הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
23/05/23 14:47
10% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אפל – שעד כה נראה כי היא מתמהמהת ואולי אף מבוששת להיכנס לתחום הטכנולוגי החם ביותר של התקופה, הבינה המלאכותית הג'נרטיבית – פרסמה באחרונה כתריסר מודעות דרושים בדף הקריירה שלה, בהן היא מחפשת לגייס מומחי AI יצירתית לשירותיה. באופן ספציפי, הענקית מקופרטינו מחפשת מומחי למידת מכונה "המתלהבים מבניית מערכות אוטונומיות יוצאות דופן", כך לפי המודעות.
מודעות הדרושים עליהן דווח במדיה העולמית החלו להופיע לראשונה ב-27 באפריל, והאחרונה שבהן התפרסמה בתחילת השבוע הנוכחי, אך לפי התרשמותם של מי שנתקלו בפרסומים אלו, נראה שחלקם למעשה מתארים את אותו תפקיד, מחד, או מגייסים מספר מועמדים בבת אחת במודעה אחת, מאידך.
בתקופה הנוכחית נדמה שאי אפשר להתחמק מהאזכור או השימוש שעושים רבים ב-ChatGPT, כלי בינה ג'נרטיבית מבית OpenAI שהוא כיום הכלי המוביל בתחום המבוקש. אולם במקביל, חברות אחרות מנסות את כוחן בו, כשנראה כי אחרי OpenAI המפתחת המצליחה הבאה היא גוגל, שכבר הציגה לעולם את בארד (Bard) שלה. הכלי מבית גוגל מתיימר לספק שירותי יצירת תוכן דומים לאלו שמספק ChatGPT. הוא אמנם לא ממש נסק, בלשון המעטה, בתחילת דרכו אבל כעת הכלי, ששוחרר לשימוש הציבור הרחב לפני כשבועיים, בהחלט יודע לספק עבודה רצינית. בינתיים ובשיא המרץ גוגל שוקדת על פרויקט מאגי שלה, שעתיד להכניס ובגדול את ה-AI היוצרת למנוע החיפוש של הענקית ממאונטיין ויו.
במקביל לאלו, גם אילון מאסק, יזם הטק המפורסם, מפתח בימים אלו AI דומה, במסגרת חברה שהקים וששמה X.AI, ויש עוד מעבדות שאינן חושפות את ניסיונותיהם הדומים בינתיים. אבל בתוך ההתרחשות השוקקת הזו אפל, לפחות עד כה, נראתה כיושבת על הגדר.
כלי בינה מלאכותית שנמצאים בשימוש במכשירי אפל. Face ID וסירי. צילום: ShutterStock
אפל – פיתחה עד כה AI לטעמים אחרים
כפי שדיווחנו, כחלק מהטלטלה הגדולה שהתחום מכניס לזירה הטכנולוגית, הוציאה השבוע OpenAI בעצמה אפליקציה של ChatGPT ל-iOS, כך שלאפל יהיה כבר קופון לגזור (30% עמלה על משתמשים משלמים) מההיסטריה העולמית.
אבל כידוע אפל בהחלט כן עובדת כבר על מוצרי בינה מלאכותית משלה. על פי ההנחה של הוול סטריט ג'ורנל, הניסיון הנוכחי לאיתור ולהעסקת מומחי בינה מלאכותית ג'נרטיבית עם מומחיות ספציפית יותר עשוי לעזור לה לנסות להתבלט אף היא בין החברות המתמחות בתחום.
הג'ורנל מציין כי הרבה מהעבודה שאפל עשתה עד כה עם, למשל, טכנולוגיית בינה מלאכותית חזותית התמקדה בחיזוק יכולות מכשיריה (למשל עם העוזרת הקולית סירי), בפרטיות (פתיחת הניידים באמצעות זיהוי הפנים למשל) ובבניית כלים למפתחים שישקדו על כל אלו.
מעצם היותה אפל, סביר שענקית ה-iPhone תחפש דרכים מקוריות כיצד לספק גישה משלה לנושא, עם אותו טוויסט ייחודי לה ולמוצריה, כך שעל אף שאפל קצת לקחה את הזמן – אפשר שתצליח בכל זאת להיכנס עם מוצר AI ג'נרטיבית חזק לשוק בתוך זמן מסוים.
23/05/23 12:49
8.33% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"אחת הבעיות הדחופות והמטרידות ביותר עבור ארגונים אשר רוצים להשיג, או הנמצאים בעיצומה של, טרנספורמציה דיגיטלית, היא העבודה באופן מבוזר, בדאטה סנטר ובעננים הציבוריים. אנו מאפשרים לארגונים להפוך את עומסי העבודה והיישומים שלהם לניידים – בין הענן והעננים הציבוריים, ובין זה הפרטי, בדאטה סנטר", כך אמר רג'יב רמסוואמי, מנכ"ל נוטניקס (Nutanix).
רמסוואמי התראיין לעיתונות הטכנולוגית בארה"ב בעקבות NEXT 2023 – הכנס השנתי שהחברה ערכה לפני ימים אחדים.
