11:41:25 | ◀︎ | הנשיא ביידן חתם על צו מנהלי בנושא הבינה המלאכותית | |
13:10:41 | ◀︎ | סין: באידו ועליבאבא העלימו את שמה של ישראל מהמפה | |
13:36:53 | ◀︎ | מהיר ודיגיטלי: כך הטכנולוגיה משנה את חוויית קניית הרכב | |
13:46:41 | ◀︎ | כל עובד אינטל בישראל יקבל מענק של 5,000 דולר | |
14:08:45 | ◀︎ | GenAI ליצירת הדרכות מבוססות וידיאו: גאיידי גייסה 11.6 מיליון דולר | |
14:44:49 | ◀︎ | מעבדי ה-M3 – "כוכבי" אירוע ההשקה של אפל | |
15:00:11 | ◀︎ | משפט סב"פ: התביעה עימתה את מייסד FTX עם דבריו מהעבר | |
15:07:52 | ◀︎ | כך תנהלו מערך התנדבות יעיל ומצליח | |
15:54:52 | ◀︎ | האקרים טענו שפרצו לבזק; החברה: "זה ספק חיצוני" | |
15:56:01 | ◀︎ | 94% מהתכנים תומכי הטרור שישראל דיווחה עליהם – הוסרו | |
16:09:15 | ◀︎ | אקזיט בימי מלחמה: פאלו אלטו רכשה את דיג סקיוריטי ב-300 מ' ד' | |
16:30:01 | ◀︎ | בחלוף שנה: בכמה מעריך מאסק את שווי X, שרכש ב-44 מיליארד ד'? | |
17:12:51 | ◀︎ | בעקבות פרצת הענק בסייבר – כתב אישום על הונאה נגד סולארווינדס | |
17:37:05 | ◀︎ | AI במלחמה: שוב ההיי-טק נחלץ לעזרה |
הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
31/10/23 17:12
10.94% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
פרצת הסייבר הגדולה בסולארווינדס מובילה לכתבי אישום נגד חברת התוכנה ומנהל האבטחה שלה, טימותי בראון. כתב האישום הוגש אתמול (ב') על ידי רשות ניירות הערך בארצות הברית, ה-SEC.
הרשות מאשימה את סולארווינדס ואת בראון בהונאה ובכישלונות בקרה פנימית שנוגעים לסיכונים ופגיעויות אבטחת סייבר – שהיו ידועים, לכאורה. האישום מתייחס לתקופה של "החל מההנפקה הראשונית של החברה לציבור באוקטובר 2018 ועד להכרזה בדצמבר 2020 שהיא שימשה מטרה למתקפת סייבר מסיבית בת כמעט שנתיים", מתקפה שזכתה לכינוי Sunburst.
מה-SEC נמסר כי "באותה העת, סולארווינדס ובראון הונו משקיעים על ידי הערכת יתר שלה ו(הסתרה של – י"ה) נהלי אבטחת סייבר מזלזלים, או אי חשיפה של סיכונים ידועים".
"ההצהרות הפומביות עמדו בסתירה להערכות הפנימיות"
כאשר החברה הגישה את מסמכיה בטרם ההנפקה, נכתב, "סולארווינדס הטעתה לכאורה משקיעים בכך שחשפה רק סיכונים גנריים והיפותטיים, בזמן שהיא ובראון ידעו על ליקויים ספציפיים בפרקטיקות אבטחת הסייבר שלה, כמו גם על הסיכונים המוגברים שהיא התמודדה איתם באותה העת".
לפי ה-SEC, "ההצהרות הפומביות של סולארווינדס על נהלי אבטחת הסייבר והסיכונים שלה עמדו בסתירה להערכותיה הפנימיות, לרבות מצגת מ-2018 שהוכנה על ידי מהנדס בחברה ושותפה פנימית, כולל עם בראון – שלפיה מערך הגישה מרחוק שלה היה לא מאוד מאובטח… מי ש(עלול היה, או עשה זאת בפועל – י"ה) מנצל את הפגיעות יכול בעצם לעשות כל דבר מבלי שנזהה זאת, עד שיהיה מאוחר מדי". מצב זה, נטען "עלול להוביל להפסד מוניטין גדול ולהפסד כספי לחברה".
"באופן דומה", ממשיכה ההודעה, "מצגות מ-2018 ומ-2019 של בראון העידו כי 'מצב האבטחה הנוכחי משאיר אותנו במצב פגיע מאוד עבור הנכסים הקריטיים שלנו', וכי 'הגישה למערכות הקריטיות ולמערכות הנתונים שלנו אינה הולמת (אינה ראויה בהיבטי אבטחה – י"ה)'".
לפי האישום, "תקשורת מרובה בין עובדי החברה, כולל בראון, לאורך 2019 ו-2020, הטילה ספק ביכולתה של החברה להגן על נכסיה הקריטיים מפני התקפות סייבר". כך, לדוגמה, ביוני 2020, בזמן שהוא היה עסוק בחקירת מתקפת סייבר על לקוח של החברה, בראון כתב כי "זה מאוד מדאיג" וכי "ייתכן שהתוקף חיפש להשתמש בתוכנת אוריון (Orion) של החברה כדי לבצע מתקפות גדולות יותר – כי הבק אופיס שלנו לא כל כך עמיד (בסייבר – י"ה)".
עוד מצטט כתב האישום מסמך פנימי מספטמבר 2020 ששותף עם בראון ואחרים בחברה, שלפיו "היקף בעיות האבטחה שזוהו במהלך החודש האחרון עלו על יכולתם של צוותי ההנדסה לפתור אותם".
"בראון היה מודע לסיכונים, אבל לא פתר אותם או לא הציף אותם"
לפי ה-SEC, "בראון היה מודע לסיכונים ולפגיעויות של אבטחת הסייבר שיש בחברה, אך לא הצליח לפתור את הבעיות או, לפעמים, להציף אותן מספיק גבוה בתוך החברה. כתוצאה מפגמים אלה, החברה לא יכולה הייתה לספק הבטחות סבירות לכך שנכסיה היקרים ביותר, לרבות מוצר הדגל שלה, אוריון, היו מוגנים כראוי".
