09:18:56 | ◀︎ | טרנספורמציה דיגיטלית – על הסיבות לכישלונות ועל מתודולוגיה להצלחה – חלק ב' | |
10:53:10 | ◀︎ | אפריקה מחכה לחברות הפינטק הישראליות | |
11:19:33 | ◀︎ | מיקרוסופט תבטל את הגישה ל-API של שירותי רשת האקסצ'יינג' מבוססי הדפדפן שלה | |
12:44:37 | ◀︎ | מארק צוקרברג עדיין מפנטז על המטאברס – לדבריו, ה-GenAI תקדם זאת | |
13:07:59 | ◀︎ | מה חדש ב-Teams? | |
13:22:20 | ◀︎ | מחקר: בחמש השנים האחרונות כ-450 מותגים יצאו משוק הסמארטפונים | |
13:34:27 | ◀︎ | אל נצור המלך: אתר משפחת המלוכה הבריטית נפגע בסייבר | |
15:05:36 | ◀︎ | מאסק: "ג'סטין טרודו רומס את חופש הביטוי" | |
15:45:44 | ◀︎ | פודקאסט אנשים ומחשבים: הגשר בין אומת הסטארט-אפ לפריפריה | |
16:12:14 | ◀︎ | המחשב הנייד החדש של אסוס: הרבה יותר מסך ומקלדת |
הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
02/10/23 16:12
34% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אחד הדברים המעניינים שמדברים עליהם במעבר מדור לדור בשוק המעבדים הוא שתי השוואות מוגדרות שאוהבים לבצע: הפרש הביצועים בין שני מעבדים בגובה מוגדר של TDP, ומצד שני, עבור אותם ביצועים מוגדר מהי ההפחתה בצריכת האנרגיה.
מה זה קשור לשוק הניידים? בחודשים האחרונים אני מתחיל להיתקל במגמה מעניינת שדומה במשהו לכתוב בפסקה הקודמת. טוב, אולי עדיין קשה לקרוא לזה מגמה, אבל יש כבר כמה מחשבים בשוק בהם ניכר שהיצרניות בודקות באופן מעשי את האפשרות שבמקום לשמור על גודל המסך ולנסות להוריד את המשקל, לשמור על המשקל, אבל להציע יותר הרבה יותר מסך – וכפועל יוצא גם יותר מקום למקלדת ולמשטח שליטה.
מזכיר את מהלכיהן של יצרניות המעבדים? מבחינתי כן, ואני די מחבב את התופעה הזו. כאמור – אני עדיין מהסס לקרוא לזה מגמה, אך נתקלתי בתופעה לראשונה בתחילת יולי האחרון, עת סקרתי את ה-Swift Edge 16 של אייסר. עכשיו זה התור של ExpertBook B5 OLED B5602CVA של אסוס, שמציג בדיוק את אותה גישה: משקל של מחשב 14 אינץ' מהשורה, אבל עם מסך הרבה יותר גדול.
הרבה מקלדת. ExpertBook B5 OLED B5602CVA של אסוס. צילום: יח"צ
אז מה מציע ה-ExpertBook B5?
המחשב החדש הזה הוא מהסדרה העסקית של אסוס. לחברה לקח שנים רבות להיכנס לשוק הניידים שמוגדרים כעסקיים, כשעד אותה החלטה היא הסתפקה בסדרות צרכניות שהמחשבים המובילים בהן צוינו כמתאימים גם לשימושים של אנשי עסקים.
הכניסה של המותג ExpertBook אולי הייתה איטית משהו, אבל בשנה האחרונה הקצב מתגבר, ואסוס, כחברה שהוכיחה יותר מפעם אחת בעבר שהיא לא מפחדת להתנסות, הביאה כחלק מזה גם את המחשב הזה שאני סוקר כעת.
הוא מציע מסך 16 אינץ' שאינו תומך מגע, עם פאנל OLED וצבעים מרהיבי עין – תצוגת ה-OLED בניידים של אסוס היא אחת הנקודות החזקות שלה – ברזולוציה גבוהה של 3840×2400 פיקסלים, שמציעה יחס היבט של 16:10 ומספקת יופי של סביבה לצפות גם בסרטים ובמדיה אחרת, בזמן שנמצאים בהפסקה במסע כזה או אחר מטעם העבודה.
מתחת יש, כאמור, משטח שליטה שהוא פשוט ענק, והוא גם מגיב מצוין לתזוזת האצבעות ולמחוות שונות, כמו שימוש בשלוש אצבעות כדי להציג את רשימת כל החלונות הפתוחים ב-Windows 11 כדי לעבור אל זה, כשרוצים, במהירות.
המקלדת שקועה מעט לעומת קו הבסיס העליון באופן אלגנטי, וכן זה במסגרת הדיון על טעם וריח, ויש בצד מקלדת נומרית, אם כי המקשים שלה מאוד קטנים. בנוסף יש לציין שהשורה התחתונה של מקשי המקלדת מעט משונה – מתוך איזהו צורך עיצובי 'ליישר קו' עם מקשי החיצים, כל המקשים האחרים בשורה, כולל אלו במקלדת הנומרית, ארוכים מהרגיל. זה קצת מוזר לעין, לא יותר. המקלדת עצמה נוחה מאוד להקלדה.
המחשב שוקל כ-1.4 ק"ג בלבד, ובחברה מגדירים אותי כמחשב העסקי הקל ביותר בעולם, עם מסך 16 אינץ'. ה-Swift Edge 16 מוגדר כנייד צרכני, ומשקלו עומד על 1.23 ק"ג בלבד, אז בסדר.
כמחשב גדל גוף, גם אם לא משקל, חיבורים לא חסר בו: יש שני חיבורי USB-C, שמשמשים גם להטענת המחשב באמצעות ספק 65 וואט, ושני חיבורי USB-A. יש חיבור רשת מקומית וחיבור HDMI בגודל מלא, ויש גם חריצים לחיבור אוזניות/מיקרופונים לצד כרטיס הרחבת זיכרון microSD. כפתור ההפעלה נמצא בצד ימין והוא כולל חיישן טביעות אצבע שעובד פשוט טוב.
