הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
23/07/23 17:56
13.58% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
Nearby Share של גוגל, תוכנת שיתוף הקבצים המהיר עם מכשירים סמוכים גם אם הם לא מוכרים, הושקה לפני ימים אחדים באופן רשמי, בגרסת ה-Windows שלה. כעת משתמשי אנדרואיד יכולים לשלוח, ולקבל, קבצים במהירות ובקלות רבה גם למחשבים המבוססים על מערכת ההפעלה של מיקרוסופט.
הגרסה היציבה של Nearby Share for Windows מגיעה לאחר כמה חודשים של מבדקי בטא, ולפי גוגל, נכון ליום ההשקה, התוכנה הורדה בידי 1.7 מיליון משתמשים שהעבירו מעל 50 מיליון קבצים, לאורך תקופה של כשלושה חודשים. רוב הקבצים שהועברו היו, באופן לא מפתיע, תמונות וסרטוני וידיאו.
ברגע האחרון הוסיפה גוגל שתי תכונות חדשות לגרסת ה-Windows של האפליקציה: הראשונה היא שעון שמראה כמה זמן נותר להעברת הקובץ – מה שיכול להיות שימושי במיוחד בעת קבצים גדולים, והשנייה היא אפשרות לראות תמונה מקדימה של קבצים, כדי לוודא שהקובץ המועבר הוא זה הנכון.
את גרסת ה-Windows של Nearby Share ניתן להוריד מכאן. יש צורך ב-Windows 10 ומעלה, ואין תמיכה במחשבים המבוססים על מעבדי ARM. יש צורך בחיבור Bluetooth וב-WiFi.
23/07/23 14:47
9.88% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
הנה משהו שקשה וכואב להודות בו, כולל לכותב שורות אלה – אבל חייבים להגיד את האמת: ישראל היא כבר לא אומת הסטארט-אפ. הממשלה הרסה את המותג הזה במו ידיה וההפיכה המשטרית שלה. אחד החתומים על כך הוא מי שבעברו תרם לא מעט לגידול ולביסוס ההיי-טק הישראלי – שר הכלכלה, ניר ברקת. נכון שהמשבר הכלכלי משפיע על סקטור ההיי-טק בכל העולם, אבל המספרים מראים שההשפעה על האקו-סיסטם בישראל הרבה יותר שלילית – בגלל אותה תוכנית משפטית, שלא לומר הפיכה משטרית.
נתונים מגופי מחקר רבים ושונים, ישראליים ועולמיים, מעידים על כך. בחלקם מדובר בניתוח אובייקטיבי של המספרים ובחלקם האחר – בניתוח תשובות של בכירים בהיי-טק ושל משקיעים. האחרונים שבהם פורסמו היום (א') על ידי ארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל: סקר שערך הארגון בקרב 615 משיבים מחברות סטארט-אפ והיי-טק, ו-119 משקיעים, מראה כי יותר משני שלישים (68%) מחברות ההזנק הישראליות כבר נקטו צעדים אופרטיביים על מנת להציל את עצמן, בעקבות אותן השפעות שליליות – אם זה רישום החברות מחוץ לישראל, הוצאת יתרות המזומנים מהארץ, כולן או חלקן, או פיטורי עובדים. נתון מבאס נוסף הוא שרוב המשיבים צופים שהמצב לא הולך להשתנות בקרוב לטובה.
ארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל שם לעצמו למטרה לקדם את אקו-סיסטם הסטארט-אפים של ישראל אל מול הממשלה וגורמים בחו"ל. כלומר, האינטרס שלו הוא שהנתונים יהיו חיוביים, ובכל זאת – ואולי בעצם בגלל זה – הוא מפרסם את נורת האזהרה הזאת. והוא לא לבד: מחקר שפורסם בשבוע שעבר על ידי פיצ'בוק מראה כי ההשקעות בסטארט-אפים הישראליים צנחו במחצית הראשונה של 2023 ב-74%. זאת, לעומת ירידה של 49% בהשקעות בחברות הזנק באופן גלובלי. כמו כן, מספר העסקאות שהסטארט-אפים סגרו בתקופה זו רשם ירידה של 45%, לעומת 34% ברחבי העולם.
נתון נוסף שפורסם החודש – של ויולה, מקרנות ההון-סיכון המרכזיות בארץ – הוריד את ישראל חמישה מקומות ברשימת היעדים בהשקעות בסטארט-אפים, למקום העשירי. גם מדד אקו-סיסטם הסטארט-אפים הגלובלי של סטארט-אפ בלינק דירג את ישראל – או, יותר נכון, את בירת הסטארט-אפים שלה, תל אביב – במקום העשירי בלבד, לעומת המקום השביעי ב-2020. תל אביב ממוקמת בדירוג זה הרבה אחרי סן פרנסיסקו, ניו יורק ולונדון, שנמצאות בשלושת המקומות הראשונים.
