הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
30/06/22 16:54
9.38% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
יהודה זיסאפל הוא אחד ממקימי תעשיית ההיי-טק הישראלית, ואחד הבכירים בה עד היום. הזיסאפלים – הוא ואחיו, זהר – פעילים בתחום עוד משנת 1975, ובמרוצת השנים הם ייסדו את קבוצת רד-בינת, שיהודה משמש כנשיא שלה. כוותיק בענף, אחד הנושאים המטרידים אותו ביותר הוא המחסור הכרוני בכוח אדם – והוא מציע פתרון.
"יש מחסור, והוא קריטי ומתמשך, בכוח אדם מקצועי בהיי-טק וב-IT. הפתרון למחסור הזה הוא להכשיר, להכשיר ולהכשיר, עוד ועוד עובדים. נדרשים יותר ויותר מהנסים ומתכנתים מומחים. זה מה שאנחנו עושים. חברות רבות חוברות אלינו ועושות זאת גם הן. זה הדבר החשוב, וזה צריך להמשיך – וביתר שאת", כך אמר זיסאפל במליאה המרכזית של כנס בינת אקספו 22, שנערך אתמול (ד') בגני התערוכה בתל אביב. באירוע השתתפו אלפי נציגים של לקוחות החברה ועשרות נציגים של שותפיה העסקיים.
לדבריו, "כבר לפני 20 ואף 30 שנים צפינו את המחסור בכוח אדם איכותי בענף. הערכנו את חשיבות החינוך הטכנולוגי ונערכנו לקראת המחסור במהנדסים בארץ. כך, פצחנו בתוכנית משלוש לחמש, ללימוד מתמטיקה ברמה גבוהה לתלמידי תיכון מהפריפריה, שנכשלו בבחינה ברמת שלוש יחידות. זאת, לטובת בניית תשתית לעובדים, שיקבלו הכשרה ולאחר מכן ייקלטו בענף".
פרויקטי הכשרה להיי-טק בנגב ובגליל
"לא הפסקנו עם הפרויקטים הללו", ציין זיסאפל. "אנחנו פועלים בתחום כל הזמן. כך, השקנו את מיזם קק"לטק-רד בינת – שיתוף פעולה בין הקרן הקיימת לישראל לקבוצה, שנתמך על ידי עיריית ערד ושמטרתו היא עידוד ההתיישבות בנגב. במסגרת המיזם מוכשרים חיילים משוחררים לעבודה בהיי-טק, בהכשרה של הנדסת סייבר, ומשתתפים שאינם בני ערד מקבלים תמריצים להתיישבות בה. הקמנו בעיר שלוחה של האוניברסיטה הפתוחה. בנוסף, חשוב למצוא להם עבודה ולא רק להכשיר אותם – כדי שגם הג'וניורים ימצאו עבודה".
זיסאפל ציין מיזם נוסף לחיילים משוחררים, שקבוצת רד-בינת הייתה בין מקימיו, ושמתקיים בצד השני של המדינה – בגליל. "רפאל ואנחנו פעלנו להוצאת קורס הכשרה חדש שמיועד לחיילים משוחררים. מדובר בקורס הכשרה מקיף ואינטנסיבי של שנה אחת, שמכשיר את בוגריו לעסוק בעולמות הבינה המלאכותית. הקורס נערך בפארק ההיי-טק בר לב בגליל, ומטרתו היא קידום הפריפריה בתעשיית ההיי-טק ויצירת מקומות תעסוקה מגוונים. המיזם מאפשר שוויון הזדמנויות בתעסוקה עבור תושבי הצפון וקידום החוסן החברתי-כלכלי של ישראל, תוך הקניית מקצוע מבוקש ויוקרתי. יש צורך לסגור את הפער הדיגיטלי בין הפריפריה והמרכז, והפרויקט הזה מגייס את החברות המובילות במשק, לצד תמיכה של מוסדות המדינה, כדי לעשות זאת ועל מנת להבטיח את עתידן של משפחות בפריפריה. הכוונה היא שמחצית מהעוברים את ההכשרה יועסקו ברפאל, וכך יענו על צמצום המחסור שלהם בכוח אדם הנדסי-טכנולוגי, ושמחציתם יעבדו אצלנו, ברד-בינת".
30/06/22 11:24
6.25% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מאת: הילל יוסף
"אנו נותנים שירותי אינטגרציה בעולמות התקשורת וה-IT ללקוחות מסדר גודל בינוני, לגופים פרטיים, ציבוריים, ממשלתיים ומוניציפליים. הקורונה העצימה את היקף שיתוף הפעולה שלנו עם בזק, וערכנו יותר פרויקטים בתחום, בשל הרצון של ארגונים רבים לעבוד מרחוק ובאופן היברידי. להערכתי, שיתוף הפעולה עם בזק יימשך באותו היקף לפחות, גם בשנת 2023", כך אמר רסמי מסארווה, מייסד ומנכ"ל RCS תקשורת ומחשבים.
