גוגל תתחיל למחוק חשבונות של משתמשים לא פעילים ביום ו' הקרוב, ה-1 בדצמבר. מדובר במימוש של מדיניות שעליה הודיעה החברה לפני יותר מחצי שנה, ואחרי ששלחה יותר מהודעה אחת במהלך החודשים הללו אל המשתמשים שהחשבונות שלהם אמורים להימחק. בגוגל הבהירו לאורך תקופה זו שהיא תתחיל לבצע את המחיקה בסוף השבוע הקרוב, ושמדובר בחשבונות שלא בוצעה בהם כל פעילות במשך השנתיים האחרונות. המחיקה תיעשה על סמך בדיקה שבוצעה בגוגל כבר לפני מספר חודשים, בעת שהיא הכינה רשימות של חשבונות למחיקה. מעבר לכניסה לחשבון עצמו, החברה חוזרת ומספרת שבימים הקרובים, קריאת מייל, יצירת מסמך ביישומי החברה, צפייה בסרטון יוטיוב ואפילו ביצוע חיפוש בלבד אחרי הכניסה לחשבון מספיקים כדי להיות מוגדרים כפעילות. גם מנוי לאפליקציה שמקושרת לחשבון גוגל מספיק. הסיבה למחיקה: איום אבטחתי ההחלטה מחודש מאי להתחיל למחוק חשבונות לא פעילים לא נובעת מהרצון של גוגל לרוקן במשהו את השרתים שלה, או לפחות זו לא הסיבה העיקרית. החברה הסבירה שחשבונות שאינם פעילים זמן רב מהווים מבחינתה איום אבטחתי. "חשבונות שאינם בשימוש מסתמכים לעתים קרובות על סיסמאות ישנות או סיסמאות בשימוש חוזר שאולי נחשפו, לא הוגדר אימות דו שלבי והמשתמש מבצע פחות בדיקות אבטחה בכל הקשור אליהם", ציינו בגוגל.

השבוע השיק מוקד ערב"ה (מוקד טכנולוגי של חברות ההיי-טק בישראל בשיתוף מערך הדיגיטל הלאומי) מיזם חדשני ליצירת מאגר עדויות דיגיטלי שנועד לשמר את אירועי ה-7 באוקטובר כזיכרון לאומי, ולצד זאת לסייע למשטרת ישראל במסגרת הליכים פליליים כנגד פעילי הטרור. המערכת הינה פרי שיתוף פעולה חסר תקדים בין חברות ההיי-טק בישראל, בתיאום עם יחידת להב 433 ובתמיכת הספרייה הלאומית. ייחודו בכך שמתן העדות נעשה בצורה דיגיטלית ונגישה מכל מקום ובכל זמן. במאמצי החיבורים בין השותפים השונים ליצירת המערכת, סייעה חה"כ אורית פרקש הכהן, אשר פעילותה מול חברות ההיי-טק ומול יחידת להב 433 תרמה לעליית המיזם. המערכת, שפותחה בהתנדבות על ידי ריברסייד, מאפשרת הקלטה עצמית באיכות גבוהה מהטלפון הנייד או מהמחשב באופן נגיש ונח. לאחר תהליך ההקלטה והשמירה של העדות, יבוצע תמלול באמצעות טכנולוגית "Voice to text" של גוגל. כמו כן, המערכת מאפשרת לעדים לצרף קבצים ותמונות לחיזוק העדות, אם יחפצו בכך. תהליך מתן העדות פותח בשיתוף גורמי מקצוע, בהם מומחים במשפט פלילי, פסיכולוגים ומטפלים, כך שהעדות המוקלטת תיעשה באופן נגיש ומוגן. הטכנולוגיה החדשנית מאפשרת לעדים לעבור את תהליך מתן העדות לצד אהוביהם התומכים, בסביבה אינטימית ומוכרת. המערכת אף תוכננה כך שהיא תצמצם את מספר הפעמים שהעדים צריכים לעבור את התהליך הקשה של מתן עדות, שכן היא תאפשר לעד לבחור להעביר את עדותו בלחיצת כפתור גם למשטרה וגם לספרייה הלאומית, שתשמור אותו לטובת ארכיון לאומי. בשלב הראשון, המערכת נועדה לאפשר לניצולי הטבח שהתקיים במסיבת "נובה" להקליט את עדותם (ההערכות עומדות על כ-5,000 עדים) ובשלבים הבאים תיבחן האפשרות להרחיב את השימוש בה על ידי השותפים. ממשטרת ישראל נמסר, כי "אנו מודים למוקד ערב"ה ולחברות ההיי-טק שיזמו ופיתחו את המערכת החדשנית. אנו שמחים להודיע כי מעבר לשימוש שיעשה בעדויות לצורך מאגר הזיכרון הלאומי, תינתן בידי המשתמשים אפשרות הבחירה, כי עדותם, שתיגבה באופן עצמאי, זמין ונוח, תשמש גם את משטרת ישראל, שאמונה על חקר הפשעים שאירעו והעמדתם לדין של האחראים להם. אנו מברכים על כך שהמיזם פותח לאחר התייעצות שנערכה עם המשטרה ותוך מתן מענה לצרכיה". מהספרייה הלאומית נמסר: "בשבועות האחרונים פועלת הספרייה הלאומית – כמי שאמונה על איסוף, שימור והנגשת הזיכרון הקולקטיבי של העם היהודי ומדינת ישראל ובשיתוף משרד המורשת – לרכז מאמצים רבים לתיעוד. במסגרת פעילותנו, אנו עומלים על איסוף כל תיעוד קיים של האירועים על מנת לייצר מאגר גדול ואמין, שיקיף את מירב העדויות, התיעוד, הסיקור התקשורתי ופעולות ההסברה לטובת זיכרון האומה, המחקר ההיסטורי והנגשת העדויות לטווח הארוך. תחת הפלטפורמה שיצרה הספרייה פועלים עשרות מיזמי תיעוד שונים ברחבי הארץ ואף בעולם היהודי. אנו שמחים שיכולנו לתמוך גם ביוזמה חדשנית זו של חברות ההיי-טק, שהינה יוצאת דופן הן בזכות הטכנולוגיה פורצת הדרך שהיא מציעה והן בזכות התיאום שנעשה עם משטרת ישראל, שיאפשר לעדויות לסייע בשימור הזיכרון הלאומי, אך לא פחות חשוב מכך – במיצוי ההליכים הפליליים".

