הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
15/08/22 16:26
9.47% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
חוקר אבטחה בשם פטריק וורדל איתר פגיעויות בגירסת המקינטוש של יישום שיחות הוועידה הפופולרי זום, שאפשרו לתוקפים להשיג גישה לספריית השורש של המחשב.
אחת התקלות הללו זוהתה בתהליך העדכון האוטומטי של התוכנה. העדכון מתבצע ברקע ללא צורך באישור ידני של המשתמשים, אבל תהליך בדיקת החתימה של קובץ העדכון, שתפקידו לוודא את שלמות הקובץ המורד, אפשר לתוקפים לעקוף אותו יחסית בקלות על ידי שינוי פשוט של שם הקובץ. למעשה, הם אפילו השתמשו בתהליך עצמו כדי "לדחוף" את העדכון למחשב עצמו, לקבל את כל זכויות הגישה של זום – וכך להשיג, כאמור, גישה לספריית השורש ולכל המחשב.
וורדל זיהה את התקלה בתהליך העדכון כבר בדצמבר 2021, וזום מיהרה להגיב, אבל עם תקלה חדשה בתהליך העדכון, כזו שאפשרה לתוקפים להתקין מחדש גירסה ישנה של זום כחדשה, ואז בעצם להחזיר אותה למצב הקודם, שמאפשר להשתמש בתהליך העדכון כדי לפרוץ למחשב.
גם הפעם זום מיהרה להגיב, לפי וורדל, אבל הוא מצא עוד תקלה בתהליך העדכון, שלישית במספר. לדבריו לוקח זמן מה בין תהליך האישור של קובץ העדכון לבין ההתקנה שלו בפועל. פרק הזמן הזה יכול לאפשר לפורצים להחליף את הקובץ שאושר בקובץ שמזוהם ברושעה.
התקלה השלישית, לעומת הקודמות, דורשת גישה פיזית של התוקף למחשב כדי להחליף את הקובץ, אבל היא קיימת. זום שחררה כעת עדכון שאמור לפתור את הבעיה השלישית, שמסומנת כ-CVE-2022-28756. משתמשי זום במקינטוש צריכים להוריד ולהתקין את העדכון לגרסה 5.11.5.
15/08/22 13:09
8.42% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
המשטרה עצרה היום (ב') שלושה חשודים בעבירות הלבנת הון, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ועבירות מס, לרבות השמטת הכנסה במזיד – שעשו זאת, על פי החשד, תוך שימוש במטבעות קריפטוגרפיים. במשטרה וברשות המיסים חושדים שהם הלבינו כך עשות מיליוני שקלים, ובין היתר הונו את ממשלת צרפת.
המעצר בא לאחר שבחודשים האחרונים ערכו חוקרי יחידת הסייבר בלהב 433 ויחידת יהלום של רשות המיסים חקירה סמויה לגבי חשדות להלבנת הון – כאמור, בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים, תוך שימוש בקונסטרוקציות מורכבות של מטבעות קריפטוגרפיים.
החשודים, כך לפי המדינה, "התארגנו באופן מסודר ושיטתי להלבנת כספים מחו"ל ומישראל, שחלקם מקורו בעבירות שבוצעו בחו"ל – תוך שימוש במטבעות דיגיטליים בפלטפורמות שונות. זאת, במטרה לטשטש ולהסוות את זהות בעלי הכספים ואת התנועות בהם".
עוד התמקדה החקירה בחשד להונאה רחבת היקף כלפי אוצר המדינה בצרפת, אשר התבצעה מישראל, וגניבת מיליוני יורו והלבנת הכספים – באמצעות המרתם למטבעות קריפטוגרפיים. בהודעה לא צוינו פרטים נוספים לגבי ההונאה של הממשלה בפריז.
לפי המדינה, "עולה החשד כי רווחי החשודים מהפעילות במטבעות הקריפטוגרפיים הועלמו מרשות המיסים בישראל, וכי בוצעו עבירות מס שונות בהיקפים מצטברים של עשרות מיליוני שקלים".
שלושה עצורים וכמה מעוכבים לחקירה
בהודעת המשטרה ורשות המיסים נמסר כי הבוקר נעצרו שלושה חשודים מרכזיים ולצידם עוכבו לחקירה כמה חשודים נוספים.
