הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
17/08/22 14:29
8.82% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
העדכון הגדול הבא של Windows 11 יתרחש במהלך החודש הבא, וליתר דיוק ב-20 בספטמבר. לפי דיווחים רבים שהופיעו ברשת, באותו יום תתחיל מיקרוסופט להשיק את עדכון 22H2 שזכה לכינוי Sun Valley 2. העדכון ככל הנראה יהיה הדרגתי, כדי להבטיח השקה חלקה ללא עומסים, והוא אמור להתבצע באופן אוטומטי – עבור מי שמאפשרים זאת בהגדרות העדכון של Windows.
בעיקרו, יציע העדכון תכונות די רבות חדשות בתפקוד הכללי של מערכת ההפעלה וגם של חלק מהאפליקציות שמוטמעות ומלוות אותה, כולל תכונות שהמשתמשים ביקשו והועלמו משום מה במעבר מ-Windows 10 ל-11, כמו, לדוגמה, היכולת לגרור פריטים אל שורת המשימות וממנה לצורך יצירת קיצור דרך מהיר. כן אמור העדכון להציג תפריט משנה חדש במקרה שבו שורת המשימות תצטרך להציג יותר מדי קיצורי דרך ממה שניתן במבט ברירת המחדל.
עוד שינוי משמעותי שדובר בו יחסית רבות הוא גרסה חדשה של "סייר הקבצים", שתציע את האפשרויות לפתוח לשוניות/כרטיסיות כמו בדפדפן אינטרנט במקום לפתוח חלון חדש עבור כל תיקייה שרוצים להשתמש בה. כן מבטיחה מיקרוסופט שהממשק של הסייר יהיה נקי יותר ושיהיה שילוב טוב יותר עם שירות האחסון של החברה OneDrive – שהוא בפני עצמו עבר לאחרונה שדרוג בממשק.
עוד עדכון מדובר הוא התפריט "התחל" של Windows 11, אחת הנקודות שעדיין מציקות לרבים מהמשתמשים. הוא גם אמור לעבור עדכון תצוגה מסוים, והוא גם אמור לאפשר מעתה לקבץ אפליקציות לקבוצה אחת כפי שהיה נהוג בעבר, וכפי שנהוג בטלפונים חכמים.
17/08/22 11:33
7.35% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
כנס ה-AI והמטאברס NVIDIA GTC 2022 ייפתח ב-19 בספטמבר השנה.
הכנס, אשר יימשך ארבעה ימים, יחל בהרצאת המפתח של ג'נסן הואנג, מייסד ומנכ"ל אנבידיה. הרצאה זו תיערך ביום ב', 19 בספטמבר, בשעה 18:00 (שעון ישראל), ובמסגרתה יכריז הואנג על טכנולוגיות ומוצרים חדשים בתחומי בינה מלאכותית ומטאברס.
במהלך הכנס ייערכו יותר מ-200 הרצאות, מפגשים וסדנאות מקצועיות עם מובילים עסקיים וטכנולוגיים מרחבי העולם, במגוון תחומים, בהם סייבר סקיוריטי, בינה מלאכותית בעולמות ה-IT, מחשוב קוונטי, מחשוב-על ועוד.
פאנל מעניין ייערך במהלך הכנס, בו ישתתפו יהושוע בנג'יו, ג'ף הינטון ו-יאן לקון – אשר זכו בפרס טיורינג היוקרתי. השלושה ידונו באופנים בהם בינה מלאכותית תמשיך להתפתח ותסייע בפתרון בעיות מורכבות בעולם. מנחת הפאנל תהיה סנג'ה פידלר, סגנית נשיא למחקר בינה מלאכותית באנבידיה.
מומחים נוספים בכנס ידונו במגמות העיקריות הטכנולוגיות המובילות את העולם: טרנספורמציה דיגיטלית, מעבר לטכנולוגיות AI ולמחשוב ענן, תאומים דיגיטליים בשירות התעשייה, לימוד מכונה (ML) ולמידה עמוקה – באמצעות מעבדים גרפיים, עולמות וירטואליים (מטאברס) ונושאים נוספים.
על הדוברים בכנס נמנים מיכאל כגן, סמנכ"ל הטכנולוגיות הראשי באנבידיה; רב לברדריאן, סמנכ"ל טכנולוגיות סימולציה ו-Omniverse באנבידיה; ורבים אחרים.
מגוון הזדמנויות של למידה ופיתוח
המשתתפים בכנס GTC יוכלו להיחשף למגוון הזדמנויות של למידה ופיתוח, רובן בחינם. כך, ייערכו במסגרת הכנס 135 מפגשים מקוונים, המיועדים למפתחים ומפתחות, חוקרים וחוקרות, סטודנטים וסטודנטיות. המפגשים יסבו סביב מגוון רחב של נושאים, ובהם: חמש הדרכים לקריירה בתחומי הבינה המלאכותית; ההטמעה של בינה מלאכותית בסביבת עבודה ומקסום ההשקעות בתשתיות ענן בחברה; המסע של AI – מהאקדמיה ליזמות; פיתוח יישומי מחשוב-על עם C++ סטנדרטיים, Fortran ו-Python; הגדרת מחשב העל עם האצה קוונטית; תובנות ממרכז המחקר של אנבידיה, NVIDIA Research.