מסארווה, מהנדס רשתות נתונים, הקים את החברה בראשה הוא עומד לפני שני עשורים, ולה עשרות לקוחות ארגוניים. החברה מספקת תמיכה בעולמות ה-ICT לחברות, עיריות מוסדות ומוסדות ממשלתיים. בין השאר, עוסקים מקצועני RCS בתחזוקת אתרי הלקוחות הארגוניים כמו גם בתמיכה טכנית ואספקת שירותי IT במתכונת של מיקור חוץ.
היצע השירותים של RCS מתחיל בתחנות הקצה, ומשם לענן הציבורי של בזק או מיקרוסופט. בהיבט התקשורת, מומחי החברה מטמיעים בקרב הלקוחות שלהם את המרכזיות הפיזיות ואלו שבענן, מבית בינת תקשורת. בממד הטכנולוגי, הם עובדים עם ספקיות ה-IT המובילות בתחומן: בעולם אבטחת המידע, עם פתרונות צ'ק פוינט ופורטינט, בעולמות התקשורת והרישות, עם פתרונות של סיסקו, ארובה מבית HPE ואלה של ראקאס. בעולם האחסון, עם פתרונות HPE ובתחום הגיבוי, של אקרוניס.
כך, מומחי RCS ערכו כמה פרויקטים שכאלה, בעיריית טייבה, עיריית קלנסווה, ב-ג. הנדסה ותחבורה, ובשירות הרווחה.
בשל מגיפת הקורונה, הלקוחות הארגוניים הפכו ליותר מודעים לגידול באיומי הסייבר, בדגש על הגנה מפני כופרות ואיומי פישינג. "לכן", הסביר מסארווה, "אנו חווים גידול בפעילות שלנו בעולמות אבטחת המידע והגנת הסייבר".
"בעיריית טייבה", ציין, "חוללנו מהפכה". טייבה התאפיינה בכך שכל כולה היו רק תקשורת מבוססת כבלי נחושת. במאמץ משותף עם צוותי בזק עסקים, העבירו אנשי החברה כמאה מהעסקים ביישוב להיות מבוססי תקשורת של סיבים אופטיים. כך, בתוך פחות משנה, הם הצליחו לגרום לארגונים רבים לפצוח במסע הדיגיטלי שלהם, ולעשות זאת באופן פשוט ומאובטח.
בטייבה, וגם בקלנסוואה, מומחי RCS הטמעו וחיברו שרתים בחוות בזק עסקים למרכזיה אחת, לטובת איתור וניטור תקלות ובניית אתר הראשי להתאוששות מאסון, DR. בחברת התקשורת קארד סולושנס, הם ביצעו פרויקט של התקנת מערכת תמסורת נתונים, מבוססת ראקאס, עם מעטפת אבטחת מידע כוללת של צ'ק פוינט.
"השותפות הזו מעניקה יתרונות לנו ותועלות ללקוחות שלנו"
"אנו שותפים עסקיים של בזק עסקים זה כמה שנים", אמר מסארווה, "והשותפות הזו מעניקה יתרונות לנו ותועלות ללקוחות שלנו. עבודה עם בזק משמעה הסרת הכאב הראש הכרוך בכל פרויקט ICT. מדובר בפרויקטים שהמאפיין המרכזי שלהם הוא שקט, עם זמינות מירבית של נציגי השירות, המכירות ובעיקר התמיכה הטכנית".
"אנו דואגים לליווי מקצועי צמוד של כל לקוח ולקוח", סיכם מסארווה, "וכך אנו מסוגלים להעניק פתרון ממוקד, ממיטב הטכנולוגיה, עם מענה לכלל הדרישות הספציפיות של הלקוח. השנה פצחנו במהלך של הרחבת הפעילות שלנו ברחבי ישראל, וגם מהלך זה נעשה בשיתוף בזק עסקים".
דניאל שמעוני, מנהל אגף לקוחות ושותפים עסקיים של בזק עסקים, הוסיף: "בזק עסקים מייחסת חשיבות רבה לפריסת תשתיות תקשורת לעסקים וארגונים בכל רחבי מדינת ישראל. שירותי התקשורת המתקדמים של בזק עסקים כוללים שירותי מחשוב, שרתים בענן ואינטגרציה, ופרויקטים מורכבים שמבוצעים תוך התאמה אישית לכל עסק וחברה. אנו מאמינים כי פריסת תשתית מתקדמת, רחבה ויציבה – תקדם את המגזר העסקי ותביא להתפתחות הכלכלית במדינת ישראל כולה. אנו רוצים להביא את בשורת תשתיות המחשוב והתקשורת המתקדמות ביותר לכלל הלקוחות הארגוניים, בכל גודל בישראל, ולעשות זאת במהירות וביעילות, ובאמצעות השותפים העסקיים שלנו אנו יכולים לעשות זאת ביתר קלות".
30/06/22 15:50
6.25% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
נציב ועדת התקשורת הפדרלית האמריקנית, ה-FCC, קורא לאפל ולגוגל להסיר את אפליקציית טיק-טוק מחנויות האפליקציות שלהן, בטענה לחששות לביטחון הלאומי סביב החברה האם הסינית של טיק-טוק, בייטדאנס (ByteDance).
