פחות מחודשיים לאחר הדלפת הנתונים הגדולה של חצי מיליארד משתמשי לינקדאין (Linkedin), שהוצעו למכירה בפורום האקרים, חשף אתר privacysharks דליפה נוספת של 700 מיליון רשומות של משתמשי לינקדאין. לפי הפרסום, המוכר הצהיר ב-22 ביוני כי יש בבעלותו 700 מיליון רשומות, וכהוכחה פרסם מיליון רשומות  ב-RaidForums. אתר privacysharks מדווח, כי חוקרים מטעמו בדקו את הדוגמה, ואישרו שהרשומות אכן כוללות מידע כמו שם מלא, מין, כתובות אימייל, מספרי טלפון ומידע תעסוקתי. לינקדאין הגיבה לבקשת האתר, וציינה, כי "אנו עדיין חוקרים את הנושא. מניתוח ראשוני עולה כי הנתונים כוללים מידע שנשאב מלינקדאין וממקורות נוספים. אין זו דליפת נתונים מלינקדאין, והחקירה שלנו קבעה כי לא נחשף מידע פרטי של חברי לינקדאין. שאיבת מידע מלינקדאין היא הפרה של תנאי השירות שלנו, ואנו עובדים בהתמדה כדי להבטיח שפרטיות חברינו תישמר". בדליפת הנתונים הקודמת הצהירה לינקדאין כי הנתונים כללו "צירוף של נתונים מכמה אתרים וחברות, לצד פרופילים גלויים", וכי טכנית, לא היו אלה נתונים שנגנבו. גם במקרה הזה, נראה שהנתונים הם מצבור מדליפות קודמות, אך נראה שהם כוללים נתונים גלויים וגם פרטיים. המידע המודלף מציב איום על משתמשי לינקדאין שנתוניהם נחשפו, שעלולים להיות מטרות לקמפיינים של ספאם ואף גרוע מכך – קורבנות של גניבת זהות. אמנם, הם לא כוללים מידע כמו מספרי כרטיסי אשראי או הודעות אישיות, אך האקרים מומחים יכולים להפיק מהם מידע רגיש ולו באמצעות כתובות המייל. משתמשי לינקדאין אף עלולים להיות מטרה להונאות שיפתו אותן לשתף מידע רגיש או להעביר כספים. בנוסף, האקרים יכולים לפרוץ לחשבונותיהם של המשתמשים, וכמובן הם עלולים להיות מטרה גם ליעדי פרסום ממוקד, הודות לנתונים כמו מין ותעסוקה, שחברות יכולות לנצלם לצורך שיווק. מי שחוששים כי המידע שלהם הודלף יכולים לבדוק זאת באתר Have I Been Pwned. ומי שהמידע שלהם הודלף, וגם אלה שלא – מומלץ עבורם לעדכן את הסיסמאות שלהם לחשבונות שונים, וגם לאפשר אימות דו-גורמי כדי למנוע תקיפות על חשבונותיהם.

לבינה המלאכותית, בדיוק כמו לכל דבר במציאות שלנו, יש מחזור חיים משלה. העולם דיבר עליה בפעם הראשונה עוד ב-1956, ואז הנושא נשאר בצל כמה עשורים = עד שהוא עלה שוב לכותרות בשנים האחרונות. בעולם המודרני, רשתות נוירוניות עוברות התפתחות מהירה, ולכן חוזקתן הולכת ומתקרבת יותר ויותר לכך שהן יהיו דומות ליכולות האנושיות. על אף שעולם הבינה המלאכותית עדיין צעיר מאוד, הוא כבר הצליח להראות את הפוטנציאל העצום שלו ואת האפשרויות הכמעט בלתי מוגבלויות שהוא מציע. אלא שיש לא מעט מיתוסים על ה-AI, וכדוקטורנט שחוקר בינה מלאכותית ונמצא בתעשייה כבר יותר מעשור במגוון תפקידים ניהוליים, אני רוצה לנסות לנפץ שלושה מהם: רגולציה על תהליכי פיתוח אלגוריתמים לא הורגת יצירתיות, ואף חוסכת כסף לחברות מאז 1982 עוסקת קהילת פיתוח התוכנה באספקת מערכות בעלות איכות גבוהה. חברות טוענות לעתים קרובות כי רגולציה מחמירה (לדוגמה, תקנות הפרטיות של האיחוד האירופי – ה-GDPR) מציבה אותן בחסרון ביחס לחברות במדינות עם רגולציה רופפת יותר, ומצביעה על פשרות אפשריות בין עמידה בה לקידום התחרותיות. עם זאת, אחרים טוענים שייתכן שיהיה צורך ברגולציה מחמירה יותר כדי להחזיר את האמון בכלכלה הדיגיטלית. אחד מתומכי הגולציה הממשלתית על עולם ה-AI הוא לא אחר מאשר אילון מאסק. מעבר לרמה התיאורטית, שאלה זו חשובה לחברות ולמחוקקים, לאור ההשפעות האפשריות על התחרות. הרעיון המקורי של רגולציות שונות בתחום הבינה המלאכותית היה לקדם את זכויותיהם של הצרכנים – יוזמה