09:53:10 | ◀︎ | חדש באפליקציית השעון של גוגל: מידע על מזג האוויר | |
11:07:19 | ◀︎ | אתר "עוטף עורף" ישרת את תושבי הנגב המערבי | |
12:01:05 | ◀︎ | "יכולות הסייבר של החמאס – מוגבלות" | |
12:41:34 | ◀︎ | מדינות ה-G7 פיתחו והסכימו ביניהן על קוד AI | |
13:20:55 | ◀︎ | מרגש: דגל ישראל שנוצר על ידי בעלי צרכים מיוחדים | |
13:31:47 | ◀︎ | פיזיקאים הציגו: כיצד ניתן יהיה לבצע "מסע יעיל בזמן" | |
14:30:06 | ◀︎ | זאת המחליפה של מנכ"ל Web Summit, שהתבטא נגד ישראל | |
14:46:32 | ◀︎ | אינסטגרם מפתחת ממשקי תכנות לאפליקציות עבור ת'רדס כדי להקל על פרסום תכנים | |
15:09:28 | ◀︎ | מאסק הודיע כי ציוצים שנמצא שהם שגויים – לא יזכו יוצרים בכסף | |
15:23:46 | ◀︎ | סקירה: מקלדת גיימינג פלוס | |
15:51:12 | ◀︎ | למרות המלחמה: קרן חדשה להשקעות בחברות סיד ישראליות בתחום הסייבר | |
16:02:10 | ◀︎ | נאייקס קונה חברת תוכנה לעולם הריטייל ב-36.5 מיליון דולר | |
16:24:19 | ◀︎ | כך הבינה המלאכותית יכולה לסייע בשיפור יכולות צבאיות בעת מלחמה | |
17:14:55 | ◀︎ | משפיענים ישראלים, תנו עוד לחיצה על גז ההסברה | |
17:31:30 | ◀︎ | "נדרש לחשוב על ה-AI כעל מערבל בטון" | |
17:47:57 | ◀︎ | כך הטכנולוגיה סייעה בזיהוי הנעדרים |
הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
30/10/23 13:31
18.39% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אחד הדברים שהכי מרתקים את האדם המודרני זו האפשרות שפעם ניתן יהיה לבצע מסע בזמן. האפשרות הזו זכתה למגוון רחב מאוד של ספרים, סרטים וסדרות טלוויזיה שניסו לחזות כיצד זה יקרה, למה זה יתרחש, מתי ומה אפשר יהיה לעשות עם זה. מנסיעה אחורה בזמן לימי הדינוזאורים ועד קפיצה לעתיד, מדובר בנושא שמרתק את המחשבה, ולאורך הזמנים גם היו כאלה שחשבו שאפשר לממש את הרעיון.
אל הרשימה הזו אפשר להוסיף שלושה פיזיקאים שפרסמו לאחרונה נייר עמדה המבוסס על ניסוי מחשבתי, כלומר ניסויים מושגיים ולא מבחנים אמיתיים, ואשר מציע דרך לפיה ניתן יהיה אולי לבצע "מסע יעיל בזמן" באמצעות שימוש בחלקיקים קוונטיים.
ליצור מחר טוב יותר, על ידי תיקון הבעיות של אתמול כבר היום"
"הניסוי שאנו מתארים נראה בלתי אפשרי לפתרון עם פיזיקה לא קוונטית, מכיוון שפיזיקה רגילה מצייתת לחץ הזמן הרגיל. משום שכך, נראה כאילו הסתבכות קוונטית יכולה ליצור מקרים שנראים למעשה כמו מסע בזמן", טען דייוויד ארווידסון-שוקור, פיזיקאי קוונטים באוניברסיטת קיימברידג' שעמד בראש המחקר.
החוקרים הראו שעל ידי מניפולציה של הסתבכות קוונטית – תכונה של תורת הקוונטים שגורמת לקישור מהותי בין חלקיקים – הם יכולים לדמות מה יכול לקרות אם אפשר היה לנסוע אחורה בזמן. בתיאוריה זה אומר שבמקרים מסוימים ניתן יהיה להשתמש בקוונטים כדי לשנות פעולות באופן רטרואקטיבי, על מנת לשפר את תוצאותיהן בהווה, וזהו אחד הדברים הראשונים שרוצים לממש נוסעים בזמן פוטנציאליים.
