"עברנו טראומה נוראית ואנחנו עדיין בעיצומה. עלינו להמשיך – כמעט שאין ברירה. עד היום הענקנו, כקרן אתנה, כ-30 אלף מחשבים ניידים וטאבלטים למורות ולמורים ב-180 ישובים בארץ. כמו כן, בחודשיים האחרונים, מאז שפרצה המלחמה, נתנו מחשבים וטאבלטים רבים לתושבים שפונו מבתיהם, ועסקנו בפעילויות נוספות", כך אמר אורי בן ארי, מייסד ונשיא הקרן. בן ארי דיבר בפתח וובינר בנושא חינוך בשעת חירום. הוובינר, ה-11 במספר מתחילת המלחמה, נערך היום (ב'), ביוזמת אנשים ומחשבים ובשיתוף קרן אתנה, והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. מעבדת הדמיון בדבריו ציין בן ארי את מעבדת הדמיון של קרן אתנה, שמעצימה מורות ומורים באמצעות טכנולוגיה מתקדמת. "השלמנו את פיתוח המעבדה בתחילת העשור", אמר. "זהו מרחב תגליות אינטראקטיבי וחדשני לתלמידות ולתלמידים, שמשלב מציאות מדומה, מציאות רבודה, חיישנים ורובוטיקה. מעבדת הדמיון מפתחת בקרבם ובקרבן דמיון וכישורי חיים לעתיד, ובמקביל – מחזקת ומפתחת מיומנויות טכנולוגיות ויזמיות בקרב המורות והמורים". "באמצעות מעבדת הדמיון", הוסיף, "התלמידות והתלמידים יכולים.ות לגלות עולמות ידע מגוונים, להתנסות בסביבה טכנולוגית חווייתית ולפתח יכולות רלוונטיות למאה ה-21, ובהן מיומנויות דיגיטליות, חשיבה יצירתית, חשיבה ביקורתית, חשיבה אלגוריתמית, פתרון בעיות, תקשורת ועבודת צוות". לדבריו, "המעבדה מחזקת את התשתית החינוכית והפדגוגית, ומספקת למורות ולמורים כלים מקצועיים נוספים, שמסייעים להם.ן להתמודד עם מהפכת המידע ועם השינויים בתפקידם שלהם.ן". מעבדת הדמיון של קרן אתנה. צילום: קרן אתנה בן ארי הסביר שהמעבדה "מורכבת מארבעה אזורים אינטראקטיביים משלימים: חדר אימרסיב – מרחב סנסורי, שמאפשר לתלמידות לחקור יותר מ-700 סביבות מציאות מדומה אינטראקטיביות, כגון אסטרונומיה וחלל, יערות הגשם, ערים ברחבי העולם, עולם הים, מורשת והיסטוריה; פינת מציאות מדומה, שבה, באמצעות משקפי VR, התלמידים חווים סביבה אינטראקטיבית של מציאות מדומה, כשחבריהם צופים על הנעשה באמצעות מסך גדול שמחובר למערכת; אזור רובוטיקה, המהווה מרחב לפיתוח חשיבה אלגוריתמית ופתרון בעיות באמצעות משחק. התלמידות, כולל בגן, לומדות לתכנת רובוטים ידידותיים למשתמש עם מגוון התנהגויות; וארגז חול אינטראקטיבי עם מציאות רבודה – משטח למידה אינטראקטיבי חינוכי, המשלב פונקציות של ארגז חול ומסך מגע, עם תרחישי למידה רבים להרי געש, מדבריות, אגמים, נחלים, כיפות מושלגות ועוד". "מעבדת הדמיון זו כיתת העתיד", אמר בן ארי. "60 מעבדות כאלה פזורות ברחבי הארץ – בבתי ספר יסודיים, בחטיבה, בתיכונים, בחינוך המיוחד, בשלוש מכללות למורים ובאוניברסיטת בר אילן. אנחנו משתפים פעולה באופן הדוק עם משרד החינוך בכל הנוגע להדרכות במעבדות. כך, כל מורה מסוגל להכין בעצמו מערכי שיעור, וגם התלמידים מכינים תכנים". "בחללי המעבדה ניתן לערוך הדמיות וסיורים וירטואליים בכל מקום בעולם, בלא מגבלות, כולל סיורים ב-2,000 מוזיאונים בעולם", ציין. בן ארי סיים באומרו כי "נכניס את מעבדות הדמיון למרכזי טראומה. נקווה שניתן יהיה להסתייע בטכנולוגיות משחוק שיש בהן לטובת טיפול בנפגעי טראומה".