החקירה מתנהלת בשיתוף יחידת יהלום ברשות המיסים, היורופול ומשטרת צרפת, ובליווי מחלקת הסייבר והמחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה.
15/08/22 14:08
8.42% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מג'יק – או, בשמה המלא, מג'יק תעשיות תוכנה – מסכמת רבעון טוב, עם עליות בהכנסות וברווח הנקי. מהתוצאות שהחברה פרסמה לפני ימים אחדים עולה כי היא רשמה גידול דו ספרתי בכל אחד משני הסעיפים האלה.
על פי הדו"חות, בעוד שההוצאות של החברה גדלו ברבעון ב-8.8% ל-21.9 מיליון דולר, ההכנסות שלה רשמו עלייה של 15% ל-137 מיליון. הרווח הנקי שלה צמח ב-19.3% ל-10.9 מיליון דולר והרווח המיוחס לבעלי המניות גדל ב-2.8% לשמונה מיליון. לעומת זאת, הרווח למניה נותר ללא שינוי ועמד על 16 סנט.
נתונים נוספים מראים כי ההוצאות הגולמיות גדלו ב-16.25% ל-100.2 מיליון דולר, הרווח הגולמי רשם עלייה של 11.55% ל-36.6 מיליון והרווח הגולמי השולי עמד על 26.71%. בסעיפים התפעוליים, ההוצאות גדלו ב-8.7% ל-21.9 מיליון דולר והרווח עלה ב-16% ל-14.7 מיליון.
לצד הנתונים הרבעוניים, מג'יק פרסמה גם את אלה של המחצית הראשונה של השנה: הן ההוצאות והן ההכנסות זינקו בתקופה זו ב-21.7% – ל-245.2 מיליון דולר ול-275.7 מיליון, בהתאמה. עם זאת, העלייה המספרית בהכנסות הייתה גבוהה יותר, מה שהביא לעלייה של 23.4% ברווח הנקי ל-22 מיליון דולר ושל 23.2% בזה התפעולי ל-30.7 מיליון.
מג'יק מעדכנת כלפי מעלה בפעם השנייה השנה את תחזית ההכנסות השנתיות שלה – מטווח של בין 540 ל-550 מיליון דולר לבין 545 ל-555 מיליון, שמשקף שיעור צמיחה שנתי של 13.5%-14.5%.
"גם בתקופות מאתגרות, יש ביקוש לפתרונות תוכנה"
גיא ברנשטיין, מנכ"ל מג'יק, אמר לאחר פרסום התוצאות כי "החברה הפגינה ביצועים חזקים במהלך המחצית הראשונה של 2022, תוך שמירה על המומנטום החזק שאיתו סיימנו את השנה שעברה. גם במהלך תקופות מאתגרות במשק, כמו זו, יש ביקוש הולך וגובר לפתרונות תוכנה ולשירותים חדשניים".
"כמדי חציון", ציין, "מג'יק ממשיכה במדיניות חלוקת דיבידנדים בשיעור של עד 75% מהרווח הנקי. החלוקה הנוכחית – בהיקף של כ-14.3 מיליון דולר (29 סנט למניה) – מציינת את יום השנה העשירי של מג'יק למדיניות חלוקת הדיבידנד החצי שנתי שלה, שאומצה ב-2012. מאז חילקה מג'יק לבעלי מניותיה סכום מצטבר של למעלה מ-132 מיליון דולר".
"אנחנו ממשיכים להשקיע באופן אורגני ואנ-אורגני בכל מגזרי הפעילות העסקית שלנו, ורואים ביכולות שאנחנו מפתחים מנוע להמשך צמיחה ארוכת טווח ברווחים ובהשאת הערך לבעלי המניות".
15/08/22 16:46
7.37% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
שלוש קבוצות כופרה מוכרות – Hive ,LockBit ו-BlackCat – תקפו באחרונה את אותה הרשת בזו אחר זו. שתי המתקפות הראשונות התרחשו בהפרש של שעתיים זו מזו, בעוד שהשלישית אירעה שבועיים לאחריהן. כל קבוצת כופרה שלחה דרישה משלה לתשלום דמי כופר, וחלק מהקבצים הוצפנו שלוש פעמים – כך לפי מחקר חדש של סופוס.
