכן. יש לנו גם שיתופי פעולה רוחביים עם הבית הפתוח, עם LGBTech ועם ארגונים שמקדמים ערכים של הקהילה, כמו Kite Pride. כל הדברים הללו מוסיפים לתחושת השייכות האישית שיש לי בחברה".
קובי קולהנברג, מנהל תחום חוויית עובד.ת בלייטריקס. צילום: ריקי רחמן
האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"תמיד יש מה לשפר, אבל אני מרגיש שביחס לשוק, אנחנו, בהיי-טק, נמצאים במקום יחסית טוב. בעולמות ההיי-טק יש כבוד הדדי, וזה בא לידי ביטוי בהתחשבות באחר. תעשיית הטכנולוגיה מורכבת מאנשים עם דעות מגוונות ושונות, והחוכמה היא לדעת לשלב, להקשיב לשיח, לכאן או לכאן. בסוף כולנו רוצים להרגיש בנוח במקום העבודה שלנו".
האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?
"לא, משום שזה לא צריך להגיע מהשוק הפרטי, אלא מגורמים מוסדיים, שיפעלו למען נרמול ושינוי השיח החברתי בנושא".
נדב קראוס, ראש צוות ניהול חומר ב-HP אינדיגו
מהי גאווה בעיניך?
"גאווה בעיניי היא החופש להיות מי שאני מבלי לחשוב פעמיים אם אני אומר משהו שאיננו מקובל. זה לדבר על הסופ"ש שהיה ומה עשינו עם המשפחה – בן זוג וילד, בצורה הטבעית שבה כל אדם אחר משתף".
כיצד החברה שבה אתה עובד פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"נושא הגיוון נמצא ב-HP אינדיגו במודעות הארגונית והמנהלים משתדלים לעודד גיוון. בשנה האחרונה התחלנו לבסס תא גאה בארגון, שנרתם, בהתראה יחסית קצרה, לסייע בהוצאת סטיקרים על אהבה וגאווה למצעד הגאווה ברחובות.
בנימה האישית, לפני לידת בני, כשהודעתי שאני מעוניין לצאת לחופשת לידה, המנהלים שלי ואנשי משאבי האנוש בלברה נתנו לי להרגיש בנוח, ולא הרגשתי שאני צריך להתאמץ על מנת לקבל הכרה בזכויות שלי.
לצד כל אלה, כמובן שיש עוד מה לעשות, ובראש ובראשונה – העמקת ההבנה שרווחת העובדים מהקהילה הגאה מצריכה גם השקעה כלכלית מצד הארגון. למשל, מתן מלגות ייעודיות לחברי.ות הקהילה, התנדבות עם קבוצות מוחלשות מהקהילה וסיוע בתהליכי פונדקאות. באופן כללי, אני די אופטימי לגבי המחויבות של הארגון לנושא".
נדב קראוס, ראש צוות ניהול חומר ב-HP אינדיגו. צילום: עמית וייס
האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"נראה שהמצב בהיי-טק טוב יותר מאשר במגזרים עסקיים אחרים, אבל עדיין, לא הכול ורוד ולא בכל חברה ההרגשה היא זהה. כדי להתחיל לשנות את זה, הייתי רוצה לראות שלכל המנהלים, בכל החברות באקו-סיסטם, יהיו את הכלים להבנת הקהילה הגאה והייחודיות של הפרטים בה. בנוסף, הציפייה היא שבכל ארגון, כל טופס או ביורוקרטיה יהיו מותאמים, ושלא נרגיש שוני".
האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?
"המדינה צריכה להיות הקטר של הרכבת הזאת, וההיי-טק – הקרון הראשון. כרגע נראה שהקטר צריך דחיפה. אני מאמין בלעשות ולא לחכות שיעשו עבורי. אז אם צריך להניע את הקטר, אנחנו, כאקו-סיסטם, צריכים לדחוף כמה שרק צריך, ובאהבה".
דוד קרייר, מומחה אבטחת איכות בנובידאה
מהי גאווה בעיניך?
"גאווה עבורי היא היכולת להסתובב עם ראש מורם וביטחון עצמי למרות השוני שלי מהחברה הכללית, על אף שזכויותיי אינן שוות לשאר החברה ואף על פי שנטיותיי שונות. כלהט"ב, כבר מגיל צעיר הרגשתי את הייחודיות שלי, אבל כבר משיצאתי מהארון בגיל 14 לא נתתי לה לבדל אותי משאר החברה. נכון, יש לנו מצעד וחודש שלם של גאווה, אבל אני לא רואה בזה הבדלה. ליהפך – זה הניסיון לנרמל משהו שלצערי עדיין לא מקובל לחלוטין, אפילו בבועה התל אביבית שלי".
