המיליארדר האמריקני היהודי ג'ורג' סורוס משקיע בטסלה: על פי הדו"ח הרבעוני שקרן ההשקעות שלו הגישה בסוף השבוע לרשות לניירות ערך של ארצות הברית, ה-SEC, הוא השקיע ברבעון השני 20.1 מיליון דולר בחברה, לאחר שקנה קרוב ל-30 אלף מניות שלה. לא מדובר בסכום גדול – זהו 0.4% בלבד מפורטפוליו ההשקעות של סורוס – אולם זוהי כניסה של אחד מעשירי העולם לחברה של האיש העשיר ביותר בעולם, אילון מאסק. סך כל ההשקעות של סורוס ירד ברבעון ב-664 מיליון דולר ועמד על 4.2 מיליארד דולר. ככל הנראה, מדובר בהשפעה של המשבר הכלכלי, לרבות בענף ההיי-טק, שבא לידי ביטוי בין היתר בירידה במניות של ענקיות טק רבות. מדד הנסדא"ק רשם ברבעון השני ירידה של כ-23%. סורוס מושקע בכמה וכמה מחברות הטכנולוגיה הגדולות, בהן טוויטר, שמאסק הודיע שירכוש אותה תמורת 44 מיליארד דולר – ונסוג בו. טוויטר הגישה בעקבות זאת תביעה נגד מאסק, בבקשה לאכוף עליו את הרכישה. הדיון הראשון בה יתקיים ב-17 באוקטובר. נכון לסוף הרבעון, סורוס אוחז בלא פחות מ-90 מיליון מניות של טוויטר בשווי של כ-80 מיליון דולר. בין החברות הנוספות שסורוס מושקע בהן נמצאות אמזון, אלפבית וסיילספורס. כך, הוא מחזיק ב-2.4 מיליון מניות בחברה של ג'ף בזוס, בשווי של 213 מיליון דולר. מספר המניות שלו באלפבית, החברה האם של גוגל, עומד על 53,175, והן שוות כ-116 מיליון דולר. כמו כן, יש לו 627.5 אלף מניות של סיילספורס בשווי כולל של 103.5 מיליון דולר. סורוס משקיע גם ב-Airbnb, אולם שם מדובר בהשקעה קטנה מבחינתו – פחות מ-4.3 מיליון דולר. יש לציין שסורוס הוא אדם עשיר, אבל לא אחד העשירים ביותר בעולם – הוא נמצא במקום ה-246 בלבד ברשימת עשירי ארצות הברית של בלומברג, עם הון בסך של 8.5 מיליארד דולר. במקום הראשון נמצא מזה תקופה ארוכה אילון מאסק, כאשר הונו הנוכחי עומד על 262 מיליארד דולר. לרישיון התמונה.

הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן פרסם הנחייה חדשה לגילוי מידע בעת רכישת מוצרים חכמים המחוברים לאינטרנט (IoT), החשופים לסיכוני סייבר, ודרכי ההתגוננות מפני הסיכונים הללו.  כעת קיימת חובה לגלות לצרכן בטרם הרכישה של מוצר IoT כי מדובר במוצר שעלול להיות מנוצל לרעה על ידי גורם זדוני לצורך ביצוע תקיפת סייבר. הגילוי חייב להיות להיעשות בטרם עשיית העסקה, ובכל שלבי העסקה, לרבות בשלבי השיווק והפרסום. כמו כן הגילוי חייב להיות ברור ומובן לצרכן, וכן באופן מובלט ככל שהוא ניתן בפרסום או בכתב אחר או בעל פה. ההנחיה נכתבה בשיתוף עם מערך הסייבר הלאומי. בתחילה זיהה מערך הסייבר הלאומי מקרים רבים של פריצה למכשירים חכמים המחוברים לאינטרנט של אזרחים וארגונים, כגון מצלמות ביתיות, מערכות "בית חכם", נתבים אלחוטיים, Smart TV, מוניטורים של תינוקות ועוד. עקב ממצא זה יצא היום (א') הממונה על הרשות להגנת הצרכן בהוראה חדשה המחייבת עוסקים לפרסם גילוי לצרכנים בדבר סיכוני הסייבר והדרכים להגנה מפניהם בעת ההתקנה. לצד התועלת שנובעת מחיבור מוצרים חכמים שונים לאינטרנט קיימים גם סיכונים, שכן מוצרי IoT המקושרים לאינטרנט חשופים לסיכוני סייבר ואבטחת מידע שונים. סיכונים אלו