המצב על הפנים – ונתניהו לא מאזין
אלה רק שלוש דוגמאות למצב, שאם להשתמש בסלנג, אפשר לכנות אותו על הפנים. הם מצטרפים לשורה של אזהרות ואמירות מפי בכירי הענף – שחלקן הגדול חזו את הנולד וחלקן האחר פורסמו אחרי שיצאו לאור הנתונים השליליים. מחמי פרס, הבעלים של קרן ההון-סיכון הישראלית הבולטת פיטנגו, ועד עינת גז, מנכ"לית פפאיה גלובל ואחת המשקיעות הבולטות בענף; מאייל ולדמן, מנכ"ל מלאנוקס, ועד ברק עילם, מנכ"ל נייס; ויכול הייתי למנות כאן עוד הרבה מאוד שמות – כולם מנופפים בתמרורי האזהרה.
"מיצג הדומינו" של מחאת עובדי ההיי-טק, שנועד להמחיש את נפילת הענף. צילום: טלי מלמד
נדמה שאיש אינו מאזין לקריאות האזהרה האלה, ובוודאי שלא עושה את הצעדים הנדרשים. לא ראש הממשלה, לא שר האוצר, לא שר הכלכלה, לא שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה, ולא אף אחד אחר. כל הפניות של הבכירים נפלו על אוזניים ערלות. נתניהו, שהוא איש חכם ומבין בכלכלה, רואה את תמרורי האזהרה האלה, מנתח את הנתונים ויש לקוות, ולהעריך, שגם לוקח בחשבון את עתיד ההיי-טק – ומתעלם מכל זה. למה? בגלל משפטו, כי יש פריימריז וכי צריך לרצות את הבייס, שדורש את חקיקת התוכנית המשפטית, ורצוי במלואה. בין אם מטעמים אידיאולוגיים, רצון בנקמה במערכת המשפט או גם וגם, הממשלה מעדיפה להמשיך בחקיקה הדורסנית וההרסנית, גם אם המחיר הכלכלי גבוה. שלא לדבר על הפגיעה בלכידות של צה"ל, הקרע בציבור ושאר ההשלכות הרעות שלה.
לכן, ועקב דאגה כללית לדמוקרטיה, מחאת ההיי-טקיסטים נמצאת ברחובות מההפגנות הראשונות, וההיי-טק אף מהווה, יחד עם אחרים, "חוד החנית של המחאה", כפי שאמרה היום פרופ' קרין נהון, מבכירות החוקרים האקדמיים של ההיי-טק, בראיון לאנשים ומחשבים. לכן, בכירי הענף מוציאים חדשות לבקרים מכתבים וקריאות לממשלה. לכן נשמעה ביום ה' בוועדת המשנה להיי-טק של הכנסת האמירה ש-"התשעה באב של ההיי-טק כבר כאן". ולכן, כ-200 חברות היי-טק קראו היום לעובדיהן לעלות לירושלים ולמחות נגד הכוונות של הממשלה ותוכניותיה, רגע לפני שביטול עילת הסבירות עובר בכנסת סופית.
אפשר לתקן; השאלה היא אם יש פרטנר
המצב עדיין בר תיקון. גם לאחר הירידות, ישראל לא ממוקמת במקום רע מאוד באקו-סיסטם הסטארט-אפים העולמי, עקב נסיקת ההיי-טק הישראלי בימי הקורונה ואחריה, וענף ההיי-טק, ובמיוחד זה של הסטארט-אפים, הוא דינמי. חברות היי-טק שהיו על הקרשים חזרו לצמוח, וכאלה שהיו ברקיע השביעי של הענף והכלכלה צנחו ונכנסו לספרי ההיסטוריה. כך שמדובר במצב רוורסאבילי, ועדיין יש מה לעשות. ההערכות מדברות על כך שאם הממשלה תפסיק את החקיקה, או תבצע אותה בהסכמה (ולא ברור שבמקרה שלה יש עם מי להסכים), ההשקעות יחזרו לכאן, ייתכן שגם החברות החדשות יירשמו שוב בישראל ולא בחו"ל, ומצב הענף ישתפר. אולי זה ייקח כמה שנים, כמו שחלק מהמעריכים אומרים, אבל זה יקרה, ככל הנראה.