מבורכת. מטרת הרגולציות הינה, בין היתר, לעשות סדר ולנסות לקבוע סטנדרט פיתוח שיחסוך עלויות והתלבטויות כשהתמונה לא ברורה. מחקרים שונים מראים שלרגולציה לא הייתה השפעה חיובית או שלילית אחת ויחידה כוללת. למעשה, מדובר במגוון של השפעות סותרות באופן חלקי, המונעות על ידי האופן שבו התניות ועקרונות ספציפיים בתקנה זו או אחרת התקשרו עם המאפיינים המבניים של מודלים עסקיים מסוימים. כתוצאה מכך, נוצר שיח מעניין, שממנו ניתן להגיע לתובנות על איך ניתן לנצל את ה-"מגבלות" הרגולטוריות האלה לתכנון מערכת מוצלחת יותר. אוטופיה דיגיטלית – האם הבינה המלאכותית מובילה אותנו לאבדון או לשגשוג? שני המודלים לאוטופיה של אפלטון ומורוס הם תיאורים אידיליים, חלומות בהקיץ של יוצריהם. המושג אוטופיה (מילולית – שומקום) הוטבע על ידי מורוס, אך כיום הוא מיושם לכל מערכת או מצב בלתי אפשריים, אם כי רצויים. מגפת הקורונה האיצה עוד יותר את המעבר לדיגיטליזציה. מה שבטוח, הבינה המלאכותית היא עולם מרתק. אילוסטרציה: BigStock עם כל הכאב, המגפה הייתה אחד ממניעי השינוי הדיגיטלי הגדולים ביותר עד כה. לפני הופעתה, צריכת הדיגיטל הייתה גבוהה יותר בעיקר בכלכלות מתקדמות – ויותר מכך, בחברות רב לאומיות. בעתיד הקרוב, ונראה שגם מעבר לכך, נמשיך להיות עדים לאימוץ גדול יותר של מוצרים מבוססי בינה מלאכותית בחיי היומיום שלנו, כאלה שיעזרו לנו להשיג מצב של "אוטופיה דיגיטלית". משמעות הדבר היא תלות גבוהה יותר במכונות ובטכנולוגיה, אך זה יתווה אותנו למצב של קיום הרמוני בין בני אדם, טכנולוגיה וסביבה. מה יקרה כשהיוצרים יתהפכו? השאלה היא לא האם, אלא מתי ומה מכונות יתחילו ללמד אותנו. בעוד שלימוד מכונה מתמקד ביצירת אלגוריתמים חדשים ובשיפור הדיוק של ה-"לומדים", משמעות הוראת המכונה מתמקדת ביעילותם של ה-"מורים". הוראת מכונה כדיסציפלינה היא שינוי פרדיגמה שעוקב אחר הרחבת עקרונות הנדסת תוכנה ושפות תכנות. כיום שמים דגש רב על המורה ועל האינטראקציה שלו עם נתונים, כמו גם על מרכיבים מכריעים כגון טכניקות ועקרונות עיצוב של אינטראקציה והדמיה. הוראת מכונות היא השליטה בלימוד מכונה. האלגוריתם של לימוד המכונה מגדיר מערכת דינמית, שבה המערכת (כלומר, המודל) מונעת על ידי נתוני אימון. הוראה במכונה מעצבת את נתוני האימון האופטימליים להנעת אלגוריתם הלמידה למודל יעד. לדוגמה, ביישומי חינוך, המערכת הדינמית היא סטודנטית אנושית. המורה מייעל את השיעור (כלומר, את נתוני ההדרכה) כדי לעזור לתלמיד ללמוד מודל יעד (כלומר, להשיג יעד חינוכי). אם אנחנו מוכנים לתכנן מודל למידה קוגניטיבי של התלמיד, נוכל להשתמש בהוראת מכונה כדי להנדס את נתוני האימון האופטימליים. כשמסתכלים על הרעיון כקונספט, ברור שלא ייקח הרבה זמן עד שנגיע לשם. על פי ספרו של תום פרידמן, העולם שטוח, טכנולוגיה היא הכוח שמספק לנו את האמצעים להגיע לכולם ולהשפיע על כולם, מכל מקום ובכל מקום. בתור מי שמאמין מילדות שהטכנולוגיה תשנה את העולם, אני נוטה להסכים. אנחנו ללא ספק חיים בתקופה מאתגרת ומרגשת בכל מה שקשור לבינה מלאכותית – העולם מתקדם בקצב מהיר ואנחנו מוצאים את עצמנו חווים דברים חדשים כל הזמן. בעיני רוחי, אני מדמיין עולם שבו הטכנולוגיה מנטרת את הסביבה ברציפות כדי לשמור על אוכלוסייה בטוחה ובריאה יותר, ושבו היא מעניקה יכולת למדעני נתונים ולחברות טכנולוגיה לפעול באופן מדויק יותר. לכן, בעיניי, אם נתכנן בהתאם, הבינה המלאכותית תהפוך לכוח שמניע רק טוב ותאפשר למוח האנושי מרחב יצירתיות בעל ממדים חדשים. הכותב הוא מנהל מוצר ו-Chief of Staff בקבוצת הבינה המלאכותית של אינטואיט ישראל.  

