הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
06/09/23 13:03
12.99% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
בעקבות האיחוד האירופי, שמאלץ את מיקרוסופט להפריד את Teams מ-Office באירופה, מנכ"ל זום חושב שוועדת הסחר הפדרלית של ארה"ב, ה-FTC, צריכה לבדוק נקיטת צעד דומה גם בארה"ב.
לפי דיווח בבלומברג, מנכ"ל זום, אריק יואן, אמר את הדברים בוועידה טכנולוגית שערכה חברת הפיננסים גולדמן זאקס בתגובה לשאלה על הפרדת Teams מ-Office באירופה. הרגולטורים באיחוד האירופי אילצו את מיקרוסופט להפריד את Teams מ-Office לאחר חקירה שערכו בתגובה לתלונה של Slack, מתחרה של Teams, שמיקרוסופט פחות או יותר ריסקה כשהוסיפה את Teams ל-Office 365 ללא עלות נוספת. "צריך להציג את השאלה הזאת גם ל-FTC", צוטט יואן בידיעה.
נכון לחודש יוני האחרון היו ל-Teams של מיקרוסופט 300 מיליון משתמשים פעילים מדי יום. כמה מההצלחה הזו נובעת מהעובדה שהיא מצורפת ל-Office ומותקנת מראש בכל מחשב Windows 11? אולי נגלה בקרוב.
06/09/23 13:43
6.49% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
זום עורכת שינויים בתכונות המופעלות על ידי בינה מלאכותית וממתגת אותן מחדש כדי להישאר תחרותית בשוק ועידות הווידאו, בייחוד על רקע ההפסד הרבעוני הראשון שהציגה החברה, שגרם לה לפטר עובדים עקב ירידה בביקוש לשירותיה לאחר המגיפה והתחרות הגוברת.
החברה גם מגיבה למחלוקת סביב תנאי השירות החדשים שלה, שהעלו חששות לגבי פרטיות נתוני הלקוחות. על מנת להתמודד עם החששות הללו, זום עדכנה את מדיניותה כדי לציין במפורש, כי נתוני לקוחות לא ישמשו להכשרת הכלים והמודלים של ה-AI.
אחד השינויים הגדולים הוא המיתוג מחדש של עוזרת הבינה המלאכותית היוצרת הידועה בעבר בשם Zoom IQ ל-AI Companion. כעת תהיה לה גישה מורחבת ברחבי האקוסיסטם של זום, כולל Zoom Whiteboard, Zoom Team Chat ו-Zoom Mail. ה-AI Companion תאפשר למשתמשים לנהל ממשק שיחה, שבמסגרתו יוכלו לשאול שאלות על פגישות וצ'אטים קודמים ולבצע פעולות בשמם. הם יוכלו גם לשאול את ה-AI Companion לגבי סטטוס הפרויקט ולבקש ממנה לסכם פגישות, לזהות פריטי פעולה ולהציף את השלבים הבאים.
בנוסף, ה-AI Companion תספק משוב בזמן אמת על נוכחותם של אנשים בפגישות והצעה לשיפור של כישורי השיחה והפרזנטציה שלהם. למשתמשי Zoom Team Chat תהיה אפשרות לסכם שרשורי צ'אט ולהשלים אוטומטית משפטי צ'אט. Zoom Whiteboard תוכל ליצור תמונות ולשמור תבניות בעזרת AI. משתמשי Zoom Mail יקבלו הצעות אימייל שנוצרו על ידי בינה מלאכותית, ומשתמשי Zoom יוכלו להוסיף סיכומי פגישות לאפליקציית Notes ולסכם הודעות טקסט ושיחות מ-Zoom Phone.
תכונות חדשות אלו יהיו נגישות ללקוחות זום משלמים. החברה גם ממתגת מחדש את תכונת Zoom IQ for Sales ל-Zoom Revenue Accelerator, שתכלול יכולות כמו אימון וירטואלי להדמיית שיחות הדרכה והערכה של צוותי מכירות, איתותים לסיכונים בעסקאות לצורך מעקב אחר עסקאות שלא התקדמו ותכונה שתעקוב אחר אזכורים של מתחרים בשיחות.
