עידית חן, מנמ"רית דואר ישראל, עוברת ליבואנית הרכב לובינסקי, שם היא תכהן כסמנכ"לית מערכות מידע – כך הודיעה החברה באחרונה. חן תחליף בתפקידה את גדי גילאון, שניהל את תחום מערכות המידע בלובינסקי בחמש השנים האחרונות. גילאון נשאר בלובינסקי והוא יקדם את תהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית בחטיבת מערכות המידע של החברה. מחליפה של חן בדואר הוא אלי גליצקי, שבשבע השנים האחרונות שימש מנהל פעילות הסחר בחברה. בהודעה שפרסמה לובינסקי נכתב כי" השנים האחרונות בקבוצה התאפיינו במימוש יוזמות טכנולוגיות, שהוטמעו במספר רב של פרויקטים, שרצים עד היום. באחרונה הגענו להחלטה משותפת עם גילאון על שינויים בהובלת חטיבת מערכות המידע, וחן נבחרה לתפקיד סמנכ"לית מערכות המידע". גדי גילאון, מוביל תחום הטרנספורמציה הדיגיטלית בקבוצת לובינסקי. צילום: ניב קנטור חן היא בעלת תואר ראשון בהנדסת תעשיה וניהול עם התמחות במערכות מידע, ותואר שני במנהל עסקים – שניהם מאוניברסיטת בן גוריון. היא אמרה בראיון לאנשים ומחשבים כי "לאחר שבע שנים בדואר, החלטתי לחזור לעולם העסקי, משם הגעתי. העבודה בדואר הייתה מרתקת, אבל זו חברה ממשלתית, עם כל המורכבויות של זה, ואני מחוברת למגזר העסקי". מה היו האתגרים המרכזיים בפעילותך בדואר? "שבע השנים בדואר היו מאתגרות מבחינה טכנולוגית. מיד עם כניסתי לתפקיד הקמתי את התשתיות לסחר האלקטרוני, שאז היו בחיתוליהן. לצורך זה נבנה מערך שלם של פתרונות ממוחשבים לטיפול באי-קומרס, לרבות מערכות שמדברות עם כל הפלטפורמות, ממשקים עם חברות התעופה, המיון הממוקד ועוד. כבר בשלבים הראשונים שמנו את המערכות בענן, וזה עזר לנו בין היתר בקורונה, וגם כעת, בתקופות לחץ של חגים וקניות". לאורך השנים נשמעות תלונות רבות על השירות של הדואר. האם וכיצד ה-IT תרם לשיפורו? "הוא בהחלט תרם. כיום, רוב האינטראקציות של הלקוח עם הדואר הן בתהליכים דיגיטליים, ובמיוחד ב-SMS, כולל שירות של הבאת חבילה שקיבלת אליך הביתה. צמצמנו מאוד את הצורך של אנשים להגיע לסניפים, וגם זה חלק מהשפעות הקורונה. ניתן לקבל הרבה שירותים דרך האתר של הדואר, כולל משלוח חבילות מהבית לסניף עם שליחים של החברה. עם זאת, הדואר לא זנח את האוכלוסיות שאינן נגישות לאינטרנט, והוא משקיע גם בסניפים, כדי לייעל ולהקל את השירות. בין היתר, הדואר מפעיל אפליקציה פופולרית, שמשקפת את כל המידע על החבילות שהלקוח שלח או עתיד לקבל. הלקוח יכול לנתב את יעד קבלת החבילה, ואם יש עניין של תשלומים לרשויות המכס, הדואר מכוון אותו". אבל למרות כל זה, עדיין יש לא מעט תלונות על הדואר. מה הסיבה? "התלונות היו בעיקר בזמן הקורונה. לא היה לזה קשר לטכנולוגיה. הייתה בעיה עולמית של טיסות, כי שדות התעופה היו מושבתים, ומי שהזמין מחברות שהטיסו את החבילות בטיסות סדירות חווה עיכובים רבים. מבחינת הדואר לא היו עיכובים". מה לגבי בנק הדואר, שיחידת מערכות המידע שלו אוחדה עם זו של דואר ישראל? "אכן, בשנה האחרונה אוחדו יחידות המחשוב של הדואר והבנק. התחלנו להטמיע שם את התפיסה שלפיה לקוח של הבנק הוא גם לקוח של הדואר וצריך להסתכל עליו 360 מעלות, והתחלנו בפעולות טכנולוגיות לחבר בין העולמות האלה. השאיפה היא שיהיה מענה אחד ללקוחות הן של הבנק והן של דואר ישראל. לדוגמה, איחדנו בין מוקדי שירות הלקוחות, שעד המיזוג לא דיברו ביניהם, ובכך השגנו התייעלות של 30%". מה האתגר של מנמ"ר במקום כמו הדואר, במיוחד ברמה הניהולית? "האתגר הניהולי מאוד חשוב, וזה תלוי במעמד המנמ"ר. אני הייתי חברת הנהלה ובאופן טבעי, מחוברת לביזנס – וזה דבר מרכזי בתפקידו של כל מנמ"ר. אם אתה לא מבין את ליבת העסקים של הארגון, אתה לא יכול להיות מנמ"ר טוב". האם השקעתם בעבודה מרחוק עוד לפני הקורונה ואם כן – מה הייתה התגובה לכך? "לשמחתי, לפני הקורונה השקענו בכלים שאפשרו גישה מרחוק. לא בדיוק אהבו את זה בדואר, אבל התעקשתי, וכאשר החלה הקורונה הבינו שם שזו הייתה החלטה נכונה, כי המעבר לעבודה מרחוק הייתה חלקה. לא הפסקנו לעבוד גם בתקופת הקורונה, כולל באגף שניהלתי. בתקופת הקורונה העברנו את חדר המחשב לעבודה של הצוות מרחוק". את עוברת כעת לתחום מכירת הרכב – תעשיה שנמצאת בטלטלה כבר כמה שנים. "נכון, ואני רואה במעבר הזה אתגר מעניין. בעיניי זו תעשיה שנמצאת בצומת, והשינויים שציינת הם חלק מהעניין שלי בתחום העסקי. ממה שהתחלתי ללמוד על החברה, אני חושבת שהגעתי לכאן בזמן הנכון. זה לא סוד שתעשיית הרכב הולכת בבירור לכיוון של דיגיטציה – הן בשירות והן בתהליכי המכירה. עד כה נעשו הרבה דברים בלובינסקי, ויש עוד אתגרים להמשך".

הקיצוץ בשכר של עובדים באינטל, שהחברה ביצעה באחרונה, יבוטל החל ב-1 באוקטובר – כך הודיע היום (ד') המנכ"ל, פט גלסינגר, במכתב ששלח לעובדים. כמו כן, באותו התאריך יושבו הבונוסים על הרווחים לאלה מהם שמקבלים אותם. אינטל סובלת בחודשים האחרונים מהמשבר הכלכלי, מהירידה בביקושים למחשבים אישיים ומההתפתחויות הגיאו-פוליטיות, ורשמה ברבעון האחרון של 2022 תוצאות גרועות במיוחד, עם צניחה של 31% בהכנסות ומעבר להפסד נקי. היא מבצעת בימים אלה תוכנית שבמסגרתה היא מפטרת עובדים רבים. המהלך מבוצע גם באינטל ישראל, אם כי כאן מדובר במספר קטן של עובדים שמפוטרים. בנוסף, החברה הודיעה על קיצוצים בשכר, כשעיקר הסובלים מהם הם מנהלים בדרג הביניים ומעלה. במסגרת זו, שכרו של המנכ"ל, גלסינגר, קוצץ ברבע. החברה אף החליטה בתחילת השנה הנוכחית על ביטול בניית הקמפוס החדש שלה, שאמור היה להיות ממוקם בחיפה. במכתבו מהיום כתב גלסינגר כי החברה נשאלה באחרונה שתי שאלות, שעליהן הוא מבקש לענות במכתב זה: מתי יוחזרו לעובדים אותם קיצוצים? ומדוע היא לא מקצצת בדיבידנדים לבעלי המניות? לדבריו, "הנהלת החברה ואני מחויבים לנהל אותה על פי הקווים המנחים הפיננסיים, כדי שנוכל להשיב על כנם את הבונוסים שניתנים על רווחים, החל מאלה של הרבעון השלישי של השנה. הבונוסים יוחזרו החל ב-1 באוקטובר. באותו התאריך נתחיל בהחזרת המשכורות על כנן (הכוונה היא לביטול קיצוצי השכר – י"ה)". הוא הוסיף כי "אני יודע שההחלטות על המשכורות היו קשות, ואנחנו עודנו מחויבים לתגמל עובדים שנשארים בחברה ומסייעים לנו לעבור את הזמנים המאתגרים הנוכחיים. אנחנו עדיין עובדים על הפרטים המדויקים, ואוסיף לעדכן אתכם בעתיד עם עוד מידע בנושא". סכום הדיבידנד הרבעוני יפחת ברבע גלסינגר ציין שבשבוע שעבר החליט חבר המנהלים של אינטל להפחית את סכום הדיבידנד הרבעוני שהחברה נותנת לבעלי המניות שלה. המנכ"ל נימק את הצעד בכך ש-"הוא משקף את גישת הדירקטוריון להקצאת הון, ונועד למקם את אינטל בצורה הטובה ביותר עבורה לטווח הארוך. כמו כן, הוא מספק לנו את הגמישות הפיננסית שאנחנו צריכים כדי לבצע השקעות קריטיות ולהניע את השינוי שעוברת החברה בתקופה זו של אי ודאות מאקרו-כלכלית". החלטה נוספת שקיבל דירקטוריון אינטל היא להוריד ברבע את בסיס המזומנים של החברה. גלסינגר סיכם את המכתב בציינו כי "ההקרבות שאני מבקש מכם, העובדים, לבצע הן קשות, וזאת הולכת להיות שנה מאתגרת, אבל נצא ממנה מחוזקים יותר וטובים יותר. אנחנו ממשיכים להקדם, ונשיב את החברה שלנו למעמד המוביל שלה".

