09:29:24 | ◀︎ | האקרים פרו אירנים תקפו בסייבר את אתר משרד הבריאות | |
10:47:00 | ◀︎ | הושלם פרויקט שדרוג והרחבת תשתיות גישה מרחוק בבנק ישראל | |
10:50:33 | ◀︎ | יריב צפריר ימונה למנכ"ל ועידן | |
11:31:49 | ◀︎ | הנמר בדרכים: חגיגות 63 שנים להקמת ממר"ם | |
11:54:11 | ◀︎ | האם תוכנית הבינה המלאכותית הלאומית תתעכב בגלל הבחירות? | |
11:57:44 | ◀︎ | עדיף מאוחר מאף פעם? על מודל התשלומים BNPL שסוחף את העולם | |
12:32:32 | ◀︎ | "קפטן אמריקה" מתגעגע לכפתור הבית של ה-iPhone 6S הישן שלו | |
12:50:04 | ◀︎ | מנכ"ל חדש למיה אנליטיקס: איתן טומשין | |
13:18:02 | ◀︎ | "הבנקים חייבים להשתנות ולהבין שהם חברות טכנולוגיה" | |
13:20:17 | ◀︎ | עקב חוק ההפלות: הקונגרס קורא ל-FTC להסדיר VPN, מחשש להפרת פרטיות | |
13:27:19 | ◀︎ | רד האט קיימה מחנה קיץ לתלמידים מצטיינים בתוכנית "ניצנים" | |
13:47:23 | ◀︎ | שבב של תקווה | |
13:51:57 | ◀︎ | מלם תים הטמיעה ב-DHL מסוף אווירי | |
14:28:05 | ◀︎ | "אתגר כוח האדם – המעכב הגדול בהתקדמות הטכנולוגית של צה"ל" | |
16:08:24 | ◀︎ | דו"חות חדשים: פגסוס שימשה למעקב אחרי תומכי דמוקרטיה בתאילנד | |
16:13:06 | ◀︎ | מי החברה שתקים את מרכז המחשוב הקוואנטי בישראל? |
הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
18/07/22 11:57
9.41% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אחד הדברים שתמיד מדהימים אותי הוא כמה מהר כסף יכול להשתנות כדי להמשיך לבצע את תפקידו: לנהל את העולם. ברגע שהמציאות שלנו משתנה, כמעט מיד קמים מודלים פיננסיים או טכנולוגיות שמבטיחים שנמשיך לסחור ולשלם. הכסף משתנה כמעט באותה המהירות שבה משתנים חיינו.
שנת 2020 הייתה אחד הזרזים הגדולים לחדשנות פיננסית. כאשר מיליארדי בני אדם נדרשים לשבת בבית במקום לצאת למשרד או לבלות, יש לכך השלכות פיננסיות רבות. אחת מהן היא העלייה העצומה בקניות אונליין, עלייה של כ-55% ביחס לתקופה של לפני הקורונה. נכון, חלק מהרכישות היו של מצרכים ופריטים קיומיים, אבל חלק עצום נועד להפגת השעמום או שהתבצע בשם ה'לייפסטייל' שתרבות הצריכה מקדשת.
כאן מתחילה הבעיה עבור מיליוני אנשים. בישראל, פתרונות כמו מסגרת אשראי או פריסה לתשלומים מובנים מאליהם. אולם במחוזות כמו ארצות הברית ואירופה הם לא קיימים כלל, או רק בתנאים מסוימים ומחמירים. כפי שאמר אחד מחברי שחי בבלגיה: "אם אני במינוס 100 יורו, אני משקשק".
עד לאחרונה הפתרון החוקי הכמעט יחיד של אדם במצוקת תזרים היה הלוואה מהבנק או מחברת האשראי. כיום, תודות לפיתוחים האחרונים בעולמות הפינטק, מי שרוצה לקנות בסכום גבוה ממה שיש לו, יכול בלחיצת כפתור לקנות עכשיו ולשלם אחר כך – כלומר, Buy Now Pay Later, או בקיצור BNPL. מדובר בתעשייה שזינקה במהירות: ב-2020 היא גלגלה כ-100 מיליארד דולר, ועד 2025 צפויה לגלגל כטריליון.
