המשבר נותן את אותותיו על חברות ההיי-טק והביקוש לעובדים בחומים שונים בו נמצא בירידה – בהם למפתחי תוכנה; כך לפי נתונים שפרסמה היום (ג') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. על פי הנתונים, מספר המשרות הפנויות בתחום פיתוח התוכנה ירד בחודש שעבר ב-7% ועמד על 12,780. ככלל, הביקוש למהנדסים – מהנדסי מחשבים, ובכלל זה מפתחי תוכנה, חשמל, תעשייה וניהול, ומכונות – רשם ירידה של 7% והגיע ל-17,650. מספר המשרות להנדסאים וטכנאים רשם ביוני קיטון של 6% לפחות מ-5,000 – ליתר דיוק, 3,931. מספר המשרות הפנויות הכללי במשק רשם ירידה קלה ועמד על 152,609 בהשוואה ל-153,687 בחודש מאי, ושיעור הלא מועסקים המשיך לרדת. התחום הלא היי-טקיסטי היחיד שבחודש שעבר נרשמה ירידה במספר המשרות הפנויות בו הוא תחום עובדי המכירות (באופן פיזי), שקטן ב-2%. הביקוש לטבחים נשאר לא השתנה. לעומת זאת, חלו עליות בולטות בביקושים לפקידים (גידול של 13%) ולעובדים בתחום הבניין (54%). המספרים העולים מדו"ח הלמ"ס מצטרפים לנתונים נוספים מהחודשים האחרונים, שמראים את סימני המשבר העולמי, בהם המשך הירידות במניות חברות הטכנולוגיה בוול-סטריט, הקיטון בגיוסים של סטארט-אפים, פיטורי העובדים שמבצעות חברות שונות והקפאות גיוסי העובדים שעליהם הכריזו חברות אחרות. עם זאת, ההערכות הן כי המשבר הנוכחי לא יהיה קשה כמו המשברים שנחוו ב-2008-9 ועם התפוצצות בועת הדוט.קום כמה שנים לפני כן.

הצורך בגיוון ובהכלה במגזר ההיי-טק הוא בין הנושאים המדוברים ביותר בענף, אולם נתונים חדשים שמתפרסמים מראים כי דיבורים לחוד ומציאות לחוד. כך, לדוגמה, חברות ההיי-טק נמצאות במקום האחרון במשק בשילוב נשים בהנהלות הבכירות שלהן. דו"ח של ארגון מעלה, שפורסם היום (ג'), מראה כי שיעור הנשים מקרב כלל המנהלים.ות הבכירים.ות, המקבלים.ות את השכר הגבוה ביותר, בענף ההיי-טק עומד על 15% (!) בלבד. מדובר על נתון הקטן ביותר מחצי מזה של כלל המשק – שעומד על 32.5%, ומהווה כשליש ממספר המנהלות הבכירות בחברות כרטיסי האשראי ובבנקים (44% בכל תחום). חברות נוספות עם נתונים טובים יחסית בתחום זה הן בעולמות הביטוח והפיננסים, עם 38%. לעומת זאת, יש שלוש חברות שקשורות לעולם ההיי-טק, או שיש להן פעילות טכנולוגית רבה, ושמספר הדירקטוריות בחבר המנהלים.ות שלהן נושק לחצי (בין 40% ל-50%): פרטנר, רפאל והתעשייה האווירית. אין ולו חברת היי-טק אחת שמספר החברות בדירקטוריונים שלהן שווה למספר החברים, או אף גדול ממנו. נתונים כאלה ניתן למצוא בשטראוס, נתיבי ישראל, נתיבי איילון ו-IBI בית השקעות. אילו חברות קיבלו את הדירוג הגבוה ביותר? מעל 160 חברות מסקטורים שונים במשק נוטלות חלק בדירוג, שעוסק באחריות תאגידית ובגיוון והכלה. כולן עושות זאת באופן וולונטרי. ביניהן נמצאות חברות היי-טק, או