השאלה היא האם יש לכך פרטנרים בקרב הח"כים, השרים ובעיקר ראש הממשלה. התשובה היא, למרבה הצער: לא. רצוי שהממשלה תבטל את החקיקה, ורצוי שזה יהיה עוד לפני ההצבעה שצפויה מחר על ביטול עילת הסבירות, אבל גם אם זה יקרה אחר כך – עדיין יש מה להציל, ואפשר להציל. כל מה שצריך הוא רצון טוב, וראיית טובת המדינה על פני השיקול האישי. למרבה הצער, ניסיון העבר מוכיח שאצל נתניהו ושריו זה לא קיים.
23/07/23 16:45
8.64% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
במהלך מלחמת העולם השנייה מונה פיזיקאי הגרעין רוברט אופנהיימר לעבוד על "פרויקט מנהטן" הסודי ביותר. אופנהיימר, מייג'ור ג'נרל לסלי גרובס, מנהל הפרויקט, וצוות המדענים שאיתם בילו שנים בפיתוח ותכנון פצצת האטום הראשונה. ב-6 באוגוסט 1945 עשה חיל האוויר של צבא ארצות הברית שימוש בתוצר עבודתם זה והטיל את הפצצה "ילד קטן" על העיר היפנית הירושימה; שלושה ימים לאחר מכן, הוטלה פצצת אטום נוספת, ושונה, שכונתה "איש שמן", על העיר היפנית נגסאקי. הפצצות גרמו לפציעות שהביאו למותם של כ-200,000 בני אדם ולהרס בל יתואר. כידוע, האקט האמריקני של שיגור המתקפה הגרעינית הראשונה בעולם אמנם עצר את מלחמת העולם השנייה ובעקיפין מיגר את היטלר וצבאו, אך שינה לנצח את מהלך ההיסטוריה.
"אופנהיימר" הוא סרט חדש של הבמאי ויוצר הקולנוע כריסטופר נולאן ("ממנטו") שיוצא לאקרנים ממש השבוע ועוסק בפיזיקאי הגרעין אשר פיתח את פצצת האטום הראשונה. נולאן השתתף בפאנל של פיזיקאים בהנחיית צ'אק טוד, שנערך לאחרונה, ודיבר בו על לקחים מודרניים שהפיק מיצירת סרטו. כחלק מהשיחה התבטא נולאן, 78 שנים לאחר שקבוצת המדענים התאספה באתר טריניטי כדי לפתח את פצצת האטום הראשונה, וחיבר את האירוע המסוים והנורא ההוא לנושא החם של עולם הטכנולוגיה כיום – ה-AI.
נולאן, שביים ואף כתב את "אופנהיימר", הדגיש את הקשיים ביישום רגולציה בסגנון זו המושתת על נשק גרעיני – על הבינה המלאכותית. הוא הזהיר שהאו"ם הפך לכוח "מצומצם מאוד" בכל הנוגע ביכולתו לפקח על התחום החדשני והמשבש. לדבריו, קיימות "הקבלות חזקות מאוד" בין הפיזיקאי הנודע אופנהיימר ומומחי הבינה המלאכותית של ימינו, שקראו לרסן את הפיתוח של הטכנולוגיה, אך ממשיכים בעבודתם עליה. "בסופו של דבר ה-AI תהיה אחראית על הנשק הגרעיני"
נולאן אמר גם כי "כשאני מדבר עם החוקרים המובילים בתחום ה-AI רגע, למשל, הם ממש מתייחסים לזה – ממש לעכשיו – כ'רגע האופנהיימר' שלהם. הם מסתכלים אל ההיסטוריה ותוהים 'מהי האחריות של מדענים המפתחים טכנולוגיות חדשות שעלולות להיות להן השלכות לא מכוונות?'"
עוד טען נולאן כי מפתחים הפועלים להפיכת הבינה המלאכותית לחזקה יותר, מתמודדים עם הרבה מאותן שאלות מוסריות כמו אלו ש"אבי פצצת האטום" עסק בהן.
נולאן הוסיף ואמר שהיחסים ההולכים ומתהדקים בין הבינה המלאכותית לכלי הנשק בעולם כיום חושפים את הצורך באחריות תאגידית. לדבריו, המחשבה על אנשים שמייצרים או משתמשים בטכנולוגיה מבלי להבין באמת את ההשלכות שלה היא "מפחידה… כי כשמערכות AI נכנסות לתשתית ההגנה, בסופו של דבר הן יהיו אחראיות על הנשק הגרעיני".
בשיחה המשיך ואמר הבמאי המפורסם כי הוא מקווה שאנשים שיצפו ב"אופנהיימר" יהיו מודעים יותר לסכנות הניצבות בפני האנושות כיום ו"ישארו אחרי הסרט עם כמה שאלות מדאיגות, בנוגע לכמה בעיות מטרידות".