'קנה עכשיו, שלם אחר כך', BNPL. אילוסטרציה. צילום: BigStock
BNPL: מיקרו-הלוואות למיליוני לקוחות
זה עובד ככה: גולש מצא ברשת פריט שהוא מעוניין לרכוש, למשל נעלים שעולות $150, אבל בחשבון הבנק שלו יש רק $100. הוא יכול לחכות עם הרכישה עד המשכורת, או להתקין את אחת מאפליקציות ה-BNPL הפופולריות שמתממשקות עם האתר שממנו הוא מעוניין להזמין, ולרכוש את הנעלים בשלושה תשלומים של $50 כל אחד. אם זה נשמע פשוט, זה בגלל שזה ככה. סרטון הדגמה של Klarna
למעשה, זה כל כך פשוט ש-BNPL יצר שיבוש משמעותי בעולם התשלומים בשלוש השנים האחרונות. לדוגמה, בשנת 2021 כ-37% מתושבי ארה"ב השתמשו בשירות BNPL כלשהו לפחות פעם אחת. בשוודיה, מולדתה של Klarna – האפליקציה השולטת בתחום – כ-23% מהאוכלוסיה השתמשה בשירות BNPL כלשהו, ובגרמניה כ-19%.
השיבוש חל לא רק בצד הלקוחות, אלא גם בצד של העסקים שמתממשקים עם אפליקציות BNPL. לדוגמה, חברת Affirm – מובילה נוספת בתחום – דיווחה כי היא תומכת בכ-102,000 עסקים, תודות לשיתופי פעולה אסטרטגיים עם ענקיות קמעונאות כמו אמזון ושופיפיי. במקביל, ענקיות כמו אפל מפתחות פתרון BNPL אורגני משל עצמן, במקרה של אפל, בשילוב בנק גולדמן-זקס.
איך ספקיות ה-BNPL מרוויחות? חלקן גובות עמלה מהמכירה שעזרו לייצר. אחרות דורשות ריביות מסכום עסקה מסויים, או על איחור בתשלומים. כך או כך, עם שווי שוק שצפוי לעבור בקרוב את הטריליון דולר, האפשרויות לרווח עצומות.
כמה זה עולה לנו? ההשלכות של מודל BNPL
בשורה התחתונה, BNPL זה טוב או רע? תלוי. באופן לא מפתיע, שירותי BNPL זוכים לפופולריות רבה בקרב לקוחותיהם: כ-77% מהצרכנים שהשתמשו בשירות כזה העידו שמדובר בכלי שעוזר להם לקנות בנוחות רבה יותר. גם בעלי העסקים מרוצים, וכ-75% מהעסקים ששילבו התממשקות עם כלי BNPL אמרו שהוא עזר להם לצמוח.
אז BNPL זה דבר חיובי? התשובה יותר מורכבת. הרי המהות האמיתית של BNPL הוא שמדובר בהלוואה לכל דבר. וכמו שכל משקיע מנוסה יכול לומר, הלוואות טובות הן אלו שנלקחו להשקעות, לא לצריכה שוטפת. לעומת זאת, יישומי BNPL מתוכננים כדי לעודד הלוואות לטובת צריכה: הן זמינות כמו כפתור מהבהב באמצע המסך, ומאפשרות לצרוך מוצרים שכרגע אין תקציב עבורם. מורכבות נוספת היא שרובן ככולן של חברות ה-BNPL אינן מפוקחות כמו בנקים או גופי אשראי, שנוהגים לסרב להלוואות מסוכנות מדי.
הנה כמה נתונים ששופכים אור על בעייתיות ה-BNPL: כ-57% מצרכני BNPL העידו שהם מצטערים על לפחות קנייה אחת שעשו כי היתה יקרה מדי (מעיד על קנייה אימפולסיבית שהמודל מעודד), כ-33% העידו שלא יכלו לעמוד לפחות באחד מהתשלומים, וכ-66% העידו שלדעתם מדובר בשירות מסוכן פיננסית. בעיניי, נתונים אלו מעידים על גורמים נוספים שמשפיעים על השימוש ב-BNPL, כמו אלמנט התמכרות לפעולת הקנייה.
כיום העולם מתחיל להבין איך להתמודד עם אפליקציות BNPL. מדינות כמו אנגליה החלו בחקיקה שתהפוך את השוק לבטוח יותר עבור הצרכנים. גם מאחורי הקלעים השוק מתחיל להתאזן. לדוגמה, Klarna הגיעה ב-2021 לשווי שוק היסטרי של כ-46 מיליארד דולר (ובכך הפכה לסטארט-אפ הפרטי הרביעי בשוויו בעולם), אולם נכון לכתיבת שורות אלו שוויה ירד ל-6.5 מיליארד דולר סולידיים. שווי השוק של מתחרותיה הגדולות Affirm ו-Block (שבבעלות מייסד טוויטר ג'ק דורסי) אף הוא נחתך משמעותית ב-76% ו-48%, בהתאמה.
ואיך הצרכנים צריכים להתמודד עם BNPL? האם ינצלו זאת ככלי פיננסי או יכנסו לחובות? זו השאלה האמיתית. אפשר רק להמליץ להורים לסגל לעצמם הרגלי צריכה אחראיים ולהנחיל אותם לילדיהם בגיל מוקדם. כי בני הדורות הצעירים הם קהל היעד העיקרי של BNPL – ונראה שהאפליקציות האלו כאן כדי להישאר.