מנכ"ל אמזון, אנדי ג'סי, בישר בסוף השבוע לעובדי ענקית הקמעונאות אונליין הכפופים לו כי החל מה-1 במאי על כולם לעבוד לפחות שלושה ימים בשבוע ממשרדי החברה – ולא מרחוק. ההודעה, כך מסתבר, לא התקבלה היטב על ידי העובדים, שפתחו במחאה נגדה. כבר באותו יום נוצרה קבוצה מיוחדת בכלי שיתוף הפעולה סלאק (Slack), בה כבר "התאספו" עד אתמול כ-14,000 עובדים כדי לטעון שעבודה מרחוק חייבת להימשך ולהתנגד למהלך שיזם ג'סי. העובדים שיתפו בקבוצה את החששות שלהם לגבי הכללים החדשים והשלכותיהם. כמו כן, העובדים יצרו עצומה שאליה צירפו מכתב המבקש מההנהלה להפוך את ההחלטה, מכיוון שהיא נוגדת את ההבטחות של אמזון לגבי גיוון והכלה, דיור בר השגה, קיימות והתמקדות בלהיות המעסיקה הטוב בעולם, תואר שאליו שואפת החברה. שינוי שהעובדים לא רוצים לוותר עליו. עבודה מרחוק. אילוסטרציה. צילום: BigStock העובדים טעונים: ג'סי הפר את התחייבויותיו הקודמות במכתב השנוי במחלוקת של המנכ"ל הסביר ג'סי כי לאחר כמעט שלוש שנים של מתכונת עבודה היברידית ועבודה מרחוק – מדיניות שהחלה בגלל מגבלות הקורונה – צוות המנהיגות הבכיר בחן את התנהלות העבודה הנוכחית והגיע למסקנה ש"שעלינו לחזור להיות יחד במשרד רוב הזמן (לפחות שלושה ימים בשבוע)". במכתבו ציין ג'סי את יתרונות העבודה במשרדים כשכתב: "זה מתחיל בשיפור ביצועי העובדים", והוסיף, כי הוא מאמין ש"למידה מאחרים, הדרכה והתנסות בתרבות הארגונית הן קלות יותר כאשר האמזונים נמצאים במשרד עם עמיתיהם". כמענה לדבריו אלו ציינו העובדים המוחים בעצומה כי "אנו, החתומים מטה, קוראים לאמזון להגן על תפקידה ומעמדה כמובילה עולמית בתחום הקמעונאות והטכנולוגיה, על ידי השעיה מיידית של החזרה למשרד והוצאת מדיניות חדשה המאפשרת לעובדים לעבוד מרחוק או בצורה גמישה יותר, אם הם בוחרים לעשות זאת, בהתאם למה שהצוות והתפקיד שלהם מאפשרים". העובדים גם הצביעו על הצהרותיו הקודמות של ג'סי בדבר תוכניות לחזור למשרדים, שבהן אמר ש"אין גישה מתאימה לכולם כיצד כל צוות עובד בצורה הטובה ביותר", והלל את יתרונות העבודה מרחוק. "עובדים רבים סמכו על ההצהרות הללו ותכננו חיים שבהם המעסיק שלהם לא יכריח אותם לחזור למשרד", נכתב בפניית העובדים למנכ"ל. "הסדר החדש הרס את האמון שלהם (של העובדים – ג"פ) במנהיגי אמזון". הנהלת אמזון לא הגיבה לדרישות העובדים.

