מחקר חדש שפרסמה סטארט-אפ סנאפשוט (Startup Snapshot) – פלטפורמת שיתוף מידע לתעשיית הסטארט-אפים, מעיד על מחיר של פגיעה ברווחתם הנפשית של מייסדים ומנכ"לים בסטארט-אפים בעקבות פעילות היזמות שלהם. המחקר, שכותרתו "העלות הנסתרת: ההשפעה של סטרס על הרווחה הנפשית של מייסדים ומנכ"לים בסטארט-אפים", מבוסס על מידע שנאסף מיותר מ-400 מייסדי סטארט-אפים מרחבי העולם. הדו"ח נוצר על ידי סטארט-אפ סנאפשוט בשיתוף פעולה עם אינטל איגנייט, משרד עו"ד ארנון, תדמור-לוי, ומרכז היזמות זל באוניברסיטת רייכמן. המסקנות העיקריות של המחקר מעלות, כי 72% מהמייסדים מדווחים שהבריאות הנפשית שלהם נפגעה ממסלול היזמות, 37% סובלים מחרדות, 93% מהמייסדים היו חוזרים על אותו מסלול למרות המחיר האישי הכבד, ורק 23% מסתייעים בגורמים חיצוניים לקבלת סיוע מקצועי. "במחקר החדש שלנו אנו חותרים להביא שקיפות בנוגע למצבם הנפשי של יזמים", אומרת יעל בנימין, מייסדת ומנכ"לית סטארט-אפ סנאפשוט. "הצלחנו לחשוף את העלויות הנסתרות – פיזיות, רגשיות וקוגניטיביות, שיזמים מתמודדים איתן במהלך בניית הסטארט-אפים. המטרה של המחקר היא לפתח שיח שמנרמל ומעודד את הפתיחות סביב האתגרים והלחצים שכרוכים בתהליך היזמות. על ידי התבוננות פנימה על המורכבות הרגשית של היזמים עצמם, אנו מקווים לספק להם את המודעות העצמית הנדרשת, שתאפשר להם לייצר שינוי בהתנהגותם ובכך מציאות בריאה יותר לעצמם, רגשית ופיננסית, עם הבנה כי השניים יחדיו קשורים ובלתי נפרדים". ממצאים נוספים במחקר: בשנת 2023 עדיין יש סטיגמה שלילית סביב קבלת תמיכה מקצועית בנושאים הקשורים למצב רגשי. במפתיע, הסטיגמה משתנה מאוד לפי מין וגיל – 55% מהגברים מאמינים שיש סטיגמה שלילית בקבלת תמיכה רגשית מקצועית, בהשוואה ל-29% מהנשים. הסטיגמה השלילית גבוהה יותר עבור יזמים צעירים, כש-59% מהיזמים מתחת לגיל 35 מדווחים על סטיגמה שלילית, בהשוואה ל-47% מעל גיל 35. להיות במצב של מכירת החלום לאורך זמן זה מתיש – 81% מהיזמים מדווחים שהם לא משתפים בפתיחות את הסטרס, האתגרים והפחדים שלהם, מחשש שיתפרש כחולשה ויפגע בסיכויי ההצלחה שלהם. מייסדים מביאים הביתה את הדאגות – 47% משתפים את האתגרים והסטרס עם בן/בת הזוג בתדירות גבוהה, ו-41% משתפים רק מדי פעם. נשים משתפות יותר – 28% יותר נשים משתפות בתדירות גבוהה ביחס לגברים. למי יזמים פונים לקבלת תמיכה? משקיעים מדורגים במקום אחרון. 90% מהיזמים מדווחים כי הם לא משתפים את הסטרס והאתגרים עם המשקיעים, מתוך דאגה כי השקיפות תשפיע על יכולתם לגייס סבבים נוספים. "היום קשה יותר מתמיד במישור הנפשי להיות יזם. אתה חייב לפטר עובדים, לחתוך בעלויות ולנווט סבבי גיוס בשווי נמוך יותר, בזמן שאתה שומר על אופטימיות בבואך להמשיך למכור את החלום, ולדרבן את כולם להמשיך קדימה במהירות גבוהה יותר מתמיד". אומר צחי וייספלד, סגן נשיא אינטל ומנכ"ל אינטל איגנייט העולמית. "תוצאות המחקר מבהירות את הבדידות הרבה של מנכ"לים בתהליך היזמות, ומזהה את הצורך הברור שלהם לאמץ תמיכה ממקורות בלתי תלויים וחסרי אג'נדה אסטרטגית הקשורה לחברה", אומר נמרוד ורומן, מנכ"ל קונסיגליירי ושותף במשרד עו"ד ארנון, תדמור-לוי. "זה נהיה ברור, במיוחד בסביבה הכלכלית של היום, שהבריאות הנפשית של יזמים זה נושא קריטי לכל בעלי העניין בחברה, מעובדים, מייסדים, משקיעים ולקוחות", אומרת ליאת אהרונסון, יו"רית מרכז זל ליזמות מאוניברסיטת רייכמן.