במכתב ששלח למנכ"לים של אפל וגוגל, תיאר ברנדן קאר, נציב ה-FCC, את בייטדאנס כ"שייכת" לממשלת סין וכ"נדרשת על פי חוק לציית לדרישות מעקב (של ממשלת סין)". הוא אף ציטט דיווח באתר BuzzFeed News על כך, שהצוות הסיני של בייטדאנס ניגש לנתונים של משתמשי טיק-טוק בארה"ב בכמה הזדמנויות, וציין, כי ההאשמות הללו מעידות כיצד טיק-טוק "לא מצייתת לכללי המדיניות ששתי החברות שלכם דורשות מכל אפליקציה לציית להם".
טיק-טוק הגיבה לידיעה, וציינה כי הדיווח ב-BuzzFeed "מטעה". לדבריה, "כמו חברות גלובליות רבות, לטיק-טוק יש צוותי הנדסה ברחבי העולם. אנו מיישמים בקרות גישה, כמו הצפנה וניטור אבטחה, כדי לאבטח את נתוני המשתמשים, ותהליך אישור הגישה מפוקח על ידי צוות האבטחה שלנו בארה"ב. טיק-טוק טוענת בעקביות, שניתן להעניק למהנדסים שלנו במקומות מחוץ לארה"ב, כולל סין, גישה לנתוני משתמשים בארה"ב על בסיס צורך ותחת בקרות קפדניות אלה".
BuzzFeed מצידו הגיב לטענות, וציין, כי "אנו עומדים באופן מוחלט מאחורי הדיווח שלנו על כך שעובדי טיק-טוק מסין ניגשו לנתוני משתמשים בארה"ב בתדירות גבוהה הרבה יותר ממה שהיה ידוע קודם לכן, ואנו שמחים שטיק-טוק אף אישרה זאת בהצהרה שלה".
באותו יום של הדיווח ב-BuzzFeed, הודיעה טיק-טוק כי העבירה את נתוני המשתמשים בארה"ב שלה לשרתי הענן של אורקל (Oracle) המבוססים בארצות הברית, וכי בסופו של דבר היא תמחק את הגיבויים של נתוני המשתמשים בארה"ב מהשרתים הקנייניים שלה.
קאר ציין במכתבו, כי אינו בוטח בהודעה הזאת. לדבריו, "טיק-טוק טענה זה מכבר שנתוני המשתמשים שלה בארה"ב אוחסנו בשרתים בארה"ב, ובכל זאת זה לא סיפק הגנה מפני הגישה לנתונים מבייג'ין. ההצהרה של טיק-טוק, שלפיה 100% מתעבורת המשתמשים בארה"ב מנותבת לאורקל, לא אומרת מאום על מהיכן ניתן לגשת לנתונים האלה".
30/06/22 16:37
6.25% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אתגרי ענף ההיי-טק עלו על סדר יומן של הממשלה והכנסת כמה פעמים בשנה האחרונה. אחד המשתתפים ברבים מדיונים אלה היה מריאן כהן, נשיא חברת מר ויו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים הוא מעניק ציון טוב לטיפול של הממשלה והכנסת בענף ההיי-טק. לדבריו, הן הצליחו להניע תהליכים, שייתנו בעתיד מענה לאתגרים של הענף, שדורשים מעורבות ממשלתית. "ראית ממשלה וחברי כנסת שבאו לעבוד, עם המון רצון טוב – וחבל שזה נעצר", ציין כהן בראיון. עוד הוא אמר שהתיאור הנכון למצב הנוכחי בענף ההיי-טק הוא לא משבר, כי אם תיקון שהיה צפוי. עורך: רון קסלר, מגיש: יהודה קונפורטס.
איך התחושה שלך כתעשיין בימים אלה? האם אתה מוטרד? מודאג?
"אני מוטרד, לא רק בגלל ענף ההיי-טק, אלא בכלל. התרגלנו במשך שנה לממשלה, שתפקדה לא רע, ששריה באו לעבוד – וזה נתן לנו תחושה של יציבות מסוימת. הרגשנו שדברים מתחילים לזוז. אני תמיד אומר שנורא קל להתרגל לדברים טובים, ועכשיו צריך רק לקוות שזה יימשך".
כיו"ר האיגוד השתתפת בלא מעט ישיבות בממשלה ובכנסת. מה היו הציפיות שלך, מה מזה נעשה ומה לא?
"אכן, הייתי בהרבה ישיבות, נפגשנו עם שרים ועם חברי כנסת. האתגרים השתנו. כשנכנסתי לתפקידי הנושא היה משבר הדולר, שהגיע לשפל של 3.1 שקלים. מבחינת היצואנים זה היה אתגר לא פשוט. ישבנו עם שרי הממשלה ועם נגיד בנק ישראל, ולשמחתי – המצב השתפר. האתגר השני שהתעצם הוא המחסור בכוח אדם, שהלך וגדל בגלל הגאות בשווקי ההון, הרצון לגייס עובדים במהירות ובכל מחיר".
