משתמשים בדפדפן כרום? הנה מידע שכדאי מאוד שיעניין אתכם: גוגל שחררה אתמול (ב') עדכון חדש, ודחוף, עבור הדפדפן, שלדברי החברה הוא חשוב לשלושה מיליארד המשתמשים בו. העדכון מציע טלאי עבור פגיעות יום אפס שהתגלתה לפני פחות משבוע, והיא קשורה לבעיה בזיהוי סוג מסוים של נתונים במנוע ה-V8 של הדפדפן – המנוע שאחראי ליישום של תרחישי ג'אווה סקריפט שמשולבים באתרים ברשת. גוגל הודיעה שהיא זיהתה את הבעיה ומוציאה טלאי מהיר מכיוון שכבר נחשפו כמה וכמה מקרים שבהם הפגיעות הזו נוצלה בפועל כדי לפרוץ למערכות מחשוב המשתמשות בדפדפן כרום. כמו במקרים רבים שבהם מתגלה פגיעות יום אפס, במיוחד אם היא כבר נוצלה, גוגל לא מספקת פרטים על הבעיה, כדי למנוע מהאקרים ללמוד מכך כיצד לנצל את הפגיעות. היא תעשה זאת רק אחרי שתוודא שהרוב המכריע של המשתמשים כבר עדכן את הדפדפן. הפגיעות התגלתה בגרסה של הדפדפן ל-Windows, לינוקס ו-macOS. המשתמשים צריכים להיכנס להגדרות ולבדוק שהדפדפן מעודכן, או קיים עדכון, לגרסה 112.0.5615.21.

זרטו (Zerto) – חברה בת של HPE, השיקה תוכנית התמחות בשכר לסטודנטים במרכז הפיתוח שלה בהרצליה. מאות סטודנטים נרשמו לתוכנית, ומתוכם נבחרו 10 סטודנטים וסטודנטיות מהאוניברסיטאות המובילות בישראל שייקחו חלק במגוון תפקידים בצוותי הפיתוח השונים בחברה למשך 12 חודשים במטרה לקלוט אותם עם סיום לימודיהם כעובדים מן המניין. הסטודנטים משולבים במגוון צוותי הפיתוח וייקחו חלק פעיל בפיתוח ועיצוב המוצר אשר נמצא בשימוש לקוחות בכל העולם. בנוסף, הסטודנטים יקבלו ליווי על ידי מנטורים מתחום הפיתוח ויעברו הכשרות מעשיות מגוונות בתחום. עידן לביא, מנהל קבוצת פיתוח בזרטו ומוביל תוכנית ההתמחות: "במסגרת תהליך הגיוס הכרנו סטודנטיות וסטודנטים מוכשרים מאוד, שמתוכם נבחרו 10 לתוכנית. מעבר ליכולות והפוטניצאל שהסטודנטים הפגינו, היה לנו חשוב להתאים להם תפקידים בהתאם לשאיפות המקצועיות שלהם ולתחומי העניין. אנחנו מאוד מתרגשים לקבל את הסטודנטים והסטודנטיות שנבחרו ולפתח כישרונות חדשים חברה".