קרובות להיי-טק, לרבות BMC, מארוול, סאפ, אינטל, אלביט, התעשייה האווירית, ווסטרן דיגיטל, מיקרו פוקוס, מיקרוסופט, מלם תים, נס, רפאל, קונסיסט, בזק ופרטנר. השנה הוכנסה בדו"ח קטגוריה חדשה של חברות סטארט-אפ שמפתחות מוצרים בעלי ערך סביבתי וחברתי מתחומי הפודטק, האנרגיה המתחדשת, הקנאביס, החינוך ועוד. הארגון דירג את החברות לפי מידת האחריות התאגידית שלהן והגיוון וההכלה בהן. החברות בתחום ההיי-טק והביטחון שקיבלו את הדירוג הגבוה ביותר – פלטינה+ – הן אינטל ישראל, ווסטרן דיגיטל ישראל, סאפ, התעשייה האווירית ורפאל. אלביט, מלם תים, SCD, מיקרוסופט ישראל ומיקרו פוקוס – כולן קיבלו את הדירוג פלטינה. הדירוג זהב ניתן ל-BMC, מארוול ישראל, בינת תקשורת מחשבים ונס טכנולוגיות. בין החברות הבולטות בתחום השירותים והתקשורת: פרטנר עומדת בראש עם דירוג פלטינה+, כאשר בזק קיבלה דירוג פלטינה ובאבקום – זהב. גיוון והכלה ואחריות תאגידית במשק הדו"ח לא מפרט נתונים נוספים אודות מגזר ההיי-טק, אלא מפרסם נתונים כלליים בלבד, שמובאים בתמצות בפסקאות הבאות. כך, 63% מכלל החברות בדירוג העידו שיש להן יעדים להגברת האיזון המגדרי בהנהלות, כשמחצית מהן ציינו יעד של 50% ומעלה נשים. 28% הצהירו שהיעד שלהן לשילוב נשים הוא 25% בלבד מכלל ההנהלה. מעניין לציין שבחברות שבהן נקבעו יעדים, אחוז הנשים בהנהלות גבוה יותר, ועומד על 35% לעומת 28% בחברות ללא יעד. 38% מהחברות טענו כי הן נוקטות בפעולות שמעודדות נשים להמשיך ולעבוד על גיל 67. ב-66% מהן קיימות תוכניות או יש נהלים פנימיים לשימור, קידום ופיתוח נשים, במטרה להגביר את האחוז שלהן בדרגי הניהול הבכירים בחברה. נתונים נוספים מראים כי בשנה האחרונה חלה עלייה במגמת הגיוון וההכלה בחברות במגזרים השונים: שיעור תעסוקת הערבים בהן עומד על 9% לעומת 6.7% בשנה שעברה ושיעור תעסוקת החרדים – על 4.5% בהשוואה ל-2.8%. שני נתונים נותרו ללא שינוי משמעותי: שיעור העסקת אנשים עם מוגבלות (3%) ויוצאי אתיופיה (2.1%). יצוין כי בולט הפער בין שיעור המועסקים הערבים בחברות לשיעורם בדרגי הניהול אצלן, שעומד על 3.6% בלבד. לעומת זאת, בקרב מספר המנהלים החרדים, בעלי המוגבלות ויוצאו אתיופיה דומה, פחות או יותר, למספר הכללי של העובדים מאוכלוסיות אלה בכל חברה. על פי סיכום הנתונים שנאספו מהחברות, במעלה מצאו ש-12% מהעובדים שנקלטו בשנה האחרונה היו ערבים, 4.6% חרדים, 2% אנשים עם מוגבלות ו-3% יוצאי אתיופיה. ב-80% מהחברות נקבעו יעדים להגברת הגיוון בכוח העבודה – עלייה משמעותית לעומת 62% בלבד בשנה שעברה. עם זאת, לא תמיד מדובר ביעדים שמעידים על כוונה לבצע שינוי משמעותי. התארגנות, התנדבות ואיכות הסביבה עוד נתונים מראים כי ב-69% מהחברות שנמצאות בדירוג – כאמור, יותר מ-160 – יש התארגנות עובדים לעומת 56% ב-2021, וכמעט