"עולם התעשיה יהפוך לחכם, בין אם הוא ירצה ובין אם לאו. זאת, כי הכול מחובר, כי יש מחסור בכוח אדם בעולם זה וגם כי אף אימא לא רוצה שהבן שלה יהיה פועל ייצור", כך אמר אילן אלתר, מנכ"ל אלתרנט. אלתר דיבר ברב שיח שהתקיים באחרונה, ביוזמת אנשים ומחשבים ובהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה, לקראת כנס תעשיה 4.0. הכנס ייערך באולם האירועים לאגו בראשון לציון ביום א' הקרוב. דני גולדמן, מהנדס המערכות הראשי בפרויקט הגנ"א ברפאל. צילום: עצמי לדברי אלתר, יו"ר ועדת התכנים של הכנס, "העולם התקדם מאז שהתחלנו לערוך כנסים בנושא לפני שבע שנים. 'תעשיה חכמה' זו מילה שנכנסה חזק באחרונה, לצד דיבורים על ערים חכמות ודברים חכמים". למרות זאת, ציין, "אין בישראל מפעלים שעובדים במודל תעשיה 4.0 באופן כולל. יש מפעלים לא מעטים שבהם יש רובוטיקה, אבל זו קיימת עשרות שנים, והיא לא תעשיה 4.0. מדובר בתפיסת עולם ולא בשיבוץ רובוט או רכיב אינטרנט של הדברים במפעל. זהו תהליך שלעולם אינו מסתיים. המטרה היא לא לפחד מהנושא". דני גולדמן, לשעבר מהנדס הייצור הראשי ברפאל וכיום מהנדס המערכות הראשי בפרויקט הגנ"א בחברה, אמר כי "הגדרת תעשיה חכמה עונה לתשעה מודולים, ביניהם ביג דאטה, סייבר, בינה מלאכותית ולימוד מכונה, רובוטיקה ואינטגרציה בין מכשירים. הטמענו רובוטיקה ברפאל – קובוטים, שיודעים לעבוד בצמוד לבני אנוש ומסייעים להם. עשינו צעד קדימה: זיהינו את המקומות שבהם נדרשת הרכבה של חלקים קטנים, או חיווט מסובך, והקובוט מביא את ההרכבה לאותו מיקום הרצוי לעובד. גילינו שזה יותר נוח לעובד. אז התחלנו להכניס AI, ושאלנו את העובדים מה נוח ומה ארך זמן. בדרך זו שיפרנו תהליכים בייצור – קיבלנו יותר יעילות, מהירות, איכות בדיקה אוטומטית ושיפור בחוויית המשתמש. זהו סוג של מהפכה". מאיה שוורץ, מנכ"לית איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. צילום: קיו עילית ביוטי מאיה שוורץ, מנכ"לית איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, ציינה ברב שיח ש-"יש בישראל כ-2,000 חברות שיש להן פוטנציאל להפוך לתעשייה חכמה, 4.0. הארגונים נחלקים לשניים: אלה שבאים מהעולם הטכנולוגי ואלה שבאים מהעולם המסורתי. לצערנו, במפעלים המסורתיים, הרוב עדיין לא מימש את מלוא הפוטנציאל הקיים בתחום. רובם יישמו מעט הליכי רובוטיקה ו-IoT".

קבוצת רדי, שעוסקת בפיתוח חומרה ותוכנה, הודיעה היום (ב') על מינויה של טלי לין לסמנכ"לית הכספים שלה. לין תנהל את כלל הנושאים הפיננסיים בקבוצה, ובכלל זה דיווחים פיננסיים, תקציבים, תחזיות, מיסוי, תמחורים, חוזים, שכר ותשלומים. היא מביאה עמה ניסיון רב בתפקידים פיננסיים: בתפקידה הקודם היא שימשה כדירקטורית כספים בפאפאיה גלובל וקודם לכן כמנהלת כספים בחברות שונות, כגון קיידנס, וראסיטי, טסקום ואורבוטק. לין היא בעלת תואר מוסמכת בראיית חשבון (CPA) וכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.