הכותב כיהן כמנמ"ר מימון ישיר וכיום משמש כיועץ טכנולוגי לארגונים ומנכ"ל חברת הייעוץ New Advice
18/07/22 12:32
8.24% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אפל אולי לא תשמח לשמוע זאת: כריס אוונס, השחקן והבמאי האמריקני המוכר בדמותו של קפטן אמריקה ביקום הקולנועי של מארוול סיפר בראיון עיתונאי שהוא עדיין מעדיף את ה-iPhone 6S הישן שלו עם כפתור הבית.
בחודש שעבר חשף אוונס באינסטגרם ובטוויטר, כי סוף סוף נפרד מה-iPhone 6S הנאמן שלו, ששירת אותו כמעט שמונה שנים, וכעת, לאחר כמה שבועות של שימוש במכשיר החדש (iPhone 12 Pro), הוא עדיין מתגעגע לדגם הוותיק.
אוונס גם התלונן שהמכשיר החדש כבד מדי ולא נוח. "אני מרגיש שהטלפון החדש שלי כבד מדי. אני יודע שזה הופך אותי לדינוזאור הזקן ביותר בעולם, אבל הבעיה היא… כשאני מחזיק אותו, אני משתמש בזרת כדי לתמוך בו, וזה מרגיש כבד מדי. זה כבד מדי". הוא לא היחיד, דרך אגב. ב-2019 צייץ הנשיא לשעבר, דונאלד טראמפ, ש"הכפתור היה טוב בהרבה מההחלקה".
כזכור, אפל נפרדה סופית מכפתור הבית ב-2017, עם דגמי ה-iPhone X.
עם כל הצער, כרגע לא נראה שאפל מתכננת להחזיר את הכפתור האהוב, אבל מי שמתגעגעים אליו יכולים אולי להתנחם בכפתור בית וירטואלי מבוסס תוכנה של AssistiveTouch, שניתן למקמו בכל מקום על המסך.
18/07/22 12:50
8.24% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
איתן טומשין (52) מונה למנכ"ל מיה אנליטיקס, נציגת SAS בישראל.
לטומשין ניסיון עשיר של יותר מ-20 שנים בתפקידי ניהול בכירים בחברות IT, כאשר בתפקידו האחרון כיהן בקבוצת אמן כמנהל פעילות החברה הבינלאומית Twilio. לפני כן כיהן כמנהל חטיבת המוצרים האסטרטגיים בבינת תקשורת מקבוצת רד-בינת, ובתפקידיו הקודמים כיהן כמנכ"ל בקבוצת טופ סולושנס ובתפקידים בכירים במשרד הביטחון, ביבמ ובמיקרוסופט.
טומשין הוא בעל תואר ראשון (BA) בכלכלה ובמינהל עסקים, תואר שני (MBA) בהצטיינות יתרה מ-NYIT וכן תואר שני בהצטיינות (MPH) מאוניברסיטת תל אביב.
טומשין מחליף את רונית לפידור-בלו, שהחליטה לפרוש לאחר 28 שנים בחברה, מתוכן שמונה שנים כמנכ"לית, תוך הובלת החברה בהצלחה, ולפנות לכיוונים אחרים, ובין השאר להגשים חלום ולהוביל בלוג לתיירות וטיולים בעולם תחת השם Bellogger.
"אני נרגש לעמוד בראש חברה המספקת את הפתרונות המובילים בתחום האנליטיקה, שהוכחו כאפקטיביים ביותר להשגת תובנות ושיפור ביצועים בכל הסקטורים", ציין טומשין לאחר מינויו. "תודה מיוחדת לרונית לפידור-בלו על הפעילות הענפה שהובילה במהלך כהונתה בהצלחה מרובה".
18/07/22 13:47
8.24% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מחלקת המסחר בארה"ב פרסמה בתחילת השנה דו"ח פסימי, ולפיו משבר המחסור בשבבים, שיצר גאות של ביקושים, מהווה זרז לאינפלציה הגואה והוא צפוי להימשך זמן רב מהצפוי ולגלוש לשלהי 2024. המחסור, לפי הדו"ח, צפוי להביא לעיכובים משמעותיים בענפים רבים, לרבות תעשיית הרכב, המכשור הרפואי וענפי האלקטרוניקה. העובדה שייצור שבבים הוא תחום יקר במיוחד, המאופיין בחסמי כניסה גבוהים, תורמת אף היא לעליית מפלס החרדה ממחסור.