מעל המקלדת יש גם מקום למספר חריצי אוורור, שעוזרים להוציא החוצה את האוויר החם שמועף מהמערכת באמצעות צמד מאווררים ומערכת גדולה למדי של פסי הולכת חום.
מי שמביט בו מאחור יודע שאתם בשיחת ועידה.ExpertBook B5 OLED B5602CVA של אסוס. צילום: יח"צ
התצורה וכיצד הוא מתפקד
אסוס מציעה את ExpertBook B5 OLED B5602CVA בכמה וכמה תצורות שונות בכל ההיבטים כמעט. אני קיבלתי לבדיקה את המחשב עם התצורה הנמוכה שלו, אם איני טועה, וזה אומר מעבד Core i5-1340P מהדור ה-13 של מעבדי ה-Core של אינטל. זהו מעבד שמיועד למחשבים שרוצים לחסוך קצת באנרגיה, עם TDP של 28 וואט, ויש לו 4 ליבות ביצועים ו-8 ליבות יעילות במהירות מרבית של 4.6 ו-3.4 גיגה-הרץ, בהתאמה. השבב הגרפי הוא זה שמגיע כחלק מהמעבד, ולצידו יש 16 גיגה-בייט זיכרון RAM מסוג DDR5 וכרטיס אחסון SSD בנפח צנוע מדי, לטעמי, של 512 גיגה-בייט.
עם תצורה כזו לא היה צפי ליותר מדי ביצועים, ואכן הם התבררו כצנועים למדי, במיוחד בבדיקות של ריבוי הליבות, אבל גם בביצועי הליבה היחידה. גם בבדיקות הגרפיות, כמו בכל המחשבים עם שבבי ה-Iris Xe של אינטל, לא היו תוצאות יוצאות דופן אבל בהחלט מאוד סבירות לצרכי שימושים עסקיים.
זמן העבודה קצת אכזב אותי. בתכתובת השיווקית של אסוס היא מספרת על 12.5 שעות עבודה, אבל עם סוללה של כ-49,000 מילי/אמפר/שעה המחשב סיים את הבדיקה של PCMark 10 הקבועה שאני עושה עם 5 שעות בלבד. זה לא נורא, כי זה אמור להספיק ליום עבודה במציאות, אבל קיוויתי לקצת יותר.
קצת על תוכנה וסיכום
כמו כל חברה, גם אסוס 'דוחפת' כמה אלמנטים יישומיים משלה לכל מחשב. אחד החשובים בהם הוא שימוש בבינה מלאכותית להשתקת רעשים ושיפור איכות הדיבור, שנקראת AI ClearVoice ומשולבת במקש פונקציה ייחודי משלה. המצלמה זכתה כמובן לתריס פרטיות, ויש כפתור ייעודי במקלדת גם להשתקת המיקרופון במקרה הצורך, אלמנטים עסקיים מובהקים – מעבר לחיישן טביעות האצבע שהוזכר לעיל.
יש גם תאורת סטטוס בגב המחשב, שמאפשרת לדעת, גם מאחור, שהמשתמש נמצא בשיחת ועידה, וזה אלמנט קטן וחשוב למדי בסביבה עסקית.
יש גם יישומון ייחודי קנייני שמכונה ExpertWidget והוא מאפשר להצמיד פקודות מאקרו לארבעה מקשים במקלדת הרגילה, מ-1 עד 4, והם גם מסומנים במקלדת כדי לדעת שאפשר להשתמש בהם עם מקש ה-Fn. אפשר להגדיר גם את F10 הפנוי, אבל זה דורש קצת התעסקות בהגדרות של חלונות.
ExpertBook B5 OLED B5602CVA, בתצורה בה הוא הגיע אלי לבדיקה, עולה כ-7,999 שקל ואכן זה קצת יקר, אבל מי שמחפש מחשב עם מסך גדול, עם ביצועים סבירים, וכאמור משקל יחסית קל, כנראה יאהב אותו.
02/10/23 13:22
16% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מחקר שערכה קבוצת מחר השווקים קאונטרפוינט (Counterpoint) מעלה שמספר יצרניות הטלפונים הסלולריים הולך ומצטמצם במהירות, וממשיך לרדת בכל שנה באופן משמעותי למדי. לפי הקבוצה, היא צופה שבסוף 2023 יהיו כ-250 יצרניות, לעומת קצת יותר מ-290 בשנה הקודמת, וזו מגמת ירידה מתמשכת בשנים האחרונות: ב-2018 היו למעלה מ-690 יצרניות, כך שמדובר לאורך התקופה בהיעלמות של למעלה מ-450 יצרניות טלפונים.
מספר היצרניות הגלובליות יציב לפי החברה, ועומד על קצת יותר מ-30 חברות. רוב החברות שנעלמות מוגדרות לפי קאונטרפוינט כיצרניות מקומיות, אם כי כמובן יש לפחות שתי חברות גלובליות מוכרות היטב שנעלמו – LG ובלקברי.
נסגרה אבל תנסה לחזור. מייזו.
תעשיית הטלפונים המקומית בהודו, לדוגמה, התרסקה כמעט לחלוטין. חברות מוכרות היטב גם בשווקים חיצוניים כמו מיקרומקס ואינטקס נסגרו במשך השנים האחרונות. בסין לא מעט חברות שהיו מוכרות היטב גם בשוק הישראלי, כולל מייזו שזכתה לייבוא רשמי, וגם קולפאד וג'יאוני, שהגיעו לשוק באמצעות אתרי המכירות הסיניים – נסגרו. עם זאת לאחרונה אפשר לציין שיש קצת התעוררות של כמה מותגים חדשים, וגם מייזו רומזת על חזרה לעניינים.
ביפן היצרניות NEC וקיוסרה, שאמנם לא השיקו דגמים רבים בכל שנה, החליטו גם הן לוותר על העסק, ועוד מותג אחד שהגיע לארץ, ומשויך לשוק ה-MEA, הוא Xtouch שנעלם מהרדר מזמן.
חיי מחזור ארוכים יותר של הטלפונים (כמו בשוק המחשבים), שוק גדל והולך של טלפונים משוקמים, אתגרי שרשרת האספקה המוכרים היטב בכל השוק הטכנולוגי, ואפילו המעבר מ-4G ל-5G, מצוינים על ידי קאונטרפוינט כגורמים לכך שהחברות נעלמות כמו פטריות שנקטפו אחרי הגשם.
