המחסור בכוח אדם בהיי-טק הצטמצם במקצת, ועמד, נכון לסוף ספטמבר, על 14 אלף מהנדסים (13,927, ליתר דיוק) – לעומת נתונים קודמים, שדיברו על מחסור של בין 15 ל-18 אלף. מתוכם, חסרים 9,369 מפתחי תוכנה. מנתונים שפרסמה היום (ג') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה שמדובר בירידות של 5% במספר המהנדסים ו-6% במשרות למהנדסי תוכנה, בהתאמה, לעומת החודשים יוני עד אוגוסט השנה. ככלל, מספר המשרות הפנויות בהיי-טק רשם ברבעון השלישי של השנה ירידה של 22% לעומת הרבעון הראשון. בהשוואה לרבעון השני, מדובר בקיטון של 11%. שיעור המשרות הפנויות מכלל המשרות בענף ההיי-טק עומד על 6.8%. זאת, לעומת 8.6% בסוף הרבעון הראשון. עוד מראים הנתונים שחסרים במשק 4,435 הנדסאים וטכנאים – 5% פחות מאשר אומדן יוני-אוגוסט. מתוכם, יש מחסור של 568 טכנאי רשתות ומערכות מחשבים – 2% פחות מהאומדן. מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ככלל, מספר המשרות הפנויות במשק עמד בסוף ספטמבר על 152,288. מדובר בירידה קלה לעומת אוגוסט, אז עמד הנתון על 151,717 משרות פנויות. מקצועות מבוקשים נוספים, שאינם היי-טק, הם עובדי מכירות, עם כ-12,500 משרות פנויות, מלצרים ומוזגים (כ-11,300 משרות), ועובדי מטבח וניקיון במוסדות ובמשקי בית (כ-6,400 משרות). בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אומרים ששיעור המשרות הפנויות בענפי הכלכלה שאינם היי-טק יציב, ואף מצביע על עלייה בביקוש לעובדים בענפי שירותי אירוח ואוכל (מלונות ומסעדות), ובענפי התרבות והפנאי.

המועצה האירופית אישרה היום סופית את הנחיית המטען האחיד של הפרלמנט האירופי, וסיימה את ההליך החקיקתי שיהפוך את יציאת USB-C לחובה במגוון רחב של מכשירים אלקטרוניים לצרכן, כולל ה-iPhone וה-AirPods, עד סוף 2024. ההנחיה אומצה כעת באופן רשמי והיא אמורה להתפרסם בכתב העת הרשמי של האיחוד האירופי. הנחיה תיכנס לתוקף 20 יום לאחר הפרסום, והכללים יחולו בדיוק 24 חודשים לאחר מועד זה. מוצרים שייצאו למכירה לפני מועד הגשת הבקשה יהיו פטורים ויוכלו להמשיך להימכר לאחר שלב זה. חובת היציאה האחידה של USB-C מחויבת כעת באירופה על פי חוק, וככל הנראה תשפיע במיוחד על אפל , שעושה שימוש נרחב במחבר Lightning במקום USB-C ברבים ממכשיריה. חברי הפרלמנט טוענים כי המהלך יצמצם את הפסולת האלקטרונית, יתייחס לקיימות המוצר ויהפוך את השימוש במכשירים שונים לנוח יותר. ללא קשר ליצרן, כל הטלפונים הניידים החדשים, הטאבלטים, המצלמות הדיגיטליות, האוזניות, קונסולות משחקי וידעאו כף יד ורמקולים ניידים, קוראים אלקטרוניים, מקלדות, עכברים, מערכות ניווט ניידות ומחשבים ניידים הניתנים לטעינה באמצעות כבל קווי, עם אספקת חשמל של עד 100 ואט, יצטרכו לכלול יציאת USB-C. פטורים יחולו על מכשירים קטנים מכדי להציע יציאת USB-C, כגון שעונים חכמים, צמידי בריאות וציוד ספורט מסוים, אך החקיקה צפויה להתרחב למכשירים אחרים עם הזמן. חברות גם יצטרכו להבטיח שתוויות ייעודיות יודיעו בבירור לצרכנים על מאפייני הטעינה של המכשירים שהם קונים. בנוסף, האיחוד האירופי מבקש להבטיח שפתרונות הטעינה האלחוטית יהיו גם הם ניתנים להפעלה הדדית ככל שהטכנולוגיה מתפתחת עם הזמן. ההוראה מסמיכה את הנציבות האירופית לחוקק חוקים עד סוף שנת 2024, שיאלצו חברות להפוך את פתרונות הטעינה האלחוטית המותאמים אישית שלהן פתוחים יותר ושיעמדו בתקנים של פעולה הדדית, ובכך יסייעו לצרכנים לא להיות "כלואים" בפתרונות טעינה קנייניים, ימנעו פיצול ויפחיתו בזבוז.לא ברור עדיין האם ההוראות יכללו את מערכת הטעינה MagSafe של אפל עבור ה-iPhone  וה-AirPods מכיוון שהיא מבוססת על תקן הטעינה האלחוטית Qi. בשבוע שעבר השיקה אפל שלט Siri Remote חדש ל-Apple TV ול-iPad מהדור ה-10, שניהם מחליפים את יציאות ה-Lightning בקודמיהם ל-USB-C, מה שמצביע לכאורה על כך שהמעבר של אפל לכיוון היציאה האחידה כבר בעיצומו.