עלולים לפגוע במשתמש במספר דרכים, החל מפגיעה בפרטיות ודליפת מידע אישי ועד לנזק למוצר או לאדם. חוק הגנת הצרכן קובע את האיסור להטעות צרכן, במעשה או במחדל, בפרט מהותי בעסקה, כאשר אחד מהפרטים המהותיים הוא "השימוש שניתן לעשות בנכס או בשירות, התועלת שניתן להפיק מהם והסיכונים הכרוכים בהם". כמו כן, קובע החוק חובות גילוי ספציפיות, למשל "כל תכונה בנכס המחייבת החזקה או שימוש בדרך מיוחדת כדי למנוע פגיעה למשתמש בו או לאדם אחר או לנכס, תוך שימוש רגיל או טיפול רגיל". ההנחיה החדשה קובעת כי חובה לגלות לצרכן בטרם הרכישה של מוצר IoT כי מדובר במוצר שעלול להיות מנוצל לרעה על ידי גורם זדוני לצורך ביצוע תקיפת סייבר. יש לגלות לצרכן את החשיבות של החלפת סיסמה ראשונית, וכן לגלות איך ניתן להחליף את הסיסמה; אם היצרן צפוי לפרסם עדכוני אבטחה לגבי המוצר; משך הזמן שבו היצרן צפוי לפרסם עדכוני אבטחה למוצר; ויש לציין, באופן מפורט וברור, כיצד להתקין את עדכוני האבטחה. אם לא קיימת אפשרות להחליף סיסמה או לא קיימים עדכוני אבטחה למוצר, מדובר בפגם או באיכות נמוכה של מוצר, החייבים בגילוי. עו"ד מיכאל אטלן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. צילום: דוברות הרשות עו"ד מיכאל אטלן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן: "עם ההתפתחות הטכנולוגית ניתן לראות עלייה בהיקף השימוש במוצרי IoT. מוצרי IoT יכולים להיות מוצרים כדוגמת טלוויזיות חכמות, מזגנים, סטרימרים, בית חכם, דודים חשמליים, מוניטורים של תינוקות, מצלמות אבטחה ביתיות ועוד. בצד יתרונותיהם לצרכן של מוצרים אלה קיימים בהם סיכונים לצרכן, שכן מוצרי IoT המקושרים לאינטרנט חשופים לסיכוני סייבר ואבטחת מידע שונים. לאור זאת יש חשיבות גבוהה בגילוי מוקדם טרם הרכישה ובשלב השיווק לגבי הסיכונים הטמונים בשימוש במוצר מסוג זה וכי מדובר במוצר שעלול להיות מנוצל לרעה על ידי גורם זדוני לצורך ביצוע תקיפת סייבר". המלצות להגנה על מצלמה חכמה כדי לצמצם את הסיכון, במערך הסייבר הלאומי ממליצים על עשר פעולות פשוטות להגנה על המצלמה הביתית: החלפת סיסמת ברירת המחדל של המכשיר לסיסמאות מורכבות וייחודיות. התקנת מוצרי תוכנה של היצרן – מומלץ להימנע מהתקנת מוצרי תוכנה שאינם מתוצרת מקורית. ביצוע עדכוני תוכנה – עדכוני תוכנה מכילים לרוב תיקוני אבטחה, אשר מעלים את רמת ההגנה של המוצר מפני תקיפות, ומומלץ לבצעם עם הוצאתם בהתאם להמלצת היצרן. וידוא ההגדרות – לאחר כל עדכון תוכנה, ביקור טכנאי, טיפול או שדרוג יש לוודא שההגדרות או הסיסמאות לא שונו או הוחזרו לברירת המחדל. שמירת הסיסמה – אין להעביר את הסיסמה לגורמים אחרים, וכדאי להחליפה לעיתים תכופות. נתב ביתי – פריצה למכשירים חכמים יכולה להתאפשר גם באמצעות הנתב הביתי. מומלץ לשנות את שם הרשת, כך שלא יעיד על מאפייני הנתב, כגון דגם, יצרן, בעלים ומיקום, ולהגדיר סיסמה ייחודית לנתב. הזדהות חכמה – מומלץ להפעיל הזדהות חכמה, המכילה אימות נוסף לסיסמה במידה שקיימת אפשרות. הורדת יישומים מחנויות רשמיות – את האפליקציה למחשב או לנייד, שממנה ניתן לשלוט במכשיר, יש להוריד רק מחנות האפליקציות הרשמית.