לדבריו, "כיום, כל ענן הוא 'עמוד' IT נפרד. כל מקום בו נמצאים עומסי המחשוב של הארגון, הוא שונה – הדאטה סנטר, ענן ציבורי אחד, ענן שני, או מחשוב הקצה. אנו מציעים חופש בחירה וגמישות בכל שכבה של ערימת ה-IT".
"כך", הסביר, "אנו נותנים ללקוחות הזדמנות לקבוע כיצד לייעל בצורה הטובה ביותר את היישומים הקריטיים למשימה שלה הם נועדו – בעולם מרובה עננים ובסביבת ענן היברידי. אנו עושים זאת עם פלטפורמה תשתיתית, העובדת בכל מקום, ומטפלת בכל עומסי העבודה, לצד היכולת לפעול בסביבה מרובת עננים. כך אנו עוקפים את הקשיים שיש בעננים הציבוריים, המספקים שירותים שונים לטיפול באפליקציות ובקשר שלהן לבסיסי נתונים ולמערכות אחסון – אבל הם כולם שונים, עדיין נעולים, והניוד ביניהם קשה מאוד. לכן אנו משתפים פעולה עם AWS, אבל הרבה יותר קשה לעשות זאת עם הענן של גוגל. את התפישה שלנו לניוד עומסי הנתונים אנחנו מרחיבים עם שכבת תשתית המעניקה שירותי נתונים שזמינים בכל מקום, לפי בחירת הלקוח. התחלנו עם אספקת שירותים של בסיסי נתונים, וגילינו שכיום 70% מהלקוחות כבר משתמשים בשירות זה".
"ממשיכים לשדר ללקוחות שאנו כאן לטווח ארוך"
בהתייחסו לבעיה שיש לחברה עם הממשל הפדרלי, בשל אי עמידה ברגולציית הדיווח שלה ל-SEC ברבעון האחרון, לאחר שהתגלתה בעיה ברישוי עם אחד מהספקים שלה ובעקבותיה נפתחה חקירה פנימית בנושא, אמר המנכ"ל כי "אני לא יכול לתת יותר מדי פרטים צבעוניים על החקירה, כי היא עדיין מתנהלת. אנחנו מקווים שנוכל להשלים אותה בקרוב ולפרסם את ממצאיה לציבור. נעשה את הדבר הנכון וגם נדאג שזה לא יקרה שוב. אז כל עוד אנחנו עושים את הדבר הנכון ונמשיך קדימה, זה לא מהותי לעסקים השוטפים שלנו בשום צורה. נעבור את זה ונמשיך הלאה".
רמסוואמי, לשעבר מנהל התפעול הראשי של ענקית הווירטואליזציה, התייחס לרכישת VMware על ידי ברודקום ואמר: "אני מכבד מאוד את VMware. אני חושב שהם חברה נהדרת עם כישרון גדול וטכנולוגיה מצוינת, אבל מאז ההודעה על הרכישה, יש נטישה של לקוחות רבים. אני לא יודע אם העסקה תתקיים, ברור שיש הרבה בדיקות רגולטוריות. לקוחות מודאגים מאוד מהסיכונים, מהתמחור, מהירידה ברמות התמיכה, מקיצוץ העלויות, מממפת הדרכים הלא ברורה טכנולוגית וגם ממה שקרה עם רכישות עבר של ברודקום. גם אם הרכישה לא תקרה, עדיין המצב מאתגר מעט, כי VMware מאבדת הרבה כוח אדם מקצועי ומוכשר בדרך, אז זה לא מצב קל גם ככה. אנחנו ממשיכים לשדר ללקוחות שאנו כאן לטווח ארוך".
"זהו מסע של חמש עד 10 שנים עבורנו", סיכם מנכ"ל נוטניקס, "זה לא מסע בן-לילה, אבל המטרה נותרה כשהייתה – לקחת אפליקציה ולהשתמש בשירותים שלנו ולהפעיל אותם בכל מקום ולנייד אותם בקלות. זה החזון. נמשיך לפתח את הפלטפורמה שלנו כך שהיא תוכל לצמוח ולעמוד בכל עומסי העבודה הגדולים והתובעניים ביותר, עם יכולת הרחבה בקנה מידה גדול. נהפוך את החברה לפלטפורמת הענן ההיברידית המועדפת על ארגונים".
23/05/23 13:45
8.33% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
צמצום אנרגיה הוא אחד הנושאים החשובים על פרק היום של כולנו; כולנו מבינים החשיבות של הפחתת ההשפעה של שינויי אקלים כדור הארץ, ובמקביל, ניצבים גם בפני עלויות אנרגיה הולכות וגדלות.
אוניברסיטת בן גוריון בנגב שמה לה למטרה לקדם פתרונות חיוניים, אסטרטגיות מותאמות ומדיניות להתמודדות עם האתגרים הסביבתיים בהווה ובעתיד – בכלל זה, נושא הפחתת שימוש האנרגיה ומציאת דרכים ויוזמות לצמצום השימוש בה.