למעשה הניסוי המחשבתי הזה לא מוכיח בפועל שאפשר לבצע מסע בזמן. החוקרים רצו להראות תיאוריה למטרולוגיה קוונטית, בה משתמשים בתורת הקוונטים כדי לבצע מדידות רגישות ביותר, כך שהסתבכות של קוונטים תוכל לפתור בעיות שאחרת נראה בלי אפשרי למצוא להן פתרון.
"האפקט מדהים, אך להדמיה יש סיכוי של 75% להיכשל. החדשות הטובות הן שאתה יודע אם נכשלת. אבל המקרים האחרים יהיו ברובם קרובים לפתרון המבוקש, אולם לא מדויקים, כאמור", הוסיף ארווידסון-שוקור, שיזר והדגשי: "אנחנו לא מציעים באמת מכונת מסע בזמן, אלא צלילה עמוקה לתוך היסודות של מכניקת הקוונטים. הדמיות אלו לא מאפשרות לך לחזור אחורה ולשנות את העבר שלך, אבל הן כן מאפשרות לך ליצור מחר טוב יותר, על ידי תיקון הבעיות של אתמול כבר היום".
30/10/23 09:53
9.2% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
גוגל החלה לפרוס תכונה חדשה של שילוב מידע על מזג האוויר לצד השעה באפליקציית השעון.
לפי דיווח באתר 9to5Google, התכונה החדשה זמינה כעת לבעלי מכשירים מסידרת Pixel 8, ולחלק ממי שהם בעלי Pixel מגירסאות קודמות שיש להם מנוי לתוכנית הבטא של Android 14 QPR1.
בלשונית השעון של האפליקציה תוצג הטמפרטורה הנוכחית והטמפרטורה הגבוהה והנמוכה של היום עבור כל עיר שהמשתמש עוקב אחריה באפליקציה. כדי להפעיל תכונה זו, תוצג האפשרות "הוסף מזג אוויר מקומי" מתחת לשעה ולתאריך המקומיים. בחירה באפשרות זו תאפשר לא רק להגדיר את נתוני מזג האוויר, אלא היא גם תסייע לאפשר את הרשאת המיקום של המכשיר, הדרושה כדי להוסיף את מזג האוויר לאפליקציית השעון. לאחר הפעלת שילוב מזג האוויר באפליקציית השעון – אין דרך להשבית אותה.
הווידג'ט של השעון העולמי באפליקציית השעון יציג גם את מזג האוויר בערים שהוגדרו באפליקציה.
בהגדרות של אפליקציית השעון ניתן גם לשנות את יחידות הטמפרטורה, ובנוסף, ניתן להגדיר את האפליקציה כך שתציג את מזג האוויר במסך מלא בכל פעם שמופעלת התראה מתוכננת.
כאמור, התכונה החדשה זמינה רק במכשיר Pixel 8 ובחלק ממכשיר Pixel מדורות קודמים שמנויים לתוכנית הבטא של אנדרואיד, וצפויה להגיע ליתר המשתמשים בהמשך השנה עם עדכון הגירסה היציבה של אנדרואיד.
30/10/23 13:20
8.05% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
פעילות מרגשת במיוחד, בגל הפעילויות המבורך של מתנדבים, חברות וארגונים, ששוטף את המדינה עקב המלחמה, מבוצעת על ידי בעלי צרכים מיוחדים: תושבי כפר עידוד יצרו דגל ישראל, תחת הסיסמה "יחד ננצח".
כפר עידוד ממוקם בלב נתניה ומטפל בבעלי צרכים מיוחדים שעברו את גיל 21 והמדינה לא דואגת להם למסגרות המשך. אחד המתנדבים בכפר הוא המנמ"ר הוותיק אפרי אקרלינג, עד לא מכבר מנהל הרכש הטכנולוגי של מגדל, ומי שהקים את אגף המחשוב של חברת הביטוח אליהו וניהל אותו במשך שנים רבות.
הדגל מגיע עם טבעות לתלייה על המרפסת הבית או בחזית הגן, במידות של 70 ס"מ על 100 ס"מ. המחיר שלו הוא 30 שקלים בלבד – עלות סמלית.