קאוצ'בייס ישראל מינתה באחרונה את אייל נוסבאום לארכיטקט פתרונות בחברה, שמפתחת פלטפורמת נתונים NoSQL המבוססת על קוד פתוח. במסגרת תפקידו, נוסבאום יהיה אחראי על טיפול בלקוחות האסטרטגיים של החברה בישראל. בתפקידו האחרון הוא שימש במשך שנתיים וחצי כמרצה במחלקה להנדסת תוכנה במכללת שנקר. לפני כן הוא עבד במשך 3.5 שנים בפיתוח וכארכיטקט ווב ב-Time To Know (שכיום שמה הוא אנייבלי). קודם לכן, נוסבאום עבד במשך שנה בתור מפתח RT Embedded באלוט תקשורת. הוא בעל תארים ראשון ושני בהנדסת מערכות תקשורת מאוניברסיטת בן גוריון.

קומסק (Comsec) תפיץ בישראל את סוויטת Q-Log להעלאת מודעות עובדים לתקיפות סייבר, שפותחה על ידי חברת הסייבר הישראלית סלסטיה (Celestya). במסגרת ההסכם בין החברות תבנה קומסק אקו-סיסטם של חברות אינטגרציה, אשר יתמחו בסוויטה, ותרחיב את מספר השותפות סביבה. עוד תהיה אמונה קומסק על ביצוע של פעילויות שיווקיות ופעילות להפצת הידע הטכנולוגי הנוגע במוצר וביכולותיו. כחלק מהקמת הפעילות בקומסק מונו מנהל מוצר ואחראי פריסייל, שתפקידם לנהל את הפתרון בשוק הישראלי. חברת סלסטיה הוקמה בשנת 2014, והיא עוסקת בפיתוח ושיווק של Q-Log, פלטפורמה ייעודית לניהול קמפיינים ארגוניים פרואקטיביים להעלאת מודעות עובדים לתקיפות סייבר ויישום תוכניות להעלאת מודעות בארגונים. יכולות הפלטפורמה כוללות הדמיה של מתקפות, העושות שימוש בדוא"ל, במסרונים, בגלישה באינטרנט, תקיפות באמצעות רשת אלחוטית ועוד. עוד כוללת הפלטפורמה מודולים המאפשרים עריכה, ניהול והפצה של לומדות והודעות מתפרצות, כמו גם איתור היחידות והעובדים המצויים בסיכון גבוה לחדירה של האקרים. פלטפורמת Q-Log הינה מהראשונות בישראל בתחום העלאת מודעות עובדים, והיא מתעדכנת ביכולות חדשות בהתאם להתפתחות תרחישי תקיפה חדשים ובהתאם לצרכים הייעודיים העולים מקרב לקוחות החברה במגזר הארגוני. לימור גרוסמן, סמנכ"לית השיווק בסלסטיה, ציינה, כי "הנתונים מראים בצורה חד משמעית שהמימד האנושי הוא כיום הנקודה הרגישה ביותר בעולם הסייבר. האקרים מחפשים ומאתרים נקודות תורפה בתוך כוח העבודה של הארגון, ודרכו מבצעים חדירה לארגון. הן הרגולטור והן מנהל האבטחה במגזר הארגוני הבינו שנדרשת עבודה מתודולוגית, רציפה ומסודרת כדי להעלות את מודעות העובדים לסוגיות הסייבר. שיתוף הפעולה שלנו עם קומסק יאפשר ליותר ארגונים בישראל התמודדות נכונה, סדורה ויעילה עם הסוגיה, ויאפשר להקטין את סיכוני הסייבר הנובעים מהמימד האנושי לארגונים". ניר בר-אלי, מנכ"ל קומסק הפצה, הוסיף, כי "שילוב מארג הפתרונות של חברת סלסטיה לפרוטפוליו היצרנים של קומסק הפצה מהווה השלמה של פתרונות רובדי איומי הסייבר בארגונים השונים. פתרון Q-Log של סלסטיה ייתן ללקוחות והשותפים השונים כלים ייחודיים להעלאת המודעות הארגונית לתקיפות הסייבר השונות, שכולנו חשופים להן – הן במזיד והן בשל טעויות אנוש".