אילון מאסק מתכנן להיות אב גאה לכליי בינה מלאכותית ג'נרטיביים שיענו על ההגדרה TruthGPT – השם שמאסק העניק לבינה מלאכותית "שתרדוף אחר האמת", לדבריו. על פי תוכניותיו של היזם, היכולות שתספק החברה החדשה שלו, להבדיל מאלו של המתחרות הקיימות כיום בתחום – שבראשן עומדת כידוע OpenAI – תהווה את הגרסה הבטוחה יותר של הצ'אטבוטים, שלא תשחרר לאוויר העולם פייק ניוז ומידע כוזב או מצונזר, כך דיווח באחרונה הוושינגטון פוסט. כזכור, בסוף השבוע נודע כי מאסק הקים בעצמו חברה חדשה שתתמחה ותעסוק בבינה מלאכותית מתקדמת, העונה לשם X.AI ושבסיסה במדינת נבאדה שבארה"ב. המהלך, עליו דווח בהרחבה במדיה העולמית ביום ו', נחשף תחילה במסמכים עסקיים, מהם ניתן היה ללמוד כי מאסק רשום כמנהלה של X.AI אשר נוסדה ב-9 במרץ. "אני עומד להתחיל משהו שאני מכנה 'Truth GPT' או בינה מלאכותית מחפשת אמת, שמנסה להבין את טבעו של היקום", הסביר מאסק ביום ב' בראיון שהעניק לערוץ פוקס ניוז. "אני חושב שזו עשויה להיות הדרך הטובה ביותר לבטיחות במובן זה שבינה מלאכותית שדואגת להבין את היקום לא צפויה להשמיד בני אדם, כי אנחנו חלק מעניין ביקום", המשיך והסביר המולטי-מיליארדר הדומיננטי על תפישתו את העניין. ה-TruthGPT שתפתח החברה החדשה של מאסק, כך הוא טוען, תהווה אפשרות שלישית של צ'אטבוט חכם, שתאים למי שמחפשים להבין את האמת על היקום. הוא מאמין שזהו מסלול נכון להתקדם בו, דווקא לנוכח החשש שמערכות בינה מלאכותית ירצו לעלות על בני אדם בכוח ובאינטליגנציה שלהן. למעשה, בראיון האחרון שהעניק מאסק לפוקס ניוז, כמו גם במכתב פתוח שהשיק לאחרונה יחד עם מדענים, חוקרים ובכירי טק – היזם המפורסם הביע דאגה לגבי התפתחות הכיוון המסוים בתעשייה. לדברי מאסק, מודלים של שפות גדולות לומדים להיות "פוליטיקלי קורקט" ולא לחפש את האמת. במקום זאת, ה-AI שלו, לטענתו – תהיה שונה. מיקרוסופט מכניסה את הטכנולוגיה החדישה לשירותיה. מנוע החיפוש בינג במתכונתו החדשה, מחוזק ב-ChatGPT. צילום: מיקרוסופט מאסק תקף את הטכנולוגיה שברצונו לקדם? כאמור, המכתב הפתוח שעליו חתם מאסק, יחד עם יותר מ-20 אלף אנשים, קרא לעצירת הפיתוח של תחום ה-AI הג'נרטיבית, משום החששות שהכלי המאוד חכם יזיק לאנושות כשמאחורי פיתוחו עומדים גופים פרטיים ועסקיים ולא גורמים שניתן לבטוח בהם ובאינטרסים שלהם. במכתב, עליו דיווחנו כשהחל להיות מופץ לפני כשבועיים תחת הכותרת: "השהו את ניסויי הענק בתחום ה-AI", משמיעים יוזמי הפנייה קריאה ציבורית לכל מעבדות ה-AI להשהות מיידית ולמשך 6 חודשים לפחות את האימון של מערכות בינה מלאכותיות חזקות יותר מ-GPT-4. בין החתומים על העצומה נמצאים למשל הפרופסורים הבכירים לתחום הבינה המלאכותית סטיוארט ראסל