"כמעט בכל התחומים, שרשראות האספקה הבינלאומיות עמדו בשנתיים האחרונות בפני אתגרים בסדרי גודל שלא היו מעולם", אמר אריה בן-שמואלי, מנכ"ל משיק, חברת ייעוץ העוסקת בשרשראות רכש ואספקה. "מגיפת הקורונה, בשילוב המלחמה על אדמת אירופה, הציבו את נושאי הרכש ושרשרת האספקה במרכז התודעה הציבורית. פונקציית הרכש בארגונים הוכיחה עצמה, שוב ושוב, כמרכיב חיוני שנדרש להגיב במהירות לאתגרים על מנת לייצר ולשמר רציפות עסקית וכלכלית".
לדבריו, "גלי ההלם הכו במערכי האספקה של ארגונים באופן חוצה מגזרים, ובצד תעשיות שנפגעו בצורה קשה, כמו תעשיית המזון, גם תחומים אחרים לא נמלטו ממצוקת חומרי הגלם ברמה העולמית".
"בהקשר לתעשיית השבבים", הסביר, "מהפכת דור 5, המעבר לשימוש ברכבים חשמליים ואוטונומיים עתירי מחשוב ומלחמת הסחר ארה"ב-סין, הובילו לקשיי אספקה בענף ולמשבר שבבים גלובלי. לאלו התווספו אסונות טבע והפרעות נוספות, שהשביתו פסי ייצור. כולם יחדיו יצרו ביקוש עצום, שמשפיע על חברות השבבים בארץ ובעולם".
מהדרישה הגוברת נהנות יצרניות לוחות הסיליקון שמשמשים כבסיס לשבבים, והחברות שמייצרות את מכונות הדפסת השבבים. התחזיות צופות שהמחסור בשבבים לא ייעלם גם בעוד שנתיים, שכן יצרניות הרכיבים אינן מסוגלות לעמוד בדרישה הגוברת, למרות הקמה מהירה של מפעלים חדשים. "שבבים מניעים את כלל מכשירי האלקטרוניקה בעולם – החל בצעצועים קטנים, עבור במכשירי צריכה ביתיים ומכשור רפואי ועד למערכות נשק מתקדמות", פירט בן-שמואלי. "משבר השבבים העולמי ממחיש את חשיבותם הקריטית של הרכיבים הזעירים ואת השפעתם על כל תחומי החיים, ובה בעת מבהיר, שטכנולוגיה אפרורית זו הפכה לסוגיה גיאו-אסטרטגית גלובלית של ממש. בדומה לדרך שבה התייחסו בעבר לנפט המזרח-תיכוני, השבבים הפכו למשאב שהעולם תלוי בו, ופגיעה בשרשרת האספקה שלהם עלולה לגרור השלכות על היציבות העולמית".
האירועים האחרונים, ציין, "הדגישו שזווית ראיית הרכש היא לא רק עניין של לוגיסטיקה ועלות, אלא גם של חדשנות עסקית, תגובתיות מהירה ויצירתיות מסחרית, כשחברות ההיי-טק נדרשו לכך יותר מבעבר. חברות רבות העלו את רמות המלאי שלהן ובמקביל גם הביקוש למוצריהן עלה. בצד מגמה זו, ניכר המחסור במפעלי ייצור המסוגלים לתת מענה. כך, יש מחסור של ממש ברכיבים וגם עליות מחירים של הרכיבים הללו".
"על מנת להתמודד עם עליות המחירים ועם החוסרים", הסביר, "חברות רבות מחפשות מענה בתחום המיקור (Sourcing), איתור מקורות אספקה חלופיים. מטרתו לסייע לתעשייה להמשיך להניע את הגלגלים תוך ניהול וביזור הסיכונים". החדשות הטובות הן, ציין, "שמומחים בתחום הרכש הבינלאומי יודעים למצוא פתרונות לשמירה על זרימת חומרי הגלם. איתור מקורות ההספקה החלופיים מתבצע תוך כדי תנועה מהירה ובמקביל לתנודות השוק. ארגז הכלים בתחום המיקור כולל פתרונות כמו הרחבת מעגל הספקים ומציאת ספקים חלופיים, איתור שווקים רלוונטיים חדשים וגם בחינת שימוש בחומרים תחליפיים, בלא לפגוע באיכות המוצר הסופי, כמו למשל מעבר משימוש בפלסטיק לפלסטיק ממוחזר".