06/09/23 14:52
6.49% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
Arm החלה אתמול (ג') את ה-Roadshow שלה לפני הנפקת החברה, שצפויה ביום ד' בשבוע הבא. החברה הודיעה שהיא – או, יותר נכון, החברה האם שלה, סופטבנק – מתכוונת לבצע את ההנפקה לפי שווי של 48 עד 52 מיליארד דולר. אם לוקחים בחשבון את המניות שיוצעו לעובדי החברה, מדובר בשווי של עד 54.5 מיליארד דולר. הסכום הזה דומה, פחות או יותר, לדיווח מסוף השבוע של רויטרס, שלפיו היא תנפיק לפי שווי של 50-55 מיליארד.
סופטבנק תציע 95.5 מיליון מניות של ענקית השבבים הבריטית, במחיר של בין 47 ל-51 דולר האחת. השאיפה היא לגייס בהנפקה בין 4.5 ל-4.87 מיליארד דולר.
שווי השוק שעל פיו תתקיים ההנפקה של Arm נמוך בכ-10 מיליארד דולר, ואף יותר, מהסכום של 64 מיליארד שלפיו בוצעה עסקה למכירת מניות של החברה לפני כחודש.
ה-Roadshow אמנם התחיל אתמול, אך אנשי סופטבנק מקיימים בתקופה האחרונה מגעים עם משקיעים פוטנציאליים – בעיקר לקוחות גדולים של Arm כמו גוגל, אנבידיה, אינטל, סמסונג ואפל. גורמים המעורים בהנפקה מסרו שחברות אלה התחייבו לרכוש כ-850 מיליון דולר מהיקף ההנפקה.
Arm נוסדה ב-1990 על ידי אפל ושתי חברות טכנולוגיות גדולות נוספות – אקרון מחשבים ו-VLSI טכנולוגיות. היא הונפקה ב-1998 ומניותיה התחילו להיסחר בבורסת לונדון ובנאסד"ק בניו יורק. ב-2016 היא נרכשה על ידי סופטבנק לפי שווי שוק של 32 מיליארד דולר.
ההערכות: הנפקת Arm תוביל להנפקות נוספות של חברות
בשוק הטכנולוגי העולמי סבורים שהצלחת ההנפקה של חברה שפיתוחיה משולבים ב-99% מהטלפונים החכמים בעולם, כמו Arm, תביא להנפקות נוספות של חברות טכנולוגיות ולעלייה בביקוש להשקעות של חברות בתחום. בין החברות המוזכרות ככאלה שתבצענה הנפקות בקרוב ניתן למנות את אינסטכארד וקלאביו.
ההנפקה של Arm באה בתקופה של קיטון במספר ההנפקות של חברות טכנולוגיה, עקב המשבר הכלכלי העולמי. היא גם באה בתקופה שבה הטרנד הטכנולוגי המרכזי הוא ה-AI. בשוק מעריכים כי המשך הצמיחה של החברה תלוי בין היתר ביכולת שלה להסתגל לשוק זה ולפעול בו.
יצוין כי אם ההנפקה תצליח, היא יכולה להפוך את המגמה עבור קרן ההשקעות של מסאוישי סאן, מנכ"ל סופטבנק, שהפסידה בשנה שעברה סכום שיא של 30 מיליארד דולר. בדיווח בבלומברג צוין כי סאן לא מעוניין שהקרן שלו תרכוש יותר מ-10% מ-Arm.
06/09/23 15:55
6.49% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
בנק ישראל השיק פודקאסט חדש ששמו "הצד השלישי של המטבע". פרקי העונה הראשונה של ההסכת יציגו את הנעשה מאחורי הקלעים בתהליך קבלת החלטות הריבית ואת העבר, הווה והעתיד של המטבע הישראלי.
פרסם פודקאסט. בנק ישראל.
בעונה הראשונה הפודקאסט, שעלתה בספוטיפיי, יעסוק בין היתר בהחלטות הריבית, הכסף המזומן, ההיסטוריה של השקל מימי בראשית ועד היום, המעבר לאמצעי תשלום חדישים וכן בהיערכות והמשמעויות של מעבר עתידי לשקל דיגיטלי (ככל ויוחלט על-כך). הפרקים כוללים שיחות עם עובדי הבנק וכן קולות רקע מדיונים ומפעילויות אחרות של הבנק.
