עד לפני כמה שנים הכי הרבה מחשבים ניידים שנמכרו בשוק, בהיבט של גודל מסך, היו מחשבים עם מסכים בגודל 15.6 אינץ'. זה היה מעין שילוב נכון של נקודת מחיר עם גודל מסך טוב לרוב השימושים, בעיקר עבור אלו שלא מחפשים מחשבים קלים, כאלו שאי אפשר להגדיר אותם כלוחמי דרכים. אבל בשנה-שנתיים האחרונות מתחילים להרגיש זליגה מעלה, במגמה ברורה אפילו. יצרניות המחשבים השונות מציעות יותר ויותר דגמים של ניידים שבראשם מתנשא מסך בגודל 16 אינץ', בהגדרות שונות של רזולוציות ועם יכולות כאלה או אחרות. זה המיצוב גם של Latitude 7640 החדש מבית דל (Dell), מחשב נייד שיושב על התפר בין תחנת עבודה ברמת הכניסה, למחשב נייד למיינסטרים. מחשב זה מציע מסך IPS ללא תמיכה במגע, ברזולוציית +FHD, או 1920×1200 פיקסלים. בנוסף, השלדה של המחשב עשויה מאלומיניום והוא לא רק גדול פיזית ועבה מאחור עם 19.5 מ"מ – ונראה לכן מאוד קשיח ועמיד – הוא גם מרגיש כשוקל הרבה יותר ממה שדל מצהירה עליו באופן רשמי עם 1.84 ק"ג – כמה שונה בכל היבט מה-Swift Edge 16 של אייסר, שנסקר כאן לאחרונה. עוד כמה יתרונות מפתיעים למראות שמדובר במחשב מסיבי, וכאמור לא רק למראה, מערך המחשוב שבתוכו מיועד למה שמכונה שוק המחשבים הדקים והקלים. זה אומר בפועל שהמעבד הוא Core i5-1345U מהדור ה-13, והסיומת של ה-U מספרת שהוא שייך למשפחת המעבדים ששמה בראש רשימת התכונות שלה זמן עבודה, גם אם זה בא על חשבון ביצועים. המעבד אכן מציע TDP ממוצע של 15 וואט בלבד, שגם עוזר למערכת להישאר קרירה גם בעבודה מסיבית. המעבד מורכב משתי ליבות ביצועים לצד 8 ליבות יעילות, ומהירות הטורבו המרבית שלו עומדת על 4.7 גיגה-הרץ – לשתי הליבות החזקות יותר. לצד המעבד שילבה דל, ושוב לפחות בדגם שהגיע אלי לבדיקה, 16 גיגה-בייט זיכרון RAM מסוג LPDDR5 וכן כרטיס SSD לאחסון תומך NVMe בנפח 256 גיגה-בייט, ועל כך אפשר לומר שמדובר בנפח אחסון יחסית צנוע. השבב הגרפי שמוצע הוא זה שמשולב כברירת מחדל במעבד, IRIS Xe GT2, שמציע ביצועים בהחלט סבירים המספיקים לפעילויות השוטפות והיומיומיות של היקום הדיגיטלי הנוכחי, ואפילו למשחקים ברמת דרישות בינונית. הסוללה של המחשב היא סוללת שלושה תאים בנפח עבודה של 57Wh, והיא מספקת למחשב זמן עבודה יפה מאוד, במיוחד עבור מחשב בגודל שכזה. בבדיקות שביצעתי, וכרגיל אני משתמש במבחן זמן הסוללה של PC Mark 10 עבור פעילויות משרדיות, הוא הגיע ללא פחות מ-8 שעות ו-33 דקות של זמן עבודה – וזה עוד אחד הדברים להם תורם ה-TDP הנמוך של המעבד, וגם לכך שהמחשב לא מתחמם יותר מדי גם בזמן עבודה מאומצת (ובבדיקות השונות הוא התאמץ מאוד), וזה גם אומר שהמאווררים היו יחסית שקטים. ויש עוד יתרון למחשב בגודל כזה, וזה משטח שליטה פשוט ענקי. המשטח ממוקם מתחת למקלדת – המתפרסת יפה מאוד מצד לצד, תוך ויתור על מקלדת נומרית, דבר שלדעתי הרוב המכריע של המשתמשים כנראה בכלל לא זקוק לו – שמשני הצדדים שלה יש רמקולים שאינם איכותיים במיוחד, ולא ממש מומלצים לחובבי מוזיקה ושאר מדיה קולית. משטח השליטה מהנה לשימוש, ומקשי המקלדת יורדים היטב, אל בסיס מאוד מוצק, אבל יש הרגשה שהם קצת קטנים יותר מהגודל המלא של מקשי מקלדת שולחנית, אבל מציעים בזכות כך ריווח מצוין. המצלמה בחלק העליון של המסך מציעה אבחנה של 1080p, סיוע של מצלמת אינפרא-אדום, ויש גם תריס פרטיות פיזי עם ידית גדולה מעל, שקל להזיז כדי להסתיר את המצלמה, ולפתוח אותה לעת שימוש. יש גם קורא טביעות אצבע בכפתור ההפעלה/כיבוי, ויש מספיק חיבורים ויציאות, כולל חיבור HDMI 2.0 לחיבור מסך חיצוני, וכן תמיכה בטעינה מהירה יחסית, עם מטען ה-65 וואט שמלווה את המחשב. המחשב קצת יקר. מחירו הרשמי בתצורה שהגיעה אליי לבדיקה עומד על 7,190 שקלים. הוא מיועד למי שרוצה נייד שכאמור יוכל לשמש גם כסוג של תחנת עבודה והמשקל שלו והמבנה הכללי מספקים בטחון שהוא יהיה עמיד לאורך זמן.