איך מגדילים את כוח האדם?
"אי אפשר לגייס עובדים בהיי-טק ביום אחד והם לא נמצאים על המדף. זהו תהליך ארוך. לשמחתי, הממשלה והכנסת התגייסו למשימה והציבו את הגדלת כוח האדם בענף ב-50% בתוך חמש שנים כיעד לאומי. זה לדעתי צעד משמעותי, כי משימה כזו חייבת להיות מתוקצבת לטווח ארוך, בסיוע של הממשלה, וצריך להתחיל את זה מגיל בית ספר. אין ברירה. אף אחד לא יכול לייצר פתרונות מהיום למחר, אבל הייתה לנו תחושה שמשהו מתחיל לזוז.
לצערי, זו מציאות שנמשכת כבר כמה שנים, ואף ממשלה לא מכהנת מספיק זמן כדי שתוכל לממש את התוכניות שלה – ולכן אני מודאג. בין היתר, צריך להרחיב את מעגל התעסוקה למגזרים כמו הערבים והחרדים, וללכת לפריפריה".
יש אומרים שגם אתם מעט מפונקים, לא עושים מספיק בנושא ומעדיפים להישאר בתל אביב.
"הם צודקים בכך שיש לא מעט בינינו שמעדיפים את תל אביב. יש לכך סיבות רבות. אבל התפקיד שלנו באיגוד הוא לא להילחם או לחנך את מנהלי החברות. מי שרוצה להישאר בתל אביב – שיישאר, אבל המחסור הוא כל כך גדול שיש מקום לכולם בכל מקום. יש, כמובן, את עניין התשתיות הפיזיות וגם האנושיות, וזה דבר שהממשלה צריכה לטפל בו. אנחנו עושים כמיטב יכולתנו, מכשירים כוח אדם ולא מחכים לממשלה. האם אפשר לעשות יותר? בוודאי. התפיסה שלי אומרת שהתוכניות לא צריכות להתבסס על מעבר עובדים מרוטשילד לדימונה, אלא ליצור שם מצב שיהיו שם חברות ותהיה שם חדשנות. שוחחתי לא מזמן עם ראש עיריית דימונה, בני ביטון, שהקים בעיר מרכז חדשנות לרובוטיקה והיי-טק. זה הכיוון, שם אנחנו צריכים להיות ולסייע.
בנוסף, צריך לשלב יותר את האוכלוסייה הבדואית. בצפון יש אחוז ניכר של מפעלי היי-טק, אנחנו מעסיקים את כל המגזרים, כולל בני החברה הערבית. אבל כמובן שזה לא מספיק".
כיצד אתה רואה את המשבר בהיי-טק? "אני לא אוהב את המילה משבר, ואסביר: התעשיה שלנו צומחת כל הזמן, וכדי לצמוח ולגדול חייבים לגייס כסף. אין ספק שעכשיו קשה יותר לגייס, כי לפני שנה היה קל מדי. המשקיעים זהירים יותר ומה שקורה כעת זה תיקון, שחלקו המשמעותי הוא דבר מבורך והיה צריך שיהיה. לכן, אני נזהר מלומר משבר, כי גם אלה שימצאו את עצמם מפוטרים יגויסו לחברות אחרות, וזה בסדר גמור".
30/06/22 12:56
5.21% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
טרנד מיקרו (Trend Micro) היא חברת אבטחת מידע אמריקנית-יפנית שהוקמה ב-1988 ועוסקת בפיתוח תוכנת אנטי-וירוס ומערכות הגנה מפני נוזקות, רוגלות, דואר זבל ואיומים אפליקטיביים. מטה החברה פועל מארה"ב, ולחברה כמה חברות בנות ברחבי העולם, כשמועסקים בה כ-7,000 עובדים ב-50 מדינות שונות.
אני מכיר היטב את טרנד מיקרו לא מעט שנים מפעילותה בעולם וגם בישראל. השבוע הגיעו להתארח במשרדי אנשים ומחשבים ובמאורת הנמר מנהלים בכירים יחד עם מנהלי החברה בישראל. כך שמחתי לפגוש ולהכיר את דהניה טאקר, שהפעילות של טרנד מיקרו בישראל מדווחת ישירות אליו, ואת ג'יימס לי, סגן נשיא לאסטרטגיה עסקית ו-OPS. בשיחה הקולחת שניהלנו נגענו באתגרים הנוכחיים בהגנה על מידע.
העולם השתנה במהירות בזמן האחרון. איך טרנד מיקרו חווה את השינוי?
טאקר: "החזון של טרנד מיקרו הוא עולם בטוח למידע דיגיטלי. השינויים שקרו בעולם היו צפויים. אמנם, משבר הקורונה האיץ מאוד תהליכים שהיו אמורים להתרחש ממילא, כך שהשינויים היו ועודם בהלימה מוחלטת עם החזון של החברה.