"במשך שנים, סולארווינדס ובראון התעלמו מדגלים אדומים חוזרים ונשנים לגבי סיכוני הסייבר שלה", נטען בכתב האישום. "סיכונים אלה היו ידועים בכל החברה והובילו את אחד הכפופים של בראון למסקנה שהיא רחוקה מלהיות חברה בעלת אופי של חברת אבטחה. במקום לטפל בנקודות התורפה הללו, סולארווינדס ובראון השתתפו במסע פרסום (שנועד – י"ה) לצייר תמונה כוזבת של סביבת בקרת הסייבר של החברה, ובכך למנוע מהמשקיעים מידע מהותי מדויק. החברה ובראון לא רק הטעו את ציבור המשקיעים ולא הגנו כראוי על נכסי סולארווינדס, שהם בבחינת 'היהלום שבכתר', אלא הדגישו את המסר שלה למנפיקים שלפיה היא חברה מאובטחת, עם בקרות חזקות המותאמות לסביבות הסיכון שלה".
מתקפה עצומה
בפברואר 2021 אמרה אן נויברגר, סגנית היועץ לביטחון לאומי של ארצות הברית לתחומי סייבר וטכנולוגיות בצמיחה, כי תשע סוכנויות פדרליות ו-100 חברות מהמגזר הפרטי נפגעו ממתקפת הענק על סולארווינדס, שבוצעה על ידי האקרים שלוחי רוסיה. לדבריה, כמה חברות המגזר הפרטי שנפגעו ממתקפת הסייבר הן חברות טכנולוגיה, שהותקפו כדי להקל על השגת הגישה לקורבנות אחרים. "אנחנו מאמינים שתכנון המתקפה, כמו גם הפריצות עצמן, לקחו להאקרים חודשים", ציינה אז נויברגר.
אן נויברגר, סגנית היועץ לביטחון לאומי של ארצות הברית לתחומי סייבר וטכנולוגיות בצמיחה. צילום: Coming Up, שבוע הסייבר
דבר המתקפה נודע בדצמבר 2020, אף שהיא החלה בספטמבר-אוקטובר 2019 וקיבלה האצה במרץ 2020. נויברגר ציינה כי ההאקרים השיקו את המתקפה מתוך ארצות הברית – מעשה שמקשה עוד יותר על החוקרים להבין את פעילותם ולאתר אותם. היא מונתה על ידי הממשל להוביל את תגובת ארצות הברית למתקפה.
מתקפת הענק נחשפה על ידי חברת האבטחה פייראיי ומיקרוסופט. היא נוצרה בשל נוזקה בשם Sunburst, או Solorigate – ש-"הולבשה" על אוריון, שהיא תוכנת ניהול וניטור הרשת של סולארווינדס. כ-18 אלף ארגונים, לקוחות סולארווינדס, הורידו את עדכון הגרסה המזוהם של אוריון.
בין הלקוחות שנפגעו היו גם ארגונים מישראל. מהמגזר הפרטי, מיקרוסופט הייתה הקורבן השני שנחשף, לאחר פייראיי – לצד VMware. הנפגעים מהממשל הפדרלי של ארצות הברית היו רבים, בהם משרד האוצר ומינהל הטלקום והמידע הלאומי במשרד המסחר (NTIA) וסוכנויות מודיעין, ביניהן CISA – הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות.
גם משרד האנרגיה האמריקני מסר כי ההאקרים השיגו גישה לרשתות שלו. מינהל ביטחון הגרעין הלאומי, NNSA, שמטפל במאגר אמצעי הלחימה הגרעיניים של ארצות הברית, היווה אף הוא מטרה למתקפה, כמו גם המשרד להגנת המולדת ומשרד החוץ. עוד נפגעו מהמתקפה סיסקו, אינטל, אנבידיה, בלקין, יצרנית נתבי Wi-Fi וציוד רשת ביתי, וחברת הייעוץ דלויט.
יש לציין שעדכוני הגרסה המזוהמים של תוכנת אוריון לא היו הדרך היחידה שבאמצעותה ההאקרים חדרו למאות ארגונים ברחבי העולם במהלך מתקפת הענק. זאת, כי ל-30% מהארגונים שנפרצו לא היה קשר ישיר לסולארווינדס.
31/10/23 17:37
10.94% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
הבינה המלאכותית, שקיימת כבר שנים רבות, חוותה פריצה אדירה לפני כשנה עם ה-GenAI – הבינה המלאכותית היוצרת, שהוגדרה כאחת הטכנולוגיות החדשניות המשבשות, שישפיעו על כל תחום בחיינו. אבל צריך להודות שגם התסריטים הכי מרחיקי לכת לא כללו השפעות של חדשנות זו בזמן מלחמה וחירום.
אתמול (ב') ערכה קבוצת אנשים ומחשבים וובינר שעסק בבינה מלאכותית במצב מלחמה. מומחים בתחום הציגו במהלך כנס האונליין דוגמאות לשילוב ה-AI במלחמה שנכפתה עלינו, ובמיוחד בתוצאות של אותה שבת שחורה, שבה נטבחו 1,400 אנשים. זאת, לצד יישומים שמסייעים למפקדים שמנהלים את הקרבות בחזית ולחייליהם-חיילינו.
היישומים, המעניינים והכואבים, הם אלה שקשורים בטיפול בזיהוי קורבנות הטבח, החטופים, הנעדרים והפצועים הרבים. גם כאן, חברות ואנשי היי-טק רתמו את הטכנולוגיה כדי לסייע במלאכת הזיהוי הקשה והכואבת של ההרוגים והנעדרים. הם פעלו שם, מסביב לשעון, על מנת למצוא פתרונות מבוססי אנליטיקה, שיסייעו לצוותים בשטח לזהות נעדרים או חללים, למשל במקרים שבהם אי אפשר היה לזהות את הקורבנות על פי הפנים שלהם, או אי אפשר היה לקחת טביעות אצבע. הדוגמאות והתיאורים שניתנו בוובינר היו, בחלקם, קשים לשמיעה ולצפייה, ובאופן טבעי, בחרנו לחסוך אותם מכם, הקוראים.