משתתפים אשר מעוניינים לחזק את כישוריהם הטכנולוגיים, מוזמנים להירשם לסדנאות מעשיות, שאורכן יום שלם, ולמעבדות הכשרה שאורכן שעתיים, המוצעות על ידי DLI (ר"ת NVIDIA Deep Learning Institute) – מכון הלמידה העמוקה מבית אנבידיה.
20 סדנאות יהיו זמינות בכמה אזורי זמן ושפות, לצד יותר מ-25 מעבדות הדרכה חינמיות בתחום מחשוב מואץ, ראייה ממוחשבת (Computer Vision), מדע נתונים (Data Science), בינה מלאכותית, עיבוד שפה טבעית (NLP), כמו גם בתחום Conversational AI ועוד.
מפגשים ייעודים לחברות הזנק
תוכנית הסטארט-אפים הבינלאומית של אנבידיה, NVIDIA Inception, תומכת ביותר מ-11,000 חברות הזנק חדשניות מרחבי העולם ובתוכן – יותר מ-500 סטארט-אפים ישראליים.
התוכנית תערוך מפגשים, הרצאות וסדנאות – בנושאים הבאים: בינה מלאכותית עבור הון-סיכון – שישה בכירי סטארט-אפים מובילים יספרו כיצד מניעים התקדמות באמצעות AI – מרובוטיקה ועד לענף המסעדנות; כיצד חברי NVIDIA Inception מקדמים את שירותי הבריאות ומדעי החיים באמצעות טכנולוגיה; על מהפכת חקלאות מונעת בינה מלאכותית, המתרחשת בשווקים מתפתחים; ועוד.
הנרשמים לכנס יכולים להשתתף בחינם בחלק ממעבדות ההדרכה של NVIDIA DLI או – להירשם לסדנאות בתעריף מוזל של 99 דולר, עד יום ה', ה-29 באוגוסט. עלות ההשתתפות לאחר מכן תעמוד על 149 דולר, ותיעשה דרך אתר הכנס.
לפרטים נוספים על הכנס ולהרשמה
17/08/22 11:35
5.88% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
שם ותפקיד: קרן קושמן, מנהלת מוצר בכירה בחברת דארו (Darrow).
תפקידים קודמים:
התחלתי את דרכי המקצועית כעתודאית בתפקיד מהנדסת מערכות מידע, ושירתתי בצה"ל במשך 7 שנים כמנהלת מוצר ומפתחת. אחרי הצבא הצטרפתי לחברת התוכנה NGSoft, שם הקמתי את צוות המוצר הפנימי, ולאחר מכן התקדמתי לתפקיד של ניהול מחלקת הפיתוח (שכללה 6 צוותי פיתוח וצוות מנהלי מוצר). לאחר מכן, הקמתי סטארט-אפ והייתי מייסדת שותפה ומנהלת הטכנולוגיות. בתור יזמת וכחלק משיחות עם לקוחות גיליתי צד נוסף של עולם המוצר והבנה טובה יותר כיצד ליצור ערך עסקי ללקוחות באמצעות התאמת המוצר הנכון, שעונה ופותר את הצרכים והבעיות שלהם. אחרי החלטה קשה לעזוב את עולם היזמות והסטארט-אפ שהקמתי, החלטתי לחזור לעבוד כשכירה, והפעם כמנהלת מוצר בחברת דיינמיק יילד, שם הייתה לי את מנטורית המוצר הטובה ביותר שיכולתי לבקש. כיום אני מנהלת מוצר בכירה בחברת דארו, שם אני מוצאת חיבור ערכי למוצר שמטרתו להביא צדק להמונים באמצעות איתור הפרות חוק חבויות בעלות אינטרס ציבורי, וכן לתרבות הארגונית שמעודדת לפעול בשקיפות וחשיבה יצירתית.
השכלה/שירות צבאי: עתודאית להנדסת תעשייה וניהול (טכניון), שירתתי שבע שנים בצה"ל בתפקידים שונים כמנהלת מוצר ומפתחת מערכות מידע עבור אגף כוח אדם.
משפחה: אני אמא לשלושה בנים מהממים- יונתן בן 10, ינאי בן 8 ונדב בן 4. נשואה לאיגור מזה כ-16 שנים מאושרות (נפגשנו בטכניון, כשהיינו עתודאים). עליתי עם הורי ואחיי בשנות ה-90 מרומניה, וגם אני וגם בעלי דור 1.5 בארץ.
מה הביא אותך לתחום הטכנולוגי?