בזק בינלאומי מכריזה על מהלך חדש לביסוס ולחיזוק פעילותה בעולמות הענן: החברה משיקה פעילות עצמאית תחת השם Cloudojo (קלאודוג'ו), שתהווה הזרוע של החברה לשיווק, יישום והטמעת פתרונות ענן מקצה לקצה, ובראשם אלה של AWS. Cloudojo יוצאת לדרך עם נבחרת חזקה של מומחי AWS וענן מהשורה הראשונה בישראל, ועם הסמכות ש-AWS מספקת לשותפיה, כמו ארכיטקטים, אנשי Devops, אנשי FinOps, אבטחת מידע, מכירות ועוד. את Cloudojo יוביל וינהל חיים חזק, שניהל בעברו את אגפי הפיתוח של בזק בינלאומי ו-יס, ועד לאחרונה שימש כמנהל ה-IT בבזק בינלאומי – תפקיד שבמסגרתו הוא הוביל פרויקטים מורכבים ופורצי דרך בקבוצה. Cloudojo היא שותף מוסמך של AWS, ומוכרת גם כ-DirectConnect Service Delivery Partner, שהיא ההסמכה הגבוהה ביותר של שירותי הענן של אמזון בתחום. זאת, לצד היותה שותף מורשה למכור פתרונות AWS (כ-Reseller), כמו גם פתרונות ISV, באמצעות המרקטפלייס. "סיירת של המומחים הטובים בתחומם" "אין לי ספק ש-Cloudojo תהווה גורם משמעותי בשוק הענן בישראל, בזכות שילוב של מומחים בעולמות הענן בכלל, וב-AWS בפרט, וכן בזכות הפתרונות פורצי הדרך של AWS", אמר מנכ"ל בזק בינלאומי, רון גלב. גלב תיאר את הייחודיות של הפעילות החדשה: "Cloudojo יוצאת לדרך כסיירת של המומחים הטובים בתחומם, בהובלת חיים חזק וצוות של מומחים עם ניסיון רב שנים, שמכירים היטב את עולמות הענן. יחד עם נבחרת זו אנחנו מציעים לשוק הישראלי מומחיות AWS ויכולות של חברת בוטיק מובחרת, עם השותפויות הענפות והתשתיות של בזק בינלאומי. בזק בינלאומי היא שותפה מובילה של מרבית היצרנים המובילים בישראל, ואת הידע, הקשרים והניסיון אנחנו מביאים גם לעולם הענן". "הן ארגונים שרק מתחילים את המסע שלהם לענן והן ארגונים שכבר צברו ניסיון בתחום ימצאו את הערכים המוספים הרבים שתספק להם Cloudojo", מציין גלב. הוא מוסיף כי "2024 מסומנת על ידי גורמים המעורים בשוק הענן כקו פרשת מים – גם עבור הארגונים הגדולים שבתחילת דרכם בתחום וגם עבור ארגוני SMB. פרויקט נימבוס, המיזם הלאומי שנועד לספק שירותי ענן לגופי הממשל בארץ, מהווה קטליזטור שמזרז את מהפכת הענן הציבורי בישראל. הבשורה הגדולה שאנחנו מביאים והעבודה עם AWS יהפכו אותנו לשחקן מרכזי בשוק זה". התאמה אישית לצרכי עידן הטרנספורמציה הדיגיטלית "הרעיון שמוביל אותנו, ב-Cloudojo, הוא התאמה אישית לצרכי הלקוח", אומר חזק. "ברור לנו שהצרכים של לקוח אנטרפרייז ושל ארגון שהוא דיגיטל נייטיב – שונים, ושהמסע של כל ארגון לענן הוא שונה, ולא משנה באיזה שלב הוא בדרך. השאיפה שלנו היא להתאים חליפה מדויקת לדרישות של כל ארגון, ולהעצים את המסע עבור הלקוחות". לדבריו, "אנחנו מציעים One Stop Shop ללקוח ושירותים מקצה לקצה – החל מביצוע קישוריות ישירה מהרשת הארגונית לדאטה סנטר של AWS על גבי רשת