מאת הילל יוסף   "איומי הסייבר הפכו להיות רב ממדיים. התוקפים כבר לא עושים זאת בשיטת 'טבלה', כי אם בשיטת 'גרף'. אם בעבר נהגו התוקפים לבחון סוגי מתקפות שונים, כגון מתקפת מניעת שירות מבוזרת, DDoS, הזרקת SQL, או 'הונאת מנכ"ל (BEC – Business Email Compromise) – ואז מנסים לפרוץ למאגרי מידע עסקי – הרי שבשנים האחרונות מרבית התוקפים הפכו להיות מומחים רב ממדיים – הפועלים, לצד הממד הטכנולוגי, גם בזה האנושי, עם מתקפות דיוג למיניהן ו”הנדסה חברתית", כך אמר איל וינטרוב, מנכ"ל ומייסד חברת פריסייל1 (Presale1), קבוצה בינלאומית לניהול פרויקטים, המתמחה בפתרון בעיות אבטחת מידע  וסייבר. לדברי וינטרוב, "ארגונים לא מקדישים תשומת לב מספקת לאיום בהיבט של הממד האנושי, איום פנימי – בזדון או בשגגה. איום זה עלול להגיע מצד עובדי ניקיון, או עובדי IT – ממורמרים או כאלה המתכננים את הסטארט-אפ הבא שלהם וגונבים כמה שיותר מידע סודי תוך ניצול הרשאות גישה, כך שטכנולוגיות האבטחה המסורתיות לא יעזרו לארגון המותקף". ממד נוסף, ציין וינטרוב, "הוא אבטחת מידע פיסית. משמע, פריצות למקומות שיש בהם מידע רגיש באמצעות ניצול חולשות במערכות בקרת כניסה לסוגיהן, החל מטמ"ס (טלוויזיה במעגל סגור) ועד מערכות כניסה עם קודים, תגים, או זיהוי ביומטרי". הממד השלישי בסייבר הדורש טיפול, הוסיף, "הוא בתחומים חדשים יחסית, דוגמת מתקפות מבוססות שימוש בכלי סייבר זולים ונגישים לרכישה ברשת. אלה לא מצריכים משאבים ומומחיות טכנית מעמיקה". הממד הרביעי, ציין, "הוא ניצול תווך הסלולר, שהקורבנות עושים בו שימוש בטלפונים לא מאובטחים – לטובת ביצוע מתקפות רוגלה מרחוק, תוך ניצול חוסר המודעות של מרבית המשתמשים". הממד החמישי, ציין, "נוגע לכך שמשתמשים רבים לא ערים ליכולת לבצע האזנות בסתר וכך להגיע למידע ולסיסמאות באמצעים זולים, הניתנים לרכישה בכל חנות ציוד אלקטרוני". כך, הסביר, "פעמים רבות ארגונים עושים להאקרים את החיים 'קלים' יותר בשל מבנה הארגון, שאין בו קשר בין האבטחה הפיסית – שבאחריות הקב"ט, לאבטחת המידע – שבאחריות מנהל אבטחת המידע. נדרש לספק פתרון הגנה מוכלל, המשלב את שלושת הממדים – האנושי, הפיסי והסייבר, בדגש על מניעת ריגול עסקי. זאת לאור ריבוי החברות שצצו ופועלות בתחום". "החברה בראשותי", אמר, "מאפשרת לארגונים להתמקד בליבתם העסקית – בזמן שאנו מספקים פתרונות אבטחת מידע מותאמים, המשתלבים בצורה חלקה ויעילה בעסק". לדברי וינטרוב, "אנו עובדים יחד עם לקוחותינו כדי למצוא את פתרונות האבטחה המתאימים והמתקדמים ביותר, של עשרות ספקיות אבטחה – מקומיות ובינלאומיות, במגוון תחומים – XDR, הגנת מובייל, תהליכי פיתוח מאובטח, ניהול סיסמאות, בקרת גישה ועוד. אנו מנהלים את פרויקטי אבטחת המידע של לקוחותינו משלב הוכחת הרעיון (PoC), דרך ההטמעה ועד להפעלה הסופית, תוך תמיכה שלנו סביב השעון. כך, אנשי פריסייל1 עבדו בהצלחה עם לקוחות ארגוניים בתכנון תשתיות אבטחה מורכבות, ניתוחי חדירה מורכבים ופיתוח פתרונות, לרבות אלה הכוללים טכנולוגיות משולבות, ארכיטקטורות אבטחה וטופולוגיות מורכבות. אחת החברות שעמן עובדת פריסייל1 היא אמגון (Amgon – Creative Cyber Security). אמיר גונן, מנכ"ל ובעלי החברה, אמר, כי "כיועץ ומומחה אבטחה, אני פועל לחיבור הדוק בין שלושת הממדים – האנושי, הפיסי והסייבר. הקב"ט ומנהל האבטחה חייבים לעבוד יחד, שאם לא כן – ייווצרו חורי אבטחה, והארגון ייפול בין הכיסאות". באחרונה, אמר גונן, "השתתפתי בכנס הגנת סייבר בינלאומי שנערך ברובע לה דפנס שבפריס, ואורגן על ידי לשכת המסחר ישראל-צרפת, בהשתתפות מאות מומחי הגנת סייבר ועשרות חברות מהתחום. בכנס הרציתי על ההבדל שבין מניעת ריגול עסקי למול הגנת סייבר, שבו הצגנו את פתרון XDR של סייפוקס (CYFOX) לניהול הרשת הארגונית, המשלב עשרה מנועי אבטחה להגנה מרבית". "על מנת למזער את סיכוני הסייבר ביעילות", סיכמו השניים, "יש לערוך ניהול סיכוני סייבר רב-שכבתי בשלושה ממדים. פתרון קלאסי בממד אחד – אינם מספיקים". הקליקו כאן לפרטים נוספים, או עקבו אחר עמוד הלינקדאין של Presale1.