אקרלינג אמר כי "פרויקט הדגלים תורם לכל העוסקים בו – הוא משמש תעסוקה בימים טרופים אלה לחוסים בכפר עידוד, כשרבים מהמקומות שהם עובדים בהם סגורים, ונותן להם שייכות לקהילה והמון גאווה, וקצת הכנסה. גם האנשים שקונים את הדגלים נתרמים מזה, כי הם מרגישים משהו מיוחד בכך שהם יודעים שבעלי צרכים מיוחדים הם אלה שיצרו אותם. גם אני, כמתנדב בכפר עידוד, נתרם מזה – אני מרגיש גאווה גדולה לדעת שהדגלים שנוצרים בו מגיעים לכל מקום בארץ, כולל לעוטף עזה. אתמול בערב נסעתי לבקר חבר בכפר ויתקין וראיתי שיש לו את הדגל הזה – וזאת הרגשה מצוינת. ההיענות של עם ישראל בימים אלה היא אדירה, בכל יוזמה של התנדבות ותרומה – וגם בזאת. אנחנו מקבלים הזמנות מכל הארץ ולא עומדים בקצב של הייצור, אבל בסופו של דבר כולם יקבלו את הדגלים".
ניתן לאסוף את הדגלים מנתניה, כפר יונה, מושב גמזו, ראש העין, פתח תקווה או בת ים. להזמנות ניתן להתקשר למספר 050-2509574.
30/10/23 17:31
8.05% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"הבינה המלאכותית היא לא כלי לכשעצמו, אלא אמצעי שדרכו ניתן לייצר ניצחונות קלים ומהר. נדרש לחשוב על ה-AI כעל מעין מערבל בטון, שאליו ניתן לזרוק תוצאות, טובות ופחות טובות – והמערבל לומד עם הזמן מה טוב יותר ומה פחות", כך אמר דניאל גורלוביצקי, מנכ"ל TLVTech.
גורלוביצקי השתתף בוובינר של אנשים ומחשבים בנושא בינה מלאכותית בעת מלחמה, שנערך היום (ב') בהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.
לדברי גורלוביצקי, "פרויקטים הם דבר שלוקח זמן רב. עם פרוץ המלחמה הצבנו לעצמנו יעד: לסייע לגופים שונים לבצע בדיקות היתכנות שאורכות 90 ימים – ב-20 דקות".
"איך עשינו זאת?", הוא שאל והשיב: "טיפלנו בשלושה עולמות תוכן. הראשון הוא יכולות זיהוי עצמים. למשל, 'האם זו כן או לא נקניקיה?' הבינה המלאכותית מקבלת תמונה, לומדת את מאפייניה ואז קובעת מהי. עולם התוכן השני הוא OCR – יכולת קריאת טקסט מתמונה. יש המון מידע שהאנושות לא יכולה לעבור על כולו ולהפיק ממנו תובנות. בעזרת כלי שכזה ניתן לצמצם את משך הטיפול בנתונים ולקבל ערכים פנומנליים. עולם התוכן השלישי הוא NLP – עיבוד שפה טבעית. הוא מאפשר לעבור על טקסט, לזהות את החלקים הרלוונטיים ולקבל תובנות רבות".
יוזמות אזרחיות במלחמה – על בסיס כלי OpenAI
נאור טלמור, מנהל מוצר באקווה סקיוריטי, דיבר באירוע על סיווג ואימות יוזמות אזרחיות במלחמה – על בסיס כלי OpenAI. לדבריו, "הבינה המלאכותית חוסכת זמן, היא מטפלת בצורה יעילה ומהירה יותר בביג דאטה ויש לה יכולות דיוק גבוהות, שמביאות למזעור טעויות".
כך, אמר טלמור, "עם פרוץ המלחמה הרמנו יוזמה לניהול יוזמות אזרחיות על בסיס אימות וזיהוי שלהן". הוא ציין ש-"התהליך של הכנסת יוזמה חדשה למערכת לוקח זמן רב. רצינו לייעל אותו ככל הניתן, ללא התערבות בן אנוש".