ויושע בנג'יו, המייסד השותף של אפל, סטיב ווזניאק, יחד עם מייסדי פינטרסט וסקייפ, כמו גם פרופ' יובל נח הררי, מהאוניברסיטה העברית בירושלים. עוד שותפים לפנייה מייסדי הסטארט-אפים בתחום הבינה המלאכותית, Stability AI ו-Character.ai. לדברי הכותבים, "מערכות בינה מלאכותית עם אינטליגנציה אנושית-תחרותית יכולות להוות סיכונים עמוקים לחברה ולאנושות, כפי שהוכח על ידי מחקרים מקיפים, וכמו שמעבדות בינה מלאכותית מובילות הודו". כידוע, מודל ה-GPT-4 הולך ומוטמע כיום בכלים רבים של חברות שונות ובראשן מיקרוסופט, שהשקיעה ב-OpenAI עד כה כ-10 מיליארד דולר. ענקית אחרת, גוגל, הכריזה ממש באחרונה על בניית מנוע חיפוש מבוסס AI ודמוי צ'אטבוט משלה, תחת מיזם ששמו 'פרויקט מאגי'. עקב הטענות לסכנה חמורה בשל פיתוחים אלו, נדמה היה שמאסק הולך ותופס צד המתנגד נחרצות לטכנולוגיה המשבשת ב-ה'

גוגל חוותה פאניקה ונכנסה ממש להלם עקב

88% ממנהלי.ות הטכנולוגיות בארגונים סבורים.ות כי העבודה בסביבות ענן שונות מהווה קושי עבורם, וכמעט כל (98%) המנמ"רים.יות הושפעו ממורכבות העבודה מול סביבות ענן רבות ברמה שעלולה לפגוע בביצועים, להוביל לאובדן רווחים ולהשפיע על הצמיחה העסקית – כך לפי מחקר חדש של נט-אפ. ענקית התוכנה פרסמה את דו"ח המורכבות בענן 2023, שבדק כיצד מקבלי החלטות טכנולוגיות פועלים מול דרישות ענן בעקבות השינוי הדיגיטלי, יוזמות AI והמורכבות של סביבות מרובות עננים. את המחקר ערך מכון Wakefield בקרב 1,300 מנהלי נתונים וטכנולוגיות בארגונים ברחבי העולם. הדו"ח מצא כי כשליש מהמנמ"רים, 32% מהם, נאבקו למסד חזון ענן ברור יותר ברמה המנהלית. 84% השיבו שמצפים מהם להראות תוצאות של הטמעת אסטרטגיית הענן. כמחציתם, 49%, ציינו שכאשר דנים על אסטרטגיית ענן, עולות דאגות סביב העלויות, ו-37% דיווחו שחצי או יותר מתשתית הענן שלהם תיתמך על ידי יישומים המונעים על ידי בינה מלאכותית. "השינוי הענני" שעובר על מנהלי הטכנולוגיות "חל שינוי באופן שבו מנהלי טכנולוגיות רואים את הענן ומנהלים יוזמות ענן", אמר רונן שוורץ, סגן נשיא בכיר ומנהל לתחום אחסון ענן בנט-אפ. "בתקופה שבה יותר ארגונים מאמצים את הענן ומתחרים ביניהם על חדשנות, מנהלי טכנולוגיות מתמודדים עם לחצים גוברים לתמרן בין כמה עדיפויות בו זמנית. כתוצאה מכך, הם חושבים מחדש כיצד לנהל ביעילות ובביטחון את הסביבה הזו". "סביבות המחשוב המודרניות הן מורכבות מאוד. לצד זאת, מופעלים על המנהלים לחצים להראות תוצאות מהשקעות ענן", אמרה גבי בוקו, מנהלת שיווק ראשית בנט-אפ. "אנחנו מסייעים לפשט את המורכבות בעזרת גישה שמאפשרת למנהלי טכנולוגיות להגביר את קצב החדשנות, להפחית עלויות ולשפר עקביות וגמישות בסביבות ענן ארגוניות".