"לפני כמה שנים, בעקבות החלטת הממשלה, פוצל משרד הבריאות לשני תפקידים מרכזיים: רגולטור של מערכת הבריאות מצד אחד, ומהצד השני מנהל של 25 בתי חולים ממשלתיים – וזה התחום שאליו הגעתי. במסגרת תפקידי הבנתי שאנחנו צריכים להמציא את עצמנו מחדש, ולבדוק היטב מה התפקיד שלנו במערכת הזו, שבה עובדים מעל 50 אלף איש, מרופאים ועד לעובדי ניקיון ומהנדסים – והם מועסקים כעובדי מדינה, עובדי עירייה, בנות ובני שירות לאומי, ובמיקור-חוץ. זוהי מורכבות אדירה של ניהול הון אנושי בבתי חולים שפרוסים, מבחינה גיאוגרפית, באופן מאוד נרחב – ועם מחסור במשאבי אנוש. מכאן נולד פרויקט אל"ה, אנשים לפני הכול, שהוא מערכת לניהול הוליסטי של משאבי האנוש בבתי החולים הממשלתיים", כך סיפרה ליטל אילון, מנהלת אגף משאבי אנוש בחטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים במשרד הבריאות. אילון השתתפה בכנס ERP 23 של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה במרכז האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון, בהנחיית אבי עסיס, יועץ למערכות מידע, ששימש כיו"ר ועדת התכנים של האירוע. לדברי אילון, "עד להטמעת המערכת, לכל בית חולים היה פתרון משל עצמו, ויותר מ-70% מהזמן האנשים הרלוונטיים בהם היו מתעסקְים בביורוקרטיה. הבנו שיש חסם משמעותי, והוא לפנות את העובדים מהעיסוק הידני הארכאי, ובמקום זה לבנות מערכת שתהפוך את רוב העבודה לאוטומטית ותנהל באופן הוליסטי את כל סוגי האוכלוסיות. המטרה הייתה לייעל את התהליכים ולהפוך אותם ליותר אוטומטיים, ואנחנו כבר רצים קדימה. המערכת מאפשרת לעבור בין מבנים שונים של תיקי עובד בלחיצת כפתור, לפי אירועים שונים, ובאמצעותה אנחנו מנהלים הרבה תהליכים שלא נוהלו עד עכשיו – או שיותר גרוע, נוהלו באקסל. כעת, כל הדבר הזה מנוהל לחלוטין, וכולם יכולים לעקוב, בהתאם להרשאות שלהם". שירלי כהן, מובילת מודול הערכות עובדים ומודול בריאות העובד בפרויקט אל"ה של משרד הבריאות. צילום: ניב קנטור עוד סיפרה על פרויקט אל"ה שירלי כהן, מובילת מודול הערכות עובדים ומודול בריאות העובד בפרויקט, שהיא עובדת אגף הדיגיטל, הטכנולוגיות והחדשנות במשרד הבריאות. לדבריה, "בעקבות הפרויקט חל שינוי עצום בתפיסת ההון האנושי בבתי החולים. הפכנו לגוף שיודע לטפל בהון האנושי הרבה יותר טוב". "כדי לממש את זה, בחרנו בפלטפורמת Success Factor של סאפ, שנמצאת בענן – מה שמאפשר למרכזים הרפואיים להתרכז בתהליכים העסקיים, עם פחות צורך בתשתיות. המנהל והעובדים גם לא מוגבלים בעבודה מבית החולים, והם יכולים לעבוד גם מהמובייל, בכל התהליכים המוגדרים. זה עזר לנו מאוד בתקופת הקורונה, שהייתה מאתגרת ושהיינו צריכים בה מודול של בריאות העובד, כדי לדעת מי יכול לעבוד. אלא שהמודול הזה התפתח מאוד מאז, והוא מוכל בתוך המערכת, כולל כל החיוויים ההכרחיים של העובד", דיווחה. לגבי המימוש הכולל, כהן סיפרה כי "אחת ההחלטות הייתה להתכנס לכמה שיותר תהליכים אחידים במערכת. זה