וואטספ מודיעה היום על השקת תכונת "ערוצים" – כלי חד-כיווני, שמאפשר למנהלי ערוץ של ארגונים או אנשים לשלוח ישירות בווטסאפ לעוקבים שלהם עדכונים חשובים בצורת הודעות טקסט, תמונות, סרטונים, מדבקות וסקרים. ה"ערוצים" יופיעו תחת לשונית חדשה שנקראת "עדכונים", שבה ניתן לראות את הסטטוס והתכנים של הערוצים שהמשתמש בוחר לעקוב אחריהם – בנפרד מהצ'אטים והשיחות עם חברים, בני משפחה וכו'. החברה הודיעה גם שהיא בונה מדריך חיפוש, כדי שהמשתמשים יוכלו לבחור ערוצים שהם רוצי לעקוב אחריהם, כמו תחביבים, קבוצות ספורט, עדכונים מנציגי ממשל מקומיים ועוד. ניתן יהיה להגיע לערוץ גם דרך קישורי הזמנה שנשלחים בצ'אטים/דוא"ל/אינטרנט. מתוך מטרה לשמור על פרטיות המשתמשים והמידע, מספר הטלפון ותמונת הפרופיל של מנהל הערוץ לא יוצגו לעוקבים. באופן דומה, גם מספר הטלפון של העוקיבם לא יהיה גלוי למנהלים או לשאר העוקבים. עוד ציינה החברה, כי היסטוריית הערוצים תישמר למשך 30 יום בלבד ותימחק לאחר מכן מהשרתים שלה. כמו כן, מנהלי הערוץ יוכלו ליצור תכנים נעלמים אפילו אחרי זמן קצר יותר. בנוסף, מנהלי ערוץ יוכלו לחסום צילומי מסך ולמנוע העברות תוכן מהערוץ שלהם וכן לאשר עוקבים ולהגדיר האם הערוץ יופיע במדריך או לא. בנוסף, מכיוון שערוצים פונים לקהל הרחב, מציינת ווטסאפ, שערוצים אינם מוצפנים מקצה לקצה כברירת מחדל. "אנחנו מאמינים שיש מקרים מסוימים שבהם ערוצים מוצפנים מקצה לקצה עשויים להתאים לקהל בכמות מוגבלת, למשל עמותה או ארגון בריאות, ואנחנו בוחנים את זה כאפשרות שתתאפשר בעתיד". התכונה החדשה זמינה כבר בקולומביה ובסינגפור, ובחודשים הקרובים תגיע לשווקים נוספים. יצוין, כי תכונה דומה קיימת כבר בטלגרם מאז 2015, וגם החברה מציינת כי "פיתוח היכולת לייצר ערוצים היא צעד גדול שהמשתמשים ביקשו מאיתנו לעשות במשך שנים. אנחנו חושבים שהגיע הזמן, אחת ולתמיד, להציג כלי פשוט, אמין ופרטי לשידור תוכן, ומקווים שתיהנו להשתמש בו בחודשים הקרובים ובשנים הבאות".

מוצר האבטחה של ברקודה (Barracuda Networks) נוצל על ידי האקרים – ככל הנראה מרוסיה – לטובת החדרת נוזקות למערכות דואר אלקטרוני. מדובר במוצר אבטחה משולב, של חומרה ותוכנה, המסנן נוזקות, והמיועד בעיקרו לספקיות ענן ולארגונים גדולים. במהלך השבועיים האחרונים התברר כי החולשה נוצלה על ידי התוקפים, שזהותם לא נחשפה באופן ברור. היא סווגה כ-CVE-2023-2868. אמש (ד') החברה הפצירה בלקוחות שלה להחליף את החומרה שבהתקן האבטחה. באתר החברה נכתב כי "יש להחליף באופן מיידי את התקן ESG (ר"ת Barracuda Email Security Gateway Appliance). ההחלפה נדרשת בלא קשר לרמת גרסת התיקון (ההטלאה). אם לא החלפתם.ן את המכשיר שלכם.ן לאחר קבלת הודעה בממשק המשתמש – צרו קשר עם התמיכה עכשיו". מומחי אבטחה ציינו כי כמה מערכות IT ארגוניות נפרצו באחרונה על ידי גורמי איום שניצלו את הפגיעות. זו נמצאת במודול לבדיקת קבצים מצורפים לדוא"ל. הבעיה התגלתה ב-19 במאי השנה, והחברה תיקנה אותה ושחררה שני תיקוני אבטחה ב-20 וב-21 במאי. החולשה נוצלה כבר מאוקטובר 2022 לדברי המומחים, "לחולשה שנחשפה ונוצלה על ידי האקרים, עלולה להיות השפעה משמעותית, כיוון שהתקני האבטחה של ברקודה נמצאים בשימוש של מאות אלפי