משתמשי מכשירי ה-iPhone תתחדשו – יש לכם אימוג'ים חדשים! עדכון iOS 16.4 שאפל השיקה באחרונה פשוט כולל גם אימוג'ים חדשים, שיאפשרו ללקוחות החברה לבטא באופן פחות מילולי חוויות, כמו למשל לתאר צריבת מדוזה בגלל טבילה בים, כעת כשעונת הרחצה נפתחה רשמית. אז אם ברגשונים עסקינן – מדובר ב-21 האימוג'ים, מתוך 31 שאושרו רשמית בספטמבר אשתקד. This is what’s new in iOS 16.4???? pic.twitter.com/leFdCD6UJI — Apple Hub (@theapplehub) March 27, 2023 ומה כוללת רשימת האימוג'ים החדשים? ראשית יש בה, כמובן, חיות – מלבד המדוזה תמצאו כעת אפשרות להוסיף לצ'אטים שלכם ראש של אייל מוס, אווז, ציפור שחורה קטנה וחמור; גם לב בצבעי ורוד ותכלת, ספה וכסא וסמל Wi-Fi הצטרפו למלאי האימוג'ים; בגזרת המזון תמצאו אגס וקלמנטינה, תרמיל סויה/שעועית ירוקה, ושורש ג'ינג'ר; ובנוסף יש גם יקינטון, גולש.ת גלים, ספוג רחצה, פרצוף מטולטל, אימוג'י של 'כּיִף', ועוד.  מה עוד כולל העדכון?  העדכון, מן הסתם, לא נועד רק להוספת אימוג'ים, אלא כולל גם מגוון תכונות חדשות, כשבעיקרון זה אמור להיות אחד העדכונים האחרונים לפני שאפל תציג רשמית את הגרסה האחרונה של מערכת ההפעלה שלה בכנס המפתחים WWDC23 שיערך בקיץ. בין הפונקציות שיתווספו למכשירי ה-iPhone של מי שיתקין את העדכון נכללת, למשל, תכונת בידוד קול. התכונה כבר הייתה קיימת ב-פייסטיים (Facetime), אך כעת היא מתרחבת גם אל שיחות הטלפון הרגילות ותוכלו להפעילה כשבשיחה נשמעים רעשי רקע. לצורך ההפעלה – השתמשו במרכז הבקרה ובסמל המיקרופון, שלחיצה עליו תבודד את קולכם מהצלילים הרועשים שסביבכם. חידושים אחרים ב-iOS 16.4, לדוגמה, כוללים את הבקר האלחוטי של PlayStation 5 Dual Sense Edge שיכול מעתה להיות שימושי במכשירי אפל, ב-iPhone, ב-iPad, ב-Mac וב-Apple TV, אחרי שתותקן עליהם הגרסה העדכנית של מערכת ההפעלה. בנוסף יש גם קיצורי דרך חדשים, שאמורים להפוך את חיי משתמשי ה-iPhone לקלים יותר, ומאפשרים לבצע במהירות: השתקת מתקשרים חדשים; שינוי הגדרות תצוגה, כגון True Tone או בהירות; או למשל גם לשלוט ישירות בחיבורי VPN. אלו לא כל התכונות החדשות אמנם, וייתכן שיש אחרות שיהוו עבורכם פתרון לנושאים מטרידים אחרים, אבל גם אם כלל התכונות לא מהוות זרז להתקנת העדכון במכשירכם – בכל זאת מומלץ לעשות זאת, מסיבות אבטחה. העדכון ל-iOS 16.4 סוגר יותר מ-30 בעיות אבטחה, כך לפי 9to5mac.com, ותוכלו למצוא מפרט שלהן כאן. כדי להתקין את עדכון iOS 16.4: גשו ל-הגדרות > כללי > עדכון תוכנה. בהצלחה.

בשנת 2022 החל מיתון כלכלי עולמי, שאנו עדיין בעיצומו. אחד המגזרים שספגו מכה חזקה מהמשבר הוא המגזר הטכנולוגי, שמזה מספר חודשים חווה גלי פיטורים, קושי בגיוסים ואף סגירת חברות שלמות. בתחילת חודש מרץ ספג המגזר הטכנולוגי מכה נוספת, עם קריסת שלושה בנקים שהתמחו בשירותים והלוואות לחברות היי-טק: סילברגייט בנק, סיליקון ואלי בנק, וסיגנצ'ר בנק. גורלם של מיליארדי הדולרים שחברות היי-טק החזיקו בבנקים אלו עדיין לא ברור, ולמרבה הצער, סביר שלא כל הכספים שהופקדו בהם יוחזרו ללקוחות שסמכו על הבנקים עם כספם. עבור רבים, המיתון וקריסת הבנקים מהווים הוכחה לטענה, שהמערכת הפיננסית הנוכחית של האנושות לא פועלת. היא נתונה לרגולציה חמורה מדי של הממשלות, גובה עמלות לא הגיוניות והשחקנים המרכזיים בה – בעיקר בנקים, חברות ביטוח, גופי השקעות – מעוניינים לגרוף רווחים גדולים ככל הניתן במקום לספק שירות הגון. למזלם של המאוכזבים מהמערכת, אנו חיים בעידן עם שפע אפשרויות. רבות