הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
24/05/23 16:22
9.86% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
הסיוע של הבינה המלאכותית לעולם הבריאות הוא דבר ידוע. אולם, יבמ משלבת לטובת עולם זה את ה-AI עם תחום שהיא הולכת ומעמיקה בו בשנים האחרונות – המחשוב הקוונטי. החברה הכריזה בכנס Think שלה, שנערך באחרונה, על שני שיתופי פעולה בולטים בתחום.
שיתוף הפעולה הראשון הוא עם מודרנה, שמוכרת לנו בגלל חיסוני הקורונה שהיא פיתחה. שתי החברות ישתמשו בבינה מלאכותית ובמחשוב קוונטי כדי להאיץ את המחקר והפיתוח של תרופות המבוססות על mRNA.
במסגרת זו, יבמ ומודרנה ישלבו גילוי של פורמולציות עדכניות בעזרת בינה מלאכותית יוצרת (Generative AI), כדי לעצב תרופות mRNA עם בטיחות וביצועים משופרים. החוקרים של מודרנה קיבלו גישה למערכות המחשוב הקוונטי של יבמ על מנת לענות על האתגרים שעומדים בפני החברה, והיא גם תשתתף ב-IBM Quantum Accelerator – תוכנית האצה שמיועדת לספק תמיכה לחברות שמשתמשות במחשוב קוונטי.
"שיתוף הפעולה עם מודרנה הוא דוגמה למטרה של יבמ להפוך את העולם למקום טוב יותר", אמר ד"ר דריו גיל, סגן נשיא בכיר ומנהל חטיבת המחקר של הענק הכחול. לדבריו, "אנחנו נמצאים בעיצומה של מהפכה בעולם המחשוב, כשהבינה המלאכותית והמחשוב הקוונטי עומדים בחזית שלה. מודרנה תוכל למנף את משאבי המחקר בתחום הבינה המלאכותית היוצרת, שעליהם עמלנו שנים רבות, על מנת לפתח תרופות ולאפשר למדענים להבין טוב יותר את התנהגות המולקולות – ואף לקדם יצירה של מולקולות חדשות".
מחשב קוונטי פרטי ראשון
במקביל, הכריזה יבמ על שיתוף פעולה קוונטי עם מכון המחקר הרפואי קליבלנד קליניק. זו הפעם הראשונה שבה גוף פרטי מציג מחשב קוונטי פרטי. דגם המחשב הוא Quantum System One של יבמ, והוא ינוהל על ידי הענק הכחול במסגרת הסכם שיתוף פעולה מחקרי לעשור שנים בין שתי החברות, לצורך פיתוח תרופות לסרטן, אלצהיימר ומחלות קשות אחרות.
המחשב הקוונטי הפרטי הראשון – בקליבלנד קליניק. צילום: יח"צ
"ההשקה של Quantum System One בקליבלנד קליניק, יחד עם צוות החוקרים שלהם, יאפשרו לחקור ולחשוף התקדמות מדעית חדשה במחקר הביו-רפואי", אמר ארווינד קרישנה, יו"ר ומנכ"ל יבמ. "שילוב הכוח של מחשוב קוונטי, בינה מלאכותית וטכנולוגיות חדשניות אחרות עם הניסיון המדעי-רפואי של קליבלנד קליניק יאיץ עידן חדש של גילוי מדעי".
WatsonX
כפי שכבר דווח, יבמ הציגה בכנס את Watsonx, שהוא סטודיו פיתוח לבינה מלאכותית ארגונית. הוא מציע גישה לספריות מוכנות של כלים ומודלי יסוד מאומנים מראש, מודלים בקוד פתוח, גישה למאגרי נתונים ועוד. הלקוחות של הפלטפורמה מקבלים גישה לכלים, טכנולוגיה, תשתית וייעוץ – מכלול של פתרונות שנועד להקל עליהם לאסוף ולמטב נתונים. המטרה היא לאפשר לחברות להפעיל את החוקים שלהן על הנתונים שלהן, עם כללי שימוש משלהן, ועם זאת לקצר את הדרך לפיתוח של כלי בינה מלאכותית יוצרת. יבמ מתכוונת לשלב בכל מוצרי התוכנה העתידיים שלה את Watsonx.ai – סטודיו ארגוני למפתחי בינה מלאכותית, שמאפשר להם לאמן, לבדוק, לדייק וליישם כלי למידת מכונה מסורתיים.
באחד הדיונים שנערכו באירוע אמר ד"ר אסף עדי, חוקר ומנהל בכיר במעבדת המחקר של יבמ בישראל, ששימוש בבינה מלאכותית בשילוב מיכון יביא לרמה חדשה ומוגברת של יעילות. "העובדים הדיגיטליים, המבוססים על בינה מלאכותית מתקדמת, ישתפו פעולה עם מומחי הידע האנושיים כדי להפוך משימות שגרתיות לממוכנות ולשפר את יכולת קבלת ההחלטות שלהם. פתיחת הזמנת רכש חדשה או יצירת ליד מכירה חדש, משימות שנמשכו שעות בעבר, יהיו ניתנות לביצוע בתוך דקות, בעזרת עובדים דיגיטליים", הוסיף.