"טרנספורמציה דיגיטלית מקדמת באופן ישיר את איכות החיים של בני אדם בעולם, והשינויים שקרו בעולם הפכו את ההגנה על הטרנספורמציה הדיגיטלית להכרח לשרידות, להמשכיות ולצמיחה של כל ארגון".
מה מייחד את טרנד מיקרו? טאקר: "טרנד מיקרו מציעה פלטפורמה, שמעניקה לארגון הגנה רוחבית. כמו שאמרנו, העולם השתנה מבחינת ההגנה על המידע, וזה אומר שמשטח התקיפה הארגוני גדל, וממשיך להתרחב. בתחילת השנה טרנד מיקרו השיקה, בפעם הראשונה, פלטפורמה אחודה להגנת סייבר – Trend Micro Vision One – המתרכזת גם בהגנה על מערך ה-OT לצד ה-IT.
"מדובר באקו-סיסטם של אינטגרציות פנימיות ועם צדדים שלישיים, שמספק נראות ושליטה לאורך כל משטח התקיפה. כחברת פלטפורמה אנחנו המובילים בשוק בתחום זה, והחזון שלנו מתרחב הרבה מעבר. זאת משום שבעולם החדש הזה, כל המכשירים וכל המידע שעובר בהם מתחברים לאינטרנט. כבר היום, המכוניות החדשות שעולות על הכבישים הן מכוניות מחוברות. וכתוצאה מכך אבטחת סייבר מהווה חלק בלתי נפרד מהאקוסיסטם של הרכב החשמלי. דוגמאות נוספות הן ציוד רפואי בבתי חולים, או ציוד תעשייתי כמו מכונות בקו ייצור, שבעבר היו מתחברות רק לחשמל, וכיום מחוברות גם לאינטרנט. כל אלה הצטרפו לבנק המטרות של פושעי הסייבר, ומנגד- טרנד מיקרו מציעה פתרונות ייחודיים לכל אחד מהתחומים. כשאנחנו אומרים שהחזון הוא עולם בטוח למידע דיגיטלי, אנחנו בהחלט מתכוונים לעולם בטוח לבני האדם. הגנה על מידע דיגיטלי, בדוגמאות שמניתי, קשורה בפיקוח נפש.
"תשע מתוך עשר החברות המובילות ברשימת פורצ'ן גלובל 500, ועשרה מתוך עשרת הבנקים המובילים ברשימה בוחרים לשים את מבטחם בפתרונות ההגנה הרוחביים של טרנד מיקרו".
"גם בישראל אנחנו מגדילים את הפעילות משנה לשנה, כאשר בשנה הבאה נוסיף להשקיע בסניף הישראלי.
30/06/22 13:50
5.21% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
חברת מדעי החיים באייר תקים בישראל מרכז פיתוח בתחום אבטחת סייבר, שיהווה אחת מיחידות הסייבר הפנימיות הגדולות של החברה הגלובלית. מנכ"ל באייר ישראל, הוגו האגן, הודיע על החלטת החברה במסגרת פגישה עם מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, ד"ר רון מלכא, ושל משלחת בכירים מהחברה, שהגיעה השבוע לישראל כדי להכיר טוב יותר את שוק הסייבר הישראלי.
במסגרת הפגישה דנו הצדדים בתוכניות משרד הכלכלה לעתיד, דוגמת פרויקטים ציבוריים, ובאפיקים ואפשרויות לשיתופי פעולה.
המרכז בישראל, אשר יוקם במשרדי החברה הראשיים שבהוד השרון, יפעל ליצירת שיתופי פעולה עם חברות ישראליות בפיתוח טכנולוגיות בתחום הסייבר, ובין היתר יצור חיבורים מול שלוחותיה ברחבי העולם.
באייר היא חברה גלובלית בתחום מדעי החיים, הפועלת בשלוש חטיבות – חטיבת תרופות, חטיבת חקלאות וחטיבת תכשירים רפואיים. באייר ישראל הוקמה בשנת 2008 כחברת בת בבעלות מלאה של תאגיד באייר העולמי, ומיוצגות בה שלוש החטיבות ופעילותיהן. החברה בישראל מעסיקה כ-150 עובדים.
החברה, שעוסקת במחקר ופיתוח, נסחרת בבורסה בפרנקפורט, טוקיו, ניו יורק ואיטליה, ומעסיקה כ-100 אלף עובדים ב-83 מדינות ברחבי העולם. היקף הכנסות החברה עמד בשנת 2021 על כ-44.1 מיליארד אירו, והיקף השקעותיה במחקר ופיתוח נאמד ב 5.4 מיליארד אירו.
האגן ציין, "עבור באייר, כחברה העוסקת במו"פ בתחומי הליבה של מדעי החיים, האפשרות להשתלב באקוסיסטם הייחודי של ישראל בתחומי הסייבר, לצד תחומי החדשנות ברפואה ובפיתוח חקלאי, היא הזדמנות להשתלב כשחקנים בשוק הישראלי ולייצר ערך מוסף עבור באייר ועבור האקוסיסטם".