דיילי ציפי נהנתה לחגוג ולהרים ביום ו' במצעד הגאווה בתל אביב, וחזרה עם רצון לעוד קצת חגיגות גאווה. אחרי שהבאנו לכם מידע על אירועים לחודש של הפרייד בכמה חברות, וכן אירוע של ארגון הלהט"בים בהיי-טק LGBTech עם שגרירות בריטניה, דיילי ציפי שמחה לשתף אתכם במה עשו עוד כמה חברות וארגונים. היא הייתה שמחה להביא את כולן, אבל על שולחן המערכת שלה הצטברה ערמה, עד כדי כך שהיא כמעט שלא מוצאת את הידיים והרגליים. והיא, כמובן, שמחה על כך, כי דיילי ציפי אוהבת את הקהילה הלהט"בית וגאה במיוחד. הנה רשימה (נוספת) של החברות ומה הן עשו, לפי סדר הא"ב: סטארט-אפ הגיימינג אוברוולף ערך כמה אירועים ופעילויות לכבוד חודש הגאווה. ראשית, החברה פיתחה "מוד גאווה" מיוחד למשחק מיינקראפט – ערכות כלי עבודה, כלי נשק ושריון בתוך המשחק המבוססים על דגל קהילת הלהט"ב. כמו כן נערך בחברה פאנל בפורמט של התוכנית סליחה על השאלה (שדיילי ציפי מחבבת במיוחד), עם שלושה חברי קהילה שעובדים בה, שענו על שאלות שנשאלו על ידי העובדים האחרים. בנוסף, התקיימו בה הרצאות ולוגו החברה נצבע בצבעי הגאווה. הלוגו הגאה של אוברוולף אפספלייר ציינה את החודש הגאה בשותפות עם ארגונים חברתיים. כך, עובדי החברה קיימו פעילויות משותפות עם בני נוער מהקהילה הלהט“בית בקהילות שבהן הם פועלים ברחבי העולם, והתנדבו בהוסטלים שבהם נמצאים נערים.ות גאים.ות שנזרקו מבתיהם.ן. בישראל התקיים יריד ספרים לקידום שוויון בשיתוף עם קהילת ספרות שווה. כמו כן, אפספלייר אירחה את עברי לידר לשיחה לרגל ספר הילדים החדש שהוא מוציא. עובדים באפספלייר מתנדבים למען נוער גאה. צילום: יח"צ רגע לפני המצעד בתל אביב, סולוטו הפיקה ליין חולצות וגופיות צבעוניות במיוחד שחולקו לעובדים. זאת, לצד ליין סיכות מיוחדות וסטיקרי גאווה עם המסר המרכזי של התא הגאה בחברה – אהבה היא אהבה. סולוטו הוציאה גם קישוטי גאווה ואוכל צבעוני, למשל ארטיקי פירות. עובדים בחגיגת הגאווה בסולוטו. צילום: יח"צ בסייבריזן גאים כל השנה ומקיימים פרויקטים רלוונטיים עם ארגוני קהילת הלהט"ב וגורמים נוספים. בשנה האחרונה החברה יזמה והובילה עם מיקרוסופט ישראל את המחזור הראשון של תוכנית טרנספוז, שמכשירה טרנסג'נדרים.ות להשתלבות מקצועית בעולם ההיי-טק. בתום המחזור הראשון גויס אחד המשתתפים לשורות החברה. את שבוע הגאווה היא ציינה על ידי הפקת סרטון מוזיקלי של עובדי החברה לשיר Born This Way, הרצאה בנושא קשת הזהויות מפי ג׳ונתן אלחורי ותחרויות נושאות פרסים. בתחילת השבוע קיבלו העובדים מארז של חולצת UBU לפעילות צביעת Tie-dye, כדי שתהיה להם מזכרת צבעונית מהאירוע. החולצות והתיקים של סייבריזן. צילום: יח"צ חברת הסייבר סייברינט חגגה את אירועי הגאווה בארוחה צבעונית וחגיגית, שבה נכחו כלל עובדיה. עובדי סלברייט, שפועלת בעלם הבינה הדיגיטלית, ציינו את החודש בקמפיין מתמשך, ששיאו היה מפגש צבעוני ושמח, עם הרצאה של דורון מדלי, שנקראת על גאווה ומוזיקה. מדלי, למי שלא זוכר.