בין היתר משתתפים בפרקי ההסכת מנהל מחלקת מערכות תשלומים וסליקה בבנק, עודד סלומי; מנהל פרויקט השקל הדיגיטלי, יואב סופר; דובר הבנק, אורי ברזני, וכן מנהלים ועובדים מחטיבות ויחידות שונות בבנק. הפודקאסט הופק על-ידי מחלקת התקשורת של הבנק.
נורית פלתר-איתן, מנהלת מחלקת תקשורת, הסברה וקשרי קהילה: "אני נרגשת להשיק את הפודקאסט החדש של בנק ישראל, המאפשר להכיר וללמוד על פעילות הבנק והכלכלה הישראלית, וכן חושף הצצה אל 'מאחורי הקלעים' של עשיית הבנק למען הכלכלה והחברה הישראלית. אנו רואים חשיבות רבה בשיתוף הידע והנגשת פעילות הבנק ועובדיו לכלל חלקי האוכלוסייה ובמגוון פלטפורמות. אני מזמינה אתכן ואתכם להאזין, להתעניין ולהעמיק את הידע הכלכלי של כל אחת ואחד".
מה יכללו הפרקים שיעלו במסגרת העונה הראשונה?
פרק הקדמה: למה הצד השלישי של המטבע. הצגת העונה הראשונה של הפודקאסט והסיפור על מטבע הזיכרון לזכר אילן רמון ז"ל, ששימש השראה לשם הסדרה.
פרק ראשון: ההחלטה – חלק 1 וחלק 2 – הפרק מחולק לשניים. החלק הראשון חושף את תהליך קבלת החלטת הריבית, את ההכנות והדיונים באמצעות שיחות עם עובדים המעורבים בתהליך, וכן חושף קולות מתוך האירועים המרכזיים. בחלק השני מרחיבים בנושאים שונים הקשורים לתהליך, באמצעות שיחות עם כלכלנים בבנק.
פרק שני: סיפורו של השקל. שיחה עם ד"ר יואב פרחי, יועץ הבנק למטבעות עתיקים, על סיפורו ההיסטורי של השקל – החל מסיפור רכישת מערת המכפלה בספר בראשית, דרך המרד הגדול ברומאים, ספרו של הרצל והבחירה בשקל כשמו של המטבע הישראלי.
פרק שלישי: בית הכותנה. האמנם יש מגמת ירידה בשימוש במזומן? מאיזה חומר עשויים השטרות? אלו שטרות מחזיקים זמן רב יותר ואלו בשימוש נרחב יותר? מדוע נדרשים 11 סימני ביטחון? שיחה על סודות הכסף המזומן עם ליאור ליכטמן, מנהל אגף ההנפקה, ועם אמיר ספרנוביץ', מנהל אגף ניהול מזומנים במחלקת המטבע של בנק ישראל.
פרק רביעי: האישה שבשטר. צרויה (שקדי) רונן, האישה היחידה בישראל שהונצחה בחייה על גבי שטר, מספרת כיצד זה קרה. שיחה עם רווית דקל, מנהלת ואוצרת מרכז המבקרים של בנק ישראל, על סיפורי הנשים המופיעות על-גבי שטרות הכסף של מדינת ישראל.
פרק חמישי: מהפכת התשלומים – העתיד כבר כאן ואמצעי התשלום הדיגיטליים מצטרפים למזומן, לשיק ולכרטיס האשראי – כיצד זה קורה, ומה צפוי בתחום התשלומים בשנים הקרובות? שיחה עם עודד סלומי, חבר הנהלה ומנהל מחלקת מערכות תשלומים וסליקה בבנק ישראל.
פרק שישי: האם השקל יהפוך לדיגיטלי? כיצד מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי (CBDC) עשוי לשנות את האופן שבו אנו משלמים, ולאפשר חדשנות, יעילות ונוחות לכולנו. שיחה עם יואב סופר, מנהל פרויקט השקל הדיגיטלי בבנק ישראל.