כלי לכל דבר בשדה הקרב
המוסכמה שעלתה בוובינר היא שה-AI היא כלי מלחמתי לכל דבר בשדה הקרב, ושהוא מסייע לנהל את הקרבות ואת הזירות בדרכים שונות. כיום, כשלכל מפקד יש טאבלט, שאיתו הוא מתמודד עם ים של מידע משתנה בזירת הקרב, סנכרון ותיאום עם זרועות אחרות, והפעלת כלים שונים, היכולת האנליטית המהירה היא זו שמהווה את היתרון שלו על פני האויב. והיכולת הזאת מתאפשרת באמצעות AI.
בשש אחרי המלחמה, מחובתם של הגופים שאמונים על החדשנות וקידום ההיי-טק לחשב מסלול מחדש, ולהפנות משאבים גדולים ונקודתיים לבינה המלאכותית, כדי שאם, חלילה, נדרש לעוד מצב חירום כמו זה שאנחנו חווים בימים אלה, היא תסייע לבינה שאינה מלאכותית לצלוח את המשבר בצורה טובה יותר
השימוש החכם ביכולות הבינה המלאכותית, שהודגם באירוע, הבליט את העובדה שאם מדינת ישראל הייתה מיישמת המלצות של ועדות מקצועיות, שמונו על ידי הממשלה, ומשקיעה הרבה יותר משאבים במחקר, בפיתוח ובסטארט-אפים בתחום ה-AI, כוחות הביטחון והגופים הרלוונטיים הנוספים היו יכולים להיעזר בבינה המלאכותית הרבה יותר. ללא ספק, זה היה תורם רבות לתפקוד בשדה הקרב ובחזית העורף, מעבר למה שזה כבר תורם.
התחרות כיום היא לא בין חברות או טכנולוגיות, אלא בין מדינות, כשהמדד הוא מי משקיעה יותר בחדשנות ובבינה מלאכותית על כל יישומיה, ומי מייצרת הרבה AI לטובת כלל המדינה. ישראל, למרבה הצער, לא שם, אלא נמצאת הרבה אחרי מדינות אחרות, והעובדה שגורמים אזרחיים, מתנדבים, הם אלה שמספקים פתרונות חכמים כדי לטפל בפצועים, נעדרים וקורבנות היא תופעה לא בריאה ולא נכונה. בשש אחרי המלחמה, מחובתם של הגופים הלאומיים, שאמונים על החדשנות וקידום ההיי-טק בישראל, לחשב מסלול מחדש, ולהפנות משאבים גדולים ונקודתיים לבינה המלאכותית, כדי שאם, חלילה, נדרש לעוד מצב חירום כמו זה שאנחנו חווים בימים אלה, היא תסייע לבינה שאינה מלאכותית לצלוח את המשבר בצורה טובה יותר.
31/10/23 14:44
9.38% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
המעבדים החדשים של אפל לתחום המחשוב היו אלה שכיכבו אמש (ב') ב-Scary Fast – אירוע ההכרזה הרשמי שערכה החברה כדי להציג אותם ואת המחשבים הראשונים שיהיו מבוססים עליהם.
זהו הדור השלישי של מעבדי ה-M שאפל מייצרת בעצמה, לאחר שהחליטה להתבסס במחשביה על התכנון העצמי שלה במקום על מעבדיה של אינטל. כמו ה-M1 וה-M2, גם המעבדים מהדור השלישי מיוצרים במפעלי הייצור של TSMC – והפעם בליתוגרפיה של 3 ננו-מטר. הם מביאים, כך לפי אפל, ארכיטקטורה חדשה של שבבים גרפיים וביצועים שבמבחנים שונים אפילו כפולים לעומת קודמיהם מדור ה-M2.
שלושת המעבדים החדשים
אפל הציגה אמש שלושה מעבדים – את ה-M3 הבסיסי, ולידו גרסת Pro וגרסת Max. ייתכן שבחודשים הקרובים היא תשיק בנוסף גרסת Ultra. מעבר לכך שככל שעולים בהיררכיה מקבלים יותר ביצועים, המעבדים עצמם הרבה יותר גדולים לעומת הקודמים להם.
הגרסה הבסיסית של המשפחה החדשה, M3, מציעה, כמו בדור הקודם, שמונה ליבות מחשוב ו-10 ליבות גרפיות, והיא תומכת בעד 24 גיגה-בייט זיכרון אחוד. החברה סיפקה, לגביו ולגבי ה-"אחים" שלו למשפחה החדשה, שורה של השוואות ביצועים בהשוואה לקו הבסיס של הדור האחרון של המחשבים שהיו מבוססים על מעבדי Core i7 של אינטל. בתרחיש של עריכת וידיאו מציע M3 שיפור של עד 7.4x מול עד 5.9x של מעבדי ה-M2 המקביל, ובהיבט הפרודוקטיביות – 3.5x מול 2.9x. ניתן יהיה לחבר למחשבים שיתבססו על מעבד זה מסך חיצוני אחד.
מעבד ה-M3 Pro יוצע בינתיים בגרסה של 11 ליבות מחשוב עם 14 ליבות גרפיות ועד 18 גיגה-בייט זיכרון, וכן בגרסה מרבית של 12 ליבות מחשוב ו-18 ליבות גרפיות, וכמות זיכרון כפולה. במקרה שלו, שיפור הביצועים מול הדור הקודם הרבה יותר צנוע, והוא מגיע בעריכת תמונה, לדוגמה, עד 3.0x מול 2.4x של ה-M2 Pro. ההשוואה תלויה גם בדגם המחשב, ובמקרים מסוימים – במיוחד ב-MacBook Pro עם מסך 14 אינץ' – בתלת ממד, השיפור יכול להיות כפול.
ה-M3 Max יוצע עם עד 16 ליבות מחשוב, עד לא פחות מ-40 ליבות גרפיות ועד 128 גיגה-בייט זיכרון. כמו כן, הוא יכלול חיבור לעד ארבעה מסכים חיצוניים מול שניים של "אחיו", ה-Pro. עם זאת, הגרסה הגבוהה ביותר שתוצע, לפחות בלשב הראשון, תהיה עם 48 גיגה-בייט זיכרון אחוד. שיפור הביצועים דומה לזה של ה-M3 Pro, בהשוואה, כמובן, למעבדי ה-Max בדור הקודם.