כחודש לאחר שנכנסה לתחום הבינה המלאכותית, אדובי הודיעה שהיא מתכוונת לשלב את הכלים החדשים שלה, שאותם היא מכנה באופן כללי Firefly, גם בכלי יצירת הווידיאו והאודיו שהיא מציעה תחת שירות "הענן היצירתי" שלה – Creative Cloud. עם זאת, להבדיל מכלי ה-Firefly ששילבה החברה בתוכנות השונות ליצירת תכנים סטטיים, כולל תמונות, על פי התיאור של המשתמש, אדובי לא מתיימרת בינתיים ליצור סרטוני וידיאו לפי הנחיות טקסטואליות. המטרה של החברה היא להקל על היוצרים לשנות אלמנטים שונים בסרטונים שהם יוצרים מבלי שהם יידרשו לבצע אותם ידנית – וגם לעשות זאת באופן מהיר יותר. העריכה של הסרטונים יכולה לכלול, לדוגמה, בקשות לשינויי גוונים בחלק מסוים של התמונה, או שינויים של האווירה והצבעים המתלווים אליה. המשתמשים יוכלו גם להוסיף כותרות ואלמנטים גרפיים אחרים לסרטונים באמצעות כמה מילים בודדות, וכן להוסיף מוזיקה ו/או אפקטים קוליים מבלי להידרש ליותר מהקלדת הנחיות. יצוין שיש ב-Firefly שתי תכונות מתקדמות יותר, שיוצרי וידיאו יעריכו, כנראה: יצירת סטוריבורד על ידי שימוש בתסריט ויצירת בי-רול – חומרי גלם משניים שניתן לשלב בהפקה המלאה של הווידיאו.

משתמשי AppleCard יכולים לצבור חיסכון של גולדמן זאקס (Goldman Sachs), שנושא תשואה שנתית גבוהה של 4.15%. לדברי אפל, רוב תוכניות החיסכון הקיימות בארצות הברית מציעות ריבית בגובה עשירית מההצעה שלה. לפי אפל, שהשיקה אתמול (ב') את האפשרות החדשה, משתמשי הכרטיס של החברה יכולים להגדיר חשבון ישירות מאפליקציית הארנק ויוכלו לבנות את חשבון החיסכון שלהם באמצעות Daily Cash – התגמולים שמשתמשים מקבלים על רכישותיהם באמצעות הכרטיס (2% החזר על עסקאות רגילות, 3% החזר על עסקאות בחנויות אפל ומספר שותפות נוספות כמו נייקי, אובר, וולגרינס ו-אייס). אפל מסרה בהודעתה, כי ההחזר היומי הנובע מהרכישות בכרטיס יופקד אוטומטית לחשבון, אלא אם כן המשתמש יבחר לשנות את היעד של ה-Daily Cash שלו. המשתמשים יוכלו גם להעביר כספים מהבנק המקושר שלהם לחשבון החיסכון (עד תקרה של 250 אלף דולר בשנה), שאינו נושא עמלות ולא הגבלות על הפקדות מינימום או דרישות יתרה מינימליות.