"כבר ב-2020", סיכם בן-שמואלי, "חברות רבות, בהן גם לקוחות שלנו, החליטו להעלות באופן משמעותי את המלאים על מנת לשמור על רציפות תפקודית. סיבה נוספת להגדלת המלאים ב-2020 הייתה מחירי רכיבים נמוכים. כיוון שגידול במלאי החברות היה תופעה עולמית, מהר מאוד המגמה התהפכה והדבר יצר ביקוש גדול, שגרר בתורו מחסור ועלייה במחירי הרכיבים השונים. הפתרונות שהצענו כללו את הגדלת המקורות על ידי איתור ספקים חדשים, הנצלה של רכיבים מציודים ומלאי שלא היו בשימוש, וקנייה מדילרים ומשוק משני. אנו עובדים עם השותפים העסקיים שלנו ב-62 מדינות ומאפשרים להגיע בקלות יחסית למקורות חלופיים, המאפשרים ללקוחות שלנו להתמודד עם המצב המורכב בשווקים".
18/07/22 13:20
7.06% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
שני מחוקקים דמוקרטים בכירים בקונגרס האמריקני קראו באחרונה לנציבות הסחר הפדרלית, ה-FTC – שהיא הסוכנות הממשלתית המקדמת הגנת צרכנים – לטפל במה שהם מכנים "פרקטיקות מטעות" המבוצעות על ידי חברות המציעות שירותי VPN.
מסתבר שהקריאה קשורה להכרעת בית המשפט העליון, שביטל באחרונה את פסיקת רו נגד וייד, ואיתה את הזכות לבצע הפלה במדינות שונות בארה"ב. להכרעה זו יכולה להיות השפעה גם על חלק מזכויות היסוד של הפרטיות, כאשר סוכנויות אכיפת החוק האמריקניות יכולות כעת לחקור היסטוריה של גלישה באינטרנט – כמו חיפושים היכן וכיצד להפסיק הריון, חיפוש אחר מתקנים ייעודיים להפלות במדינות שבהן עדיין מותר להפיל, וחיפוש אחרי גלולות או אמצעי היום שאחרי.
חיבור לאינטרנט דרך שירותי VPN (ר"ת Virtual Private Network) – או בעברית 'רשת פרטית וירטואלית' – כך לטענת הסנאטורים, מסכן גולשים, שכן הוא מאפשר להפר את פרטיותם, בעוד שהם משוכנעים שהחיבור דווקא מאובטח.
מחקר: 75% מספקיות ה-VPN מפרסמות את שירותיהן בצורה "מטעה"
הסנאטורית אנה אישו, חברת בית הנבחרים של מדינת קליפורניה, והסנטור רון ווידן ממדינת אורגון, מבקשים מה-FTC לעצור ספקיות VPN – שלדבריהן ממשיכות לפרסם מודעות הונאה ולהכריז מידע מטעה לגבי הפרטיות שמציעים השירותים שלהם.
חברי הפרלמנט ציטטו מחקר של Consumer Reports, שמצא כי 75% מספקיות ה-VPN מפרסמות את השירותים שלהן בצורה "מטעה", מה שמצביע על הפצת 'מידע מוליך שולל' מטעמן, שעלול להוביל את מי שמחפש תוכן על הפסקת הריון להאמין כי אכן נתוני גלישתו מוגנים ומוצפנים – אך לא תמיד המצב הוא כזה. המחוקקים טוענים כי הפרסום הזה מעניק לגולשים "תחושת ביטחון מזויפת".
שני הסנאטורים ביקשו מה-FTC לנקוט בפעולה דחופה להגבלת שיטות עיבוד הנתונים "הפוגעניות והמתעתעות" על ידי חברות המציעות שירותי VPN, וזאת מתוך צורך דחוף בהגנה על משתמשים המחפשים מידע על הפסקת הריון.
הסנאטורים הפצירו ב-FTC ליצור חוברת עבור כל מי שמחפש מידע שכזה בנושאי הפלות, תוך הדגשת הסיכונים והיתרונות של חיבורי VPN, כדי להבהיר שלא תמיד הגולש מוגן אוטומטית דרכם, ושחלק מהספקיות אינן מציעות מדיניות מאובטחת, ופועלות בתחומי שיפוט שבהם פרטיות משתמשי השירותים שלהן עלולה להיפגע, לפעמים באופן מסכן חיים ממש.
"קבוצות הסברה גילו ששירותי VPN מובילים מציגים במכוון את הפונקציונליות של המוצר שלהם ואינם מצליחים לספק אבטחה מספקת למשתמשים שלהם", טענו ווידן ואישו. "אנו מודאגים מאוד מכך שהפרסום המטעה הזה נותן למבקשי הפלות תחושת ביטחון כוזבת בעת חיפוש אחר טיפול או מידע הקשור להפלות, ומעמיד אותם בסיכון גבוה יותר להעמדה לדין".