אחרי שהשהתה את ההשקה של iPadOS 16 כדי להפריד אותה מההשקה של iOS 16, שחררה אפל את העדכון הראשון, 16.1, דווקא במקביל לעדכון של מערכת ההפעלה הטלפונית שלה, והוא מציע את העדכונים שהיו צריכים להגיע בגרסת הבסיס – כולל התמיכה בתכונה Stage Manager. תכונה זו, המוצעת עבור ה-iPad Pro השונים של אפל, המבוססים על מעבדי ה-A12 האחרונים ומעבדי ה-M1 וה-M2 החדשים יותר, מאפשרת למעשה לעבוד בנוחות יחסית בריבוי מטלות. היא מציגה מעין תפריט מעוגן בצד השמאלי של המסך ומאפשרת לפתוח ארבעה חלונות בו זמנית על מסך ה-iPad. בהמשך צפויה החברה להוסיף תמיכה גם לחיבור מסך חיצוני, כך שניתן יהיה לפתוח עד שמונה חלונות במקביל, ארבעה בכל תצוגה. העדכון הזה יהיה זמין לגרסות ה-M1 ומעלה בלבד. העדכון החדש גם מביא גרסאות משודרגות של האפליקציות השונות שמציעה אפל, כולל תוכנת המסרים Messages, הדפדפן ספארי וכן תוכנת הדואר האלקטרוני. בנוסף, כמו ב-iOS, יש עכשיו תמיכה בשיתוף ספריות תמונות וסרטונים מ-iCloud בדרך קלה ונגישה יותר. יש גם גרסה חדשה של אפליקציית המפות, ולראשונה אפל מציעה את אפליקציית חיזוי מזג האוויר גם בגזרת ה-iPad. עוד נוספו מספר מצבי תצוגה חדשים, המתבססים כמובן על הרזולוציה המרבית של כל גרסת iPad, וכן יש גרסה חדשה של Game Center, שמאפשרת, בין השאר, שיתוף ההישגים עם חברים. iPadOS 16.1 כבר זמינה להורדה ולהתקנה, והיא מציעה עוד שורה ארוכה של עדכונים ושדרוגים במערכת.