מרחב עבודה ממשלתי שיתופי ראשון מסוגו בישראל הושק בטקס חגיגי שנערך ביום ה' האחרון בקרית הממשלה בתל אביב. המרחב הממשלתי השיתופי (ממ"ש) – Share Gov, הושק על ידי יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר, ורו"ח דקל כהן, סגן בכיר לחשב הכללי ומנהל חטיבת רכש נכסים ולוגיסטיקה באוצר, אשר התכבדו בקביעת מזוזה וגזירת סרט במרחב העבודה החדש. השימוש במרחב העבודה יהיה זמין לעובדי משרדי הממשלה בהזמנה מראש במערכת דיגיטלית ייעודית. מטרת מרחב העבודה החדש היא לספק מגוון אזורי עבודה מבודדים, מרחבים משותפים, חדרי ישיבות עם אמצעים טכנולוגיים מתקדמים, קפיטריה ואזורי תמך נוספים, שיעמדו לרשות עובדי משרדי ממשלה שהמשרד שלהם נמצא מחוץ לתל אביב. החלל השיתופי משתרע על פני כ-350 מ"ר בקומה השמינית של קרית הממשלה בתל אביב. תכנון הממ"ש וניהול הקמתו בוצע על ידי חברת הייעוץ והניהול AVIV AMCG מקבוצת מטריקס, עבור מנהל הדיור הממשלתי, הגוף שאחראי על המבנים הממשלתיים בישראל. באירוע ההשקה נכחו עשרות משתתפים, ביניהם גם קובי בן משה, מנכ"ל AVIV AMCG, ושושי ויסלר, מנהלת קריית הממשלה בתל אביב. יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר: "המתחם החדש מתחבר לשורה שלמה של דברים שאנחנו עושים בבניית אופטימיזציה יותר גבוהה של יכולות ביצוע, מהירות ואיכות. אנחנו רוצים לנהל את המשאבים בתפישת ניהול כוללת, בצורה יעילה, ברמת החדר הבודד, תוך הבנה שרוצים לספק לאנשים סביבת עבודה נעימה מאוד, המבוססת על גישת תכנון הכוללת התייחסות למשאב האור ומרחב העבודה. זו בשורה שהאחריות שלנו היא להביא אותה למשרדי הממשלה". רו"ח דקל כהן, סגן בכיר לחשב הכללי ומנהל חטיבת רכש נכסים ולוגיסטיקה באוצר: "המתחם, שהובילו את מימושו בדיור הממשלתי, מהווה מתחם מרשים ביותר, וככזה יהווה עבורנו מצפן ל'נורמל החדש' הנדרש במשרדי הממשלה". בעקבות חנוכת הממ"ש בתל אביב צפויים להיפתח מרחבי עבודה ממשלתיים משותפים נוספים גם בערים אחרות ברחבי הארץ. דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונות גוזרים את הסרט בהשקת הממ"ש. מימין לשמאל: אלכס פלוטנו – מנהל תחום בכיר (פרויקטים ופרוגרמות) במנהל הדיור הממשלתי; מיכאל רבזין – מנהל מנהל הדיור הממשלתי; יהלי רוטנברג – החשב הכללי במשרד האוצר; ורו"ח דקל כהן – סגן בכיר לחשב הכללי ומנהל חטיבת רכש נכסים ולוגיסטיקה באוצר. צילום: עינת צדיק

AT&T הודיעה היום (ד') על מינויה של רונית זילברשטיין למנכ"לית מרכז המו"פ שלה בישראל ולסגנית נשיא בחברה העולמית. היא תחליף את נטלי קרמר, שכיהנה כמנכ"לית מרכז המו"פ הישראלי של החברה בשלוש השנים האחרונות, ושלא נמסר על צעדיה הבאים. זילברשטיין כיהנה בשש השנים האחרונות כמנהלת חטיבת המחקר והפיתוח של מוצרי תוכנה ב-AT&T ישראל, בעולמות המובייל, המדיה והתקשורת. היא תנהל את הפעילות של המרכז הישראלי, שמונה כ-500 עובדים, ובנוסף כמה ארגוני פיתוח בארצות הברית ששייכים למערך הפיתוח העולמי של AT&T. הארגון הגלובלי שיהיה תחת ניהולה מונה מעל 1,000 עובדים מעולמות פיתוח הסייבר, ה-IoT, המובייל, התקשורת והענן. לזילברשטיין תואר ראשון במדעי המחשב, ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות בחדשנות ויזמות מאוניברסיטת רייכמן. היא החלה את דרכה המקצועית בסטארט-אפ אינטרווייז, שנמכר ל-AT&T ב-2007, וכיהנה מאז בשורה של