בכל החברות יש ממונה למניעת הטרדה מינית, כנדרש בחוק, אם כי רק ב-32% ההנהלה קיימה בשנה האחרונה דיון בנושא. ב-62% מהחברות יש ממונה על מניעת התעמרות בעבודה ובכמעט מחצית מהן יש הדרכות או פעולות בנושא. שיעור ההתנדבות של העובדים בחברות בסקטורים השונים במשק עלה השנה מ-20% אשתקד ל-24%. מספר שעות ההתנדבות גדל ביותר מ-100 אלף ל-743 אלף שעות. מומו מהדב, מנכ"ל ארגון מעלה. צילום: שרון עמית הדו"ח כולל פרק שמוקדש לאיכות הסביבה, ובו מחולקות החברות לתחומי הייצור והתעשייה ולתחום הפיננסים. על פי הנתונים, בכ-80% מחברות הייצור והתעשייה חל שיפור מסוים בביצועי פליטות פחמן, אולם רק כשליש מהחברות עמדו ביעדי האקלים שהציבו ל-2021. במעלה מעריכים שבחלק מהחברות הדבר נובע מהשינויים בהיקפי העבודה בשל שנות הקורונה. מומו מהדב, מנכ"ל ארגון מעלה, אמר כי "דירוג 2022 משקף ניהול שיטתי יותר של עולמות הגיוון וההכלה והאחריות התאגידית, בהלימה לציפיות המתחזקות מצד משקיעים, עובדים, הציבור והרגולציה. אנחנו מאמינים שהמדידה והדיווח הם כלים חיוניים להתקדמות, בפרט כאשר מדובר בהשפעות חברתיות וסביבתיות".

האיגוד האמריקני לחירויות אזרחיות, ה-ACLU, חשף באחרונה רשומות חדשות שהיו ברשות המחלקה לביטחון המולדת של ארה"ב, ובהן מתוארים רכישה ושימוש בכמויות אדירות של נתוני מיקום סלולריים של אזרחים. לדברי הארגון, "מדובר באלפי רשומות שטרם פורסמו, הממחישות כיצד סוכנויות ממשלתיות עוקפות את זכויות התיקון הרביעי שלנו". לדברי ה-ACLU, הדו"ח שפורסם אתמול (ב') על ידיו – המכיל מאות עמודי מסמכים של הממשל הפדרלי – מציע הצצה מעמיקה לאופן שבו הוציאה המחלקה לביטחון המולדת מיליוני דולרים מכיסי משלמי המסים לצורך רכישת ואיסוף מידע פרטי ממיליוני טלפונים סלולריים של אמריקנים. האיגוד האמריקני לחירויות אזרחיות, ה-ACLU. הסיפור התגלה לראשונה בשנת 2020, כאשר הוול סטריט ג'ורנל דיווח כי המשרד לביטחון המולדת רכש בימי כהונתו של הנשיא דונלד טראמפ גישה לנתוני מיקום שנאספו מאפליקציות טלפון סלולרי יומיומיות – כולל יישומי משחקים, מזג אוויר, קניות ואחרות – והשתמש בהם למטרות של אכיפה בנושאי הגירה וגבולות. באותו זמן טען פקיד במשרד כי המידע המסוים "לא כולל נתוני מגדל טלפון סלולרי, אינו נבלע בכמויות גדולות ואינו כולל את זהות המשתמש הבודד". נתוני המיקום נאספו ושותפו בעיקר על ידי שתי חברות: Venntel ו-Babel Street. כעת גורס ה-ACLU חוברת השיווק של Venntel עצמה טוענת שניתן להשתמש בנתונים שלה כדי "לזהות מכשירים שנצפו במקומות מעניינים", וגם "לזהות מבקרים חוזרים, מיקומים שביקרו בהם, לאתר מקורבים ידועים ולגלות דפוסי חיים".  