ארגונים ברחבי העולם, כולל כאלה בעלי פרופיל עסקי ותקשורתי גבוה". כמה מהם העריכו לפי הממצאים שהם גילו בחקירותיהם, כי החולשה נוצלה כבר מאוקטובר 2022. בברקודה אישרו נתון זה. על פי הודעת החברה, "הפגיעות אינה משפיעה על מוצרינו האחרים, לרבות שירותי אבטחת הדוא"ל שלנו המסופקים במתכונת SaaS". בועז דולב, מנכ"ל קלירסקיי. צילום: ניב קנטור בראיון לאנשים ומחשבים אמר בועז דולב, מייסד ומנכ"ל קלירסקיי (ClearSky) הישראלית, כי "מדובר באירוע סייבר מתמשך, אשר החל ככל הנראה, כבר ב-2022. המשמעות היא שלתוקף – ככל הנראה רוסים – הייתה גישה למערכות דואר של אלפי חברות, העושות שימוש במערכות ההגנה של ברקודה. אנחנו מעריכים שהבדיקה הפורנזית, אותה ערכה מנדיאנט (Mandiant) מבית גוגל (Google) – הביאה להבנה שהפריצה למערכת ברקודה לא ניתנת לתיקון בטלאי ולהחלטה חסרת התקדים להחליף את החומרה של מערכות אלו". מומחי האבטחה ציינו כי ההאקרים ניצלו את החולשה על מנת להחדיר שלוש משפחות של נוזקות: Saltwater, Seaspy ו-SeaSide. לברקודה אלפי לקוחות בעולם, ביניהם גם מ-500 החברות המובילות בארצות הברית כמו קוקה קולה (Coca Cola) ויבמ (IBM). מוצרי החברה מופצים ונמכרים גם בישראל.

שם חברת האם: לייטריקס (Lightricks). היכן ממוקם המטה שלה? בירושלים. מהו תחום פעילותה? מחקר ופיתוח, ייצור אפליקציות, שיווק ומכירות. מהו שם מרכז הפיתוח? לייטריקס. באיזו שנה החלה הפעילות? החברה הוקמה בשנת 2013. היכן ממוקם המו"פ בארץ והאם יש שלוחות נוספות בישראל או בחו"ל? מרכז הפיתוח והמחקר המרכזי בישראל ממוקם בירושלים. לחברה מרכזים נוספים בישראל: בבאר שבע ובמת"ם חיפה. בנוסף לחברה סניפים בלונדון ובארצות הברית, בלונדון ובשיקגו (בהתאמה).  כמה עובדים היא מעסיקה? כ-650 עובדים. האם מגייסים בחברה? כמה משרות פתוחות ובאיזה מקצועות? לייטריקס מגייסת למגוון משרות בשלל תחומים שונים של מחקר, פיתוח, שיווק ומכירות, עיצוב, וכדומה. מה פרופיל ההשכלה שצריך להיות למועמדים? מדעי המחשב ועיצוב.  ד"ר זאב פרבמן, מנכ"ל ומייסד משותף, לייטריקס. צילום: יח"צ מי מנהל את מרכז הפיתוח? ד"ר זאב פרבמן. מה הוותק שלו בתפקידו? מהקמת החברה ב-2013. מהם התפקידים הקודמים שאותם הוא ביצע? בעברו שימש בתפקידים הבאים: דוקטורנט וחוקר באוניברסיטה העברית; חבר בצוות המחקר של מיקרוסופט; וכן חבר בצוות המחקר של אדובי. מי הם חברי צוות המוביל של המרכז? המייסדים: ד"ר זאב פרבמן, מנכ"ל ו-מייסד משותף; ירון אינגר, סמנכ"ל הטכנולוגיות ו-מייסד משותף; ניר פוצ'טר, סמנכ"ל השיווק ו-מייסד משותף; וכן עמית גולדשטיין, סמנכ"ל הכספים ו-מייסד משותף. דמויות מפתח נוספות בחברה הן: שאול מרידור, ה-CFO; אופיר ביבי, ה-VP Research; ונועה רוזנברג-סגלוביץ', General Counsel. במה מרכז הפיתוח עוסק? לייטריקס היא חברת סטארט-אפ ישראלית, שהוקמה בשנת 2013 על-ידי ד"ר זאב פרבמן, ניר פוצ'טר, עמית גולדשטיין, ירון אינגר ואיתי צידון. לחברה כ-650 עובדים, רובם בישראל, ויש לה מרכזי מו"פ בירושלים, לונדון, חיפה ובאר שבע. עד היום פיתחה החברה 11 אפליקציות, שמנגישות עריכה מתקדמת של תמונות ו-וידיאו לכל אחד – החל מחובבנים ועד מקצוענים – בין אם לצרכים אמנותיים, לפעילות ברשתות חברתיות או לקידום עסקים קטנים. החברה גם מפתחת כלי מונטיזציה עבור יוצרי תוכן וכלי AI המסייעים למשתמשים בכל תהליך היצירה שלהם. האם יש בחברה שילוב עובדים ממגדרים שונים? (מגזר ערבי, חרדי, נשים) גיוון והכלה הם בליבת התרבות הארגונית של לייטריקס, מעצם היותה חברה חריגה בנוף ההיי-טק הישראלי בשל מיקומה הגיאוגרפי. פריסת הסניפים בישראל (ירושלים, חיפה וב"ש) מאפשרת ללייטריקס לקלוט עובדים.