נוטניקס (Nutanix) החליטה לפטר 4% (270 עובדים) מכוח העבודה שלה עד סוף אוקטובר בקרוב, כך על פי הגשה שלה לוועדה האמריקנית לניירות ערך ולבורסות, ה-SEC. כך על פי דיווח של The Information מיום ה' האחרון. נוטניקס, שמתמחה בניהול תשתיות טכנולוגיות מידע, הצהירה בהגשתה ל-SEC כי הפיטורים יושמו "בעקבות סקירה של המבנה העסקי שלה ולאחר נקיטת צעדים אחרים לצמצום עלויות כדי לצמצם הוצאות". החברה הוסיפה וציינה כי "הצמצום מספר העובדים הוא חלק מהמאמצים המתמשכים של החברה לקדם צמיחה רווחית". לפי אנליסטים שונים שצוטטו בתקשורת העולמית, הפיטורים הגיעו באיחור, משום שקודמיו של מנכ"ל נוטניקס הנוכחי, רג'יב ראמאסוואמי,  גרמו לחברה להתנהל בתוך הוצאות מופרזות. דובר החברה הגיב ואמר כי "עד כמה שזה קשה לקבל החלטות שמשפיעות על העובדים, אנו מאמינים שזה יאפשר ל-נוטניקס להיות יעילה וגמישה יותר בהמשך הדרך, כשאנו מנווטים בסביבה מאקרו-כלכלית מאתגרת". חששות מהשיבושים בשרשרת האספקה הדו"ח הרבעוני האחרון של נוטניקס מציג רווחים מוצקים. ההכנסות ברבעון השלישי הסתכמו ב-404 מיליון דולר – עלייה של 17% בהשוואה לאשתקד, עם הפסד נקי של כ-112 מיליון דולר. ההכנסות השנתיות עלו ב-46% – או 1.1 מיליארד דולר – לעומת 2021. החברה צפתה שההכנסות המלאות לשנת 2022 יהיו 1.55 מיליארד דולר – עלייה של 11% מ-2021. למרות התחזיות הללו, מנכ"ל נוטניקס אמר שבעיות שרשרת האספקה מעוררות דאגה בחברה. במהלך שיחת הרווחים שקיימה החברה במאי האחרון ציין המנכ"ל ראמאסוואמי, שהוא גם נשיא החברה, כי עיכובים מוגברים בשרשרת האספקה מצד שותפי החומרה של נוטניקס – ביניהם לנובו, דל, HP ואחרות – השפיעו מאוד על תחזית החברה. לפי ראמאסוואמי, האתגרים בשרשרת האספקה יימשכו עוד רבעונים רבים קדימה. למרות זאת, הוא הוסיף: "איננו מאמינים שהאתגרים הללו משקפים שינוי כלשהו בביקוש לפלטפורמת מולטי-ענן ההיברידית שלנו, ואנו מתמקדים בהפחתת ההשפעה של נושאים אלה וממשיכים לממש את ההזדמנות העומדת בפנינו". נוטניקס עתידה לדווח על תוצאותיה הכספיות לרבעון הפיסקאלי הרביעי ב-31 באוגוסט.