אחד הדברים שבהם התרכזה אפל בהכרזה על המעבדים החדשים הוא טכנולוגיה בשם Dynamic Caching (מטמון דינמי, בתרגום חופשי), שעומדת בבסיס של ארכיטקטורת שבבי התצוגה החדשה. בחברה ציינו שהטכנולוגיה הזו "מאפשרת שרק כמות הזיכרון המדויקת הדרושה תוקצה עבור כל משימה. זוהי הפעם הראשונה שבה דבר כזה מיושם בתעשייה. היא שקופה למפתחים, והיא אבן הפינה של ארכיטקטורת השבבים הגרפיים החדשה. טכנולוגיית ה- Dynamic Caching מגדילה באופן דרמטי את הניצול הממוצע של השבב הגרפי, וכך מגדילה משמעותית את הביצועים עבור האפליקציות והמשחקים המקצועיים התובעניים ביותר".
המחשבים החדשים
אילו מחשבים תציע אפל, שיתבססו על המעבדים החדשים? MacBook Pro עם מסך 14 אינץ', מעבד M3 וזמן עבודה של עד 22 שעות יימכר בצבעי כסף ואפור. אותו הדגם, אבל עם מעבדי M3 Pro או Max ועם עד 18 שעות עבודה, יימכר בצבעי שחור, בפעם הראשונה אצל אפל, וכסף. MacBook Pro עם מסך 16 אינץ' יימכר גם הוא עם מעבדי M3 Pro ו-Max, בצבעים דומים ועם עד 22 שעות עבודה. כל המחשבים מגיעים עם תצוגות Retina XDR, עם כמויות זיכרון אחסון שונות.
מחשב ה-MacBook Pro החדש. צילום: אפל
המחיר ההתחלתי של ה-MacBook Pro עם מסך ה-14 אינץ' עומד על 1,599 דולר עם מעבד M3, ויכול להגיע עד 3,199 דולר עבור מחשב עם מעבד M3 Max ו-14 ליבות מחשוב, 30 ליבות גרפיות ו-36 גיגה-בייט זיכרון. המחיר הבסיסי של ה-MacBook Pro עם מסך 16 אינץ' הוא 2,499 דולר עם מעבד M3 Pro שמציע 12/18 ליבות ו-18 גיגה-בייט זיכרון, ומגיע עד 3,999 דולר עבור M3 Max עם 16/40 ליבות ו-48 גיגה-בייט זיכרון.
כמו כן, אפל הכריזה על עדכון מקביל של ה-iMac השולחני עם מסך 24 אינץ'. במחיר התחלתי של 1,299 דולר הוא יוצע עם מעבד M3 בעל שמונה ליבות, ועם מעבד M3 Pro בעל 10 ליבות מחשוב הוא יוצע ב-1,499 דולר כמחיר בסיסי.
31/10/23 15:07
9.38% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מיומה הראשון של המלחמה, אנחנו עדים ושותפים להתגייסות רחבת ממדים של עמותות, עסקים – ובעיקר של אזרחים פרטיים.
לצד זאת, עמותות רבות צמחו ועמותות חדשות קמו במטרה לייעל את מערך ההתנדבות, שרק הלך וגדל. כבר בימים הראשונים של המלחמה ניתן היה לראות את הניסיון הנואש של העמותות להשתלט על הפניות הרבות – הן להתנדבות והן לקבלת עזרה. במקביל, היו סתירות רבות בבקשות ולא פעם, מתנדבים רבים הגיעו לאותה הקריאה, כשאחרת נותרה ללא מענה. בזמן שחיילים בשטח דיווחו על חוסר בציוד ובמזון, בחדשות דיווחו שאין חוסרים, ומפונים חיפשו מגורים זמניים בזמן שבעלי דירות ריקות לא מצאו למי לתת קורות גג. ואלה לא הדוגמאות היחידות.
אחד הפתרונות היעילים לניהול עמותות ומתנדבים הוא מערכת לניהול פעילות ארגונית דוגמת זו של סיילספורס (Salesforce).
סיילספורס
מגוון הפתרונות של סיילספורס
סיילספורס מציעה מגוון פתרונות כדי לעזור לארגונים ללא מטרות רווח לייעל את הפעילות שלהם, להתחבר לתורמים ולהגשים את מטרותיהם בצורה יעילה יותר. הפתרונות ניתנים להתאמה בהתאם לדרישות העמותה, ולצרכים ולתהליכים הייחודיים של ארגונים ללא מטרות רווח בכל הגדלים. ככל שעמותות גדלות ומתפתחות, סיילספורס יכולה לצמוח איתן.
כחלק מהאסטרטגיה של סיילספורס, שמאמינה שתפקידה להפוך את העולם למקום טוב יותר, היא מציעה לעמותות את המערכת בהנחות משמעויות – עד 10 משתמשים מקבלים רישוי חינם, ומעבר לכך יש הנחות גדולות ברישוי.
למלם תים ניסיון רב ביישום סיילספורס, עם דגש על עולם העמותות, שדורש התמחות ייחודית. מלם תים מציעה חבילת פתרונות ייעודיים לעולם העמותות, שמאפשרת הטמעה מהירה בתוך מספר ימים מצומצם, במטרה להביא ערך מיידי לעמותה ולמתנדבים.
מלם תים
ניהול תורמים ומתנדבים
אחד ההיבטים הקריטיים להצלחת העמותה הוא שמירה על קשרים חזקים עם תורמים ומתנדבים. כלי ה-CRM של סיילספורס מאפשרים לעמותות לעקוב ולנהל מידע על תורמים, לתעד אינטראקציות ולהתאים אישית את התקשורת המתמשכת מולם. כלי זה מסייע רבות לבנות ולטפח קשרים מתמשכים – מה שמוביל, בסופו של דבר, להגברת התמיכה והמעורבות.