בדו"ח, שנושא את הכותרת "ריבוי תוקפים: סכנה ברורה ומיידית", תיארו מומחי הסייבר של Sophos X-Ops מקרים נוספים שבהם אירעו מתקפות סייבר במקביל, או בסמיכות זו לזו, ובהן מתקפות להשתלת תוכנות לכריית מטבעות קריפטוגרפיים, סוסים טרויאניים שמאפשרים גישה מרחוק (RAT) ובוטים. לדבריהם, "אם עד כה התאפיינו מתקפות על אותה רשת שבהן היו מעורבים כמה תוקפים בהפרשים של שבועות וחודשים ארוכים ביניהן – המתקפות שחשפנו כעת התרחשו בהפרש של ימים או שבועות בודדים, ובאחד מהמקרים אפילו בו זמנית. בדרך כלל ניצלו התוקפים את אותה חולשת אבטחה כדי לתקוף שוב את אותה רשת".
החוקרים הוסיפו כי "בדרך כלל, קבוצות התקיפה מתחרות על משאבים, מה שמקשה על תרחיש של ריבוי מתקפות נגד אותה רשת. כך, לדוגמה, תוכנות לכריית מטבעות קריפטוגרפיים בדרך כלל מחסלות את המתחרים האחרים שפועלים באותה רשת, וכיום מפורסמת בפורומים של פושעי סייבר יכולתם של סוסים טרויאניים המאפשרים גישה מרחוק לחסל בוטים מתחרים כיתרון תחרותי". עם זאת, במתקפה, שבה היו מעורבות שלוש קבוצות הכופרה, לא רק שקבוצת BlackCat, שהייתה האחרונה לפרוץ לרשת, מחקה כל זכר לפעילותה, אלא שהיא גם מחקה כל זכר לפעילותן של שתי הקבוצות האחרות, LockBit ו-Hive. במקרה אחר, המערכת הודבקה בכופרת LockBit וכשלושה חודשים לאחר מכן ניצלה קבוצת Karakurt, שיש לה קשרים עם קבוצת הכופרה קונטי, את הדלת האחורית ששתלה קבוצת LockBit כדי לגנוב מידע רגיש ולדרוש תמורתו דמי כופר.
"אם ההתמודדות עם מתקפת כופרה לא הייתה קשה מספיק גם ככה, הרי שהמגמה החדשה מאיימת להפוך את מתקפות הכופרה לסיוט של ממש", אמר ג'ון שייר, יועץ אבטחה בכיר בסופוס. "ריבוי תוקפים על אותה רשת יוצר רמת מורכבות וקושי חדשים לגמרי בכל הנוגע להתאוששות יעילה ממתקפת כופר, ובפרט כאשר הקבצים הוצפנו שלוש פעמים. אף אחד לא חסין מפני האיום החדש הזה, ויכולות מניעה, זיהוי ותגובה למתקפת סייבר הופכות לחיוניות אפילו יותר עבור ארגונים מכל הגדלים וענפי המשק".
בניגוד למקרים אחרים: הקבוצות השונות לא עוינות זו את זו
"נדמה שאין עוינות בין קבוצות הכופרה השונות", ציין שייר. "למעשה, קבוצת הכופרה LockBit מצהירה במפורש שהיא לא אוסרת על פושעי סייבר המשתמשים בכופרה שלה לעבוד עם קבוצות כופרה מתחרות. אין לנו ראיות מוצקות לשיתופי פעולה רשמיים בין הקבוצות, אבל ייתכן שהגישה הפייסנית הזאת נעוצה בכך שהתוקפים מבינים שמספר המטרות בשוק הוא סופי, ושהתחרות על כל אחת מהן הולכת וגדלה. ייתכן שהם מאמינים שככל שהקורבנות ימצאו עצמם במצוקה גדולה יותר, כמו במקרה של ריבוי מתקפות על אותו ארגון, כך יגדלו הסיכויים שהם ישלמו את דמי הכופר. אפשרות נוספת היא שראשי הקבוצות האלה נמצאים בקשר ומסכמים ביניהם על שיתופי פעולה לתועלת הדדית, כמו חלוקת אחריות שבה קבוצה אחת אחראית על הצפנת המידע והשנייה על הוצאתו מחוץ לרשת. בשלב מסוים, יהיה על הקבוצות הללו להחליט האם להרחיב את שיתופי הפעולה או לאסור עליהם ולהפוך ליריבות. אלא שלעת עתה אין חוקים, וזירת הסייבר נותרת חשופה לריבוי מתקפות על אותם ארגונים ומערכות".