שוחחנו עם מהנדס האוניברסיטה, אייל חייק, ומהנדס מערכות הבקרה באוניברסיטה, אלכס קירילובסקי, כדי לשמוע על הפתרונות שהוטמעו על מנת להפחית את השימוש באנרגיה.
אייל חייק, מהנדס האוניברסיטה, אונ' בן גוריון בנגב. צילום: מתן נעים
"ניהול חכם של האנרגיה הוא בליבת העשייה שלנו", הסביר אייל. "בראש ובראשונה, הפחתת ההשפעה על הסביבה הוא יעד מרכזי מבחינת האוניברסיטה וצמצום השימוש באנרגיה הוא משמעותי ביותר. בנוסף, אנו מחפשים באופן מתמיד דרכים לצמצם באנרגיה הנצרכת, על מנת להפחית את עלות האנרגיה. האתגר הוא לשמר תנאים סביבתיים מיטביים בו-זמנית – הן לנוחות אופטימלית של הסטודנטים, הסגל והצוות, והן עבור מעבדות המחקר הרבות שיש באוניברסיטה. חשיבות ניטור הסביבה האקלימית במעבדות היא קריטית: תנאי מיזוג אוויר: טמפרטורה, לחות וסינון, יכולים להיות קריטיים להצלחה או כישלון של מחקר שאורך חודשים".
עוד הוסיף אלכס: "האוניברסיטה הטמיעה לפני מספר שנים, מערכת שליטה ובקרת מבנה סנייפר של חברת Lcontrol. המערכת מנהלת את כלל מערכות התחזוקה: מיזוג אוויר, מערכות החימום, התאורה וגילוי האש, מנטרת נתונים באופן מדויק ורציף ומתריעה על חריגות ואירועי תחזוקה, והפעלת מערכות התחזוקה נעשית על ידי לו"ז וגלאי נפח, על מנת להבטיח שימוש באנרגיה רק כאשר יש בה צורך. בהחלט ניתן לראות כי המערכת צמצמה את השימוש באנרגיה בצורה משמעותית".
"לעתים, לא צריך פרויקט מיוחד אלא רק מודעות"
"צמצום צריכת האנרגיה הפך ליעד מרכזי ובאופן תמידי אנו מחפשים פרויקטים חדשים לצמצום צריכת האנרגיה, בעזרת עריכת פגישות סדורות של סיעור מוחות, בחינת נתונים חריגים במערכת השו"ב ורעיונות לשיפור. לפני כשלוש שנים ביצענו פרויקט מאוד מעניין – שמנו לב שצריכת החשמל גבוהה מאוד באולמות בהם מתקיימים שיעורים פרונטליים בעונת הקיץ, העונה בה הסטודנטים בחופשה, למרות שיש גלאי נפח לצורך הפעלת המיזוג. עוד גילינו שהיה שימוש באולמות אלו על ידי מבקרים יחידים. בעקבות זאת ביצענו פרויקט שחיבר בין מערכת שעות הלימוד של האוניברסיטה למערכת הסנייפר, לצורך ניהול המיזוג והופתענו מהתוצאות, חווינו ירידה משמעותית של 38% בצריכת החשמל", סיפר אייל.
אלכס קירילובסקי, מהנדס מערכות הבקרה באוניברסיטת בן גוריון בנגב. צילום: מתן נעים
"פרויקט נוסף שביצענו, לאחר שראינו נתונים גבוהים של צריכת אנרגיה, הוא חסכון אנרגטי במעבדות המחקר", תיאר אלכס. "האוויר במעבדות עובר תהליכי סינון קפדניים, טיפול בלחות ובטמפרטורה ונשאף החוצה על ידי מנדפים כימיים. בעזרת ניתוח הנתונים במערכת הסנייפר, בשילוב התקנת מערכת לסגירת חלון המנדפים באופן אוטומטי כעבור 2 דקות בהעדר נוכחות מול המנדף, בסיום הפרויקט החיסכון עומד על כ-75% מתצרוכת האנרגיה". "לעתים, לא צריך פרויקט מיוחד אלא רק מודעות. בבניין מסוים מערכת מניית חשמל הציגה שוב ושוב התרעה על כך שיש תצרוכת אנרגיה גבוהה. ישבנו עם צוות הבניין והראנו להם את הנתונים ביחס ליתר בנייני הקמפוס. חווינו ירידה דרמטית בצריכת האנרגיה באותו הבניין באופן מיידי לאחר אותו מפגש, שכן בוצעו שמירה על פתחים סגורים, כיוונון טמפרטורה נכון ועוד", אמר. "לפעמים, שינויים קטנים אך משמעותיים יכולים להוות השפעה גדולה על כמות האנרגיה שבה אנו משתמשים. הפחתת צריכת האנרגיה היא אתגר חשוב וחלק ממחויבות לעולם שלנו", סיכם אייל.
לאתר Lcontrol לחצו כאן.