"מנהלי תשתיות ה-IT בארגונים ניצבים אל מול שלל אתגרים, ובראשם הרצון לייעל את עבודת התשתית, לצמצם את עלויות התחזוקה, להביא לעוד תפוקה ולעבוד בהלימה לצרכים העסקיים של הארגון. המענה לכך הוא בשרתים מוכווני מטרה: אם ללקוח הארגוני יש צורך ספציפי בעומס העבודה – הוא יקבל שרת ייעודי, שעונה לדרישותיו, ולא שרת בעל יכולות נוספות שאינן בשימוש", כך אמר שעיה בכר, מנהל פיתוח עסקי ב-דל (Dell Technologies) ישראל. בכר ציטט מחקר שערכה החברה בקרב אלפי מנמ"רים.יות ומנהלי.ות תשתיות, שממנו עלה כי 70% מהם מתכננים פרויקטים להרחבת מערך ה-IT עם יכולות נוספות למחשוב קצה. 65% מהנשאלים והנשאלות ירחיבו את השימוש שלהם בענן לסוגיו. כך, הסביר, "התשתיות מקבלות משנה חשיבות: הן מסייעות למנהלים לממש את החזון העסקי של הארגון, עם כלים וטכנולוגיות עדכניות". "מנהלי התשתיות יספקו לכלל המשתמשים רצף של שירותי IT, כשאלה מעודכנים תמיד לגבי היכולת של התשתיות, התקלות הצפויות, והדרך להתגבר עליהן", הסביר. "דברי מנהלי התשתיות מהדהדים עם מגמת מחשוב הקצה: חלה תזוזה של הכוח המחשובי אל מחוץ לדאטה סנטר, כך שהוא קרוב להתרחשות ה-'אירוע', מייצר נתונים ומנתח אותם ברצפת הייצור – למשל בנקודת מכירה קמעונאית, במחסן או בארגוני בריאות. מחשוב הקצה הופך לאקוטי – ולא מתרכז עוד רק במרכז הנתונים", הוסיף בכר. שרתים לחיזוק מחשוב הקצה לדברי בכר, "ההכרזות האחרונות על משפחות השרתים החדשות שלנו, Dell PowerEdge Servers, מבוססות על ארבעה עמודי תווך: האחד הוא שרתים מוכווני מטרה, שנועדו לביצוע משימה ספציפית. בשילוב רכיבי בינה מלאכותית ומעבדים חדשים, מנהלי התשתיות ממקסמים את היכולות של השרתים הללו בצורה טובה ויעילה יותר. הם עונים על צרכים ספציפיים של הארגון, תוך יכולת הרחבה ברכיבי הזיכרון, למשל, או לשילוב GPU בשרת. עמוד התווך השני הוא הכנסת רכיבי ייעול תפעולי ואוטומציה, שמעניקה יכולות לפריסה מהירה ויעילה של השרתים במגוון אתרים, ניהול של מחזור החיים שלהם, קבלת נתונים מהשרתים אודות התפקוד שלהם, עדכון אודות תקלות אופציונליות, וכן טיפול ועדכון של כלל אותם רכיבים". "עמוד התווך השלישי", הסביר המנהל הבכיר ב-דל, "הוא עמידות בהיבט הסייבר. השרתים מסייעים להאיץ את אימוץ גישת האפס אמון (Zero Trust) בארגונים, תוך הנחה שכל משתמש ומכשיר מהווה איום פוטנציאלי. בשרתים קיימות כמה יכולות הגנה, לרבות אימות רכיבים מאובטחים במסגרת האבטחה של שרשרת האספקה, מהתכנון ועד למסירה. זאת, לצד אימות רב גורמי של המשתמשים לפני הענקת גישה וכן אימות קריפטוגרפי של רכיבים. כך, אנחנו נועלים את תצורת השרת לפי דרישת הלקוח, עם יכולת להמשך הטיפול והטמעת העדכונים". בכר ציין כי "עמוד התווך הרביעי הוא הקיימות: השרתים תוכננו כך שהם לוקחים