ד"ר איה סופר, סגנית נשיא לטכנולוגיות בינה מלאכותית ומנהלת מעבדת המחקר של יבמ בישראל, ציינה כי "אנחנו עדים לשינוי מהותי בעולמות הבינה המלאכותית, בעקבות התפתחות יכולות הפיקוח העצמי והיכולת ליצור מודלי יסוד, שמהווים את התשתית לבינה המלאכותית היוצרת. יש כלים שימושיים לניהול עסקי אסטרטגי באמצעות בינה מלאכותית יוצרת, לרבות פלטפורמת ה-AI היוצרת החדשה של יבמ, ופריצות הדרך שחטיבת המחקר מביאה לפלטפורמה זו ולעולם המחשוב".
24/05/23 08:00
8.45% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
נחשפה מתקפה חדשה, אשר כופה טביעות אצבע על טלפונים ניידים כדי לעקוף את אימות המשתמש ולהשתלט על המכשיר.
את המתקפה חשפו חוקרים ממעבדות טנסנט (Tencent) ואוניברסיטת זג'יאנג. הם כינו אותה בשם BrutePrint, הדהוד למתקפות מסוג brute-force, אשר מסתמכות על ניסיונות חוזרים ורבים על מנת לפצח קוד, מפתח, או סיסמה – וכך להשיג גישה לא מורשית לחשבונות, למערכות או לרשתות.
החוקרים הסינים הצליחו להתגבר על אמצעי הגנה קיימים על טלפונים ניידים, המנסים למנוע מתקפות brute-force, על ידי ניצול שתי חולשות zero-day שאותן הם כינו Cancel-After-Match-Fail (CAMF) ו-Match-After-Lock (MAL).
החוקרים, שפרסמו את המאמר הטכני באתר Arxiv.org, מצאו גם, כי נתונים ביומטריים על חיישני טביעת האצבע (SPI) היו מוגנים בצורה לא מספקת, מה שמאפשר מתקפה של "אדם באמצע, בתווך", MITM – לצורך חטיפת תמונות של טביעות אצבע.
המתקפות מהסוג הזה נבדקו מול עשרה דגמי טלפונים פופולריים, והחוקרים הצליחו להשיג ניסיונות בלתי מוגבלים בכל מכשירי אנדרואיד (Android) ו- HarmonyOS, לצד הצלחה חלקית במכשירי iOS.
חוקרי חברת אבטחת המידע ESET ציינו כי "ממצאים אלה נשמעים מדאיגים במבט ראשון. אולם במבט מעמיק יותר, ייתכן שהאיום לא יהיה משמעותי כפי שהוצע. ראשית, הפגם הזה מתועד כעת בפומבי וניתן לתקן אותו. שנית, לתוקפים יש הרבה תנאים מוקדמים שצריך לעמוד בהם – חומרה ישנה, גרסאות אנדרואיד ישנות, אבל גם יכולת להשיג גישה פיזית למכשיר של הקורבן. עבור המשתמשים הממוצעים, התקפות מסוג זה מהוות איום ברמה נמוכה. אם הפגמים האלה לא תוקנו כבר על ידי החומרה והתוכנה הנוכחיים, סביר להניח שהם יטופלו בעדכונים עתידיים".
24/05/23 08:40
8.45% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
נחשפה שורה של אפליקציות, המתחזות לאפליקציות לגיטימיות של הצ'אטבוט ChatGPT – במטרה להערים על משתמשים לשלם עבור מינוי שלא ייתן להם ערך כלשהו, וכך לגרוף אלפי דולרים בחודש.
את פרטי ההונאה פרסמו חוקרי סופוס (Sophos X-Ops). האפליקציות מצאו את דרכן אל חנויות האפליקציות Play של גוגל ו-App Store של אפל. כיוון שהגרסאות המוצעות להורדה בלא תשלום מוגבלות מאוד ומלאות בפרסומות – הן מעודדות משתמשים שלא חושדים בדבר ובטוחים שהורידו אפליקציה לגיטימית, לשלם עבור מינוי סכומים העשויים להגיע למאות דולרים בשנה.
לפי החוקרים, "מאז ומתמיד נוכלים ניצלו אופנות חדשות בתחום הטכנולוגיה כדי לגרוף רווחים מהירים ולרפד את כיסיהם. כך גם הפעם, עם העניין הרב שיוצר הצ'אטבוט ChatGPT. ההתלהבות והסקרנות סביב השימוש בבינה מלאכותית וצ'אטבוטים המבוססים עליה נמצאים היום בשיא: משתמשים שמחפשים להתנסות בשימוש בטכנולוגיה החדשה עלולים מבלי לשים לב להוריד מחנויות האפליקציות כאלו המתחזות לצ'אטבוט ChatGPT".
האפליקציות האלו, שחוקרי סופוס כינו בשם Fleeceware (גוזלה), עמוסות בפרסומות במטרה להתיש את המשתמשים ולעודד אותם לשלם עבור מינוי. "המפתחים בונים על כך, שבלהט הרגע המשתמשים לא ישימו לב למחיר, או פשוט ישכחו לבטל את המינוי כשיאבדו עניין באפליקציה ויסירו אותה בתום תקופת הניסיון בלא להיות מודעים כי הם ממשיכים לשלם עבורה כל שבוע או חודש", אמר שון גלאגר, חוקר איומים ראשי בסופוס.