ות ממגוון מקומות בארץ, מרקעים ומגזרים שונים ולכל אחד.ת העדפות וצרכים שונים. לכן החברה משקיעה משאבים רבים על מנת ליצור תרבות שתעודד גם גיוס מאוכלוסיות מגוונות ותסייע בשימור והכלה של עובדים.ות אלו. היכן מוטמעים מוצרי הפיתוח של החברה? האפליקציות הפופולריות של לייטריקס פעילות כיום במובייל על מערכות הפעלה iOS ואנדנרואיד. כיום החברה פועלת להתאמת הכלים הללו גם ל-WEB. כיצד פעילות החברה מייצרת אימפקט בישראל ובעולם? לייטריקס היא חלוצה ביצירת טכנולוגיה חדשנית המגשרת על הפער בין הדמיון ליצירת תוכן. כיום ללייטריקס מעל 680 מיליון הורדות ברחבי העולם ומעל 30 מיליון משתמשים חודשיים. לייטריקס הייתה החברה הראשונה שהחלה לעבוד עם מודל ה-Subscription בחנויות האפליקציות. לייטריקס חברה לאפל (Apple) ליצירת מודל מוניטיזציה זה וכיום המודל משמש את כלל חברות ה-B2C ו-B2B. מה החזון של החברה לרגל 75 שנים למדינת ישראל? "כשהקמנו את לייטריקס, הבנו שאין צורך להתמקם בתל אביב כדי להצליח בהפצה ובשיווק. אנו מאמינים שיש הרבה דברים מיוחדים בירושלים, כמו אווירת הפסטורליות והביתיות, שמאוד תואמת לערכים שלנו כחברה. מעבר לכך, פיתוח ההיי-טק מחוץ לתל אביב הינו חשוב ביותר, על מנת להרחיב את מעגל העובדים ולחזק על ידי כך את הכלכלה בישראל. ב-לייטריקס אנחנו מאמינים שהנוכחות בפריפריה ומחוץ למרכז ההיי-טק הישראלי בתל אביב מייצרת, מעבר לשליחות, אפשרויות תעסוקה למגוון אנשים. לכן, גם את מרכזי המחקר ופיתוח הנוספים שהקמנו בישראל, הקמנו בחיפה ובבאר שבע. בצורה זו, אנו פונים למגוון רחב יותר של מועמדים, ומאפשרים לעובדים יצירתיים שגרים באזורים כמו מודיעין, אזור הבקעה וכדומה, להשתלב בתעשייה שמובילה את כלכלת ישראל".  לאתר החברה – לחצו כאן.

ייתכן ש-מטא תהיה החברה הבאה שתוסיף צ'אט AI לרשתות שלה, אם להסתמך על המדליף אלסנדרו פאלוצי, שפרסם ב-טוויטר את מה שנראה כמו מסך מבוא לתכונת צ'אט AI חדשה באינסטגרם. לפי המסך, המשתמשים יוכלו לקבל תשובות לשאלות ועצות, לבחור ישות מועדפת מתוך 30 ישויות של בינה מלאכותית וגם להיעזר בצ'אט כדי לכתוב הודעות.   #Instagram is working on bringing AI Agents (Bots ????) to your chats for a more fun and engaging experience ???? ℹ️ AI Agents will be able to answer questions and give advice. You'll be able to choose from 30 different personalities. pic.twitter.com/4eWLBbvs8w — Alessandro Paluzzi (@alex193a) June 5, 2023 מטא אמנם לא הכריזה רשמית על התכונה, אבל המנכ"ל, מארק צוקרברג, כבר הצהיר בעבר על שאיפות החברה בבינה מלאכותית ואמר, כי "מטא מפתחת פרסונות בינה מלאכותית שיכולות לעזור לאנשים במגוון דרכים", ושהחברה בוחנת כיצד להנגיש בוטים כאלה באמצעות שיחות טקסט "כמו צ'אט בוואטסאפ ובמסנג'ר".