מה שמעיד על יכולות הטכנולוגיה שלה לספק מידע קונקרטי על אנשים ספציפיים. לפי הדיווחים בתקשורת, Venntel אמרה לגורמים פדרליים כשהייתה במו"מ לגבי החוזה עם ממשלת ארה"ב, שאינה מאחסנת מידע שיכול לזהות אדם מסוים, והצהירה כי היא "מקבצת, מעבדת באופן אוטומטי ומאמת 15+ מיליארד אותות מיקום יומיים מ-250+ מיליון מכשירים ניידים". שריה טווארי, בכירה מ-ACLU, אמרה כי המסמכים שפורסמו כעת מספקים הצצה "מזעזעת" למספר האנשים העצום שאחריהם נערכו מעקבים, ולמחיר שממשלת ארה"ב משלמת על כך. טווארי אמרה לפוליטיקו גם שמדובר ב"תמונה ממש מפורטת של האופן שבו הם יכולים להתרכז לא רק באזור גיאוגרפי ספציפי, אלא גם בפרק זמן, וכמה הם אוספים ובאיזו מהירות". הממצאים – מתקופת כהונתו. דונלד טראמפ, הנשיא לשעבר של ארצות הברית. צילום: BigStock "כמות פרטי המיקום הרגישים של אנשים שהושגה על ידי הסוכנות מדהימה" ואכן, לאחר ניתוח של למעלה מ-6,100 עמודים של מסמכי רישום מיקום של טלפונים סלולריים, ה-ACLU קבע כי כ-336,000 'נקודות מיקום' מתוך הממצאים הושגו על ידי הממשלה מטלפונים סלולריים של אנשים ללא צו, זאת אומרת – שלא כחוק. בנוסף הסתבר כי כמעט שליש מכלל נקודות המיקום הללו (113,654 מהן) אותרו במהלך שלושה ימים ב-2018, ומדובר בעיקר ב"אזור קטן אחד בלבד בדרום מערב ארצות הברית", כלומר שכמות הנתונים בפועל הייתה ככל הנראה גדולה בהרבה. מאות עמודי המסמכים שוחררו לאחר שה-ACLU הגישה סדרה של בקשות לחוק חופש המידע ותבעה את הממשלה הפדרלית על גישה לנתונים, שחלקם טרם פורסמו. יצוין כי מסמכים שהגיעו לידי ה-ACLU העידו על מספר מקרים שבהם עובדי המשרד לביטחון המולדת, או סוכנות בת שלו, הביעו דאגה לגבי רכישת תוכנה מ-Venntel ומ-Babel Street. כך למשל, במייל ממנהל בכיר לציות לפרטיות במשרד לביטחון המולדת, שנשלח ב-2019, נכתב כי בקשה למידע מ-Venntel לא אושרה, מכיוון ש"היו וממשיכים להיות לנו חששות משמעותיים עם הטכנולוגיה הזו". אלא שמהפרסומים האחרונים מסתבר כי הטכנולוגיה המדאיגה – נרכשה בכל זאת. "למרות זאת, DHS המשיכה עם רכישות נתוני מיקום בכמות גדולה", נכתב בדו"ח של האיגוד לחרויות האזרחיות, שהוסיף כי "כמות פרטי המיקום הרגישים של אנשים שהושגה על ידי הסוכנות מדהימה". בסיכום הדו"ח שלה, ה-ACLU עודדה את הקונגרס להעביר את חוק התיקון הרביעי לחוקה ששמו  Fourth Amendment Is Not For Sale Act – הצעה דו-מפלגתית שהועלתה בשנה שעברה ונחתמה על ידי כ-20 דמוקרטים ורפובליקנים בסנאט. הצעת החוק תחייב את ממשלת ארה"ב, בין היתר, לקבל צו לפני השגת נתוני מיקום סלולריים, ותמנע מרשויות אכיפת החוק וסוכנויות אחרות לרכוש נתונים שכאלו על אמריקנים הן בארצם והן מחוצה לה, "אם הנתונים הושגו מחשבון או מכשיר של משתמש, או באמצעות הונאה, פריצה, הפרות של חוזה, מדיניות פרטיות או תנאי שירות". "אין סיבה שמידע שנאסף על ידי ברוקרי נתונים יטופל בצורה שונה מאשר אותם נתונים המוחזקים על ידי חברת הטלפון או ספק הדואר האלקטרוני שלך", אמר סנטור רון ווידן הדמורטי עם הצגת ההצעה. "הצעת החוק הזו סוגרת את הפרצה המשפטית, ומבטיחה שהממשלה לא תוכל להשתמש בכרטיס האשראי שלה כדי להפעיל את התיקון הרביעי". המחלקה האמריקנית לביטחון המולדת לא הגיבה לדו"ח החדש ולטענות ה-ACLU.