רישי סונאק שובר כמה "שיאים" עם כניסתו לבית ברחוב דאונינג 10 בלונדון והפיכתו לראש ממשלת בריטניה, במקומה של ליז טראס: הוא ראש הממשלה הבריטי הראשון אי פעם ממוצא הינדי, הוא אחד מהעשירים אי פעם שבין ראשי הממשלה של המדינה, אם לא העשיר שבהם – יש אומרים שעושרו גדול אפילו מזה של המלך, והוא גם איש עסקים מטבעו, אחרי שזכה להצלחה לא מעטה כשעבד בגולדמן זקס, בקרן הגידור TCI ובקרן שהקים בעצמו. סונאק מתקבל בידיים פתוחות לרווחה ועם גב חזק מצד קהילת ההיי-טק הבריטית – לא רק בגלל כהונתו כשר האוצר של הממלכה, כולל בתקופת הקורונה, אלא גם מאחר שהוא נחשב לתומך נלהב של התעשייה ולאחד שגאה בהצלחה שלה. רק לאחרונה הוא העלה ציוץ לחשבון הטוויטר האישי שלו שבו הוא סיפר, בגאווה לא מוסתרת, שתעשיית ההיי-טק בבריטניה היא השלישית בגודלה בעולם – ורק ארצות הברית וסין מקדימות אותה. יש מסונאק ציפיות גבוהות מאוד, ובראשן לחלץ את הממלכה מהמשבר שבו היא מצויה. הן גבוהות במידה רבה, ואולי אף בעיקר, מצד תעשיית המחשוב המתקדם המקומית, בין היתר מאחר שהוא היה בין הפוליטיקאים הבולטים בעמידה מאחורי חוק אסטרטגיית הדיגיטל הבריטית לשנת 2022, שהועבר לפני כחצי שנה. זאת, לאחר חמש שנים שבהן לא היה חוק כזה. לפי סונאק, המטרה שלו היא להתאים את המגזר התעשייתי לעתיד, ליצור מקומות עבודה, לקדם ולזהות כישרונות, ולחזק את התשתית הטכנולוגית של בריטניה. הדייר החדש בבית ראש הממשלה בלונדון ידוע גם כאחד שנלחם לצמצם את הפערים הטכנולוגיים באוכלוסייה, והוא הכריז על מועצת מומחים חדשה, שמטרתה להתמודד עם הפערים ולשפר את החינוך הדיגיטלי, במטרה להפוך את בריטניה למעצמת על. סונאק צוטט כאומר שהוא רוצה להפוך את המדינה למקום הטוב ביותר בעולם לפתיחה ולשגשוג של עסקים וחברות בתחום ההיי-טק. בנוסף, ההערכה היא שהוא מתכוון להשקיע כספים רבים בפיתוח ומחקר, ולנסות לקהל על סטארט-אפים למצוא את דרכם. חסיד של בינה מלאכותית בתקשורת הבריטית, וגם בזו הגלובלית, מציינים שסונאק דיבר יותר מפעם אחת, ובהתלהבות, על תחום הבינה המלאכותית ועל התועלות שהוא מספק לתעשייה בפרט, ולכלכלה ולמדינה בכלל. הוא התבטא בנושא לא אחת גם בדיוני המפלגה השמרנית, שממנה הוא מגיע, תוך שהוא מציין שהבינה המלאכותית היא לא עוד מדע בדיוני, אלא תחום חי, נושם ומתקדם. סונאק אף ציין שמדובר במהפכה לכל דבר, כמו שהקיטור תאם למהפכה התעשייתית, כפי שהמחשבים תרמו ליצירת האוטומציה, וכפי שהאינטרנט תרם להעברת והחלפת מידע ברחבי העולם. "אם הבינה המלאכותית הייתה תורמת רק את עליית הפריון הממוצעת שלה, זה היה שווה כ-200 מיליארד ליש"ט בשנה לכלכלה שלנו", הוא אמר בישיבה בוועידה של המפלגה השמרנית, שהתקיימה לפני כשנה. אז הוא גם הכריז על הקמת קרן בשווי של עשרות מיליוני ליש"ט כדי להציע מעל 2,000 מלגות בתחום ה-AI לאלה שבתורם יעזרו לקדם את תעשיית ההייטק