אתגר טיקטוק (TikTok), שגרם לגניבת מכוניות מואצת ושהחל לפני כשנה, ממשיך לחולל תגובות נלוות. הבשורה האחרונה בעקבות הפרשה היא שהעיר ניו יורק תובעת את יצרניות כלי הרכב יונדאי מוטור וחברת הבת שלה, קיה מוטורס, על רקע גניבות כלי הרכב שצמחו עקב פרסום השיטה לביצוען, שהפך לנפוץ בטיקטוק ובפלטפורמות אחרות של מדיה חברתית, כך לפי דיווח של הוול סטריט ג'ורנל. אתגר גניבת הכלי הרכב "כיכב" במדיה החברתית, תפס תאוצה ועודד משתמשים לגנוב מכוניות באמצעות כבל USB. האתגר החל באמצע 2022, לאחר שמשתמש בעל הכינוי Kia Boyz פרסם סרטון בטיקטוק בו הראה כיצד לעקוף את מערכות האבטחה של דגמי יונדאי וקיה מסוימים באמצעות כבל ה-USB. הסרטון הפך במהירות לוויראלי, ועד מהרה היו דיווחים על אנשים שגנבו מכוניות באותה שיטה. האתגר הוביל לעלייה בגניבות מכוניות, במיוחד של דגמי יונדאי וקיה, כשבחלק מהמקרים הגניבות גרמו לתאונות ואף להרוגים. המינהל הלאומי לבטיחות בדרכים של ארה"ב, ה-NHTSA, פרסם אפילו הודעת בטיחות לגבי האתגר, ויונדאי וקיה הוציאו עדכוני תוכנה כדי לטפל בפגיעות האבטחה, אבל הן עדיין סופגות ריקושטים מהפרשה. בנוסף, ככל הנראה, יותר מכוניות שלהן נגנבות בינתיים בגלל חשיפת כשל האבטחה בהן. היוותה פלטפורמה להפצת השיטה לגניבת המכוניות. טיקטוק. צילום: BigStock האתגר שגורר עוד ועוד תביעות וקנסות בחודש שעבר דיווחנו כי יצרניות הרכב חתמו על הסכם פשרה לצורך סיומה של תביעה ייצוגית שהוגשה נגדן על ידי קבוצת בעלי מכוניות שלהן, והתפשרו על תשלום פיצוי לתובעים בשווי של עד 200 מיליון דולר, בגין בעיית האבטחה שאפשרה את גניבת המכוניות. כעת מסתבר, כאמור, שבתביעה נוספת וחדשה שהוגשה באחרונה נגד החברות, טוען משרד התובע הכללי של המחוז הדרומי של ניו יורק כי יצרניות הרכב אשמות ברשלנות משום שלא כללו במכוניותיהן אמצעים נגד גניבה, שהיו מקשים בהרבה על גניבת הרכבים ומונעים את שאירע. הגניבות, כך לטענת התביעה, היו קלות לביצוע משום שברוב המכוניות של החברות אשר יוצרו בשנים 2015-2019 לא הותקנו אימובילייזרים אלקטרוניים המונעים מגנבים לפרוץ ולהצליח להניע את המכוניות. מדובר באמצעים שהתקנתם הייתה כבר על תקן ברירת מחדל בכלי רכב רבים באותן שנים. לפי מה שצוין בתביעה, למכוניות יונדאי וקיה רשמו "הצלחה" בדמות 19.3% מכלל גניבות המכוניות שדווחו עד כה השנה בניו יורק. מהעירייה נמסר כי בארבעת החודשים הראשונים של 2023 דווח על 977 רכבי יונדאי וקיה שנגנבו – נתון המסמן עלייה של כ-660% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. התביעה הניו יורקית והתביעה הייצוגית שעליהן דיווחנו, אינן היחידות שהחברות ספגו. קדמו להן תביעות שהוגשו בקליפורניה, קליבלנד, מילווקי ובתחומי שיפוט אחרים בארה"ב, שהוגשו מטעם המחוזות נגד יצרניות כלי הרכב מאותה סיבה בדיוק.