בחשבון את הנושא הזה. הם מציעים שיפורים בביצועים, וכך נדרש פחות שטח רצפה עבורם. זאת, בלי להתפשר על טכנולוגיה חזקה ויעילה יותר. באופן זה הם מציעים ניהול נכון של הטיפול בחום הנוצר, כמענה לכך שהמעבדים החדשים פולטים רמות חום גבוהות. יש לנו היצע לקירור מים – מהרמה של הארון הבודד ועד לדאטה סנטרים, והם כוללים גם מענה לניהול תקריות, כמו דליפת מים, שעלולה לפגוע בשרת עצמו". לדבריו, "אנחנו חווים גידול בצריכת שרתים, וזאת למרות מגמת המעבר של ארגונים לענן. לסיכום ציין בכר כי "שם המשחק של מנהלי התשתיות הוא יעילות ומענה למגמות המחשוב המתגברות, ובראשן נושא ה-AI. הדורות החדשים של השרתים מספקים יותר יכולות, עם יעילות גבוהה יותר, לרבות יעילות אנרגטית – תוך מיקוד בצרכים העסקיים של הלקוחות הארגוניים, וכן כוח מחשוב אמין ועוצמתי בדאטה סנטר ומחוצה לו".

כנס המפתחים של אפל, WWDC, שייערך ביוני הקרוב, יהיה עמוס במיוחד מבחינת השקת מכשירים חדשים, כמו גם עדכונים לכל מערכות ההפעלה. למעשה, לפי הדיווחים הכנס הזה אמור להיות הגדול אי פעם מהבחינה הזו, והוא אמור להיות עוד יותר מעניין לאור העובדה שלאחר כמעט עשור אפל תשיק בו מוצר שמשתייך לקטגוריה שהיא לא שיחקה בה עד עתה: ערכת משקפי המציאות המעורבת. כזכור, ערכה המציאות המעורבת הזו תושק למרות שבתוך אפל עצמה היו קולות לא מעטים שחשבו שצריך לדחות אותה בעוד תקופת מה, ולא רק כדי לשפר אותה, אלא גם כדי לחכות שהשוק יהיה משמעותי יותר. למעשה גם עתה ההנחה היא שהמכירות יהיו די צולעות בהתחלה, במיוחד בחודשים הראשונים לאחר ההשקה הקרובה, אבל שהן יתחזקו אחרי שהמפתחים יתחילו להציע אפליקציות מותאמות – ו-אפל מתכוונת להעביר מסרים ישירים מאוד למפתחים בכנס הנוכחי, בעיקר בתחום של איזה סוג של אפליקציות כדאי לפתח. תתחיל את מסעה בגזרת המציאות המעורבת. אפל. צילום: BigStock משקפי המציאות המעורבת יגיעו גם עם מערכת הפעלה ייעודית שזכתה לשם xrOS, שתלווה כמובן בערכת פיתוח, ובמקביל לה יושקו הגרסאות החדשות של שאר מערכות ההפעלה של אפל: iOS 17, iPadOs 17, macOS 14, וכן עדכון ל-watchOS – כשלפי הדיווחים, מבין על העדכונים רק האחרון אמור להיות משמעותי, אם כי את הכי הרבה רעש יעשה העדכון ל-iOS 17, לפחות בגרסה האירופית שלו, שתפתח את הטלפונים של החברה לאפשרות התקנת אפליקציות שמקורן אינה החנות של אפל עצמה. בגזרת החומרה אמורה אפל להציג MacBook Air ראשון עם מסך 15 אינץ', גרסה מעודכנת של MacBook Air עם מסך 13 אינץ', MacBook Pro עם מסך 13 אינץ', שאמור להציע תצורה קצת נמוכה יותר שתהיה נגישה יותר מבחינת מחיר, עדכון משמעותי ומעורר ציפיות – iMac עם מסך ה-24 אינץ', וכנראה גם דגמים עוצמתיים יותר של MacBook Pro, שיהיו מבוססים על מעבדיה החדשים של אפל במשפחת ה-M2.