נאור טלמור, מנהל מוצר באקווה סקיוריטי. צילום: יח"צ
"יש לנו בוטים שמאזינים ליוזמות במדיה החברתית", הוסיף טלמור. "הכול עובר דרך מנוע, שמתחבר ל-OpenAI. המידע על אותה יוזמה חדשה נשאב, מסווג, מזוהה, ואז עושים לו אימות ותיקוף. בדרך זו הבאנו לחיסכון של 90% מהזמן הנדרש להכנסת יוזמה למערכת".
30/10/23 14:30
6.9% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מנכ"לית חדשה ל-Web Summit: קתרין מאהר, לשעבר מנכ"לית קרן ויקימדיה, מונתה לנהל את ועידת הטכנולוגיה הגדולה באירופה – לאחר שהמנכ"ל הקודם ואחד ממייסדי הוועידה, פאדי קוסגרייב, התפטר מתפקידו אחרי שכינה את הפעילות של ישראל מול החמאס "פשעי מלחמה".
מאהר מונתה לתפקיד לאחר שקוסגרייב כתב בפוסט שפרסם כשבוע לאחר הטבח שביצע ארגון הטרור בדרום ופתיחת המערכה כי "פשעי מלחמה הם פשעי מלחמה, גם כאשר הם מבוצעים על ידי בעלות ברית, וצריך לכנותם כך". אחר כך הוא התנצל על דבריו בחצי פה, אולם זה היה כבר מאוחר מדי, וחברות רבות שהיו אמורות לקחת חלק באירוע ביטלו את השתתפותן בו: זה התחיל עם החברות הישראליות וויז, לייטריקס, AI21 וטאבולה, והיזם הישראלי רן הר נבו, והמשיך עם תאגידים כגון גוגל, אינטל (לרבות מובילאיי), מטא ואורקל. חברות נוספות הודיעו אף הן על ביטול השתתפות, בינן סיילספורס, וויקס וסימנס. בעקבות זאת, שותפיו של קוסגרייב קראו לו למכור את החלק שלו בחברה – 81% מהמניות שלה.
פאדי קוסגרייב, שהתפטר מתפקיד מנכ"ל Web Summit. צילום: עיבוד ממוחשב. מקור: ShutterStock ולכידת מסך מ-X (בהתאמה)
הפרשה אירעה זמן קצר לפני מועד קיום הוועידה, שתיערך בעוד כשבועיים בליסבון, בירת פורטוגל. בכל שנה משתתפים בה כ-70 אלף איש, ולא ברור אם מספר זה יקטן, לאור ביטול ההשתתפות הנרחב מצד החברות הגדולות. מאהר התייחסה לכך במכתב ששלחה היום (ב') למנויים על הניוזלטר של Web Summit וטענה שהמספר יהיה דומה. היא ציינה כי בשבועות הקרובים, תשומת הלב שלה ושל אנשיה תמוקד בקיום אירוע שיעמוד בסטנדרטים של הוועידות הקודמות. "בחודשים הקרובים", הוסיפה, "נפעל על מנת להפיק אירועים גלובליים טובים יותר".
לדבריה, "בהווה שבו הטכנולוגיה שזורה בכל אספקט של חיינו, ובעתיד שבו היא מייצגת את התקווה הגדולה ביותר שלנו ואת ה-'משבש' הגדול ביותר שלנו, התפקיד של Web Summit כמקום של קשר ושיח חשוב יותר מבעבר".
מאהר משמשת כיו"רית של קרן סיגנל, שפועלת למען הבטחת חופש הביטוי ואבטחת התקשורת הגלובלית דרך טכנולוגיות מאובטחות בקוד פתוח. בין היתר, הקרן עומדת מאחורי אפליקציית סיגנל. כמו כן, היא משמשת כחברה בוועדה לענייני מדיניות חוץ במשרד החוץ האמריקני. בעבר שימשה מאהר כמנכ"לית ויו"רית קרן ויקימדיה, שמפעילה את האנציקלופדיה החופשית ויקיפדיה, והיא אף עבדה בגופים שונים, בהם יוניצ"ף והבנק העולמי.