23/07/23 17:33
8.64% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
המשימה הראשונה שנטל על עצמו ויקטור מלכה, סמנכ"ל מערכות המידע של סלקום, כאשר נכנס לתפקידו לפני כשנתיים הייתה לא שגרתית למנמ"ר ממוצע, ובוודאי שלא למנמ"ר שזה עתה החל תפקיד חדש: הוא החליט לפתח באופן עצמאי מערכת CRM חדשה לחברה, ולהחליף אותה במערכת סיילפורס, ששירתה אותה כמה שנים.
הסיבה העיקרית להחלטתו של מלכה הייתה שהוא הגיע למסקנה שמערכת עצמאית שסלקום תפתח תחסוך לה עשרות מיליוני שקלים בשנה של תשלום עבור המערכת הקיימת, שלא ענתה על צרכי החברה.
בראיון לאנשים ומחשבים הוא מספר בגילוי לב על ההחלטה, ההתלבטויות והסיכון העצום שנטל על עצמו ועל סלקום, ויש לו טיפ חשוב לחבריו המנמ"רים: אל תהססו לבחון אפשרויות של החלפת מערכות קיימות ופיתוח עצמי, אם זה ישרת את ליבת העסקים של הארגון. או, במילים אחרות, אם ניתן לפרש את דבריו: אל תחששו לשחוט פרות קדושות, שהן לפעמים "פרות" של מזומנים שיוצאים מהחברה ושניתן לחסוך אותם.
מלכה נכנס לתפקידו במרץ 2020 במקום שלומי כהן, המנמ"ר הקודם. בטרם מונה לתפקיד הנוכחי, הוא שימש כיועץ תקשורת אקטיבית בסלקום. לפני כן הוא כיהן בתפקידים שונים בבזק, כאשר תפקידו האחרון שם היה ראש מערכות מידע בחטיבת הטכנולוגיה של הקבוצה.
מה היה האתגר המרכזי שהצבת לעצמך עם כניסתך לתפקיד? "האתגר המרכזי היה הקמת מערכת CRM אחת, שתדע לטפל בכל הלקוחות של החברות שנמצאות בקבוצה: נטוויז'ן, גולן טלקום, דינמיקה סלולר וכמובן, סלקום עצמה. יש כאן ריבוי ממשקים, שנמצאים במערכות שונות.
לאחר בדיקות שערכתי הבנתי שהמערכת הקיימת לא עונה על הצרכים של החברה ושהעלויות שסלקום שילמה היו גבוהות מאוד. לכן, החלטתי לפתח מערכת עצמאית משלנו, שתיתן לנו את הגמישות התפעולית והניהולית המקסימלית, תשפר באופן משמעותי את השירות, תייעל את החברה ותחסוך הרבה מאוד מיליוני שקלים בשנה".
אבי גבאי, לשעבר מנכ"ל סלקום. צילום: כפיר סיון
ההחלטה להחליף מערכת שכבר הושקעו בה כל כך הרבה כספים מן הסתם לא מתקבלת בקלות…
"זה נכון. בשלב הראשון הלכתי למנכ"ל דאז, אבי גבאי, ושיקפתי לו את העלויות. הוא הבין, אבל היה די סקפטי אם ההנהלה תאשר. 'יזרקו אותך מכל המדרגות', הוא אמר לי. לא ויתרתי, הייתי חדור מטרה, מה גם שיש לי ניסיון ואמרתי לגבאי: 'תן לי לשכנע אותם'".
איך עשית זאת? "באתי עם מספרים, שהראו להם כמה כסף החברה הולכת לשלם על המערכת הקיימת בחמש שנים הבאות, והצגתי להם את התוכנית שלי, שהעלות שלה היא 20%, חמישית מזה. כמובן שהם שאלו שאלות, זה נראה בעיניהם רעיון מטורף. הם חזרו ושאלו אותי האם אני מבין לעומק את המשמעות של המהלך ואת הסיכון שאני נוטל. השבתי בחיוב. פירטתי את התוכנית ואמרתי להם שנעבוד עם שותף שיכשיר את האנשים שלנו על מנת שיוכלו לתחזק לבד את המערכת – מה שלא היה עם הספק הקיים".
הם השתכנעו? "הם נתנו לי אור ירוק, לא לפני שאמרו לי: 'אתה מטורף, אבל לך על זה'".
ועדיין, המערכת שהחלפת היא בינלאומית ו-ותיקה. כיצד חשבת שאתה, ויקטור, יכול לעשות את מה שסיילספורס לא יודעת?