ת, כתב הרבה להיטים, בהם כמה שירים שייצגו את ישראל באירוויזיון, ובמרכזם (יחד עם סתיו בגר) את Toy של נטע ברזילי, שניצח בתחרות בליסבון ב-2018 והביא אותה לתל אביב שנה לאחר מכן. בהרצאה הוא סיפר על הזכייה, על מה הביא אותו לכתוב להיטים ועל היותו נער גאה, שיצא מהארון רק בגיל 25. כמו כן, עובדי סלברייט מהקהילה פרסמו בעמוד הפייסבוק של החברה פוסטים שבהם הם סיפרו את הסיפורים האישיים שלהם. היוצר דורון מדלי (למעלה) עם עובדים בסלברייט בחגיגת הגאווה של החברה. צילום: ציבי נדל בפריון נטוורק, שפועלת בעולם הפרסום הדיגיטלי, ציינו את החודש עם שלטי גאווה ממותגים על גבי המסכים במשרדים וארטיקים בצבעי הקשת. בנוסף, הם קיימו אירוע חגיגי ברוח חודש הגאווה, שכלל אלכוהול, אוכל ופינוקים. גם הם אירחו את מדלי – לסדנת כתיבה. החגיגה הגאה של סייברינט. צילום: יח"צ בפרימטר איקס ציינו את החודש בקישוט המשרד בדגלי הגאווה, חגיגת קינוחים צבעוניים, חלוקת חולצות לעובדים עם הכיתוב PXPride# וצביעה של לוגו החברה בצבעי הגאווה. הלוגו הגאה של ריסקיפייד עובדי ריסקיפייד שמעו הרצאה של ג'ואן ווסטנברג – מנהלת יחסי ציבור אוסטרלית עטורת הישגים, סופרת, משקיעה בחברות סטארט-אפ ואישה טרנסקסואלית, שבה היא נתנה להם טיפים איך לבטא את עצמם במקום העבודה. בנוסף, הם נהנו ממופעי דראג ומ-Happy Hour. כמו כן, עובדים להט"בים של ריסקיפייד העלו סרטון קצר לעמודים שלה ברשתות החברתיות, החברה החברה הוציאה לוגו ייחודי ורקעים לזום, המתכתבים עם החברה וכוללים את צבעי דגל הגאווה. דגל הגאווה בכניסה למטה KLA במגדל העמק. צילום: יח"צ הגאווה בהיי-טק בולטת אמנם בתל אביב ובמרכז, אבל לא רק: גם באתרים של KLA ביבנה ובמגדל העמק ציינו את החודש המיוחד – הם הניפו את דגלי הגאווה בשני המקומות וקיימו שלושה אירועים. אחד מהם היה הרצאה של דייב יעקב, אמן רב־תחומי, פעיל חברתי, סופר ומשורר, שחוקר את הזהות הקווירית דרך האמנות. העובדים אף חזו בהצגה גאווה של אמא, שבה משחקת סיגל עזרא, מדריכת הורים במקצועה, כאם לבן שיצא מהארון. האירוע הפותח היה דיון בהשתתפות ויקי פלטניק, מנהלת גיוון והכלה באירופה ובישראל ב-KLA, ושירה זלמנוביץ', מנהלת רווחה ואחריות חברתית בחברה. מטרת האירוע הייתה לקיים שיחה פתוחה על הרבגוניות של הקהילה הלהט"בית, על מפגש עם הנושא במקום העבודה ועל הדרך שבה כולנו יכולים להיות שותפים לקידום אווירה מכילה ותומכת ללהט"בים.ות במקום העבודה. שרת הכלכלה, אורנה ברביבאי, במפגש לחודש הגאווה שנערך במשרד. צילום: דוברות המשרד לסיום, לא רק חברות היי-טק ציינו את אירועי הגאווה – אלא גם משרד הכלכלה, במפגש שנערך בהשתתפות השרה החדשה, אורנה ברביבאי, ושיזמה דקלה גרשוני, עובדת מינהל סחר חוץ במשרד, ששיתפה בסיפורה האישי. במהלך המפגש שיתפו חבר וחברה בקהילה הדתית הגאה את המשתתפים בחוויותיהם האישיות בתהליך היציאה מהארון – ד"ר רבקה רוזנר, חברת ארגון הנשים הלהטב"קיות הדתיות בת קול, ושי ברמסון, יו"ר חברותא – הומואים דתיים.