06/09/23 11:40
5.19% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
דיסקונטק, זרוע הבנקאות של פעילות ענף ההיי-טק בחטיבה העסקית של בנק דיסקונט, ערכה השבוע בתל אביב אירוע לקראת השנה החדשה לקרנות ההון סיכון, בהשתתפות הנהלת הבנק. את האירוע אירחו יו"ר קבוצת דיסקונט, שאול קוברינסקי; מנכ"ל קבוצת דיסקונט, אבי לוי; ראשת החטיבה העסקית, הילה ערן-זיק; מנכ"לית דיסקונט קפיטל, הילה חימי, ומנהל דיסקונטק, גיא נבון.
לאירוע הגיעו שותפים ומנהלים בקרנות הון סיכון מובילות ביניהם: דב מורן, שותף מייסד קרן גרוב ונצ'רס; חיים שני, שותף מייסד קרן IGP; יפעת אורון, שותפה מנהלת בקרן בלקסטון ישראל; פיונה דרמון, שותפה מייסדת קרן סאנווסט ונצ'רס; יורם אורון, מייסד קרן ורטקס; אווה הבסמן, שותפה בקרן סקנדרי פאנד; אייל שירן, שותף בקרן ויולה צמיחה; סר רונלד כהן, מייסד קרן אייפקס פרטנרס ואחרים.
במסגרת האירוע אמר מנכ"ל קבוצת דיסקונט, אבי לוי: "לתעשיית ההיי-טק יש חשיבות עצומה לחוסן וצמיחת הכלכלה הישראלית, עם תרומה של כ-18% לתוצר המקומי וכ-50% לייצוא. הירידה החדה בהשקעות בענף ב-23' היא פגיעה משמעותית בהיי-טק, ואנחנו נמשיך לתמוך בפעילות החברות, במימון ובחיבור לפינטקים שמתאימים לקבוצת דיסקונט".
ראשת החטיבה העסקית, הילה ערן זיק, אמרה: "דיסקונטק, שהינו חלק מהחטיבה העסקית בדיסקונט, ממשיך גם בעת הזו להיות שחקן משמעותי וללוות את חברות ההיי-טק הישראליות במגוון שירותים ומוצרים פיננסיים, בשירות מעולה וביצירת קהילות ושותפויות".
דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונות
מימין לשמאל: אבי לוי, מנכ"ל קבוצת דיסקונט וסר רונלד כהן, מייסד אייפקס פרטנרס. צילום: ליאת מנדל
מימין לשמאל: יפעת אורון, שותפה-מנהלת בקרן בלקסטון ישראל; הילה ערן-זיק, ראשת החטיבה העסקית, בנק דיסקונט; הילה חימי, מנכ"לית דיסקונט קפיטל; –אווה הבסמן, שותפה בקרן סקנדרי פאנד. צילום: ליאת מנדל
06/09/23 11:52
5.19% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"לפני שלוש שנים, מיד אחר פרוץ הקורונה, הנקתי את איתן, בני הבכור, וגיליתי גוש, שבמהרה אובחן כסרטן שד אגרסיבי. לצד כל המאבקים הרפואיים, הקשים בפני עצמם, גילינו, בן זוגי, עידן, ואני, כי בפני החולה ובני משפחתו.ה נפתחת עוד חזית: ההתמודדות עם הבירוקרטיה. לכן פצחנו ביוזמה המסייעת לחולי.ות סרטן למצות את הזכויות המגיעות להם.ן למול משרדי הממשלה", כך סיפרה גל אביטל, מובילת שותפויות ופיתוח עסקי ב-M12, קרן ההון-סיכון של מיקרוסופט (Microsoft).
אביטל עוסקת בתפקידים שונים בעולם קרנות ההון-סיכון והיזמות זה יותר מעשור, ומזה שלוש שנים היא משמשת בתפקידה הנוכחי. היא בת 37, אמא לאיתן בן 4, ולדניאל ונעמי, בנות השנה.
בן זוגה, עידן מגידיש, 39, מנהל אתרי המו"פ של לייטריקס (Lightricks) בחיפה ובבאר שבע, הרחיב ואמר כי "יוזמת 'הגל הירוק' מסייעת לחולי סרטן למצות את זכויותיהם למול משרדי ממשלה. קידמנו בנייה של טופס דיגיטלי שמאפשר לחולי סרטן לקבל את ההטבות וההקלות המגיעות להם מהרשויות בתוך עשרה ימים לכל היותר". הוא הוסיף כי "מדובר בפתרון טכנולוגי שמקל על אלפי חולי סרטן את ההתמודדות עם המחלה".