תפקידים בעולמות הפיתוח והמוצר במרכז המו"פ של הענקית האמריקנית בישראל. AT&T מציעה, בין היתר, פתרונות תקשורת, סייבר, IoT, מובייל, ענן, אי-קומרס וטכנולוגיה לעסקים. מרכז המו"פ הישראלי שלה, שנמצא בשני מיקומים – בתל אביב ובקריית שדה התעופה, הוא אחד הבולטים של החברה. "קרמר הובילה את המרכז להיות ארגון המו"פ הכי משמעותי של AT&T" "הופקדה בידיי אחריות רבה", אמרה זילברשטיין. "אנחנו, במרכז המו"פ הישראלי, מפתחים מוצרים בחזית הטכנולוגיה, שמשמשים מיליוני אנשים ועסקים בכל רגע. נמשיך לתרום ל-AT&T, לקבל על עצמנו אתגרים באפיקי הפעילות האסטרטגיים של החברה, ולהוביל מוצרים ופתרונות חדשניים". "הכוח המניע וליבת העשייה שלי היו מאז ומתמיד להוביל תהליכי חדשנות עמוקים, ולייצר ערך ללקוחות באמצעות טכנולוגיה", ציינה. היא הוסיפה כי "קרמר הובילה את המרכז לשיאים חדשים, ובזכותה הוא הפך לארגון המחקר והפיתוח הגדול והמשמעותי ביותר של AT&T". לדברי קרמר, "אני נפרדת ממרכז המחקר והפיתוח, שרשם הישגים יוצאי דופן. אני משוכנעת שזילברשטיין, שצמחה בחברה, תוביל את הפעילות של AT&T בישראל ובארצות הברית לפסגות חדשות".

אחד האתגרים המרכזיים בתחום ה-RPA הוא איתור תהליכים מתאימים בעלי ערך ארגוני גבוה. במסגרת פעילותנו בעשרות ארגונים מהגדולים במשק, כאינטגרטור המוביל בארץ בתחום ה-RPA, אנו נתקלים בשלוש תפישות שגויות של ארגונים בניסיון לאתר תהליכי RPA, הן בתחילת המסע הרובוטי, ולעיתים גם בשלבים מאוחרים יותר שלו: א. התייחסות לתהליכי RPA שבוצעו בארגונים דומים כבסיס טוב לבחירת תהליכים עבור הארגון. ב. אימוץ התפישה כי יועצים חיצוניים יוכלו לאתר בארגון תהליכי RPA בצורה מיטבית. ג. כלי Discovery אוטומטיים יאתרו תהליכי RPA נסתרים לארגון, במהירות וקלות. הסיבות לאי ההתאמה של שלוש התפישות מניסיוננו למדנו כי שלוש התפישות הללו הן לא בהכרח המתאימות ועלולות להביא ארגונים לחוסר מיקוד, בזבוז זמן ומשאבים גם יחד, ואף לתוצאות בעייתיות: א. RPA במהותו הוא פיתוח ספציפי המותאם לדרישות, תשתיות, מערכות ושיטות היישום של הארגון, ולא פתרון ג'נרי. בשל ההבדלים המובנים הנ"ל, תהליכי RPA שפותחו בארגון דומה מאותו ורטיקל, ביחידות מקבילה, עשויים להיות בעלי ערך גדול לארגון שפיתחם, ומאידך לא מעניינים לארגון המקביל. ניסיון אימוץ רעיונות, רק כי ארגון מקביל מימש תהליכים כנ"ל, לרוב יסתיים בבחינת סרק, כשבמקרה הגרוע תהליכי RPA שלא יפתרו אתגר מהותי יודממו, ובשורה התחתונה יבזבזו משאבים רבים וימנעו מיקוד באיתור ופיתוח תהליכי ה-RPA המתאימים לארגון הספציפי. ב. בעלי התפקידים בארגון מכירים את כאביו ואתגריו טוב יותר מכל יועץ חיצוני. לעיתים מכח "אפקט ההילה", ארגונים סוברים כי ליועץ חיצוני מנוסה ב-RPA יהיה יתרון משמעותי בהובלת איתור תהליכי RPA. בפועל, בעקבות חוסר ההיכרות הספציפית עם הארגון, בשילוב האפשרות להטיה מהסעיף הקודם, כל אותם יתרונות תיאורטיים של היועץ החיצוני מתבטלים. בבואו לראיין יחידות בארגון, היועץ החיצוני יתקל לרוב בהתנגדויות מצד עובדי היחידה, בייחוד אם טרם נחשפו לתועלות הרובוטיות וחוששים שהרובוטים יגזלו את מקומם. בנוסף לכך, קל יחסית לתמרן את היועץ החיצוני במידע שגוי או לא מדויק, בשל היכרותו המוגבלת, והתוצאה עלולה להיות מסקנות והמלצות שגויות. היתרונות המרכזיים של אינטגרטור חיצוני בתחום ה-RPA הן יכולות