30/10/23 16:24
6.9% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"מערכות שבהן הוטמעו ושולבו רכיבים ומודלים של AI כוללות יכולות של מודלי שפה גדולים (LLM) ושל בינה מלאכותית יוצרת. הן מאפשרות לשפר את ההפעלה המשולבת של יכולות צבאיות", כך אמר זיו כהן, ארכיטקט נתונים ראשי בדלויט ישראל.
כהן השתתף בוובינר שנערך היום (ב') על ידי אנשים ומחשבים ועסק בבינה מלאכותית בעת מלחמה. מנחה הוובינר היה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.
לדברי כהן, "יישומי בינה מלאכותית תורמים משמעותית ללחימה ולשיפור האפקטיביות שלה בשדה הקרב המודרני. האתגר הוא לגבור על ארגוני טרור, שמאמצים יכולות וטקטיקות א-סימטריות, מה שמקשה עד הופך לבלתי אפשרי את היכולת להעריך ולחזות את המחירים שארגונים אלה מוכנים לשלם – אותם מחירים שמדינה לא תהיה מוכנה לשלמם".
"הבינה המלאכותית לא פחות חשובה מאמצעי הלחימה האחרים"
אתגר נוסף בלחימה בטרור, לדברי כהן, הוא "הצורך לתת מענה לאותה א-סימטריה, עם פתרון שיהיה משנה משחק. בבוקר שבו ביצע החמאס את הטבח בדרום, ושפתח את המלחמה הנוכחית, הופעלו בולדוזרים, מצנחי רחיפה ועשרות טנדרים – אבל יש מערכות מבוססות IT בכלל ומשולבות AI בפרט, והן מהוות חלק לא פחות חשוב מאמצעי הלחימה האחרים, ומהלחימה בכלל".
"מדובר במערכות מסוגים שונים: מערכות לזיהוי פנים, לניתוח דפוסי פעילות של האויב, ניתוחי וידיאו, חילוץ תובנות בעזרת ניתוח רגש ברשתות החברתיות, היכולת לעזור בזיהוי מגמות ואיומים – אלה הוטמעו, אך לא מספיק. עוד יש מערכות לניתוח אוסף אירועים, שבידוד וניתוח המדדים שלהם מאפשר חיזוי של מגמות. ויש את ממד הסייבר, שמאפשר תקיפה, או הגנה על תשתיות קריטיות", אמר.
כהן קרא "להעצים את היכולות של הגופים הביטחוניים, ושל צה"ל בראשם, עם ידע, יכולות, אנשים ותוספות אזרחיות. יש לאפשר לגופי הצבא השונים לפעול בסביבות מחשוב בעלות יכולות עיבוד גבוהות, עם ניתוח של ביג דאטה רלוונטי".
כטב"מים ומערכות זיהוי פנים
הוא ציין שתי דוגמאות: "את עולם כלי הטיס הבלתי מאוישים מובילות ארצות הברית, ישראל, איראן, רוסיה, סין וטורקיה. כלים אלה יכולים לפעול באופן עצמוני מלא או בשליטה והפעלה מרחוק. הגורם האנושי צריך להיות מנוסה, עם תו"ל (תורת לחימה – י"ה) ועם הכשרה מתאימה. במלחמה באוקראינה שולבו מל"טים, שערכו תקיפות מדויקות ואפקטיביות. מל"טים מבוססי AI יכולים לקבל החלטות בלי התערבות בן אנוש: הם יכולים לייצר מטרות, לשרטט מסלול תקיפה ולנתח דאטה ממקורות מודיעיניים שונים, וכך ביכולתם לתרום למערך ההתקפי בהנפקת מודיעין למתקפות".
"דוגמה נוספת", אמר כהן, "היא בעולם זיהוי הפנים, עם חברות דוגמת אופטימייזר מיוקנעם, שעוסקת בפיתוח פתרונות AI לצורך כך. כשיש אסון, נדרש להתמודד עם חילוץ מושכל של נתונים מתוך כלל המידע ברשת, עם הצורך בזיהוי מהיר ועם פתרון איכותי. שילוב בין השימוש בחומרה חזקה עם אלגוריתמים של AI לטובת איתור הפנים כאובייקט בתוך המידע מביא ליותר דיוק בפחות זמן".