23/05/23 14:36
8.33% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
בסאפ ישראל אוהבים לחגוג, וכך עשו גם לפני ימים אחדים, כשחגגו עם השותפים המצטיינים של החברה לשנת 2022. דיילי ציפי, שאוהבת חגיגות והרמות כוסית, הגיעה לאירוע כדי לשתות כוסית אחת או שתיים, או יותר.
עומדים, מימין: רמי מנחם, סאפ ישראל; יניב בראל, אלפא קלאוד; משה גז, אלפא קלאוד; גילי לבקוביץ', סאפ ישראל; וליעד גוטנטג, סאפ ישראל. יושבות, מימין: חן חסן, אלפא קלאוד; סתוית נבון, סאפ ישראל; ואלכסנדרה קופיטוב, אלפא קלאוד. צילום: מתן תמרקין
עומדים, מימין: אנשי סאפ ישראל – רועי עדן; טל זייברט; אלעד רוזנבלום; זאב ארליכמן; ליאת אקשטיין; ושרון בן ארי. יושבות, מימין: נשות Be2See – יובל סורקיס; מעיין סולניק; ליז בורשטיין; וסתוית נבון, סאפ ישראל. צילום: מתן תמרקין
עומדים, מימין: אנשי סאפ ישראל – רועי עדן; שרון בן ארי; עמית יושע; ורמי מנחם. יושבים, מימין: אנשי איי-פרוסיס – רפי בוסיקלה ועמית ברקאי; וסתוית נבון מסאפ ישראל. צילום: מתן תמרקין
השותפים של סאפ מהווים גורם משמעותי במעבר של לקוחות החברה לענן – מהלך שקוראי אתר זה ודאי יודעים שהוא הולך ומתעצם בשנים האחרונות, כי ארגונים מבינים שכך הם יכולים לענות טוב יותר על האתגרים העסקיים שלהם ולשפר את מה שהכי חשוב – ההכנסות והרווחיות, כמובן. כדי להוקיר את פועלם, סאפ הכריזה באחרונה על השותפים המצטיינים שלה בסיכומה של השנה שעברה, במגוון תחומי פעילותה. בתואר הנכסף זכו 12 שותפים, ואלה הם: AKT, אלפא קלאוד, Be2See, דלויט, איי-פרוסיס, מלם תים, מנהל4יו, נס, קוואנטום ויז'ן, אקזקטק, ראפיד אימאג' וזיו סיסטמס.
עומדים, מימין: אנשי סאפ ישראל – רונן מגדל; מאיר ווינר; סתוית נבון; רמי מנחם; שרון בן ארי; ואיילת כהן. יושבות, מימין: נשות מלם תים – תיפי ג'ורג'; עינת זרמי; וסיון לברון. צילום: מתן תמרקין
מימין: ליעד גוטנטג מסאפ ישראל; אילן אלנגובן ממנהל4יו; יזהר ברום ממנהל4יו; סתוית נבון מסאפ ישראל; נירה חקאק מסאפ ישראל; ורמי מנחם מסאפ ישראל. צילום: מתן תמרקין
עומדים, מימין: מאיר ווינר מסאפ ישראל; רמי מנחם מסאפ ישראל; איילת כהן מסאפ ישראל; רפי הופמן מ-נס; אמיר הרמן מ-נס; ונועם קפלן מ-נס. יושבות, מימין: שרון בן ארי מסאפ ישראל; סתוית נבון מסאפ ישראל; וסאלי אלקיים מ-נס. צילום: מתן תמרקין
קהילת השותפים העולמית של סאפ כוללת מעל 21 אלף ארגונים, בהם יותר מ-40 בישראל.
עומדים, מימין: אנשי סאפ ישראל – רועי עדן; ליעד גוטנטג; סתוית נבון; אוהד פרקש; ושרון בן ארי. יושבים, מימין: אנשי קוואנטום ויז'ן – בני חיים; רונן ארגוב; וגידי קמחי. צילום: מתן תמרקין
עומדים, מימין: אנשי סאפ ישראל – סתוית נבון וליעד גוטנטג. יושבים, מימין: אורן נולינדר ויפעת עומר מראפיד אימאג'; ונירה חקאק מסאפ ישראל. צילום: מתן תמרקין
סתוית נבון, מנכ"לית סאפ ישראל, אמרה באירוע כי "חשוב לנו לתמוך בשותפינו, כדי לאפשר להם לעמוד ביעדים ובצרכים של הלקוחות, ובו בזמן לצמוח ולהרחיב את העסקים שלהם. אנחנו עושים זאת באמצעות אסטרטגיה ייעודית וממוקדת שותפים, שלוקחת בחשבון את מגוון המודלים העסקיים שלהם ומספקת תמריצים כדי לקדם את הפעילויות שיביאו לצמיחה מקסימלית. האסטרטגיה שלנו כוללת סיוע לשותפים להרחיב את טווח ההגעה לשוק, להעצים את החדשנות שלהם ולספק טרנספורמציה ללקוחותיהם".