העובדה שמספר חברות גדולות יותר מציעות כמה מותגים במקביל, כמו שיאומי לדוגמה, עם רדמי ופוקו, לא מסייעת ליצרניות הטלפונים הקטנות, למרות שחלקן ממשיכות להחזיק מעמד, גם בגלל שהן חזקות בנישה כזו או אחרת: אוקיטל, לדוגמה, היא אחת מכמה חברות סיניות שהצליחו למצב את עצמן כספקיות של טלפונים קשיחים ועתירי סוללה, בעיקר.
02/10/23 11:19
8% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מיקרוסופט הודיעה כי היא תבטל את הגישה ל-API של שירותי רשת האקסצ'יינג' מבוססי הדפדפן שלה (EWS) בעוד שלוש שנים מהיום, כלומר ב-1 באוקטובר 2026. החל מאותו תאריך משתמשים הרגילים לגשת לחשבונות הדואר ולרשימות אנשי הקשר שלהם באמצעות Exchange Online לא יוכלו עוד לעשות זאת אם הם משתמשים ב-Microsoft 365 או בחבילות תוכנה צד שלישי, שבהן משובץ ה-API כיום כדי לאפשר את הגישה המקוונת הזו.
למעשה, ההפתעה היחידה בהודעה הזו היא, שהיא הגיעה אולי מאוחר יחסית. כבר ב-2018 הודיעה מיקרוסופט שהיא לא מפתחת תכונות חדשות ל-EWS. במקום זאת, מיקרוסופט מעודדת את המשתמשים לעבור כבר היום להשתמש ב-Microsoft Graph, שהוא ממשק שמציע יכולות דומות, גם אם לא את כל מה שמציעה כיום מיקרוסופט עם EWS.
את Graph שחררה מיקרוסופט כבר ב-2015, והיתרון העיקרי שלו הוא, שהעברת השאילתות צורכת פחות רוחב פס וכן מבוצעת הרבה יותר מהר, כך לפי החברה.
"למרות ההכרזה של היום, EWS עדיין זמין ונתמך לשימוש בסביבות ייצור, אבל אנחנו ממליצים בחום לעבור ל-Microsoft Graph כדי לגשת לנתוני Exchange Online ולקבל גישה לתכונות ולפונקציונליות העדכניים ביותר", נמסר מטעם מיקרוסופט.
יש לציין, שסגירת ה-API לא תשפיע על השירותים הפנימיים האחרים של מיקרוסופט, כמו אאוטלוק, טימס, שרת האקסצ'יינג' ושירותים אחרים שכיום משתמשים ב-EWS.
02/10/23 13:07
8% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מיקרוסופט הציגה באופן רשמי את מגוון העדכונים והשינויים ששילבה במהלך החודש האחרון בתוכנת פגישות הוועידה ושיתוף הפעולה שלה Teams. מדובר ברשימה ארוכה של עדכונים, שכוללת גם התקני חומרה שקיבלו את ההסמכה של החברה כמתאימים לשימוש ב-Teams, ו
אחת הבולטות בין התכונות היא אפשרות לשמור קובץ מוקלט של וובינר לשימוש לפי דרישה. "לאחר סיום סמינר מקוון, המארגנים יכולים לפרסם את הקלטת הווידיאו ולשלוח אוטומטית דוא"ל למשתתפים עם קישור לצפייה בסרטון לפי דרישה. הסרטון שפורסם יתארח בעמוד האירוע המקוון. ניתן לפרסם את הקלטה ממדור ההקלטות במסגרת ההגדרה וחוויית הניהול של הסמינר", מסבירים בחברה.
עוד אפשרות בולטת היא היכולת ליצור עד 1,000 ערוצים סטנדרטיים או משותפים עבור קבוצות קיימות, כך שהקבוצות לא צריכות לחשוש שייגמר המקום בגין ריבוי פרויקטים, ולא יהיה צורך בפתיחת קבוצות נוספות רק בשל חוסר במקום. בהמשך צפויה היכולת הזו להיות זמינה גם עבור ערוצים פרטיים.
כן מרחיבה החברה את הפונקציונליות לטובת מתן גישה לאורחים לדיונים בקבוצות השונות. הם יוכלו להשתתף באופן מלא כולל אודיו/וידיאו, שיתוף מסך, שיתוף קבצים וגם שיחות אחד על אחד. הגישה לאורחים יכולה להתפרס על פני דיירים שונים, המתארחים בעננים שונים של מיקרוסופט, כל עוד הם זוכים לאמון של מנהל הערוץ, הקבוצה או השיחה.
תכונה נוספת היא אפשרות לשתף שיחות טלפון פיזיות עם הקבוצה. מדובר בשיחות PSTN באמצעות מספר טלפון משותף ועל ידי שימוש בתוכנית שיחות, כך שקבוצות המשתמשים יוכלו לבצע או לקבל שיחות באמצעות מספר אחד. התכונה החדשה הזו מספקת, לפי מיקרוסופט, דרך חלופית לאפשר שיחות למשתמשים שמתחברים לאנשי קשר חיצוניים בתדירות נמוכה יותר. השיחות המשותפות זמינות למשתמשים עם רישיון Teams Phone דרך E5 או Teams Phone Standard.
מעבר לכך, יש עוד מספר תכונות חדשות שונות, אחת מהן מעדכנת את היכולות השונות של שליחת הקלטות וידיאו קצרות, וכאמור יש רשימת התקני חומרה חדשים ארוכה למדי.
02/10/23 15:45
8% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
בפרק זה של פודקאסט אנשים ומחשבים, אירחנו את ענת צור, שמזה שנתיים ממנכ"לת את עמותת תפוח. תפוח היא אחת העמותות הוותיקות בארץ, שהוקמה לפני 23 שנה על ידי איש העסקים ליאון רקנאטי ושותפים נוספים.