ד"ר מלכא ציין, כי "ישראל היא מוקד עלייה לרגל של חברות רב לאומיות, ואין ספק כי חיבורים מסוג זה תורמים לתעסוקה, לחדשנות ולתדמית של ישראל ומושכים השקעות בינלאומיות נוספות. נמשיך לייצג כאן את החדשנות הישראלית במיטבה ולחבר בינה לבין חברות מובילות. אנו מברכים את ההתרחבות של חברת באייר בישראל ופועלים עבור חיבורים דומים נוספים בעתיד."
30/06/22 15:19
5.21% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
זהו, זה נגמר. הקיץ קץ על ממשלת נפתלי בנט, הכנסת ה-24 התפזרה ויאיר לפיד יחליף את מקומו החל מהלילה (ד') בחצות. בניגוד לאחרים בפוליטיקה הישראלית, בנט ולפיד מקיימים את ההסכם ביניהם.
בנט הוא סטארט-אפיסט בנשמה, וככה נראית הקריירה הפוליטית שלו: הוא נכנס לפוליטיקה הישראלית וכבש אותה בסערה, עם 12 מנדטים לבית היהודי שבראשותו ב-"מכה הראשונה" ב-2013. כמה שנים אחרי שעושה את אותה המכה, שבעקבותיה הוא היה שר הכלכלה (מי זוכר?) ולאחר מכן שר החינוך, הוא נכשל, כמו יותר מ-90% מהסטארט-אפיסטים: מפלגת הישראלים או הימין החדש או ימינה – מי זוכר איך היא נקראה אז? הוא הקים הרבה מפלגות – לא עברה את אחוז החסימה, באחת ממערכות הבחירות, שגם כאן מי זוכר איזו היא הייתה, כי היו כל כך הרבה.
בהמשך, המזל שיחק לבנט, משום שרצה בנימין נתניהו (והגורל) והייתה עוד מערכת בחירות, רביעית במספר, והוא הקים עוד סטארט-אפ, שהיה מוביל בשוק למשך שנה וטיפה: הוא עמד בראש ממשלה חדשה, כאשר את החלק הדומיננטי בהקמתה לקח הפאונדר השני שלה, לפיד. בנט הקים ממשלה שגם היא נראתה קצת כמו סטארט-אפ – חדשנית ודי רעננה אחרי 12 שנות שלטון נתניהו, אבל, לפחות בתחילתה, היא הייתה יותר ברמת הרעיון ולא ממש ידעה ל-מה היא נכנסת. על אף שהיו בה שותפים בעלי ניסיון כמו בני גנץ, גדעון סער ואביגדור ליברמן. ולאחר ההצלחה – או, אם תרצו – ההנפקה, בא הכישלון, בדמות ירידה דרסטית במניות של הממשלה, עד שהיא התפרקה. גם בגלל חוסר אמון בחלק נרחב בציבור וגם בגלל ריבים בין השותפים.
היי-טקיסט, אבל לא עשה למען ההיי-טק הרבה יותר מאשר נתניהו. ראש הממשלה היוצא – והחליפי, נפתלי בנט. צילום: Coming Up, שבוע הסייבר
בנט הוא היי-טקיסט בנשמה, אבל הממשלה שלו לא עסקה בהיי-טק הרבה יותר מהממשלות הקודמות, של נתניהו, שלא היה היי-טקיסט מימיו. המקים במשותף של סאיוטה, הבכיר לשעבר של RSA והמנכ"ל לשעבר של סולוטו הציב יעד: הבאת מספר העובדים בהיי-טק הישראלי ל-15% מכלל המועסקים במשק עד 2026, לעומת 10% ב-2020. אז נכון, אנחנו באמצע 2022 ויש עוד 4.5 שנים למימוש היעד, בהנחה שהממשלות הבאות ידבקו בו, אבל שנה היא מספיק זמן למדידה של יעד ביניים. ובכן, לפי הנתונים של הממשלה עצמה, חלקם של השכירים בהיי-טק ב-2021 עמד על 11.1% – עלייה של כמעט 6%. אין כלל ביטחון שזה יימשך בשנה הנוכחית, שבה היו אמנם לא מעט גיוסי עובדים בתחילתה, אבל החודשים האחרונים מאופיינים בהקפאת גיוסים ובחברות מסוימות אף בפיטורים. ובכל זאת, אם נישאר עם הנתון הזה נראה שזה בהחלט יעד ריאלי: באם תימשך העלייה באותו הקצב, השנה יהיה שיעור המועסקים בהיי-טק מקרב כלל העובדים במשק 11.76%, ב-2023 הוא יעמוד על 12.47%, ב-2024 – על 13.22%, ב-2015 הוא יגיע לכ-14% וב-2016 – ל-14.8%. זה נושק ליעד של בנט. אבל זה תלוי, כאמור, בכך שהשנה הנוכחית לא תשפיע יותר מדי לרעה, ושהמגמה תימשך גם בשנים הבאות – מה שכלל לא בטוח.