בוקינג.קום (Booking.com), החברה שמאחורי אתר התיירות הפופולרי, הציגה היום (ה') – יום הגאווה 2023 – את המחקר המקיף ביותר שנערך עד כה בנושא תיירות של הקהילה הגאה. המחקר שהציגה החברה מדגים התקדמות עקבית בכמה תחומים, אך לצידה גם נסיגה מסוימת שנרשמה בכל הקשור לחוויית התיירות של הקהילה. למרות שבענף התיירות גוברת ההכרה במגוון ובהיקף החוויות של תיירות ותיירים מהקהילה הגאה, רבים מהם עדיין ממשיכים להתמודד עם אתגרים משמעותיים כשהיבט הבטיחות האישית חוזר לקבל מקום מרכזי: 78% מהתיירות ומהתיירים הישראליים מהקהילה הגאה העידו שהם חייבים לקחת בחשבון את תחושות הביטחון והרווחה הנפשית שלהם כשהם בוחרים יעד לנסיעה – עלייה משמעותית לעומת 50% בשנה שעברה. העלייה הזו קיימת גם אצל מי שהזדהו בסקר הגלובלי כאינטרסקס (90%), ג'נדרפלואיד (90%), נשים טרנסיות (89%) וגברים טרנסים (87%). המחקר המקיף נערך בקרב 11,555 תיירים ותיירות מהקהילה הגאה מ-27 מדינות וטריטוריות מרחבי העולם, והוא מצביע על כך שגופי תקשורת העוסקים בתיירות, ספורט, לייף סטייל, רכילות, סלבס ומוזיקה, התמקדו גם בחקיקה ובהשקפות מפלות והפכו אותן לנושאים מרכזיים, שמשפיעים גם על השיקולים בתכנון חופשה. 62% מהנשאלים הישראלים הודו שלמחלוקות בחדשות סביב נושאים כמו יחס, אפליה ואלימות כלפי אנשים שמזדהים כלהט"ב, הייתה השפעה גדולה על בחירת יעד הנסיעות שלהם. מהפכה בנסיגה המציאות הזו היא למעשה נסיגה לאחור והיא באה לידי ביטוי בכך שהביטחון האישי הפך לנושא בולט יותר בקרב הקהילה הגאה, בהקשר של תכנון נסיעות וטיולים, ובמיוחד בקרב טרנסג'נדריות וטרנסג'נדרים.  ברחבי העולם יש עדיין 64 מדינות שבהן מערכות יחסים חד-מיניות הן בניגוד לחוק – כולל 11 מדינות שבהן קיים עונש מוות בשל כך. יעדים כאלה לא באים בחשבון עבור רוב התיירות והתיירים מהקהילה הגאה, למרות שבחלקם מתקיימים אירועים בינלאומיים גדולים. כמעט שני שליש (61%) מהנשאלים הישראלים העידו שיש יעדים שהם לחלוטין מחוץ לתחום עבורם. הנתון הזה עולה ל-74% בקרב תיירים ותיירות מהקהילה הטרנסית ברחבי העולם, שעל פי הדיווחים מתמודדת עם שיעור גבוה יותר, באופן לא פרופורציונלי, של אפליה ואלימות גלובליים. גם אחרי הזמנת הנסיעה, התיירות והתיירים הגאים הישראלים נשארים ערניים – 49% מהם ביטלו נסיעה במהלך השנה האחרונה, אחרי שגילו כי ביעד אין תמיכה במי שמזדהים כלהט"ב. פעילות גאה בבריטניה. צילום: בוקינג.קום אפליה היא עדיין מקור עיקרי לדאגה בכל הקשור לחוויית התיירות בכללותה ו-69% המשיבות והמשיבים הישראלים העידו שחוו אפליה במהלך נסיעה. עבור הקהילה הטרנסית, לחוויית התיירות יכולות להתלוות בעיות נוספות, כמו מקרים שבהם אין התאמה בין הזהות המגדרית, השם או המראה לבין מה שמופיע בדרכון. 65% מהנשאלים הישראלים הודו שהזהות הלהט"בית השפיעה על המראה שלהם במהלך טיול או חופשה, למשל בבחירת הלבוש והאיפור. חופשות וטיולים יכולים לתת תחושה של חופש וביטוי עצמי, אבל רבים מקהילת הלהט"ב לא יכולים לחוות את התחושה הזו באופן מלא. רבע מהנשאלים הישראלים העידו כי חשו צורך לשנות את ההתנהגות שלהם כדי להימנע משיפוטיות או מאינטראקציות מביכות עם אנשים אחרים (עלייה מ-16% בשנת 2022), בעוד שכשליש (31%) מהמשיבים הישראלים הרגישו שהם צריכים לשנות את המראה שלהם כדי להימנע מחוויות כאלה (עלייה מ-14% בשנת 2022). הנושא הזה משפיע בעיקר על הדור הצעיר יותר – 29% מהתיירות ומהתיירים הישראליים הגאים בדור ה-Z מרגישים צורך לשנות את ההתנהגות שלהם, ו-34% מרגישים צורך לשנות את המראה החיצוני. גם בנסיעה ליעדים שתיירים גאים מרגישים שיש בהם מספיק חוקים המגינים על הזכויות שלהם, רבים עדיין מרגישים חוסר נוחות במהלך שלבים שונים של הטיול – והתחושה הזו מתגברת במקרים מסוימים כשמדובר במדינות שבהן אין חקיקה מספקת בנושא.  