הדו"ח שפרסם היום (ד') מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, על השלטון המקומי בדק באופן נרחב בין היתר את רמת ואיכות שירותי האונליין שהרשויות המוניציפליות מעניקות לתושבים שלהן. ממצאי הדו"ח לא אמורים להפתיע את כל מי שבקי בעניין, ולו במקצת: המבקר מצא בתחום זה פערים משמעותיים בין רשויות שונות. הממשל הדיגיטלי הוא נושא קריטי לניהול הרשות המקומיות, וזה הוכח על אחת כמה וכמה במשבר הקורונה ובתקופת מבצע שומר החומות. גם אנגלמן מציין את זה בדו"ח. בגלל שני אלה, הממצאים של המבקר צריכים להתווסף לערמת שיעורי הבית שמונחים לפתחה של שרת הפנים החדשה, איילת שקד. היא יכולה ללמוד מפרק זה על מצבן של רשויות רבות בישראל, שחלקן רחוקות כמרחק מזרח ממערב בכל מה שקשור לדיגיטציה של תהליכים וקשר מקוון עם התושבים. מתאם בין מצב סוציו-אקונומי נמוך לאיכות שירותי הדיגיטל שהיא נותנת באופן לא מפתיע, יש מתאם בין רמת שירות אונליין נמוכה ברשות מסוימת לבין מצבה הסוציו-אקונומי ורמת כלל השירותים שהיא נותנת לתושבים. שהרי הדיגיטל לא עומד בפני עצמו – הוא כלי בידיה של הרשות. בדרך כלל, ראשי הערים והמועצות מבינים את זה, אלא שיש פער בין ההבנה לבין היישום. הפער ברמות השירות הוא נייר לקמוס למצבן הכללי של הרשויות המקומיות בישראל. הן עדיין נתפסות כחצר האחורית של הממשל המרכזי. ב-15 השנים האחרונות חיזקה הממשלה מדיניות שקיימת מאז קום המדינה, שדוגלת במינימום עצמאות לרשויות, מינימום תקציבים שיאפשרו להן להתמודד עם בעיות התושבים. זאת, על אף שבניגוד לפוליטיקה הארצית, הפוליטיקה המוניציפלית יציבה בדרך כלל, וראשי הערים, שבניגוד לממשלה נבחרים בבחירות ישירות, נותרים על כנם עד לתום תקופת הכהונה. נגזרת מתפיסה זו באה לידי ביטוי בדו"ח המבקר: בישראל של ימינו, רק ב-85 מתוך 256 רשויות מקומיות יש מנהל מחשוב. כל יתר הרשויות מתנהלות ללא מנמ"ר וללא אגף מחשוב, ובחלק מהן, למרבה הבושה, אין אפילו תהליכי מחשוב בסיסיים. תקציבים – ובזבוזים יש בשלטון המקומי חוסר אחידות ופערים בלתי נסבלים, שזועקים לשמיים. פורום 15 הערים הגדולות כולל רשויות שברובן מתבצעים תהליכים של עיר חכמה – מה שהרבה פחות מתבצע ברשויות הקטנות והחלשות יותר. כשנדרשים לעניין, התשובות שמתקבלות בדרך כלל מתחילות ונגמרות בתקציבים שהממשלה צריכה להזרים לרשויות, לפחות באופן שווה לאלה שהיא מזרימה לטובת התקשוב הממשלתי. אבל תקציב לא פותר שום דבר. לראייה, בשנים האחרונות שפכה ממשלת ישראל כמעט שני מיליארד שקלים על הפרויקטים של ישראל דיגיטלית. המטרה שלשמם הסכומים הגדולים האלה הוצאו הייתה נכונה ומתבקשת. אבל במבחן התוצאה, אין מנוס מלציין שכנראה שחלק מהכספים היו בזבוז אחד גדול. הממצא של המבקר שלפיו רק 37% (!) מהרשויות מאפשרות לתושבים להגיש טפסים אונליין הוא אחת הדוגמאות לכך. התקציבים אכן הגיעו לרשויות, מנמ"רים נשלחו לקורסים של מובילים דיגיטליים, הוכנו תוכניות יפות – אבל בפועל, המציאות לא משתנה. נדרש שינוי מבני ותפיסתי הפקת הלקחים מדו"ח זה לא צריכה להיות רק ברמת הפרטנית, בתיקון הליקויים שנמצאו בכל רשות, אלא צריכה להוביל לשינוי מבני ותפיסתי בכל מה שקשור לתפקודן של הרשויות המקומיות. צריך להקים מסגרת אחת, מחייבת וסמכותית, שתנחה אותן כיצד הן צריכות להתקדם לעידן הדיגיטלי. נושא העיר החכמה צריך להיות חלק מתוכנית לאומית, שבמסגרתה רשויות חזקות יקצו תקציבים לטובת הנושא לרשויות חלשות יותר, והן ישתפו פעולה. השורה התחתונה: רמת הדיגיטציה של רשות מקומית היא ראי למצבה ולשירותים שהיא נותנת לתושביה תמורת המסים שהיא גובה, והיא שמשפיעה על איכות החיים בעיר, על המצב הכלכלי של התושבים ועל שביעות רצונם. התמונה שצייר המבקר היא קריאת השכמה לממשלה החדשה ומהווה עוד יעד לשינוי דחוף.