מהן מתבססות על רשת הבלוקצ'יין שעליה כתבתי בעבר, וכלכלת המטבעות הקריפטוגרפיים שנשענת עליה. אחת ההזדמנויות האלו היא החלפת ההתנהלות הפיננסית ה"רגילה" בפלטפורמות DeFi, שצוברות פופולריות רבה לאחרונה. "פלטפורמות DeFi מציעות לגולשים שירותים דומים לאלו שמציעים בנקים, חברות הביטוח, קרנות גידור, גופי הלוואה ושאר המוסדות הפיננסיים המוכרים. אולם בעוד הגופים ה"מסורתיים" מנוהלים על ידי הרצון להרוויח של הנהלת המוסד הפיננסי והרצון לשלוט של הרגולטור, פלטפורמות DeFi הן אקו-סיסטם סגור ומנותק ככל הניתן מהמערכות המסורתיות" Fight the Power: להתריס כנגד הסדר הקיים  המונח DeFi הוא קיצור של Decentralized Finance. כלומר, כלכלה מבוזרת, שלא נשלטת על ידי שום גורם רגולטורי רשמי. הקיצור DeFi לא נבחר במקרה, שכן באנגלית משמעות המילה Defy היא התרסה, חוסר ציות או התנגדות. ופלטפורמות DeFi יוצאות כנגד לא פחות מהמערכת הפיננסית והרגולטורית שמלווה את האנושות אלפי שנים. איך הן עושות זאת? פלטפורמות DeFi מציעות לגולשים שירותים דומים לאלו שמציעים בנקים, חברות הביטוח, קרנות גידור, גופי הלוואה ושאר המוסדות הפיננסיים המוכרים. אולם בעוד הגופים ה"מסורתיים" מנוהלים על ידי הרצון להרוויח של הנהלת המוסד הפיננסי והרצון לשלוט של הרגולטור, פלטפורמות DeFi הן אקו-סיסטם סגור ומנותק ככל הניתן מהמערכות המסורתיות. איך הניתוק מתבטא? ראשית, במקום מסחר בדולרים, אירו, או מטבע FIAT אחר, המסחר מבוסס על מטבעות קריפטוגרפיים בלבד. בנוסף, מערכות DeFi אינן כפופות לרגולציה, ולכן החוקים שחלים על מוסדות פיננסיים מסורתיים (למשל תשלום מס רווחי הון) אינם תקפים לפעילות המתקיימת באקו-סיסטם הסגור שלה. הדבר היחיד שיוצר סדר בפעילות הפלטפורמה הם חוזים חכמים – תוכנות שפועלות על רשת הבלוקצ'יין ומשמשות להחלה אוטומטית של חוקים שמוגדרים בחוזה. חוזים חכמים הם הבסיס הטכנולוגי של כל יישום DeFi. מוגדרת בהם סדרת חוקים שונים, הקשורים לפעילות היישום: תנאים להעברת בעלות על מטבע מסוים, עמלות שמפעילי הפלטפורמה יקבלו ועוד. אם כל זה נשמע לכם מוכר, זה מכיוון שבפלטפורמות DeFi הרגולטור איננו הממשלה. הוא הקוד. במקרים רבים החוזה מבוסס על קוד פתוח, וכל משתמש יכול לעיין בו ולעיתים גם לשנותו. כיום פלטפורמות DeFi מציעות אלטרנטיבה כמעט לכל פעילות פיננסית שגרתית. פלטפורמה כמו AAVE, Uniswap או Pancake Swap הינן מעין בנקים בשליטת הקהילות של המשתמשים בהן. בקהילה של AAVE ישנם כ-157,000 משתמשים פעילים, וב-Pancake Swap הקהילה מונה כ-1.6 מיליון משתמשים. חברי הקהילות יכולים להפקיד כסף, ללוות, להלוות ואף להציע שינויים בחוזים החכמים אשר בבסיס הקהילה, שניתן למצוא אותם ב-GitHub. ביטוח הוא עוד שירות פיננסי שכולנו חייבים, ולכן אין זה מפתיע שפלטפורמות DeFi המציעות ביטוח מבוזר מתחילות לצוץ. לדוגמה, חברת Etherisc מציעה מגוון ביטוחים ברשת המבוזרת שלה: ביטוח על נזקי בצורת לחקלאים, ביטוח נסיעות, אפילו ביטוח כנגד תנודות חדות מדי בשוק הקריפטו למזעור הפסדי מסחר. בתיאוריה, בזכות החוזה החכם, הפיצויים שמגיעים למבוטח יעברו אליו אוטומטית (כמטבעות קריפטוגרפיים כמובן). לדוגמה, אם מבוטח רכש ביטוח כנגד ירידה של מעל 10% בשווי הביטקוין, כאשר מתקיימת ירידה כזו בערך המטבע החוזה החכם נכנס לפעולה ומעביר אליו את הפיצוי. מהיכן מגיע ההון לפיצוי? ממאגר נזיל שנוצר בזכות התשלומים שביצעו מבוטחים אחרים, או חברי קהילה שהחליטו להשתתף בביטוח כאפיק השקעה. יישומי DeFi: שיבוש, טרנד, או נחלת המשוגעים לדבר?  