עומדים, מימין: רועי עדן מסאפ ישראל; אוהד פרקש מסאפ ישראל; רונן מגדל מסאפ ישראל; סתוית נבון מסאפ ישראל; מאיר ווינר מסאפ ישראל; אורן קאשי מאקזקטק; ושרון בן ארי מסאפ ישראל. יושבים, מימין: אנשי אקזקטק – נתי נחמיאס; אנה גוזמן; ועמית טל. צילום: מתן תמרקין
עומדים, מימין: אנשי סאפ ישראל – ליעד גוטנטג; סתוית נבון; ונירה חקאק. יושבים, מימין: אנשי זיו סיסטמס – רני פלד; קרן מורנו; ורונן סיון. צילום: מתן תמרקין
נבון הוסיפה כי "צרכי הלקוחות משתנים, והם רואים את הערך שבמעבר מהאתר המקומי לענן. הם מעוניינים בגמישות כדי להגיב לדרישות השוק ומצפים לקבל ערך לטווח ארוך מהפתרונות שהשותפים של סאפ מספקים להם. נסייע גם השנה להבטיח ששותפי סאפ בישראל יקבלו את כל הכלים הדרושים להם כדי להצליח בסביבה דינמית זו: תמריצים שונים, הסמכות, שיווק ותמיכה טכנית".
23/05/23 11:09
6.67% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אפליקציית ווטסאפ היא כלי שכיום נדיר למצוא אדם שאינו משתמש בו, במיוחד פה בארץ הקודש. כולנו, כמשתמשים "כבדים", ניתקלנו בסיטואציה כזו או אחרת, או בכמה וכמה מקרים דומים, ששלחנו הודעה בווטסאפ אבל מיד אחרי השליחה התגלה לנו שמה שכתבנו לא טוב. ממש לא טוב.
זה יכול להיות בגלל אלף סיבות, אבל לרוב מדובר בשגיאות כתיב או הקלדה מביכה, וגם בטעויות שנוגעות יותר לתוכן ולמהות מה שנכתב. לפני מספר שנים החלה ווטסאפ – שנמצאת בבעלות מטא, החברה האם של פייסבוק ואינסטגרם – לאפשר לנו המשתמשים למחוק הודעה מיד לאחר שליחתה, אם טעינו או התחרטנו. אבל עריכה שבדיעבד לא הייתה בנמצא.
כעת הודעה החברה כי היא משנה זאת סופסוף, ותתחיל לאפשר לנו לערוך הודעות לאחר שליחתן. תיקון הגהה קל, שינוי פרטים כבד או סתם הוספת קונטקס – בקרוב מאוד למעשה נזכה באפשרות לשלוט יותר בהודעות שאנחנו שולחים בפלטפורמה החיונית.
סופסוף נוכל לשנות הודעות אחרי שנשלחו. ווטסאפ. צילום: ווטסאפ
כדי ליהנות מהחידוש, כל מה שצריך לעשות הוא ללחוץ לחיצה ארוכה על הודעה שאתם רוצים לערוך, ולבחור בתפריט 'עריכה'.
ואולם שימו לב: פיצ'ר העריכה פעיל רק עד 15 דקות לאחר שהמסר מכם נשלח.
בנוסף יש קאץ' – הודעה שנערכה תופיע עם הכיתוב "נערכה" ובאיזה שעה העריכה התרחשה. מקבל ההודעה יוכל לראות שההודעה נערכה, אך זאת מבלי שיתאפשר לו להציץ גם על ההיסטוריה של העריכה.
מווסטאפ נמסר כי "בדיוק כמו הודעות רגילות, מדיה ושיחות בווטסאפ – גם ההודעות הערוכות מוגנות ומוצפנות מקצה לקצה".
התכונה החדשה תושק ברחבי העולם, כמו גם בישראל, במהלך השבועות הקרובים.
23/05/23 13:34
6.67% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"אחת המטרות שלנו, באיגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, היא לחבר ולשלב אוטומציה ורובוטיקה מודרניים עם תעשייה 4.0. איך עושים את זה? יש כמה דרכים, ובדרך יש גם התמודדות עם שאלת העובדים. הניסיון שלי מראה שבדרך כלל אין מה לחשוש – אני לא חושבת שיהיה רובוט שיגרום לפיטורי עובדים. יש חברות שבהן בכל פעם שמטמיעים רובוטים, התוצאה היא שהחברה מעסיקה יותר אנשים והפריון שלה עולה", כך סיפרה מאיה שוורץ, מנכ"לית האיגוד.
שוורץ דיברה בכנס Industry 4.0 – תעשייה חכמה 2023, שנערך באחרונה באולם האירועים לאגו בראשון לציון. הכנס הופק, זו הפעם השביעית, על ידי אנשים ומחשבים, והשתתף בו קהל מקצועי גדול.
בדבריה הציגה שוורץ שתי גישות להתקדמות לעולם התעשייה החכמה המודרנית במפעל קיים: "יש כאלה שקצת חוששים, או לא בטוחים שזה מתאים להם, ולחברות כאלה אני אומרת פשוט לקנות מכונה אחת שממילא הם התכוונו לקנות, ושזו תהיה עם טכנולוגיות אינטרנט של הדברים – ולהטמיע זאת היטב, עד הסוף. אני מבטיחה לאותן חברות שברגע שהן יראו את כל הנתונים על המכונה, ושהיא אפילו תוכל לתקן את עצמה, הן ירצו מאוד שהיא תתרחב לשאר המפעל".