הבריטית. יש לציין שהציפיות מסונאק הן גם לקדם, ואולי גם לזרז, תוכניות שכבר קיימות בתחום, שאחת מהן היא מפת דרכים לקידום מעמדה של הממלכה בתחום הבינה המלאכותית. מהלך זה הוא חלק מתוכנית ל-10 שנים קדימה, שיצאה לדרך בשנה שעברה. ראשת הממשלה היוצאת של בריטניה, ליז טראס. צילום: משרד ראש ממשלת בריטניה הבלוקצ'יין – תעשייה נוספת שנושאת עיניים אל סונאק גם טראס, בתקופת כהונתה הקצרצרה (44 ימים), התבטאה ופעלה למען חיזוק החדשנות בתחום הטכנולוגיה, כולל עמידה לצד תעשיית הבלוקצ'יין והמטבעות הקריפטוגרפים, והאימוץ שלהם. גם הצד הזה של התעשייה מביט אל סונאק בתקווה, מתוך הערכה שהוא מאמין בחדשנות ואימוץ טכנולוגיות. מרטין היסובאק, חוקר בתחום, אף התבטא כי "רישי סונרק טוב לקריפטוגרפיה. אם המנהיגות שלו תהיה המשך למה שמראה הרקורד שלו, הוא תמיד עמד לצד החדשנות. ההערכה היא שהדרך לבהירות רגולטורית לגבי המטבעות הווירטואליים תהיה קצרה מתמיד הפעם, תחת הנהגתו". אי אפשר לסיים סקירה כזאת, בוודאי שלא ב-2022, בלי התייחסות לתחום הסייבר: בהיותה אחת מהמדינות החזקות ביותר במערב, בריטניה היא מדינה מותקפת מאוד. לכן, מציינים מומחים בממלכה, ראש הממשלה החדש יהיה מוכרח להמשיך ולהשקיע רבות בסייבר, כולל פיתוח של כישרונות. זאת, במיוחד לאור זה שכבר כיום, בריטניה נמצאת בפיגור בנושא אחרי מדינות מתקדמות אחרות, עם מספר גדול מאוד של קורבנות – אולי הכי גדול למיליון תושבים בעולם המערבי.  

משתמשיו הרבים של שירות המסרים המיידיים ווטסאפ, שבבעלות מטא, נתקלו הבוקר (בערך החל מהשעה 10:00 לפי שעון ישראל) בבעיות בשליחת וקבלת מסרים. בשעה 12:00 לערך, לפי שעון ישראל, התקנה תוקנה. קודם לכן, והחל מהשעה 10:00, באתר Downdetector – העוקב אחר הפסקות שירותים אונליין ברחבי העולם – נראה זינוק מובהק בדיווחי הגולשים על תקלה בשירות. ב-Downdetector התקבלו אלפי דיווחים בשעה האחרונה על התקלה החמורה, ובין השאר פורסמו תגובות של משתמשים המתלוננים שההודעות שלהם לא מועברות או במקרים אחרים – גם כאשר ההודעות נמסרות, האפליקציה לא מצליחה להדגיש את מצב המסירה. בנוסף משתמשים גם מתלוננים על בעיות באפשרות לבצע שיחות בוואטסאפ וטוענים כי האפליקציה לא עוברת משלב ההתקשרות לשלב הצלצול. התקלה בווטסאפ כפי שהיא נראית באתר Downdetector. צילום: צילום מסך מ-Downdetector דיווחי הגולשים ב-Downdetector. צילום: לכידת מסך מאתר Downdetector. מווטסאפ וממטא לא נמסרו לעת עתה הודעות רשמיות לציבור באתריהן או ברשתות החברתיות בנוגע לתקלה, שנראית כעולמית, עם דיווחים משוויץ, פולין, רוסיה, אינדונזיה ועוד. גם בישראל מדווחים המשתמשים על כשלים בתפקוד הפלטפורמה.  דובר מטא הסתפק בתגובה לתקשורת ובה אמר, "אנו מודעים לכך שחלק מהאנשים מתקשים כעת לשלוח הודעות ואנחנו פועלים לשחזר את ווטסאפ לכולם במהירות האפשרית".