למדתי פסקל בחטיבת ביניים ונהניתי מזה מאוד, אבל בחרתי בתיכון ללכת לכיוון אחר וללמוד פיזיקה וכימיה, כך שהפעם הבאה שפגשתי קוד הייתה רק בתואר בטכניון בקורס מבוא להנדסת תוכנה (קשוח!) ובקורס מבני נתונים (אפילו יותר קשוח!). אני אוהבת להיות hands-on ולהשתמש בטכנולוגיה כדי לייצר מוצרים. אחד מהדברים האהובים עלי בעבודה כמנהלת מוצר היא להסביר קונספטים טכנולוגיים לאנשים שאינם טכנולוגיים בהכשרה שלהם, ולראות את רגעי ה״אההה״ והאסימונים שנופלים. לדעתי אין כבר הפרדה בין תחומים טכנולוגיים וכאלו שאינם טכנולוגיים, כי הטכנולוגיה מקיפה אותנו וכולם צריכים להבין במה שהפך להיות חלק אינטגרלי ביום-יום שלנו.
האם את חושבת שיש אפליה כלפי נשים בתעשייה?
אני חושבת שניתן לראות כיום שיפור מסוים באפליה כלפי נשים ביחס לתקופה שהתחלתי את דרכי בתעשייה. עם זאת, האפליה עדיין קיימת במידה מסוימת. יש מחקרים שמראים שהצד שיוצא מרוויח מאפליות נוטה לחשוב שאפליה לא קיימת, ולכן ישנם גברים שכלל לא מודעים לאפליה כלפי נשים. עם זאת, אני משתדלת שלא לתת לזה לנהל אותי, אלא להתרכז בכך שאיכות חיי (כולל הקריירה שלי) נקבעת בראש ובראשונה אצלי בראש.
האם נתקלת אישית באפליה בתעשייה על רקע היותך אישה
כן. דוגמה שנתקלתי בה בעבר היא אזכורים של חופשות הלידה שלקחתי בסיטואציות עסקיות. עם זאת, חשוב לי להעביר שהמסר שלי לנשים צעירות באשר הן הוא שמקצועות הטכנולוגיה מאפשרים קידום ללא תקרת זכוכית ושילוב מדהים של בית-משפחה. אני ממליצה בחום לבחון את האפשרויות השונות :)
17/08/22 12:01
5.88% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
חלק ב'*
בחלקו השני של מאמר מנגנוני ההצבעה נעסוק במתודולוגיות הצבעת השכנוע, קונצנזוס ההולוגרפי, במולטי-סיג, במכניזם של קונצנזוס עצל ובמתודולוגיה של רוב יחסי מותר. המנגנונים המוצגים בשני חלקי המאמר הם הפופולריים ביותר, ויש ארגונים מבוזרים שממשיכים לפתח מנגנונים נוספים, כמו לדוגמה שימוש ברעיון ייצוג-צמוד-יישות Soul Bound Token ואחרים.
הצבעת שכנוע
הצבעת שכנוע (Conviction) היא מנגנון הצבעה שבו אנשים משקיעים את כוח ההצבעה שלהם בהצעות, ועם הזמן הצעות אלו צוברות מספיק קולות כדי להתקבל. ההצבעה על פי שיטה זו היא מנגנון המבוסס על ביטוי מתמשך של העדפה מצטברת של קהילה. בטכניקה זו, משקלה של הצבעה גדל ככל שהיא נשארת ללא שינוי. שינוי הצבעות תמיד אפשרי, אבל השינוי דורש ויתור על המשקל שההעדפה שלך צברה עד לאותה נקודה. הצבעת שכנוע מונעת מאנשים, שבמקרה יש להם כוח גדול, לגבור על דעת המיעוט, שכן המערכת מתגמלת אמון בהצעה ולא רק מספר גדול של טוקנים (עושר). מערכת כזאת היא חסינה מפני בריתות של הרגע האחרון, שבהן קבוצת מצביעים מתגייסות למאמץ משותף כדי להטות את התוצאה לטובתן, רגע לפני סגירת הקלפיות.
Aragon החלה לאחרונה בניסוי (פיילוט) לסוג חדש זה של מנגנון הצבעה. בתיאוריה, מנגנון ההצבעה הזה מונע מאנשים עם הרבה מניות ואינטרסים לדכא את מצביעי המיעוט. הרוב לא צריך להגיע לקונצנזוס על כל הצעה. במקום זה, בעלי אסימונים יכולים פשוט להתמקד בהצעות שהם תומכים בהן.
קונצנזוס הולוגרפי (HC)
מטרת ההצבעה ב-DAO היא לממש את דעת החברים בקהילת ה-DAO (נקודת ההתייחסות התיאורטית המציינת את ההחלטה הסופית שתתקבל בתנאים אידיאליים) באמצעות התחייבות לכמות הקטנה ביותר של משאבים. יש כאן שני אתגרים: האחד, המדרגיות של תהליך ההצבעה (תדירות), והאחר – המידה שבה התוצאה מייצגת את הדעה הגלובלית של ה-DAO. תופעה זו ידועה כדילמת המדרגיות-חוסן. צעדים הננקטים כדי להבטיח רמות גבוהות של השתתפות בתהליך ההצבעה, פוגעים במדרגיות של התהליך. השתתפות מועטה מדי, לעומת זאת, עלולה לגרום לכך שהצעות גרועות יעברו בסופו של דבר.