פרטית, דרך מתן פתרונות ייעוץ ויישום על גבי ענן AWS, וכלה במכירה ישירה של פתרונות AWS ושותפיה באמצעות המרקטפלייס, כמו גם שירותי תחזוקה וייעוץ גם בשוטף, כולל שותפויות ייחודיות עם יצרנים שנולדו לענן. המשמעות היא עבודה עם ספק מרכזי, שרואה את כל התמונה ומוכוון לקוח מקצה לקצה, כמו גם פשטות תפעולית בכלל ההיבטים – מרכש ועד תמיכה". "לא סתם בחרנו בשם Cloudojo", הוא מוסיף. "Dojo בעולמות התוכנה, ובהשאלה מאומנויות הלחימה, הוא מקום שבו עושים דרך, צוותים לומדים מיומנויות מורכבות, שיטות עבודה וכלים שעוזרים להם לפתח מוצרים טובים יותר מהר יותר, וזו המטרה שלנו, ב-Cloudojo – להפוך את המסע של הארגונים לענן ליותר מקצועי, יותר שלם והרבה יותר מהיר".

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ, סיכם עם יו"ר ועדת המשנה למדיניות חוץ והסברה, ח"כ זאב אלקין, על תוספת של עשרות מיליוני שקלים לתקציבי ההסברה של ישראל בחו"ל ובארץ. התקציבים יופנו למערך ההסברה הלאומי במשרד חוץ. התקציבים יאושרו בדיוני שינויי התקציב לשנת 2023 שייערכו בממשלה בשבוע הבא. הסיכום על תוספת התקציב הגיע לאחר דיונים קודמים שערכה הוועדה, שבה התברר כי תקציבי ההסברה לא תואמים את הצרכים שעולים כעת בעקבות המלחמה. באותם דיונים השתתפו נציגי ארגוני החברה האזרחית, שמתחו ביקורת קשה על התקציבים הזעומים שהאוצר הקצה למערכי ההסברה. ח"כ אלקין דרש תוספת של 200 מיליוני שקלים, אולם בדיון אתמול לא נמסרו הסכומים המדויקים והם ייקבעו בימים הקרובים. עוד נמסר בוועדה, כי משרד החוץ יקבל עוד 10 מיליון שקלים לטובת פעילות הסברה עד לסוף השנה, וכי משרש התפוצות יקבל תוספת תקציבית של 20 מיליון שקלים. יצוין, כי נושא ההסברה מטופל על ידי כמה גורמים: משרד החוץ, משרד התפוצות ומערך ההסברה הלאומי שפועל במשרד רה"מ. ח"כ אלקין ציין עוד, כי סוכם להגדיל דרמטית את הסיוע לארגונים אזרחיים. "ארגונים אלו פועלים בתחום ההסברה מאז ה-7 באוקטובר, במיוחד בעולם הרשתות החברתיות, בנחישות מעוררת כבוד", אמר ח"כ אלקין וובינר הסברה וחשיפה בינלאומית של אנשים ומחשבים ביום חמישי הקרוב, 30.11, תערוך קבוצת אנשים ומחשבים וובינר מיוחד לדיון בהסברה הישראלית בתקופת המלחמה. בוובינר ישתתפו, בין היתר, רון ברומר, ראש אגף בכיר במשרד התפוצות, איש התקשורת רוני רימון, תא"ל (מיל) אפרים לפיד, לשעבר דובר צה"ל וקצין מודיעין בכיר, פרופ' אזי לב און, חוקר מדיניות ותקשורת מאוניברסיטת אריאל, דן בילסקי, לשעבר עורך חדשות בכיר, תאגיד כאן 11, דניאל צימט, מחבר הספר "פרצופה של מדינה", עידן רינג, סמנכ"ל קהילה וחבר באיגוד האינטרנט הישראלי, יסמין אוריה הירש, מנהלת מערך הדיגיטל של מטה ההסברה הבינ"ל, בראשותו של משה קלוגפהאט, חן צבי, CTO מטה ההסברה האזרחי. הוובינר הוא בשידור חי, בהשתתפות הקהל. להרשמה לחצו כאן.