גיוס כספים וניהול מענקים
סיילספורס מספקת כלי גיוס תרומות מתקדם, שמאפשר לעמותות ליצור ולנהל קמפיינים, לעקוב אחרי תרומות ולנתח נתוני גיוס כספים. כלי זה אף מפשט את ניהול המענקים על ידי סיוע לארגונים ביכולת לעקוב אחרי מועדי הגשת בקשה, לדווח על תוצאות ולפקח על תאימות – מה שמקל על הבטחת המימון והבטחת שקיפות.
ארגונים משלבים טכניקות ואסטרטגיות גיוס כספים שונות, החל מאירוח אירועים ועד לטיפוח קשרי תורמים מזדמנים וארוכי טווח. כדאי להבין כיצד הם מניעים את המשימה קדימה, ללא קשר לגודל ולהיקף תוכנית המימון. מנהלי תוכנית יכולים לראות בקשות מימון, שלבי מענקים, כספים שחולקו ויתרות שנותרו, תוך שימוש באותם נתונים, ולהמשיך את המענקים לאורך מחזור חיי המימון.
בקרה ומעקב אחרי תוכנית והשפעה
מדידת ההשפעה של תוכניות ללא מטרות רווח חיונית לצורך אחריות ושקיפות. הפתרון של סיילספורס מאפשר לארגונים לעקוב ולדווח על תוצאות התוכנית, לאסוף ולנתח נתונים, ולהפגין את יעילותם לבעלי עניין, לרבות תורמים, חברי דירקטוריון והציבור הרחב. עמותות יכולות לקבל תובנות חשובות לגבי הפעילות וההשפעה שלהן באמצעות יכולות הדיווח והניתוח של סיילספורס, לרבות לוחות מחוונים ודו"חות שניתנים להתאמה אישית. אלה מאפשרים לארגונים לקבל החלטות מונחות נתונים, להתאים אסטרטגיות ולהפגין אחריות לבעלי עניין.
שיתוף פעולה ויצירת קהילות
סיילספורס מציעה כלי שיתוף פעולה, כגון Chatter ו-Quip, שמאפשרים לצוותים ולמתנדבים לעבוד יחד ביעילות, לשתף מידע ולשתף פעולה בפרויקטים. כלי זה מסייע לייעל את התפעול הפנימי ומאפשר עבודת צוות טובה הרבה יותר.
בנוסף, ענן הקהילה של סיילספורס מאפשר לעמותות ליצור קהילות מקוונות עבור התומכים, התורמים והמתנדבים שלהן. קהילות אלה יכולות לשמש פלטפורמות לשיתוף פעולה, שיתוף ידע ומעורבות.
השילוב סיילספורס-מלם תים מאפשר לעמותות להתמקד במה שחשוב באמת
סיילספורס היא לא רק פלטפורמת CRM, אלא מערכת דומיננטית וקריטית עבור ארגונים ללא מטרות רווח שמבקשים להשפיע לטובה על הקהילות שלהם ובעולם כולו. בעזרת מערכת הכלים והתכונות המגוונת שלה, סיילספורס מאפשרת לעמותות לנהל את מערכות היחסים שלהן, לייעל את התפעול ואף לבצע מדידה שוטפת של רמת ההשפעה שלהן. בסופו של דבר, זה תורם לפעילויות אלטרואיסטיות מבורכות ללא מטרות רווח באופן יעיל וחכם ביותר.
על ידי ניצול הכוח של סיילספורס בשילוב היד של מלם תים בהטמעת פרויקטים, עמותות יכולות להתפנות ולהתמקד במה שחשוב באמת – התרומה.
31/10/23 15:56
9.38% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
פרקליטות המדינה הודיעה היום (ג') כי היא ממשיכה לטפל בחומרה בגילויי הסתה לטרור ובתכנים שיש בהם שבח ועידוד למעשי טרור, זה השבוע הרביעי למלחמת 'חרבות ברזל'.
מאז פרוץ המלחמה, מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה פועלת באופן מאומץ וללא הפסקה להסרת תכנים, חשבונות, דפים ומשתמשים ברשתות החברתיות השונות, המפיצים תכני הסתה לאלימות ולטרור אשר מזוהים עם ארגון הטרור חמאס. מדובר על תכנים הכוללים דברי שבח למעשי טרור ואשר מציגים תמונות מבזות או משפילות של הרוגים, פצועים וחטופים מאזור עוטף עזה. הפעילות מתבצעת בשיתוף פעולה הדוק עם הגורמים הרלוונטיים בצה"ל, בשב"כ, במערך הסייבר הלאומי, במשרד לביטחון לאומי ובמשטרת ישראל.
במסגרת פעילות זו, עד יום א' השבוע, העבירו גורמי הביטחון אל המחלקה למעלה מ-13 אלף תכנים, דפים וחשבונות ברשתות החברתיות, שמפרסמים תכני הסתה לאלימות, הסתה לטרור, שבח למעשי טרור ותכנים של ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האיסלאמי.
מהפרקליטות נמסר כי מכלל החומרים האלה, הגישה מחלקת הסייבר שלה למעלה מ-9,500 בקשות להסרת תכנים, לפי החלוקה הבאה: כ-58% מהתכנים שהתבקשה הסרתם דווחו לחברת מטא (ענקית המדיה החברתית שהיא החברה האם של פייסבוק, ווטסאפ, ת'רדס ואינסטגרם); כ-26% מהבקשות הוגשו לטיקטוק; כ-10.5% מהבקשות הוגשו ל-X (טוויטר); ואילו יתר הבקשות (כ-5.5%) הוגשו ליוטיוב, שבבעלות גוגל, ולטלגרם.
עוד נודע כי למעלה מ-94% מכלל התכנים שנתבקשה הסרתם מפייסבוק, אינסטגרם, טיקטוק ויוטיוב – הוסרו.
נוסף על הפעילות האמורה, מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה פנתה בבקשה להסרת האשטגים (תגיות הסיימון וקיטלוג הנושאים ברשתות החברתיות), אשר נוצרו עם פרוץ המלחמה ומזוהים עם ארגון הטרור חמאס.