שוק ה-DeFi צמח מאוד בשנים האחרונות. עד 2020 נוהל בו סכום יחסית צנוע של כ-700 מיליון דולר בלבד. מגיפת הקורונה כנראה הביאה לערעור נוסף באמון של אנשים רבים במערכות המסורתיות, ובשנת 2021 מערכות אלו ניהלו כ-16 מיליארד דולר. הצמיחה המשיכה בתקופה האחרונה, ונכון לפברואר 2023, לפי הערכות, במערכות DeFi מנוהלים כ-51.8 מיליארד דולר. האם מדובר בשיבוש של ממש, שצפוי להביא לשינוי מהיסוד במערכות המסורתיות שמנהלות את העולם? לפי תומכי עידן Web 3 (שגם עליו כתבתי בעבר), מערכות DeFi צפויות להוות נדבך משמעותי בכלכלה העולמית בעתיד הקרוב, בזכות התחזקות כלכלת הבלוקצ'יין והביזור בכל העולם. באופן אישי, אני מאמין שהשימוש בפלטפורמות אלו אכן יגדל, אבל עד לנקודה מסוימת. בארצות רבות, בראשן ארצות הברית, אוכלוסייה גדולה איננה סומכת על המוסדות המסורתיים. חלקם מסיבות אידיאולוגיות (למשל ליברטנים), אחרים עקב אירועים שונים (כמו המשבר של 2008, שהסב הפסדים עצומים למיליוני בני אדם). בעיניי, הגיוני שאוכלוסיות שאינן אוהדות את הממשל יחפשו אלטרנטיבות למערכות הקיימות, רבים מהם בני הדורות הצעירים, שכבר רגילים להשתמש באלטרנטיבות פיננסיות מבוססות טכנולוגיה. ובכל זאת, לדעתי עדיין מוקדם להספיד את הכוחות הפיננסיים האדירים שמנהלים את העולם. הרעיון שבנק מנהל את חסכונותינו וחברת הביטוח את הפנסיה או ביטוח הבריאות מושרש עמוק ברוב מוחלט של האוכלוסייה. מעבר המוני לפלטפורמות DeFi יתרחש אם נחווה משבר פיננסי נוסף או שניים – אך כולי תקווה שלא נצטרך לגלות.   הכותב עוסק בהקמת מערכות בתחום האשראי החוץ בנקאי.

שם תפקיד: מרינה צ'רפ, מנהלת מוצר באקסלרייט מקבוצת YSB, המספקת פתרונות טכנולוגיים לתחום ניהול התנועה. מנהלת את מוצר הדגל של החברה – מערכת ניהול התנועה פאלקון. השכלה ושירות צבאי: תואר ראשון במדעי המחשב ומתמטיקה. שירות צבאי בחיל האוויר. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? הגעתי לתחום לגמרי במקרה, אחרי שהתקבלתי לתואר של חשבונאות ומשפטים. גיליתי שאני בהריון והחלטתי לדחות את הלימודים בשנה. בינתיים לקחתי קורס של כמה חודשים בתכנות וראיתי שאני מאוד נהנית מזה וזה בכלל לא מפחיד. בשנת הלימודים הבאה כבר נרשמתי למדעי המחשב ומתמטיקה. כבר בשנה א' של הלימודים התחלתי לעבוד ב-help desk של אמדוקס, בסוף שנה ג' עברתי למשרת פיתוח. אחרי כמה שנים בפיתוח עברתי לתחום של ניתוח מערכות, ומשם הדרך לניהול מוצר הייתה טבעית. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? אנחנו רואים שכשמתפרסמים נתוני שכר בתעשייה נשים עדיין לא מרוויחות כמו גברים, והאפליה, גם אם לא ישירה, עדיין קיימת. טבלאות השכר מדברות בעד עצמן, ישנם פערים בין משכורות של נשים וגברים בתפקידים זהים. התעשייה מאוד תובענית מבחינת שעות ואיזון בית-עבודה. נשים רבות בתחילת דרכן, בשנים הפוריות שלהן, נתפסות כמטפלות עיקריות בילדים וכאלה שייעדרו בגלל חופשות לידה ומחלות ילדים. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? עולם הטכנולוגיה וההיי-טק הוא תחום גברי, ונשים נמצאות במיעוט. כאשר מתקיימות פגישות עם גורמים שונים בתעשייה – לרוב תהיה אישה אחת בחדר, שתמיד תצטרך להוכיח את עצמה. יחד עם זאת, בחברת אקסלרייט אני מכהנת בתפקיד משמעותי בגלל היותי אשת מקצוע, ללא קשר להיותי אישה. הפעם היחידה שנשאלתי בראיון עבודה "אבל איך תסתדרי?" הייתה על ידי אישה. הסברתי שיש לי תמיכה, התקבלתי, ובדיעבד הבנתי שזה נאמר מתוך מקום של חמלה אמיתית ולא ממקום של אפליה.