קשה, כי המרכזים שונים בגודל ובתחום ההתמחות שלהם, כמו גם באוכלוסיית המטופלים. היינו צריכים למצוא את מרב התהליכים שניתן היה לקיים בכל המרכזים. אנחנו עובדים באשכולות, פורסים את המערכת בכמה מרכזים שיש להם אופי דומה – וכך ההטמעה קלה יותר וזולה יותר". שחר זמיר, מנהל הטכנולוגיה הראשי של פריסבי. צילום: ניב קנטור שחר זמיר, מנהל הטכנולוגיה הראשי של פריסבי, אתר רכישת והשכרת הרכבים של קבוצת קרסו, דיבר על השילוב המנצח בין מערכות CRM ל-ERP, ועל יישומו בחברה. "המטרה שלנו הייתה ועודנה לספק את כל מה שקשור לרכב במקום אחד, באתר, באופן מנגיש ונוח לשימוש", ציין. "הגדלנו בזכות השילוב בין ה-ERP ל-CRM את שביעות רצון הלקוחות והנאמנות שלהם". "השאלה הגדולה שהייתה לאורך הפרויקט ותמיד נשארת ברקע היא המשחק בין ה-ERP ל-CRM, מתי מפתחים לכאן ומתי לכאן", אמר. לדברי זמיר, אחת הסיבות להסתבכות פרויקטים של CRM היא העמסת יתר. "ההסתבכות נובעת מכך שמעבירים יותר מדי מה-ERP, ואומרים ש-'נהפוך את ה-ERP רק למערכת פיננסית', אבל לא צריך לעשות את זה אוטומטית. צריך להחליט בדיוק מה מעבירים – ולא לחרוג. לדוגמה, ליסינג – האם זה B2B או B2C? ואולי זה בעצם ביחד? והאם המערכת צריכה לטפל בהיבט הפיננסי או שירות לקוחות? לאיפה לחבר אותה?", הוסיף. "לסיכום", אמר, "הבחירה בין CRM ל-ERP תלויה בצרכי העסק שלכם. אני ממליץ לבחור ב-CRM עבור מכירות ושירות לקוחות, וב-ERP עבור תפעול וכספים – ולא צריך להיבהל מהשימוש בסאפ במודל של תוכנה כשירות (SaaS). אחרי שעושים את ההשוואה הכוללת, כולל הוצאות קירור, רואים שזה זול יותר בכל חודש בהשוואה להתקנה מקומית, וזה עוד לפני שלוקחים בחשבון שהבינה המלאכותית כבר מובנית במערכת". עדית שרויטמן, חברה בוועדת התכנים של כנס ERP 2023. צילום: ניב קנטור עדית שרויטמן, חברה בוועדת התכנים של הכנס, דיברה על המנמ"ר כמנהיג עסקי, על הבחירה הקשה באיזה פרויקט לבחור קודם, ולא פחות חשוב – על הבחירה בפרויקט שיוסיף נקודות לצד הזכות של המנמ"ר, כדי שיקבל מקום חשוב יותר בהנהלה. "מה המנמ"ר בוחר לעשות?", שאלה. "כל אחד אומר: כולם מדברים על ענן, אז גם אנחנו צריכים, ויש גם המרה דיגיטלית, ואנחנו חייבים להבין מזה מהם כל האפליקציות, פורטלים, חתימה דיגיטלית, ואוי אבוי שלא תהיה אבטחת מידע ושזה יהיה 1,000% ולא רק 100%, ועוד מלא דברים אחרים, כולל הטמעה של מערכות במהירות ובעלויות נמוכות, והאמת שזה לא נגמר… אז מה עושים קודם? ומעבר לכך, על מה נקבל נקודות זכות? על מה הארגון ימחא לנו כפיים?". התשובה של שרויטמן פשוטה יחסית, לפחות על הנייר: "צריך להקדיש את הזמן למה שהכי חשוב להנהלת הארגון. לפרויקטים חדשים שיקדמו את הארגון. יציבות חייבת להיות וכך גם אבטחה, אבל החידוש זה מה שמוביל וקורה. אז איך מפנים זמן לדברים שחשובים למנהלים? באמצעות אנשים טובים מסביב. כדי שמנמ"ר יהיה גדול וטוב, הוא חייב לידו אנשים שיעזרו לו מאוד. מאוד חשוב שהוא יחזיק לידו תותחים מקצועיים".