אינפוביפ (Infobip) פותחת סניף בישראל – כך נודע לאנשים ומחשבים. החברה פיתחה פלטפורמת תקשורת וניהול מוקדי שירות לקוחות בענן. היא מכוונת בשלב הראשון להציע את הפתרון שלה לחברות היי-טק וסטארט-אפ בעלות לקוחות ברחבי העולם. באמצעות פלטפורמת התקשורת כשירות (Communications-as-as-Service – CpaaS) שהיא פיתחה, אינפוביפ מסייעת לעסקים בעולם לתקשר עם לקוחותיהם בצורה המשכית בערוץ המתאים להם ובזמן הנכון, על מנת להגדיל נאמנות ומכירות. הפלטפורמה כוללת פתרונות לניהול קשר רב ערוצי, אימות משתמשים, וכן ניהול זהויות והקונטקט סנטר של החברה. היקף ההשקעה בסניף הישראלי לא נמסר, אולם גורמים בשוק העריכו אותו במיליוני שקלים. בשלב הראשון יכלול המשרד בישראל נציגי מכירות ונציגים טכניים, ואלה יקבלו סיוע ותמיכה מסניף החברה באירופה. כרגע לא ימונה מנהל ישראלי לסניף, ובראשו יעמוד מיזרה הנדז'יק, חבר הנהלת אינפוביפ ומנהל מכירות אירופה בחברה. חוויות תקשורת עם הלקוחות בכל שלבי הקשר הפלטפורמה של אינפוביפ מסייעת לעסקים לבנות חוויות תקשורת עם הלקוחות בכל השלבים של הקשר, באופן רב ערוצי – מסרונים, מיילים, ווטסאפ ביזנס, קשר קולי ומסנג'ר. אחד המניעים לפתיחת הסניף בארץ הוא כי בישראל קיים שפע של חברות תוכנה כשירות (SaaS), שצומחות במהירות וזקוקות להגדיל את הגישה ללקוחות גלובליים בערוץ המועדף עליהם ובזמן הנוח להם. אינפוביפ הוקמה ב-2006 בקרואטיה ומטה החברה נמצא בבירת המדינה, זגרב. יש לחברה משרדים ביותר מ-70 מדינות, והיא מציעה טכנולוגיה עם יכולת להגיע למעל שבעה מיליארד מכשירים ו-"דברים" ביותר מ-190 מדינות, המחוברים ישירות ל-700 רשתות טלקום. גורמים בענף העריכו כי "חברות ישראליות צעירות, שצומחות במהירות, יכולות לנצל תוכנית של החברה שמיועדת לסטארט-אפים. התוכנית נועדה לאגד יחד את הסטארט-אפים החדשניים בעולם ולתת להם גישה לכלים שהם זקוקים להם על מנת להתחבר ולהתקשר עם לקוחות באמצעות ערוצי תקשורת מגוונים". איוון אוסטוג'יק, מנכ"ל אינפוביפ, אמר כי "ישראל מהווה שוק משמעותי ואסטרטגי עבורנו, בשל היותה מרכז חדשנות והיותה בית ליותר מ-6,000 חברות סטארט-אפ וכ-80 חברות חד קרן. רבות מחברות התוכנה כשירות, הצומחות במהרה, וחברות אבטחת הסייבר מחפשות שותף בתחום התקשורת שיסייע להם בקישוריות וגישה ללקוחות גלובליים. הפלטפורמה שלנו יכולה לעזור ללקוחות החדשים והקיימים שלנו בישראל ולשותפינו העסקיים להשיג קשרים בעלי יותר משמעות עם לקוחותיהם ברחבי העולם".