"עד היום, ארגונים רכשו שרתים לדטה סנטר הפנימי שלהם, מה שדרש תכנון מראש. המעבר לענן מביא עימו בשורה של יכולת לקבל מיני שירותים עליו, ולקבל אותם עם גמישות בצריכה ובהתאמה, בתשלום. אלא שהענן נושא עמו גם אתגר והזדמנות בהיבטי אבטחת המידע. לכן, המשימה כיום היא להנגיש מידע רפואי, באופן מאובטח – בענן", כך אמר ערן זהבי, מנהל הטכנולוגיות הראשי של קלאוד באזז (CloudBuzz) מקבוצת וואן (ONE). לדבריו, "הענן מספק יכולת לעבודה על בסיס תקנים קפדניים בהבטי אבטחת מידע, שרידות, זמינות וביצועים, ויש לנצל יכולת זו". זהבי דיבר בכנס Digital Health, שנערך באולם אירועים לאגו בראשון לציון. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, התקיים אתמול (ד') והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.  צילום ועריכת וידיאו: דותן גור מה תורמת השותפות עם AWS ליכולות קלאוד באזז? ב-2019, הקימה וואן את קלאוד באזז, הפועלת בענן של AWS, ומספקת שירותי מומחה וייעוץ בעולם זה. "החברה", ציין זהבי, "הוסמכה כשותפה על ידי אמזון העולמית ומונה מומחים בעלי ניסיון בתכנון והקמת מערכות ענן מורכבות ואנשי DevOps". "AWS היא חברת הענן הציבורי הגדולה והמובילה בעולם", הרחיב זהבי, "ואנחנו שותפים שלה בשוק המקומי. ככאלה, אנו ממנפים את ההיכרות העמוקה שלנו עם שוק ה-IT בישראל ומעמיקים את האימוץ של פתרונות AWS בקרב ארגוני אנטרפרייז וסטארט-אפים, אשר מתמודדים עם אתגרי המחר במעבר לענן, וזקוקים לשותף מקצועי שילווה אותם – בפן הטכנולוגי והעסקי". לדבריו, "אנו מגדילים את הערך שניתן להפיק מהענן עבור הארגון, ועושים זאת בבנייה של אגם נתונים ארגוני, במסגרתו אנו אוספים את כלל המידע הארגוני למקום אחד, עם הגנה על כל צורה ותצורה של דאטה המגיע מהמערכות השונות, לרבות מחיישנים. באגם הנתונים, המידע עובר סינון ומיטוב, ואז – באופן מאובטח – אנו מעניקים למשתמשים גישה – רק למידע לו הם נדרשים. האבטחה מתממשת בצורה טובה יותר, עם שורה של תקינות ובקרות, שהן קריטיות למידע בעולם הבריאות, ועם שירותי אבטחה מובנים". זהבי סיים באומרו כי "בנינו פתרון בשם 'חדרי מחקר', המשרת כבר יותר משלושים לקוחות ארגוניים בעולם הבריאות. הוא מספק להם יכולות, בלא שיידרשו לבניית תשתית. במסגרת הפתרון המוצע, חקרנו יותר מ-40 טרה בייט של מידע. כך, הלקוחות מעולם הבריאות עורכים מחקרים בעולמות המחקר הרפואי השונים, דוגמת גנטיקה, דימות וניתוח תוצאות ביופסיה. הפתרון מעניק ללקוחות יכולות מחקר בלא מאמץ, והוא מיועד, בין השאר, לגופים קטנים, שיכולות המחשוב שלהם מוגבלות, והם נדרשים לעריכת המחקרים – באופן מאובטח". ד"ר אייל קלנג, מנהל Hub הנתונים ב-ARC, מרכז החדשנות של בית החולים ע"ש שיבא. צילום: ניב קנטור הרדיולוגיה משתדרגת בזכות ה-AI  ד"ר אייל קלנג, מנהל Hub הנתונים ב-ARC, מרכז החדשנות של בית החולים ע"ש שיבא, אמר כי "הבינה המלאכותית משנה את עולם הרדיולוגיה". לדבריו, "רדיולוגיה היא תחום אשר מושפע רבות בשל השימוש בטכנולוגיות AI. הרדיולוגיה חזקה בבינה מלאכותית, כי מדובר בתחום רפואי שהוא חזותי, ולכן הוא היה הראשון לפרוץ ברפואה". ד"ר קלנג הוסיף ואמר ש-" מה שגרם ל'הייפ' של ה-AI, הוא ההתפוצצות של המידע, ובתוכו, של מידע רפואי. כך, עלתה השאלה כיצד לתכלל את כל המידע החזותי הזה". ד"ר קלנג סיים את דבריו בתארו פרויקט העושה שימוש באלגוריתם חכם, לטובת שיפור הליכי המחקר בתחום הרדיולוגיה – תוך בנייה של מנוע מבוסס רשת נוירונים מסוג רשתות עצביות מלאכותיות, ANN.