כדי להשיג מדרגיות מרבית יש להשיג את הדעה הגלובלית של ה-DAO במינימום גיוס כוח הצבעה. שיטת הקונצנזוס ההולוגרפי (HC) שואפת לפתור את הבעיה הזאת, באמצעות החלטות מקומיות מייצגות. ההחלטות הללו מתחרות בשוק של חיזוי: בעוד שה-DAO מפחית התערבות בכל הצעה, חברי ה-DAO משקיעים כסף בהצעות שלדעתם יזכו. התומכים בהצעות הזוכות מתוגמלים כלכלית, והכסף ש-DAO משלם להם נחשב הוצאה מנהלתית שנועדה להבטיח את העבודה היעילה של ה-DAO. אף שהוא מייעל יכולת מדרגיות וחוסן, מנגנון HC הוא מורכב למדי ואינו דמוקרטי לגמרי, מכיוון שמחיר ההשתתפות עלול להיות גבוה בעבור אנשים מסוימים.
קונצנזוס הולוגרפי (HC) גובש ב-DAOstack. מנגנון הצבעה זה משייך שוק חיזוי לכל הצעה. ספקולנטים יכולים להעמיד כספים בעד או נגד הצעה שהם מאמינים שתעבור או תיכשל. אם הם מנבאים נכון, יש להם רווח כלכלי. הצעות שצפויות לעבור זוכות ל"תגבור", וההצבעה עוברת מ-50% מניין לרוב יחסי (שם נחשבים רק קולות הבעד והנגד, ואין צורך במניין), מה שהופך את המחסום להעברת הצעות לנמוך בהרבה מזה שעומד לפני הצעות שלא הושקע בהן כסף. מנגנון ההצבעה הזה מגן באופן טבעי על פרויקטים מפני הצעות מרושעות, מכיוון שצריך לשלם כדי לתקוף (באמצעות השקעה כספית בהצעות). הדבר פועל מצוין בפרויקטים שיש להם הצעות רבות, משום שחברים רק צריכים לשים לב להצעות שהשקיעו בהן. כך גם מתאפשר ל-DAO להעביר הצעות במהירות.
הצבעה מרובת חתימות (Multi-sig)
האם אפשר למצוא את דרך האמצע שבין רשות ריכוזית, שיכולה לפעול במהירות אך גם עלולה לקבל החלטות שגויות, לבין מנגנון קבלת החלטות מבוזר, קולקטיבי, שפועל לאט ואינו מדרגי? הטענה היא שטכניקת הצבעה מרובת חתימות היא התשובה. במסגרת זו, קבוצה של חברי DAO חותמת על עסקה שתתבצע, או על הצעה שתתקבל. מתקיים כלל קבוע מראש המגדיר לאילו חברים יהיה מפתח פרטי, ומהו המספר המינימלי של בעלי מפתחות הדרוש לאישור עסקה. לכן בקבוצה עם תשעה מפתחות פרטיים, אם הכלל שנקבע מראש דורש שש הצבעות כדי שההצעה תעבור, יספיקו שישה בעלי מפתחות שיסכימו על החלטה כדי לשלוט ב-DAO.
הצבעת מולטי-סיג (Multi-sig) היא שימושית במצב חירום המצריך פעולה מהירה. הסיבה יכולה להיות כשל אבטחה, באג או עדכון נחוץ למערכת. חיפוש אחר מניין או הפעלת טכניקות מתוחכמות יותר, כמו הצבעת הרשעה או קונצנזוס הולוגרפי, לא יהיו מעשיים במקרים כאלה ועלולים לסכן את קיומו של ה-DAO. הצבעה מרובת חתימות מבטיחה שהצעדים הדרושים יינקטו במהירות. עם זאת, תמיד קיים סיכון שמחזיקי מפתחות
מולטי-סיג ישתפו פעולה כדי לקבל החלטות נגד האינטרסים של קהילת ה-DAO הרחבה יותר.
פרויקטים וקהילות רבים בחרו במסלול מולטי-סיג (בדרך כלל עם Snapshot לאיתות מחוץ לשרשרת). במנגנון הצבעה זה, בעלי אסימונים מאותתים על הצעות, ואלה מבוצעות לאחר מכן על ידי ועדה ריכוזית יותר, השולטת בדרך כלל בכספת Gnosis. ניתוח מעמיק יותר של אפשרות זו יחד עם שאלות ותשובות יפורסם במועד מאוחר יותר.
מנגנון ההצבעה "קונסנזוס עצל"
במערכת זו שפיתחה חברת קולוני (Colony), כל אחד בקהילה יכול לפעול כדי שמשהו יקרה. אם אין התנגדות בתוך פרק זמן מסוים, הפעולה מתרחשת. אם מישהו מתנגד, אזי הצבעה משוקללת מוניטין מחליטה אם הפעולה תתרחש או לא. מנגנון ההצבעה הזה עדיין בפיתוח ולכן עדיין אין לנו דוגמאות ממקור ראשון או פרויקטים לדוגמה.