"תחום התשתיות המשולבות באופן מעמיק (HCI – Hyperconverged infrastructure) הוא חשוב, אבל הוא הסיפור של אתמול. מה שמעניין באמת זה דטה סנטר מוגדר תוכנה (SDDC – Software Defined Data Center). באמצעות טכנולוגיה אחודה, המשמשת כתשתית למחשוב, אחסון ורשת, ארגונים יכולים להפחית את מורכבות הניהול, ולחסוך בנדל"ן ובעלויות אנרגיה. בנוסף, הטכנולוגיה מאפשרת גידול ליניארי, ללא פגיעה בביצועים, לצד רמת אבטחה גבוהה", כך אמר ניר הולנדר, מנהל אזורי בנוטניקס. הולנדר דיבר בפתח כנס הלקוחות השנתי של הסניף הישראלי של החברה, שנערך היום (ד') במרכז האירועי לאגו בראשון לציון, תחת הכותרת Nutanix Cloudscape 2021. את הכנס הנחה ירון כהן, שמשמש בנוטניקס כמנהל הנדסה לאזור אגן הים התיכון.  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין לדברי הולנדר, "מנמ"רים ומנהלי תשתיות נדרשים להתמודד מול שלושה אתגרים בו זמנית: ההאצה לכיוון הענן, לרבות לענן ההיברידי, המעבר לעבודה מרחוק – צורך שהתחדד במהלך תקופת הקורונה, והצורך להציג התייעלות וחיסכון". נתונים כספיים הוא דיבר על הנתונים הכספיים של נוטניקס, שאותם היא הציגה לפני ימים אחדים בפני המשקיעים. "בשנה החולפת, היקף הפעילות שלנו גדל ב-25%. בעולם הענן צמחנו מהרבעון השני של 2019, אז היקף המכירות שלנו עמד על 860 מיליון דולר, ל-1.447 מיליארד ברבעון השני השנה. נתון נוסף, שמעיד על חוסן כלכלי, הוא ש-39% מהעסקאות כוללות מוצר נוסף מההיצע שלנו. כמו כן, חווינו גידול של 80% במחזור של מוצרים חדשים. יש לנוטניקס כמעט 20 אלף לקוחות – נתון המשקף גידול של 17% בשנה החולפת וזינוק של קרוב ל-50% לעומת הנתון של לפני שנתיים. מתוך 2,000 ארגוני האנטרפרייז הגלובליים הגדולים בעולם, כמעט מחצית מהם, 960, הם לקוחות נוטניקס", אמר. "בסקר NPS, שמודד את שביעות רצון הלקוחות", הוסיף הולנדר, "יש לנו ציון ממוצע של 90 בעולם התשתיות, כשהמתחרה הקרובה לנו קיבלה 50. לצד כניסת המנכ"ל החדש, ראג'יב רמסוואמי, קרן ביין קפיטל השקיעה בנו 680 מיליון דולר – שזו עוד עדות לנכונות של האסטרטגיה שלנו. עוד הודענו למשקיעים שנהיה עם תזרים מזומנים חיובי ורווחיות בשנה הכספית 2023". "בהיבט נתח השוק", אמר, "לפי גרטנר, אנחנו אוחזים ב-49% מעולם התוכנה ל-HCI, כאשר ל-VMware יש 37%. לפי IDC, אנחנו מובילים את תחום התשתית מוגדרת התוכנה, עם נתח שוק של 29%, כשלבאה אחרינו יש 15%". הולנדר סיכם באומרו כי "המומנטום שלנו בעולם, לרבות בישראל, נמשך. כך, ברבעון האחרון צמחנו בעשרות אחוזים לעומת הרבעון המקביל בשנה החולפת. בחלוף שמונה שנות פעילות בארץ, אנחנו ממשיכים להעמיק ולבסס את נוטניקס בישראל. על מאות לקוחותינו נמנים, בין השאר, בנקים וחברות ביטוח, וכן ארגונים מהמגזר הביטחוני, גופי אקדמיה, בריאות, היי-טק, תעשייה ועוד. אנחנו מציעים לארגונים בישראל אימוץ של תפיסה של ענן היברידי, המניבה התייעלות בעבודה לצד חיסכון משמעותי, עם יכולת לעשות זאת בצורה קלה ופשוטה יותר".

התנועה לזכויות דיגיטליות פנתה היום (ד') לשרת הפנים החדשה, איילת שקד, בדרישה לנצל את סמכותה ולסגור לאלתר את המאגר הביומטרי. במכתב ששיגר הבוקר ניר הירשמן מהתנועה לשרה שקד הוא מציין כי "כבר ב-2017 החליטה הכנסת להוציא את טביעות האצבע מהמאגר ולהותירו כמאגר של צילומי פנים בלבד – כהוראת שעה, לתקופה של חמש שנים". לדעת התנועה, ביכולתה ובסמכותה של השרה שקד להורות לאלתר על מחיקת המאגר, ללא צורך בחקיקה. יש לציין כי הוראת השעה עומדת לפוג ביולי בשנה הבאה, ובסמכות השרה לקצרה. הירשמן מציין במכתב שהתנועה עתרה לבית המשפט העליון נגד חוקתיות החוק כולו, ובפרט נגד ההסדר שמאפשר את הותרת טביעות האצבע. הוא מזכיר שהממונה על יישומים ביומטריים במשרד ראש הממשלה העביר בזמנו שתי חוות דעת לשר הקודם, אריה דרעי, שקבעו כי "בהתחשב בטכנולוגיה הנוכחית, טביעות האצבע אינן נחוצות במאגר". למרות חוות דעת זו, השר דרעי החליט שהוא מעוניין להמשיך את אגירתן עד לתום תקופת הוראת השעה, והקים צוות חדש לבחון זאת. הירשמן כותב כי "השר דרעי האריך בכל פעם את הוראת השעה, בניגוד