"אחד הדברים שקצת מאפיינים את התעשייה שלנו, בגל שאחר הקורונה והסגרים, הוא שה-IT מתייחס ל-AV כמשהו קצת זניח. בסך הכל זה לחבר כבל HDMI ליציאה במחשב. זהו. אבל רוחות השינוי כבר עמוק כאן. דור חדש כובש את העולם, ועבורו הכלים של ה-AV הם חלק הוליסטי לחלוטין מהכלים של ה-IT, דור שבשבילו זה פשוט ברור שזה כך. אנחנו בתקופה שבה הכל באוויר, הכל זז כל הזמן, יש שינויים, וארגונים מתחילים ללמוד ולהבין את הכלים הללו ומה אפשר לעשות עמם באמת, ולא רק בשוק העסקים, אלא גם בשוק הקמעונאי, שיכול אפילו לתת מלחמה מול חוויית הקנייה ברשת, וכדומה", כך אמר דותן שובל, מקים פורטל הידע AVmaster, בדברי הפתיחה באירוע AVTLV 2023, האירוע הגדול למקצוענים של תחום האודיו/וידיאו בישראל, שהופק בידי אנשים ומחשבים בשיתוף עם האתר. זו הפעם החמישית שבה האירוע נערך, כשהוא חוזר אחרי שנות הקורונה והסדרים, ואל אולמי לאגו שבראשון לציון הגיעו מאות אנשי מקצוע ומכירות שנשארו עד הדקה האחרונה.  צילום ועריכת וידיאו: דותן גור "בסופו של דבר התחום שלנו, תחום האודיו/וידיאו, הוא קודם כל ולפני הכל תקשורת בינאישית – איך אנחנו כבני אנוש מדברים ומתקשרים אחד עם השני. אנחנו קיבלנו את הזכות לספק את האודיו ואת הווידיאו המתאימים באיכות, כדי לאפשר את החוויה הכי טובה שניתן להפיק גם בפגישות שהן לא פנים אל פנים, והייתה לנו הזכות לספק את הפתרון שאפשר לחברות לתפקד גם בתקופה של סגרים, וכעת תומך במעבר אל עולם עבודה היברידי", הוסיף שובל. גלעד ירון, מנכ"ל קרמר הישראלית, שנחשבת לאחת מספקיות פתרונות ה-AV הגדולות בשוק הגלובלי, הציג את המגמות השונות בתעשייה, כפי שהן באות לידי ביטוי בעולם, שבו יותר ויותר מתקשרים מכל מקום, כשבכל ישיבה כמעט נוכחים גם אנשים שאינם נמצאים באופן פיזי בחדר. גלעד ירון, מנכ"ל קרמר. צילום: ניב קנטור "כפי שנאמר, אנחנו קודם כל רואים התכנסות של עולמות ה-AV וה-IT. זה גם אומר, שהתקציבים עוברים ממנהל ה-AV למנהל ה-IT, אולי לא בכל מקום, אבל זה קורה יותר ויותר שמנהלי ה-IT יושבים, מחליטים וקובעים תקציבים ב-AV. זה מוביל להרבה מאוד שינוי לגישה שלנו כיצרן לעולמות ה-AV, בעיקר שאולי, לראשונה, אנחנו צריכים להתחיל לדבר ולהיענות לסטנדרטים. מגמה חשובה נוספת היא מעבר של ערך מעולמות החומרה, הקופסאות השחורות, לעולמות התוכנה", הוא אמר. הוא ציין בנוסף, שהשנים של הקורונה וההתחזקות של הענף, שהואצה והתרחשה אולי מוקדם מהצפוי, הובילה לכך, שכל חברות התוכנה הגדולות עסוקות כיום בפתרונות של שיחות ועידה ושיתוף פעולה, עם זינוק יכולות ברמה שקשה יהיה לחזות אפילו. "ה'גורילות' בתחום, כמו זום, גוגל, מיקרוסופט ואחרות שינו לחלוטין את הדרך שבה ניגשים לשיחות ועידה בחינוך, במסחר ובמשרד. במקביל, הצרכנים למעשה הפסיקו לדבר על מוצרים והתחילו לדבר על חוויות, ומכיוון שהחברות הגדולות בתחום גם חזקות בענן, אנחנו רואים את המעבר לשם, עם פתרונות שמבוססים על מנוי לשירותים. למרות שהייתה קצת עצירה בגלל המגיפה, אני גם מעריך שעד 2025 פתרונות ה-AVoIP יגיעו ל-50% מנקודות הקצה בעולם המולטימדיה", סיכם ירון. אריאל מרקוס, מנהל הטכנולוגיה הראשי של אם-סולושנס, הציג את הפתרונות שמציעה החברה כדי לבחון היטב את ההתקנות של התקני ה-AV בארגונים. "המטרה הראשונית שלנו הייתה לבוא ולתת לאינטגרטורים יכולת לבחון את עולם ה-AV כבר בעת ההתקנה, שלא יהיו הפתעות ברגע שמסיימים ומרימים את הכפתור. אנחנו צריכים איזשהו ציוד שייתן מענה אם ההתקנה שלו טובה או לא באמת. הייחודיות שלנו היא, שהכל נמצא ברעננה, הכל מפותח ומיוצר בישראל", הוא אמר. אריאל מרקוס, מנהל הטכנולוגיה הראשי של אם-סולושנס. צילום: ניב קנטור הוא הציג מכשירים שיודעים לבדוק כמעט על פרט במערכת AV מודרנית. "אנחנו יודעים לתת מענה על הכבילה האם היא תקינה או לא עבור תשתיות HDBaseT, כולל התאמה לתקן האחרון. אנחנו יודעים לבדוק כבל,י HDMI כולל ברמה הפיזית. אנחנו יודעים אפילו לבדוק כבלים של USB' שהופך לתקן התצורה הראשי גם בעולם ה-AV. אנחנו עושים את זה באמצעות טסטר מודולרי נייד, שיודע להוציא דו"חות לכל אחד מהנושאים שהוא בודק, והוא יכול לשמש מתקינים ואינטגרטורים כדי שיוכלו לחתום על המערכת שהיא תקינה בסוף העבודה, ויוכלו לעשות את זה כשהם באמת בטוחים שהיא כזו", סיפר מרקוס.