השניים שלחו מכתב ל-FTC ובו ציינו כי המשתמשים "חסרים כלים מעשיים" לבדיקת טענות אבטחה של ספקיות ה-VPN, מה שמאפשר להן להפיץ נתונים שעלולים להיות שגויים. "עם הפלות בלתי חוקיות, או בקרוב בלתי חוקיות, ב-13 מדינות ומוגבלויות חמורות ברבות נוספות, שיטות המידע הפוגעניות והמנצלות הללו פשוט אינן מקובלות", נאמר במכתב.
"אנו קוראים לוועדת הסחר הפדרלית לנקוט בפעולה מיידית כדי לצמצם שיטות מידע פוגעניות ומטעות בחברות המספקות שירותי VPN, על מנת להגן על משתמשי אינטרנט המבקשים הפלות".
הבטחה לאבטחה ב-VPN. צילומי מסך מאתר קספרסקי ונורטון.
ואכן, ספקיות VPN שהן גם חברות אנטי-וירוס מוכרות וענקיות, המציעות VPN ללקוחותיהן, מדווחות שהשירות המסוים שהן מציעות מספק גלישה מוצפנת ומאובטחת ביותר. כך למשל, לפי אתר קספרסקי, "VPNs מצפינים את תעבורת האינטרנט שלך ומסווים את הזהות המקוונת שלך. זה מקשה על צדדים שלישיים לעקוב אחר הפעילויות שלך באינטרנט ולגנוב נתונים. ההצפנה מתבצעת בזמן אמת".
גם באתר נורטון מצוין כי "גלישה באינטרנט או ביצוע עסקאות ברשת Wi-Fi לא מאובטחת פירושו שאתם עלולים לחשוף את המידע הפרטי והרגלי הגלישה שלכם. זו הסיבה ש-VPN צריך להיות חובה לכל מי שמודאג לגבי האבטחה והפרטיות המקוונת שלו".
ובהחלט אפשר, גם במקרים המדגימים את ההבטחות שהשירות מוצפן, שהספקיות מדויקות, אולם הסנאטורים ווידן ואישו חוששים מהפעמים שבהן קיים אי דיוק מטעה בתיאורים אלו, ומהשלכות הנושא על המשתמשים.
18/07/22 10:50
5.88% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מנכ"ל סלקום, דניאל ספיר, הודיע על מינויו של יריב צפריר, לתפקיד מנכ"ל חברת הבת של סלקום, ועידן, המעניקה פתרונות קונפרנסינג (שיחות ועידה) לעסקים בישראל.
צפריר (48) הוא אב לשלושה ומשמש בשנתיים האחרונות כמנהל מחלקת IoT ושותפים עסקיים בחברת סלקום, אחרי שמילא שורת תפקידי ניהול באגף העסקי של החברה, בהם מנהל תחום פתרונות תקשורת מתקדמים, מנהל תחום תקשורת קווית, מנהל תחום הגברת הכנסות ומנהל מחלקת ENT.
צפריר יחליף את המנכ"ל היוצא, ניר רונן, שכיהן בתפקיד במשך כעשור.
צפריר: "אחרי 20 שנה במגוון תפקידים מאתגרים באגף העסקי בחברת סלקום, אני גאה ונרגש להתחיל את תפקידי כמנכ"ל חברת ועידן, שהייתה לחלוצה בתחומה ומספקת כבר למעלה משני עשורים פתרונות איכותיים למגוון צורכי תקשורת עסקית רבת משתתפים. אני מודה לדניאל ספיר על האמון והבחירה. אפעל כדי שועידן תמשיך להוביל ולהיות פורצת דרך בענף ותניב הישגים גם לקבוצת סלקום כולה".
דניאל ספיר: "אני מאחל ליריב הצלחה רבה, עשייה והנאה בתפקידו החדש והמאתגר בהובלת חברת ועידן. אין לי ספק שיכולותיו המקצועיות של יריב, והחתירה לניפוץ תקרות הזכוכית, בשילוב ניסיונו הניהולי לאורך השנים, יתרמו רבות למינוף העשייה ב-ועידן ולקבוצת סלקום כולה. בשמי ובשם הדירקטוריון, הנהלת סלקום ועובדי הקבוצה כולה, מודה לניר על תרומתו הרבה ל-ועידן ולקבוצת סלקום, והצלחה בדרכו החדשה".
18/07/22 13:18
5.88% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"הבנקאות עוברת מזו המסורתית לבנקאות המחר. התעשיות הפיננסיות עוברות מהפכה, הן הופכות לטכנולוגיות יותר, משום שהבנקים מבינים שהבנקאות המסורתית לא יכולה לאפשר את הצמיחה בעידן הכלכלה הפתוחה. הם חייבים להשתנות ולהבין שהם חברות טכנולוגיה", כך אמר שי רוזנברג, מנכ"ל פינטקה וראש תחום הדיגיטל בבנק לאומי.