סלקום הודיעה היום (ב') כי היא הוסמכה כשותף נבחר (Select tier) של אמזון שירותי ענן (AWS). במסגרת זו תוכל סלקום לספק שירותי ענן מקומיים ללקוחותיה העסקיים – Direct Connect Service Delivery Partner. ההסמכה על ידי AWS מאפשרת לסלקום לחבר אתרי מחשוב קיימים של לקוחות (דאטה סנטרים) לרשת הגלובלית של AWS, ובכך לתת מענה לצורך הגדל של ארגונים ליהנות מיתרונות הענן בחיבור ישיר, מהיר ולא יקר. החיבור הישיר לרשת הגלובלית של AWS על ידי סלקום יקצר את זמן השיהוי לעד 3 מילי-שניות. מדובר בבשורה משמעותית ללקוחותיה העסקיים של סלקום, ובפרט ללקוחות שרגישים לזמני שיהוי המידע, ומעוניינים בחוויית משתמש טובה ואיכותית יותר, כפי שכבר מתאפשרת במקומות רבים בעולם. סלקום תאפשר ללקוחותיה הקיימים וללקוחות חדשים חיבור מקומי כבר בשבועות הקרובים. סיון שושן לישע, סמנכ"לית אגף לקוחות עסקיים בסלקום, אמרה כי "הסמכתנו כשותף של AWS היא בשורה חשובה ללקוחותינו, שממשיכה למצב אותנו כקבוצת התקשורת המובילה בישראל, שמספקת תשתיות סיבים אופטיים וקישוריות לארגוניים עסקיים, לצד פתרונות טכנולוגיים מתקדמים בתחומי האינטגרציה השונים בעולמות התקשורת, אבטחת המידע, הענן וחוות השרתים". יעל שועי-מאירוב, מנהלת מחלקת קשרי מפעילים בינלאומיים בסלקום, ציינה כי "אלה חדשות טובות עבור לקוחות סלקום העסקיים, שצורכים פתרונות ענן של AWS, שמעניקים יתרון טכנולוגי וביצועים בעלי שיהוי נמוך הן לפעילות הפנים ארגונית שלהם והן ללקוחות הקצה. בנוסף, זה מקצר את זמני הקמת הקישור ל-0, לעומת כמה שבועות בפתרון הישן, בזכות חיבור התשתית של סלקום לזו של AWS".

גוגל עומדת להעניק למנוע החיפוש שלה "מתיחת פנים", שתכלול שאלות המשך של AI לשאילתות ושילוב קטעי וידיאו של טיק-טוק, כך לפי דיווח שפורסם ב-וול סטריט ג'ורנל, המסתמך על מסמכים פנימיים של גוגל שהגיעו לידיו. המהלך, לפני המסמכים, נועד לסייע לחברה לשרת טוב יותר צעירים ברחבי העולם על רקע העלייה בפופולריות של יישומי צ'אטבוט של AI, כמו ChatGPT. לפי מסמכי החברה, המשמעות של התוכנית היא, שמנוע החיפוש יתרחק מהפורמט המסורתי שלו, המכונה באופן לא רשמי "עשרת הקישורים הכחולים". לפי הדיווח, גוגל מתכננת לכלול הנחיות מבוססות בינה מלאכותית לשאלות המשך לגבי שאילתות שלא ניתן לענות עליהן בקלות על ידי תוצאות חיפוש מסורתי, וכן תטמיע ויז'ואלים כמו סרטוני טיק-טוק בתגובה לחלק מהחיפושים. במסמכים, מצוטטים בכירים בגוגל שאמרו: "מעבר לתשובות, אנחנו נסייע לכם כשאין תשובה נכונה". בתגובה לידיעה ציין דובר של החברה, כי "ככל שהחיפוש מתפתח, אספקת מידע באיכות גבוהה ותמיכה ברשת בריאה ופתוחה יישארו הליבה בגישה שלנו".