צור סיפרה בשיחה כיצד העמותה מסייעת להנגשת הטכנולוגיה לאוכלוסיות השונות בפריפריה החברתית והגיאוגרפית, על מנת לתת להם סיכוי שווה להשתלב אחר כך בענפי ההיי-טק והטכנולוגיה. ענת צור, יש לך ותק של 20 שנה במגזר הציבורי והממשלתי, מה הביא אותך לקבל את התפקיד הנוכחי, לפני כשנתיים?
"הייתי במשך חמש שנים מנכ"לית הקרן לירושלים, ולפני כן מעל לשני עשורים בתפקידי ניהול בכירים במגזר הציבורי. אחרי תקופה ארוכה כל כך, רציתי לעבור למגזר השלישי, מתוך תפישה שהמגזר הזה ממלא תפקיד חשוב בחברה הישראלית, והוא מנוע של יצירת מוביליות חברתית כלכלית במדינת ישראל".
תפוח היא אמנם אחת העמותות הוותיקות בארץ, אבל בואי נזכיר למאזינים בקצרה מה אתם עושים?
"העמותה הוקמה בשנת אלפיים, על ידי חזון של ליאון רקנאטי, במטרה לצמצם פערים בחברה הישראלית, באמצעות שוויון דיגיטלי, על ידי הנגשה לעולמות הטכנולוגיה, ובעצם להוות גשר בין אומת הסטארט-אפ לבין הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית בישראל".
איך אתם פועלים?
"תפוח פועלת בשלוש זירות מרכזיות – הזירה הראשונה היא בעולמות החינוך, כולל החינוך הפורמלי, וגם בחינוך הבלתי פורמלי. אנחנו גאים בדגל של תנועת נוער טכנולוגית היחידה בישראל, המוכרת על ידי משרד החינוך ששמה נטע, הפועלת בכל רחבי הארץ, מפעילה בני נוער בפריפריה ובעצם מנגישה להם את עולמות הטכנולוגיה.
הזירה השנייה היא זירת אורח חיים דיגיטלי. מכשירים כל סוגי אוכלוסייה שהיא חסרת כישורים דיגיטליים, החל מאזרחים ותיקים, קשישים, אזרחים ותיקים ניצולי שואה ועוד.
הזירה השלישית היא בעולמות התעסוקה. למעשה אנחנו מתפקדים כמו מכללה, שבה מעבירים הכשרות טכנולוגיות לקהלים שונים, במטרה לתת להם הזדמנות שווה להשתלב בהיי-טק, ובכך אנו מסייעים להגדלת המוביליות החברתית".
הזכרת את תנועת הנוער הדיגיטלית. כיצד היא פועלת?
"זה ארגון נוער לכל דבר. הבוגרים שלנו נכנסים לכיתות בבתי הספר בכל הגילאים, ובכל פעם מלמדים אותם תחום דעת אחר בעולם הטכנולוגיה. בוגר שלנו בי"ב כבר יודע לתכנת פייתון, ודברים נוספים מסביב, וזה כבר נותן להם סיכוי טוב יותר להשתלב אחר כך בעולם ההיי-טק. בנוסף, כמו בכל תנועת נוער, אנחנו עובדים על נושאי המנהיגות, העצמה אישית והתנדבות, שהם בעינינו חשובים לא פחות מהידע".
יכולה לתת קצת מספרים על היקפי הפעילות שלכם?
"מאז שעמותת תפוח הוקמה, כבר נגענו במעל מיליון אנשים במדינת ישראל. מאות אנשים משולבים בכל הזירות שלנו, דרך הרשויות המקומיות מגיעים לאלפי ילדים, וכן מ-22 ישובים בהם אנו פרוסים, כולל במגזר החרדי, חברה ערבית בדואים, דרוזים ועוד".
איך בעצם מגיעים אליכם? איך אתם בוחרים את האנשים?
"בזירת החינוך, כפי שאמרתי, אנחנו פועלים בתוך הכיתות, ששם מלמדים מדעי המחשב והפעולות שלנו הן תגבור והעשרה. כאן יש לנו כשותפה עם חברת מיקרוסופט, המסייעת לנו בבתי הספר בפריפריה החברתית. בעולם ההכשרות הבחירה היא על בסיס מיונים, כדי לאתר בסופו של דבר אנשים עם אוריינטציה טכנולוגית. ההכשרת הן מאוד אינטנסיביות, כדי לסייע לבוגרים להשתלב או בלימודים אקדמיים או בתעשייה ולהגדיל את הסיכויים שלהם להתקבל לעבודה, וגם אנחנו מסייעים בהשמות".
מה מקורות המימון שלכם?
"מעבר לתקציב שוטף, יש לנו עשרות אלפי שעות התנדבות, שהם שוות כסף. המתנדבים מגיעים בין היתר מחברות, במסגרת אחריות תאגידית, כולל גם מחברות היי-טק, מוסדות פיננסים ועוד. העובדים באים להתנדב וזה בהחלט חלק ממנועי הצמיחה שלנו. בנוסף אנחנו ניגשים למכרזים של משרדי ממשלה, באמצעות קולות קוראים, וגם של רשויות, וגם זה מהווה מקור הכנסה".
יש בישראל הרבה עמותות שתפקידן לצמצם את הפער ולפי כמות העמותות ישראל היתה צריכה להיות היום מדינה נטולת פערים. איפה טעינו?
"ראשית אני מסכימה איתכם. אני תמיד אומרת שמייסדי העמותה, ליאון רקנאטי ונוספים שחשבו לפני 23 שנה על הקמה של העמותה, זיהו אז שבין הפערים המשמעותיים ביותר במדינת ישראל יהיו הפערים הדיגיטליים. לצערנו הרב, אחרי שני עשורים, לא רק שזה עדיין קיים, אולי זה אפילו הולך ומתרחב. איפה טעינו? תפישתי היא שהרבה מהדברים תלויים בממשלות ובמדינה, בשלטון המקומי, שאחראים על תשתיות אינטרנטיות, בתכנים חינוכיים כמו אוריינות דיגיטלית, שצריך עוד להרחיב אותה, ועוד כל מיני דברים שלעמותות אין שליטה ממש עליהם. במילים אחרות, המענה לשאלה הוא שמדינת ישראל צריכה לתת לזה יותר תשומת לב ולהכניס יד לכיס, אבל זה באמת נושא לשיחה הרבה יותר רחבה".