מאז ש-Android 12 הביאה את הגירסה השלישית של השפה העיצובית שלה Material Design – ש-Material You הוא חלק ממנה – שילבה אותה גוגל בשירותים השונים שלה – הן באפליקציות אינטרנט והן באפליקציות לסלולר, שהן חלק ממערכת Google Workspace. אפליקציות כמו Docs, Slides, Sheets ו-Drive באינטרנט זכו לרענון עיצובי דומה בחודש שעבר, בעוד ש-Gmail קיבל אותו ביולי האחרון. כעת החלה גוגל לפרוס את ממשק המשתמש בקו העיצובי החדש עבור אפליקציית אינטרנט אחת נוספת של Workspace – ה-Chat. השינויים שציינה החברה בבלוג של Workspace Updates דומים למדי לשינויים קודמים הקשורים ל-Material Design, כמו שינויים בתצוגת ההודעה הראשית, כפתור נושא חדש, הסרגל העליון ומקש הניווט השמאלי. בתוך כך, חלונית השרשור בתוך Chat, הן עבור Spaces והן עבור הודעות ישירות, מקבלת גם היא כמה שינויים. מנקודת מבט רחבה יותר, העיצוב החדש מביא איתו צבעים, פריסות וגופנים חדשים. העדכון יהיה זמין לכל משתמשי Workspace, נוסף על משתמשי G Suite Basic/Business ובעלי חשבון פרטיים. הפריסה כבר החלה ב-13 באפריל, ותגיע לכל משתמשי Chat במהלך השבועות הקרובים.

"אנו עוסקים בהטמעת מודלים ורכיבים של בינה מלאכותית זה מספר שנים. בשנה האחרונה, לאור התקדמות התחום, אף העמקנו את הטיפול בנושא. AI מסייעת לנו לטפל בנתונים רבים יותר ובאופן חכם ויעיל יותר – וכך אנו יכולים לעבות את הדאטה על שורדות ושורדי השואה, כמו גם על הקורבנות, ולהעשיר את קורות חייהם", אמר מיכאל ליבר, מנהל אגף חדשנות וטכנולוגיות מידע ביד ושם. "אחד התחומים בהם אנו עוסקים באופן מסיבי הוא NLP, עיבוד שפה טבעית", סיפר ליבר עובדה מרתקת בראיון לאנשים ומחשבים ופירט, "ואנו עוסקים בו רבות בכל הקשור לזיהוי ישויות ועדויות. מדובר בחומר מאוד בעייתי מבחינת NLP – כיוון שאנו עובדים בשפה העברית, שם המצב פחות טוב מאנגלית, כי יש הרבה פחות מודלים". לדבריו, "במסגרת העדויות, אנו מנסים ולעתים מצליחים, לחלץ מידע מסודר אודות נספים, שייתכן שלא נרשמו באופן מסודר בהיכל השמות. אנו מפעילים את המודל כדי להצליב או לשייך רשומה למול אנשים – שורדים או נספים – שהם כן מזוהים. כך, אנו יכולים לעבות את קורות חייהם: AI מזהה בעדות ישויות, אנשים, מקומות או אירועים – והחוכמה מתחילה בזיהוי, גם זיקה, קשר, וגם הקשר – קונטקסט. כך, אם יש לנו עדות וידיאו של שעות, המודל מסייע לנו לחלץ נתונים מה קרה למי מבני המשפחה של העד או העדה. הוא מסייע להבין את הטקסט לעומק, למשל האם מישהו 'נשלח למחנה ריכוז', משמע הוא נרצח שם, כי זו אינה מסקנה אוטומטית. השימוש ברכיבי AI מזרז את העבודה הסיזיפית שנעשתה על ידי בני אנוש, ומקצר תהליכים". הוא הוסיף וסיפר כי "המשכנו השנה בפרויקט של למידה עמוקה לטובת טיפול טוב יותר במאות מיליוני המסמכים שברשותנו. המערכת מבוססת אנבידיה ונועדה לתת עוד מידע, בלא התערבות אנושית ולהעשיר את המטה-דאטה שלנו". הנצחה וזיכרון. במוזיאון יד ושם אך גם בדיגיטל. צילום: BigStock IT Awards 2022: אות הערכה לפרויקט בתחום ה-AI-ML  