הרבעון השלישי של 2022 סימן נקודת מפנה במתקפות סייבר הקשורות לסכסוך באוקראינה: חל מעבר ברור ממלחמת סייבר שמתמקדת באוקראינה וברוסיה למלחמת סייבר היברידית, בעצימות גבוהה – בכל רחבי אירופה, עם מיקוד בתשתיות קריטיות. המסקנה הזאת עולה ממחקר חדש של מודיעין האיומים של ת'אלס. לפי החוקרים, "מלחמות הסייבר כיום מכוונות גם לפולין, למדינות הבלטיות ולמדינות הנורדיות – תוך התמקדות גוברת בתשתיות לאומיות קריטיות, במגזרי התעופה, האנרגיה, הבריאות, הבנקאות והמגזר הציבורי". החוקרים ציינו כי השינוי הוא במעבר מקמפיינים הממוקדים בהרס ל-"הטרדות" סייבר בפעולות "גרילה". כך, האקטיביסטים פרו-רוסים עורכים מתקפות מניעת שירות מבוזרות (DDoS), כדי להפוך את שרתי הקורבנות לבלתי נגישים ולשבש שירותים. זו חלק מהאסטרטגיה של רוסיה בלוחמת המידע, ומטרתה לשחוק ארגונים, ציבוריים ופרטיים". מזרח וצפון אירופה – בחזית מלחמת הסייבר בשנה החולפת, ציינו החוקרים מת'אלס, "המתקפות בסייבר התעצבו מחדש בהיבט הגיאוגרפי. בתחילת הסכסוך, רוב המתקפות שצלחו כוונו רק כלפי אוקראינה – 50.4% ברבעון הראשון של 2022 לעומת 28.6% ברבעון השלישי. אלא שבמחצית השנייה של השנה החולפת מדינות האיחוד האירופי חוו עלייה חדה במתקפות הקשורות לסכסוך. כך, בקיץ 2022, הנתון היה זהה לשיעור המתקפות באוקראינה, וברבעון הראשון של 2023, הרוב המכריע של התקריות (80.9%) היה בתוך האיחוד האירופי". מה עם ארגונים במדינות שצפויות להצטרף לאיחוד האירופי, כמו מונטנגרו ומולדובה? ובכן, החוקרים העלו שמדינות אלה חוו יותר ויותר מתקפות ממוקדות: 0.7% מכלל התקיפות ברבעון הראשון של 2022 לעומת 2.7% בסוף אותה השנה. פולין, שחברה באיחוד האירופי, "מככבת" כמדינה שהיא "שיאנית" המתקפות, באופן מתמיד – עם מספר שיא של 114 תקריות הקשורות לסכסוך של רוסיה עם מדינות אחרות במהלך השנה שעברה. ה-האקטיביסטים תומכי רוסיה כוונו את המתקפות שלהם במיוחד לעבר ארגונים במדינות הבלטיות (157 תקריות באסטוניה, לטביה וליטא) ובמדינות הנורדיות (95 תקריות בשבדיה, נורבגיה, דנמרק ופינלנד). גרמניה חוותה 58 תקריות בשנה האחרונה, בעוד שמדינות אחרות באירופה חוו מעט מתקפות, באופן יחסי: בריטניה עם 18 אירועים, צרפת ואיטליה עם 14 כל אחת וספרד עם ארבע מתקפות "בלבד". 61% מהתקיפות מתחילת המלחמה בוצעו על ידי הרוסים מתוך כלל מתקפות הסייבר שאירעו (ודווחו) ברחבי העולם מאז תחילת הסכסוך בים רוסיה לאוקראינה, 61% בוצעו על ידי קבוצות האקטיביסטים פרו-רוסיות, ובמיוחד על ידי אנונימוס רוסיה ו-KillNet. אלה השתמשו במשאבים המועדפים על קבוצות פשעי סייבר מאורגנות, לרבות בוטנטים כשירות (BaaS – Botnet as a Service), כגון Passion – במטרה לתקוף, או להטריד, מדינות מערביות שתומכות באוקראינה. "קבוצות אלה של האקטיביסטים עצמאיים ואזרחיים הן מרכיב חדש בסכסוך", ציינו החוקרים. עוד נתון מעלה שהחל מהרבעון השלישי של 2022, מתקפות ה-DDoS האפילו בהיקפן על מתקפות סייבר אחרות – דליפות נתונים וגניבות, ריגול, קמפיינים של השפעה, חדירה, כופרות, פישינג לסוגיו ומחיקת מידע ("מגב"). עם זאת, בת'אלס ציינו כי "אף שהתוקפים העדיפו מתקפות DDoS, ואלה היוו כ-75% מכלל המתקפות, ההשפעה שלהן הייתה נמוכה, מעבר לעובדה שהיא בנתה אקלים של חרדה בקרב צוותי אבטחה ומקבלי החלטות. מטרתן היא להרתיע אותם מלתמוך באוקראינה". לסיכום ציינו החוקרים כי "ברבעון השלישי של 2022, אירופה נגררה למלחמת סייבר היברידית בעצימות גבוהה. זו נקודת מפנה בסכסוך, עם גל עצום של מתקפות DDoS, במיוחד במדינות הנורדיות והבלטיות ובמזרח אירופה. הסייבר נמצא כעת כנשק מכריע בארסנל כלי המלחמה החדשים, לצד דיסאינפורמציה, מניפולציה של דעת הקהל, לוחמה כלכלית, חבלה וטקטיקות גרילה. עם הרחבת הסכסוך מאוקראינה לשאר אירופה, מערב אירופה צריכה להיזהר מעוד מתקפות אפשריות בכלל, ומפני מתקפות המכוונות לתשתיות קריטיות בטווח הקצר – אם הסכסוך ימשיך להאיץ".