הגישה השנייה היא החלפה מלאה, אמרה. "כדי לעשות זאת", ציינה, "צריך לעשות סקר במפעל, לבחון את כל מה שצריך ולהטמיע בכל המקומות הללו מכונות 4.0, כשהמטרה היא שהכול יהיה בסופו של דבר אוטומטי, אוטומטי ואוטומטי. אחרי שמתחילים לקבל קצת נתונים חייבים לכונן את השכבה הבאה, כולל שכבת הסייבר – שזהו תחום שבו אנחנו, באיגוד, מספקים עזרה, ומעל כל זה להטמיע מערכות סייר, שיאפשרו לקבל החלטות מבוססות בינה מלאכותית ולימוד מכונה. צריך בכל מקרה לגייס את האנשים הנכונים, כולל 'סיירת חדשנות' ארגונית, ולהדביק את כל החברה בטירוף הזה, שהוא באמת מדהים", סיכמה שוורץ.
הרצל פרי, מנהל חטיבת אוטומציה ותוכנה בג'נרל מהנדסים. צילום: עמית אלפונטה
הרצל פרי, מנהל חטיבת אוטומציה ותוכנה בג'נרל מהנדסים, דיבר על האתגרים והפתרונות במעבר לייצור מתקדם. "סביבת הייצור המתקדם הופכת יותר ויותר לאוטוסטרדה של מידע, שמתחילה בשלב המכונות, עוברת דרך מערכות הוויזואליזציה ומגיעה עד לרמת הארגון, שמשם ניתן לראות את כל התמונה. יש לקוחות, יש רגולציית סייבר מחמירה, ואת כל זה אנחנו יודעים לשקף ולתת מידע מדויק לעובדי הארגון ולהנהלתו. הרעיון בייצור מתקדם הוא לעשות פרסונליזציה של המידע ולהציג את התוכן הנכון לאיש הנכון בזמן הנכון, כדי לקדם פתרונות", אמר.
אלא שיכולים להיות קשיים בתהליך, ופרי הזכיר אחד משמעותי: "אם תשאלו את האנשים בייצור ותגידו להם שרוצים להטמיע טכנולוגיות מתקדמות, יש סיכויים רבים שהם מיד יגידו לעצור, ייבהלו, בעיקר בגלל או הוודאות. אבל יש פתרונות שלוקחים את אי הוודאות הזאת ומנצלים אותה להאצת התהליך".
הוא סיפר שיש לג'נרל מהנדסים "פתרון שיודע לשבת ברצפת הייצור, לגבות את כל מערכות הבקרה והייצור ולרכז את הכול למרכז שליטה אחד. זה מקל על הגיבוי ויוצר שקיפות, מאפשר לדעת מה קורה בסביבת הייצור בכל רגע נתון, כולל שינויים – מתי שונה ומדוע שונה, אם בכלל. המערכת הזו מאפשרת, בקליק אחד, לחזור לשלב קודם, כדי לזהות את התקלה, לתקן ולנוע קדימה".
שניר רוזנפלד, מנכ"ל סייבר 2.0. צילום: עמית אלפונטה
שניר רוזנפלד, מנכ"ל סייבר 2.0, ציטט בתחילת דבריו את אלברט איינשטיין, "שהיה אומר שאם נעשה את אותו הדבר, נקבל את אותן תוצאות. זה משפט שמשתמשים בו שוב ושוב, כדי להראות שצריך חדשנות. אבל מה זה חדשנות בתעשייה? זו יצירתיות, אלה רעיונות שנועדו לשפר את התעשייה, לשדרג את הקיים. אנחנו, בישראל, הפכנו את החדשנות הזו לליבה, ומשלבים את זה חזק אל תוך עולם התעשייה הישן, שהוא עולם קשה מבחינת פיזית עם מפעלים גדולים שלא תמיד נקיים, שכמעט אין בהם תקשורת ושיש בהן מכונות מתכתיות. אלה ארגונים שלא תמיד מוכנים לחדשנות".
הוא התייחס לעולם בעייתי שמגיע עם החדשנות המבורכת – הסייבר. "כל דבר טכנולוגי, כשאנחנו הופכים אותו לחכם יותר, אנחנו גם שמים עליו X גדול של מטרה להאקרים. אין אחד שלא נפגע, ועם כל החידושים שאנחנו רוצים לעשות, אנחנו חייבים אבטחה. אנחנו יכולים ליפול בגלל משהו קטן, שלא חשבנו עליו. אנחנו תלויים טוטאלית ביכולת שלנו, או לא, לזהות כלים זדוניים ותוכנות זדוניות", ציין רוזנפלד.