לסיכום אמר כהן כי "צריכה להיות לישראל אסטרטגיית AI חזקה, כמו שיש למדינות לא מעטות, עם תקצוב, סיוע לסטארט-אפים והפחתת הביורוקרטיה. ברמה הבינלאומית, יש כבר שיתופי פעולה שכאלה בין ממשלת ישראל לממשלות אחרות. מדובר בהשקעה ענקית, וכמעט בטוח שהיא תחזיר את עצמה. כך ישראל תקבל עוד יכולות – דיוק, מהירות וקבלת החלטות מושכלת בשדה הקרב".
30/10/23 17:47
6.9% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"מיד לאחר פרוץ המלחמה, אחים לנשק, כמו גם גופים ואישים נוספים, בהם פרופ' קרין נהון והרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ, היו שותפים להקמת חמ"ל נעדרים. אנחנו וחברות טכנולוגיה נוספות התגייסנו למאמץ וסייענו לחמ"ל טכנולוגית", כך אמר לירון שר, ארכיטקט פתרונות ענן באורקל ישראל.
שר השתתף בוובינר של אנשים ומחשבים בנושא בינה מלאכותית בעת מלחמה, שנערך היום (ב') בהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.
לדברי שר, "עם פרוץ המלחמה היה ערפל קרב סביב הנעדרים, ולא רק – כולל חוסר במידע מקובץ וחוסר ודאות. גופים שונים חיפשו דרכים לטיפול והתמודדות עם המידע באופנים יעילים יותר. כל החברות, כמו גם האקדמיה, נתנו לכך יד".
"בחמ"ל הוקמו שלושה צוותים: הראשון לאיסוף מידע אודות הנעדרים, מה המראה שלהם, מה הפרופיל ועוד. השני כלל צוות של תחקירנים והשלישי פעל לטובת עיבוד מידע", אמר. "כלל השותפים למיזם, כולל חברות IT שביום יום מתחרות ביניהן, עבדו כצוותים אורגניים, כתף לצד כתף. כולם סייעו לפיתוח מערכות להתמודדות ולטיפול במידע הנאסף ולעיבוד טוב יותר שלו".
ענן אורקל ומעבדים גרפיים של אנבידיה
"הקמנו עבור החמ"ל שירות המבוסס על הענן שלנו, והרצנו עליו מעבדים גרפיים של אנבידיה", הוסיף שר. "הרצנו את המידע במהירות בשל האג'יליות של הענן שלנו. סייענו לפעולות זיהוי פנים. הבאנו לשימוש במודלי הבינה המלאכותית שלנו. על גבי ענן אורקל ערכנו חיפושי טקסט ותמונות, עם המרות של נתונים לטובת השוואות וחיתוכים שלהם. כך, למשל, המערכת מאפשרת חיפוש לפי 'פרצוף עם כובע', ועל בסיס הנתונים שהתקבלו הרצנו שאילתות ובנינו תסריטי אימות".
"כל הפעולות הללו נעשו בארץ, כי הענן שלנו פועל באופן מלא מקומית. לא הוצאנו מידע מחוץ לגבולות המדינה", סיכם. "השתמשנו בכלים שלנו, שסיפקו יכולות חיפוש מהיר, ביצוע כמה שיותר פעולות אוטומטיות ומימוש מענה במהירות. זה היה מאמץ אזרחי גדול, שנרתמנו לו יחד".
30/10/23 12:01
4.6% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"יש הרבה מתקפות סייבר על ישראל מאז תחילת המלחמה, אבל רובן ברף הנמוך – מתקפות DDoS. יש קרוב ל-100 קבוצות שתוקפות במקביל – מאיראן, מרוסיה ומהחמאס. אלא שלישראל יש מובילות טכנולוגית בסייבר, כולל זה ההגנתי, והיכולות של החמאס מוגבלות. אי אפשר לדעת מה יקרה בעתיד, אבל כרגע, החמאס לא 'מצטיין' בסייבר", כך אמר היום (ב') גיל שויד, מנכ"ל צ'ק פוינט.