עשרות חברות היי-טק וקרנות הון-סיכון הודיעו על הצטרפותן לשביתה שמקיים הפורום העסקי, במחאה על התוכנית המשפטית של הממשלה, לקראת ביטול עילת הסבירות, שצפוי לעבור בכנסת בהמשך היום (ב'). החברות ישביתו את פעילותן ויאפשרו לעובדים להשתתף במחאה נגד התוכנית המשפטית. ביניהן ניתן למנות את קלטורה, למונייד, מאנדיי, נטורל אינטליג'נס וקומרה קפיטל. ממחאת ההיי-טק נמסר כי "אנחנו מצטרפים לחברינו מהפורום העסקי, שהודיעו על השבתת החברות בצדק, ונעמוד איתם כתף אל כתף היום במלחמה על פניה של מדינת ישראל. לא ניתן לממשלת ישראל להוביל לקריסת הכלכלה ולהחרבת ההיי-טק. אין לנו ארץ אחרת". על פי הודעת מחאת ההיי-טק, על החברות בענף ששובתות היום נמנות, בין היתר: רדיס, צ'ק, טייטו קאר, סקיי, אוגורי, נטורל אינטליג'נס, פיירבלוקס, מאנדיי, אפספלייר, קלטורה, למונייד, דאזז, קומרה קפיטל, דיסראפטיב, NFX, פיטנגו, הייבוב, AU10TIX, אקילס סקיוריטי, TPY קפיטל, למינר, Panetra, זנסיטי, אניוול, Emphaty, ליל הלת', נקסאר, SOMV, סגרמטה, אינובסטה, מונוגוטו, CropX, רודיום, פינטריקס, N1V – North First Ventures, אטרה, אינטואישן פאנד, בוקאוויי, Ctera, טראווילייר, Triventures, מירון קפיטל, סיטאוור, Axon VC, סרקה פרטנרס, INX, ריסקיפייד, ביופרוטקט, דסקופ, GlassesUSA ובוליגו קפיטל. ראשי פורום העסקים, שמונה כ-150 חברות מהגדולות במשק, הודיעו על השביתה אמש. לעומת זאת, ההסתדרות לא החליטה להשבית את המשק, על אף קריאות שהופנו אליה. מרבית חברות פורום העסקים שובתות היום, בהן רשת האופנה פוקס, מתחמי המסחר ביג, והקניונים ובנייני המשרדים של עזריאלי, אולם יש מביניהן שהחליטו שלא לשבות, כגון שופרסל. חברות ההיי-טק וה-IT שמהוות חלק מהפורום הן: וויקס, Team 8, אורקם טכנולוגיות, ג'ון ברייס, וואן טכנולוגיות תוכנה, חילן, מטריקס, נס טכנולוגיות, סאפיינס, סולאראדג', פיטנגו, פייסבוק ישראל, קרן ג'נריישן קפיטל וקרן פימי.

האק-טיביסטים פרו-רוסים מגבירים את ההתמקדות במטרות מערביות, כאשר המטרה החדשה היא OnlyFans. נפגע על ידי האק-טיביסטים. אתר יוצרי הפורנו OnlyFans. צילום אילוסטרציה: BigStock אנונימוס סודן, ישות האק-טיביסטית פרו-רוסית, טענה כי ביצעה DDoS, מתקפת מניעת שירות מבוזרת, למשך כשעה, על OnlyFans ביום ד' בשבוע שעבר. מתקפה זו, כנגד אפליקציית שירות התוכן – היא האחרונה בשורה של פעולות סייבר התקפי שכוונו כנגד מטרות בארה"ב ובאירופה. חוקרי מנדיאנט מבית גוגל פרסמו בסוף השבוע דו"ח, לפיו המתקפות בסייבר של הקבוצה "עולות בקנה אחד עם התקפות שהגיעו מקשת רחבה יותר של האקרים, המקושרים עם מוסקבה. הם מחפשים תשומת לב, על ידי פגיעה בקורבנות בעלי פרופיל גבוה ומטרות אסטרטגיות – רבים מהם הם ישויות התומכות באוקראינה במלחמתה המתמשכת נגד רוסיה". לפי החוקרים, "נראה כי אנונימוס סודן קשורה לקילנט (Killnet), ישות האק-טיביסטית פרו-רוסית שנצפתה לראשונה בסוף 2021 או בתחילת 2022. זו התפארה