לחוות דעת מקצועיות וללא כל הסבר". "עם כניסתך לתפקיד", הוא מוסיף, "ומתוך תקווה כי תביני את הסיכונים הרבים ואת היתרון למעבר לתיעוד חכם מבלי לפגוע בפרטיות תושבי ישראל, נשמח להיפגש עמך, להציג לך את גישתנו, וכן לסייע לך לקבל את ההחלטה הנכונה ולקצר את תקופת הוראת השעה". טרם התקבלה תגובת משרד הפנים. ניר הירשמן. צילום: יניב פאר "אנחנו נתונים למעקב – אין צורך לשמור את המידע עלינו" בשיחה עם אנשים ומחשבים אמר הירשמן כי המאבק של התנועה לביטול המאגר נובע לא רק מכך שאנשי המקצוע סבורים שזה מה שצריך לעשות, אלא מדובר במלחמה על הפרטיות של האזרחים, שהיא אבן יסוד בדמוקרטיה. "אנחנו נתונים במעקב מתמיד, כל הזמן, ובכל פעם שיש אירוע חריג כמו מגפה – נוגסים בפרטיות", ציין. "יש מהלכים שנעשו על ידי הממשלה הקודמת שהם בלתי הגיוניים, ואיכוני השב"כ בקורונה הוכיחו את זה היטב". עוד הוא אמר כי "אין בין המאגר לניהול רישום התושבים של מדינת ישראל כל קשר". יש להירשמן הצעות חלופיות למאגר: "אפשר לבצע בדיקות מקובלות כדי לזהות את מבקש התעודה החכמה, במיוחד אם הוא מגיע בפעם הראשונה למשרד הפנים, ואין צורך לשמור את המידע הזה בשום מקום". יש לציין כי החוק להנפקת תעודות חכמות נחקק הרבה לפני שהוחלט להכניס את השבב הביומטרי, ואין שום קשר ביניהם. הירשמן הוסיף כי "לפני 10 שנים, כאשר התרענו מפני זיופים במאגר הביומטרי, תקפו אותנו. כעת, כשאנחנו שומעים בכל יום על מתקפות כופרה, ברור שהמאגר מיותר ומסוכן", אמר. כמו כן, לדבריו, "אי אפשר כל היום להסתכל על ניהול חיי האזרחים דרך המשקפיים של טרור איסלמי. אישה שבורחת מבעלה שמכה אותה זכאית לפרטיות, מבלי שאף אחד ידע היכן היא. בישראל נרצחות יותר נשים מאלימות במשפחה מאשר על ידי טרור ערבי". עו"ד יהונתן קלינגר. צילום: גלעד אילוז "המדינה כבר מצאה שיטות לזיהוי בלי המאגר" עו"ד יהונתן קלינגר מהתנועה לזכויות הדיגיטליות אמר שהמדינה כבר מצאה שיטות לזיהוי אנשים מבלי צורך במאגר ביומטרי, כמו צילום דרכונים ביציאה מישראל דרך הצ'יפ שקיים ממילא בתעודות החכמות. "המאגר לא תורם בכלום למניעת זיופים", אמר. קלינגר הוסיף כי "כל אדם בישראל משאיר אחריו עקבות של זיהוי באמצעות מסמכים פיזיים. אם את.ה מגיע.ה ללשכה ואבדה לך התעודה, יש סדרה של פעולות שניתן לעשות כדי לזהות אותך, כמו לבקש ממך תעודת לידה, להביא את פקיד הבנק או עורך הדין שלך – ועוד הרבה דברים. כך עושים גם למי שמבקש תעודת זהות רגילה במקום זו שאבדה לו. אין סיבה שלא יעשו זאת כאן. לעומת זאת, אם יש לך תעודה חכמה עם שבב ביומטרי והיא אבדה לך, יהיה קשה לזהות אותה, כי השבב לא ניתן לזיוף ועובדה שעד היום כמעט שלא היו זיופים – כך שגם זה מייתר את המאגר".

איטורו, שאינה חברה בורסאית ולפיכך לא חייבת לפרסם את מלוא הביצועים הכספיים שלה, פרסמה אתמול (ג') נתונים על פעילותה במהלך הרבעון הראשון של השנה. מהנתונים עולה שלפחות על פיהם, היה לחברה רבעון מצוין. במהלך שלושת החודשים הראשונים של 2021 נוספו לאיטורו 3.1 מיליון משתמשים רשומים חדשים – זינוק של 214% לעומת הרבעון הראשון של 2020. סך הכנסות החברה טיפס ב-147% ל-347 מיליון דולר, כאשר ההכנסות נטו מפעולות מסחר צמחו ב-72% ל-269 מיליון והיקף נכסי הלקוחות המנוהל על ידי איטורו הסתכם ב-8.4 מיליארד. איטורו הודיעה במרץ האחרון על יציאה להנפקת SPAC בניו-יורק, באמצעות מיזוג עם FinTech Acquisition Corp. V, לפי שווי של 10.4 מיליארד דולר. את הנתון על מספר המשתמשים היא כללה במסמך רישום חשאי שהיא הגישה לרשות האמריקנית לניירות ערך בתחילת החודש הנוכחי, לקראת ההנפקה. יוני אסיא, מייסד-שותף ומנכ"ל איטורו, אמר כי "2020 התאפיינה במעורבות גוברת של משקיעים פרטיים בשוק ההון, ומספר שיא של משקיעים פעלו בשווקים באמצעות פלטפורמות השקעה אונליין. המגמה הזו מואצת ב-2021 ומשתקפת היטב בתוצאות החזקות שלנו לרבעון הראשון של השנה". הוא ציין כי "איטורו ממשיכה להתמקד בצמיחה – ולא ברווחיות לטווח קצר, ולהעמיק את הנוכחות הגלובלית שלה. החברה ממוצבת היטב כדי להוסיף ולקחת חלק משמעותי מהשוק הגלובלי הצומח".