שם ותפקיד: בת שבע מולה, מנהלת פרויקטים באבטחת מידע וסייבר בחברת ווייט האט (White hat). השכלה/שירות צבאי: רס"ן במיל', קצינת תקשוב באוגדה בצפון, התחלתי את דרכי כמנהלת רשת מחשוב ומשם לתפקידי קצונה. בוגרת תואר ראשון בממשל ודיפלומטיה בבינתחומי בהרצליה, תואר שני במשפטים ללא משפטנים מאוניברסיטת בר אילן. מה הביא אותך לעולם הטכנולוגי? התחלתי את העולם התעסוקתי שלי במגזר הציבורי, כיועצת פרלמנטרית לשרים בכירים היום בממשלה. עסקתי בתפקיד הזה כ-6 שנים, מתוך הבנה שזה המקום לשנות ולהשפיע על החברה הישראלית. אחרי תקופה כה ארוכה, עלה בי הצורך והרצון לשנות ולהשתלב בתפקיד טכנולוגי, שבו אוכל לפתח כישורים נוספים ולהתפתח ברמה האישית והמקצועית. כקצינת תקשוב בצבא נחשפתי לעולם הטכנולוגי ובער בי הרצון לחזור לעולם הזה ולקחת קצת הפסקה מפוליטיקה. כיום אני מכהנת בתפקיד מנהלת פרויקטים בחברת הסייבר ואבטחת המידע ווייט האט. אני מתכללת ואחראית לביצוע של פרויקטים אסטרטגיים בהיבט אבטחתי בבנק דיסקונט. אני בתפקיד מזה כשנה, תחום מאוד מעניין. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? אני חושבת שקיים פער בין נשים וגברים באופן כללי ובייחוד בתעשיית ההיי-טק. כרגע הנתונים מראים שיש יותר גברים מנשים בתעשייה, אך לצד זה אני רואה שינוי מגמה חיובי, בכך שיותר נשים משתלבות בתעשייה ובטח כשהן בתחילת דרכן, שזה מאוד חשוב להמשך הדרך. בנוסף לכך, יש יותר נשים יזמיות שהן מוצלחות והן מהוות מודל לדוגמה לנשים אחרות, ומצליחות לעורר השראה עבור נשים אחרות בתעשייה וגם מחוץ לתעשייה. אך עדיין כחברה יש לנו כברת דרך ארוכה לעבור בנושא הזה. אמנם יש לנו נשים בעמדות מפתח ובמוקד קבלת החלטות, אך לדעתי זה לא מספיק. אנחנו בשנת 2022, אין שום סיבה לפערי שכר בין גברים ונשים, שעדיין קיימים בשוק התעסוקתי. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? אישית לא נתקלתי באפליה על רקע היותי אישה. אני חושבת שהצלחתי להגיע לתפקידים משמעותיים, ניצלתי את ההזדמנויות שנקרו בדרכי. עסקתי לפני כן בעולם הפוליטיקה, שגם שם ניתן לראות עלייה במספר הנשים, אך עדיין לא מספיק.  

באחרונה באה לבקר במאורת הנמר עמליה אברמוב, מנהלת חטיבה בכירה באמדוקס. אחראית על סקטור הבנקאות הדיגיטלית והפינטק. סביבות המחשוב בבנקים מורכבות ודורשות הבנה במעבר לטכנולוגיות חדישות, מבלי לפגוע בתפקוד המערכות הקריטיות של הבנק – פתיחת חשבון, הלוואות, הפקדות, משכנתאות וכדומה. אמדוקס היא חברה עם 40 שנות ניסיון בפרויקטים מורכבים בארץ ובעולם, והצלחות מוכחות בטרנספורמציות דיגיטליות. אמדוקס מובילה פרויקטים עם בנקים שונים בעולם הדיגיטלי בתחומים מגוונים: ניהול חוויות המשתמשים והעובדים, מעבר לענן בסביבה רגולטורית מורכבת, פתרונות המאפשרים לבנק להשיק מוצרים דיגיטליים בצורה מותאמת חכמה ומהירה, מודרניזציה של מערכות המידע של בנק, אינטגרציה לאקוסיסטם רחב, ועוד. השבוע תציג אמדוקס את מגוון הפתרונות שלה בתחום הבנקאות הדיגיטלית בתערוכת הפינטק הגדולה בעולם, Money20/20. בפגישתנו דיברנו על כך שלאמדוקס מעל 5,000 עובדים בישראל, וכ-30,000 בעולם כולו, ושמעבר לחדשנות טכנולוגית ועסקית, אמדוקס רואה חשיבות רבה באחריות חברתית וסביבתית, ופועלת בדרכים שונות להגדיל את ייצוגן של האוכלוסיות שאינן מיוצגות באופן הולם בתעשיית ההיי-טק. עמליה שותפה במיזמים פילנתרופים ומקדישה מזמנה לקדם את חיזוק השכבות החלשות בחברה הישראלית בתחומי החינוך, מנהיגות והשתלבות מיטבית בחברה. עמליה חברת דירקטוריון בקרן אדמונד דה רוטשילד, וכן חברת ווד בעמותת אחרי!. ???? עמליה נשואה לאייל ואמא של דור, תום ודניאל. כולם נמרים בעצמם.