פיתוח RPA גבוהות, היכרות עומק עם הפלטפורמה הרובוטית, וראייה יישומית רחבה, כתוצאה מהתנסות בפיתוח מקביל בארגונים רבים. תפקיד חשוב אחר של אינטגרטור הוא סיוע בתצורה ומתודולוגיה נכונה להקמת COE ל-RPA הארגוני, אך יתרונו היחסי אינו באיתור התהליכים הספציפיים של הארגון. ג. פלטפורמות ה-Discovery האוטומטיות, בוודאי ביכולותיהן הנוכחיות, מורכבות ליישום כולל פענוח הפלטים שלהן, כך שמתחייבת השקעה גדולה רק בכדי להגיע לתובנות הגולמיות. לרוב כלי ה-Discovery נותנים משקל גם לחלקי תהליכים חוזרים שוליים, ובעקבות כך יכולים להציף "רעשים" לתהליכים מועמדים רבים, שאחרי בחינה מתברר כי לא משתלם לבצע עבורם אוטומציה רובוטית, ובכך עשויים לפגוע במיקוד תהליך האיתור ולבזבז זמן יקר. מניסיוננו, ראיונות עם מנהלי היחידות הרלוונטיות תורמים לאיתור תהליכים מועמדים ל-RPA בצורה מהירה, ממוקדת, ויעילה יותר מכלי ה-Discovery האוטומטיים. אפילו במקרה האידיאלי התיאורטי, שכלי ה-Discovery יציפו תהליכים רלוונטיים, פרקטית כמעט כל תהליך RPA מפותח בתצורה שונה ומשודרגת ביחס לתצורת התפעול האנושית הנוכחית, כאשר המיפוי האוטומטי יספק תמונה של המצב הקיים בלבד, ולא יהווה אפיון של התהליך העתידי. תהליכי RPA. צילום: אילוסטרציה. Shutterstock אם כך, מהן בכל זאת הדרכים המיטביות לאיתור אותם תהליכים? מיקוד ביחידות רלוונטיות – RPA הוא פלטפורמה לאוטומציה לתפעול בארגון. לפיכך, האזורים המתאימים ביותר לאיתור תהליכים רובוטיים הן יחידות התפעול המרכזיות ועתירות העובדים בפרט. דוגמאות לסוגי יחידות כנ"ל הן מוקדים, חדרים עורפיים, לוגיסטיקה, כספים, IT ועוד. כיוון אחר הוא ארגונים עם סניפים/יחידות המבצעות פעילויות דומות באופן מבוזר בארגון (בתחומים כגון בריאות, בנקאות, קמעונאות וכדומה), אשר עשויים לקבל מענה רובוטי מרכזי. או"ש מוביל איתור תהליכים – או"ש הוא הגוף הארגוני האידיאלי להובלת איתור תהליכי RPA. יש לו את הידע הארגוני הרוחבי, היכרות עמוקה עם היחידות ואתגריהן, ומיומנות באיתור ומיפוי תהליכים. האו"ש יכול לבצע ראיונות ומיפויים ביחידות מהאזורים הרלוונטיים ל-RPA בנקל. סדנאות ארגוניות של RPA והאקטונים – לאחר ביצוע מספר תהליכי RPA ראשוניים, מומלץ מאד לקיים סדנאות פנימיות עם מנהלי יחידות רלוונטיות בארגון, במטרה להציג דוגמאות ליכולות שכבר מומשו בארגון, וכך להגיע ללידים וחשיפה ארגונית רבה לתהליכים נוספים. שלב יותר מתקדם הוא ביצוע תחרות ארגונית נושאת פרסים בין צוותים, לאיתור תהליכי RPA בעלי ערך מהותי. סדנאות אלו גם גורמות להפגת החשש הראשוני משילוב הרובוטים בארגון. תוכניות עבודה של ה-IT בארגון – לאחר שה-RPA הופך להיות חלק מארגז הכלים הטכנולוגי הארגוני, ניתן לבצע בחינה של משימות שונות בתוכנית העבודה של ה-IT ולאתר תהליכים ש-RPA יכול לתת להם מענה מיטבי בעלות תועלת למול יתר החלופות, כולל יישום משימות שביצוען נדחה, מאחר שאינן כדאיות למימוש בחלופה אחרת. דו"חות ביקורת ותלונות לקוחות – מציפים בין היתר סיכונים תפעוליים ותהליכים לא יעילים, שלעיתים ניתן לתת להם מענה באמצעות תהליכי RPA, לפי העניין. בקשות יזומות מצד יחידות – ארגון שמגיע לשלב הפקטורי ב-RPA עם COE ויכולת דליברי חזקה ואיכותית, מביא באופן טבעי להגדלת הביקוש לתהליכי ה-RPA, ובעקבות הבאזזז הארגוני החיובי נוצר ביקוש במשיכה מצד היחידות השונות.