היעד היומרני של לפיד
לראש הממשלה החדש, לפיד, יש יעד משלו, קצת שונה מזה של בנט: להגדיל את מספר המועסקים בהיי-טק הישראלי למיליון איש. הוא לא הגדיר מועד יעד, אבל בהתחשב בעובדה שב-2011 עמד הנתון על 385 אלף, ואם נישאר עם ההנחה של עלייה שנתית של כ-6%, הוא יעבור את החצי מיליון רק בסיומה של 2026. כלומר, הרף של מחצית מהיעד של לפיד ייחצה רק בעוד 4.5 שנים. ובמילים אחרות, ספק אם היעד של לפיד יושג בעשור הנוכחי.
ובכל זאת, גם אם מספר המועסקים בהיי-טק לא יגיע למיליון, יש להגדיל את המספר הנוכחי. לא חסרות סיבות לכך, והנה העיקריות שבהן: המחסור הכרוני בעובדים בענף, שצריך לגשר עליו או לפחות לצמצם אותו; אם יהיו יותר עובדים בהיי-טק מאוכלוסיות שכיום מודרות ממנו, כגון ערבים, חרדים, תושבי פריפריה ויוצאי אתיופיה, ניתן יהיה לצמצם את הפערים החברתיים-כלכליים; והעובדה שהטכנולוגיה לא יכולה עדיין לבצע את כל התפקידים, וגם בתעשייה הטכנולוגית נדרש כוח אדם לביצועם – מה שיכול להניב יותר מוצרים ויותר טובים, וכתוצאה מכך להגדיל את חלקו של ההיי-טק בייצוא. ובכלל, זה יעשה טוב למשק – גם לפיד יודע את זה.
לפיד והשרים נמצאים בקמפיין בחירות. יש לקוות שהראש שלהם לא יהיה יותר מדי בו וכן יהיה מספיק בניהול המדינה גם בתקופה זאת, כולל בכל מה שקשור לתעשיית ההיי-טק
מה לפיד יכול לעשות – גם בממשלת מעבר
לפיד נכנס לתפקיד ראש ממשלת מעבר וככזה, הוא לא יכול לעשות הרבה – גם בגלל החוק וגם מאחר שמדובר בממשלה לכמה חודשים (מה שאצלנו אמנם לא כל כך בטוח, לאור ממשלות המעבר שידענו בתקופה האחרונה האחת אחרי השנייה, אבל זה מה שצריך להיות). ברם, גם בממשלה קצרת מועד שכזו יש דברים שאפשר לעשות. בעיקר לוודא שתוכניות שכבר קיימות להעלאת מספר המועסקים בהיי-טק יוסיפו להתקיים ויועברו אליהן התקציבים הדרושים (אלה מהם שאפשריים במקרה של ממשלת מעבר), וגם "לנצח" על ה-"תזמורת" הזאת, לנהל אותה מלמעלה. לא להפריע לשרים, אבל גם לבדוק שהם עושים את תפקידיהם ושהדברים קורים למרות הסחרור הפוליטי.
צריכים לשים כאן כוכבית: לפיד והשרים בממשלתו-ממשלתנו, כולל אורית פרקש הכהן, שרת המדע, הטכנולוגיה והחדשנות, אורנה ברביבאי, שרת הכלכלה, ושאר השרים הרלוונטיים להיי-טק – נמצאים בקמפיין בחירות, כמו עמיתיהם באופוזיציה. יש להם בחירות ב-1 בנובמבר, ולמיעוטם יש גם פריימריז (בעיקר למרב מיכאלי ולניצן הורוביץ, שעומדים בראש משרדי התחבורה והבריאות, וכתוצאה מזה אחראים גם על תחומי התחבורה החכמה והבריאות הדיגיטלית). יש לקוות שהראש שלהם לא יהיה יותר מדי בקמפיין וכן יהיה מספיק בניהול המדינה גם בתקופה זאת, כולל בכל מה שקשור לתעשיית ההיי-טק.
30/06/22 15:51
5.21% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"ככל ארגון, אנחנו חשופים למגוון איומי סייבר, והכופרות בראשם. אנחנו מתמודדים עם מגוון איומים, פנימיים וחיצוניים, מצד האקרים שלוחי מדינות, לצד פושעי רשת שפועלים ממניעים כספיים. בהיותנו ארגון בריאות, אנחנו ניצבים מול כמה אתגרים, בהם מגוון איומים על מערכות רבות, ישנות וחדשות, והגנה על נכסי המידע שלנו – הם רגישים רפואית-אישית. גם דלף של פרטי רשומה רפואית אחת עלול להסב נזק גדול", אמרה הגר רשף פריד, מנהלת אבטחת המידע של קופת חולים מאוחדת.
רשף פריד דיברה במפגש בכירים שנערך באחרונה בתל אביב, בהשתתפות עשרות מקצועני אבטחה. המפגש, שערכה נס (Ness), התקיים תחת הכותרת משברי סייבר – כרוניקה של מקריות? מהתנהלות לניהול אירוע סייבר, והנחה אותו אלעזר בירו, מנהל מערך סייבר קונטרול ב-נס.