במתקפות DDoS, גניבת נתונים והדלפות על יריבים של ממשלת רוסיה". רבות מהתקיפות המוקדמות של קילנט משכו את תשומת הלב של התקשורת המערבית, אף שבהיבט הטכנולוגי הן לא היו מורכבות או אפקטיביות במיוחד. עליהן נמנו מתקפת ה-DDoS במרץ 2022 על נמל התעופה של קונטיקט וביולי על האתר של הקונגרס האמריקני. שתיהן פגעו בקורבנות לזמן קצר. בחלוף הזמן, אנשי קילנט הפעילו מתקפות DDoS כנגד יותר מ-500 קורבנות שונים, ציינו החוקרים. אנונימוס סודן, אף שהופיעה ברשת רק בינואר 2023, היוותה 63% מהתקיפות הללו. פגיעה ושיבוש כמה משירותי האינטרנט של מיקרוסופט  המתקפה המוצלחת ביותר של אנונימוס סודן הייתה ביוני לפני שנה, אז בשל המתקפה נפגעו ושובשו כמה משירותי האינטרנט של מיקרוסופט, לצד פרסום מסמכים של נאט"ו שנגנבו על ידי קילנט – שפורסמו בערוץ טלגרם בשם "Killnet – F*** NATO" באפריל 2023. החוקרים ציינו כי "המתקפות מוכיחות כי חברי הקבוצה מתפתחים טכנולוגית והם כבר לא עוסקים רק במתקפות DDoS ברמה נמוכה ובניסיון ללכוד תשומת לב". אנונימוס סודן טענה כי ביצעה מתקפה נוספת על מיקרוסופט בשבוע שעבר, אולם חוקרי אבטחה לא הצליחו לאמת את הטענה האם זו אכן התרחשה. מיקרוסופט מסרה בתגובה לפרסום כי "החברה מודעת לטענות והיא חוקרת אותן". החוקרים ציינו כי "אף שאיננו יכולים לאשר כי קיים שיתוף פעולה עם שירותי הביטחון הרוסיים, המיקוד של קילנט בקורבנות משקף באופן עקבי את האינטרסים של רוסיה… הגידול המשמעותי ביכולות של חברי קבוצת ההאקרים, כפי שבא לביטוי באישור של מיקרוסופט כי אנונימוס סודן הייתה אחראית להשבתות שהם חוו, מעידה על עלייה משמעותית בהשקעות של גורם חיצוני (הכוונה לרוסיה, י"ה) בקבוצת ההאקרים. זו עדות נוספת המאששת את הקשר הפוטנציאלי לרוסיה". "ליצור אשליה שלרוסיה יש תומכים, פעילים מקוונים בכל העולם" אף שלא ברור מי עומד מאחורי אנונימוס סודן, הרי שבאופן כמעט ודאי היא אינה חלק מהקולקטיב הגדול יותר של אנונימוס, וסביר להניח שאין לה קשר לאנונימוס סודן ה"מקורית", כך לפי ניתוח של חברת אבטחת הסייבר השוודית טרוסק (Truesec). הניתוח של טרוסק, מפברואר השנה, העלה כי במסגרת מתקפות ה-DDoS שלה, היא השתמשה באשכול של 61 שרתים בתשלום, המתארחים בתשתית הענן Softlayer של יבמ (IBM) בגרמניה. חברי הקבוצה הסוו את פעילותם באמצעות שימוש בשרתי פרוקסי פתוחים. "השימוש בתשתית IT בתשלום מעיד על כך שהקבוצה מומנה על ידי מישהו שיש לו יותר כסף ממה שיש לקבוצת האק-טיביסטים חדשה יחסית", נכתב בדו"ח של טרוסק. "זו אינה הוכחה מובהקת שהמתקפות הן בחסות הממשלה הרוסית, אבל זו ראיה נוספת לכך שהמבצע אורגן בקפידה על ידי מישהו שמוכן לשלם עבורו, לא פעולה ספונטנית של האק-טיביסטים. לכן, ההסבר הסביר ביותר הוא שאנונימוס סודן מהווה חלק ממבצע השפעה ומידע בסייבר – רוסי. הוא נועד ליצור פחד ואולי אף לחזק את הנרטיב שרוסיה לא מבודדת, וליצור אשליה שלרוסיה יש תומכים, פעילים מקוונים בכל העולם".