המסעות של משלחות ישראליות, בפרט של בני נוער, למחנות ההשמדה בפולין עמדו בשנים האחרונות במרכזה של מחלוקת בין שתי המדינות, בשל רצונם של הפולנים להדגיש את העובדה שגם הם היו קורבנות של הנאצים במלחמת העולם השנייה. זאת, בעוד שפולנים רבים (ולא רק הם) סייעו לנאצים בימים הנוראים ההם, בהסגרת ואף בהריגת יהודים. צילום מסך. צילום: מתוך האפליקציה באחרונה נמצא פתרון מעורר מחלוקת למשבר, בדמות המלצות שישראל התחייבה לתת למשלחות שיוצאות לפולין לבקר גם באתרים שמאדירים פולנים שלחמו נגד הגרמנים במהלך המלחמה – ושחלקם היו מעורבים בהשמדת יהודים. למרות חילוקי הדעות, נראה שבעקבות הפתרון יעלה מספרן של המשלחות שיוצאות מישראל לוורשה, קרקוב, אושוויץ, טרבלינקה ושאר האתרים במדינה המזרח אירופית שבהם נטבחו יהודים. לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה פיתחו ב-Code for Israel, בשיתוף D-ID ומרכז ההדרכה המעורר, אפליקציה ייחודית, שתלווה את המסעות הללו. האפליקציה היא פרי יוזמה של המעורר, שהינו מרכז לחינוך בלתי פורמלי, שם זיהו את הצורך וחיברו בין השותפים לטובת קידום הנושא. בהודעה של מפתחי האפליקציה נכתב כי יש בה כלים לניהול מיטבי של מסעות של בני נוער לזיכרון השואה, הן בפולין והן בארץ, לרבות בניית הדרכות, ניהול יומן אישי לתלמיד, מעקב אחר סדנאות וכלים חדשים להעברת תכני זיכרון. אחד הכלים שמוטמעים בה הוא Creative Reality Studio מבית D-ID, שמאפשר להנפיש דמויות מזיכרון השואה ולשמוע אותן מספרות על האירועים שקרו אז. כך, בזכות האפליקציה ההדרכות ינוהלו בצורה חדשנית יותר, והתכנים יותאמו לדור הצעיר ויאפשרו לבניו ובנותיו חיבור אליהן. יסמין לוקץ', מייסדת Code for Israel, אמרה כי "האפליקציה היא אחד מ-40 פרויקטים, אבל היא מרגשת במיוחד, בגלל העיתוי שבו היא עלתה לאוויר. אנחנו רואים בכאב את דור השורדים הולך ומתמעט, אבל כאן יש התפתחות טכנולוגית שתאפשר לזכור אותם בדרכים חדשות ואפקטיביות יותר, כך שיערבו גם את הדור הצעיר בהבטחה לזכור ולא לשכוח". יש לציין שכמה בתי ספר כבר משתמשים באפליקציה. עמית יזרעאלי, יזם האפליקציה מהמעורר, ציין כי "השימוש ברכיב ההנפשה יצר מעורבות מדהימה, שעודדה את התלמידים לפתוח ספרים, לחפש עדויות, לבחור סיפורי שורדים ונרצחים, ולצטט אותם בקולם, באמצעות הנפשה. חיבור היסטורי ורגשי שכזה מתאפשר עם הטכנולוגיה החדשנית ותפיסת חדשנות בחינוך". טכנולוגיה שמתמללת עדויות של ניצולים עד כה, רוב העדויות של ניצולי השואה נשמרו בפורמטים ישנים, לרבות וידיאו והקלטות מלפני שנים, ואף עשרות שנים. רק מיעוטן נשמרו באמצעים דיגיטליים. ורביט, שפיתחה טכנולוגיה לתמלול מבוססת בינה מלאכותית, עבדה בחודשים האחרונים בשיתוף ועידת התביעות, במטרה לתמלל במדויק אלפי דקות של עדויות ניצולים. המטרה הסופית היא לתמלל מיליוני דקות של עדויות, מתועדות בשפות רבות, שיאפשרו להנציח את השואה לדורות העתידיים. הטכנולוגיה של ורביט מאפשרת ניקוי רעשי רקע, וכך חודשו הקלטות בנות 40 שנים ויותר. ניתן לתמלל באמצעות הטכנולוגיה את ההקלטות האלה ולהציל עדויות של שורדי שואה שלא ניתן היה לשחזר אותן. יכולת