רוזנברג דיבר בכנס Fintech Junction 2022 של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה בבורסה בתל אביב. פינטקה היא חברה בת של בנק לאומי, שהוקמה לאחר שהבינו שם שכדאי להם להשתנות ולשתף פעולה עם חברות הפינטק. לדבריו, "הבנקאות המסורתית עובדת בסביבה סגורה, שלא מאפשרת לעשות כלום עם המידע. אנחנו, בבנק לאומי, הבנו שאם אנחנו רוצים להתאים את עצמנו לעידן הכלכלה הפתוחה, עלינו לפרוץ את הסביבה הסגורה שכבנק מסורתי היינו בה ולהביא חדשנות גם מבחוץ".
"אנחנו עוברים לאט ובהתמדה מסניפים לשירותים דיגיטליים", ציין רוזנברג. "בנוסף, אנחנו נוקטים בגישת Open API, שפותחת את הבנק הרבה יותר לצדדים שלישיים ולהביא אלינו את החדשנות לא רק מאצלנו פנימה, כמו שהיה בעבר".
"פינטקה עובדת עם אקו-סיסטם שלם של מפתחים. יצרנו חברה חדשה וצוות חדש של מומחים, שהביאו אותנו לשנות את דרך החשיבה שלנו ואת הדרך שבה אנחנו משתפים פעולה עם חברות אחרות. אנחנו חושבים לא איך חברות הפינטק יכולות לסייע לנו אלא איך אנחנו יכולים לסייע להן, איך אנחנו נותנים להן את הכלים לטובת פיתוח השירותים שלהן והבאתם ללקוחות", סיכם רוזנברג.
"הפיל שבחדר: המערכות המסורתיות"
עידן יורפסט, סרוויס נאו. צילום: נתנאל טוביאס
דובר נוסף באירוע היה עידן יורפסט מסרוויס נאו, שדיבר על פתרון השירותים הפיננסיים של החברה. הוא ציין כי החברה נוסדה ב-2004 ויש לה מעל 17 אלף עובדים, מהם יותר מ-200 בישראל. מספר הלקוחות שלה בישראל עומד על יותר מ-60, ובכלל בעולם – על יותר מ-7,000, מהם כ-1,000 בעולם הפיננסי.
הוא ציין שהפתרון של סרוויס נאו לעולם הפיננסי הוא "פלטפורמה רובסטית וגמישה, שמתמקדת בחמישה אזורים בארגון: חוויית לקוח, חוויה טכנולוגית, חוויית עובד, חוויית התפעול בארגון והבנייה והתפעול השוטף של המוצרים".
בהמשך דיבר יורפסט על כוחות השוק והאתגרים בשוק הפיננסי. "הפיל שבחדר הוא המערכות המסורתיות", אמר. יורפסט נתן כדוגמה פגישה שערך באחרונה עם מנהל בנק, שהוא לא ציין את שמו: "אותו מנהל אמר שהוא לא יכול להתעלם מ-40 שנות השקעה. אמרתי לו שהוא לא צריך, כי מערכות לגאסי צריכות להיות חלק מהפעילות, ומה שצריך לעשות הוא לחבר אותן לטכנולוגיה החדשה".
"הארגונים נמצאים במרוץ" ציין, "כולם רוצים את הטכנולוגיה החדישה ביותר והטובה ביותר, כולם רוצים בינה מלאכותית ולימוד מכונה. השאלה היא איך, אחרי השקעות של אלפי דולרים, ארגונים מקשרים בין כל הטכנולוגיות כדי לפתח מוצרים טובים, משום שהם הם לא יעשו זאת, תהיה לכך השפעה רבה עליו ועל הלקוחות שלו. זה בדיוק מה שסרוויס נאו עושה. הפלטפורמה שלה מאפשרת עומסי עבודה אוטומטיים לחלוטין, עם נראות מלאה".
"לא צריך להחליף את המערכות המסורתיות אלא לקשר אותן, בתהליך אחד, עם חוויה אחידה ונראות", סיכם יורפסט. "לא משנה אילו שירותים פיננסיים רוצים להריץ ואם רוצים לעשות זאת בתוך או מחוץ לארגון – הפלטפרומה שלנו מציעה פתרון לכך".
18/07/22 13:51
5.88% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מלם תים ערכה פרויקט ב-DHL אקספרס ישראל. הפרויקט כלל יישום והטמעה של מודול מסוף אווירי במערכת ה-ERP שבחברה. הפרויקט ארך כשנתיים ועלותו נאמדת ביותר מחצי מיליון שקלים.
DHL ישראל עוסקת במשלוחי אקספרס בינלאומיים, שילוח בינלאומי ותובלה יבשתית וכן באספקת שירותי לוגיסטיקה עבור חברות גלובליות.