לדבריה, "מאוחדת היא ארגון הבריאות השלישי בגודלו במדינה, שמונה 1.74 מיליון מטופלים ואוחז בנתח שוק של 14%. לקופה יש 9,000 עובדים, מחציתם רופאים עצמאיים, שהם משתמשי קצה לכל דבר ועניין. יש לנו מערכות IT רבות, במערך מחשוב הטרוגני – חלקן מערכות ותיקות, שדורשות תחזוקה ייעודית, וחלקן – חדשות וחדשניות. עלינו לספק לכולם – המשתמשים, העובדים, השותפים והמטופלים – יכולת לתקשר ולהתחבר מכל מקום ובכל עת, תוך שמירה על חוויית שירות לצד רמת אבטחה קבועה וגבוהה".
"הקורונה והמאבק בה – בליבת העשייה שלנו"
רשף פריד אמרה ש-"הקורונה תפסה אותנו לא מוכנים. אלא שבניגוד לארגונים אחרים, אצלנו, הקורונה והמאבק בה הם בליבת העשייה שלנו. הקמנו מאפס מרכזי בדיקות וחיסונים, כולל תשתיות מחשוב ומעטפת אבטחתית והגנתית. הכנסנו בזמן אפס המון שירותים חדשים, עם חשיבה על צמצום החשיפה".
"היקף האיומים בסייבר גדל מאז הקורונה באופן אקספוננציאלי", הוסיפה. "האקרים איראניים לא התביישו לנסות לתקוף בית חולים לילדים. ארגוני רפואה חשופים כפליים למתקפות לעומת שאר הארגונים". היא דיברה על המתקפה על שירביט וכינתה אותה "מכוננת". "הייתה זו הפעם הראשונה שבה הפנימו שזה לא אירוע טכנולוגי, אלא מהלך שמכוון לפגוע בארגון ועל כולם, כולל ההנהלה, להיות מעורבים בו", ציינה רדף פריד. על המתקפה על בית החולים הלל יפה אמרה מנהלת אבטחת המידע של מאוחדת ש-"היא לא הייתה היחידה. תוך כדי, האקרים ניסו לתקוף את כלל ארגוני הבריאות בארץ". ככלל, ציינה, "מתקפה היא עניין של זמן. השאלה איננה 'האם נותקף?' אלא 'מתי?', ועל לכן נדרש להתכונן ולתכנן את צעדי המנע".
"האיומים", הדגישה רשף פריד, "רבים ומגוונים: ההאקרים רוצים להגיע לנתונים הרפואיים הרגישים; משתמשי הקצה עובדים מכל מקום, ואי אפשר לחסום אותם; יש כל הזמן ניסיונות להנדסה חברתית, לשכנע קורבנות התמימים לשלוח מידע חסוי; וההגנה על המכשור הרפואי מורכבת – מכשור רפואי חדשני, דוגמת קוצבי לב ומכשירי ניטור מחלות, משדרים נתונים לעננים".
"אתגר גדול", הוסיפה, "הוא הצורך לדעת, במערכות השונות – IT, שו"ב, NOC ו-SOC, מתי תקלה הופכת לאירוע סייבר. יש קושי בסנכרון של כל הגורמים. כשאירוע מאומת כמתקפת סייבר, יש לרתום את כל הגורמים למטרה אחת".
SOC פנימי או חיצוני? משולב!
"במאוחדת", אמרה רשף פריד, "בחנו כיצד לבנות את מרכז תפעול האיומים החדש שלנו (SOC). התלבטנו בין שירות חיצוני להקמת מרכז פנימי, אצלנו. בחרנו במודל היברידי, המשלב את הטוב שבכל העולמות. במודל חיצוני, המערכת הייתה של גורם חיצוני, ולא היינו יכולים לחבר לה מערכות שמכילות מידע רפואי רגיש. במודל פנימי נדרשים תחזוקה וטיוב. במודל ההיברידי, המערכת שלנו ומומחי סייבר קונטרול מבית נס עוזרים עם המידע התפעולי – לטייב אותה. מרכז התמיכה במחשוב שלנו מתופעל גם הוא על ידי מומחי נס". היא הוסיפה ש-"התעקשנו שכולם, אנשינו ואנשי נס, ישבו צמוד למרכז, לטובת מעורבות גדולה מאוד של מרכז התמיכה בתרבות הארגונית והיכרות מעמיקה של המערכות. כך, ב-SOC ההיברידי אני יודעת מאיזו מערכת מגיעה ההתרעה ומה נדרש לעשות, ויש סנכרון ותמיכה מלאים בין אנשי מאוחדת ואנשי נס, תוך שילוב מוצלח של שני העולמות".
לסיכום ציינה רשף פריד כי "באבטחת מידע, כמו במניעת מגיפות, אי אפשר להגיע לחיסון כולל, של 100%. ניתן לצמצם את הפגיעה עם אמצעים שונים, וכיוון שאין חסינות מוחלטת, עלינו להיות מוכנים. חלק מהמוכנות זה הניטור – לדעת לזהות, ובזמן, מתי יש אירוע".