02/10/23 09:18
6% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מאמר זה נכתב בעקבות השקת הספר "The Digital Transformation Roadmap: Rebuild your organization for continuous change" של דיוויד רוג'רס, מרצה בביה"ס למנהל עסקים באוניברסיטת קולומביה, ראש תכנית להכשרת מנהלים בכירים בנושאי אסטרטגיה עסקית וטרנספורמציה דיגיטלית ויועץ בכיר לארגונים רבים.
בחלקן הראשון של המאמר הצגנו את ההגדרת הטרנספורמציה הדיגיטלית על פי רוג'רס ואת חמש הסיבות העיקריות לאחוזי הכישלונות הגבוהים. ארגון התופס את הטרנספורמציה כאתגר טכנולוגי, שאינו משנה את הרגלי העבודה ואת סגנון המשילות שלו ואינו משקיע בפיתוח הכישורים ובשינוי התרבות הארגונית – מגדיל את סיכוי הכישלון שלו בתהליך אסטרטגי זה. בחלק ב' נתמקד בעיקרי המתודולוגיה המומלצת על ידי רוג'רס, שמטרתה להבטיח את הצלחת התהליך ולהתמודד עם כל אחד מגורמי הכישלון.
מתודולוגיה לטרנספורמציה דיגיטלית מוצלחת
רוג'רס מדגיש שהמתודולוגיה שהוא מציג, המבוססת על ניסיון עבודה עם ארגונים רבים ומפגשים עם אלפי מנהלים המשתתפים בתוכניות ההכשרה באוניברסיטת קולומביה, אינה אוסף של הוראות בסגנון הרכבת רהיט של איקאה. כל ארגון ייחודי, ומה שמתאים לארגון אחד אינו מתאים בהכרח לארגון אחר. עם זאת, המסגרת המתודולוגית שהוא מציג אמורה לסייע לכל ארגון לנווט את תהליך הטרנספורמציה ולהבטיח הצלחה.
חמשת הצעדים המרכיבים את המתודולוגיה מבוססים על הניסיון שלו בעבודה עם ארגונים שונים והמחקר שהוא ביצע. הוא מדגיש, כי אין להתייחס למתודולוגיה כאל סולם שעולים עליו שלב אחר שלב, אלא אוסף של צעדים שיכולים להיות איטרטיביים לקידום התהליך. הטרנספורמציה הדיגיטלית אינה פרויקט ויעד ידוע מראש, אלא מסע מתמשך של שינוי ללא סיום מוגדר.
חמשת הצעדים במתודולוגיה, המתוארים בתרשים המצורף, הם:
הגדרת חזון משותף – המסע הדיגיטלי חייב להתחיל בהגדרת חזון מוסכם ומשותף לכל הארגון. החזון חייב להתייחס לתיאור העתיד הצפוי לארגון, מהם הכוחות הדיגיטליים שישפיעו, מהם היתרונות הייחודיים של הארגון. זהו בעצם כוכב הצפון של הארגון, שמגדיר כיצד הארגון יצליח לצמוח בסביבה הדיגיטלית העתידית. חזון זה מאפשר לארגון להוביל את המסע ולא רק להיות מושפע מהשינויים וכוחות חיצוניים. הוא יאפשר למנהלים ולעובדים להבין ולתמוך במטרה, כמו גם לבעלי עניין נוספים (דירקטורים, משקיעים, שותפים עסקיים) להבין לאן הארגון צועד.
הגדרת עדיפויות ובחירת הנושאים החשובים באמת – יש חשיבות רבה לבחור את הנושאים החשובים ביותר לארגון, היעדים האסטרטגיים. הבחירה צריכה להתייחס הן לבעיות החשובות שיש לבחור ולהזדמנויות שיש למנף. הספר מציע שימוש במטריצה בעלת 4 רביעים, שתסייע בהגדרת הנושאים בעדיפות, והמאפשרת מיקוד ברור בבעיות ובהזדמנויות של הארגון במבט לקוח (חיצוני) ובמבט הארגון (פנימי). בציר האופקי שני נושאים – הלקוח והארגון, ובציר האנכי שני נושאים, הבעיה וההזדמנות. כל רביע ממוקד בנושא אחד – בעיות הלקוח, בעיות הארגון, הזדמנויות לקוח והזדמנויות הארגון. הספר מנתח לעומק כל אחד מהרביעים.
ולידציה באמצעות ניסוי – המטרה של שלב זה היא להתקדם במהירות בוולידציה ובחינת הרעיונות החדשים. ההמלצה היא לחשוב כמו מדענים: להגדיר היפותזה ולבנות ניסוים לבחינת ההנחות. ההתקדמות צריכה להיות איטרטיבית, תוך בניית אב טיפוס ומוצר ראשוני (MVP), עבודה עם לקוחות וקבלת משובים מהם. שלב זה צריך לאפשר לבצע ניסויים רבים לבחינת הרעיונות החדשים, איזה מהם עשוי לעבוד טוב יותר. עלות ביצוע טעויות בשלב זה הן נמוכות.
יישום תהליכי משילות שיאפשרו גידול מהיר – מטרת שלב זה היא לעצב תהליכים ומודלים גמישים של משילות, שיאפשרו גידול מהיר בכל הקשור להתפתחות וגידול מהיר של המיזמים שהוחלט לקדם. המטרה לאפשר הקצאה מהירה של משאבים, העצמה של צוותים רב תחומיים, סגירה מהירה של מיזמים שלא הביאו את התוצאות המתוכננות. היעד הוא להבטיח זרם של חדשנות הן בפעילות הליבה של הארגון והן בפעילות מעבר לליבה.
פיתוח כישורים לקידום הטכנולוגיה, הכישרונות והתרבות הארגונית – המטרה של שלב זה היא להשקיע בקידום התשתית והארכיטקטורה הטכנולוגית, לאתר ולפתח את הכישרונות האנושיים הנמצאים בחלקים השונים של הארגון ולשנות את התרבות הארגונית כדי שהארגון יוכל להתמודד עם האתגר הדיגיטלי. על הארגון גם לטפח תרבות של שימוש בנתונים תוך פיתוח מקור נתונים אחוד ואמין.