הסיוט הגדול ביותר של כל יזם, ממתחיל ועד ותיק, הוא שיום יבוא ויגנבו לו את ההמצאה הייחודית עליה חשב בעצמו. כדי למנוע מקרים כאלה ולהבטיח את הזכויות על אותו קניין רוחני, יזמים בעלי המצאות חדשניות ממהרים להגן על ההמצאות שלהם באמצעות בקשות פטנט – ויש להם סיבות טובות לכך. אם המוצר שלהם יצליח, השחקניות המובילות בשוק הרלוונטי ירצו להוסיף פונקציונליות דומה לקווי המוצרים שלהן. במקרה כזה, השחקניות המובילות יהיו חייבות לערוך חישוב כלכלי קר: אפשרות אחת היא לקנות את המוצר (או החברה) מהיזמים והממציאים; אפשרות שנייה היא לשדרג את המוצרים הקיימים ולדחוק את היזמים מהשוק. ככל שהיזמים והממציאים הקפידו להגן על עצמם באמצעות תיק פטנטים חזק, העלות הכבדה של תביעת פטנטים תהיה שיקול נוסף מצד השחקניות המובילות במשוואה הזו, והיא תגדיל את הסיכויים של היזמים להירכש במחיר טוב, במקום להיזרק החוצה. בנוסף, גם במקרים בהם ה"ביזנס" עצמו איננו מצליח, לפטנטים כשלעצמם יש ערך, היות שניתן למכור אותם בנפרד מהעסק, או לתת עבורם רישיון בתשלום – קונספט אהוב במיוחד על משקיעים.  לא תמיד קל לקבוע מראש איזו המצאה בתחומים הללו תזכה בסוף לרישום ואיזו לא, היות שהגבול בין כשירות פטנט לאי-כשירות הוא לעיתים מעורפל, יש לשקול היטב אם להגיש את בקשת הפטנט. עם זאת, הגנת פטנט היא לא תמיד הבחירה הטובה ביותר עבור יזמים וממציאים, במיוחד כשמדובר בהמצאות הקשורות ליישומי מחשב. פעמים רבות המצאות הקשורות ליישומי מחשב לא יעברו את דרישות הסף לרישום כפטנט. כדאי או לאו? רישום פטנטים. צילום: אילוסטרציה. BigStock האם המצאתכם תזכה ברישום? נניח שיש לכם המצאה חכמה, מקורית ובעלת ערך, הקשורה לסוג חדש של נגזרת פיננסית, או שיטה לניהול סיכונים, או אלגוריתם לחילוץ נתונים ממאגרי ביג דאטה – ככל הנראה לא יהיה ניתן להגן על ההמצאה כפטנט, לא בארץ ולא בחו"ל. ברוב מדינות העולם, לא תינתן הגנה במסגרת דיני הפטנטים עבור שיטות לעשיית עסקים (לרבות כלים פיננסיים וניהול עסקי) ועבור שיטות לעיבוד נתונים. לא תמיד קל לקבוע מראש איזו המצאה בתחומים הללו תזכה בסוף לרישום ואיזו לא, היות שהגבול בין כשירות פטנט לאי-כשירות הוא לעיתים מעורפל, יש לשקול היטב אם להגיש את בקשת הפטנט. שיקול מכריע נוסף לפני ההחלטה אם להגיש המצאה הקשורה ליישומי מחשב כבקשת פטנט הוא חובת הפירוט של ההמצאה. הגנת פטנט היא "עסקת חבילה" בין המדינה לבין הממציאים: כדי לעודד ממציאים להשקיע זמן וכסף בפיתוח טכנולוגיות חדשות, המדינה מעניקה במסגרת דיני הפטנטים מונופול של 20 שנה עבור ההמצאה, ובתמורה – הממציאים חייבים לתאר אותה בצורה שתאפשר לאיש מקצוע מן השורה להבין אותה ולהיות מסוגל בבוא העת להשתמש בה, מושג הידוע בתחום הפטנטים כ-"איפשור" או "ישימות" (Enablement). ככל שבקשת פטנט איננה מפורטת במידה מספקת כדי לאפשר את יישום ההמצאה, היא תידחה על ידי רשות הפטנטים או תיפסל בבית משפט. כדי לעמוד בדרישות החוק לאיפשור, עורך הפטנטים יהיה חייב להסביר בפרוטרוט כיצד ליישם את ההמצאה על פי המידע הגולמי שסיפקו לו הממציאים. ככלל, בתום 18 חודשים מיום ההגשה הראשונה, היא תהפוך להיות פומבית וזמינה לציבור הרחב, וכאן בדיוק טמונה המלכודת: המתחרים שלך יחכו בקוצר רוח להזדמנות ללמוד את ההמצאה על כל פרטיה. האם המחיר של גילוי ההמצאה וחשיפתה למתחרים הוא בכלל כדאי? בדרך כלל התשובה היא חיובית, כל עוד בקשת הפטנט הבשילה לפטנט רשום, שבעליו יוכל לאכוף אותו. אמנם המתחרים יזדרזו ללמוד את כל פרטי ההמצאה, אבל בעל הפטנט יוכל למנוע מהם להשתמש בה, אם יצליח להוכיח שהם מפרים את הפטנט הרשום. וכאן טמונה השאלה, נניח שהמצאת ארכיטקטורת רשת נוירונים חדשה, המאפשרת לבצע סוגים מסוימים של חישובים במהירות כפולה מארכיטקטורות סטנדרטיות – בסופו של דבר תקבל עבורה פטנט רשום, אבל האם תוכל אי פעם לאכוף אותו? אם רשת הנוירונים טמונה עמוק בתוך נבכי קוד המכונה של מוצרי המתחרה שלך, ייתכן שיהיה קשה ואף בלתי אפשרי להוכיח שהמתחרה העתיק את הארכיטקטורה