הופכים את ההתנהלות הזהירה לתחושת ביטחון בעוד שדאגה לביטחון האישי היא שיקול מכריע בבחירת היעד עבור ישראלים גאים לא מעטים (27%), יש עוד סיבות לנסוע ולטייל, וגם להן יש חשיבות גדולה. נופים וטבע (37%), אוכל מקומי טעים (33%) וחופים מצוינים(32%) היוו גם הם גורמים חשובים בהחלטה לגבי היעד לגבי הנשאלים הישראלים. למרות הסיפורים שבכותרות והאתגרים המתמשכים ביעדים רבים, 65% מהמשיבים הישראלים מרגישים שהחוויה שלהם כלהט"בים דווקא תורמת לתחושת הביטחון כתיירים (עלייה מ-53% בשנת 2022). מעודד לגלות שבכל הקשור לחוויות בחופשה, 75% מהתיירים הישראליים הגאים מרגישים ביטחון להשתתף בכל פעילות שירצו. רוב התיירות והתיירים מהקהילה הישראלית (כ-61%) העידו שיש סיכוי גדול יותר שיחפשו אטרקציות ופעילויות שמותאמות למי שמזדהים כלהט"ב. למשל, ב-בוקינג.קום יש מגוון "פעילויות גאות" שזמינות לתיירות ולתיירים מרחבי העולם – החל מסיורי הליכה מודרכים ברחובות התוססים של רובע המארה בפריז או בשכונות אסאקוסה ושינג'וקו ני-צ'ומה בטוקיו, ועד לסיור בניו יורק שמראה איך הקהילה הגאה עזרה להפוך את שכונת צ'לסי לאזור העירוני המשגשג שהוא היום.  חוויות תיירות חיוביות הופכות לנפוצות יותר ויותר, ואין ספק שהן מגדילות את תחושת הביטחון בקרב חברות וחברי הקהילה הגאה. שיעור עצום של 86% מהתיירות ומהתיירים הגאים הישראלים מספרים שחוו אינטראקציה חיובית כלשהי, במיוחד במקומות האירוח שבהם שהו: 33% אמרו שקיבלו יחס ידידותי ומידע מועיל בהתכתבות עם מקום האירוח לפני ההגעה (עלייה מ-19% בשנת 2022); ואילו 39% העידו שקיבלו רושם ראשוני נהדר כשהגיעו למקום האירוח, למשל כי הצוות היה ידידותי או כי הגישו להם משקה בקבלת הפנים (עלייה מ-21% בשנת 2022). לענף התיירות יש חלק משמעותי בשינוי היחס והגישה. 68% מהתיירים הישראליים הגאים מרגישים יותר בנוח לנסוע ולטייל, בזכות הגישה המכילה והסובלנית שהולכת ומתחזקת בענף. 71% מהם נהנים מעצם החוויה של הזמנת הנסיעה. ועדיין, המחקר מראה שיש עוד הרבה מה לעשות כדי לתת מענה לקהילה הגאה. אמנם מקובל לתת ייעוץ ומידע כללי על האזור במהלך הצ'ק-אין (כ-27% מהנשאלים הישראלים היו שמחים לקבל מידע שכזה), אבל זה נפוץ פחות לייעץ בנושאים ספציפיים לקהילה. כ-31% מהנשאלים הישראליים היו רוצים לקבל מידע על מצבה של הקהילה הגאה באזור, בנושאים כמו חוקים מקומיים, רגישויות דתיות וטיפים לגבי מקומות שאליהם אפשר ללכת ולהרגיש בטוחים. אלסנדרו קאלארי, מנהל אזור בוקינג.קום. צילום: בוקינג.קום תוכנית Travel Proud מאז שהושקה ב-2021, תוכנית Travel Proud של בוקינג.קום מספקת הכשרה בחינם בנושאי הכללה וסובלנות לצוותים במקומות אירוח, כדי לעזור להם להבין טוב יותר את האתגרים הספציפיים שאיתם מתמודדת הקהילה הגאה, ולקבל כלים שבעזרתם יוכלו לגרום לכל האורחות והאורחים להרגיש רצויים, ולא משנה מאיפה הם מגיעים, את מי הם אוהבים או איך הם מזדהים. נכון לעכשיו, תוכנית ההכשרה זמינה באנגלית ובמספר שפות נוספות. כיום, יש ב-בוקינג יותר מ-24,000 מקומות אירוח מרחבי העולם – ביותר מ-7,030 ערים ב-118 מדינות וטריטוריות – שהם 'Proud Certified', אחרי שעברו הכשרה וקיבלו את תווית Travel Proud. "אנחנו ב-בוקינג.קום מאמינים שלכולן ולכולם יש זכות לחוות את העולם בדיוק כמו שהם. למרות שבשנים האחרונות יש התקדמות משמעותית מבחינת נראות, הבנה וקבלה של אנשים מהקהילה הגאה, ענף התיירות צריך לשאוף להיות מקור השראה שיוביל את תחום הסובלנות וההכלה, ולעזור לטפח סביבה שבה כולן וכולם יוכלו לשגשג וליהנות, גם במקומות קרובים לבית וגם בנסיעות ובטיולים בצד השני של העולם", כך אמר אלסנדרו קאלארי, מנהל אזור בוקינג.קום.