סיכום בחלק הראשון של המאמר הצגנו את הסיבות העיקריות לכישלונות בתהליכי הטרנספורמציה הדיגיטלית. בחלק השני של המאמר הצגנו בקצרה שישה צעדים חשובים, שמטרתם להבטיח את הצלחת המסע הדיגיטלי. לא במקרה, כל אחד מהצעדים במתודולוגיה מהווה מענה לאחת מחמש הסיבות לכישלונות בביצוע הטרנספורמציה.
למרות התיאור הקצר של השלבים, ניתן בקלות להתרשם ממורכבות התהליך ומאתגרי הטרנספורמציה הדיגיטלית ולהבין מדוע יש הרבה כישלונות ואכזבות.
הספר מרחיב את הדיון בכל אחד מהצעדים במתודולוגיה ומציג כלים שונים לשימוש ויישום וכן דוגמאות רבות. הרחבות אלה הן מעבר למטרות סקירה קצרה זו, שנועדה בעיקר להפנות את תשומת ליבכם לספר ולמתודולוגיה. כל המעוניינים להגדיל את סיכויי ההצלחה בתהליך אסטרטגי זה מוזמנים לקרוא ולהתעמק במתודולוגיה ובכך להגדיל את סיכויי ההצלחה במסע הדיגיטלי שלכם. הספר מומלץ מאוד. בהצלחה!!
הכותב הוא יועץ בכיר לטרנספורמציה דיגיטלית ודירקטור BDO Digital.
02/10/23 10:53
6% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אפריקה לא נתפסת עדיין בתעשיית ההיי-טק המקומית – הן בקרב היזמים והן המשקיעים – כשוק בעל פוטנציאל עסקי, וקשה עדיין למצוא יזמים רבים אשר במצגת המשקיעים שלהם יציינו את אפריקה כיעד השיווקי העיקרי שלהם. רוב הישראלים עדיין נשענים על דעות קדומות וסטיגמות ביחס ליבשת השחורה של מדינות מוכות אסון, בעלות משטרים בעייתים ומושחתים ובהן גופים התנדבותיים גלובליים וקרנות פילנתרופיות תופסים מקום מרכזי.
אלא שלמרות שאפריקה לא חפה מבעיות ואתגרים מורכבים, התמונה בפועל רחוקה מהדימוי שלה בכל הקשור ליזמות וחדשנות טכנולוגית – במיוחד במספר מוקדים דוגמת קניה (אשר בירתה, ניירובי, זכתה לכינוי הסיליקון סוואנה בזכות האקו-סיסטם התוסס שפועל בה) וניגריה שסכום השקעות ההון סיכון בחברות טכנולוגיה בהן זינק פי שישה בקירוב במהלך השנים 2018-2022. מגמות אלה תופסות תאוצה בזכות תהליכים שונים ובראשם דיגיטציה משמעותית והטמעת תשתיות טכנולוגיות מתקדמות יותר והשקעות גלובליות שהן בעלות השלכות חברתיות כלכליות מרחיקות לכת. לכך מסייעים גם שחקנים בינלאומיים ומקומיים לצד פעילות ענפה של אקסלרטורים מקומיים, הנתמכים על ידי גופי הממשל הרואים בחדשנות יעד לאומי, ותמיכה מסיבית של קרנות, מוסדות פיננסיים ומוסדות מוטי פיתוח בינלאומי.
"השימוש ההולך ומתרחב בסלולר הפך דווקא את אפריקה בבת אחת להיות אחד ממוקדי הפינטק המתקדמים בעולם, תוך שהיא מקדימה מדינות מפותחות ומערביות שנתפסות כחדשניות ומודרניות"
אחת המהפכות המשמעותיות המתחוללות כיום באפריקה היא לא רק בוורטיקלים דוגמת אגרו-טק או אנרגיה, אלא דווקא בעולמות הפינטק והתשלומים בסלולר, ובעיקר מדובר באזור מזרח אפריקה. מדינות דוגמת קניה, טנזניה ומדינות שכנות שאותן היא סוחפת עוברות בשנים האחרונות האצה דרמטית סביב תחומי הכלה פיננסית (financial Inclusion), כלומר הנגשת השירותים הפיננסיים לכלל שכבות האוכלוסייה.
הקפיצה שביצעו בעשור האחרון מדינות אפריקה היישר לעידן הסלולרי אפשרה למיליוני בני אדם, כולל אלה המתגוררים בכפרים נידחים אשר מעולם לא היו מחוברים לקווי טלפון, לרכוש מכשיר נייד, להתחבר לאינטרנט או באמצעות SMS פשוט לבצע פעולות פיננסיות שונות. האפריקנים, שקרוב למחציתם (!) אינם מחזיקים בחשבון בנק, הפכו את מכשיר הסלולר לכלי העיקרי, שבאמצעותו הם יכולים להעביר ולקבל תשלומים, לבצע קניות באונליין ולהשתמש אף במוצרים פיננסיים מורכבים יותר, כמו לקיחת הלוואות, פתיחת תוכניות חיסכון, וכו'. השימוש ההולך ומתרחב בסלולר הפך דווקא את אפריקה בבת אחת להיות אחד ממוקדי הפינטק המתקדמים בעולם, תוך שהיא מקדימה מדינות מפותחות ומערביות שנתפסות כחדשניות ומודרניות.
כל אלה הפכו את אפריקה ליעד אטרקטיבי לחברות פינטק להציע פתרונות חדשניים, והפוטנציאל הכלכלי הגדול מושך יזמים מקומיים וזרים להקים סטארט-אפים ולפעול בשווקים אלו. מנתונים של חברות המחקר בוסטון קונסולטינג גרופ ו-מקינזי עולה, כי עד שנת 2030, הכנות חברות הפינטק באפריקה יכפילו את עצמן מהיקף של 30 מילארד דולר ל-65 מיליארד דולר.
כבר כיום פועלות באפריקה מספר רב של חברות גלובליות גדולות וחברות מקומיות, בהן ניתן למצוא גם כמה חברות ישראליות, שבין הבולטות בהן ניתן למנות את פידו (Fido) – העוסקת בעיקר בהלוואות זעירות ודירוג אשראי אלטרנטיבי, אוקו (OKO) – העוסקת בביטוח לחקלאים קטנים מפני פגעי מזג האוויר, ו-פיוז (Fuse.io) – המעניקה תשתית בלוקצ'יין לתשלומים ויישומים פיננסיים אחרים לעסקים ויזמים.