דדי דבורסקי, מאגדות ה-IT הישראלי, הגיע לבקר במאורת הנמר ולעדכן בהחלטה האמיצה לפרוש אחרי כ-40 שנות קריירה פעילה ועמוסה. היה זה אחד הביקורים המרגשים ומלאי הזיכרונות "במאורת הנמר" – של המנכ"ל האגדי של נס-פרו (NessPRO) – קבוצת ייצוג והפצת המוצרים של נס (NESS), שחוגג בימים אלו 40 שנים של עשייה משמעותית וקריירה מרשימה ומלווה את תעשיית ה-IT בישראל מראשית ימיה. דבורסקי החל את דרכו בממר"ם ואף שירת שם כקצין בדרגת סרן. עם שחררו, ובאקראי, הצטרף לטכם – מחברות הענק ואבני היסוד במערכות המידע בישראל, שם ייסד למעשה את תחום המוצרים והטכנולוגיות, שילווה אותו בהצלחה לאורך כל שנות הקריירה. אחרי שנים של תפקידים עסקיים וניהוליים מרתקים ומלאי חדשנות, הצטרף לנס לפני 22 שנים ( NESS נוסדה על בסיס מיזוג של שש חברות טכנולוגיה, בהן טכם). מאז, ולמשך 22 שנים, הרחיב, פיתח וניהל דבורסקי את אחת הקבוצות המפוארות והגדולות בעולם המוצרים בישראל. לצד זאת, ולאורך כל השנים, יעידו העמיתים, ניהל דבורסי עסקים עם כל מנהל מערכות מידע בתעשייה המקומית ושותפויות רבות עם חברות מוצר מהארץ ומהעולם בהצלחה גדולה. מפגש זה היה צר מלהכיל את הזיכרונות והחוויות, והסתיים בהבטחה לעוד הפתעות ותמונות חבריות.