ליבר ציין כי "בתחרות מצטייני המחשוב 2022 של אנשים ומחשבים קיבלנו השנה אות הערכה בקטגוריית בינה מלאכותית-לימוד מכונה, בשל פיתוח מערכת לחילוץ ואיתור שמות מתוך עדויות קיימות. בסופו של התהליך יתווספו למאגר של יד ושם אלפי שמות חדשים של קורבנות וניצולים, ומידע נוסף לגביהם". לפני ימים אחדים יד ושם חנך את מייצג ספר השמות, המציג את שמות 4,800,000 מיליון קורבנות השואה. הספר כולל את שמותיהם של הקורבנות, מקום הולדתם, תאריך לידתם ומקום הירצחם אם הוא ידוע. השמות הכתובים בספר הם פרי עבודת איסוף של עשרות שנים שמבצע יד ושם מיום הקמתו ועד היום באמצעות דפי עד, איתור מסמכים שונים מתקופת השואה, שיתופי פעולה עם אתרי הנצחה וזיכרון ועוד. "אורכו של הספר הוא שמונה מטרים", אמר ליבר, "ומימדיו העצומים מעידים על האובדן הבלתי נתפש והעצום. עמודיו האחרונים של הספר – ריקים, ומסמלים את השמות שעדיין לא אותרו, תועדו והונצחו, וייתכן כי לעולם לא יאותרו". לדבריו, "אנו מעריכים שהיעד המספרי בר-ההשגה הוא 5.1 מיליון רשומות של נספים. כמובן שבחלוף הזמן, קצב איתור הרשומות הולך ונהיה איטי". הפקת תשובות מכלל מאגרי המידע על השואה לפי ליבר, "נכנסנו השנה לדור 2.0 של הנגשה של הידע והמאגרים שלנו, והתחלנו את DAtA Project, ראשי תיבות של Digital Access to All. אנו בונים פלטפורמה אחודה, עם מחברים (קונקטורים) וממשקי API – לאיגום כלל מאגרי המידע ביד ושם ולהנגשתם – מידע ארכיוני, מידע מאוספים מוזיאליים, מחקרים, תמונות, מסמכים, אודיו וסרטונים. כך, מי שייגש למאגרי המידע, ישאל שאלה פעם אחת – ויקבל תשובה כוללת, מכל מאגרי המידע השונים, כי בנינו שכבות חדשות חכמות, עם יכולות תחקור מתקדמות". "בפלטפורמת הניהול הפנימית של יד ושם, שהוותה את התשתית לספר השמות", ציין, "נוספו משנה שעברה כ-4 מיליון עמודי תיעוד למערכת, המכילה כעת יותר מ-224 מיליון עמודים סרוקים. יהיה קשה עד בלתי אפשרי למצוא תיעוד לכולם". פרויקט גדול הנמצא בעיצומו, סיפר ליבר, "הוא העברת אתר האינטרנט של יד ושם, ששכן באירוח במתקן סלקום-נטוויז'ן בחיפה – לאתר של בינת בהר חוצבים, בקרקע, לא בענן". הוא הוסיף כי "אנו בוחנים מעבר ל-נימבוס, הענן הציבורי הממשלתי. מה שעומד לנגד עינינו הוא העלויות של ארגון כמונו, בעל כמות נתונים מטורפת, ובלא היררכיה ויכולת לתעדף את צרכי האחסון. אנו כבר עושים שימוש בנימבוס כיום לטובת גמישות בניתוב של עומסי עבודה ותעבורה, בשילוב כלי 5F". מאמצים אינטנסיביים בשל השעון המתקתק "כולם מבינים שהזמן של מרבית שורדי השואה, שיכולים לספר את סיפורה בגוף ראשון – קצוב", סיכם ליבר. "לכן, אנו מסתייעים ב-IT כדי לחשוף את סיפורי השואה, לרבדיה השונים, למגוון אוכלוסיות, בארץ וגם בעולם, תוך מיקוד בצעירים ובצעירות. הדור הצעיר הוא זה שיישא את זיכרון השואה, והדיגיטל יאפשר זאת. הטכנולוגיה תמשיך לתפוס מקום משמעותי בפעילותינו, כדי שנגיע לקהלים רחבים יותר, שאינם קהל שבוי, שאינם בהכרח מחוברים 'טבעית' לסיפורי שואה – אנחנו חייבים להיות מעניינים ורלוונטיים".