החוקרים ציינו שמרבית ההדבקות הראשונות המתוארות ניצלו חולשות אבטחה מוכרות, שלא תוקנו בזמן, ובהן Log4Shell ,ProxyLogon ו-ProxyShell, או ליקויים בהגדרת תצורת שרתי RDP, שהותירו אותם חשופים. ברוב המקרים שבהם היו מעורבים כמה תוקפים הארגונים שהותקפו לא הצליחו לתקן את חולשות האבטחה שהובילו למתקפה הראשונית, ונותרו חשופים למתקפות נוספות מצד פושעי סייבר אחרים. ב-2021 הבחינו חוקרי סופוס בפעם הראשונה במקרים שבהם נפל אותו ארגון קורבן למתקפות שונות, והזהירו שזאת עלולה להפוך למגמה חדשה.
15/08/22 13:50
6.32% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
טלגרם (Telegram) – אפליקציית המסרים המיידיים המוצפנת – פיתחה בתקופה האחרונה פיצ'ר של אימוג'ים משודרגים, ששמם הוא טלמוג'ים, או טלמוג'י ביחיד (Telemoji). החברה, שייסד וממנכ"ל ולד טנב, תכננה להוסיף את התכונה לאפילקציה כחלק מעדכון הגרסה האחרון. אבל אז אפל (Apple) נכנסה לתמונה. הענקית מקופרטינו חסמה את עדכון האפליקציה, ששוחרר לבסוף רק בסוף השבוע האחרון, אחרי כשבועיים של המתנה ללא כל נימוק או הסברים.
בנוהל הקבוע, כל עדכון מתוכנן ליישומים בעבור מערכת ההפעלה של אפל מדווח ל-App Store לסקירה מוקדמת. כך היה גם עם טלגרם, אלא שאפל לא שחררה את עדכון הגרסה, וכשכבר כן עשתה זאת, השחרור אירע בתנאי מסוים – יצרנית ה-iPhone דרשה מטלגרם להסיר אלמנט מסוים: את הטלמוג'ים החדשים – שהיו אמורים לספר לרגשונים המוכרים לנו טוויסט וייחודיות רעננה.
בערוץ הטלגרם של טנב, ששמו Durov's Channel – אשר לו 651 אלף עוקבים רשומים – סיפר המנכ"ל במהלך השבוע שעבר על המצב המשונה.
"אני אוהב את העבודה שלי", פתח דורוב את
בהמשך, ביום ו' האחרון, עדכן טנב דרך טלגרם את המשתמשים ש-"לאחר סיקור תקשורתי נרחב של
טנב הוסיף והבהיר את עמדתו וכתב: "זהו מהלך תמוה מטעמה של אפל, כי Telemoji היה מביא ממד חדש לגמרי לאמוג'י הסטטי ברזולוציה הנמוכה שלו, והיה מעשיר משמעותית את האקוסיסטם שלהם. אבל זה טוב לטלגרם לטווח ארוך, מכיוון שעכשיו נהפוך את Telemoji לייחודי ומוכר עוד יותר. חוץ מזה, כללנו עוד 10 חבילות אימוג'י בעדכון של היום – יחד עם היכולת של כל משתמש להעלות את האימוג'י שלו". האם אפל קנאית לאימוג'ים שלה?