זו מאפשרת לשמר יותר עדויות באופן מדויק ומהיר. בנוסף, באמצעות פרויקט זה ניתן יהיה לתרגם את עדויות הניצולים לשפות שונות, מה שיאפשר לחשוף את הסיפורים לקהל יעד בינלאומי. תום ליבנה, מייסד ומנכ"ל ורביט, ציין כי "שיתוף הפעולה עם ועדת התביעות נועד במטרה לתמלל במדויק עדויות של ניצולי שואה. ככל שאוכלוסיית ניצולי השואה ממשיכה להצטמצם, רמת הדיוק של התמלולים הינה חיונית, על מנת שנוכל להגן על שלמותם של הסיפורים לדורות הבאים. מבחינתי, שיתוף פעולה שכזה הוא שליחות לאומית, ואני גאה ש-ורביט לוקחת בו חלק. אנחנו מאמינים שזה יאפשר להגן ולשמור על עדויות הניצולים, ולחשוף את סיפוריהם לקהל יעד גלובלי גדול יותר, במגוון שפות". יצוין כי הפיתוחים שנזכרו כאן אינם הטכנולוגיות היחידות ששימוש בהן הוצג לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה השנה. כך, ביום א' האחרון הוצגו בכיכר דיזנגוף בתל אביב הולוגרמות של שש דמויות מתקפות השואה – פרי פיתוח של עמותת שם ונר, עיריית תל אביב-יפו וחברת הולוגרמה ישראל. לצד הדמויות הידועות במיוחד אנה פרנק ויאנוש קורצ'אק, הוצגו במיצג ההולוגרמות דמויותיהם של משה פלינקר, חנה לוין, פרנצ'סקה מאן ודוד ברגר. בנוסף, במשכן הכנסת בירושלים הוצבה, בשיתוף עמותת זיכרון בסלון, הולוגרמה עם דמותה של שורדת השואה דבורה וינשטיין. בכל המקרים סופרו הסיפורים של הדמויות באמצעות ליפסינק.

"העצה הטובה ביותר שקיבלתי במהלך הקריירה שלי היא 'מנהלים לא אוהבים הפתעות'. במקצוע אבטחת המידע והגנת הסייבר, לעתים קרובות מנהל האבטחה הוא מבשר החדשות הרעות. עצה זו עזרה לי להבין איך להעביר את אותן חדשות רעות בצורה הטובה ביותר", כך אמר רוס מק'קרצ'ר, מנהל אבטחת המידע הראשי של סופוס. בראיון בלעדי לאנשים ומחשבים ציין מק'קרצ'ר כי "אחד האתגרים המרכזיים שמולם מתמודדים מנהלי האבטחה בארגונים הוא גיוס כישרונות בתחום אבטחת הסייבר – ושימורם. מול סביבת איומים שרק הופכת למורכבת יותר, צוותי אבטחת הסייבר מוצאים את עצמם מתמודדים עם סביבה ארגונית עתירת טכנולוגיה – אך כזאת שבה המערכות השונות לא מתקשרות זו עם זו, כך שקשה לקבל תמונת מצב מלאה ולדעת במה להתמקד. גם התקציבים הופכים לאתגר. התייקרות עלויות השכר והספקים, כמו גם האינפלציה במדינות השונות, הן רק חלק מהגורמים לכך שבכל שנה על ארגונים להגדיל את תקציבי אבטחת הסייבר שלהם, רק כדי לשמור על הקיים". "אין צורך בטכנולוגיות מתקדמות כדי להיות פושעי סייבר" לדברי מק'קרצ'ר, "אחת המגמות העולמיות המובילות בתחום היא הבשלת שרשרת אספקת פשיעת הסייבר – והפיכתה לענף לכל דבר. אנחנו עדים לשוק שעובר התמקצעות והתמחות חסרות תקדים בכל התחומים והיכולות שנחוצים להוציא לפועל מתקפות סייבר מוצלחות, ואפילו בתחרות בין הספקים. פירושו של דבר הוא שכבר אין צורך ביכולות טכנולוגיות מתקדמות כדי לעסוק בפשיעת סייבר. כל מה שצריך זה לדעת כיצד למצוא את ה-'ספקים' המתאימים. מנקודת מבטם של מנהלי הטכנולוגיות הראשיים, חשוב להדק את ההלימה לרגולציה, כולל הגדרה ברורה מתי וכיצד לדווח על פריצה למערכות הארגון". מאיפה מגיע האיום הגדול ביותר – מסין, רוסיה, צפון קוריאה