צוות Sophos X-Ops חקר חמש אפליקציות גוזלה, הטוענות לשימוש באלגוריתם של ChatGPT. בחלק מהמקרים, כמו למשל במקרה של אפליקציית Chat GBT, בחרו המפתחים שם דומה מאוד לשם ChatGPT כדי לשפר את דירוג האפליקציה בתוצאות החיפוש בחנויות האפליקציות. בעוד שחברת OpenAI מציעה את הפונקציונליות הבסיסית של הצ'אטבוט ChatGPT בלא תשלום, האפליקציות הללו גבו מהמשתמשים סכומים שנעו בין 10 דולרים לחודש ל-70 דולרים בשנה. הגרסה של אפליקציית Chat GBT למערכת ההפעלה iOS נקראה Ask AI Assistant וגבתה מהמשתמשים 6 דולרים בשבוע, או 312 דולרים בשנה – לאחר שלושה ימי ניסיון ראשונים שניתנו בלא תשלום. בחודש מרץ לבדו היא הכניסה למפתחים 10,000 דולרים. אפליקציית גוזלה נוספת, בשם Genie, הערימה על משתמשים להירשם למינוי – שעלותו 7 דולרים בשבוע או 70 דולרים בשנה – ובחודש האחרון היא הניבה למפתחים "הכנסה" בשווי מיליון דולרים.
המאפיינים הבולטים של אפליקציות גוזלה, שהתגלו בראשונה על ידי חוקרי סופוס ב-2019, הם גביית תשלום ממשתמשים עבור פונקציונליות שמוצעת בחינם במקום אחר, וכן שימוש בשיטות הנדסה חברתית ושיטות מפוקפקות נוספות, כדי לשכנע ולעודד משתמשים לשלם עבור מינוי.
בדרך כלל, האפליקציות מציעות תקופת ניסיון קצרה, שבמהלכה מוצגות למשתמשים פרסומות רבות לצד מגבלות שימוש, שלא מאפשרת לעשות כמעט דבר מבלי לשלם קודם. האפליקציות הללו מתוכננות וכתובות בצורה רשלנית, כך שלא פעם אין בהן ערך גם לאחר התשלום. דרך נוספת להערים על המשתמשים היא באמצעות זיוף חוות דעת חיוביות של משתמשים בחנויות האפליקציות, או ביקורות לא אמינות שמושגות באמצעות נדנוד בלתי פוסק למשתמשים חדשים שהורידו את האפליקציה לדרג אותה בחנות האפליקציות – עוד לפני שהסתיימה תקופת הניסיון.
גלאגר סיכם באומרו, כי "אפליקציות גוזלה מתוכננות מהיסוד להלך על הקו הדק שבין המותר והאסור במדיניות השימוש של חנויות האפליקציות של גוגל ואפל. מפני שהן נזהרות לא להפר את כללי אבטחת המידע או הגנת הפרטיות – רק לעיתים רחוקות הן נפסלות על ידי חנויות האפליקציות בשלב הבדיקה והאישור. בעוד שרוב אפליקציות הגוזלה המתחזות ל-ChatGPT שסקרנו הפעם כבר הוסרו מחנויות האפליקציות, אחרות כבר הספיקו לתפוס את מקומן וסביר שמספרן רק יילך ויגדל. הדרך הטובה ביותר להתגונן מפניהן היא העלאת מודעות".
כל האפליקציות המופיעות בסקירה דווחו לאפל ולגוגל.
24/05/23 14:29
8.45% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
קבוצת חילן פתחה את 2023 עם תוצאות עסקיות חזקות, שמראות על גידול דו ספרתי בכל הפרמטרים העיקריים – כך עולה מהדו"חות הכספיים שהיא פרסמה היום (ד').
במהלך שלושת חודשי הרבעון הראשון של השנה, הוצאות החברה רשמו עלייה של 127 מיליון שקלים, או 29.8%, ל-552.9 מיליון, ואילו ההכנסות גדלו ב-137.1 מיליון, או 28.4%, ל-619.33 מיליון. כלומר, לא רק שההכנסות היו גבוהות משמעותית יחסית מההוצאות, הן גם עלו במספר גדול יותר. כתוצאה מכך, הרווח הנקי צמח ב-20.9% והגיע ל-50.7 מיליון שקלים.
עוד עולה מהדו"חות כי ההוצאות הגולמיות של חילן זינקו ב-32.7% ל-482.4 מיליון שקלים, הרווח הגולמי גדל ב-15.4% ל-137 מיליון והרווח הגולמי השולי עמד על 22.12%. בסעיפים התפעוליים, ההוצאות רשמו עלייה של 13.2% ל-70.5 מיליון שקלים והרווח עלה ב-17.8% ל-66.5 מיליון. כמו כן, ניתן לציין לחיוב את הירידה של 26.7% בהוצאות המימון הרבעוניות של החברה ואת העלייה של 20.4% ב-EBIDTA.