שויד דיבר במסיבת העיתונאים הרבעונית שהחברה עורכת לרגל פרסום הדו"חות הכספיים שלה. הוא חזר על הנתונים שצ'ק פוינט פרסמה בשבוע שעבר, שמראים על עלייה של 18% במתקפות הסייבר נגד ישראל מאז תחילת המלחמה, כאשר המגזרים הממשלתי והביטחוני חוו זינוק של 52%. על פי נתוני החברה, אחד מכל 19 ארגונים בישראל מותקף בחודש הנוכחי בכופרה לפחות פעם בשבוע – נתון יותר מכפול מזה שנרשם באוקטובר אשתקד.
הוא התייחס למצב הכלכלי ואמר כי "כלכלת ההיי-טק ממשיכה לתפקד במלחמה. אי אפשר לדעת איך המלחמה תשפיע על הכלכלה בכלל, ועל ההיי-טק בפרט, אבל אני מקווה שהכלכלה הישראלית תשרוד אותה".
שני עובדים של צ'ק פוינט נהרגו במלחמה
כמו חברות אחרות, גם כוח האדם של צ'ק פוינט הושפע מהמלחמה: שניים מעובדי החברה נהרגו ביום הראשון שלה, משפחותיהם של כמה וכמה עובדים נפגעו בטבח בדרום ו-5% מכוח האדם הגלובלי שלה נמצאים במילואים בצו 8. לדברי שויד, "הרבה עובדים חזרו לעבוד מהבית. אני אמנם במשרד כמעט מדי יום, כי טוב לפגוש את כולם בפרט בימים אלה, אבל מספר העובדים שנמצאים במשרד קטן הרבה יותר מאשר בחודש שעבר".
שויד התייחס לתוכנית של רשות החדשנות, שמקצה 400 מיליון שקלים לסטארט-אפים שנפגעו מהמלחמה, ואמר כי "אנחנו לא סטארט-אפ, אבל יש מקום שהמדינה תעזור לחברות בכל תחום שנקלעו לקשיים בגלל האירועים. יש הרבה חברות שצריכות את העזרה הזאת ואני מקווה שהממשלה תשכיל לעזור להן, כי זה יחזק את המדינה. חברה שתשרוד כתוצאה מעזרה של הממשלה היא נכס למדינה".
עלייה של 10% ברווח הנקי
צ'ק פוינט סיימה את הרבעון השלישי של השנה עם עליות בסעיפים העיקריים – כך עולה מהתוצאות שהחברה פרסמה היום. על פי הדו"חות הכספיים, ההכנסות של ענקית הסייבר הישראלית גדלו ברבעון ב-3% ל-596 מיליון דולר והרווח הנקי עלה בקצת יותר מ-10% ל-205 מיליון. הרווח התפעולי נותר כמעט ללא שינוי – הוא עמד על 226 מיליון דולר לעומת 221 מיליון ברבעון השני של 2022. הרווח למניה לפי GAAP צמח ב-19% ועמד על 1.75 דולר. בחישוב Non-GAAP, הרווח הנקי עלה בקרוב ל-10% ל-242 מיליון דולר והרווח למניה זינק ב-17% ל-2.07 דולר.
שויד ציין כי "אנחנו מסכמים רבעון חזק, עם עליות ברווח למניה ובמכירות הרישיונות למוצרי האבטחה שלנו (גידול של 15% – י"ה). ההכנסות שהגענו קרובות לרף העליון של התחזיות שלנו, והרווח הנקי למניה הגיע אליו".
לדבריו, "ב-60 הימים האחרונים השלמנו בהצלחה שלוש רכישות של חברות. הרכישה של פרימטר 81 (תמורת חצי מיליארד דולר – י"ה) סיפקה לנו פתרון SASE למניעה תחילה, שנותן מהירות גבוהה פי שניים משל פתרונות מתחרים".
"למרות האירועים הטרגיים בישראל בשלושת השבועות האחרונים, העסקים הגלובליים שלנו המשיכו לפעול כמתוכנן, הודות למחויבות של הצוות שלנו. הצגנו מוצרים חדשים, השלמנו רכישות והמשכנו לספק ללקוחות ולשותפים שלנו את ההגנה ברמה הגבוהה ביותר. במהלך התקופה הזאת, קיבלנו תמיכה יוצאת מגדר הרגיל מהעובדים, הלקוחות, השותפים והמשקיעים, ואנחנו מעריכים שאתם עומדים לצידנו", סיכם שויד.