מוריס קסנר, סמנכ"ל מערכות המידע של לאומית שירותי בריאות, פורש מתפקידו בימים אלה, לאחר 18 שנים. המחליפה שלו תהיה רקפת יעקבי, המשמשת כסגניתו ועובדת בצמוד אליו כבר שנים רבות. בראיון לאנשים ומחשבים מסכם קסנר את תקופת כהונתו, ומספר מדוע החליט לפרוש דווקא עכשיו ומהן תוכניותיו לעתיד. למה החלטת לפרוש? "יכולתי להישאר בתפקידי עוד כמה שנים, וזו הייתה התוכנית המקורית. ההחלטה לפרוש היא שלי, מיוזמתי. ובכלל, לדעתי, לא צריך לשאול למה פרשת, אלא איך שרדת 18 שנים". איך שרדת 18 שנים? "פשוט נהניתי מכל רגע בתפקיד המרתק הזה. תפקיד המנמ"ר הוא מהמורכבים והמאתגרים. העומס הניהולי הוא כבד ומתמשך כל הזמן, במיוחד בשנתיים של הקורונה – וזה נכון לכל ארגוני הבריאות". מה גרם לך לשנות את הכיוון הזה? "שילוב של כמה דברים, שגרמו לי לפני כמה חודשים לשינוי ההחלטה: הדבר המרכזי הוא שהגעתי לשלב של מיצוי עצמי, עקב היותו של תפקיד המנמ"ר מהמורכבים והמאתגרים, ומאחר שהעומס הניהולי הוא כבד ומתמשך, וזה היה נכון במיוחד לקורונה. לכן, בשלב מסוים הגעתי למסקנה שהצלחתי לממש את כל מה שרציתי לעשות, ואז הגעתי לאזורים של עייפות החומר – וזה השלב שבו הבנתי שאני צריך לקבל החלטות". עד כמה הקורונה תרמה להחלטתך לפרוש? "הקורונה עצמה לא, אבל תקופת ספר בבקשה על מהלך הקריירה שלך. "אני בוגר גולני, ולאחר השחרור עשיתי תואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב. אחרי הלימודים שימשתי כאזרח עובד צה"ל במרכז התחזוקה של חיל הקשר, שם מילאתי, במשך חמש שנים, תפקידי תכנות וניתוח מערכות. אז החלפתי את מפקד היחידה – תפקיד שכדי למלא אותו יצאתי לקורס קצינים ועשיתי השלמה חיילית בממר"ם. אחד הפרויקטים המרכזיים שניהלתי במסגרת תפקידיי בצה"ל הוא אחד מפרויקטי המחשוב הגדולים בצבא – פרויקט מדרג"ה, שנועד למחשב את כל דרג השדה. בגיל 37, עם העלאת גיל הפרישה מצה"ל, החלטתי לפשוט את המדים ולעבור לאזרחות, והתחלתי לעבוד באמדוקס. במסגרת זו, עשיתי רילוקיישן עם משפחתי לארצות הברית. כשחזרנו, הרגשתי שאני רוצה לשוב לצד של הלקוח, ולא להיות בצד של הספק. במקרה נוצר קשר עם יו"ר הדירקטוריון של לאומית, וב-3 באוגוסט 2004 התחלתי לעבוד שם – עד היום". אפשר להניח שלאומית השתנתה מאז שנכנסת לעבוד בה, לפני 18 שנים. "אתה צודק. אני יכול לומר שאין כיום בלאומית