כיצד החברה שבה אתה עובד פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"יש בנובידאה את המרקם האנושי הכי מגוון שיצא לי לעבוד בו בתחום ההיי-טק, וזה ניכר ברקעים השונים שמהם מגיעים העובדים בחברה. בתור להט"ב, אני לא מקבל תחושה של 'שונה', כפי שהרגשתי במקומות עבודה רבים קודמים, אין לי תחושה שאני חריג.
כחלק מתהליך הצמיחה שנובידאה נמצאת בו, אני מאמין שהחברה תפעל למען זכויות להט"בים.ות, כי זה חלק מה-DNA שלה – לקדם ולחזק אוכלוסיות מוחלשות".
דוד קרייר, מומחה אבטחת איכות בנובידאה. צילום: נתנאל טוביאס
האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"תמיד יש מה לשפר. כל חברה בעלת סטטוס חברתי חזק, כמו חברות ההיי-טק, צריכה לפעול למען שוויון זכויות וקידום מעמדן של אוכלוסיות מוחלשות. גם ב-2023, אני פוגש הרבה אנשים שלא מודעים לסיבה שבגינה אנחנו צועדים בכל שנה, וזה משהו שניתן לשינוי".
האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?
"באופן חד משמעי – כן. לחברות ההיי-טק יש כוח השפעה עצום בחברה, והן מהוות חלק משמעותי מהכלכלה הישראלית. מה גם שעולם ההיי-טק מסמל חדשנות, פתיחות וקידום השונה והמוחלש, וכחברות שמייצגות ערכים כאלה, יש להן את המחויבות להפנות משאבים לקידום ולשוויון".
היליי רוז שביט-אגם, אשת מודרציית תוכן באוברוולף
מהי גאווה בעינייך?
"גאווה בעיניי היא להיות מי שאני ללא חשש, לטייל ברחוב יד ביד עם אשתי, כמו כל שאר הזוגות, מבלי לפחד מהמבטים או לחוש סכנה. כמו כן, גאווה בעיניי היא היכולת והרצון לא להיכנע לתכתיבי החברה ולהיות נאמנה לעצמי באופן מוחלט".
כיצד החברה שבה את עובדת פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"אוברוולף פועלת בנושא זה בכמה ערוצים; החל בתהליכים לגיוס כמה שיותר מגוון ושוויוני, דרך שיתופי פעולה עם מגוון ארגונים ועמותות, ועד להמשך חיזוק תרבות ארגונית תומכת, מקבלת ומכילה".
היליי רוז שביט-אגם, אשת מודרציית תוכן באוברוולף. צילום: עצמי
האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"לא ממש. היחס שקיבלתי, ועודני מקבלת, בתור עובדת להט"בית בחברות היי-טק היה ועודנו מכבד ומכיל. מעולם לא הרגשתי שונה משאר העובדים ואף פעם לא ניתנה לי התחושה שהמשפחה שלי שונה מהמשפחות האחרות, ה-'סטרייטיות', של עובדי המשרד. מבחינתי, זה די מסכם את מהות הרצון הלהט"בי שלי – לא לקבל כל יחס מיוחד בהקשר הזה, שפשוט יתייחסו אליי כשווה בין שווים".
האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?
"בתרחיש האוטופי, אין בכך בכלל צורך, שכן כל מקומות העבודה יתנו ללהט"בים.ות יחס שווה כמו לכולם.ן, וזה בכלל לא יהיה עניין. אבל כשאני מסתכלת על הדברים באופן ריאלי, כמדינה, אנחנו הולכים אחורה מבחינת קבלת השונה. כך שבהיבט הזה, ההיי-טק יכול בהחלט להוביל את המשק – בהשתתפות פעילה במצעדים, נקיטת עמדה במאבק הלהט"בי לשוויון זכויות בנישואים ובנושא האימוץ, ובהעסקת להט"בים מבלי לשים דגש על היותם להט"בים, אלא פשוט על היותם אנשים שווי זכויות, שטובים ומוכשרים במה שהם עושים".
לחלק א' לחצו כאן.
לחלק ב' לחצו כאן.
לחלק ג' לחצו כאן.
החלק האחרון של הפרויקט יפורסם מחר (ה').