אבי באום, יו"ר חילן, אמר כי "אנחנו מציגים רבעון נוסף עם תוצאות שיא וצמיחה מרשימה בפעילות העסקית של הקבוצה – הן בפעילות האורגנית והן כתוצאה מרכישות. ביזור הפעילויות של חילן, המגוון הרחב של הלקוחות מכל ענפי המשק, הפיתוחים הייחודיים וההתמחויות הטכנולוגיות בתחומים שבהם אנחנו פועלים תורמים לאיתנותה, יציבותה ועוצמתה של הקבוצה גם בתקופה של אי ודאות כלכלית. יחד עם זאת, המשך פגיעה בפעילות הכלכלית של המשק, ככל שתגבר, עלולה להשפיע בסופו של דבר לרעה גם על פעילותנו".
24/05/23 13:31
7.04% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"הדגש בתהליכים של תעשייה 4.0 הוא על המרה דיגיטלית בהיבט של הגדרת תהליכים והתאמת שיטות עבודה חדשות, לצד הנגשת ידע עכשווי שמאוד נחוץ לאנשי הארגון. כמעט בכל ארגון שואלים אותה שאלה: כיצד לשמור על הרלוונטיות של המנהל האנושי בעידן של שיבושים רבים עם רובוטים וקובוטים, ובשנתיים האחרונות יש תופעה חדשה בארגונים רבים – הדבר היחיד שיש באמת הוא פלטפורמה שמחברת בין הלקוחות לנותני שירות, כך שהשאלה הופכת ליותר קשה". את הדברים אמרה ילנה וילנצ'יק, מנכ"לית חברת הייעוץ אפקטיבנס, שסיפרה בהרצאה שלה בכנס Industry 4.0 – תעשייה חכמה 2023 של אנשים ומחשבים על הכניסה של הבינה המלאכותית גם לתחום הניהול בתעשייה, ועל הבעיות שהיא יכולה ליצור אם לא משתמשים בה נכון.
היא ציינה, כי באופן טבעי למה שקורה בכל העולם הטכנולוגי יש המון הזדמנויות בהקשר של יישומי בינה מלאכותית, גם בתעשייה החכמה. "מדובר בניהול אלגוריתמי, שמתאר כיצד תהליכים חכמים יכולים ללמוד תוך כדי פעילות וגם לקבל החלטות ניהוליות. אבל זה משפיע על הניהול של החברה, ובמיוחד מול העובדים. זוהי קופסה שחורה שלא יודעים כיצד הגיעה לתוצאות כאלה או אחרות, ויש בכך אובדן כוח בקבלת החלטות, ומה שמפחיד את האנשים שקוראים לעצירה של פיתוח הבינה מלאכותית יוצרת התוכן", אמרה.
היא ציירה תמונה של אחד החששות הגדולים ביותר: "סופר בינה מלאכותית יכולה להחליט, שהיכולות הקוגניטיביות שלה הן מעל אלה האנושיות, ואם בן אדם יפריע לה, ייתכן מאוד שבחלק מהמקרים הבינה המלאכותית תחליט להגיע ליעד על חשבון האדם שמאט אותה או יוצר לה בעיה. יש גם אפשרות להטיה – זו תופעה שחשוב לקחת בחשבון, כי עכשיו זה הזמן לכוון את היישומים של הבינה המלאכותית לכיוון הרצוי כדי להישאר רלוונטיים וכדי שהם ישתלבו נכון במערכת", קבעה וילנצ'יק, וסיכמה: "אז בסופו של דבר שואלים: יחליפו אותנו? אז אענה כך: מכונות לא יחליפו רופאים אבל יחליפו אותם רופאים שיודעים לעבוד עם בינה מלאכותית".
הטמעת תעשייה חכמה – מסע ארוך
צביקה בובליצקי, מנהל תחום הייעוץ באקסנצ'ר ישראל, אמר בכנס: "איפה התעשייה החכמה נכנסת בשרשרת הערך? זה עובר דרך הפיתוח ועד השירות, ונמצא כמעט בכל ארגון לכל אורכו. הטכנולוגיה המאפשרת מובילה להסרת חסמים הנובעים ממבנה ארגוני, והטכנולוגיה הזו, באמצעות שימוש במידע אחיד ואמין, וכאמור בכל רחבי הארגון, מאפשרת למקד אותו בערך המוסף של המוצרים והשירותים שהחברה מספקת".
צביקה בובליצקי, מנהל תחום הייעוץ באקסנצ'ר ישראל. צילום: עמית אלפונטה
הוא הוסיף, כי "פתרונות תעשייה חכמה המבוססים על טכנולוגיות עדכניות בונים את התשתית לפתרונות העתידיים, וחשוב לזכור את זה גם אם זה נראה טריוויאלי. מדברים הרבה על ארגונים שעומדים לפני הטמעה של פתרונות תעשייה חכמה, וכדאי להקשיב לכך, כי יש כבר הוכחות, כמו שיפור אמינות, הקטנת סיכונים תפעוליים, הקטנת עלויות – שניכרים בסיפורי לקוחות, שרק הולכים ומתרבים ככל שההטמעה מתפשטת בעולם – והטעמה של תעשייה חכמה זה מסע שנמשך שנים רבות".