שם ותפקיד: מיכל זינגר, מנהלת תוכנה בתחום הביג דטה, בגלאסבוקס (Glassbox). תפקידים קודמים: ניהול צוות דטה ב-spotad ומובילה טכנולוגית ב-leadspace. כמו כן, ניסיון נוסף בתפקידי פיתוח וניהול צוותים. השכלה/שירות צבאי: בצבא שירתתי בתפקיד מדריכת חי"ר – מדריכת נגמ"שים. בוגרת תואר BSc במדעי המחשב. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? כתלמידה אהבתי מתמטיקה ומקצועות ריאליים, לכן מבחינתי לימודי מדעי המחשב היה המשך הגיוני לאהבתי ללימודים הריאליים. לא היה לי רקע טכנולוגי, אבל החלטתי ללמוד מדעי המחשב ולא ידעתי בדיוק למה אני נכנסת. ללא ספק שהתחום הזה הוא מאתגר ומעניין באופן יום יומי, והוא מתאים למי שמחפש לאתגר את עצמו באופן קבוע. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? אני חושבת שבאופן כללי לא הרבה נשים מגיעות לתחום התוכנה. אבל אני לא חושבת שזה בגלל אפליה, אלא הדבר תלוי בנשים עצמן. כל אחת יכולה להגשים ולאתגר את עצמה ולא להיסגר בפני תחומים ריאליים. פגשתי הרבה נשים מוכשרות וחכמות מאוד בלימודים וגם במהלך הקריירה. אכן, נשים שמעוניינות להתקדם ניהולית בתחום צריכות לעבוד קשה כדי למצוא איזון בין הרצון להתקדם והרצון להקים משפחה ולהתמסר לכך, אבל אני לא חושבת שיש הבדל בין גברים לנשים. כפי שגברים שמעוניינים להתקדם עושים ויתורים כך גם נשים שמעוניינות להתקדם עושות ויתורים. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? מראש אני לא מגיעה למקומות שבהן יש אפליה. ברור לי שהדבר קיים, אבל אני מחפשת לעבוד בחברות שבהן בדרך כלל זה לא קיים. היו מקרים בעבר שנתקלתי באנשים צרי אופקים, שאולי העדיפו להעסיק ולקדם גברים על פני נשים, אבל ברוב המקומות שעבדתי לא הרגשתי אפליה. תמיד הרגשתי שמקדמים אותי לפי היכולות האישיות והמקצועיות שלי בלי קשר להיותי אישה. תמיד מצאתי את המקומות שבהם אני יכולה להשפיע ללא אפליה. לדעתי, נשים לא צריכות לוותר על ההגשמה העצמית ולא לפחד לשבור תקרות זכוכית. אני תמיד אוהבת לאתגר את עצמי ולצאת מאזור הנוחות ותמיד הייתי בתפקידים עם פחות נשים, דווקא כדי להראות שאין הבדל בין נשים לגברים.