לרגל יום השחמט הבינלאומי שחל ביום ה' האחרון, ערכו באינטל תחרות שחמט ענקית, בהשתתפות 100 עובדים, ביניהם גם ניצן שטיינברג, רב-אמן בשחמט ושחקן נבחרת ישראל הבוגרת, אשר עובד באינטל בתפקיד אנליסט פיננסי במשרת סטודנט. באינטל החליטו לנצל את הסלבריטאי המקומי ולערוך תחרות בהנחייתו, שהתקיימה בקמפוס פתח תקווה ובקמפוס חיפה. שמונה עובדים הגיעו לגמר. הדובדבן שבקצפת היה משחק סימולטני של ניצן מול 20 עובדות ועובדי אינטל במקביל. לא היה לאף אחד מהם סיכוי, וניצן ניצח 20:0. הזוכה במקום הראשון בתחרות השחמט הוא גולן גרין מאינטל פתח תקווה, במקום השני זכה גד מרקוביץ' מאינטל קרית גת, ובמקום השלישי יצחק רוזנצווייג מאינטל. דיילי ציפי צפתה, התרשמה וחזרה עם תמונה

העלות הממוצעת של דליפת מידע מארגון עומדת כיום על 4.45 מיליון דולר – כך לפי הדו"ח השנתי של IBM Security על עלויות מתקפות סייבר ודליפות מידע, שפורסם באחרונה. הנתון משקף שיא של כל הזמנים לדו"ח, שמתפרסם מזה 18 שנים. עוד עולה מהמחקר כי בשלוש השנים האחרונות חלה עלייה של 15% בנתון זה, ונרשם זינוק של 42% בעלויות הגילוי והטיפול הרב יותר שנדרש לארגון לטפל באירועי סייבר. מגמה זו, אומרים החוקרים, מעידה על התחכום ההולך וגובר של פריצות הסייבר בשנים האחרונות. לפי הדו"ח, עסקים וארגונים חלוקים באופן שבו הם מתכננים להתמודד עם העלויות הנוסקות, כמו גם למול התדירות ההולכת וגוברת של אירועי סייבר ודליפות מידע: 95% מהארגונים חוו יותר מפרצה אחת, והארגונים שנפרצו העדיפו, בסבירות גבוהה יותר, לגלגל את העלויות הללו על הצרכנים (57%) מאשר להגדיל את ההשקעות באבטחה (51%). מה ארגונים עושים כשהם חווים מתקפות כופרה? חוקרי האבטחה של יבמ בחנו בדו"ח השנה את ההתנהלות של ארגונים נוכח מתקפות כופרה, כמו בקשה לסיוע מגורמי אכיפת חוק לאחר התקיפה. ממצאי הדו"ח סותרים את התפיסה שלפיה התערבות של גורמי אכיפת חוק רק מסבכת את האירוע. כך, ארגונים שהותקפו ולא ביקשו סיוע מגורמים שכאלה חוו תקיפות שנמשכו בממוצע 33 ימים יותר מאלה שפנו לעזרה. גם תג המחיר היה גבוה יותר: הארגונים שהותקפו בכופרות ולא פנו לקבל סיוע מגורמי אכיפת החוק שילמו בממוצע כמעט חצי מיליון דולר (470 אלף) יותר בעלויות הטיפול באירוע – לעומת הארגונים שקיבלו סיוע. ועדיין, מהדו"ח עולה כי 37% מהארגונים בחרו שלא לפנות לסיוע מגורמי אכיפת חוק. נתון נוסף מראה שקרוב למחצית (47%) מהקורבנות של מתקפות הכופרה שילמו את דמי הכופר. AI ואוטומציה בסייבר מפחיתים את העלויות ליישומי בינה מלאכותית ואוטומציה הייתה ההשפעה הגדולה ביותר על מהירות הזיהוי של אירועי סייבר והטיפול בהם בארגונים. ארגונים שעשו שימוש נרחב בבינה מלאכותית וגם באוטומציה חוו אירועים קצרים ב-108 ימים בהשוואה לאלה מהם שלא השתמשו בטכנולוגיות הללו: 214 ימים לעומת 322 ימים – כמעט שנה שלמה. גם כאן, תג המחיר היה קטן יותר: ארגונים שהטמיעו כלי בינה מלאכותית ואוטומציה במנגנוני האבטחה שלהם חסכו בממוצע כמעט 1.8 מיליון דולר בעלויות דליפת המידע, לעומת אלה שלא פרסו את הטכנולוגיות הללו. החוקרים ציינו כי זהו החיסכון הגדול ביותר שזוהה בדו"ח. זיהיתם לבד את התקיפה? חסכתם מיליון דולר עוד עולה מהדו"ח כי פעולות הגנה מפני תקיפות סייבר הצליחו לבלום אשתקד נתח גדול יותר לעומת השנים הקודמות. עם זאת, התוקפים עדיין מוצאים דרכים לחמוק מבעד לסדקים בחומות ההגנה. הדו"ח מצא כי רק אחת מכל שלוש פריצות אבטחה שנחקרו – זוהו על ידי צוותי האבטחה, או הכלים של הארגון עצמו. זאת, בעוד ש-27% מהפריצות נחשפו על