אילון מאסק מבקר היום (ב') בישראל. הוא החל את היום בסיור בכפר עזה יחד עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, המשיך אותו בביקור בכנסת ובשיחה עם אותו נתניהו, ובהמשך (נכון לכתיבת שורות אלה) ייפגש עם נשיא המדינה, יצחק הרצוג, השר בני גנץ ונציגי משפחות החטופים. אולי גם לאחת מהפגישות האלה יידחף, סליחה – יצטרף, נתניהו? ביקור של אדם כה משפיע על העולם וכה חשוב (בלי ציניות), מי שמחזיק ברשת החברתית מהמשפיעות שיש, בטח על עיתונאים ואנשי ציבור, הוא דבר שכדאי לראות אותו בחיוב. לא אכתוב לשמוח ממנו, כי קשה לשמוח בימים טרופים אלה. מאסק חזה בתוצאות הזוועות שעשה החמאס, כתב עליהן בפוסט קצר, גם אם נטול הקשר, בפלטפורמה שלו, והביקור ודאי יזכה לכותרות באמצעי תקשורת בולטים בעולם. אולי יעשו זאת אפילו ב-BBC, ויתנו קצת סיקור חיובי לישראל. הייתי רואה אותו בחיוב אם המטרה שלו הייתה חיובית, והסימנים מעידים שהיא לא כזאת. כלומר, היא כן חיובית – אבל למאסק. כאן יש לתת את תקציר הפרקים הקודמים: מזה זמן, מאסק "זוכה" לביקורות מצד שלל גורמים על כך שהוא מקדם שיח שנאה בכלל, ואנטישמיות בפרט, בפלטפורמה שלו, ומפיץ בה לא מעט פייק ניוז נגד ישראל, בפרט מאז תחילת המלחמה. בין אותם גורמים ניתן למצוא את הליגה נגד השמצה, שיודעת לזהות אנטישמיות מהי. הביקורת הזו וכמה שינויים שביצע בפלטפורמה הובילו לכך שלא מעט מפרסמים גדולים בה הודיעו כי יפסיקו לפרסם, או שהם שוקלים זאת. בין אותם גופים ניתן למצוא חברות עתירות תקציבי פרסום כגון Airbnb, אמזון, קוקה קולה, מיקרוסופט, יבמ ואורקל. רובן, כפי שניתן לראות, חברות טכנולוגיה, שרגישות לנושאים של גיוון והכלה, ובכלל זה של יהודים. מסמכים פנימיים בחברה, שחשף הניו יורק טיימס לפני ימים אחדים, מעריכים שהיא תפסיד כתוצאה מכך הכנסות של 75 מיליון דולר – סכום לא כל כך גדול במונחים של מאסק, האיש העשיר ביותר בעולם, אבל גם לא מבוטל. לארח בכבוד מלכים אדם שמאפשר הפצה נרחבת של אנטישמיות ו-"נתפס" בעצמו באמירות בעייתיות נגד יהודים זה בעייתי, בלשון המעטה. בעייתי ומעיד על התבטלות בפני הפריץ – דבר שיהודים עשו בעבר. אלא שאז הייתה לכך הצדקה, כדי לשרוד. כיום, אין הצדקה להתבטל בפניו מאסק, מן הסתם, לא רוצה שההכנסות האלה יישמטו מהחברה שלו. מה גם שהסכומים עלולים להיות מועברים לשתי המתחרות הגדולות של X בעולם הפרסום הדיגיטלי – גוגל והיריבה הגדולה מטא, שמחזיקה בפייסבוק, אינסטגרם ועוד. בנוסף, החזרת המפרסמים הגדולים הללו יכולה להחזיר קצת פרסום חיובי לפלטפורמה, שימחק ולו חלקית את הפרסום השלילי שהיא קיבלה כשהם יצאו ממנה. לכן, המטריל הכי חזק ברשת הבין שעליו לעשות צעדים, ובמיוחד כאלה שימשכו את תשומת הלב התקשורת והגולשים: כמה שינויים בפלטפורמה, לכאורה כדי להיאבק באנטישמיות שלא מעט גולשים מפרסמים ב-X לא מעט ממנה, וגם ביקור מתוקשר בישראל. ביקור שישתיק לזמן מה את הביקורת הזאת נגדו, כי אם ה-"ארזים" בדמות