"כשחולה הסרטן יוצא מהמפגש עם האונקולוג", אמר, "מתחיל מסע נוסף, בו עליו לחפש את הזכויות המגיעות לו מול כל משרד בנפרד. גם ככה הוא מצוי במצב לא פשוט ולא קל של חזיתות רבות להתמודד איתן, ואז נפתח בפניו עולם מנהלתי חדש".
פטור ממס לחולי סרטן – הטיפול מתקצר מחודשים לימים
"בטרם עבודתי בהיי-טק", ציין מגידיש, "עבדתי בשירות הציבורי משך כמה שנים, ונחשפתי לתהליכים לעומקם. אז התחלנו לערוך תחקירים מול כל משרדי הממשלה – כדי להבין מה לא עובד. ראינו שחולי הסרטן חווים עוד קושי – בנוסף למחלה. פנינו להנהלות משרדי הממשלה והצגנו להם מה לא עובד – ומה הפתרון. רתמנו חברה העוסקת בעולם הטפסים הדיגיטליים, והיא בנתה טופס דיגיטלי – פשוט ויעיל – לבקשת הפטור ממס. כך, כבר סייענו ליותר מ-3,000 חולי וחולות סרטן".
"לאחר טיפולים במאבק בסרטן", אמרה אביטל, "על המטופלים להימנע מחשיפה לשמש, ולכן עליהם להצטייד בתו חנייה לנכים. לנו לקח חודשיים וחצי לקבל את התו. בעבר, היה פרוטוקול המפרט את הנדרש לעשות, לקחת את כלל המסמכים לביטוח לאומי. הם מאשרים שאת.ה עתיד לקבל טיפול כימותרפי – מאשרים לך נכות ואז עליך ללכת למשרד הרישוי. הכל תלוי בביטוח לאומי – הוא ה'שחקן' המרכזי של כל הזכויות. סייענו לקצר תהליכים, דחפנו היכן שצריך, וכך יש כיום תהליך בו החולה שיש לו פרוטוקול – שולח אותו ישירות לאתר ומקבל את התו נכה לרכב ביתר קלות".
"החוזקה המשמעותית במיזם הגל הירוק", ציין מגידיש, "היא ההתנהלות מול מס הכנסה: מדובר בהליך שהיה אורך חודשים ארוכים, לקבלת פטור ממס הכנסה לחולה אונקולוגי. הוא מסורבל – וניתן לקצר אותו. כיום, עם מילוי הטופס הדיגיטלי של הגל הירוק, מס הכנסה מתחייבים לטיפול בבקשה תוך 10 ימי עסקים".
משתתפי מחזור חלאס-טק האחרון. צילום: אמיר ברקול קפונקה
חלאס-טק – חלק מפעילות עמותת חלאסרטן
מדי יום, עשרה צעירים.ות בגילאי 18-44 בישראל מאובחנים בסרטן. בקרב קבוצת גיל זו ישנם 70 אחוזי החלמה. המחלימים חווים קשיים פיזיים ומנטליים, ובהם כאבים לזמן ממושך, הנגרמים בעקבות הטיפולים האונקולוגיים, ירידה תפקודית, תשישות, תחושת אשמה וחרדה.
חלאסרטן היא עמותה התומכת בקהילה של צעירים בין הגילאים 18 ועד 44, המתמודדים עם סרטן, שלהם יש פחות מענה – יש לחולים ולחולות אלה צרכים ייחודיים, כמו טיפולי פוריות, גידול ילדים קטנים ושיתוף שלהם במחלה ובמשמעויות הנובעות ממנה, חזרה לעבודה ועוד.
אביטל, על אף שלל עיסוקיה, מוצאת זמן ללוות מתמודדות עם סרטן השד. בתוך חלאסרטן, הקימו מגידיש ואביטל את תוכנית חלאס-טק, המעניקה למחלימים ומחלימות מסרטן כלים להשתלב חזרה בשוק העבודה ובעולם ההיי-טק.
חלאס-טק נועדה לחשוף מחלימים ומחלימות לעולם ההיי-טק, להעניק להם כלים דיגיטליים, להרחיב את ההבנה שלהם בעולמות יצירה ועריכת תוכן ושיווק דיגיטלי.