ל-DHL יש מערכת ERP FOCUS (קיצור של Forwarding Customs System) – פרי פיתוח של מלם מערכות. FOCUS היא מערכת ERP לעמילות מכס ולשילוח בינלאומי, פרי פיתוח של מלם תים. היא מטפלת בכל התהליך הממוחשב של עמיל מכס ומשלוחים בינלאומיים. המערכת כוללת פונקציות רבות, דוגמת שילוח, עמילות, בלדרות, הנהלת חשבונות ועוד.
במסגרת הפרויקט, הוטמעה מערכת המטפלת בכל משלוחי בלדרות, ניהול מכונת מיון, 'ממיינת', הנמצאת במסוף ובמערכות שונות של DHL, ניהול החלטות על טיפול במשלוחים, ניהול המלאי וחיבור של מערכות DHL לממיינת ולמערכות המחסן. זאת לצד חיבור והתממשקות ליתר מערכות הליבה של DHL. בנוסף, המערכת משמשת כמערכת לניהול התשלומים של המסוף.
מסוף עורפי אווירי במתחם איירפורט סיטי
שלמה מרקוזה, סמנכ"ל מערכות מידע ב-DHL. צילום: יח"צ
שלמה מרקוזה, סמנכ"ל מערכות מידע ב-DHL, אמר כי "לב העשייה שלנו נמצא בתהליך שחרור מהמכס, הן ביצוא והן ביבוא – מרגע נחיתת המטוס והובלת משלוחים ללקוחות עסקיים ופרטיים". לדבריו, "בעבר, כל התהליך התבצע במסוף המטען של ממן הנמצא בשדה התעופה, כולל אחסנה של משלוחים המעוכבים על ידי המכס, בכניסה או ביציאה מהארץ. בפרויקט החדש, הקמנו מסוף עורפי אווירי במתחם איירפורט סיטי, הכולל מחסן אלקטרוני, עם מערכת תשדורות חדשנית. כך, אנחנו מבצעים את כל תהליך השחרור מהמכס באופן עצמאי. הקמנו מכונת מיון גדולה מאוד, בה עשינו שימוש ברובוטיקה מלאה, אשר מסוגלת למיין 9,000 משלוחים בשעה, הכוללים חבילות בינוניות וקטנות וכן מעטפות. כך אנחנו יכולים למיין מהר מאוד את המשלוחים המגיעים למרכז המיון לאחר נחיתת המטוס".
לדבריו, "הפרויקט תרם לשיפור השירות ללקוחותינו, והוא מאפשר לנו למסור את המשלוח ללקוחות מהר יותר, מוקדם יותר, בעלות נמוכה יותר ובתנאי אחסנה טובים יותר. כך גם בהיבט היצוא – השינוי מאפשר לנו לאסוף את המשלוח מהלקוחות בשעה מאוחרת יותר – ועדיין להספיק לטיסות היוצאות לחו"ל פעמיים ביום". הוא הוסיף כי "מתקן המיון החדש שלנו בקריית שדה התעופה הוא הראשון מסוגו בישראל. הוא בעל יכולת מיון אוטומטית של משלוחים בכל משקל ומכיל שלוש קומות ושני ק"מ של מסועים חכמים. בשל פתיחת המתקן זה, התחלנו לפזר את כלל משלוחי היבוא המגיעים לישראל – ביום הנחיתה".
אלכס נמצוב, מנהל חטיבת פוקוס במלם תים. צילום: יח"צ
אלכס נמצוב, מנהל חטיבת פוקוס במלם תים, ציין כי "בשל גידול משמעותי בנפח המשלוחים, עלה צורך בהקמת מסוף מטענים עורפי עצמאי. זאת, על מנת לזרז את הטיפול במשלוחים ולצמצם את זמני ההמתנה של הלקוחות. המסוף מהווה מודול נוסף במערכת הקיימת ב-DHL ועובד בצורה אינטגרלית מלאה עם מערכת הבלדרות".
מיכל בן חור, מנהלת פרויקטים במלם תים. צילום: יח"צ
לדברי מיכל בן חור, מנהלת פרויקטים במלם תים, "במהלך הפרויקט, חיברנו בין מערכת FOCUS למכונת המיון. המערכת מעבירה את המידע למכונת המיון, אשר יודעת האם אפשר לשחרר את המשלוח לטובת הלקוח – או לאחסן אותו. ברגע שמתקבל מהמכס אישור לשחרור הסחורה מהמחסן, מתקבלת הוראה מהמערכת, ש'מדברת' עם האפליקציה של DHL, אשר יודעת להדליק אור ירוק מתחת למדף של החבילה, וכך המלקט יכול לקלוט את המשלוח ולשים אותו במקום הנכון במכונת המיון".