ידי התוקף ו-40% נחשפו על ידי צד שלישי ניטרלי, כמו רשויות אכיפת החוק. העלויות לארגונים שגילו את הפרצה בעצמם היו פחותות בכמעט מיליון דולר בהשוואה לאלה שהתקיפה שלהם נחשפה על ידי תוקף – 4.3 מיליון דולר לעומת 5.23 מיליון, בהתאמה. לפריצות האבטחה שנחשפו על ידי התוקף היה גם מחזור חיים ארוך יותר בכמעט 80 ימים בהשוואה לארגונים שזיהו את הפריצה בעצמם – 320 לעומת 241 ימים. בדו"ח נכתב כי "החיסכון המשמעותי בעלויות ובזמן הנלווים לגילוי מוקדם של אירוע אבטחה מעידים כי השקעה באסטרטגיות הגנה משתלמת בטווח הארוך". "זמן הוא המטבע החדש באבטחת סייבר – הן עבור המגינים והן עבור התוקפים", אמר כריס מק'קורדי, המנהל הכללי של שירותי האבטחה של יבמ. "כפי שמראה הדו"ח, זיהוי מוקדם ותגובה מהירה יכולים להפחית באופן משמעותי את ההשפעה של ההפרה". הוא הוסיף כי "צוותי אבטחה חייבים להתמקד במקום שבו היריבים פועלים באופן המוצלח ביותר ולרכז את מאמציהם בעצירה שלהם – לפני שהם משיגים את מטרותיהם. השקעות בגישות זיהוי ותגובה של איומים, שמאיצות את המהירות והיעילות של המגינים – כמו, למשל, בתחומי הבינה המלאכותית והאוטומציה – הן חיוניות לבניית מערך הגנה ארגוני טוב יותר". המחקר נערך על ידי מכון פונמון ומבוסס על ניתוח מידע של פרצות סייבר ואירועי דליפות נתונים שחוו 553 ארגונים ברחבי העולם בין מרץ 2022 למרץ השנה.

בעולם הדיגיטלי המהיר של היום, עסקים מתמודדים עם האתגר המתמשך של שמירה על תשתית IT אמינה. Paessler AG, ספקית מובילה של תוכנת הניטור Paessler PRTG, מסייעת לארגונים במגזרים שונים, כמו בריאות, חינוך, פיננסים, ייצור וממשל, לנטר ולבצע אופטימיזציה של הרשתות שלהם, תוך כדי הבטחת פעילות חלקה. Paessler PRTG כוללת שלושה פתרונות ניטור נפרדים: PRTG Network Monitor ,PRTG Enterprise Monitor ו-PRTG Hosted Monitor. פתרונות אלה מאפשרים למנהלי המערכת לפקח על התקינות והביצועים של התקני הרשת, התעבורה, היישומים והשירותים שלהם. הם מתאימים לעסקים מכל הגדלים ויכולים לנטר סביבות מקומיות, ענן או היברידיות בזמן אמת, תוך הבטחת זמינות וביצועים של רכיבי רשת קריטיים. PRTG מציעה מגוון רחב של חיישנים, שאוספים נתונים יקרי ערך על היבטי ביצועי רשת שונים: ניצול רוחב פס, איטיות, Packet loss, שימוש במעבד, זיכרון ועוד. באמצעות לוחות בקרה ידידותיים למשתמש ודו"חות הניתנים להתאמה אישית, ארגונים מקבלים תובנות מעשיות לפתרון בעיות באופן יזום, לייעול משאבים ולשיפור יעילות הרשת. אחד המאפיינים הבולטים של Paessler PRTG הוא מערכת ההתראה, שניתנת להתאמה אישית. בכל פעם שיש בעיות בתשתית ה-IT, המערכת מודיעה מיידית לאדם האחראי או לצוות, באמצעות הודעות מותאמות אישית. זה מבטיח זמני תגובה מהירים וממזער את ההשפעה של כשלים. באחרונה הציגה Paessler AG תוסף מוצר לפתרונות הניטור שלה בשם Paessler PRTG OPC UA Server. הוא פונה למגזר התעשייתי, במיוחד לצוותים בטכנולוגיה תפעולית (OT), שיכולים לקבל מידע רב ערך הן מ-IT והן מניטור OT שמוצג במערכות הפיקוח והבקרה שלהם (כגון SCADA ,MES ו-DCS). הרחבה זו מדגישה את המחויבות של Paessler AG לשרת את המגזר התעשייתי ולהקל על התכנסות IT/OT לתהליכים תעשייתיים יעילים יותר. עסקים ברחבי העולם מסתמכים על PRTG כדי לשמור על היציבות והביצועים של תשתית ה-IT שלהם – מה שמאפשר פעילות חלקה. באמצעות פתרונות הניטור שלה,Paessler מעצימה ארגונים ברחבי העולם לנהל באופן יזום את הרשתות שלהם, לייעל את המשאבים ולמנוע שיבושים פוטנציאליים לפני שהם מתרחשים.