"אנו משמשים כרגולטור בסייבר למאות מפעלים, המונחים על ידינו ומקבלים היתרי רעלים. אנו מבצעים הנחיה, פיקוח ואכיפה בעולמות הסייבר למפעלים המחזיקים בחומרים מסוכנים, הנדרשים לקבל מאיתנו היתר רעלים. חידוש ההיתר למפעלים שקיבלו רגולציית סייבר, מותנה בהעלאת החוסן בסייבר. מדובר במפעלים  לייצור חומרים מסוכנים, מפעלים מעולם הפרמצבטיקה, מפעלי תעשיית הסמיקונדקטור, מפעלי ייצור מזון ועוד. אנו נמצאים בכל תחום במשק שהגורמים בו עוסקים בחומ"ס (חומרים מסוכנים) ומקבלים היתר רעלים על כך מהמשרד להגנת הסביבה", כך אמר יוסי שביט, ראש יחידת סייבר בתעשייה במשרד להגנת הסביבה. לדבריו, "העולם שלנו שונה מכלל המשק – כי הוא נוגע גם בעולמות ה-OT, וברצפת הייצור ICS – זו הרשת המטפלת בפעילות המפעל מקצה קצה וכוללת מערכת בקרה תעשייתית. רשת ה-IT משמשת כ-וקטור תקיפה לרשת OT, בה נמצאות המערכות המנהלות ומבקרות גם חומרים מסוכנים". שביט, מומחה בעל שם עולמי לתחום, פיתח מתודולוגיות להעלאת החוסן בסייבר של מפעלי חומרים מסוכנים. הוא בעל ניסיון של יותר מ-25 שנים בתחום ומרצה מבוקש בארץ ובחו"ל. "העבודה של אנשי הצוות שלי, הפועלים מירושלים ומבאר-שבע", הסביר שביט, "היא חלק מפעילות המשרד בתחום החירום והסייבר, הנמצאת במסגרת המערך הלאומי לחומרים מסוכנים וחירום במשרד. במסגרת הפעילות להעלאת החוסן במפעלים, בשיתוף התאחדות התעשיינים, מועבר קורס סייבר לתחום, ואני משמש כמרצה במפגשי הקורס, שבסופו נבחנים המשתתפים. בנוסף, במסגרת 'מרכז הגנה ארצי', הפועל בבאר שבע, מפעלים מקבלים דו"חות חוסן לסגירת פערים". לשמוע עליהן מפני מתקפות סייבר. תעשיות החומרים המסוכנים. אילוסטרציה. צילום: ShutterStock למנוע פגיעה באיכות הסביבה כתוצאה מאירוע סייבר  "מבין כלל המשימות המוטלות עלי", ציין שביט, "החשובה ביותר היא לבודד את החומרים המסוכנים ואת רצפת הייצור: אני אחראי לכך שהמפעל לא יחווה אירוע הקשור לפגיעה, או הפצה שגויה של אותם חומרים מסוכנים – בגלל אירוע סייבר. מנדט הפעילות שלי נובע מהאחריות על שלום ובריאות הציבור, וכן על הגנת הסביבה, כמו למשל לוודא שמי תהום מזוהמים לא יחלחלו ולא יגיעו לנחלים. כיוון שה-IT מהווה וקטור תקיפה, עלי לטפל בכל היבטי החיבור מרחוק באופן מאובטח, ניהול ההרשאות והפרדת הרשתות". שביט הסביר כי "בבואנו למפעל, אנו דורשים ממנו לערוך שורת פעולות, לטובת הגנת ובידוד החומרים המסוכנים. כשהמפעל מקיים את אותן הנחיות, הוא 'סוגר פינות' בעולם ה-IT ומסייע לנו לבנות עבורו מערך הגנה מוכלל, של IT ושל OT. למשל, אם מערכות או מוצרים של ספק חיצוני מתחברים לבקרים – אזי נדרש לבצע זאת בצורה מאובטחת שתמזער את הסיכון לאירוע סייבר עקב התחברות זאת". "מעבר לפעילות הרגולטורית", הוסיף, "אנו עורכים עוד פעילויות למפעלים, כדי לבסס את האמון בינינו ולהפוך אותם לשותפים למשימה. לדוגמה, הכשרות בעולמות הסייבר, הפקת דו"חות העלאת חוסן במפעלים ועוד". "הטמענו בשני המוקדים הארציים שלנו שירות המספק מידע ותובנות לטובת אותו דו"ח המשקף את הפערים", ציין שביט. "רוב הפערים הם בעולם ה-IT, למשל פורטים פתוחים בפרוטוקולים שונים לעולם, זליגת משתמשים וסיסמאות לרשת האפלה, חולשות במערכות אבטחת מידע לרבות חומת אש, הצפנות חלשות בתעודות SSL ועוד. כך מקטינים את משטח החשיפה למול התוקפים, שאוספים מידע בטרם המתקפה, וכך המפעל מקבל תובנה איך הוא נראה בעיני היריבים שלו. לטובת פעילות זו הטמענו את המוצר – RESCANA, המיוצג על ידי נספרו (NessPRO), והפקנו בעזרתו דו"חות לעשרות מפעלים". לדברי שביט, "המערכת מספקת מידע מקיף על משטח התקיפה של המפעל המבוקר ומאפשרת לו לשפר את רמת אבטחת המידע באמצעות מידע עדכני, מדוייק, מאומת – ובלא התרעות שווא. המערכת פותחה במקור לאבטחת שרשרת האספקה. לאחר שהבנו את יכולותיה המצויינות, ערכנו לה התאמות, כך שתספק ערך אמיתי לגופים המבוקרים ותתרום ישירות לשיפור אבטחת המידע של המפעלים". "אנו משתדלים לענות לצורכי ההגנה של המפעלים בעלי חומרים מסוכנים, ולהקטין את משטח החשיפה  למתקפות השונות", סיכם שביט.