07/06/23 15:52
7.14% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אחרי שלפני מספר חודשים מיקרוסופט הציגה מודעות של אדג' (Edge), הדפדפן שלה, בכל פעם שמישהו ניסה לחפש את הדפדפן כרום (Chrome) של גוגל להורדה – מה שבדרך כלל עושים רבים בעת הפעלה של מחשב חדש – היא חזרה על אותו תרגיל שוב, אבל הפעם בשינוי אדרת.
משתמשים שונים ברחבי העולם סיפרו בימים האחרונים שברגע שהם כותבים את המילה 'כרום' בשורת הכתובת של אדג', כדי להגיע לאתר ההורדה של הדפדפן מבית גוגל, מה שמופיע בפניהם זו מעין תשובה של מנוע החיפוש החכם החדש בינג (Bing) – הבנוי על בסיס יכולות ChatGPT – שמתייחסת, לכאורה, לנושא, ובה נכתב כי בינג הוא "מנוע חיפוש שמציע יותר מרק חיפוש".
מנוע החיפוש בינג במתכונתו החדשה, מחוזק ב-ChatGPT. צילום: מיקרוסופט
מעבר לכך שאין כמובן שום קשר בין נושא החיפוש לתשובה לכאורה, מדובר למעשה בניסיון גס להרחיק את המשתמשים מהדפדפן של המתחרה ממאונטיין וויו, שאל הקישור לאתר ההורדה שלו הגיעו המשתמשים רק אחרי גלילה למטה להמשך הדף. בנוסף, כמובן זה ניסיון גם לחשוף את הגולשים לבינג החדש ו"לרמוז" להם שהוא טוב ממנוע החיפוש הדומיננטי של החברה המתחרה.
דובר של מיקרוסופט מסר בתשובה לפניות: "לעתים קרובות אנו מתנסים בתכונות חדשות, ממשקי משתמש והתנהגויות כדי לבדוק, ללמוד ולשפר חוויות ללקוחות שלנו. בדיקות אלו הן לרוב קצרות ואינן בהכרח מייצגות את מה שמסופק בסופו של דבר או באופן רחב ללקוחות".
כמה דקות לאחר מכן הודיע אותו דובר שהניסוי המסוים הזה הגיע לסיומו, ושהוא אינו מופיע יותר ברשת.
07/06/23 15:05
5.71% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מנהלי שיווק מעריכים כי בינה מלאכותית יוצרת תחסוך להם יותר מחמש שעות עבודה שבועיות – שווה ערך ליותר מחודש בשנת עבודה – כך עולה מסקר שערכה סיילספורס, הראשון בסדרת מחקרים שהחברה עושה על השפעת ה-AI היוצרת על הארגון. הסקר, אשר בוחן את השימוש ב-AI יוצרת בתחום השיווק, בוצע בקרב אלפי מנהלי ואנשי שיווק ברחבי העולם.
כמו כן, הסקר גילה כי 51% משתמשים כעת ב-AI יוצרת, ו-22% מתכננים להשתמש בה בקרוב מאוד. עם זאת, יותר משליש (39%) מאנשי השיווק אומרים שהם לא יודעים איך להשתמש בבטחה ב-AI יוצרת ומעלים חששות לגבי דיוקה, ומציינים את הצורך בפיקוח אנושי, כמו גם בהכשרה מתאימה על מנת למנף את הטכנולוגיה ביעילות בעבודה.
כיום, משתמשי AI יוצרת בתחום השיווק משתמשים בטכנולוגיה בעיקר ליצירת תוכן בסיסי (76%). עם זאת, אנשי שיווק חוזים עתיד לתחום, ו-53% מהם מסכימים שבינה מלאכותית יוצרת "משנה את חוקי המשחק", כשהסיבות העיקריות שהם מציינים כוללות: 1) הפוטנציאל שלה לשנות את האופן שבו הם מנתחים נתונים, 2) התאמה אישית של תוכן מסרים, 3) בניית קמפיינים שיווקיים ובניית/אופטימיזציה אסטרטגיית SEO.
עם AI יוצרת, אנשי שיווק אומרים גם, שהם מצפים לחסוך זמן ולהיות מסוגלים להתמקד בעבודה אסטרטגית יותר: 71% אומרים ש-AI יוצרת תבטל את עומס העבודה, ו-71% אומרים שהיא תאפשר להם להתמקד בעבודה אסטרטגית יותר.