בין היתר, הוסרו האשטגים שצורפו לעשרות רבות של סרטונים פרו-חמאסיים – סרטונים שזכו למאות מיליוני צפיות. כן הוגשה פנייה לרשת טיקטוק להסרת מספר סרטונים שבהם שירי הלל לחמאס, המשבחים את מתקפת הטרור הנרחבת שבוצעה ב-7 באוקטובר. השירים שימשו כסאונד בטיקטוק לכמה אלפי סרטונים, וטיקטוק הסירה את הסרטונים הללו. הצגת פוסט זה באינסטגרם
פוסט משותף על ידי Ofer Shechter (@ofershechter) כתב אישום על הסתה ברשת החברתית למאיסה עבד אלהאדי
פעילות זו מצטרפת למאמץ של הפרקליטות לטפל במישור הפלילי במי שמפרסמים – במפורש ואף במשתמע – גילויי תמיכה באויב ובמעשיו הנפשעים כלפי אזרחי המדינה, בשעה שחיילי צה"ל ואנשי כוחות הביטחון נלחמים באויב הרצחני.
מאז תחילת המלחמה הגישה הפרקליטות 34 כתבי אישום בתחום זה, כשאחד המדוברים בהם הוא זה שהוגש אתמול נגד השחקנית הישראלית מאיסה עבד אלהאדי, שבין השאר כיכבה בסדרה 'מתים לרגע'. כתב אישום זה מטעם הפרקליטות הוגש אחרי שעבד אלהאדי פרסמה, לכאורה, הודעות תמיכה בחמאס אונליין.
בין השאר, כך לפי הדיווחים, שיתפה השחקנית תמונה ובה נראית פריצת הגבול בידי מחבלי החמאס ב-7 באוקטובר. לתמונה זו צירפה עבד אלהאדי את המילים: "תעשו את זה בסגנון ברלין". פוסט זה שלה זכה להתייחסות מטעם השחקן עופר שכטר, ששיחק יחד עם עבד אלהאדי בעבר. שכטר שיתף את הפרסום של השחקנית וכתב: "מתבייש בך! גרה בנצרת משחקת בסדרות וסרטים שלנו, איתנו, ואז תוקעת לנו סכין בגב".
31/10/23 16:30
9.38% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אילון מאסק, מנכ"ל טסלה, בורינג, SpaceX, נוירלינק וכמובן גם הבעלים המאוד מפורסם ומדובר של X (לשעבר טוויטר), אמר לאחרונה כי הוא מאמין שהפלטפורמה החברתית המצייצת שרכש שווה כעת 19 מיליארד דולר – מדובר בירידת שווי דרמטית, לעומת 44 מיליארד הדולרים שמאסק שילם עבור החברה בדיוק לפני שנה. הסכם שהזכיר מאסק מייצג ירידה של 55% בהערכת השווי של X, והיא מעלה שאלות לגבי עתידה של פלטפורמת המדיה החברתית וכן ספקות רבים בנוגע לגאונות שמיוחסת ליזם הטק התזזיתי.
ההערות של מאסק נשלו במייל לעובדי החברה, במכתב שבו ציין הבעלים הלא ממש מובן של השירות גם כי הוא מאמין שהחברה היא "סטארט-אפ הפוך". המשמעות היא ש-X מפסידה כסף ונאבקת לצמוח, למרות היותה אחת מפלטפורמות המדיה החברתיות הפופולריות ביותר בעולם עד לא מזמן.
הציפור עפה. טוויטר שינתה את שמה ל-X. צילום: עיבוד ממוחשב כאילוסטרציה. מקור: X
מה הבעיות של מאסק ו-X?
מספר גורמים אפשריים עומדים מאחורי ירידת השווי של החברה, שמאסק אינו מתכחש לה. ראשית, חברות טכנולוגיה רבות ראו את מחירי המניות שלהן יורדים בחדות בחודשים האחרונים, משום המצב הכלכלי כיום, המתאפיין עדיין במעין מיתון שלאחר הקורונה.
גורם נוסף הוא הביצועים הפיננסיים של X עצמה – החברה מפסידה כסף כבר שנים, וצמיחת ההכנסות שלה הואטה ברבעונים האחרונים. X, שעברה טלטלה מאז שנרכשה ושאפילו "זכתה" במיתוג מחודש ולא ממש אהוד, החלה עוד לפני כן להתמודד עם תחרות גוברת מול פלטפורמות מדיה חברתית אחרות, ביניהן ניתן לציין בעיקר את טיקטוק, אינסטגרם ולאחרונה אפשר שגם את ת'רדס מבית מטא, שלמעשה שיבטה את X ויושבת בדיוק על אותה משבצת כמותה.
ואולם בעיקר, כך עושה רושם, שההתנהגותו השנויה במחלוקת של מאסק עצמו היא שפגעה באופן די בוטה במוניטין של X-טוויטר. מאסק הואשם בחוסר יציבות ואימפולסיביות ובנוסף הציוצים שלו ייצרו לא פעם תגובות קשות והכניסו אותו לצרות.
הצליח להסתכסך עם מוזיאון אושוויץ. אילון מאסק, הבעלים של X. צילום: עיבוד ממוחשב כאילוסטרציה. מקור: לכידת מסך מ-X ו-ShutterStock
נזכיר למשל את הסכסוך שלו עם מוזיאון השואה באושוויץ, כמו גם המרכז למאבק בשנאה דיגיטלית והליגה נגד השמצה, אחרי שהללו דיווחו כבר לקראת סוף 2022 כי נפח דברי השנאה בטוויטר גדל באופן דרמטי מאז שמאסק השתלט עליה. כחלק מהפרשה, לבסוף מאסק ו-X הגישו תביעה נגד המרכז למאבק בשנאה דיגיטלית – שהוא ארגון ללא מטרות רווח העוקב אחר דברי שטנה ודיסאינפורמציה באינטרנט. בתביעה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בארה"ב עבור המחוז הצפוני של קליפורניה בשעת לילה מאוחרת, נטען אז כי הארגון השתתף ב"קמפיין הפחדה" להרחקת מפרסמים מהרשת החברתית הממייצת, אשר במסגרתו פרסם הארגון דו"חות מחקר הטוענים שהחברה לא עושה מספיק כדי להסיר דברי שטנה מהפלטפורמה החברתית שלה.