שילוב חדשנות במפעל מסורתי
אורן בן נתן, מנכ"ל משותף בקצב מוצרי גומי, דיבר על כך שצריך לשמר את הליבה במקביל לעידוד הקידמה, ואיך לשלב חדשנות במפעל מסורתי כמו המפעל שאותו הוא מנהל. "אם בעבר היינו צריכים מכונה פשוטה לעובד מקצועי היום אנחנו צריכים מכונה חכמה לעובד הפשוט. אנשים לא נשארים כיום בעבודה זמן רב, ולכן חשוב לשמור את הידע הארגוני בארגון, במערכת, ולא אצל האנשים. איך מסירים את האחריות מהאנשים? למשל, אצלנו התקנו מערכת חשמל חכמה, שמכבה את התאורה כשיוצאים להפסקה ומחזירה אותו כשחוזרים ממנה. הכנסת התעשייה 4.0 לא מקטינה את כוח העבודה אלא משנה אותו".
אורן בן נתן, מנכ"ל משותף בקצב מוצרי גומי. צילום: עמית אלפונטה
הוא סיפר, כי הכניסה לתעשייה 4.0 בקצב הייתה מתוך הבנה, שאחרי 60 שנה המפעל יישאר רלוונטי גם ל-60 השנים הבאות. "המכון לייצור מתקדם עשה לנו אבחון ועזר לנו ליצור מפת דרכים עם קורס מובילי חדשנות, כדי ללמוד את כל התהליכים במפעל, במשרדים, והמשכנו דרך הייצור – שהיינו צריכים לבסס בו הכל, כי הדבר הכי ממוחשב היה לוח זמנים, ואז בנינו את החוט המקשר, את התוכנה שתיתן מענה לארבעה תחומים: ייצור, איכות, אנשי שטח וניהול פרויקטים. אנחנו רואים ניהול עקיבות מושלם לכל אורך הייצור ורואים הגדלת פריון. באופן נלווה ירדנו ב-50% בצריכת הנייר, ופועלים בשנה הבאה לרדת בעוד 50%. חסכנו גם אנרגיה, חשמל מים וגז", סיפר בן נתן.
גם לאריזה יש תפקיד
שירה רוזן, יו"רית המכון הישראלי לאריזה ומנכ"לית חברת פקטק, ציינה, כי התפקיד של האריזה בתעשייה החכמה חשוב מאוד, והביאה דוגמה מאוד רלוונטית: "כ-45% מהפירות והירקות נזרקים כי הם מתקלקלים, וכאן ההזדמנות להשתמש באריזות שיכולות להאריך את חיי המוצר. עוד היבט הוא המותג. כיום לא מסתפקים רק בהדפסה, אלא רוצים אריזה שהיא תלת ממדית ועם היבט אינטראקטיבי", היא סיפרה.
שירה רוזן, יו"רית המכון הישראלי לאריזה ומנכ"לית פקטק. צילום: עמית אלפונטה
24/05/23 15:44
7.04% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"כל שיבוש יוצר הזדמנויות חדשות, ואנחנו נמצאים באחת מתקופות השינוי הטכנולוגי הגדולות ביותר שאני זוכר שעוברות על חברות תעשייתיות. הטכנולוגיות משנות את התעשייה המסורתית ללא הכר, בפרט עם המטאוורס והמעבר למתכונת של תוכנה כשירות (SaaS)", כך אמר ג'ים הפלמן, מנכ"ל PTC.
הפלמן דיבר בכנס LiveWorx של החברה, שנערך לפני ימים אחדים בבוסטון. הכנס חזר להתקיים באופן פיזי ועם קהל, והגיעו אליו יותר מ-6000 משתתפים, לשלושה ימים של חדשנות דיגיטלית. הפלמן שיתף בנאומו פרטים מעניינים רבים על המגמות האחרונות בתחומי ניהול הייצור (PLM) והשירות (SLM), העיצוב שנעזר במחשב (CAD) ושאר תחומי הפעילות של PTC. בלטו בדבריו עולמות המטאוורס וה-SaaS.
הוא ציין שהחברה בניהולו ממשיכה להתפתח באופטימיזציה של שירות האפטר-מרקט של מוצרי מחזור חיים ארוך. הפלמן הסביר למה הכוונה במה שהחברה מכנה "מטאוורס תעשייתי": "המונח מטאוורס עשוי לרמוז לחלק מהשומעים משחקים צרכניים או אפליקציות חברתיות, אבל PTC עבדה קשה במשך שנים כדי ליישם אותו בעולם התעשייתי". בסרטון ההדגמה של היכולת הזו, שהוצג באירוע, נראה טכנאי שטח עם טלפון סלולרי או טאבלט, סורק/מצלם את הקונסולה שאותה הוא צריך לבדוק ומאתר תקלה, ועל המחשב של הטכנאית-מומחית שיושבת במשרד מופיע מודל תלת ממדי של אותה קונסולה, שבאמצעותו היא מדריכה את טכנאי השטח איך פותרים את התקלה.
המעבר הקונספטואלי ל-SaaS
עוד שינוי חשוב באופי העבודה של PTC הוא עדות להתקדמות הגדולה של חברות "מסורתיות" יותר כמוה והמעבר הקונספטואלי – מחשבתי ומהותי – לתוכנה כשירות. "אנחנו עוזרים לחברות התעשייתיות המובילות לנוע במהירות ובזריזות רבה יותר כדי ליצור חוט שני דיגיטלי לאורך מחזור החיים המלא של המוצר, על מנת שיוכלו להיות יעילות יותר, ברות קיימא ותואמות", אמר הפלמן. "ההתמודדות עם השינוי באקלים של הלקוחות והצרכנים הוא על ידי מעבר ל-SaaS".