מדובר, כמובן, בהזדמנות בעלת פוטנציאל עסקי אדיר, לצד יכולת לחולל אימפקט משמעותי בפועל ולהשפיע על איכות חייהם של מיליוני בני אדם. אלא שחברות הסטארט-אפ הישראליות צריכות לגשת לאפריקה מנקודת גישה שונה מזו המוכרת לנו משווקים מערביים, דוגמת ארה"ב ואירופה.
נדרשות התאמות ושינויי תפיסה ייזום מוצלח ועבודה מתמשכת לסטארט-אפ באפריקה מחייבים התאמות ורגישויות מיוחדות הקשורות לכוח הקנייה של האוכלוסייה, לנורמות רגולטוריות וליציבות שלטונית, לאופי התשתיות הטכנולוגיות הזמינות ולמאפיינים כלכליים ותרבותיים יחודיים. למשל, כוח הקנייה של האזרח הוא נמוך יותר, אך ניתן להשתמש במודלים עסקיים מותאמים כגון B2B2C או שותפויות שונות עם מוסדות פיננסיים וספקי טלקום על מנת לממש את פוטנציאל הרווח. מעבר לכך, התפוצה הרחבה הפוטנציאלית בשוק המיועד לגדול בעקביות עשויה בעתיד הלא רחוק לפצות על כוח הקנייה הנמוך של משתמש הקצה.
כמו כן, בגישה לשוק האפריקני, תהליכי הלמידה וההיזון החוזר בפיתוח מוצר מול לקוחות ומשתמשים, המתקיימים בכל מוצר דיגיטלי, דורשים שימת דגש גדולה פי כמה וכמה למאפייני וצורכי קהל היעד הייחודיים, ועל פי רוב נעשים בתיווך של גורמים מקומיים.
לסיכום, היכולת של חברות הסטארט-אפ הישראליות לגוון ולפתוח שווקים חדשים ולשלב בין פוטציאל עסקי גבוה לבין יכולת לעשות טוב בעולם מחייבת, קודם כל, הבנה של השוק האפריקני ונכונות ללמידה שונה של השוק והמשתמש, מתוך ענווה והקשבה לצד מוטיבציה לייזום פתרונות התואמים לצורכי הפיתוח הייחודיים ופעולה על בסיס שותפויות עם גורמים מקומיים. התאמה לשוק ותכנון מקדים יכולים להפוך את חברות הפינטק הישראליות למרכיב משמעותי, המחולל אימפקט במדינות מתפתחות לצד רווח עסקי והכנסות משמעותיות.
הכותב משמש כמנהל פרוייקטים בתכנית פירס לחדשנות גלובלית, המחברת בין יזמים ישראליים ושותפים בשטח במטרה לפתוח פתרונות טכנולוגיים לאתגרים במדינות מתפתחות. בימים אלה החלה ההרשמה לתוכנית פירס צ'אלנג' במהלכה יתמקדו היזמים בפיתוח פתרונות פינטק במדינות מזרח אפריקה.
02/10/23 12:44
6% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מנכ"ל מטא (Meta), מארק צוקרברג, הבהיר שהוא רואה בבינה מלאכותית אמצעי חיוני לקידום המטאברס (Metaverse) – שהיווה את החזון שלו ושל החברה לעתיד שבו אנשים יכולים לעבוד, לשחק, להכיר ולהתרועע בעולמות וירטואליים עשירים ומרהיבים במיוחד. חזון שנדמה היה שנשכח והוזנח, אבל אפשר שבעצם לא…
בראיון שהעניק באחרונה ל-The Verge, אמר צוקרברג כי בינה מלאכותית יוצרת כבר נמצאת בשימוש במגוון דרכים לשיפור המוצרים של מטא, למשל כסיוע ביצירת אווטרים מציאותיים יותר או על ידי מתן המלצות מותאמות אישית למשתמשים. הוא גם טען שה-AI הג'נרטיבית ויכולותיה יהוו גורם מרכזי בשיפורים עתידיים שיגיעו לשירותים הפופולריים שמטא עומדת מאחוריהם, פייסבוק, אינסטגרם, ת'רדס ומוצרים קיימים אחרים.
אם לחזור למטאברס – שפירושו בעברית מטא-יקום ושהוא עולם אלטרנטיבי דיגיטלי – מקור המונח 'מטאברס' בסופר המדע הבדיוני ניל סטפנסון, שהמציא אותו ביצירותיו. הרעיון הבדיוני הזה החל קורם עור וגידים לפני מספר שנים, כשפייסבוק החליטה להתמקד בו ולפתח אותו כדי להעביר משתמשים לחיים בעולם דיגיטלי, שבו אנשים כבר לא צריכים להימצא פיזית יחד כדי להרגיש קרובים זה לזה. למעשה צוקרברג וקברניטיו החליטו ליצור את חברת האם מטא, המאגדת את כל המותגים שבבעלותם, כשהדגש בשינוי השם היה מיתוג החברה כיצרנית מטאברס. למטא היו שאיפות להגיע אליו מזמן. המטאברס.לפי שנתיים וחצי, בראיון ל-The Verge, הצהיר צוקרברג: "אני חושב שנעבור מחברה שנתפשת בעיקר כחברת מדיה חברתית לחברת מטאברס". בראיון, שעליו דיווחנו בזמנו, הצהיר המנכ"ל האמבציוזי כי היכולות של החברה להציע את היקום האלטרנטיבי המקביל אמורות להיות מוכנות בעוד כחמש שנים. אבל בהמשך הדרך נדמה היה שהרכבת הזו עצרה וקפאה במקומה. מדוע? בעיקר בגלל ה-AI היוצרת שכבשה בסערה את עולם הטק והפכה למילת הבאזזז שהחליפה את המינוח 'מטאברס' והשכיחה את החזון של מטא.