כפי שניתן להבין מדברי דורוב, ישנם עדיין הרבה שיפורים הקשורים לאמוג'ים שנכללים בעדכון הטלגרם האחרון. החברה גם בישרה על השקת "פלטפורמת אימוג'י פתוחה", אליה התכוון המנכ"ל כשציין שמי שמעוניין יכול להעלות סט משלו של אימוג'ים שאנשים שמשלמים עבור שירות הפרימיום של טלגרם יכולים להשתמש בהם. גם מי שאינו משתמש פרימיום עדיין יוכל לראות את האימוג'ים המותאמים אישית הללו, שיכולים להיות גם אינטראקטיביים – הקשה עליהם מייצרת תגובה מונפשת במסך מלא. אלא שהטלמוג'ים בינתיים – ימתינו.
אז מה הביא את אפל להתעקש שטלגרם תוותר על הרגשונים החדשים שלה? אפל לא הסבירה מה אירע, לא לטלגרם ולא לציבור, וגם לא אישרה שהייתה בעיית זכויות יוצרים, אבל אפשר להניח כי היא פשוט לא רוצה שיתעסקו באימוג'ים שלה, ולכן עיכבה את העדכון החדש של טלגרם ל-iOS, בשל הכללת החבילה חדשה של האימוג'ים המונפשים שייצרה החברה של דורוב בו.
לזכות מנכ"ל טלגרם יאמר שניכר כי הוא ממנף את המצב, שבינתיים נאלץ לקבל, ושלא מסתמן כי בכוונתו לוותר לגמרי על הטלמוג'ים החמודים, שאולי בסוף יגיעו לידי המשתמשים בטלגרם. או לאו.
15/08/22 17:26
6.32% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
הרמטכ"ל לשעבר, רא"ל (מיל') גדי איזנקוט, שהצטרף אתמול (א') לזירה הפוליטית כשלישי ברשימת המחנה הממלכתי, קיבל הבטחה מהיו"ר שלה, חברו לנשק בני גנץ – גם הוא רמטכ"ל לשעבר, להיערך לקיום פריימריז במפלגה. עד כה לא התקיימו פריימריז באף אחת משתי המפלגות שהתאחדו למחנה הממלכתי: לא בכחול לבן של גנץ ולא בתקווה חדשה של גדעון סער.
מדובר בחידוש מעניין, ונצרך במדינה דמוקרטית. אלא שחשוב לקרוא לאנשי המחנה הממלכתי לעשות את הפריימריז שלהם בשיטה דיגיטלית וממוחשבת, וחשוב לקרוא לאיזנקוט, שהצטרף למפלגה אחרי מסע חיזורים נמרץ, להקפיד ולוודא שזה אמנם מה שיקרה.
אנשי המחנה הממלכתי יכולים ללמוד משתי מפלגות, שהן שותפות למחנה שלהם – מפלגת העבודה, שערכה פריימריז ממוחשבים בשבוע שעבר, ומרצ, שתעשה זאת בשבוע הבא. לכל אחת מהן יש עשרות אלפי מתפקדים. הם יכולים ללמוד גם מהניסיון של ההסתדרות: בחודש מרץ האחרון נערכו הבחירות לארגון העובדים, ו-600 אלף בוחרים הצביעו באופן דיגיטלי. גם שם, עם כמות הבוחרים הגדולה, הכול עבר בשלום. הטכנולוגיה, התשתיות ומערכות המידע מספקות יציבות ואמינות כדי לאפשר תהליכי בחירות ממוחשבות.
הדוגמה הרעה של הליכוד
לעומת מפלגת העבודה ומרצ, הצורך בפריימריז ממוחשבים מתחדד לאור מה שקרה בשבוע שעבר בליכוד: המפלגה הגדולה ביותר קיימה את הבחירות שלה בשיטה הישנה, הידנית, עם הפתקים והמעטפות. זה הביא לכך שהתוצאות פורסמו בשעות הצהרים של יום המחרת, ולא שעה קלה אחרי סגירת ההצבעה.