ראש הממשלה והנשיא של ישראל מכשירים אותו, יהיה לאזובי הקיר פחות מה לומר והמפרסמים הגדולים, אולי, ימצאו את הנתיב לחזור לפרסם ב-X. גם הם מבינים שהפרסום בפלטפורמה רבת התהודה הזאת בסופו של דבר מועיל להם. לא צריך להתבטל בפני הפריץ באשר לנו, לארח בכבוד מלכים אדם שמאפשר הפצה נרחבת של אנטישמיות ו-"נתפס" בעצמו באמירות בעייתיות נגד יהודים זה בעייתי, בלשון המעטה. בעייתי ומעיד על התבטלות בפני הפריץ – דבר שיהודים עשו בעבר, אבל רק כשהם היו תלויים בו והיו מוכרחים לעשות זאת כדי לשרוד. אז, הייתה הצדקה להתבטל בפני אנטישמים (מסוימים). כיום, אין הצדקה להתבטל בפניו. אילון מאסק, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, וציג צה"ל בסיור בכפר עזה, הבוקר (ב'). צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ אגב, מאסק לא נתפס בעיניי כאנטישמי לגמרי. חלק מהאמירות שלו הן "באזור" של האנטישמיות, ולא אמירות נגד יהודים פר סה, והגברת שיח השנאה בפלטפורמה שלו היא בעיניו עוד כלי להגברת ההכנסות. מה גם ש-X מעסיקה אנשים שמסירים תכני שנאה. כך או כך, פחות חשוב מהן העמדות האישיות של מאסק, ויותר מה הוא מאפשר ברשת החברתית שלו – ופה, כאמור, הוא מקבל ציון שהוא לא בלתי מספיק, אלא סופר בלתי מספיק. יש שיאמרו שצריך לשים את כל זה בצד ולקבל את מאסק בארץ בסבר פנים יפות, כי הוא הבעלים של אחת הרשתות החברתיות הבולטות בעולם, של חברת אינטרנט לווייני שבמקרים מסוימים אנחנו יכולים להסתייע בשירותיה (סטארלינק), ושכבר עשתה צרות לאוקראינה כשהיא לא רקדה לפי החליל של בעליה. אלא ש: א. ישראל היא לא אוקראינה, בוודאי שלא מבחינת היכולות הטכנולוגיות שלה, ועם יכולות האינטרנט שלנו, אנחנו יכולים להסתדר בלעדיו, ו-ב. בתחילת המלחמה, כשניתקנו את התקשורת ותעבורת הרשת ברצועת עזה, אותו מאסק כבר הודיע שבאמצעות אותה חברה שלו הוא יספק לשם אינטרנט – כלומר, לחמאס (הוא טען כי הפס הרחב הזה יועבר רק לגופים בינלאומיים ולגופי הצלה, אבל כמו האספקה, החמאס בוודאי היה גונב אותו). בסוף זה אמנם לא יצא לפועל, משום שלא היה בכך צורך: מהר מאוד "העלינו את השאלטר" והחזרנו את האינטרנט לרצועה. אם בארזים נפלה שלהבת… נראה שהממשלה הזאת כבר מזמן איבדה את הכבוד העצמי, ונתניהו נהנה בביקורו האחרון בארצות הברית, בחודש ספטמבר, להתחכך במאסק ולקיים אתו שיחה שנראה שגם המטרה שלה, מבחינת המיליארדר, הייתה מירוק יותר מאשר כל דבר אחר. אבל הרצוג? גנץ? אלה אנשים שהייתי מצפה מהם לקצת יותר מאשר נתניהו – גם במקרה הזה, וגם בכלל. אבל, כמו שאומרים, ציפיות לחוד ומציאות לחוד. לסיכום, נראה שהביקור של מאסק הוא לא הרבה יותר מאשר Win-Win לשני משתתפיו המרכזיים: הבעלים של X זוכה למירוק ההאשמה שלו באנטישמיות, בחסות מדינת ישראל, וזה אולי גם עוד צעד שיחזיר מפרסמים לפלטפורמה שלו, ונתניהו זוכה ליחסי ציבור חיוביים, וקצת להסחת דעת הציבור מהאשמה העיקרית שיש לו במצב הנוכחי.