יזם הטק אילון מאסק שהוא מנכ"לן של מספר חברות והבעלים של טוויטר, הודיע היום (ב') כי הציפור הכחולה תמותג מחדש ותהפוך ל-X. מדובר במהלך שהוא לפי כל האינדיקציות חלק מהתוכנית שלו להרחיב את פלטפורמת המדיה החברתית המצייצת לכזו המיועדת גם לתשלומים ולבנקאות. באימייל ששלח בשעת לילה מאוחרת לעובדי טוויטר, מאסק אישר כי החברה תשנה את שמה ל-X וכי הלוגו החדש יהיה איקס לבן על רקע שחור. הוא גם אמר שהחברה תורחב במהירות לעיסוק בתשלומים, בנקאות ומסחר. pic.twitter.com/IwcbqMnQtA — Elon Musk (@elonmusk) July 23, 2023 X – מתוכננת להיות "אפליקציה של הכל" מאסק מדבר כבר מזה זמן רב על כך שהוא רוצה להפוך את טוויטר ל"אפליקציה של הכל", והמיתוג מחדש ל-X הוא צעד בכיוון הזה. הלוגו של X פשוט ומינימליסטי, מה שעולה בקנה אחד עם החזון של מאסק לטוויטר יעילה וידידותית יותר למשתמשיה, אבל לכזו שכבר לא תהיה עוד פלטפורמת מיקרובלוגינג מצייצת, לפחות לא רק כזו. כפי שדיווחנו, סערת המיתוג-מחדש התחילה כבר אתמול בציוץ, שבו כתב מאסק: "ובקרוב נמית את המותג של טוויטר, ובעקבות כך, בהדרגתיות, את כל הציפורים". בציוץ שפרסם מיד לאחר מכן הוא כתב: "אם לוגו X טוב מספיק יפורסם הלילה, הוא יהיה בשימוש החל ממחר" – במה שנראה כקריאה לגולשים להציע לוגואים בהתאם. Our headquarters tonight pic.twitter.com/GO6yY8R7fO — Elon Musk (@elonmusk) July 24, 2023 אלא שהמהלך שהוביל את טוויטר להתרחב לפלטפורמה "לכל דבר" החל הרבה קודם לכן – כבר באוקטובר 2022, זמן קצר לאחר שרכש את טוויטר תמורת 44 מיליארד דולר, ציין יזם הטק המפורסם לראשונה את כוונתו ליצור אפליקציית-על שתכונה X. "קניית טוויטר היא מאיץ ליצירת X, אפליקציה לכל", כתב אז מאסק בציוץ. לקראת סוף יולי הסתבר כי התוכנית כבר קורמת עור וגידים אחרי שבמסמך משפטי מה-4 באפריל, שהוגש על ידי טוויטר לבית משפט בקליפורניה, הוכרז כי טוויטר "כבר לא קיימת" והתמזגה עם חברת מעטפת חדשה שנוצרה ואשר מכונה במסמכים X Corp. עד כה מאסק לא הוכיח הצלחה מרבה עם הרכש האחרון שלו ואיבד חלק מהמשתמשים והמפרסמים אחרי הפיכתו לבעלים של החברה. לנוכח זאת, כוונותיו של איש הטק התזזיתי לשנות את הפלטפורמה הגיוניות – יש בה בכל זאת עדיין בסיס משתמשים גדול ומעורב והיא בולטת ונחשבת מספיק כדי להפוך ליעד עבור אנשים שרוצים לבצע תשלומים או לנהל את הכספים שלהם דרכה. הודעתו של מאסק זכתה כבר לשלל תגובות – היו מי ששיבחו את המהלך ואמרו שזהו צעד הכרחי כדי להפוך את טוויטר לרלוונטית יותר בשנים הבאות, בעוד שאחרים טענו כנגד הבעלים כי מדובר בהסחת דעת מהמשימת הליבה של טוויטר, לשמש כפלטפורמת מדיה חברתית. הלוגו הקודם של טוויטר, שהיה כידוע הציפור הכחולה, כבר הוחלף הבוקר ל-X, ומאסק שיתף את הלוגו שנבחר כולל תצלום של הקרנתו על בניין מטה החברה. נזכיר כי מאסק בישר ביולי גם על פתיחת חברת AI משלו שתתחרה ב-ChatGPT וששמה הוא xAI. גם כאן מוטיב ה-X שולט ומדובר כנראה בעוד חברה שתשב תחת חברת האם X Corp. מאסק אמר כבר אז שהוא רוצה להפוך את טוויטר (שכבר מכונה כעת X) ל"מופעלת על ידי AI", מה שמרמז שהחברה תשתמש בבינה מלאכותית גם כדי לשפר את התכונות והשירותים שלה.