משהו שדומה למה שהיה אז. חשוב לי לציין שבלאומית אני אחראי גם על ארגון ושיטות, כחלק ממערכות מידע, ולדעתי, השילוב בין התהליכים והמערכות סייע לקדם לא מעט מהפכות שנעשו פה. הדיגיטל בא לידי ביטוי הן בתהליכים פנימיים שלנו והן בערוצים הדיגיטליים עם המבוטחים, וכאן עשינו המון דברים שאני חייב לומר, עם כל הצניעות, שהיינו חלוצים בהם, ואפילו מובילים בתחומים מסוימים. אני מתכוון לאפליקציה שלנו, שנחשבת למתקדמת מבחינת ממשק המשתמש. עוד מדד לשינוי: כשהגעתי לכאן היו כ-80 עובדים באגף, וכיום יש 260. כל ההצלחות נזקפות לצוות הנהדר של מנהלים ועובדים, שמלווה אותי כל כך הרבה שנים". רקפת יעקבי, סמנכ"לית מערכות המידע הנכנסת של לאומית שירותי בריאות. צילום: מתן תומרקין אם יבקשו ממך במסיבת הפרידה להצביע על המנועים שהביאו להצלחה – מה תשיב? "קיימת תודעת שירות, שהיא חלק מהתרבות הארגונית באגף. כדי שזה יקרה, אנחנו יודעים לעבוד באופן מקצועי, לשתף פעולה עם כל המחלקות ולשמור על מערכות יחסים מצוינות עם אנשיהן. מרבית המנהלים תחתיי עובדים כאן 18 שנים, ויש כאלה שאפילו יותר ותיקים ממני – וזו ההוכחה הטובה ביותר לכך. הנקודה השנייה שקשורה לזה היא שימור ידע ועובדים. זה דבר מאוד חשוב, ועובדה שכאשר הודעתי על כוונתי לפרוש, לא הייתה בכלל התלבטות לגבי המחליפה שלי – רקפת יעקבי, הסגנית שלי, שכבר נמצאת בתהליכי חפיפה איתי". איך אתם מקדמים חדשנות וסטארט-אפים? "לפני כמה שנים, הנהלת לאומית קיבלה החלטה שהקופה צריכה להוביל את נושא החדשנות, וכך זה נעשה, עד שבשלב מסוים הרגשנו שזה נכון להפוך את הפעילות לחברה בת, שבראשה עומד כיום יזהר לאופר". מהי סביבת המחשוב שלכם? "יש לנו מערכות מבוססות מיקרוסופט, ביניהן המערכת העיקרית, תיק רפואי, שמבחינתנו היא רצפת הייצור הרפואית של הקופה. לצד זה, עדיין יש לנו מערכות לגאסי, כמו מבוטחים, זימון תורים והתחייבויות בסביבת ה-AS400. זה מדהים איך הפלטפורמה הזאת מוכיחה שוב ושוב שלמרות כל החדשנות, אין לה תחליף ביציבות ובעלות הבעלות הכוללת (TCO) שלה". לסיום, שאלה מתבקשת: לאן אתה ממשיך מכאן? "אני יכול להגיד לך לאן אני לא הולך: לא אהיה מנמ"ר. מיציתי את הנושא מבחינתי. החלטתי ללכת לכיוון של ייעוץ, כדי לתרום מהידע ומהניסיון שלי. אמשיך להיות חלק מהקהילה, שאני חייב לומר שלאנשים ומחשבים יש חלק גדול בה".