גוגל, כך נודע באחרונה, בונה מנוע חיפוש חדש המופעל על ידי בינה מלאכותית ומשדרגת את כלי החיפוש הקיים שלה בטכנולוגיה המתקדמת ביותר בתחום ה-AI, כך לפי דיווח של הניו יורק טיימס. התכונות החדשניות שירעננו את יכולות החיפוש שמציעה הענקית ממאונטיין וויו מפותחות תחת פרויקט ששמו 'מאגי' (Project Magi). מעצבים, מהנדסים ומנהלים של גוגל עובדים על מנוע החיפוש הזה, שצפוי להציע למשתמשים חוויה חכמה ומותאמת אישית בהרבה ממה שמוצע להם כרגע ב-Google Search. אבל כדי להבין מה בדיוק מניע את גוגל, חשוב להכיר את הרקע של מה שהתרחש בזירת הטק ובאינטרנט בחודשים האחרונים. "תעשה גוגל" הוא כידוע לכולנו משפט עולמי נפוץ, שנאמר לכל מי שנזקק למידע כלשהו. מאות מיליוני גולשים או יותר נוהגים להיכנס מדי יום כמה וכמה פעמים למנוע החיפוש הפופולרי בעולם כדי לאתר בו את מבוקשם. ההגמוניה הזו הייתה כבר עניין נורמטיבי שבשגרה, אבל אז, לקראת סוף השנה הקודמת, הגיח לאוויר העולם ChatGPT מבית OpenAI והקלפים נטרפו. ChatGPT שולב בבינג ו-הצ'אטבוט של גוגל Bard עשה טעות חמורה ChatGPT, כידוע, הוא צ’אטבוט מבוסס בינה מלאכותית ג'נרטיבית, שאוצר בחובו ידע עצום – ביג דאטה שכולל כל תוכן שנשמר באופן דיגיטלי ברשת – ושיודע ליצור ממידע זה מענה לשאלות מתוחכמות וספציפיות בהרבה ממנוע החיפוש המצליח של גוגל. הסיבה לכך שהצ'אטבוט נחשב מתוחכם ויעיל יותר מכלי החיפוש הקלאסי של גוגל היא שה-Google Search מספק קישורים לאתרים הרלוונטיים לנושא החיפוש שלנו, אולם ChatGPT יודע לסכם את הנושא שבו אנו מתעניינים, ואף לנסח את הסיכום באופנים שבהם הגולש מעוניין. כך למשל, לא רק שהצ'אטבוט ידע לספר לכם על סרט מסוים שאתם מחפשים פרטים אודותיו – אלא שהוא יוכל לעדכן אודות העלילה, הביקורות, המניע של יוצרי הסרט, הרובדים שבהם הוא עוסק, ואף יעשה זאת בלי ספוילרים וינסח את כל זה בסגנון של, נניח, פוסט ברשת החברתית, אם כך תורו לו. כלי הבינה המלאכותית היוצרת המצליח ביותר כיום. ChatGPT. צילום: BigStock הכלי המשבש הזה יכול לשרת את המשתמשים הן לצורך יצירת תכנים, אך גם במתכונת נוספת המאיימת במיוחד על גוגל – כצ'אטבוט ששולב עם מנוע החיפוש בינג (Bing) של מיקרוסופט, מתחרתה העיקשת. מיקרוסופט, שהקדימה לזהות את הפוטנציאל הלא נתפש שיש למודל השפה התבוני של OpenAI, השכילה להשקיע במעבדת הבינה המלאכותית כסף גדול, שהסתכם כבר לכ-10 מיליארד דולר. בהתאמה, היא משלבת יותר ויותר יכולות מבוססות GPT-4 בשירותיה, כולל בענן שלה וכמובן ביכולות החיפוש שהיא מציעה למשתמשיה. אז זה היה רק עניין של זמן עד שגוגל תשיב מלחמה למתחרה, שנראה שמנסה לעקוף אותה בשליטה בשוק החיפוש – שליטה השווה הרבה מאוד כסף, שכן היא מהווה גם שליטה בשוק הפרסום. בתחילת פברואר, ממש קצת אחרי שהסתבר כי מיקרוסופט מאמצת את יכולות