או איראן? "המושג 'האיום הגדול ביותר' הוא מתעתע ומטעה, כיוון שהאיומים נגזרים מפרופיל הסיכונים הייחודי לכל ארגון. מנהלי הטכנולוגיה והאבטחה צריכים לשאול את עצמם: מהו האיום הגדול ביותר על הארגון שלי? על זה, רק הארגון יכול לענות". ממה מנהלי הגנת הסייבר צריכים לדאוג? "למנהלי הגנת הסייבר בארגונים יש שלל סיבות לדאגה – החל מקבוצות תקיפה מדינתיות, עבור בפשיעת סייבר כלכלית וכלה באיומים מתוך הארגון". מהו האיום החמור מביניהם? "זה משתנה מארגון לארגון, בהתאם לפרופיל האיומים. כמו כן, קיימת חפיפה לא קטנה בין הקבוצות האלה, כך שלא נכון להתייחס אליהן כאל ישויות ואיומים נפרדים. לפעמים אותו פושע סייבר עובד במהלך היום בסוכנות סייבר התקפי ממשלתית, ובסיום יום העבודה חוזר הביתה ו-'מחלטר': הוא מציע את שירותיו לקבוצות של פשיעה קיברנטית כלכלית. ראינו גם ניסיונות של קבוצות פשיעת סייבר כלכלית לגייס עובדים מתוך הארגון, כדי שיעזרו לחבריהן לפרוץ אליו. לכן, הסכנות הגדולות ביותר הן המהירות שבה מתפתח ענף פשיעת הסייבר והנכונות של פושעי הסייבר לשתף ניסיונות ולקחים, וללמוד זה מזה". האם האיום הפנימי גדול יותר מזה החיצוני – או להפך? "בהתמודדות למול כלל האיומים, האיום הגדול ביותר הוא זה החיצוני. לא צריך להקל ראש בסכנת האיומים הפנימיים, אבל גם אם ניקח בחשבון ששיעור הזיהוי והדיווח של איומים פנימיים נמוך יותר, המספרים עדיין מראים בבירור שמספרם קטן יותר, ובפער גדול, מזה של האיומים החיצוניים". הכופרות לא הולכות לשום מקום. צילום: BigStock מה יש לך לומר בכל הנוגע למתקפות הכופרה? "קודם כל, שהן לא הולכות להיעלם. בדצמבר האחרון פרסם צוות Sophos X-Ops סקירה מסכמת של מתקפת כופרה שסוכלה שבשלביה הראשונים, שהשביתה תוכנות אבטחה וכלי הגנה על נקודות קצה באמצעות התקנת מנהל התקן זדוני וחתום דיגיטלית שיצרו התוקפים. זיהינו את הניסיון להשבית את המוצרים שלנו, דיווחנו עליו למיקרוסופט, ששחררה במהירות עדכון אבטחה, וכך תרמנו את תרומתנו הצנועה לשיפור אבטחת הסייבר של כלל הציבור. אבל זה רק מקרה אחד מני רבים: סוג המתקפה הזה הופך לנפוץ יותר וכל ספקי פתרונות האבטחה נמצאים על הכוונת. קבוצות התקיפה לומדות זו מזו, משפיעות זו על זו והמתקפות רק ימשיכו להפוך למתוחכמות יותר". איך בוחרים את פתרון אבטחת הסייבר המתאים ביותר? "קשה לדעת מאיפה להתחיל ואיך לבחור אותו. צריך להתמקד ביכולות ולא בטכנולוגיה. יש להתחיל בניתוח פרופיל האיומים על הארגון, להגדיר מהן הדרישות ממוצרי האבטחה ואז לבחור בפתרון שעונה עליהן בצורה הטובה ביותר. לא צריך ליפול ל-'הייפ' שמסביב, כיוון שבדרך כלל יש יותר מדרך אחת להשיג את רמת אבטחת הסייבר הרצויה ואין צורך להשתמש בכל סוגי הפתרונות שקיימים בשוק". לסיום, יש לך עוד עצה למנהלי ומנהלות האבטחה בארגון? "יש לי יותר מעצה אחת. העצות הן: לפתח את מיומנויות התקשורת הבינאישית שלהם.ן, להבין את העסק וההתנהלות הכלכלית שלו ולהיות פרגמטיים. ניתן להסביר היטב סיכון או תקרית רק אם אפשר לנסח זאת במונחים הגיוניים, למנהלים.ות שלא מבינים.ות באבטחה. זה גם בדרך כלל יעיל ביותר על מנת להסביר את ההשפעה העסקית".