רוב יחסי מותר (Moloch DAOs)
רוב יחסי (כלומר ספירת המספר הכולל של קולות הבעד והנגד) אינו אפשרות ממשל בת קיימא לארגוני DAO, עקב הקלות שבה אפשר לתקוף אותם (אדם אחד יכול בקלות לרוקן את הכספים של ה-DAO כשאחרים לא שמים לב). עם זאת, ל-Moloch DAO יש מאפיין אחד שמונע זאת: הצעות צריכות להיות ממומנות בידי חברי DAO כדי שיצביעו עליהן. מי שהתנגד להצעה יקבל את כספו חזרה, התומכים בה יממנו אותה ויהנו מפירותיה, המתנגדים לא יאלצו לסכן את כספם ולממן כיווני פעולה שלא מתאימים לדעתם. מה שמוסיף אמצעי אבטחה חשוב.
מקצת היתרונות של מנגנון הצבעה זה מכילים UX פשוט, ופחות פעולות הנדרשות לביצוע בידי החברים. משמע, נדרשת תשומת לב נמוכה יותר והעלות נמוכה. מצד אחר, קל להעביר הצעות והן עלולות להוות סיכון אם איש לא שם לב אליהן. זהו מנגנון שנועד להיות איטי יותר מקודמיו.
סיכום
קבלת החלטות בארגוני DAO מתרחשת בשיטות שונות של הצעות והצבעות על פני קשת רחבה של אפשרויות, שלכל אחת מהן יתרונות וחסרונות. אם נדרשת פעולה מהירה, יש לוותר על חלק מהאופי הייצוגי של ההחלטות. אם יוצרים כללים חדשים ומנגנונים מתוחכמים במערכת כדי לחסן אותה מפני התקפות אפשריות, מקריבים את הלהט הערכי של חברי הארגון, זה שמקנה ל-DAO את ייחודיותו.
ה-DAO מציע חלופה לתיאום בין פרטים רבים בחברה מבוזרת וגלובלית, ומספק כלי שקוף ובסיס של אמון לפעולה אנושית חובקת עולם. לקבלת החלטות בקהילה מקוונת משמעות מרחיקת לכת בהרבה מהגדרה של מכניזם הצבעה. ה-DAO עשוי להוות אבן דרך חשובה בחברת העתיד. יצירת ממשקים נוחים לשימוש ומנגנוני הצעה פשוטים ומובנים הם תנאי להתפתחות ה-DAO וכשיימצאו המנגנונים המתאימים, קיימת סבירות גבוהה שה-DAO יהיה הקטר ברכבת של ה-Web 3.0 בדרך למהפיכה טכנולוגית חשובה לא פחות מהאינטרנט והרשתות החברתיות.
הכותבת היא מייסדת DAOs4DAO, מומחית מדיניות בלוקצ'יין בארגונים בינלאומיים ועוסקת במשילות וב-DAO
*לחלק א' – הקישו כאן
17/08/22 12:39
5.88% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
וואן טכנולוגיות פרסמה אתמול (ג') את תוצאותיה הכספיות למחצית הראשונה ולרבעון השני של שנת 2022, עם גידול דו-ספרתי בהכנסות ורווחיות בשתי התקופות.
במחצית הראשונה של השנה ההוצאות הכלליות גדלו ב-14.94%, ל-1.45 מיליארד שקל – עלייה של 188.85 מיליון. ההכנסות גדלו ב-208.1 מיליון ש', ל-1.57 מיליארד – עלייה של 15.3%.
באותם שישה חודשים, הרווח התפעולי גדל ב-20.2%, ל-114.42 מיליון ש', והרווח הנקי גדל ב-22.4%, ל-82.35 מיליון.
במהלך הרבעון השני, ההוצאות הכלליות גדלו ב-9.88%, ל-719.65 מיליון. ההכנסות גדלו ב-75.7 מיליון שקלים, ל-777.67 מיליון – עלייה של 10.8%.
באותם שלושה חודשים ההוצאות הגולמיות גדלו ב-10.2%, ל-656.39 מיליון; הרווח הגולמי גדל ב-14%, ל-121.28 מיליון – רווח גומי שולי של 15.6%, לעומת 15.2% ברבעון המקביל אשתקד.
ההוצאות התפעוליות ברבעון גדלו ב-6.58%, ל-63.26 מיליון, והרווח התפעולי גדל ב-23.4%, ל-58.03 מיליון שקל.
ה-EBITDA ברבעון השני של שנת 2022 עלה בכ-12%, לכ-85 מיליון שקל, בהשוואה לכ-75 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
הוצאות המימון הרבעוניות קטנו ב-24.76%, ואילו חבות המס גדלה ב-26.22%, ל-12.31 מיליון. הרווח הנקי הרבעוני גדל ב-31.6%, ל-42.28 מיליון ש'.