לדבריו, סייבר 2.0 מצאה את הדרך לפתור את הבעיה: "לקחנו את עולם הסייבר ופירקנו אותו לגורמים, ואז התברר לנו שהוא פועל לפי חוקים ביולוגיים. את מה שלמדנו מעולם הביולוגיה הבאנו אל המתמטיקה, ולא סתם מתמטיקה, אלא מתמטיקה של הכאוס. לאחר מכן ראינו שאנחנו נמצאים צעד אחד לפני ההאקרים. צריך כל הזמן לנסות ולהשתנות, אבל במקום ללכת ללקוחות, הלכנו להאקרים. זה חשיבה חדשנית".
23/05/23 13:57
6.67% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
טיקטוק עושה צעדים כדי לאותת לרשויות ולמחוקקים במדינות השונות בארצות הברית, ובממשל, שאין להם ממה לחשוש ושהיא לא מרגלת אחרי האזרחים האמריקניים: על פי הודעת החברה, היא תאפשר לענקית האמריקנית אורקל גישה לקוד המקור ולאלגוריתם שלה. כמו כן, במסגרת ההסכם בין שתי החברות, טיקטוק תעניק לאורקל שליטה גם על השערים (Gateways) – כלומר, השרתים – שדרכם עובר המידע על אזרחי ארצות הברית שנאסף באפליקציה הפופולרית. כך, אורקל תוכל לשלוט, ולו לכאורה, אילו נתונים נכנסים אליהם ואילו יוצאים מהם.
המטרה של טיקטוק בצעד הזה היא להרגיע את החששות של המחוקקים במדינות השונות בארצות הברית, ובוושינגטון, מפגיעה אפשרית שלה בביטחון המדינה ומכך שהיא מאפשרת לשלטון הסיני לרגל באמצעותה נגד אמריקה. חששות אלה עלו לא אחת בקרב המחוקקים האמריקניים, ובמונטנה אף התקבל בימים האחרונים, על רקע זה, חוק שאוסר לחלוטין על השימוש בטיקטוק בתחומה. החוק ייכנס לתוקף בתחילת השנה הבאה.
כיום יש לאורקל גישה מוגבלת לקוד המקור של טיקטוק, ועתה היא אמורה לקבל אליו גישה מלאה.
הצעדים הללו הם חלק מפרויקט טקסס של טיקטוק, שמטרתו המוצהרת היא למנוע ככל הניתן העברה של מידע מארצות הברית לסין. בהודעה מטעם טיקטוק נכתב כי "אנחנו כבר משתמשים בהרבה רכיבים מפרויקט טקסס, ונוסיף אלמנטים נוספים רבים ממנו בשבועות ובחודשים הקרובים". עוד נכתב בה ששתי החברות "ממשיכות לעבוד על מנת למצוא פתרון שישביע את רצונו של הממשל האמריקני. הצוותים שלנו עובדים ביחד על צד התוכנה של טיקטוק, שנשלט לחלוטין בידי אורקל, על מנת לוודא שהפלטפורמה רצה בצורה חלקה, ללא שיבושים, עבור אזרחי ארצות הברית".
23/05/23 16:29
6.67% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"אנחנו מצויים בעיצומו של מיזם משמעותי – לפרסם ולשחרר את קוד התוכנה שנכתב בממשלה במהלך השנים לשימוש הציבור. זהו מהלך ייחודי וחדשני במגזר הציבורי, והוא פורץ דרך בתפיסת הממשל הפתוח, בארץ ובחו"ל. לשחרור הקוד הממשלתי ישנן משמעויות רבות ומעוררות השראה", כך אמרה קרן בר לב, CTO ענן במערך הדיגיטל הלאומי.
בר לב דיברה במסגרת פאנל בנושא תהליכי עבודה ותובנות בעידן הנימבוס – מכרז הענן הממשלתי הענק. הפאנל, בהנחייתה של עפרה פרנקל, ה-CIO הממשלתי במערך הדיגיטל הלאומי, נערך במסגרת eGOV – מפגש פורום המנמ"רים של משרדי הממשלה, מבית אנשים ומחשבים. המפגש התקיים שלשום (א') במלון אוריינט בירושלים, בהשתתפות יותר מ-100 אנשי מחשוב ממשלתי.
עפרה פרנקל, ה-CIO הממשלתי במערך הדיגיטל הלאומי. צילום: ניב קנטור
לדברי בר לב, "מדובר במהלך שמשנה תפיסות מסורתיות, שבמסגרתו הממשלה מוותרת על הקניין הרוחני של הקוד, שהיה עד כה בידיה – לטובת הציבור. זהו תוצר של אלפי שעות אדם ומשאב משמעותי בפיתוח הקוד. זמינות קוד המקור תאפשר לכל מתכנת.ת לבצע את ההתאמות הנדרשות לו.ה ולתחזק אותו בעצמו.ה. היא תאפשר לערוך בקרה על איכות הקוד הקיים תוך הצעות לשיפורים, שינויים לשם התייעלות וכן הצבעה על פגיעויות, פריצות אבטחה ובאגים".