למרות הגישה מלאת התקווה סביב AI יוצרת, אנשי שיווק גם מאמינים שיש חסמים פוטנציאליים ליישום מוצלח של הטכנולוגיה בעבודה. כמעט שליש (31%) אומרים ש"דיוק ואיכות" הם הדאגה מספר אחת שיש להם במידה ונעשה שימוש בטכנולוגיה זו בארגון שלהם. סיבות נוספות שהם ציינו כחסמים להטמעה של AI יוצרת הן קליטת נתונים לא מדויקת או לא מלאה (64%), תובנות לא מדויקות (59%) או תובנות שהן מטעות (מידע לא נכון, דברי שטנה) (66%).
אנשי שיווק גם מדווחים כי שילוב יעיל של AI יוצרת ברצף העבודה שלהם ידרוש אמצעי אבטחה משופרים (65%), הנחיות לשימוש אתי (64%) ומודלים מאוחדים של נתונים (54%).
עוד עולה מהסקר, כי אנשי שיווק רבים (71%) מאמינים כי היעדר היצירתיות האנושית והידע ההקשרי ב-AI יוצרת מהווה מחסום פוטנציאלי לשימוש מוצלח בטכנולוגיה זו במקום העבודה. כתוצאה מכך, 66% טוענים כי יש צורך בפיקוח אנושי כדי להשתמש בהצלחה ב-AI יוצרת בתפקידם. כמו כן, 63% טוענים שיש חשיבות לנתונים אמינים על לקוחות, טענה שחזרה על עצמה בקרב מומחים.
07/06/23 15:45
5.71% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
שר התקשורת, ד"ר שלמה קרעי, הציג היום (ד') בפני ועדת הכלכלה את תוכנית העבודה השנתית של המשרד בראשותו, שעיקריה הם:
עדכון הרגולציה בשוק השידורים והרדיו – פתיחת השוק לראשונה לתחרות מלאה תוך הסרת חסמים שיביאו להוזלת מחירים, ביטול מועצת הכבלים הלוויין ומועצת הרשות השנייה והקמת גוף מאסדר רזה ללא התערבות בתוכן, חובת הפקת מקור לכלל השחקנים בשוק המקומי והבינלאומי, ביטול הצורך ברישיונות לערוצי טלוויזיה ופתיחת שוק הרדיו הפרטי לשידור בפריסה ארצית.
תשתיות סלולר מתקדמות – "ישראל מתחברת" – הרחבת פריסת תשתיות הדור החמישי, שיפור הכיסוי והקליטה ברכבות, בכבישים ובמנהרות, בדגש על הפריפריה, איו"ש ואזורי הגבולות, הצבת ישראל כמובילה עולמית באיכות הרשת הסלולרית והטמעת שימוש נרחב ברשתות פרטיות.
סיבים אופטיים – פריסת רשת מתקדמת ב-85% ממשקי הבית בכל רחבי הארץ וחובת פריסה של 100% עד סוף 2023, תוכנית לסגירת רשתות הנחושת, הפיכת ישראל למעצמת תקשורת טכנולוגית והגברת ההשקעות הבינלאומיות.
ייבוא חכם – יצירה והטמעה של מערכת AI לייעול הייבוא האישי של מוצרים אלחוטיים וגאדג'טים ללא מגע יד אדם.
הפיכת ישראל למסדרון תקשורת בינלאומי – בקרוב תוצג התוכנית המלאה, שתמצב את ישראל כמסדרון תקשורת בינלאומי ותביא להשקעות בינלאומיות משמעותיות.
שידורי הספורט יונגשו לצפייה בכל הפלטפורמות – לראשונה תעוגן בחקיקה חובת הנגשת שידורי הספורט בכל פלטפורמה, כולל בסלולר.
שקיפות מידע – הנגשת המידע על נתוני כיסוי וקליטה ועוד, של כלל החברות, לציבור בישראל.
"היום אנחנו מבשרים על מספר מהלכים פורצי דרך בשוק התקשורת הישראלי, שחלקם לא עודכנו באופן מהותי מאז שנות ה-80 של המאה הקודמת", אמר השר בוודעה. "אנחנו פותחים את שוק השידורים לתחרות מלאה. כל אחד יוכל להקים ערוץ חדשות, כל תחנת רדיו תוכל לשדר בכל רחבי הארץ. אנחנו דואגים לקליטה סלולרית בכבישים, במנהרות, ברכבות ובכל מקום בארץ, וחותרים קדימה לדור 5 על יישומיו ונגזרותיו. אנחנו מפתחים מערכת AI ייחודית, כך שכל אזרח יוכל לייבא ציוד אלחוטי בראש שקט וללא עיכובים מיותרים במכס. יחד, בעז״ה, נקדם את ישראל לחזית הטכנולוגיה העולמית".