מערך הסייבר הלאומי ובית החולים זיו בצפת זיהו בשעות האחרונות חשד למתקפת סייבר על המרכז הרפואי. עם זאת, לדברי שני הגופים, האירוע לא פגע במערכות המחשוב של בית החולים. בהודעה משותפת למערך הסייבר ולבית החולים הצפוני נמסר כי "במערכות המחשוב של המרכז הרפואי זיו בצפת זוהה באחרונה חשד לאירוע סייבר. בשלב זה האירוע זוהה ונבלם, ללא שיבוש או השפעה על המערכות השונות ועל תפעול המרכז הרפואי. חשוב להדגיש כי בית החולים פועל כרגיל ומעניק טיפולים רפואיים". אנשי המערך ובית החולים ציינו כי "צוותי אבטחת המידע של זיו, משרד הבריאות ומערך הסייבר הלאומי החלו לחקור את האירוע, ובכלל זה בוחנים אם התרחש דלף מידע ואת מהותו". הם מסרו ש-"כאמצעי זהירות ולחיזוק ההגנות ננקטו פעולות יזומות שמגבילות, בין היתר, שליחת וקבלת מיילים מחוץ לבית החולים, וחלק משירותי המחשוב נותקו באופן זמני". מהרשות להגנת הפרטיות נמסר כי "בהמשך למידע שהתקבל ברשות בעניין חשד למתקפת סייבר על המרכז הרפואי זיו, פנתה הרשות למרכז הרפואי לבירור הנושא. במסגרת הבירור, בוחנת הרשות את פרטי האירוע, היקפו והשלכותיו על הציבור". בהודעה נכתב כי "ככל שיתברר שבמסגרת האירוע דלף מידע אישי, תפעל הרשות בהתאם לסמכויותיה, ואף תשקול עדכון נושאי המידע בדבר דלף המידע". לא האירוע המחשובי הראשון בזיו זהו לא האירוע המחשובי הראשון שאירע בחודשים האחרונים בזיו: בתחילת חודש יוני האחרון אירעה תקלה בשרתי בית החולים. עם זאת, אז לא היה מדובר באירוע סייבר. מגזר הבריאות הוא אחד המגזרים הבולטים שנמצאים על הכוונת של ההאקרים שתוקפים יעדים ישראליים. זכורה בהקשר זה בעיקר המתקפה על בית החולים הלל יפה בחדרה, שגרמה לשיבושים חמורים בפעילותו והשביתה את מערכות המחשוב שלו לכמה ימים.