גיל טמיר מונה באחרונה לתפקיד משנה למנכ"ל ומנהל אגף חדשנות וטכנולוגיות בחברת הביטוח הפניקס. הוא מחליף את רון שבילי. טמיר שימש בשנתיים וחצי האחרונות כסמנכ"ל מערכות המידע והטכנולוגיות של ישראכרט. הוא הוביל בתפקידו זה פיתוח טכנולוגי רחב היקף, שכלל החלפת מערכות לגאסי לצד השקה של מוצרים פיננסיים מתקדמים, יישום טרנספורמציה דיגיטלית בהיקפים נרחבים, מעבר לענן, פיתוח תשתית נתונים והכנסת כלי בינה מלאכותית ולימוד מכונה. זאת, כחלק מהמהלכים שמבצעת ישראכרט להפוך מחברת כרטיסי אשראי לחברה פיננסית באופן כללי. בטרם הגיעו לישראכרט שימש טמיר כסמנכ"ל מערכות המידע והטכנולוגיות של AIG ישראל. לפני כן הוא עבד במשך 14 שנים בפרטנר, שם הוא ניהל את אגף פיתוח מערכות המידע. קודם לכן היה טמיר ראש צוות פיתוח באמדוקס במשך שלוש שנים. רון שבילי, המנמ"ר הפורש של הפניקס. צילום: סיון פרג' שבילי, שכאמור, טמיר הוא מחליפו בהפניקס, הודיע על רצונו לפרוש לקריירה עצמאית. הוא שימש בתפקיד במשך 3.5 שנים, שבמהלכן הוא וצוותו ביססו את עולמות הדיגיטל וחוויית הלקוח, הנתונים והחדשנות בחברה, וכן ביצעו השקעות בשיתופי פעולה עם סטארט-אפים. שבילי פעל לקידום תוכנית לטרנספורמציה לענן והוביל שורה של פרויקטי IT. הוא ימשיך לשתף פעולה עם הפניקס גם לאחר עזיבתו את התפקיד, ילווה את הסטארט-אפים שבהם החברה מושקעת ויוביל השקעות בחברות הזנק חדשות.

לא תמצאו מישהו שברור לו לחלוטין מתי שוק הרכב יעבור באופן מלא לדיגיטל, אבל עולמות האוטומוטיב והרכב החכם נשארים חמים גם בתקופה הכלכלית הקשה שחווה העולם באחרונה. העתיד בעולמות אלה נראה ירוק וקוואלקום, שהיא כבר מזמן לא רק חברה שמתכננת מעבדים לטלפונים, רוצה להיות שחקנית ראשית גם שם. אחת התוצאות של זה היא עסקת ענק במונחים ישראליים, במיוחד בתקופה הנוכחית: קוואלקום טכנולוגיות, חברה בת שלה, הגיעה לסיכום על רכישת אוטוטוקס – חברה ישראלית שמפתחת טכנולוגיות לקישור המכונית עם כל מה שאפשר לקשר מסביבה. החברות לא מסרו מהו סכום העסקה, אולם לאנשים ומחשבים נודע שמדובר במאות מיליוני דולרים. אוטוטוקס מעסיקה 120 עובדים וגייסה עד היום 150 מיליון דולר, בין היתר מג'מיני, מאגמה, דלק מוטורס, יונדאי ופוקסקון. החברה מפתחת טכנולוגיות שמכונות V2X, שמטרתן היא לאפשר לכלי רכב לתקשר אחד עם השני ועם מכשירים חכמים אחרים בסביבתם. לפי קוואלקום, מערכות אלה ממלאות תפקיד שהופך חשוב יותר ויותר בתעשיית הרכב, כולל בפיתוח חיישנים שתפקודם קריטי עבור מערכות הבטיחות ברכב. הטכנולוגיות