בין חברות הטכנולוגיה המובילות שלקחו חלק ביוזמה: מטא, מיקרוסופט, לייטריקס וגוגל. בתוכנית, הראשונה מסוגה בישראל, השתתפה קבוצת צעירים וצעירות אשר מתמודדים, או החלימו מסרטן. במסגרתה התקיימו חמישה מפגשים, שבהם נחשפו המשתתפים לתכנים שיסייעו להם בעולם יצירת התוכן והשיווק הדיגיטלי, כחלק מעבודתם כשכירים או עצמאים. לאור ההצלחה של שני המחזורים הראשונים של חלאס-טק, בעמותה נערכים לפתיחת המחזור השלישי – בנובמבר 2023.
"המחלה קשה מספיק", סיכמו אביטל ומגידיש, "אז כל מה שאנחנו רוצים הוא להקל על החולים והחולות בכל התהליכים הבירוקרטיים שמסביב. נפעל להרחבת היוזמות הללו לחולים ולחולות במחלות נוספות".
06/09/23 13:12
5.19% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
על פי דיווח חדש, החברות מטא ו-LG חברו יחד לבניית גרסאות עתידיות של משקפי מציאות מעורבת חדשים, שישדרגו בעצם את Quest Pro מבית אוקולוס, שבבעלות מטא. על היוזמה דיווח לראשונה אתר UploadVR, שסיפר כי בתחילה הסברה הייתה כי ענקית הרשתות החברתיות רק ניהלה מגעים עם LG Display – ספקית המסכים שהיא חברה בת של LG – אולם מידע חדש הצביע על כך שהשותפות התרחבה גם לפעילות יחד מול חברות בנות אחרות של התאגיד הדרום קוריאני.
לפי הסברות בתקשורת, החברות משתפות פעולה ומפתחות את המוצר החדשני, אשר עתיד למעשה להוות מתחרה לגאדג'ט החדש של אפל, ה-Vision Pro.
Apple Vision Pro הוא כבר מוצר מוגמר שנחשף באירוע מתוקשר ביוני האחרון, שיגיע לצרכנים בראשית שנת 2024, תחילה בארה"ב. מדובר למעשה משקפי מציאות מעורבת – משמע גם מציאות וירטואלית וגם מציאות רבודה – שהחברה מתגאה בהם מאוד. לפי דיווחים שונים, המשקפיים יתומחרו בסכום הקרוב ל-3,500 דולר, ויעבדו עם אפליקציות יעודיות. מוצר איכותי זול יותר – שיצא בפיגור של שנה אחרי אפל אבל אם לחזור לתחרות שמטא ו-LG עתידות לספק לאפל בתחום, על פי הדיווחים – LG Electronics תהיה אחראית על הרכבת המשקפיים החדשים, בעוד ש-LG Energy ו-LG Innotek יספקו את הסוללות והרכיבים האחרים הקשורים בתפקוד המוצר. בנוסף, מן הסתם, צגי ה-Micro OLED יסופקו על ידי LG Display. לפיכך מסתמן כי ל-LG תהיה השפעה גדולה על אופן יצירת המכשיר ועל איכויותיו הסופיות.
על פי הערכות, ההבדל המשמעותי בין המוצרים, שיספקו את אותה יכולת להלביש שכבות וירטואליות על לכידת המציאות הריאלית במצלמות, יהיה בקהל היעד שהם מכוונים אליו. בעוד שאפל מציעה מוצר פרימיום יוקרתי, הסברה היא ש-LG ומטא ינסו דווקא להציע תוצר בדרגת ביניים לצד מוצר פרו, כשעלות הכשור תתחיל בסכום של כ-2,000 דולר "בלבד", במה שאולי יסייע להן למכור את הגדג'ט ביותר יחידות.
נזכיר כי למטא יש כבר מוצר דומה, Meta Quest Pro שמו, שמחירו 999 דולר, לכן ההנחה היא שהחברות יפתחו מוצר משודרג בעל חומרה חזקה יותר, ספציפית כדי להתחרות ב-Vision Pro מבית הענקית מקופרטינו, שלרוב המוצרים בסל שלה יקרים יותר בהשוואה להיצע האחר בשוק. במקביל, כך לפי אתר 9to5mac, תשיק מטא בקרוב את Meta Quest 3, שמחירה יעמוד רק על 499 דולר.