"זאת שאלה מצוינת, ומן הסתם גם חברי ההנהלה שאלו אותה. השבתי להם בפשטות: הם למדו את התהליכים של החברה, ואז אפיינו ופיתחו את המערכת. אנחנו יכולים לבצע את תהליך האפיון והפיתוח לא פחות טוב מהם. אנשי השירות, השיווק ומערכות מידע שלנו – כולם מבינים בתהליכים יותר טוב מכל חברה אחרת מחוץ לסלקום".
איך זה נעשה?
"גייסתי צוות מפתחים מאמדוקס, שהתלהבו מהרעיון לשתף פעולה איתנו. הקמנו שבעה צוותים, כאשר הניהול היה כולו היה שלנו. אנשי אמדוקס עזרו גם בתשתיות ובדברים אחרים שהיה צריך. זה היה ממש כמו מפעל ייצור. בכל בוקר קיימתי ישיבת צוותים, שאף אחד לא יכול היה להשתחרר ממנה. צלחנו גם את האתגר של לעבוד מרחוק בקורונה. לחצתי הרבה על האנשים, אבל הם התחברו לזה, כי הם הבינו שביחד אנחנו עושים דבר ענק".
עמדתם בלוח הזמנים?
"סיימנו שבועיים לפני. באותו השבוע שלחנו הודעה לכל חברי ההנהלה שבשעה מסוימת אנחנו מורידים את המערכת הקיימת ומעלים את החדשה. ההלם היה טוטאלי…".
איך הרגשת? "ברור שהייתי לחוץ. זה קריטי והכול על הראש שלי. אבל כפי שצפיתי, עלינו לאוויר, ולמחרת בבוקר כל המוקדים עבדו כרגיל. גם החלק של ההטמעה היה זעיר, כי בסופו של דבר, עבדנו עם המשתמשים, ולכן לא היה הרבה מה להדריך. היו לא מעט אתגרים בדרך, אבל ידענו להתגבר על הכול ולחתור לתוצאה הסופית".
דניאל ספיר, המנכ"ל הנוכחי של סלקום. צילום: סיון פרג'
עד כמה ההנהלה הייתה מעורבת?
"היא הייתה מעורבת – גם המנכ"ל הקודם, אבי גבאי, וגם זה הנוכחי, דניאל ספיר. הם הבינו מהר מאוד כמה כסף חסכנו לחברה בכל חודש, ולא הבינו איך המשכנו עם המערכת הקיימת במשך כל השנים הללו".
מה הייתה תגובת סיילפורס?
"הם הופתעו וניסו לשכנע אותנו להישאר עם המערכת הקיימת. אמרתי להם שאם הם מוכנים לרדת לחצי מהסכום ששילמנו – אנחנו מוכנים להמשיך. כמובן שזה לא היה אפשרי מבחינתם".
כמה כסף חסכתם לארגון?
"להערכתי, כ-70 מיליון שקלים במצטבר".
מעבר לחיסכון הכספי, הפרויקט נמדד בתרומה שלו לליבת העסקים של החברה, לרבות רמת השירות. מה אתה יכול לומר על זה?
"אנחנו משרתים כארבעה מיליון לקוחות. תלונות תמיד יהיו, ומן הסתם גם תקלות, אבל אלה דברים שלא תלויים בך. בסקר שערך משרד התקשורת, סלקום דורגה במקום הראשון בנושא השירות, ובמשך כמה שנים זה לא היה המצב. כמובן שיש סיבות נוספות לדירוג היפה שקיבלנו, אבל ללא ספק, למערכת ה-CRM שפיתחנו לבד יש חלק בזה".
מה המסר שלך למנמ"רים בעקבות פרויקט זה?
"הצגנו פה תפיסה, שאולי לא מקובלת כל כך אצל מנמ"רים ומנמ"ריות, שדוגלת בפיתוח עצמי. אני אומר: לא לפחד, לדעת לקחת סיכונים ולעשות את זה, לפתח לבד. שלא יובן לא נכון – זה לא קל, אבל משתלם".
23/07/23 10:47
6.17% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
ההיי-טק עולה לירושלים במחאה כנגד המהפכה המשפטית: יותר מ-200 חברות טק מקומיות וקרנות ההון סיכון, המעסיקות אלפי עובדים, הודיעו כי ישתתפו היום (א') באירועי המחאה נגד המהפיכה משטרית-משפטית. עובדי החברות יוכלו להשתתף באירועי המחאה ברחבי הארץ, חלקן יסגרו לחלוטין את פעילותן, חלקן יאפשרו יום חופש מלא על חשבונן, וחלקן – יום חופש חלקי.