"חברות שיש להן צורך במהירות גוברות על כל השאר", ציין. כוונתו היא ל-"חברות השעון המהיר", כמו סטארט-אפים, שמקבלים את הרעיון למוצר הרציני הראשון שלהם ורוצים להוציא אותו לשוק בזמן הגעה קצר עד כמה שניתן, ולכל מי שנמצא בשווקים שנעים במהירות, שלא יכול לסבול האטה של התהליכים.
הפלמן חשף סוד ידוע כשסיפר שבעוד שלקוחות אוהבים את הערך העסקי של שימוש בטכנולוגיה הכי חדישה, רובם לא אוהבים את "הטיפול וההאכלה" המתמידים שהיא דורשת מהם. הם רק רוצים להשתמש בתוכנה, בלי להיכנס לקרביים שלה או להבין באמת איך היא עובדת. "מתכונת SaaS היא לא רק קלה יותר, אלא גם מספקת יתרונות חדשים וחשובים. זוהי דרך הרבה יותר מהירה להתחיל לעבוד, כי המערכת כבר פועלת. המשתמשים תמיד מצוידים בגרסה העדכנית ביותר, ללא שדרוגים או תיקונים", אמר. הוא הוסיף כי מדובר במתכונת "דמוקרטית", מכיוון שאין משמעות לוותק של העובד, לתנאים המוקדמים או לחומרה שבה הוא מצויד: "המודל של תוכנה כשירות לוקח את שיתוף הפעולה לשלב הבא, מכיוון שניתן לעבוד על אותם הנתונים בו זמנית, במקום לבדוק ולעבוד באופן פרטי על הנתונים העדכניים ביותר.
כאן מגיעה סגירת מעגל עם תחילת הכתבה, כשהפלמן מספר על הנקודה שבה החליטו ב-PTC להתרכז בתוכנה כשירות: "הגענו להבנה לגבי העניין הזה אחרי אירוע ה-LiveWorx הפיזי האחרון, כשהגענו למסקנה שברור שהעתיד של התעשייה שלנו עומד להיות SaaS. זה הוביל אותנו לרכוש את און-שייפ ב-2019 ואת ארנה (Arena) שנה לאחר מכן. און-שייפ וארנה הן הדוגמאות הטובות ביותר שלנו לכוח של התוכנה כשירות". לדבריו, PTC התקדמה מאוד בתחום בזמן הקורונה, כשהעולם עבר לעבודה מרחוק ולשיתופי פעולה שנשענו על תוכנות, גם בתחום התעשייתי.
הכנס של PTC עסק השנה בנושאים נוספים רבים, כמו חבילת התוכנות CREO ונושא הקיימות, שיש לו מקום חשוב באג'נדה של החברה. על כך – בכתבות הבאות.
24/05/23 17:13
7.04% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
חג השבועות, שחל בסוף השבוע הקרוב, הוא חג הביכורים. בעבר הרחוק, בני ישראל היו עולים לירושלים ומביאים לבית המקדש את ראשית הקציר, ובעבר הקרוב (וגם בהווה), החקלאים הציגו בטקסי החג בקיבוצים את התבואות הראשונות שלהם, החיות החדשות במשק והתינוקות שזה עתה נולדו.
כמו בכל תחום, גם בהיי-טק יש התחלות, ראשוניות, ואלה כוללות הצלחות – וכישלונות. לכבוד החג, שמסמל גם את ראשית הקיץ, ביקשנו מבכירים בהיי-טק לספר לנו על אלה וגם על אלה. כלומר, על ההצלחה הראשונה ועל הכישלון הראשון שהם חוו.
אור לנצ'נר, מנכ"ל ברייט דטה
הכישלון הראשון: "העבודה הראשונה שלי אחרי שהשתחררתי מקבע הייתה עצמאית, בעסק שהקמתי וניהלתי. הקמתי אתר אינטרנט בשם שותף, שהיה לוח מודעות שבו ניתן היה למצוא שותפים לכל תחום – לדירה, לטיול הגדול בחו"ל, שותפים עסקיים ועוד. הכישלון הראשון הגיע יחסית על ההתחלה, משום שאף אחד לא השתמש באתר. יצאתי לדרך בלי ידע רלוונטי, עם רעיון ומטרה לצאת עם תוצר כלשהו, ועם תקווה שמאחר שקיימת בעיה אמיתית בתחום, אנשים ישתמשו במוצר. התבדיתי די מהר".
אור לנצ'נר, מנכ"ל ברייט דטה. צילום: ענת (פמלה) שרון
ההצלחה הראשונה: "ההצלחה המקצועית המשמעותית הראשונה שלי היא למעשה המשך הסיפור על הכישלון המשמעותי הראשון. לאחר כמה שבועות של ניסיונות, ניסויים, דיוקים ותסכול, הכניסות לאתר התחילו לזרום, וכל עוד המשכתי לשפר את חוויית הגולשים – כמות הטראפיק גדלה. אחרי שהאתר היה כמה חודשים באוויר והתחיל להרוויח, יצרתי קשר עם חברת תוכנה ישראלית גדולה, ולפני שהוא חגג יום הולדת שנה, זו רכשה 50% ממניות החברה שלי. איך שהעסקה הושלמה הבנתי שאני לומד יותר מהעבודה היומיומית מאשר בתואר, ואחרי הסמסטר הראשון פרשתי מהלימודים".