בימים מורכבים אלו של מלחמה וחוסר ודאות, ארגונים חשופים יותר מתמיד לשלל מתקפות סייבר. הדרישה להגן על המידע הרגיש, הנכסים הדיגיטליים, האופרציות ואנשי הארגון מפני תקיפות וניסיונות חדירה היא קריטית. לאחרונה חשפה חברת צ'ק פוינט כי מספר מתקפות הסייבר על מטרות בישראל עלה מתחילת המלחמה ב-18%, כאשר עיקר המתקפות הן מסוג DDoS. בנוסף, נמצא כי סקטור הממשלה והביטחון מותקף במיוחד, עם עלייה ניכרת של 52% ביחס לשבועות שלפני המלחמה. להב סביר, מייסד ו-CTO באולקאוד (AllCloud), אמר באחרונה בוובינר בנושא המשכיות עסקית בעת מלחמה: "לאחרונה אנו מוצפים באירועי סייבר, שיכולים לגרום לנזקי תדמית ולהשחתת נכסים דיגיטליים, בין אם זה נפילת אתרים, השחתת מידע ומחיקת נתונים. ובהתאמה, החל מערך הסייבר הלאומי לעדכן באופן תדיר ולספק הנחיות והערכות מצב, כתוצאה מהעלאת כוננות הסייבר במשק הישראלי". אנו אחראים להיערך לאירועי סייבר, זו חובתנו "כאדם שנמצא בענן זמן רב, אני רוצה לציין שבמודל 'האחריות המשותפת' (Shared Responsibility) חלה עלינו החובה לדאוג לגיבוי ולהגנה על המידע", הוסיף סביר. "בכל מקום שיש מערכות ותשתיות שהן באחריותינו, עלינו להבטיח גיבויים תקינים והגנה מתוך התקנות הנדרשות. ספק הענן שומר על התשתיות שבניהולו, אך עלינו לטפח את ההגדרות הקשורות לאבטחת המידע, גיבויו והצפנתו". בשבועות האחרונים חברת אולקלאוד, שותפה בכירה (Premier) של AWS בישראל, הבחינה כי למרות שרוב הלקוחות מצוידים בכלים ובמערכות הגנה, הסיכון שהם חשופים להתקפות – עודנו קיים. חשוב לוודא, שכלל מערכות ההגנה – בכללן האנטי-וירוסים, המערכות להגנה על קונטיינרים ומערכות ה-Threat Detection – עדכניות ופעילות. חשיבות נוספת היא נושא העדכונים: מערכות ההפעלה והאפליקציות מלאות ברגישויות, לכן, חשוב לעדכן אותן, בדגש על כאלו שיש להן חשיפה כלפי חוץ, אבל גם את המערכות פנימיות שייתכן שיש בהן וירוסים טרויאנים שקטים. בנוסף, חשוב לוודא שההתרעות מגיעות לאנשים הנכונים ושקיימת היכולת לתחקר את האירועים, באמצעות בדיקת תקינות ואיסוף לוגים, שגם עליהם חשוב מאוד להגן מפני גישה לא מורשית. כמו כן, מומלץ לתרגל את שחזור בסיסי הנתונים, אפליקציות ומערכות ההפעלה, ולבדוק אם יש לנו את הרשיונות הנכונים. אלו רק חלק מהבדיקות שאולקלאוד ממליצה לחברות הפועלות בענן לבצע כחלק מהגברת מוכנותן לתקיפות סייבר. זה הזמן לגבש תוכנית להמשכיות עסקית ו-Disaster Recovery) DR) אי היציבות בעולם מובילה חברות רבות לנקוט בצעדי התייעלות, אך דווקא בימים אלו עולה הצורך לתעדף את נושא אבטחת המידע בארגונים, כדי להתכונן למתקפת הסייבר הבאה. בנוסף, ההגנה עשויה לחסוך לארגונים נזקים כלכליים עצומים. לאור זאת, אולקלאוד מציעה הערכת אבטחה והמשכיות עסקית ללא עלות. במסגרת בדיקת המוכנות והיערכות ארגונים מפני מתקפות סייבר, מומחי החברה מבצעים מעבר קפדני על סביבת הענן ולבסוף מציעים המלצות לשיפורים שכוללים בין היתר: חולשות פוטנציאליות, סיכונים ואיומים לחדירה למערכת והערכה של הסבירות לתקיפה, כדי לאפשר המשכיות עסקית והגנה על הארגון באופן מקסימלי. אולקלאוד היא חברה גלובלית, המספקת פתרונות ושירותים מנוהלים מקצועיים ומסייעת לארגונים לפעול בצורה חכמה יותר, מוכוונת ענן, תוך מינוף יכולות ה-Data & Analytics. באמצעות