חברות ההיי-טק וקרנות ההון סיכון יוציאו יותר מ-100 אוטובוסים היום מרחבי הארץ להפגנה הגדולה המתוכננת מול הכנסת.
"הקטר של המשק לא יעצור". שלט מאירועי מחאת ההיי-טקיסטים בירושלים. צילום: יניב הלפרין
"הגענו למאני טיים"
ממחאת ההיי-טק נמסר: "הגענו למאני טיים של המאבק על פניה של מדינת ישראל, ואי אפשר לעמוד מנגד ולא לעשות דבר. לא נשתוק בזמן שממשלת ישראל מחרבת את ההיי-טק ואת כלכלת ישראל, ונילחם בכל כוחותינו על הדמוקרטיה. אנחנו קוראים לכל המגזרים בחברה הישראלית לגלות מנהיגות ולהצטרף אלינו, במאמץ למניעת השבר בעם וליצירת הסכמה רחבה שתאחה את הקרעים".
בין החברות שהודיעו כי ישתתפו מחר במחאה: וויז, וויקס, מאנדיי, פאפאיה גלובל, למונייד, רדיס, CHEQ, ריסקיפייד, פורטר, מליו, פיירבלוקס, יוטפו, הייבוב, טייטו קאר, נטורל אינטליג'נס, אוגורי, נוטראפיק, INX, שלוש חברות היוניקורן – אופן ווב, ורביט וסימילרווב – ועוד רבות אחרות.
ממטה מחאת ההייטקיסטים נמסר לו"ז להיום לעולים לירושלים:
12:00 גשר המיתרים, פעילות רופאים ואקדמיה נגד ההפיכה המשטרית
13:00 בנייני האומה
16:00 יוצאים מגבעת רם – צעדה של "בלי דמוקרטיה אין אקדמיה", בהובלת נשיאי האוניברסיטה
16:00 הגעה לעיר אוהלים "מאחז הדמוקרטיה" (תתקיים גם פעילות לילדים)
17:00 הקפה משותפת (ראשונה) סביב הכנסת (עם שופרות ותופים) יציאה מהמאהל
19:00 כינוס בכנסת באזור הבמה בקפלן זוסמן
20:30 צעדה
22:30 היערכות ללינה בעיר האוהלים "מאחז הדמוקרטיה"
להרשמה לאוטובוסים לירושלים לחצו כאן.
23/07/23 16:42
6.17% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אין רגע דל למגנים בסייבר: Emotet, שהתחילה כסוס טרויאני, הפכה לבוטנט שהיה לאחד האיומים הנפוצים ביותר בעולם, הושבתה ושבה לפעול – חיה ובועטת, תוקפת ומסבה נזק, עם שדרוגים ביכולות הפגיעה שלה. הדברים עולים ממחקר חדש של ESET.
Emotet היא קבוצת נוזקות שהחלה לפעול ב-2014 ומופעלת על ידי קבוצת פשיעת סייבר שנקראת Mealybug או TA542. היא החלה את דרכה בעולם הסייבר כסוס טרויאני להדלפת נתונים בנקאיים. לאחר מכן היא התפתחה לבוטנט שאיים מאוד, ותקף, גורמים שונים. ב-2021, נוזקת Emotet הייתה במוקד של מאמץ בינלאומי משותף של שמונה מדינות להשבתתה – מהלך שצלח רק באופן חלקי. המאמץ תואם על ידי ה-Eurojust – סוכנות אכיפה שיפוטית של האיחוד האירופי – והיורופול.
מספר גדול של קמפיינים להפצת דואר זבל
נוזקת Emotet שבה לחיים בנובמבר 2021 והפעילה מספר גדול של קמפיינים להפצת דואר זבל. אלה הגיעו לסיום פתאומי באפריל 2023. בקמפיינים האחרונים של 2022-2023, מרבית המתקפות שזיהו חוקרי ESET כוונו ליפן, שחוותה כמעט מחצית מכלל המתקפות (43%), כשאחריה איטליה (13%), ספרד (5%), מקסיקו (5%) ודרום אפריקה (4%).
"Emotet מופצת באמצעות הודעות זבל במייל. היא עלולה להדליף מידע ממחשבים מודבקים ולהפעיל בהם נוזקות חיצוניות. מפעילי Emotet לא בוחרים את המטרות שלהם בקפדנות, והם מתקינים את הנוזקה על מערכות ששייכות לאנשים פרטיים, חברות קטנות וארגונים גדולים", אמר יקוב קלוש, חוקר אבטחה ב-ESET, שעבד על ניתוח הנתונים שבמחקר.