"המהלך יביא לשקיפות ולשיתופיות מלאה עם הקהילה", ציינה. "שחרור הקוד הממשלתי יאפשר למפתחים גישה לחלקיו השונים והם יוכלו לשפר, לשנות, לאתר פגיעויות וכן לפתח כלים חדשים על בסיס הקוד – לקידום העסקים בארץ. זאת, תוך חסכון משמעותי של משאבים, כסף וזמן למשק ולעסקים, למפתחים, לאזרחים ולממשלה".
בהתייחסה למכרז נימבוס אמרה בר לב כי "בעזרת הענן, אנחנו מנסים לתת ערך לכל אחד ממשרדי הממשלה. הענן יאפשר איגום משאבים ויסייע לממש את הפוטנציאל הטמון בו. לצד הקמת אזורי הנחיתה, שמציעים חיבור מהיר, נאפשר להשתמש בענן ישירות, כי נפעל בעולם האבטחה להסתרת מידע ולהלבנת קבצים".
רונה קייזר, מנמ"רית משרד הבריאות. צילום: ניב קנטור
לדברי רונה קייזר, מנמ"רית משרד הבריאות, "הכוח הגדול של הענן הוא במוצריו. זה מה שיניב ערכים מוספים לתהליכים. ממש לא מעניין מה כן ומה לא עולה לענן, לא משנה אם זה הענן של אמזון, גוגל (שתי החברות שזכו במכרז נימבוס – י"ה) או ענן אחר – מה שחשוב הוא שהמשרדים והמשתמשים יקבלו פתרונות מהירים, בעלי ערך עסקי ומענה מיידי. אלה החוזקות של הענן".
"את הנהלת משרד הבריאות לא מעניין ענן או און-פרם", ציינה קייזר. "מה שמעניין אותה הוא שיהיו 'ניצחונות מהירים', שישיאו ערך ללקוחות ולמשתמשים. ככל שצוות העובדים יהיה מחובר לערך העסקי, כך נוכל לרתום אותו לשינוי. בסופו של יום, משרד הבריאות יפעל בסביבה מרובת עננים ויהיה אגנוסטי ככל הניתן".
דוברת נוספת בפאנל הייתה גלינה שיינברג, מנמ"רית הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. היא אמרה ש-"אנחנו נמצאים בתוך מהלך צמיחה משמעותי. פרויקט נימבוס בא לנו בעיתוי מושלם: יש לנו 300 מערכות IT, ולא את כולן ניקח לענן".
שיינברג ציינה כי "הלשכה מרכזית לסטטיסטיקה היא גוף תשתיות לאומיות קריטיות, והתחלנו בתהליכי היערכות ותכנון לקראת המעבר לנימבוס. נתחיל באיסוף מידע והנגשתו. אנחנו בונים כלי BI וניתוח עבור הרשויות, וגם נכנסים לעולם עיבוד השפה הטבעית, ה-NLP".
רויטל ויצמן, מנמ"רית נציבות שירות המדינה. צילום: ניב קנטור
רויטל ויצמן, מנמ"רית נציבות שירות המדינה, אמרה כי "הענן הוא לא מטרה – זהו אמצעי להשיא ערך עסקי לארגון". לדבריה, "אנחנו בוחנים מהם הקווים העסקיים שאותם נהגר לענן, לפי מידת השינוי העסקי שהמהלך יניב. אנחנו פועלים להכנסת חדשנות 'משבשת', והענן יסייע לנו בכך. את ההנהלה והמשתמשים לא מעניין האם מדובר בכלי או שירות בענן – או לא, אלא רק שהמערכת תהיה טובה, חדשה ואינטואיטיבית לשימוש, שהעובדים ירצו להשתמש בה. לכן, חשוב שההנהלה תהיה חלק מהמהלך: נרתום אותה כי נראה לה את הערך העסקי – ואז היא תתמוך בו".
היא סיכמה באומרה כי "על הממשלה לקחת את הנהלות המשרדים ולומר להם שהמעבר לענן הוא משימה לאומית".
אסף לב, מנהל צוות ארכיטקטים לפתרונות ענן בגוגל קלאוד ישראל. צילום: ניב קנטור
עוד לקח חלק בפאנל אסף לב, מנהל צוות ארכיטקטים לפתרונות ענן בגוגל קלאוד ישראל. הוא אמר כי "יש משרדי ממשלה שיודעים אילו אפליקציות הם רוצים להגר לענן. אלא שלפני המעבר עולות כמה שאלות: היכן מתחילים? איך מתכננים ובונים את הארכיטקטורה הנדרשת? וכיצד מתמחרים אותה?"
לדברי לב, "לצרוך שירותים מהענן זה לא מטרה – אלא אמצעי. יש לנו צוות של מהנדסים, ארכיטקטי ענן, שמלווים את משרדי הממשלה השונים בטרם התהליך – במיפוי, בחיקור ובהערכה. זאת, על מנת לזהות את המקומות הסבוכים וכדי לדעת מהיכן להתחיל. היעד נותר זהה: השגה של ניצחונות מהירים".