"רבעון שמיני ברציפות של צמיחה דו-ספרתית"
עדי אייל, מנכ"ל קבוצת וואן טכנולוגיות: "אנו מסכמים רבעון שמיני ברציפות של צמיחה דו-ספרתית, הן בהכנסות והן ברווחים. ברבעון השני של השנה הצגנו צמיחה של כ-11% בהכנסות, תוך צמיחה אורגנית בכל תחומי הפעילות של הקבוצה, וזאת בתמיכת הביקושים החזקים שנרשמו בכל תחומי פעילותנו, והיכולת שלנו להציע סל רחב יותר של מוצרים ללקוחותינו, לאחר רכישת חברת טלדור אשתקד. בנוסף לגידול בהיקפי הפעילות, ברבעון זה המשכנו לשפר את הרווחיות בעסקאות קיימות המיוחסות לרכישת חברת טלדור – דבר שהתבטא בשיפור משמעותי ברווחיות התפעולית של הקבוצה כולה, וכן ברווח שיא של כל הזמנים שהושג ברבעון, בסך של כ-40 מיליון שקל. נתון זה משקף למעשה הכפלה של הרווח הרבעוני תוך כשנתיים, וזאת כחלק מהמגמה העקבית של הצמיחה בפעילות וברווחי קבוצת וואן. אנו ממשיכים לפעול להבטחת הצמיחה, ואף להאצתה, גם בהמשך".
17/08/22 13:44
5.88% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אפל מאטה את קצב הגיוסים ופיטרה כ-100 עובדי קבלן שהיו אחראים לסיוע בגיוס עובדים לחברה, כך לפי דיווח חדש של מארק גורמן מבלומברג. גם בחודש שעבר פורסם דיווח על כך שאפל מעסיקה פחות אנשים מבעבר, ומנכ"ל ענקית הטק, טים קוק, אישר בשיחת משקיעים שהתקיימה באחרונה כי החברה תהיה "מכוונת" יותר לגבי גיוסים, וציין את המצב הכלכלי הנוכחי כסיבה, והוסיף, כי"אפל תמשיך לגייס אנשים ולהשקיע בתחומים, אבל אנחנו מתכוונים יותר לעשות זאת מתוך הכרה במציאות של הסביבה".
אפל מחזירה עובדים למשרדים
בתוך כך, לאחר כמה דחיות של החזרת העובדים למשרד, אפל קבעה כי עובדיה המשרדיים ישובו ב-5 בספטמבר לעבודה במשרד לשלושה ימי עבודה בשבוע לפחות – כך לפי הודעה שקיבלו עובדי החברה ביום שני האחרון. החברה דורשת מן העובדים לעבוד במשרד בימי שלישי וחמישי וביום נוסף, שייקבע על ידי הצוותים.
המדיניות החדשה מצטרפת להחלטה של ענקית הטק לבטל את חובת עטיית המסיכות במשרדים לאחרונה.
על אף שאפל נהגה בפחות גמישות בנוגע לעבודה מרחוק של עובדיה יחסית לענקיות טק אחרות, ראוי לציין כי זוהי תקופה עמוסה מאוד מדי שנה בחברה, שכנראה מתכוננת לאירוע ההשקה של ה-iPhone 14 ודגמי השעונים החדשים, כמו גם ההכנות להשקה בהמשך השנה של מחשבי ה-Mac ודגמי ה-iPad החדשים.
17/08/22 14:17
5.88% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
לראשונה: האקתון נאס"א יתקיים בישראל! התחרות השנתית של NASA Space Apps החלה את דרכה ב-2012, והפכה מאז להאקתון הבינלאומי הגדול ביותר בעולם. חברת מאנקי-טק (Monkeytech) צפויה להוביל השנה את האירוע הראשון של ההאקתון בישראל, שיתקיים בתל אביב ב-1-2 באוקטובר.
ההאקתון NASA Space Apps מעודד אלפי יחידים וקבוצות מרחבי העולם להשתמש במאגרי המידע של נאס"א כדי לפתח פתרונות חדשניים לאתגרים שעומדים בפני האנושות – על פני כדור הארץ ובחלל. המיזם מזמין קבוצות מעורבות של אנשי טכנולוגיה, מדענים, מעצבים, יזמים ואחרים להתכנס יחדיו למרתון של 48 שעות, להעלות רעיונות וליצור. בשנה שעברה ההאקתון נערך ב-323 ערים שונות ברחבי העולם ולקחו בו חלק יותר מ-28,000 משתתפים.
ההשתתפות בתחרות נעשית בקבוצות של 4-6 משתתפים, במגוון מסלולים שנבנים מדי שנה במיוחד עבור התחרות על ידי המדענים ואנשי הצוות של נאס"א. רמת הקושי משתנה, כך שהתחרות מאפשרת השתתפות של מגוון אוכלוסיות – תלמידים, סטודנטים, חובבנים ואנשי מקצוע. על מנת להצליח בתחרות נדרשת חשיבה מחוץ לקופסה ותמהיל נכון של ידע וניסיון בתוך הצוות. דוגמאות בולטות מהשנה שעברה כוללות תכנון מערכת שתאפשר גידול מזון במסע למאדים וחזרה, או כלי לשיתוף מידע בזמן אמת בין אסטרונאוטים, חוקרים ואנשי מרכז הבקרה. אף שהמרכיב הטכנולוגי/מדעי נדרש בחלק מהאתגרים, ישנן גם משימות בתחומי האמנות, הכתיבה, הגיימינג וכו' – כך שרקע בפיתוח אינו מהווה חסם להשתתפות.