שילוב מיוחד של התמחות טכנולוגית והתמחות בתעשיות, שווקים ומגזרים, אולקלאוד מאיצה חדשנות בענן ובה בעת ממזערת סיכונים ומשפרת יכולת הסתגלות לשינויים. כשותפה הבכירה של AWS וספקית שירותים מנוהלים מוסמכת, שותפה בכירה של סיילספורס (Salesforce) ושותפה בכירה של סנופלייק (Snowflake), חברת אולקלאוד מסייעת ללקוחותיה לחבר בין ה-Front Office ל-Back Office, על ידי בנייה של מודל תפעולי חדש. שילוב השירותים והפתרונות המפותחים על ידי החברה מאפשר ללקוחותיה לשפר את תוצאותיהם העיסקיות ולהשיג מצוינות תפעולית, תוך שמירה על סביבת ענן מאובטחת, בכל שלב במסעם אל הענן. www.allcloud.io לקבלת הערכת אבטחה ללא עלות ניתן ליצור קשר: allcloud.io/go/il-cyber-security-assessment

עמותת תפוח, יחד עם חברת WIX, הגיעו לשמח את הילדים המפונים משדרות, עם פעילות חדשנית Google Earth. במסגרת פעילות Google Earth שהועברה, פגשו אנשי עמותת תפוח ומתנדבי חברת WIX את ילדי העיר שדרות, ש"בית" עבורם הוא כרגע חדר במלון במכון וינגייט. כחלק מפעילות Google Earth נשאלו הילדים איפה הם הכי היו רוצים להיות עכשיו, בכל העולם, בלי מגבלות, והם קיבלו הנחייה לעוף הכי רחוק. ומה הייתה התשובה? טל קרפל, מנהלת קהילת המתנדבים בעמותת תפוח משתפת: "התשובה הייתה 'הביתה' – לשדרות, לרחוב, למתנ"ס, לבית הכנסת, לתחנת המשטרה. לא חשבתי שסדנה על פלטפורמה של גוגל ארץ עם ילדים יכולה להיות כל כך מרגשת ועוצמתית". הילדים התרגשו, צעקו, קפצו והצביעו על הבית, הרחוב, בית הכנסת ועל כל נקודה שלכדה גוגל ושאותה זיהו אחרי שבועות ארוכים מחוץ לבית. כי בסוף – כולנו רוצים לחזור הביתה… עמותת תפוח מפעילה בימים אלה הדרכות, הכשרות וסדנאות שמטרתן להנגיש כלים דיגיטליים לכל מי שזקוק לעזרה, וכן פעילות חברתית-טכנולוגית לילדים ונוער. לבירור על התכניות לשעת חירום, להרשמה, או להתנדבות ניתן לפנות למייל בקישור הנ"ל.

אורית סגל (49), מונתה לסמנכ"לית משאבי אנוש בכירה (Chief People Officer) באלמה (Alma) וסיסרם מדיקל (Sisram Medical). במסגרת תפקידה באלמה מקבוצת סיסרם מדיקל – היא חברה הפועלת בכל העולם ומתמחה בפתרונות רפואיים ואסתטיים מבוססי-אנרגיה – סגל תהיה אחראית על הטמעת אסטרטגיית משאבי אנוש גלובלית, לתמיכה ביעדים העסקיים של אלמה, תוך קידום תרבות של מצוינות, חדשנות וגיוון לרוחב הארגון. לסגל למעלה מ-20 שנות ניסיון בתפקידים בכירים בתחום משאבי האנוש בחברות טכנולוגיה מובילות. בתפקידה האחרון שימשה במשך שנתיים כסמנכ"לית משאבי אנוש בסלברייט. קודם לכן, הייתה סמנכ"לית משאבי אנוש בחברת מיקרו פוקוס ולפני כן שימשה כמנהלת בכירה למשאבי אנוש באמדוקס במשך 15 שנים. סגל היא בעלת תואר שני בפסיכולוגיה ארגונית מאוניברסיטת בר אילן ותואר ראשון במדעי ההתנהגות מאוניברסיטת בן גוריון. כמו כן, היא בעלת הסמכה בקואוצ'ינג מהטכניון ומוסמכת גישור מקבוצת גומא גבים. ליאור דיין, מנכ"ל אלמה ו-סיסרם מדיקל: "אנחנו שמחים להודיע על הצטרפותה של אורית למשפחת אלמה. לאורית רקע וניסיון רב בתפקידים בכירים במערך משאבי האנוש, הכולל התמודדות עם אתגרים שונים באקוסיסטם דינמי וצומח. כשחקן גלובלי מוביל ובמגמת התרחבות משמעותית, אין לי ספק כי הצטרפותה של אורית היא בעלת ערך רב למשימה העסקית של אלמה ולהצלחתה".