נזכיר שגם במשקפיים קודמים שלה עבדה מטא עם חברות צד שלישי – שיאומי ייצרה את ה-Oculus Go, ולנובו את ה-Rift S.
אם הכל יתנהל המצופה, המשקפיים החדשים של LG ומטא יהיו מוכנים למכירה בתחילת 2025 – משמע בפיגור של שנה אחרי אפל. האם פרק הזמן הזה יעניק לענקית ה-iPhone יתרון ויגרום למשתמשים לדבוק דווקא ביכולות המציאות המעורבת שלה? נאלץ להמתין ולראות.
06/09/23 14:26
5.19% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
משרד האוצר פרסם היום (ד') נתונים מדאיגים באשר להשקעות הזרות בישראל, שחלק גדול מאוד מהן הן בענף ההיי-טק: על פי אגף הכלכלן הראשי באוצר, סך ההשקעות הזרות בישראל ברבעון הראשון של 2023 עמד על 2.6 מיליארד דולר – צניחה של 60% לעומת הממוצע של הרבעונים הראשונים ב-2020 וב-2022. באוצר לא כוללים בממוצע זה את הרבעון הראשון של 2021, שהייתה שנה חריגה לטובה. הדו"ח תולה את הירידה בהשקעות ב-"חוסר הוודאות המקומי והגלובלי", ובכלל זה המשבר הכלכלי העולמי והמלחמה של רוסיה באוקראינה.
עוד עולה מהנתונים כי הסכום הממוצע לאקזיט צלל בתקופה זו ב-80% – מ-307 מיליון דולר לעסקה בממוצע הרבעונים הראשונים של 2020 ו-2022 ל-56 מיליון דולר. באוצר תולים את המגמה הזאת בצניחה בשווי של חברות טכנולוגיה רבות בארצות הברית, כתוצאה מעליות הריבית, ובגיוס הון של חברות לפי שווי נמוך יותר מאשר גיוסים קודמים. תעשיית ההיי-טק הישראלית תלויה במידה רבה מאוד בהשקעות מארצות הברית ולכן, הרעה במצב הכלכלי שם משפיעה גם על הענף המקומי.
עוד נתון עגום מתייחס ל-2022 ומצביע על כך ששיעור ההנפקות הראשונות לציבור (IPOs) של חברות ישראליות צנח בתקופה זו ב-90%. גם כאן תולים באוצר את הסיבה לכך בעליות הריבית – הן בחו"ל והן בארץ.
נתונים חמורים – ומדויקים יותר – מאלה של הלמ"ס
יש לציין שנתוני האוצר חמורים יותר מאלה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שלפיהם ההשקעות הזרות בישראל ירדו ברבעון הראשון של השנה ב-34% ל-4.76 מיליארד דולר. המדדים של האוצר נחשבים בשוק לאמינים יותר מאשר אלה שבהם משתמשת הלמ"ס, שכן הם מתבססים על עסקאות שבוצעו בפועל ולא על רישום של תנועות הון.
באוצר לא ציינו במפורש האם התוכנית המשפטית של הממשלה השפיעה לרעה על ההשקעות הזרות בישראל. עם זאת, יש להניח שבמילים "חוסר ודאות מקומי" הכוונה היא לכך ולמשבר הפוליטי שנוצר סביב התוכנית הזאת. כך או כך, ממחאת ההיי-טק נמסר בתגובה לנתוני הכלכלן הראשי כי "בצלאל סמוטריץ', שר האוצר הגרוע ביותר שהיה עד כה למדינת ישראל, מחריב את הכלכלה וההיי-טק הישראליים. נגמר הזמן שבו הוא יכול לטמון את הראש בחול ולהתעלם מקריסת המשק. המספרים, עכשיו גם אלה שמגיעים ממשרדו, מעידים על התהום שאליה הוא הוביל אותנו. אזרחי ישראל כולם משלמים את המחיר בעלייה במשכנתאות, בהיחלשות השקל וביוקר המחייה, שמביא את משקי הבית לקריסה. רק עצירה מוחלטת של ההפיכה תחזיר את ההיי-טק והכלכלה הישראליים לפסים".