כתבה: מירב הכרי, שותפה, מובילת תחום ייעוץ במעבר לענן בדלויט (Deloitte) ישראל. ישראל נחשבת בעולם כמובילה טכנולוגית, סטארט-אפ ניישן, וארגונים גלובליים נושאים עיניהם על מנת ללמוד מהמתרחש באקו-סיסטם המקומי. ועם זאת, אימוץ הענן בישראל על ידי ארגוני אנטרפרייז עדיין נמצא בתחילת דרכו. על אף שמרבית הארגונים כבר יישמו פרויקטים נקודתיים בסביבת הענן, בארץ אנחנו מאחרים ב-3-4 שנים במעבר אליו כתפיסה אסטרטגית, שנועדה לשרת את היעדים של הארגון ביחס לעולם. אלא שמצב זה מתחיל להשתנות בשנה האחרונה, הרבה בזכות פרויקט הענן הממשלתי נימבוס. המצב הזה מהווה הזדמנות משמעותית עבור ארגונים בישראל לעשות לימונדה מהלימון: ללמוד איך בונים אסטרטגיית מעבר לענן מצליחה על בסיס הניסיון הגלובלי של ארגונים דומים, וכן לאמץ פתרונות מגזריים, שכבר פותחו ונוסו בעולם, על בסיס פלטפורמות ענן דוגמת גוגל קלאוד (GCP). מסע מוצלח לענן יבטיח מיקסום התועלות העסקיות והטכנולוגיות לארגון סקר של דלויט, שבחן מעל 500 חברות במגזרים שונים בארצות הברית, מראה כי יישום מוצלח של הענן מביא לשיפור מובהק בתוצאות העסקיות: 88% מהארגונים דיווחו על גידול בהתייעלות ואג'יליות, 83% דיווחו על הפחתה של סיכונים והתמודדות עם דרישות רגולטוריות, ו-80% – על שיפור בהכנסות כתוצאה מהיכולת לבנות מוצרים ושירותים חדשים בצורה מהירה. עוד מעלה המחקר ש-99% מהארגונים המובילים ביישום פתרונות ענן מבינים שהענן הכרחי לחלוטין, בשילוב טכנולוגיות מתקדמות, בעיקר סביב עולמות הדטה המתקדמים, על מנת להשיג מכפיל כוח בשוק. כמו כן, הוא אבן פינה לאסטרטגיה הדיגיטלית של הארגון, ונדרש על מנת להשיא רווחים לצד שימור מובילות בשוק. המעניין הוא שזה לא בהכרח עניין של רמת ההשקעה של הארגון בענן – אפשר להשיג ערכים משמעותיים גם עם השקעה הדרגתית ומבוקרת, כל עוד מסתכלים עליו כעל טרנספורמציה מלאה ומשנים את תהליכי העבודה בהתאם. לראייה, רק 34% מהארגונים המובילים הוגדרו כ-Top Spenders במסגרת הסקר. כמו כן, ניכרת עלייה צפויה בהשקעות הארגונים בענן כפונקציה של הערך העסקי שיתקבל. סייבר וענן – ממחסום ליתרון הסייבר היה במשך שנים רבות המחסום העיקרי של ארגונים באימוץ פתרונות ענן, ואין ספק שהמחסום הזה שוחרר בעקבות פתיחת מרכזי הענן בישראל, כמו זה של גוגל קלאוד, שנחנך ממש באחרונה. פתרונות הסייבר הקיימים כיום בענן מובילים משמעותית מבחינת היכולות, והסקר שלנו הראה ש-82% מהארגונים עברו לפתרונות סייבר בענן והשיגו ערכים משמעותיים. מעבר לזה, 64% מהנשאלים דיווחו על שיפור ביכולת לזהות ולטפל באיומי סייבר באמצעות פתרונות ענן. עוד מעניין שככל שרמת הבשלות של ארגון גבוהה יותר, התועלות שלו מפתרונות ענן בעולמות הסייבר עולה משמעותית: ארגונים מובילים דיווחו