בין אם באשמת ההמרכז למאבק בשנאה דיגיטלית, אם לאו, לאורך השנה האחרונה משכו מספר מותגים ומפרסמים גדולים את המודעות שלהם מהפלטפורמה, וגם זה החליש את תפישת X כרשת חברתית מובילה, וגרם, ככל הנראה, למשתמשים מסוימים להסס לגבי רצון בשייכות עליה.
מאסק מצידו ממשיך להפגין מחויבות ל-X ולהצלחתה, וכבר עוסק במספר תוכניות עבור החברה, כולל חבילות מינוי ותכונות חדשות, בניסיון למשוך אליה משתמשים חדשים או נוטשים. בינתיים לא ברור האם המאמצים הללו נושאים פרי – אם לאו.
31/10/23 13:36
6.25% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
פרק 11 בעונה התשיעית של סדרת הקאלט "סיינפלד" הוקדש לחוויה שכולנו מכירים: קניית רכב מסוכנות, חוויה שעבור רובנו היא בעיקר… מבלבלת. חוסר האמון באיש המכירות מוצג בפרק דרך ג'ורג' שדורש מג'רי לא להאמין לשום דבר שאומרים לו. החשש ממחיר מוגזם מתבטא בשורת תוספות מופרכות, שהמוכר (פאדי) מוסיף אחרי שנפרד מאיליין. ובינתיים קרמר יוצא לנסיעת מבחן שלא נגמרת, ביטוי לצורך שלנו להרגיש את הרכב ולוודא שהוא לטעמנו.
המודל העסקי של טסלה: מנתק תלות בסוכנויות או מפיצים שחולקים איתה רווחים, ולא מאפשר התמקחות כפי שנהוג בשיחה עם המוכר בסוכנות. התהליך המוצלח מעורר השראה בקרב יצרניות רכב נוספות. לדוגמה, מנכ"ל פורד הצהיר לאחרונה שמכירה אונליין בלבד היא אחת משאיפותיו
הפרק מציף סיטואציות ותחושות שמוכרות לכל מי שקנה רכב מסוכנות. כבר שנים רבות שהמוניטין של סוכנויות רכב ירוד, בעיקר אלו שמוכרות רכבים משומשים. לפי מחקר שערכה חברת הייעוץ מקינזי, פחות מ-50% מהצרכנים מרגישים שהמוכרים נותנים להם את כל המידע, ו-70% הולכים לסוכנות רק כדי לראות ולהרגיש את הרכב שבו הם מעוניינים. כאילו זה לא מספיק, במחקר שנעשה על ידי חברת ביטוח הרכב הבריטית Car Care Plan, נמצא כי סוכנויות רכבים משומשים נמצאות בתחתית סולם האמינות ופחות מ- 10% מהנשאלים הביעו אמון בהן.
המוניטין הירוד של סוכנויות הרכב הוא תולד של עשורים שבהם מיליוני צרכנים לא הרגישו כי הסוכניות העניקו להם יחס הולם או מידע שקוף. אבל בשנים האחרונות חוויית קניית הרכב מתחילה להשתנות. עידן האונליין מגיע גם לחוויה האנלוגית הזו, והופך אותה למשהו חדש ומרגש.
מאפס למאה ב-100 ביט לשניה: חוויה חדשה למוצר ותיק
המייצגת הגדולה של חדשנות ברכישת רכב היא ללא ספק טסלה. טסלה מאפשרת הזמנת רכב רק דרך אתר החברה. שם הגולש בוחר איזה דגם הוא רוצה ומתאים אותו לפי צרכיו ותקציבו: צבע, סוג גלגלים, עיצוב פנים, מערכות עזר ועוד. התמונה שמופיעה במרכז המסך באתר משתנה בזמן אמת בהתאם לבחירות העיצוביות.
לצד כל שדרוג טכני יש הסבר, והמחיר מתעדכן אוטומטית ומוצג במקום בולט. בסיום הגולש יכול לבצע תשלום מלא, או לבחור בהלוואה, שניתנת על ידי חברת מימון. התהליך הוא חוויה עבור הגולשים, אבל גם חלק מהמודל העסקי של טסלה: הוא מנתק תלות בסוכנויות או מפיצים שחולקים איתה רווחים, ולא מאפשר התמקחות כפי שנהוג בשיחה עם המוכר בסוכנות. התהליך המוצלח מעורר השראה בקרב יצרניות רכב נוספות. לדוגמה, מנכ"ל פורד הצהיר לאחרונה שמכירה אונליין בלבד היא אחת משאיפותיו. החדשנות לא מסתיימת בשוק הרכבים החדשים. בשנים האחרונות מספר חברות מנסות לשבש את שוק הרכבים המשומשים, שבשנת 2021 גלגל מחזור של כ-1.57 טריליון דולר.
חברת Carvana, שקמה ב-2011, הבינה שכדי לשבש את השוק עליה לתת ללקוחות חוויית קנייה שיוצרת תחושת "וואו!".
ובאמת, חוויה הקנייה ש-Carvana יצרה כה חדשנית, שניתן להשוותה למה שעשתה בזמנו WeWork למשרדים. תהליך הקנייה מתבצע כולו אונליין. הלקוחות יכולים לבחור רכב עם אפליקציה או האתר, לקבל עליו מידע בקליק, לחתום על טפסים, לקבל מימון, לבקש נסיעת מבחן ועוד. לאחר הרכישה, הלקוחות יכולים לבקש לקבל את הרכב עד הבית, אולם רבים מעדיפים ללכת לאחד החניונים של החברה כדי לקחת אותו משם. זאת מאחר שחניוני החברה הם מבני זכוכית אוטומטיים לחלוטין, שכבר הפכו לחלק מונומנטלי מהנוף של עשרות ערים בארצות הברית. Carvana גם יצרו שלל פיצ'רים שמשדרים יוקרה, כמו גרף שמציג שינויים בערך הרכב. הפיצ'ר מאפשר למוכרים פוטנציאליים לקבל החלטה מושכלת מתי למכור לחברה את הרכב ברווח מקסימלי, בדומה לסוחרים בשוק ההון.