יבמ סיימה את הרבעון השני של השנה עם תוצאות טובות, בפרט ברווח התפעולי, שרשם עלייה תלולה. גם ההכנסות, שעקפו את תחזיות האנליסטים, והרווח הנקי עלו בתקופה זו, אם כי בשיעור מתון הרבה יותר. לעומת זאת, את המחצית הראשונה של השנה סיים הענק הכחול עם תוצאות מעורבות: עלייה בהכנסות וזינוק ברווח התפעולי לצד ירידה ברווח הנקי. החברה סובלת לא מעט מהדולר החזק, שגרם לה ברבעון המדווח הפסד של כ-900 מיליון דולר. על פי ההערכות, בשנה כולה הוא יגרום ליבמ הפסד של כ-3.5 מיליארד. למרות זאת, הרווח הנקי של החברה לא עבר לירידות, אלא עלה ב-5.1% ל-1.4 מיליארד דולר. הרווח הנקי למניה גדל ב-4.1% ועמד על 1.54 דולר. מה שהשפיע לטובה על סעיף הרווחיות היה הגידול הרב יותר בהכנסות מאשר בהוצאות: אלה עלו ב-9.3% ל-15.5 מיליארד דולר וב-5.7% ל-14.1 מיליארד, בהתאמה. חלוקת ההכנסות מראה כי בצד החיובי, מכירות מוצרי התוכנה שלה עלו ב-6.4% ל-6.2 מיליארד דולר, שירותי הייעוץ עלו ב-9.9% ל-4.8 מיליארד ומכירות מוצרי התשתית זינקו ב-19% ל-4.2 מיליארד. מהפן השלילי, חלה ירידה של 30.1% בהכנסות משירותי מימון ל-146 מיליון דולר ונרשמה צניחה של 35% במכירות מוצרים אחרים ל-180 מיליון. נתונים נוספים מראים כי ההוצאות הגולמיות של יבמ גדלו ברבעון ב-13.8% ל-7.25 מיליארד דולר, הרווח הגולמי עלה ב-5.5% ל-8.3 מיליארד והרווח הגולמי השולי עמד על 53.4%. בסעיפים התפעוליים, ההוצאות פחתו ב-5.4% ל-6.6 מיליארד דולר והרווח זינק, כאמור, ב-88.88% ועמד על 1.72 מיליארד. מה באשר למחצית הראשונה? אל מול התוצאות הטובות ברבעון השני, המגמות במחצית הראשונה של השנה היו מעורבות, כאמור. כך, ההוצאות רשמו עלייה של 4.33% ל-27.4 מיליארד דולר, ההכנסות גדלו ב-8.5% ל-29.7 מיליארד, הרווח התפעולי זינק ב-103% ל-2.35 מיליארד ואילו הרווח הנקי פחת ב-6.8% ל-2.1 מיליארד. הסיבה לכך היא הוצאות שהיו קשורות בפעילויות שבוצעו בתקופה המקבילה בשנה שעברה – והופסקו. ארבינד קרישנה, מנכ"ל יבמ, אמר עם פרסום התוצאות כי "במהלך הרבעון הצגנו גידול מוצק בהכנסות, לרבות באזורים הגיאוגרפיים שאנחנו מוכרים בהם את תוצרתנו. הצגנו ביצועים טובים ביותר ואנחנו מעריכים שבמהלך 2022 כולה נציג ביצועים ברף העליון של ההערכות שלנו".

באחרונה עלו שלל ספקולציות בקרב אנליסטים על האפשרות שנטפליקס משתפת פעולה עם מיקרוסופט על רקע איזושהי תוכנית סודית הקשורה לאפשרות של מיזוג או רכישה. את ההשערה הזו מחזקת אנליסטית בכירה מנידהאם, לורה מרטין, שטוענת כי זו כנראה הכוונה של נטפליקס. בשבוע שעבר הודיעה חברת הסטרימינג, כי תעבוד עם מיקרוסופט כשותפת טכנולוגיית הפרסום הגלובלית שלה כאשר תשיק שכבה טכנולוגית לתמיכה בפרסומות. אחת הסיבות להערכה של מרטין היא, שעל אף שהייתה יכולה לעבוד עם חברות אחרות – בהן גוגל, רוקו ו-NBCUniversal של קומקסט, שלכולן יש פלטפורמה מפותחת, היא בכל זאת החליטה על שיתוף פעולה עם מיקרוסופט, שעדיין צריכה להשלים את שילוב