האם אמזון באמת מתרחבת, כשמטרתה הסופית היא שליטה בכל תחומי החיים שלנו בערך? ובכן, אמזון נכנסה כעת כשותפה עם חברה לשירותי ייעוץ נפשי אונליין בשם ג'ינג'ר (Ginger), כך על פי דיווח של הביזנס אינסיידר. האינסיידר לא דיווח אודות הפרטים הפיננסיים של המיזוג, ואמזון או ג'ינג'ר לא סיפקו הודעה לתקשורת בגינו. מהלך חדש זה בהחלט מדגים מגמה של התרחבות בתחומי העיסוק של החברה הבינלאומית – שהחלה את דרכה כזכור חנות ספרים אונליין. למעשה במסגרתו הענקית מסיאטל עושה צעד ראשון בתחום ספציפי של רפואה – בריאות הנפש – אחרי שהיא כבר מספקת כיום תוכנית בריאות מרחוק בתחומי רפואה אחרים, ששמה Amazon Care. החברה מתכננת להוסיף את תחום בריאות הנפש לסל המוצרים שלה ב-Amazon Care – שבמסגרתו מוצע לפציינטים טיפול אישי הכולל התערבויות מרחוק מטעם אנשי מקצוע, בכללם רופאים. כעת, הודות להסכם עם ג'ינג'ר, מערך נותני השירות הזה יכלול גם פסיכולוגים ופסיכיאטרים. השירות צפוי להתחיל לפעול בשנה הבאה. נזכיר כי רק באחרונה דיווחנו שאמזון סיכמה לרכוש את iRobot – החברה שעומדת מאחורי שואב האבק הרובוטי החכם המפורסם רומבה – בסכום של כ-1.7 מיליארד דולר, במה שנראה כמו מאמץ להרחיב גם את שליטתה ודריסת הרגל שלה בתחום הבית החכם, שגם בו היא כבר דומיננטית למדי. Amazon Care – הרכישה האחרונה שעיבתה אותו מאוד הייתה ביולי אבל אם לחזור להתמחות בבריאות – Amazon Care הושק לראשונה בשנת 2019 כשירות תמיכה מרחוק ולא מרחוק לעובדי אמזון בסיאטל. כיום הוא כבר זמין לחברות אמריקניות ב-50 מדינות ארה"ב, ואלו מאפשרות שימוש בשירות לעובדיהן. הכל החל ב-2018 כשענקית המסחר האלקטרוני החלה מתפשטת לעבר עוד תחום בארה"ב – הרפואה – וטלטלה את תעשיית תרופות המרשם עם רכישת שירות בית המרקחת אונליין הפועל מבוסטון, פילפאק (PillPack) שמו, בעסקה בהיקף מיליארד דולר. השנים חלפו. אמזון השיקה את שירות הבריאות מרחוק שלה שהוזכר לעיל, וכן השיקה בית מרקחת משלה בשנת 2020. בנוסף יש לה תוכניות המשלבות את העוזרת הקולית שלה, אלקסה, בבתי חולים. אך היא לא חדלה מניסיונותיה "לכבוש" עוד פינות ומדורים בגזרת הבריאות – כשבחודש יולי הודיעה החברה שבבעלות ג'ף בזוס כי רכשה את וואן מדיקל (One Medical), רשת מרפאות אמריקנית, ב-3.9 מיליארד דולר. מדובר באחת משלוש העסקאות הגדולות שעשתה אמזון מאז ומעולם. לוואן מדיקל רשת מרפאות בוטיק פרטית, המספקת שירותים היברידיים, הן פיזית והן מרחוק, ללקוחותיה ברחבי ארה"ב. "אנחנו רוצים להיות אחת החברות שעוזרות לשפר באופן דרמטי את חווית הבריאות", אמר סגן נשיא בכיר לשירותי בריאות של אמזון, ניל לינדזי, בהסבירו את מניעי הרכישה. לדבריו, "יחד עם הגישה מוּנעת הטכנולוגיה, הממוקדת בבני אדם, של וואן מדיקל לשירותי בריאות, אנו מאמינים שאנחנו יכולים ונעזור ליותר אנשים לקבל טיפול טוב יותר, מתי ובאופן שהם זקוקים לו. אנו מצפים לעמוד במשימה ארוכת הטווח הזו". לינדזי הוסיף והבהיר כי בעיניי אמזון, תחום הבריאות ממוקם "גבוה ברשימת החוויות הזקוקות להמצאה