על פי 2.3 תועלת לעומת ארגונים בתחילת הדרך. מגמה משמעותית נוספת שניתן לראות מהסקר היא היישום של פתרונות מגזריים מבוססי ענן. דלויט וגוגל קלאוד משקיעות משאבים עצומים על מנת לפתח פתרונות ייעודיים למגזרים שונים, שישלבו את הידע האסטרטגי, העסקי והטכנולוגי של דלויט עם הטכנולוגיה המובילה של גוגל קלאוד. בכך הם מאפשרים יישום מהיר של הפתרונות ללקוחות. אין ספק שזה יתרון משמעותי לשוק בישראל – אימוץ של פתרונות ייעודיים למגזר שבו הארגון פועל, לאתגרים האסטרטגיים שלו, שכבר פותחו ויושמו בארגונים מובילים מביא להשגת אותם יעדים בצורה מהירה ובאופן משמעותי. אין טעם להמציא את הגלגל, יש כאן יתרון גדול שהענן מביא אתו, וארגונים שישכילו לאמץ את הפתרונות האלה – יובילו את השוק. לכן, אנחנו, בדלויט ישראל, עובדים בשיתוף פעולה מלא עם דלויט העולמית (שזכתה בפתרון התעשייה של השנה – Industry Solution of The Year – של גוגל קלאוד ל-2021) על מנת לזהות את הפתרונות המובילים, בדגש על עולמות הדטה המתקדמים, שפותחו ברחבי העולם – ולהביא אותם לישראל. אין ספק שהדרך שעוד עומדת בפנינו הולכת להיות מרתקת. דטה, ענן וסייבר – השילוש הקדוש של הארגונים יישום האסטרטגיה הארגונית והדיגיטלית מבוסס על השילוש הקדוש הבא: עולמות הדטה, שמאפשרים יכולת ניתוח, חיזוי וקבלת החלטות טובה יותר, הענן כמאפשר מרכזי של יישום פתרונות דיגיטליים ופתרונות דטה מתקדמים בצורה מהירה, ופתרונות סייבר, שמבטיחים את הגנת הארגון מפני האיומים המשתנים. את השילוש הזה ניתן לראות בצורה ברורה בפתרונות שדלויט מפתחת עם GCP בעולם – לדוגמה, פתרונות ניתוח חיזוי סייבר – Cyber Predictive Analytics, שמבוססים על היכולות המתקדמות של הענן של גוגל; פתרונות מתקדמים בעולם הבריאות, שמכילים בתוכם דרישות רגולטוריות להגנת הפרטיות והמידע; פתרונות לייעול שרשרת האספקה ותשלומים לספקים באמצעות יכולות דטה מתקדמות ועוד. לסיכום, המפתח הוא חשיבה אסטרטגית. בשנה האחרונה אנחנו רואים יותר ויותר ארגונים שפונים אלינו בבקשה לביצוע פרויקטי אסטרטגיית ענן – כאלה שבוחנים את הצרכים האסטרטגיים של הארגון ומגדירים מפת דרכים ליישום פתרונות ענן, לרבות בחינה של שינוי מודל ההפעלה של הארגון כולו. כפירמה שמובילה בהגדרת האסטרטגיה לארגון, אך לא פחות חשוב ביישום של האסטרטגיה עד לכדי תפעול ואופטימיזציה של סביבת הענן, אנחנו רואים את החשיבות של הגדרת האסטרטגיה בצורה אג'ילית וישימה, בהתבסס על ניסיון של ארגונים שכבר ניסו, הצליחו וגם נכשלו – כמפתח להצלחת הארגון. את תפיסתנו על מסע זה יציגו המומחים המקומיים והגלובליים שלנו, ממגון הדיסציפלינות, בהרצאה שתתקיים ב-IL Cloud Summit – אירוע שייערך ביום ד', ה-9 בנובמבר, באקספו תל אביב. לרישום לאירוע לחצו כאן.