של אוטוטוקס אמורות לסייע למנוע תאונות דרכים ולשפר את הניידות של הרכבים, וזאת כדי עמידה בתקנים גלובליים. לאחר שהרכישה תאושר בידי כל הגופים הרלבנטיים, הטכנולוגיות של אוטוטוקס ישולבו במערך המקיף של פלטפורמת הרכב המקושרות לענן של קוואלקום, תחת הפורטפוליו שמכונה Snapdragon Digital Chassis. "אנחנו משקיעים במחקר, פיתוח ופריסה של טכנולוגיות V2X מאז 2017. אנחנו מאמינים שככל ששוק הרכב יצמח ויתפתח, כך יגבר הצורך בטכנולוגיות לשיפור בטיחות משתמשי הדרך, כמו גם במערכות תחבורה חכמות. אנחנו מצפים לפתח פתרונות V2X שיסייעו לנהגים בכל רחבי העולם, תוך קיצור זמני הפיתוח וההשקה של מוצרים חדשים בתחום ויצירת אפשרות לייצור ואימוץ המוני של טכנולוגיות בטיחות חשובות מעין אלה", אמר בנדון נאקול דוגאל, סגן נשיא בכיר ומנכ"ל תחום הרכב בקוואלקום טכנולוגיות. "המשימה שלנו הייתה לחולל מהפכה בבטיחות עבור תעשיית התחבורה והרכב באמצעות פתרונות V2X", ציין חגי זיס, מנכ"ל אוטוטוקס. "אנחנו בטוחים שבאמצעות שילוב הידע והמומחיות שלנו, לא רק שנספק מוצרי V2X חדשים שישפרו את יעילות התחבורה והבטיחות עבור משתמשי הדרך, אלא נקדם את הטכנולוגיה ברחבי העולם".

הקיץ, שלמרות מזג האוויר המשוגע הוא יותר קרוב מרחוק, לא הולך יחד רק עם ים ובריכה. הוא מתקשר גם עם עונת המסיבות באופן טבעי, כי כל כך הרבה צעירים פשוט יוצאים לחופשות הגדולות שלהם – וטוב, גם די הרבה אנשים מבוגרים, שלא פחות אוהבים לחגוג כשהם כבר יוצאים מהשגרה. לא מתרגש מקצת חול. Soundboks Gen 3. צילום: יח"צ ומה צריך למסיבה? קצת שטח פתוח ורמקול חזק, ממש לא יותר, וה-Soundboks Gen 3, של החברה הדנית סאונדבוקס (שמתם לב עד כמה הדנים טובים במוצרי מסיבות ומוזיקה?) הוא בדיוק סוג כזה של רמקול. הוא מגיע גם עם עמידות סביבתית בתקן IP65, כך שהוא לא מפחד מקצת חול והתזות מים ויש לו גם הגנה מפני קצר חשמלי, הגנת יתר ותת פריקה והגנה מחימום יתר. הסוללה הניתנת להחלפה אמורה להספיק לעד 40 שעות ברמת שמע בינונית, והוא גם מצויד בידית שהופכת אותו למעין מזוודה קטנה, שאפשר לקחת לכל מקום. בחברה טוענים כי מדובר בעוצמת קול ברמת קונצרט, עם איכות צליל מדהימה שמסתמכת על אלמנטים גדולים של בס וטרבל, כדי להציע טווח צלילים מרבי ומדויק. בנוס, במצב TeamUP אפשר לחבר עד חמישה רמקולי Gen 3 באופן אלחוטי, כדי ליצור סביבת מוזיקה וריקודים עוצמתית במיוחד. לרגל ההשקה הרוכשים הראשונים יקבלו גרילים צבעוניים, וזה אולי ינחם קצת את הארנק שתדרשו לשלוף ממנו 4,490 שקלים.