תרבות האונליין משנה לא רק את חוויית הקנייה של הרכב, אלא גם את תהליך הבחירה בו. כ-90% מהצרכנים עורכים מחקר ברשת כדי למצוא את הרכב הנכון להם. רשתות חברתיות משחקות תפקיד חשוב במחקרים אלו, וכ-71% מהצרכנים מחפשים בהן מידע. מעניין במיוחד תפקידם של משפיעני רשת בתהליך. מחקרים הוכיחו שפרסום מסורתי פחות אפקטיבי עבור צעירים בני פחות מ-30, אולם הם מייחסים אמינות גבוהה למשפיענים שאחריהם הם עוקבים.
בדוגמה שלפניכם BMW שיתפה פעולה עם מספר משפיעני טיקטוק. לא מבינים מה אתם רואים או איך זה אמור לשכנע אתכם לרכוש BMW? זה בסדר. הסרטון לא מיועד עבורכם. הוא מיועד לבני נוער וצעירים שמתקרבים לרכישת הרכב הראשון שלהם. ההיכרות שלהם עם BMW כמותג מתחילה כאן. @falcopunch Endless #joy with @skyandtami , @patroxofficial & #BMW ???? Join #THE1challenge #anzeige ♬ Like That – NGHTMRE & Big Gigantic ובינתיים, בישראל: "סע, יש לך עוד"
כמו בתחומים רבים בישראל, גם חוויית קניית כלי הרכב כאן עדיין מסורתית למדי. אל תבינו לא נכון, הטכנולוגיה קיימת. לוחות רכבים, כמו זה של מגזין אוטו, מציעים מגוון רכבים חדשים או משומשים, וניתן בקליק אחד לתאם נסיעת מבחן או לקבל הצעה למימון. אתרים אחרים מציעים פיצ'רים יצירתיים למדי, כמו Pickoto, שבו תמצאו צילומי 360 של הרכבים הנמכרים, וגם פיצ'ר מעניין של הגשת הצעה (Bid), כמו במכירה פומבית.
ועדיין, נראה שבישראל רובנו מעדיפים את החוויה של פעם. משיחותי עם חברים וקולגות, שחלקם הארי מעריצי חדשנות ו-UX משובח, בכל פעם שעולה הצורך ברכישת רכב הם עדיין בוחרים במסלול המסורתי: ללכת לסוכנות או לחפש בלוח שאינו מתהדר בחדשנות יוצאת דופן.
רובנו עדיין מעדיפים להתקשר לסוכנות כדי לשמוע פרטים, לבוא לראות את הרכב ולהתמקח. האם זה ישתנה? אולי עוד כמה שנים, כאשר יותר מבני דור ה-Z (ילידי 1997-2012) ודור האלפא (יליד 2013-2025) יקבלו רישיון. מצד שני, יתכן שלנו הישראלים טבוע ב-DNA העונג של בעיטה בצמיגים והתמקחות על המחיר…
הכותב עוסק בהקמת מערכות בתחום האשראי החוץ בנקאי
31/10/23 14:08
6.25% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
גיוס בימים של מלחמה: גאיידי (Guidde), חברה ישראלית שפיתחה פלטפורמת GenAI שמאפשרת לעובדים ליצור בשניות הדרכות ותיעוד מבוססי וידיאו, הודיעה היום (ג') כי השלימה גיוס של 11.6 מיליון דולר בסבב A. את סבב הגיוס הובילה קרן נורת'ווסט ונצ'ר פרטנרס והשתתפו בו המשקיעים הקיימים, בהם קרן אנטרי קפיטל.
החברה השלימה את הסבב כשנה לאחר שהשיקה את המוצר שלה, והוא מביא את סך ההשקעות בה ל-15.6 מיליון דולר. גאיידי תשתמש בהון שגויס על מנת להגדיל את צוותי הפיתוח והדאטה שלה, ולהרחיב את מערך השיווק והמכירות.
מדו"ח שפורסם באחרונה על ידי אוקטה עולה שארגונים משתמשים במעל 200 אפליקציות שונות על מנת לבצע את המשימות היומיות שלהם. כתוצאה מכך, עובדים נאלצים להשתמש במספר גדול של כלים, ללא יכולת מעמיקה להכיר אותם לעומק – מה שמוביל לירידה באימוץ מוצלח של תוכנות חדשות. בנוסף, 69% ממשיבי הסקר ציינו שהם מעדיפים ללמוד חומר חדש באמצעות וידיאו על פני כל פלטפורמה אחרת.
אתגר ארגוני: כיצד להשתמש בווידיאו בצורה רחבה
בגאיידי מציינים שארגונים מתמודדים כיום עם האתגר כיצד להשתמש בווידיאו בצורה רחבה ולאפשר לכלל העובדים ליצור, לערוך ולחלוק תכנים שיסייעו בהטמעה מוצלחת של מוצרי תוכנה. על פי החברה, המוצר שלה מאפשר לכל עובד לייצר תכני וידיאו ודוקומנטציה בשניות, בעזרת בינה מלאכותית יוצרת, ללא צורך ביכולות וידיאו או ידע מוקדם בהפקת וידיאו.
גאיידי הוקמה ב-2020 על ידי יואב ענב, המשמש כמנכ"ל החברה, ודן סחר, סמנכ"ל המוצר שלה. ענב אמר כי "אפליקציות תוכנה הפכו להיות משאב קריטי של כל ארגון, אך אתגרי ההטמעה ואימוץ של תוכנות חדשות הולכים וגדלים. שיתוף הידע, ההטמעה, האימון והתמיכה הפכו לעקב האכילס של רוב חברות התוכנה. המשתמש במערכת של גאיידי מראה לה לאן הוא רוצה להגיע ומה הוא רוצה להשיג, והמערכת מנווטת אותו ליעד הנכסף באמצעות וידיאו שמסביר את הכול בפשטות ובנוחות. המערכת מאפשרת לחברות תוכנה להגדיל את שיעור האימוץ שלהן על ידי משתמשים חדשים, להגדיל שביעות רצון משתמשים ולחדור בקלות וביעילות לשוק".