שלך ולא פיתח ארכיטקטורה אחרת שהניבה תוצאות דומות. שאלה מרכזית היא האם מערכת ה"תביעות" של הפטנט, המגדירות בצורה משפטית את ההמצאה, כוללת תכונות ומאפיינים נראים לעין – כאלה שניתן להבחין בהם מבחוץ, מבלי לצלול לעומק קוד המקור, כגון תכונות של הממשק המשתמש או ה-API. פטנטים הם בעלי ערך רב, אבל לפני הגשת המצאה כבקשת פטנט יש לבדוק עם עורך הפטנטים האם ההמצאה היא כשירת פטנט, ואם כן – האם ניתן יהיה לאכוף הפרה של הפטנט, ויש לנקוט את האמצעים המתאימים להגנה על הסודות המסחריים שלכם. הכותב הוא שותף בכיר במשרד עריכת הפטנטים קליגלר ושותפיו

"הבינה המלאכותית אינה דבר חדש, אולם בתקופה האחרונה התחום חווה האצה. לא ירחק היום שבו נראה AI בכל מקום – בבית ובעבודה. אנו צפויים לראות, בתוך שנים ספורות, שינויים דרמטיים בתחומים שונים, כתוצאה מהשילוב בין בינה מלאכותית, טכנולוגיות ענן ומחשוב קוונטי. שינויים אלה דורשים היערכות מקדימה מצד ארגונים, ואנחנו נהיה שם כדי לעזור להם", כך אמר שי בנאים, מנכ"ל יבמ (IBM) ישראל. בראיון לאנשים ומחשבים סיפר בנאים: "מעבדת המחקר שלנו בישראל היא אחת המעבדות המשמעותיות של הענק הכחול מחוץ לארצות הברית, ובינה מלאכותית היא תחום פעילות מרכזי שלה. כבר כיום יש בינה מלאכותית בכל המוצרים שלנו, ובשנים הקרובות הלקוחות הארגוניים יטמיעו בינה מלאכותית בכל מקום שאפשר, ובכל התהליכים העסקיים שלהם". "תחום נוסף בו החברה ממוקדת", ציין בנאים, "הוא מחשוב קוונטי. יבמ משקיעה בו משאבים משמעותיים: החברה משקיעה בפיתוח המחשוב הקוונטי עשרות מיליארדי דולרים. כך, כיום כבר קיימים יותר מ-400,000 מפתחים בענן הציבורי הקוונטי שלנו ויותר מ-200 ארגונים וחברות מובילות בקהילה הקוונטית שאנו מנהלים". "מחשוב קוונטי", אמר, "היא טכנולוגיה המתפתחת במהירות, שרותמת את חוקי מכניקת הקוונטים כדי לפתור בעיות שמחשבי-העל החזקים ביותר של ימינו אינם יכולים לפתור באופן מעשי. היכולת לנצל את המרחבים החישוביים החדשים הללו עשויה לעזור לחוקרים לזהות תרופות וטיפולים חדשים בצורה מהירה יותר". לדברי בנאים, "השקנו את המחשב הראשון בתחום ב-2016 עם מספר קיוביטים בודדים. כיום נמצא כבר בייצור מחשב בעל 433 קיוביטים ובמהלך 2023 יוכרז מחשב קוונטי בעל 1121 קיוביטים. מדובר בעוצמה חישובית אשר תשנה מהותית את היכולת שלנו לפתור בעיות למען העולם". ממשיכה לפתח את תחום המחשוב הקוונטי. יבמ. צילום: אילוסטרציה. BigStock רתימת המחשוב הקוונטי לטובת תרופות לסרטן, אלצהיימר ומחלות קשות בנאים הוסיף ש-"באחרונה החברה השיקה במכון המחקר הרפואי קליבלנד קליניק, את המחשב הקוונטי הראשון בעולם, אשר מוקדש באופן ייחודי למחקר רפואי ולהאצת גילויים מדעיים בתחום הרפואה – פיתוח תרופות לסרטן, אלצהיימר ומחלות קשות אחרות". הוא הסביר כי "המחשב, IBM Quantum System One, הוא חלק משיתוף פעולה מחקרי, למשך עשור שנים. שיתוף הפעולה מתמקד בהאצת המחקר הביו-רפואי, באמצעות שימוש במחשוב-על, בינה מלאכותית ומחשוב קוונטי". לדבריו, "זוהי גם הפעם הראשונה בה נחשף מחשב קוונטי בבעלות פרטית בארה"ב, אם כי המחשב ינוהל על ידי יבמ". הוא הוסיף כי "בנוסף למחשב קוונטי, תוכנית ההאצה המדעית בקליבלנד קליניק תשתמש בעוד טכנולוגיות מחשוב חדשות שלנו, לרבות מחשוב-על, הזמין דרך ענן היברידי ובינה מלאכותית. חוקרים משני הארגונים כבר החלו לשתף פעולה בפרויקטים מחקריים, תוך שימוש בטכנולוגיות המתקדמות הללו, כדי ליצור ולנתח כמויות אדירות של נתונים ולהאיץ את קצב המחקר. מדובר, בין היתר, בפרויקטים למינוף מחשוב קוונטי – לצורך מיון ואופטימיזציה של תרופות המיועדות לתקשר עם חלבוני מטרה ספציפיים; שיפור מודל החיזוי לסיכונים הקשורים בתפקודי לב וכלי דם בעקבות ניתוח לא לבבי; ושימוש ב-AI להתאמה בין רצפים גנטיים ותרופות קיימות, למציאות טיפול יעיל עבור חולי אלצהיימר ומחלות אחרות. את הפרויקט הזה מובילה פרופ' מיכל רוזן-צבי, ראש תחום מחקרי בינה מלאכותית לתחום הרפואה ומדעי החיים – במעבדת המחקר של יבמ".