אלא שכעת מסתבר ש'צוק' לא מוותר על חלומו. בראיון האחרון איתו סיפר צוקרברג כי אחת הדרכים שבהן הוא רואה את הבינה המלאכותית משחקת תפקיד במטאברס היא לשם יצירת פרופילי AI אינטראקטיביים, הפועלים באופן עצמאי יותר. הוא רואה בעיני רוחו עתיד שבו ליצירי ה-AI האלה יהיו פרופילים באינסטגרם ובפייסבוק, והם יוכלו לפרסם תוכן, ליצור אינטראקציה עם אנשים ואפילו לתקשר אחד עם השני. לדוגמה, במטאברס צ'טבוטים של AI יוכלו לעזור למשתמשים לבשל, לתכנן אימונים או לבנות מסלולי חופשה. "נגיע לנקודה הזאת שבה יהיו 100 מיליון AIs שרק עוזרים לעסקים למכור דברים", הבהיר צוקרברג חלק מהכוונות והיומרות שלו בתחום. "אני חושב שזה הולך להיות מאוד משכנע ומעניין, וברור שאנחנו מתחילים להתקדם בזה לאט", אמר צוקרברג בראיון שהתפרסם ביום ד' שעבר.
האם העתיד המזהיר בפוטנציה של המטאברס עדיין כאן?
מעניין להיזכר בדו"ח של מקינזי ושות' (McKinsey & Company) שפורסם ביוני אתשקד, Value Creation in the Metaverse שמו, שהראה שהמטאברס עשוי להיות גדול מכדי להתעלם ממנו. בתחזית המוקדמת של מקינזי נאמר כי למטאברס יש פוטנציאל לצמוח להיקף הכנסות של 5 טריליון דולר בערך עד 2030. הדו"ח התבסס על תובנות קנייניות וניתוח נתונים רבים, כולל סקר של יותר מ-3,400 צרכנים ומנהלים, שנשאלו על אימוץ המטאברס, הפוטנציאל שלו והשפעתו הצפויה על ההתנהגות שלהם. החוקרים גם ראיינו בוני מטאברס ומומחים בתעשייה, שהייתה בראשית ימיה אז, אבל שניבאו לה הצלחה גדולה.
התחזית הציגה את המסחר האלקטרוני ככוח הכלכלי הגדול ביותר (2.6 טריליון דולר) במטאברס, לפני תחומים כמו למידה וירטואלית (270 מיליארד דולר), פרסום (206 מיליארד דולר) וגיימינג (125 מיליארד דולר).
צוקרברג, המנכ"ל המוביל את פייסבוק/מטא מזה שנים רבות, שחווה שלל ביקורת וכישלונות בדרך, כנראה סבור גם הוא למרות הכל שהעולם האלטרנטיבי הווירטואלי שביכולתו להציע לנו יהווה אטרקציה ושיש בו עדיין את הפוטנציאל להצלחה אדירה, כזו שתשאב את כולנו לזרועותיה ה"חמימות" של מטא.
ולא רק ל-The Verge אמר צוקרברג את הדברים. בפועל הוא הזכיר את המטאברס והשיב אותו לשיח הכללי במספר ראיונות שהעניק לתקשורת בשבוע שעבר. צוקרברג הבהיר בראיונות אלו כי הוא רואה בהתפתחויות האחרונות בתחום הבינה המלאכותית הג'נרטיבית מפתח למקסום אינספור יישומים במטאברס.
מדבריו ניתן היה להבין כי הוא מאמין בעתיד שבו המטאברס ישגשג בזכות ה-AI והפוטנציאל שלה לחולל בו מהפכה ומאמין שהיכולות של ה-GenAI הן שיהפכו את העולמות הווירטואליים לסוחפים ומרתקים יותר, וכן יעזרו ליצור הזדמנויות חדשות לאנשים לעבוד, ללמוד ולהתחבר וירטואלית אלו לאלו.
לא סחפה המונים. אפילקציית המטאברס החלוצית של מטא, Horizon Worlds. צילום: לכידת מסך מהיישום של מטא
גם למטא יש מודל שפה גדול ומתקדם – כמוצר קוד פתוח
כשצקרברג מדבר על ה-GenAI הוא כמובן לא מתכוון לכלי המפורסם ביותר בתחום כיום, ChatGPT מבית OpenAI, אלא ליכולות AI יוצרת שהחברה שלו שוקדת עליהן בזרוע Meta AI שלה מזה זמן, וכבר מחזיקה בתוצרים משמעותיים שלהן.
בחודשים האחרונים, כפי שדיווחנו, השיקו מטא ומיקרוסופט בקוד פתוח את Llama2 – מודל AI לעיבוד שפה שפיתחו ושהן ממשיכות לפתח כל העת. יש להניח שצוקרברג מתכונן לשלב את היכולות הללו בפיתוחי המטאברס העתידיים, ומקווה שכך הוא ישדרג את ההיצע המטאברסי הראשוני לגולשים, שלא התלהבו במיוחד עד כה ממה שמטא השיקה בתחום עד כה.
מודל AI לעיבוד שפה בקוד פתוח של מטא ומיקרוסופט. Llama 2. צילום: עיבוד ממוחשב. מקור: מיקרוסופט ומטא
בין אפליקציות המטאברס שכבר הושקו על ידי החברה: Horizon Worlds – אפליקציה חברתית בטכנולוגיית VR; את Horizon Venues – אפליקציית VR המאפשרת למשתמשים לצפות באירועים חיים וירטואליים, כגון הופעות מוזיקה, ספורט ועוד; את Horizon Workrooms – אפליקציה VR המאפשרת לעבוד יחד בעולם וירטואלי משותף; את Spark AR – כלי VR המאפשר ליצור אפקטים חזותיים ושמעיים לשימוש ב-פייסבוק, אינסטגרם ו-מסנג'ר; וכן את Meta Avatars – שירות המאפשר למשתמשים ליצור ולשתף את הדמויות הווירטואליות שלהם.
בנוסף, מטא עובדת על מספר אפליקציות מטאברס חדשות וביניהן: אפליקציית רשת חברתית חדשה המבוססת על מציאות רבודה, שתאפשר למשתמשים להתחבר עם חברים ומשפחה בעולם האמיתי (ושהיא אולי המטאברס עליו דובר כל העת, בהא