יואל בר-אל, יו"ר ומייסד טראקס
ההצלחה הראשונה: "הצלחתי הראשונה הגיעה בגיל יחסית מוקדם. נשלחתי לסינגפור מטעם מינט הישראלית, בתפקיד תמיכה טכנית לפרויקט הטמעה ב-UBS Bank. מנכ"ל החברה דאז, אשר קוטנר, ביקש ממני לנסות ליצור קשר עם בנקים מקומיים כדי למכור להם מערכות דומות. הייתי צעיר, נאיבי ועם המון מוטיבציה. שילוב בין 'מזל של מתחילים' להתאמה למערכת המחשוב של UBS גרם לי לסגור עסקה ראשונה על סך 1.7 מיליון דולר. אחר כך יצרתי קשרים עם גורמים נוספים, שגם הם הניבו עסקאות".
יואל בר-אל, יו"ר ומייסד טראקס. צילום: יח"צ
הכישלון הראשון: "לאחר ההצלחה הראשונה סגרתי, כאמור, עסקאות נוספות, ומוניתי למנהל המשרד של מינט באסיה. רוב אותן עסקאות היו הצלחות, אבל אחת מהן הייתה כישלון: הקמת מערכת מחשוב ששונה מהותית מזו שהייתה לנו אז. שכנעתי את עצמי, את החברה ואת הלקוח שנוכל להתאים את המערכת עבורו. זה היה לקח כואב ויקר: לאחר שישה חודשי מאמץ של פיתוח, אינסוף פגישות, טיסות, כסף וזמן, נאלצתי להודיע על תבוסה. החזרנו ללקוח את כל הכסף ששילם פלוס התנצלות כנה, והחברה ספגה את כל ההפסדים".
לינוי בכור, מנכ"לית משותפת ב-MyGenes
ההצלחה הראשונה: "לפני כמה שנים פנתה אליי חברה שמפתחת תוספי תזונה לסוכרת. לחברה היה מוצר טוב, אבל מצב כלכלי פחות טוב. ביום הראשון שלי איתם הבנתי שהגישה השיווקית בחברה הזו לוקה בחסר, בעיקר ביחס להבנת השוק, המתחרים והלקוחות. החברה שרפה המון כסף על שיווק שכמעט לא הניב דבר. בתוך יום הבנתי בדיוק מה צריך לעשות כדי לשווק את המוצר ולגרום לה להתחיל להכניס כסף – וכך היה. מחברה בהפסד היא הפכה לרווחית מאוד. העבודה הזאת פתחה את דרכי לעולמות הבריאות. שם החלטתי שזה התחום שאני רוצה לעסוק בו, משום שיש בו פוטנציאל ענק והוא עושה טוב לעולם. החלטתי שאני הולכת לפתוח חברת ביו-טק משלי. לא ידעתי מה היא תהיה, אבל ידעתי שזה מה שאעשה – וזה מה שעשיתי".
לינוי בכור, מנכ"לית משותפת ב-MyGenes. צילום: יח"צ
הכישלון הראשון: "בתחילת דרכי קיבלתי הצעה מפתה עם פוטנציאל רב מאנשים שהציגו את עצמם כמומחים ופורצי דרך בתחום מסוים. מתוך מוטיבציה ענקית להצלחה, שהייתה מהולה בתמימות ובחוסר ניסיון, נכנסתי לשיתוף הפעולה הזה והשקעתי בו את חיי – עבדתי 20 שעות ביממה, השקעתי את כל ההון שלי, מעל שנה לא משכתי שקל אחד, והצלחתי בתוך כמה חודשים להקים מאפס חברה עם 50 עובדים ומחזור של מיליונים. הכול היה נראה ורוד עד שגיליתי שהם פשוט רימו אותי. אחרי שלוש שנים יצאתי מזה, חבולה אבל מחוזקת, ולמדתי את השיעור החשוב (והיקר) ביותר בחיים שלי – לא לסמוך על אף אחד ב-100%, חוץ מעל המשפחה שלי. לבדוק בציציות כל דבר לפני שאני משקיעה בו".
זיו אלול, מנכ"ל פארי (Pery)
ההצלחה הראשונה: "ההצלחה הראשונה והכי גדולה שלנו הייתה היציאה לשוק עם המוצר של פארי בארצות הברית. קיבלנו החלטה, שהתבררה כמוצלחת, שהמוצר יהיה בתשלום מהרגע הראשון. התוצאות היו מהירות, עם עשרות משתמשים שנרשמו לשירות".
זיו אלול, מנכ"ל פארי. צילום: טל שחר
הכישלון הראשון: "כשלנו כשחשבנו שאנשים נוטים להיכנס לתהליך יחסית עמוק וספונטני, במטרה להתמודד עם אתגרי ה-ADHD – התחום שפארי מציעה פתרונות טכנולוגיים עבורו. זכינו ללמוד תוך כדי תנועה שבעידן הנוכחי, אנשים מחפשים פתרונות מיידיים, בשילוב האפשרות למעבר של תהליך ארוך ועמוק. השתפרנו והבנו שפתרון עמוק בלבד פחות רלוונטי ללקוחותינו".