חברת הסטארט-אפ אנטייטל  (Entitle) השלימה גיוס Seed של 15 מיליון דולר, ומשיקה מערכת לניהול הרשאות בענן. את הסבב הובילה גלילות קפיטל והשתתפו בו משקיעים פרטיים, בהם אריאל מייסלוס, ינון קוסטיקה, מייסד שותף של וויז (Wiz), ניצן שפירא ורן רבנזפט, מייסדי אפסגון (Epsagon) ו-15 בכירי אבטחת מידע בחברות בינלאומיות. אנטייטל נוסדה בשנת 2021 על ידי רון נסים, מנכ"ל החברה, ואבי זצר, מנהל הטכנולוגיות, אשר הכירו במהלך שירותם הצבאי ביחידת 8200. החברה פיתחה פתרון, המהווה את הדור הבא של מערכות לניהול גישה לתוכנות ותשתיות בענן, ומציעה מענה יעיל ופשוט להליכים שעד כה טופלו באופן ידני ומורכב. המערכת הופכת את תהליך הבקשה ומתן הגישה למשאבי הארגון לאוטומטי ובכך מאפשרת גישה יעילה, מהירה ומאובטחת לסביבות מורכבות. הפתרון מסייע, בין היתר, למנהלים הנדרשים לאשר הרשאות גישה למשאבי הארגון, לקבל החלטות מושכלות על בסיס ניתוח סיכונים וסנכרון עם מערכות הארגון ונוהליו. הטכנולוגיה מבוססת על למידת מכונה, חקר חולשות, הבנה עמוקה של יישומים, המבנה הארגוני, אבטחת מידע ועוד. החברה מעסיקה 30 עובדים ובין לקוחותיה Lemonade, BigID, K-Health, At Bay ו-Hippo. לקוחות אנטייטל יהיו מוגנים משיטת התקפה נפוצה, המתבססת על השתלטות על חשבונות של עובדים שבאמצעותם ההאקרים ניגשים למשאבי הארגון. מצד הארגונים, היכולת להגביל את ההרשאות של חשבונות העובדים הפכה מורכבת יותר לאור האימוץ המהיר של שירותי SaaS מבוזרים. הפתרונות המסורתיים בשוק משמשים לניהול הרשאות בסביבות מקומיות ואינם עומדים בדרישות של סביבת הענן המודרנית. ארגונים רבים מנהלים הרשאות בצורה ידנית באמצעות מערכות לניהול משימות (Jira ודומיו), ותהליך ההרשאה הידני הוא ארוך ומסורבל, ולכן במקרים רבים ניתנות לעובדים הרשאות יתר שאותן מנצלים התוקפים. המערכת של אנטייטל מאפשרת לאנשי אבטחה לייצר נהלים דינמיים, שכוללים את היכולת ליצור הרשאות מוגבלות בזמן למשאבים רגישים ולהבטיח שהגישה מוענקת רק בעת הצורך ומוסרת כשהצורך חלף. כן אפשר להגדיר נוהלי בקרת גישה מדוקדקת עבור כל משאב. למערכת למעלה מ-100 אינטגרציות, כמו AWS, Azure, GCP, Gitlab, MongoDB, Okta, Hibob ו-Salesforce. היא יוצרת חוויה דמוית SSO (כניסה אחודה) למערכות שאינן SSO, כמו מסדי נתונים, באמצעות יצירת משתמש בזמן אמת. הפתרון שפיתה החברה מציע שירות עצמי, שמאפשר למשתמשים לבקש גישה גם באמצעות Slack, Teams ו-Jira, ומספקת להם תהליך אישור סדור, מהיר ואף אוטומטי. כשכל ההרשאות מנוהלות במקום אחד, נפתחת בפני אנשי אבטחת המידע היכולת לשלוט ולבקר על תהליכי מתן גישה ליישומים. כל גישה מתועדת, מה שמקל מאוד על איסוף המידע וסקירות גישה תקופתיות, שנפוצות בקרב רגולציות אבטחת מידע רבות. "השקענו באנטייטל, כי הגישה האוטומטית שלה לפתרון אתגרים אקוטיים בתחום הרשאות הגישה בלטה בתוך התעשייה. המערכת של החברה מקיפה וקלה לתפעול, והמייסדים והצוות שלה