מי צריך בחירות ממוחשבות? מדינת ישראל. ראש הממשלה לשעבר ויו"ר הליכוד, בנימין נתניהו. צילום: BigStock
יו"ר הליכוד, ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו, אמר בערך כך: מי צריך בחירות ממוחשבות? הניירות והפתקים מבטיחים שלא יהיו זיופים והם חגיגה לדמוקרטיה. אז אמר. היום (ב') דווח באמצעי התקשורת כי אחד המועמדים לפריימריז של הליכוד כבר הגיש עתירה למוסדות המפלגה בטענה לאי סדרים באחת הקלפיות, שנבעו מכך שכמה עשרות טפסים לא הוקלדו למחשב. אם הפריימריז היו ממוחשבים, לא היה צורך להקליד את הטפסים האלה, שכן הבוחרים היו מסמנים בעצמם את הצבעותיהם במחשב. לא תהיה זו הפתעה אם הוא לא יהיה היחיד שיגיש עתירות – הן מגיעות בכמויות אחרי כל מערכת בחירות שמתבססת על השיטה המיושנת. המעשים שבגינם מוגשות העתירות האלה לא בהכרח נובעים מרצון להטות את הבחירות, אלא, כמו במקרה זה, מטעויות אנוש בהקלדה רציפה למחשב של אלפי טפסים, בשעת לילה מאוחרת, אחרי יום מתיש של הצבעות.
נכון שדרישה מפוליטיקאים לאפסן את הפופוליזם היא דרישה לא ריאלית, אבל אולי מועמד טרי כמו איזנקוט, שטרם התכסה בציניות של המערכת הפוליטית, יכול לעשות זאת ולהביא את השינוי – בהתחלה במפלגה שלו ואחר כך, הלוואי, במדינה כולה
דברים כמו מה שתואר למעלה יכולים לקרות, ואף קורים, גם בבחירות הארציות. מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית, אורלי עדס, מסרבת בתוקף בכלל לדון באפשרות לבצע בחירות ממוחשבות. הטענה שלה היא שאין לה מספיק זמן להתארגן, בגלל התדירות הגבוהה של מערכות הבחירות בישראל. אלא שהבחירות האחרונות נערכו לפני קרוב לשנה וחצי, וכדי להיערך לפיילוט של בחירות ממוחשבות לא צריך את תקופת הזמן הארוכה הזאת, אם נערכים אליו בצורה נכונה.
60 שנה אחרי סאלח שבתי, או: רבותיי, ההיסטוריה חוזרת
לפני 60 שנה – 58, ליתר דיוק – יצא לאקרנים סרטו של אפרים קישון, סאלח שבתי, שהיה ועודנו גם מחזמר. אחת הסצנות בסרט מציגה את תהליך הבחירות, שבו מגיע סאלח, בגילומו של חיים טופול, אל הקלפי. דומה שקישון לא תיאר לעצמו ש-60 שנה אחרי יציאת הסרט, המציאות של סלאח שבתי תהיה אותה המציאות בישראל, לפחות במובן זה. בימים אלה משחקת על הבימות הגרסה האחרונה של המחזמר סאלח שבתי, בכיכובו של איציק כהן. מי שהולך להצגה זו לא תמיד יודע אם לצחוק או לבכות – לא בגלל המשחק המצוין של כהן כסאלח, אלא כי המחזמר הישן נושן דומה יותר מדי למציאות של היום.
נדמה שאיזנקוט לא רוצה שנישאר בימי סלאח שבתי. כך גם לא חברתו למפלגה, שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן, שמשקיעה כדי לקדם את ישראל ולהפוך אותה למדינה מבוססת דיגיטל. משרדה ומשרדי ממשלה נוספים העבירו שירותים רבים לדיגיטל, ומעבירים נוספים. גם אם זה קורה לאט מדי ומעט מדי – זה קורה.
מדינה נמדדת בין היתר ביכולת שלה למנף את אזרחיה, להצעיד אותם אל עבר הקדמה, ובכך להקל על חייהם בממשקים עם גופים שונים, ובעיקר הממשלה. בישראל יש פער עצום בין התדמית שלה בעולם כמובילת חדשנות לבין מה שקורה בתוכה. וזה לא מקרי. הן בממשלת בנט והן בזו של נתניהו התקבלו החלטות שקשורות בקידום החדשנות והדיגיטל, כמו גם בהגברת החינוך המדעי טכנולוגי. רובן נשארו על הנייר. הדברים של ראש הממשלה לשעבר, שלפיהם מחשוב ודיגיטציה של הבחירות הם דברים מיותרים גורמים להבין שלא פלא שההחלטות לא מיושמות. הדברים האלה הם מסר שמהדהד לאזרחים ולארגונים, ולא ממריץ אותם להצטרף לקדמה. ממשלה שדואגת לאזרחיה צריכה לשאוף לקדם ולאתגר אותם, ולא לקבע את הבורות הטכנולוגית של מי מהם שהיא קיימת אצלם. יש לא מעט חברות ישראליות שפיתחו פתרונות לתהליכי בחירות, והגיעה השעה להטמיע אותם בישראל.