הטכנולוגיה שרכשה מ-AT&T בסוף השנה שעברה כדי לספק לנטפליקס את הטכנולוגיה. עוד ציינה מרטין, כי "כל השחקנים האחרים, שהיו מאפשרים לנטפליקס להיכנס מהר יותר לפרסום, לא יכולים לקנות אותה – או שהם קטנים מדי, או שהרגולטורים לא ייתנו לגוגל להשתלט על נטפליקס, כי הרגולטורים רוצים שגוגל תהיה קטנה יותר, לא גדולה יותר. אז יכול להיות שהמשחק האמיתי כאן הוא, שנטפליקס מנסה להתקרב למיקרוסופט בתקווה שאחרי ש'תעכל' את רכישת אקטיוויז'ן בליזארד (Activision Blizard), תרכוש מיקרוסופט אחריה את נטפליקס, שתהיה מעין השלמת תוכן וידיאו, תוכן וידיאו מובחר, נוסף על אקטיוויז'ן, שנמצאת במרחב משחקי הווידיאו". נטפליקס, שהודיעה כי תשיק שכבה חלקית לתמיכה בפרסומות עד סוף 2022 במטרה להאיץ את צמיחת המנויים וההכנסות שלה, עדיין לא הודיעה על גיוס של מנהל פרסום בכיר, ולדעת מרטין, ההחלטת על הספק המרכזי לשילוב הפרסומות הייתה צריכה להגיע לאחר גיוס כוח אדם מתאים. מנגד, אדריכל הטכנולוגיה לשעבר של נטפליקס, דיוויד רונקה, שעומד כיום בראש טכנולוגיית הווידיאו בפייסבוק, ציין שהשדרה של שירות הסטרימינג של נטפליקס מבוססת על תוכנת מיקרוסופט, כולל Windows Media ו-ActiveX. ללא קשר לקשיים שלה בוול סטריט ולירידה בשווי השוק שלה, פניית נטפליקס לשותף טכנולוגי מהימן אינה מהווה בהכרח רמז ישיר לעסקה כלשהי. עם זאת, להערכת האנליסטית, נטפליקס לא תוכל להגיע לשוק עם פרסומות לפחות עד אמצע 2023, והיא טוענת, כי "נראה שלנטפליקס אין זמן הגעה לשוק בעדיפות שהיא זקוקה לה".

מיקרוסופט תכננה להוציא גרסה 'מעודנת' יותר של Surface Duo 2 – גרסה מעודכנת של הטלפון/טאבלט כפול המסכים שלה, המבוסס על מערכת ההפעלה Windows. הדבר התגלה לאחר מכירה באיביי של דגם המכשיר, שהוצג כדגם פיתוח. המכשיר נמכר במהירות, ולא ידוע באיזה סכום, ונעלם מהחנות המקוונת, אך תמונות שלו הספיקו להישמר ברשת והן חושפות שמבחינה עיצובית יש הבדל אחד מהותי לעומת ה-Surface Duo 2 'הרגיל' – מאחור יש רק שתי מצלמות במקום שלוש, ובנוסף בליטת המצלמה פחות בולטת. מעבר לכך אין שינוי מהותי בעיצוב החיצוני. Images of a mid-range Surface Duo prototype have leaked online, revealing a paired back Surface Duo 2 designed to target a lower price bracket. The device is codenamed Cronos, but it was canceled late last year. Here's what I know: https://t.co/MWiqzU5hkN — Zac Bowden (@zacbowden) July 18, 2022 לגבי הטכנולוגיה של גרסת ה-Lite שלא ראתה אור אין ממש פרטים, אבל ידוע כעת שבמיקרוסופט חיפשו ליצור מכשיר שיהיה הרבה יותר ידידותי למשתמש, בעיקר בשורת המחיר. מעבר להסרת מצלמה, ייתכן גם שהמעבד היה אמור להיות חלש יותר מה-Snapdragon 888, בו צויד ה-Duo 2. מיקרוסופט לא ירדה מפרויקט ה-Surface Duo. למעשה לפי הטענות הסיבה שהיא ירדה מגרסת הלייט של Duo 2 הייתה במטרה למקד משאבים ומאמצים בדור השלישי של המכשיר. הצפי הוא מתישהו באמצע 2023.