הם מומחי אבטחת מידע מוכשרים", אמר אריק קליינשטיין, מייסד ושותף מנהל בגלילות קפיטל. "אנחנו מצפים לתמוך בחברה תוך כדי מימוש החזון שלה לספק ניהול הרשאות עם חווית משתמש מעולה". "המומחיות של הצוות שלנו ב-8200 היא אבטחת מידע אופרטיבית, וכאלה הן גם בעיות הליבה העומדות בבסיס ניהול ההרשאות בארגונים וחברות. אנטייטל מאפשרת ליישם את הניסיון שרכשנו בצה"ל לצורך פתרון בעיות אבטחת מידע קשות שמלוות את התעשייה המון שנים", אומר רון נסים, מייסד משותף ומנכ"ל החברה. "המערכת שפיתחנו מורידה את נטל ניהול הסיכונים מצוותי הפיתוח ומעבירה אותם לאבטחה, שם הוא צריך להיות. אבטחת המידע היא במקום הראשון עבורנו, אולם היא לא באה על חשבון היעילות".

C2A Security הישראלית מודיעה על מינויים חדשים להנהלת החברה: רז מרידור מונה לתפקיד סמנכ"ל בכיר למוצר ואסטרטגיה (EVP Product & Strategy), דביר רזניק מונה לסמנכ"ל שיווק (VP Marketing) ולירון בן-צבי מונתה לדירקטורית קשרי לקוחות (Customer Success) ודליברי. רז מרידור מביא איתו מעל 20 שנות ניסיון במשרות ניהול בתעשיית הסייבר במגוון חברות טכנולוגיה גלובליות. קודם להצטרפותו ל-C2A Security, הקים וניהל במשך חמש שנים סטארט-אפ בתחום מודיעין סייבר ודטה אנליטיקס כמייסד ומנכ"ל. לפני כן עבד מרידור בחברת אלביט מערכות במשך שבע שנים, שם ניהל פרויקטים ועסקאות בהיקף של מיליוני דולרים. מרידור שירת במשך שבע שנים כקצין (רב סרן במיל') ביחידת 8200, והוא בוגר תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול ותואר שני במינהל עסקים, שניהם מאוניברסיטת תל אביב. דביר רזניק הוא מנהל שיווק בעל 20 שנות ניסיון מחברות סטארט-אפ וחברות אנטרפרייז בהובלת אסטרטגיות השקה למוצרי תוכנה בשווקים גלובליים. חבר בקהילת סמנכ"לי השיווק (G-CMO), לפני שהצטרף לחברה הוביל רזניק את השיווק בחברת הסטארט-אפ NoTraffic, ולפני כן כיהן בתפקידי ניהול שיווק ושיווק מוצר במשך חמש שנים ב-HARMAN (חברה-בת של סמסונג). במסגרת תפקידו ב-C2A Security יוביל רזניק את אסטרטגיית השיווק והתקשורת של החברה אל מול קהלי היעד השונים, יבנה קמפיינים חדשניים וממוקדים ללקוחות, ינהל קשרי משקיעים, אנליסטים ויח"צ, ויוביל יוזמות נוספות שיתמכו באסטרטגיה העסקית ובצמיחה של C2A Security. רזניק הוא בוגר תואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת בר-אילן. לירון בן-צבי מביאה עמה מעל 15 שנות ניסיון בניהול פיתוח עסקי, קשרי לקוחות וניהול פרויקטים מורכבים בתעשיית הסייבר. בן-צבי תנהל את מערך קשרי הלקוחות והדליברי של החברה ותעבוד בשיתוף פעולה עם קבוצות המוצר, הפיתוח והשיווק. לפני שהצטרפה לחברה, הובילה בן-צבי, בין השאר, את הפעילות הגלובלית של שירותי ה-Cyber Arena בפירמת רו"ח KPMG, ניהלה את תהליכי הפיתוח העסקי וניהול הפרויקטים של קבוצת ה-Services ב-Argus Cyber Security וכן ניהלה את פרויקטי הסייבר ותהליכי הפיתוח העסקי בחברת HARMAN.