מחדש". אמזון תפעל איתה. ג'ינג'ר. הרכישה החדשה – מענה מרחוק למצוקה נפשית של עובדים ג'ינג'ר היא פלטפורמה דיגיטלית לבריאות הנפש, שמעניקה לאנשים גישה 24/7 למאמנים ומטפלים המסייעים להם בהתמודדותם עם מצוקות ודיכאונות מהסוג ה"פשוט". ספקי טיפול ראשוני בפלטפורמה עשויים להגיב לכמה בעיות קלות, כגון חרדה קלה, הסבירה הנרכשת באתרה. במקרה של בעיות חמורות יותר, דווח, חולים מופנים לטיפול מקצועי שיענה לצורכיהם. השותפות עם ג'ינג'ר היא למעשה הצעד האחרון שמבצעת אמזון כחלק מהתפרסותה לתעשיית הבריאות. בעמוד הייעודי באתר Amazon Care ציינה החברה כשהיא פונה ללקוחות עסקיים: "מצבם הנפשי של העובדים שלך חשוב", ואז הבהירה: Amazon Care מציבה את הבריאות התנהגותית בראש סדר העדיפויות במקום העבודה שלך". בהמשך מסבירה החברה כי "הספקים העיקריים שלנו מטפלים במגוון של בעיות בריאות התנהגותיות נפוצות" בעבור עובדי הארגון, ומסבירה כי "חברנו גם לג'ינג'ר – פלטפורמת בריאות הנפש לפי דרישה – כתוספת אופציונלית ל-Amazon Care". אמזון הבהירה כי לג'ינג'ר שירות הזמין בפריסה ארצית, ומחבר בין עובדים למאמנים לבריאות התנהגותית, מטפלים מורשים ופסיכיאטרים ואז פירטה שלל יתרונות הגלומים בו, לשיטתה.

גדי איזנקוט, שהחליט לרוץ לכנסת, יישאר יו"ר חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה סטורג' דרופ עד שהכנסת הבאה תחל בפעילותה – כך הודיעה החברה היום (א'). בהודעה שפרסמה סטורג' דרופ נכתב כי "בהמשך לדיווחים בעיתונות הבוקר בדבר כוונתו של יו"ר דירקטוריון סטורג' דרופ, גדי איזנקוט, להצטרף לפוליטיקה, מבהירה החברה כי אייזנקוט הודיע לה כי בכוונתו להישאר בתפקידו כיו"ר החברה עד לתום המועד המתיר זאת לפי דין, קרי – עד למועד כינונה של הכנסת הבאה". רא"ל (מיל') איזנקוט היה רמטכ"ל צה"ל, ובתקופתו בתפקיד החליט על הקמת זרוע הסייבר של הצבא. הוא מונה לתפקיד יו"ר סטורג' דרופ באפריל אשתקד. לאחר חודשים רבים של התלבטויות ו-"הישארות על הגדר", איזנקוט הודיע היום כי הוא החליט לרוץ לכנסת ברשימת כחול לבן-תקווה חדשה. הוא ימוקם שלישי ברשימה, אחרי בני גנץ וגדעון סער. הסיכויים שהוא יהיה ח"כ אחרי הבחירות גבוהים מאוד, מאחר שהסקרים חוזים לרשימה כ-10-12 מנדטים. סטורג' דרופ מתמקדת בפיתוח טכנולוגיות לאגירת אנרגיה ירוקה. החברה מפתחת שתי מערכות נפרדות למטרות שונות: הראשונה, מערכת אגירת אנרגיה באוויר דחוס לייצור חשמל במתקני אנרגיה מתחדשת, דוגמת שדות פוטו-וולטאיים (סולריים); והשנייה, מערכת אגירת אנרגיה לאספקת קירור ומיזוג אוויר למבנים במגזרים העסקי והפרטי. המערכת הראשונה מיועדת לאגור אוויר בלחץ גבוה, בשעות שבהן הביקוש לחשמל נמצא בשפל, והמרת האוויר הדחוס לאנרגיה חשמלית בהתאם לצורך. המערכת השנייה תאגור "תערובת גז מזגנים" ידידותית לסביבה, ותאפשר קירור ומיזוג אוויר באמצעות צריכת גז מצוברי גז תת קרקעיים כשם שצורכים גז עבור בישול וחימום מים ביתי. המערכות יותאמו לספק אנרגיה בעלות אגירה תחרותית במונחי קילו-וואט לשעה לעומת מערכות מתחרות.