ההתנגדות לבחירות ממוחשבות היא פופוליסטית ונובעת מחוסר רצון להתעמת עם אתגר, וכי לא היה עדיין ראש ממשלה שהפסיד בבחירות מאחר שלא קידם חדשנות והיי-טק. נכון שדרישה מפוליטיקאים לאפסן את הפופוליזם היא דרישה לא ריאלית, אבל אולי מועמד טרי כמו איזנקוט, שטרם התכסה בציניות של המערכת הפוליטית, יכול לעשות זאת ולהביא את השינוי – בהתחלה במפלגה שלו ואחר כך, הלוואי, במדינה כולה. זאת, כדי להצעיד את מדינת ישראל למאה ה-21, גם בכל הקשור בתהליך הבחירות.
15/08/22 08:53
5.26% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
משרד התקשורת פרסם אתמול שימוע על כוונתו לשנות מדיניות ולהקצות לראשונה תדרים לחברות שאינן חברות סלולר, במטרה לפתוח את שוק התקשורת לכניסת שחקנים עסקיים חדשים ולהאיץ מהלכי חדשנות בטכנולגיית דור 5. התדרים שיוקצו ישמשו רשתות פרטיות מאובטחות לתעשיות במגזר העסקי והפרטי, כדוגמת חקלאות אוטונומית, רכבים אוטונומיים, מפעלים, אצטדיונים, אוניברסיטאות, בתי חולים ועוד, בטכנולוגיית 5G.
רשת פרטית היא תשתית אלחוטית שנפרשת בתוך תא שטח מוגדר. על גבי הרשת יכולים לפעול רק מכשירים שאושרו או הוגדרו מראש על ידי מי שמפעיל או שוכר אותה. ברשת כזו אין חשש לגבי מספר המכשירים המחוברים, קיבולת הרשת, הכיסוי שלה ובאופן כללי הביצועים שלה, מתוך הנחה שהפתרון הותאם לצרכים הספציפיים ונתפר לממדי התקציב שיועד לפרויקט. עם זאת, הייחודיות של רשתות פרטיות לא מתמצה בכיסוי וקיבולת, אלא בערך מוסף, כגון אמצעי אבטחה ייעודיים ואינטגרציה עם מערכות תפעוליות ועסקיות בשימוש הארגון. זמני השיהוי הנמוכים שרשת פרטית יכולה לספק מאפשרים שיפור של זמן התגובה והרחבה ליישומים ולשירותים חדשים.
בדצמבר 2021 פרסם המשרד "קול קורא" בנושא רשתות פרטיות בטכנולוגיות מתקדמות. מהתגובות וההתייחסויות שהתקבלו עלה כי שוק התקשורת והמשק הישראלי לא מממשים את מלוא הפוטנציאל הגלום ברשתות הפרטיות, ולא נהנים מהפריון הכלכלי שהן יכולות להניב.
מכרז נוסף של הדור החמישי
בנוסף, המשרד פרסם את עקרונות המכרז ההמשכי של הדור החמישי, שצפוי לצאת לדרך לקראת סוף השנה הנוכחית. על מנת לתת מענה לצרכים השונים של התקשורת הסלולרית בישראל, מתכוון המשרד, במסגרת המכרז השני, להקצות תדרים נוספים ומתקדמים בתחום 26 גה"ץ בהיקף משמעותי ל-5G לחברות הסלולר בלבד. הוספת התדרים צפויה לחזק ולהגדיל באופן ניכר את יכולות ה-5G של חברות הסלולר, לקדם חדשנות בתשתיות, בשירותים וביישומים מתקדמים, לשמור על התחרות ולקדם תחרות טכנולוגית בתשתיות ושירותי 5G לרווחת הציבור ולהגברת הפריון המשקי. מפעילי סלולר ברשת משותפת יהיו רשאים להשתתף במכרז לבדם או בדרך של הגשת הצעה משותפת לשני השותפים.