החששות מהשפעת התוכנית המשפטית על הסטארט-אפים הישראליים מתממשות: נתוני מחקר שמתפרסם היום (ב') מראים כי 44% מהסטארט-אפים כחול לבן שהוקמו ברבעון הראשון של השנה נרשמו בחו"ל. זאת, לעומת פחות מ-20% ב-2022. כמו כן, במהלך הרבעון החלו תהליכים לביצוע 49 "עסקאות שרוול" רבות, שבהן חברות היי-טק ישראליות הפכו לאמריקניות – מה שמעלה את הנתון ל-58%. הנתונים נאספו ממשרדי עורכי דין שחברים בוועדת עורכי הדין ורואי החשבון של האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), בהם, בין היתר, גולדפרב גרוס זליגמן, הרצוג פוקס נאמן, הירש-פלק, מיתר, ארדינסט בן-נתן טולדנו, נשיץ ברנדיס אמיר, ש. הורביץ, שיבולת, AYR וסליבאן. לפיכך, באיגוד מאמינים שהנתונים מספקים אינדיקציה טובה על הנעשה בכלל השוק. לפי הנתונים, בעוד שבשנה שעברה, 80.08% מהסטארט-אפים החדשים שהוקמו בישראל על ידי משרדים אלה התאגדו בארץ, ברבעון הראשון של השנה הנוכחית צנח הנתון ל-55.99%. שיעור הסטארט-אפים הישראליים החדשים שהתאגדו בחו"ל עמד ב-2022 על 19.99% בלבד וברבעון הראשון של 2023 על 44.01% (ללא "עסקאות השרוול"). הכמות הכוללת של הסטארט אפים החדשים שהוקמו על ידי המשרדים הללו הגיעה ל-490 ב-2022 ול-143 ברבעון הראשון של 2023. קריאה לפעולה מיידית לעצירת הסחף להחלטה של יזמים וסטארט-אפים על מקום ההתאגדות עם הקמת החברה השלכה על מיקומו של מרכז הפעילות, מיקומם של הנכסים העיקריים שלה, לרבות הקניין הרוחני, המקום שבו יוכרו עיקר הכנסותיה וישולמו מיסים בגינן, ועל מיצובה מבחינה תדמיתית כחברה ישראלית או זרה. בעת הקמת כל חברה, מתקיימים דיונים והתייעצויות עם משקיעים פוטנציאליים, שותפים עסקיים ויועצים מקצועיים על מנת לנתח את מכלול השיקולים ומתוך מטרה לקבל החלטה שתשרת את הצלחתה העתידית של החברה. ההחלטה של היזמים בעניין זה חשובה מאוד, משום ששינוי מקום ההתאגדות לאחר הקמת החברה הוא פעולה מורכבת ומסובכת. עם זאת, גם חברות שבוחרות בישראל יכולות לבצע תהליך של הפיכתן לחברות אמריקניות, במסגרת עסקת "היפוך שרוול". עו"ד דן שמגר, מוביל ועדת עורכי הדין ורואי החשבון של IATI, ושותף במשרד מיתר, אמר כי "השיקול המוביל בהחלטה על מקום ההתאגדות הוא דרישת המשקיעים". לדבריו, "במשך שנים רבות יזמים גילו העדפה מובהקת להתאגדות בישראל וריכוז הפעילות בארץ – הן בגלל יתרונות המס והן לנוכח המוניטין הרב שנלווה למגזר ההיי-טק המקומי, שגרם למשקיעים לייחס ערך מוסף לזיהויו של הסטארט-אפ כישראלי". "אנחנו רואים שיזמים מגלים באחרונה חששות באשר להתאגדות בישראל, אולם על מנת שלא להסתמך על תחושות, חשבנו שראוי לאסוף מידע עובדתי", הוסיף. "התוצאות מעידות על שינוי מגמה ברור: בתקופה של רבעון אחד, שיעור הסטארט-אפים שבוחרים להתאגד מחוץ לישראל זינק ב-192%. הניסיון מעיד שכאשר חברה בוחרת להתאגד מחוץ לישראל, קיים סיכוי גבוה מאוד שמרכז פעילותה יתגבש לאורך זמן בחו"ל, כך שמדובר בשינוי דרמטי. כמי שרוצים בהמשך צמיחתה ופריחתה של תעשיית ההיי-טק בישראל, אנחנו קוראים לפעולה מיידית לעצירת הסחף".