העבודות הטובות ביותר בתחרות בתל אביב – אשר יבחרו על ידי פאנל מקומי של שופטים – יעברו לשלב הבא. מבין העוברים לשלב הבא, ייבחרו המנצחים על ידי צוות המומחים של נאס"א. בשנה שעברה הוזמנו הזוכים ל-Winners Trip, שכלל טיסה לארה"ב וביקור במטה של נאס"א. מידע נוסף בנוגע לפרסים צפוי להתפרסם במהלך חודש ספטמבר.
מאנקי-טק הישראלית, מי שהביאה את ההקאתון לתל אביב ותארח השנה את התחרות, היא חברה שמספקת שירותי פיתוח של מוצרים טכנולוגיים במודל עבודה חכם על ידי בנייה של צוותים מותאמים אישית לצורכי לקוחותיה – סטארט-אפים, חברות גדולות וגופים ציבוריים.
"כבר בתיכון התמודדתי עם אתגרים טכנולוגיים מוזרים ומורכבים שאילצו אותי ואת השותפים שלי לחשוב מחוץ לקופסא. כשמצליחים להגיע לפתרון, זאת תחושה מדהימה", מספר גיל אילון, סמנכ"ל הטכנולוגיות במאנקי-טק. אנו נדרשים במאנקי-טק למצוא מדי יום פתרונות יצירתיים למגוון בעיות עבור לקוחותינו. אין ספק שההאקתון של NASA Space Apps הוא האימון האולטימטיבי בסוג זה של חשיבה, ולארח אותו בפעם הראשונה בתל אביב זה כבוד גדול עבורנו".
לפרטים ולהרשמה בקרו כאן.
17/08/22 14:24
5.88% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
נחשף שחקן איום איראני בסייבר, המכונה UNC3890, שתקף חברות משלוחים וארגוני ממשל, אנרגיה ובריאות ישראליים – באמצעות שימוש בהנדסה חברתית ובעמודי התחברות מזויפים, או פרוצים.
חוקרי מנדיאנט עקבו אחר חברי הכנופייה זה במשך שנה, והם מעריכים "בסבירות בינונית" כי מדובר בשחקן איראני, מה שהופך את עצם התקיפה למשמעותית הרבה יותר – לנוכח ההתמקדות במגזר המשלוחים והעימות הימי שהתחולל בין ישראל לאיראן.
לפי החוקרים, "שחקן איום זה מתמקד באיסוף מודיעין באופן חשאי – ועוסק פחות, אם בכלל, בפעילות סייבר רועשת יותר, אך הנתונים שהוא אוסף עלולים לשמש כדי לתמוך בפעילויות שונות, החל מהדלפת מידע רגיש, ועד להתקפות קינטיות (בעולם הממשי), כמו אלו שפקדו את תעשיית המשלוחים בשנים האחרונות".
החוקרים של מנדיאנט מעריכים כי "שחקן האיום מבצע פעילות ריגול ואיסוף מודיעין, במטרה לתמוך במגוון אינטרסים ופעילויות איראניות. דפוסי הפעילות שלו מעידים על מיקוד בגופים ישראלים ממגזרים שונים". הזיהוי עם איראן, כך ציינו החוקרים, הוא בשל זיהוי של כמה ממצאים טכניים, כמו שימוש במילים בשפה הפרסית וכמו נתיבי PDB – שמזוהים עם כלי סייבר בשימוש איראני.
שימוש במגוון שיטות להצגת הפעילות כתמימה ולגיטימית
אופיר רוזמן וסתו שולמן, חוקרים במנדיאנט, אמרו כי הקמפיין פעיל לכל הפחות מאז סוף 2020, והמשיך לפעול גם במהלך 2022. "אף על פי שהשחקן ממוקד בישראל, חלק מהגופים שהוא תקף, או ניסה לתקוף, הם חברות משלוחים בעלות פעילות ברחבי העולם. לפיכך, ההשפעה הפוטנציאלית של פעילות UNC3890 עלולה להיות רחבה יותר מישראל בלבד".
לפי החוקרים, חברי קבוצת ההאקרים עושים שימוש במגוון שיטות, כדי שפעילותם תיראה תמימה ולגיטימית: התחזות לשירותים לגיטימיים, התחזות לרשתות חברתיות, וכן שימוש בהצעות עבודה ובסרטונים מזויפים בתחומי הטכנולוגיה.