משה ליפסקר, מנהל אימפרבה בישראל
ההצלחה הראשונה: "כשאימפרבה הפכה להיות גלובלית והמייסדים עזבו, הייתה תקופה של כמה שנים שאפשר לקרוא לה תקופת שפל במיצובה בשוק המקומי. הצלחנו בשנים האחרונות להחזיר את החברה למקום הראוי לה מהבחינה העסקית ולהיות אחת מספינות הדגל של הסייבר הישראלי".
משה ליפסקר, מנהל אימפרבה בישראל. צילום: יח"צ
הכישלון הראשון: "לפני כמה שנים הייתה הפסקה של כמה שעות בשירות הענן שלנו – משהו שמבחינתנו ומבחינת הלקוחות לא מתקבל על הדעת. התייחסתי לאירוע הזה גם ככישלון אישי, אבל הרמנו את הראש וניצלתי אותו ללמידה משמעותית, לתיקון רוחבי ולהקמת ארגון אופרציה, שהביא אותנו למצב כיום – עם כמעט אפס תקלות. הבנתי שבמקום להתייחס לכישלונות כאלה אותות מצוקה, עליי לראות אותם כהזדמנות ללמוד ולצמוח, לחשוב עליהם כגורמי דחיפה לנסות משהו חדש, להתפתח ולהשתפר".
גל אביב, מנכ"ל דיגיטל טורביין ישראל
ההצלחה הראשונה: "המכירה של אינראקטיב. זוהי ההצלחה המשמעותית ביותר עבורי, לא רק בגלל האקזיט, אלא גם בזכות השיעור האדיר שלמדתי לאורך הדרך. הצטרפתי להוביל את הטכנולוגיה באינראקטיב של זיו אלול ועופר יהודאי, שעוסקת בפרסום במובייל, בשלביה המוקדמים מאוד. מוצר הליבה שפיתחנו – אלגוריתם למסחר בשטחי פרסום – תפס את מקומו בין המובילים בעולם והיה מרכיב מרכזי במכירת החברה. נרכשנו על ידי פייבר (Fyber) והתחלנו מסע. זאת הייתה תקופה ארוכה שבה לא נשארתי באותו המקום זמן רב, וחייתי על הקו שבין ישראל, סן פרנסיסקו וברלין. כל זאת תוך כדי לימודים באוניברסיטה העברית. זה היה אינטנסיבי ומאתגר, עם אירועים לא צפויים והפתעות רבות בדרך. לשמחתי, ההשקעה הוכיחה את עצמה, ואחרי תהליך חיבור מוצלח מוניתי לסמנכ"ל הטכנולוגיות של הקבוצה".
גל אביב, מנכ"ל דיגיטל טורביין ישראל. צילום: טל שחר
הכישלון הראשון: "לפני 13 שנים, בתחילת דרכי העסקית והיזמית, הצטרפתי לסטארט-אפ קטן שפיתח טכנולוגיה שאז הייתה פורצת דרך: חיוג לעסק או אדם על ידי שם במקום מספר, ללא תלות ברשימת אנשי הקשר במכשיר. היינו נלהבים, הרעיון שלנו סיפק פתרון ייחודי, שאפשר לוותר על החיוג המסורתי. אבל, בעולם היזמות כמו בעולם היזמות – הקדימו אותנו. ולא סתם הקדימו אותנו – גוגל הקדימה אותנו. בדיוק באותה התקופה היא הוסיפה את האפשרות לחייג לבית העסק ישירות משירות המפות או משירות החיפוש שלה, וזו הייתה תחילתו של הסוף של החברה שלנו".
24/05/23 11:16
5.63% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מינוי חדש בחברת פאדום (Faddom) – שתחום עיסוקה העיקרי הוא יצירת מפה ויזואלית של כל השרתים והאפליקציות העסקיות בארגונים – איתמר רותם, בעל רקע נרחב בעולם המוצר, מונה למנהל מוצר בכיר בחברה. בשנים האחרונות עבד רותם כמנהל פתרונות (Solutions Manager) בחברת ורינט (Verint), שם הוביל תהליכי מכירה טכניים של מוצרי סייבר ותקשורת בחטיבה הביטחונית של החברה, תוך התמקדות בשווקים של צפון ומרכז אמריקה, אירופה וישראל. במסגרת עבודתו, רותם היה אחראי לבניית מפת הדרכים האסטרטגית של המוצרים השונים תחתיו, תוך בניית ממשקים ותהליכי עבודה עם צוותי פיתוח מקומיים וזרים, לצד עבודה עם לקוחות אסטרטגיים, חברות בינלאומיות וגופים ממשלתיים כחלק מאסטרטגיית הפיתוח העסקי של החברה. בתפקידו בחברת ב-פאדום ינהל רותם את מחלקות ה-Product וה-Customer Success. רותם שם דגש על גישת PLG (ר"ת Product-Led-Growth), על מנת לייצר חוויית ייחודית המאפשרת קבלת ערך באופן מהיר למשתמשים.