יש לציין שמסוף 2021 ועד אמצע 2022, נוזקת Emotet הופצה בעיקר באמצעות קבצי וורד ואקסל, שבהם הוטמע תסריט מאקרו VBA. ביולי 2022, מיקרוסופט האטה את הפעילות של משפחות נוזקות כמו Emotet ו-Qbot – שהשתמשו בהודעות פישינג במייל הכוללות מסמכים זדוניים כדי להפיץ את עצמן – באמצעות ביטול האפשרות להפעלת תסריטי מאקרו VBA במסמכים שהורדו מהאינטרנט.
דרכים חדשות להדבקת המטרות בנוזקה
קלוש ציין כי "חסימת וקטור ההתקפה העיקרי של Emotet גרם למפעיליה לחפש דרכים חדשות להדבקת המטרות שלהם בנוזקה. חברי Mealybug החלו להתנסות בקבצי LNK ו-XLL זדוניים. עם זאת, עד סוף 2022, מפעילי Emotet לא הצליחו למצוא וקטור תקיפה חדש שיהיה אפקטיבי כמו תסריטי מאקרו VBA. השנה הם הפעילו שלושה קמפיינים נפרדים להפצת נוזקות באמצעות דואר זבל, כשכל אחד מהם בוחן כיוון אחר להתגנבות למערכות וטכניקות הנדסה חברתית שונות. היקפן המצטמצם של המתקפות והשינויים התכופים בגישה עשויים להצביע על כך שהם לא היו מרוצים מהתוצאות".
שדרוגים בנוזקה
לאחר הופעתה מחדש, הנוזקה זכתה לכמה שדרוגים. העיקריים שבהם אלה החלפת סכמת ההצפנה והטמעה של כמה הסוואות שונות, שנועדו להגן על המודולים שלהם. מפעילי Emotet השקיעו מאמצים משמעותיים במניעת זיהוי הנוזקה שלהם ומעקב אחריה מאז חזרתם לפעילות. בנוסף, הם הטמיעו כמה מודולים חדשים ושיפרו את אלה הקיימים, כדי לשמור על הרווחיות שלהם.
Emotet מופצת, כאמור, באמצעות הודעות זבל במייל, ובמקרים רבים אנשים מתייחסים להודעות האלה כאמינות, כיוון שהן משתמשות בהצלחה בטכניקות להתפרצות לשרשור מיילים קיימים. לפני ההשבתה, נוזקת Emotet השתמשה במודולים שהחוקרים כינו "גונב איש קשר מאאוטלוק" ו-"גונב מיילים מאאוטלוק". אלא שכיוון שלא כולם משתמשים בתוכנת המייל המיקרוסופטית החינמית, לפני ההשבתה, Emotet התמקדה גם באפליקציית מייל חינמית חלופית נוספת – Thunderbird. בנוסף, היא החלה להשתמש במודול לגניבת פרטי כרטיסי אשראי מגוגל כרום, שגונב מידע אודות כרטיסי אשראי שמאוחסן בדפדפן זה.
23/07/23 14:52
4.94% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
שם ותפקיד: חן רובין, מנהלת משאבי אנוש בוובהלפ ישראל.
ותק בתפקיד: שנה וחצי.
תפקידים קודמים: מנהלת משאבי אנוש בגולן טלקום; מנהלת משאבי אנוש של חטיבת החינוך, בית אקשטיין.
השכלה ושירות צבאי: שירות צבאי כמש"קית ת"ש, תואר ראשון במדעי ההתנהגות ותואר שני בפסיכולוגיה תעסוקתית.
משפחה: נשואה + שלוש בנות.
מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? "אני מגיעה מעולמות רכים יותר – ניהול משאבי אנוש וגיוס בעולמות יותר חינוכיים. עם השנים העולם העסקי קרץ לי וזיהיתי שם הזדמנויות מעניינות ביכולת שלי להתפתח כמנהלת משאבי אנוש, ולכן עברתי לגולן טלקום, וכפי שחשבתי מההתחלה התפתחתי וגיליתי עולמות חדשים. בהמשך נפתחה בפניי ההזדמנות לעבור לחברה טכנולוגית, לשם כבר הבאתי ארגז כלים מהעולם העסקי, ובכל זאת גיליתי אופקים חדשים. גיוס טכנולוגי של עובדים, הכשרה בעולמות הטכנולוגים, שימור עובדים בשוק תחרותי ודילמות רבות שמאפיינות את היומיום שלי כמנהלת משאבי אנוש.
האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? כן, לצערי אני חושבת שיש עדין אפליה לא רק כלפי נשים ולא רק בתעשייה. מה שמטריד אותי יותר היא העובדה שיש לא מעט אפליה של נשים כנגד נשים וזה כבר מעיד על משבר גדול יותר. לשמחתי ב-וובהלפ (Webhelp) אני מרגישה שכחברה יש פתיחות גדולה יותר לכלל האוכלוסייה. כאמא ומנהלת בכירה, אני מרגישה שאפשר לשלב מימוש עצמי בסביבת העבודה, וניהול חיים פרטיים וחיי משפחה.
אחת המשימות ששמתי לנגד עיני כמנהלת משאבי אנוש היא לטשטש את הגבולות ולאפשר מנעד רחב יותר של הזדמנויות לכלל האוכלוסייה. החזון שלי הוא שהעובדים ב-וובהלפ ישראל, או מועמדים שהתראיינו למשרה, בחברה, יגידו שהם הגיעו למקום שמאפשר להם לצמוח ולהתפתח על בסיס היכולת שלהם, ולאו דווקא על סמך המגדר. חשוב לי שיגידו ש-וובהלפ ישראל הוא מקום טוב לעבוד בו.
האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? כן. בעבר היו מספר מקרים בהם הרגשתי אפליה במקומות עבודה קודמים, גם כעובדת וגם כמנהלת משאבי אנוש. אפליה מגיעה בצורות וצבעים שונים, למשל תפקידים, שכר, שעות עבודה ועוד.
לי חשוב, הן כעובדת והן כמנהלת, לאפשר שוויון הזדמנויות ולפתוח את האפשרויות לכל מי שמתאים, ללא קשר לדת, מגדר וכדומה. וובהלפ היא חברה צעירה בישראל, עם גיוון מאוד גדול בכוח האדם שלנו. אני גאה על כך שמעל ל-50% מתפקידי ההנהלה שלנו מאוישים על ידי נשים ושהחברה מעסיקה נשים רבות, החל מהמנכ"לית ועד לעובדות בצוותים השונים. אנחנו נמצאים בתהליכי גיוס רבים לתפקידים שונים בחברה, ומעבר להתאמה לתפקיד, אנחנו שמים דגש גם על גיוון ועל מתן הזדמנויות שוות.
23/07/23 15:31
4.94% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אורי בך מונה לסמנכ"ל מוצר בכיר (EVP Product), בחברת הסייבר סולט סקיוריטי (Salt Security) ויוביל את צוות המוצר. בך יהיה אחראי על הגדרת חזון המוצר של סולט סקיוריטי, הרחבת קו המוצרים של החברה ואינטגרציות עם מוצרי אבטחה מובילים אחרים, על מנת לענות על הביקוש הגובר לפתרונות האבטחה. בך – בעל תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת תל אביב – הוא בעל ניסיון רב שנים כמנהל בכיר בחברות טכנולוגיה. הוא שימש עד כה כסמנכ"ל מוצר בכיר בחברת מנד (Mend – לשעבר WhiteSource), שבה בנה את אסטרטגיית המוצרים של החברה, שהניעה את הצמיחה. לפני כן כיהן כסמנכ"ל מוצר ומנכ"ל TrapX Security, שכיום היא מוכרת כחברת קומוולט (Commvault), כדירקטור ניהול מוצר ב-IBM-Trusteer וכדירקטור ב-NICE-Actimize. לדבריו: "המעבר לשימוש בממשקי API, מהווה הזדמנות לארגונים לקבל נראות ושליטה רחבה באבטחת המידע שלהם מבלי להאט את קצב הפיתוח. השימוש של סולט בבינה מלאכותית מציב אותה בחזית הטכנולוגיה, ומאפשר לצוותי אבטחת מידע לבצע פעולות בשניות וללא מאמץ, שבעבר דרשו זמן ומשאבי אנוש מרובים. אני מתרגש להצטרף לצוות חדשני שמגדיר מחדש את תחום אבטחת אפליקציות ושירותים דיגיטליים".
רועי אליהו, מייסד משותף ומנכ"ל סולט סקיוריטי: "אנחנו שמחים וגאים על הצטרפותו של אורי לחברה. לאורי ניסיון ניהול מגוון בחברות מובילות בתחומן, בדגש על תחום הסייבר, כולל בניית צוותים בינלאומיים, בניית חזון ואסטרטגיה לפיתוח המוצר, חדשנות וצמיחה עסקית. לצד עבודתו, אורי תורם מהידע והתובנות המקצועיות שלו לקהילת מנהלי האבטחה העולמית באירועים ופרסומים שוטפים. ניסיונו העשיר ומערכת הקשרים שבנה ישמשו את סולט סקיוריטי בהאצת תהליך הצמיחה, התאמת המוצרים ומתן מענה לאיומים המתגברים".