ליאורה בן אפרים, מנהלת שע"מ – זרוע המחשוב של רשות המסים, פורשת מתפקידה לטובת התפקיד הבא שלה: מנמ"רית מכבי שירותי בריאות – כך נודע לאנשים ומחשבים. בן אפרים תיכנס לתפקידה בספטמבר הקרוב ותחליף את אופיר קדוש, המנמ"ר הקודם, שעבר לנהל את מת"ף – זרוע המחשוב של הבנק הבינלאומי. מאז שקדוש עזב מכהן גיא רם כממלא מקומו. נציבות שירות המדינה פרסמה ועדה לאיתור מנהל לשע"מ במקומה של בן אפרים. בן אפרים היא בוגרת תואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב ותואר שני במנהל עסקים – שניהם מאוניברסיטת תל אביב. יש לה ניסיון רב בתחומי המחשוב וה-IT במגזר הפיננסי: בין היתר, בן אפרים שימשה כמנמ"רית בנק אגוד, ובמסגרת תפקידה ניהלה את מערכות המידע של הבנק, כמו גם הייתה אחראית על פיתוח ותפעול מערכות ושירותי מחשוב שונים שלו. בכלל זה, היא הובילה את החלפת מערכות המחשוב בבנק עד להחלטה על מכירתו לבנק מזרחי-טפחות. קודם לכן שימשה בן אפרים במשך כשנתיים כמנהלת המגזר הפיננסי ב-TCS ישראל, שהיא חלק מתאגיד טאטא ההודי, ובכלל זה ניהלה מטעם החברה את פרויקט החלפת מערכות המחשוב של בנק יהב. לפני כן היא ניהלה פרויקטים ומערכות טכנולוגיות ופיננסיות בבנק הפועלים. במרץ השנה קיבלה בן אפרים את אות המנמ"ר המצטיין ב-IT Awards – טקס מצטייני המחשוב של אנשים ומחשבים. בנימוקים להענקת האות כתב יו"ר ועדת השופטים, פרופ' גדי אריאב, כי היא "התמודדה עם ניהול משבר ממושך (משבר הקורונה – י"ק) וקושי עצום, תוך עבודה ללא תקציב. ניהלה את העובדים ללא בונוסים, למול ציפייה לתת מעצמם את המקסימום. בנתה מנהיגות לשמה – ללא אמצעים. הובילה את המהפך התפיסתי בטכנולוגיות ובדיגיטל, שכלל מעבר תוך כדי תנועה מגוף גובה לגוף נותן מענקים". "יש במגזר הבריאות אתגרים רבים" בן אפרים אמרה כי "מגזר ותחום הבריאות תמיד עניינו אותי, במיוחד אחרי תקופת הקורונה. יש שם אתגרים רבים, ואני נכנסת לתפקידי בהתרגשות רבה ומתוך רצון לתרום מניסיוני הרב". היא סיכמה את שלוש השנים שלה בשע"מ באומרה ש-"זו הייתה תקופה שבה הובלנו, יחד עם הנהלת רשות המסים והמנהלים והעובדים בזרוע המחשוב, שורה של פרויקטים שהביאו לקפיצת מדרגה ברמת השירות והעבודה ברשות. הקורונה הייתה גורם שהאיץ מאוד את כל תהליכי הדיגיטציה. זו הייתה תקופה שבה עמדנו בעין הסערה, היינו צריכים להקים מערכות חדשות שיתמכו במענקים שניתנו לציבור ובשירות אונליין לאזרחים". לדבריה, במבט לאחור, הנהלות רשות המסים ושע"מ עמדו בכל האתגרים שהוצבו בפניהם – בעיקר בזכות המנהלים והעובדים. "נכון שבתחילת הדרך היו תקלות, שנבעו בין היתר מהמהירות שבה העמדנו לרשות הציבור את המענקים ומהעומסים החריגים, אבל יש לזכור שעלינו בין לילה מ-3,000 כניסות לאתר ל-100 אלף", אמרה. "מהרגע הראשון הייתה לכולם בשע"מ וברשות המסים תחושה של אחריות, ומודעות לצורך הלאומי בעשייה שלהם – והם התגייסו לתפקיד מעל ומעבר למצופה, כולל עובדים ועובדות שגם לאחר שבמשך כל היום הם תפקדו, הם השיבו לפניות באמצע הלילה. זה לא מובן מאליו, בייחוד כשמדובר בעובדי מדינה, שלא מתוגמלים באופן שדומה למגזר הפרטי, ועל כך יש להביע הערכה רבה להם". בן אפרים ציינה שלאורך תקופת כהונתה היא קיבלה גיבוי מלא ממנהל רשות המסים, ערן יעקב. "בתחילת הקדנציה שלי, יעקב, יחד עם הנהלת הרשות, הגדירו תוכנית אסטרטגית רב שנתית שכוללת יעדים ומשימות שקשורות למחשוב ודיגיטל, ואני חייבת לציין בסיפוק שמימשנו את מרבית היעדים", אמרה.