הבינה המלאכותית היוצרת של ChatGPT בשירותיה, הוצג לציבור לראשונה Bard – צ'אטבוט מקביל מבית גוגל, ששולב בכלי החיפוש הנפוץ שלה. סוג של כפיל של ChatGPT. הצבת Bard בתוך שירותי החיפוש התיימרה לשפר את Google Search בדיוק באותן יכולות חדשות של המתחרה הנחושה. אלא שהמהלך התנפץ על סלע המציאות כבר בעקבות הצעד הראשון שלו גוגל איבדה בתוך כיממה כ-100 מיליארד דולר משוויה (כ-9 אחוזים ממחיר מניותיה) משום שהצ'אטבוט החדש שלה שיתף מידע לא מדויק בסרטון התדמית שנכלל בהשקתו. גוגל הבינה שמיהרה מדי ושעליה לקחת את עצמה בידיים ולספק מענה הולם למתחרים שלה, והמענה הזה מגיע בקרוב. מי תשתלט על שוק החיפוש מבוסס ה-AI? לפי סטטיסטיקות שפרסמה סימיליארווב (SimilarWeb), האחיזה של גוגל בנתח השוק של מנועי החיפוש עדיין עצומה ועמדה על 90.60 אחוזים במרץ 2023. זה אומר שבידי גוגל עדיין נמצא כלי החיפוש הפופולרי והשימושי בעולם. לפי הנתונים ממרץ האחרון, אחרי הכלי של גוגל ניצב מנוע החיפוש של יאהו, עם ב-3.25 אחוזי שימוש ובינג אחריהם עם ב-3.12 אחוזי שימוש בלבד. אז מדוע גוגל בלחץ? בעיקר משום ש-ChatGPT הפך בתוך חודשים ספורים למוקד עניין אדיר לציבור. הוא נמצא בליבת השיח הטכנולוגי העכשווי, חברות ענק רבות מתחילות לבסס עליו שירותים שונים, והוא אפילו מטריד רבים מחשש שיהפוך לחכם עד כדי כך שישתלט על העולם, כפי שהתריע מכתב פתוח שפרסמו אילון מאסק, סטיב ווזניאק, פרופ' יובל נח הררי ומדענים אחרים באחרונה. גוגל רוצה לספק מענה משלה ליכולות הללו כדי להישאר בקדמת הטק, ולהיתפש כחברה שיכולה להציע יכולות ברמת ChatGPT ויותר, למען שמירה על שמה הטוב ועל קהל לקוחותיה. מנוע החיפוש החדש של גוגל, כך טוען הטיימס, ילמד מה המשתמשים רוצים לדעת על סמך מה שהם מחפשים. בנוסף, הוא יציע רשימות של אפשרויות שנבחרו מראש עבור חפצים לקנייה, מידע לצורכי מחקר ומידע אחר. לצד אלו, המשתמשים יוכלו לשוחח עם הכלי ממש "כמו לדבר עם אדם". לפי הטיימס, 160 חוקרים, מעצבים וצוות משימה מיוחד עובדים כעת בגוגל על מתן חוויה אישית יותר לגולשים. האתר גם טוען כי שמע מעובדי גוגל אנונימיים שהחברה נמצאת בפאניקה מאז ש-OpenAI השיקה את ChatGPT. בדיווח גם צוין כי גוגל יצרה את צוות המשימה המיוחד שעוסק בתחום בתוך חטיבת החיפוש שלה כבר כשבועיים אחרי השקת ChatGPT לקהל הרחב, שהתקיימה בסוף נובמבר. על פי העדכונים האחרונים, פרויקט מאגי ידאג להכניס את יכולות ה-AI החדשות גם למנוע החיפוש של גוגל בסמארטפונים ובגאדג'טים שונים בקרוב. גוגל לא הכחישה את הדיווחים, אך סירבה לספק עוד פרטים. בהצהרה מטעם החברה אמרה דוברת גוגל, לארה לוין: "לא כל סיעור מוחות או רעיון למוצר מובילים להשקה, אבל כפי שאמרנו בעבר, אנו שמחים להביא תכונות חדשות המופעלות על ידי בינה מלאכותית לחיפוש, ונשתף פרטים נוספים בקרוב".