שר התקשורת, יועז הנדל, ציין, כי " שני המהלכים שאנחנו מקדמים היום, חיזוק מלאי התדרים לחברות הסלולר לצד הנמכת חסמי הכניסה וסלילת הדרך לכניסת שחקנים חדשים, ימשיכו את השינויים הדרמטיים בשוק התקשורת בישראל וישפרו את איכות הרשת הסלולרית. כך, למשל, רשת פרטית יכולה להפוך איצטדיון פשוט למערכת חכמה, שיודעת לזהות ולאשר כניסת אלפי אוהדים, לנתב אותם לחניה פנויה, למזנון ללא תור ובו זמנית לייצר מדיה שיתופית ברמה גבוהה להעצמת החוויה. היעד שלי הוא הובלה ישראלית טכנולוגית בתחומים כמו חקלאות, חינוך, תעשייה, ורפואה. ישראל מובילה היום בקצב פריסת הסיבים האופטיים והיא תוביל גם בטכנולוגיות ויישומים חדשניים של הדור החמישי".
15/08/22 13:26
5.26% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
האם אפל מתכננת "לשתול" מודעות בעוד ועוד אפליקציות המותקנות מראש במכשיריה, כמו מפות, ספרים ופודקאסטים?
לפי דיווח של מארק גורמן מבלומברג, אפל בדקה באופן פנימי מודעות חיפוש באפליקציית המפות שלה, שיכולות להציג המלצות כשמחפשים מסעדות, חנויות או עסקים סמוכים אחרים.
אפל כבר מיישמת מודל פרסום דומה ב-App Store, מכיוון שמפתחים יכולים לשלם כדי לקדם את האפליקציה שלהם בדף חיפוש עבור שאילתה מסוימת, כמו "משחקי פאזל" או "עורך תמונות". כפי שציין גורמן, פרסום מודעות באפליקציית המפות יכול להתבצע באותו אופן, כשעסקים משלמים כדי להופיע בראש תוצאות החיפוש כאשר משתמשים מזינים מונחי חיפוש מסוימים.
כמו אפליקציית המפות, גם אפליקציות הפודקאסטים והספרים הן כרגע נטולות מודעות, ולהערכתו, ענקית הטק עשויה להציג מודעות גם באפליקציות הפודקאסטים והספרים שלה. זה עשוי לאפשר לבעלי אתרים להציב מודעות באזורים בתוך כל אפליקציה, או לשלם כדי שהתוכן שלהם ימוקם גבוה יותר בתוצאות החיפוש.
בעוד שב-App Store כבר יש מודעות בלשונית החיפוש, גורמן צופה שאפל תרחיב את המודעות לכרטיסייה Today ולדפי הורדת האפליקציה, הנחה שתואמת לדיווחים נוספים באתרים שונים.
גורמן מציין גם את הפוטנציאל לפרסום ב-Apple TV Plus, ואומר שהחברה יכולה ליצור שכבה נתמכת-פרסומות זולה יותר, משהו שגם נטפליקס ודיסני פלוס מתכננות ליישם עד סוף השנה. נכון לעכשיו, Apple TV Plus מציעה מנוי חודשי ללא פרסומות תמורת 4.99 דולר.
המהלך של אפל לפתוח שטחי פרסום נוספים ב-App Store שלה – ואולי גם באפליקציות המפות, הפודקאסטים והספרים, מאותת כי ייתכן שאפל מעוניינת להרחיב את עסקי הפרסום שלה עוד יותר. בחודש מאי האחרון פורסם דיווח על כד שאדי קיו, סגן נשיא בכיר לשירותים באפל, מתכנן ארגון מחדש של עסקי השירותים של אפל כדי להפנות יותר תשומת לב לסטרימינג ולפרסום. זרוע השירותים של אפל, הכוללת את הפרסום והמנויים השונים שלה, הציגה עלייה בהכנסות של 12% ברבעון האחרון.