לדברי החוקרים, ההאקרים עושים שימוש בשני כלים ייחודיים: האחד, כלי בשם SUGARUSH – המאפשר לתוקף גישה למחשב של הקורבן. השני, כלי בשם SUGARDUMP, שגונב סיסמאות מדפדפנים. "כלי זה", ציינו, "שולח לתוקפים את הנתונים שנגנבו באמצעות שירות הדוא"ל של Yahoo, Yandex, גוגל (Gmail). בנוסף, השחקן משתמש גם בכמה כלים הזמינים באופן פומבי, כמו METASPLOIT ו-NorthStar C2.
לפי החוקרים, חברי הכנופייה מפעילים תשתית של שרתי שליטה ותקשורת, C2 Command-and-Control.
שרתים אלה, הסבירו, מארחים דומיינים ודפי התחברות מזויפים שמתחזים לשירותים לגיטימיים, כמו אופיס 365, או לרשתות חברתיות, דוגמת לינקדאין ופייסבוק.
הצעות עבודה מזויפות והתחזות לשירותי משלוחים ישראליים
עוד ציינו החוקרים כי שחקן האיום עושה שימוש בהצעות עבודה מזויפות ובפרסומות מזויפות, שמשווקות לכאורה רובוטים מבוססי בינה מלאכותית. "זיהינו ששרתים בשליטת התוקף תקשרו עם כמה גופים בישראל שהשחקן ניסה לתקוף, כמו גם עם אתר לגיטימי בתחום המשלוחים, שנפרץ והיה מצוי בשליטת התוקפים. להערכתנו, תקיפה זו כוונה למגזר המשלוחים הישראלי, ובפרט לגורמים העוסקים בטיפול, או במשלוח רכיבים רגישים".
המעקב אחר פעילות הקבוצה האיראנית הביא לגילוי של כמה שיטות, כדי להשיג גישה לקורבנות. האחת, שימוש באתר לגיטימי, פרוץ, של חברה ישראלית מתחום המשלוחים, כדי לאסוף מידע על משתמשים (תקיפה המכונה Watering hole.
החוקרים זיהו תשתית בשליטת התוקפים שמתארחת בדף התחברות של חברת שילוח ישראלית לגיטימית, שכנראה נפגעה על ידי קבוצת התקיפה בעבר. התשתית בשליטת התוקפים הייתה פעילה לפחות עד נובמבר 2021, ואפשרה להם לקבל מידע ראשוני על כל משתמש שיזין את הנתונים שלו בדף ההתחברות הלגיטימי שבאתר.
"התשתית שימשה את התוקפים כדי לאסוף מידע על לקוחות ומשתמשים של אותה חברת שילוח ישראלית, בפרט למשלוח או לטיפול במטען רגיש לחום". הם ציינו כי "מעבר לכך, יש לנו אינדיקציה נוספת לניסיון של אותו שחקן איום לתקוף חברת משלוחים ישראלית גדולה אחרת".
שיטה נוספת היא גניבת נתוני התחברות (משמע, שמות משתמשים וסיסמאות) – על ידי התחזות לשירותים לגיטימיים. חוקרי מנדיאנט זיהו כמה דומיינים בשימוש הכנופייה – חלק מהדומיינים נחזו לשירותים ולישויות לגיטימיות, כדוגמת שירות המייל של מיקרוסופט. ההאקרים השתמשו בדומיינים אלה למגוון מטרות, כגון איסוף נתוני התחברות לשירותים לגיטימיים, שליחת מיילים זדוניים (פישינג), או כאמצעי להסתיר את פעילותם, כך שתיראה כאילו היא חלק מתעבורה לגיטימית.
"שיטה שלישית לתקיפה", סיכמו החוקרים, "היא שימוש בהצעות עבודה מזויפות, או בסרטונים מזויפים – כדי להתקין במערכות הקורבנות כלי שמאפשר לתוקף לגנוב מהם נתוני התחברות. בין היתר, שחקן האיום השתמש בסרטון שהתחזה לפרסומת, המשווקת רובוטים המבוססים על בינה מלאכותית".
איראן נלחמת בסייבר נגד ישראל גם דרך לבנון. צילום: BigStock
ההיסטוריה של המתקפות האיראניות מהזמן האחרון
ביולי האחרון האקרים איראניים הורידו את אתר עיריית תל אביב. הם תקפו את אתר העירייה, ובמקום התוכן הרגיל פרסמו הודעה שמברכת קדוש שיעי וטרוריסט פלסטיני.
ביוני השנה האקרים איראניים פרצו לתיבות המייל של בכירים ישראליים, בהם ציפי לבני, לשעבר שרת החוץ, וכן אלוף במיל' ושגריר לשעבר של ארצות הברית בישראל. הפצחנים התחזו לאותם הבכירים וביצעו תקיפות פישינג ממוקדות.
עוד ביוני, האקרים מלבנון תקפו מטרות ממשלה וביטחון בישראל – בחסות המשטר האיראני. היעדים היו יותר מ-20 ארגונים – גופי תשתיות, ממשלה, מגזר ציבורי, תעשיות ביטחוניות ועוד.