בוודאי שמעתם את האמירה "Culture Eats Strategy for Breakfast", המיוחסת לפרופ' פיטר דרוקר, שנחשב לאבי הניהול המודרני. האמרה הזו מעלה תהייה: האם התרבות הארגונית "אוכלת" את הטרנספורמציה הדיגיטלית לארוחת בוקר? מחקרים אקדמיים ודו"חות של חברות הייעוץ הגדולות, כגון מקינזי, EY, BCG ואחרות, מצביעים על אחוז כשלונות גבוה בתהליכי הטרנספורמציה הדיגיטלית, העומד על כ-70%. רובם מצביעים על התרבות הארגונית כגורם מסביר עיקרי לפער בין הציפיות והתוכניות בעת היציאה למסע הדיגיטלי, לבין המציאות המתסכלת כעבור זמן. התברר שבחלק ניכר מהארגונים התרבות הארגונית מהווה מחסום משמעותי להצלחת הטרנספורמציה. הטרנספורמציה הדיגיטלית היא בעלת פוטנציאל לייצר מתח בין הרצון להמשכיות (Continuity), לבין הצורך בשינוי (Change) משמעותי בתרבות הארגונית. מנהלים חייבים להבין מתח זה ולפעול בצורה נבונה כדי, מצד אחד – לשמר את אותם חלקים מהתרבות הארגונית שהם הבסיס להצלחת הארגון עד כה, ומצד שני – להוביל שינויים בתרבות הארגונית הנדרשים להתאמת הארגון, מוצריו, תהליכי העבודה, צורת עשיית העסקים והמודלים העסקיים החדשים, לעידן החדש למרות ממצא זה, ארגונים רבים ממשיכים להאמין שהבעיה היא בטכנולוגיה ולא בארגון. בספרו החדש של דיוויד רוג'רס – מרצה בביה"ס למנהל עסקים באוניברסיטת קולומביה, מנהל התוכנית להכשרת מנהלים בכירים בנושאי אסטרטגיה וטרנספורמציה דיגיטלית ויועץ בכיר לארגונים רבים – שפורסם ב-2023 ושמו "The Digital Transformation Roadmap: Rebuild your organization for continuous change", מגדיר הכותב את הטרנספורמציה הדיגיטלית (DX): טרנספורמציה שמטרתה להבטיח את הצלחת הארגון בסביבה העיסקית עתירת השינויים. הנוסחה שלו לטרנספורמציה דיגיטלית היא: DX = Digital Strategy + Organizational Change. הנוסחה מציבה את האתגר הארגוני ליד האתגר הדיגיטלי והטכנולוגי. זהו חלק א'* של המאמר, ובו נרחיב את הדיון על הזיקה ההדוקה בין התרבות הארגונית לבין הצלחת הטרנספורמציה הדיגיטלית. בחלק ב', שיפורסם בהמשך, נציג מטריצה לאבחון מצב הארגון מבחינת האיזון בין שימור ושינוי התרבות הארגונית. אז מה בין התרבות הארגונית והטרנספורמציה הדיגיטלית? נגדיר תחילה מהי התרבות הארגונית: אוסף התנהגויות (Behaviors), אמונות (Beliefs), גישות (Attitudes), ערכים (Values), כללים והנחיות (Rules), הקובעים כיצד המנהלים והעובדים פועלים בארגון – "כך עושים אצלנו את הדברים". התרבות הארגונית היא הדרך בה העובדים בארגון מרגישים, מתנהגים, ומתקשרים ביניהם ועם בעלי העניין האחרים. אנלוגיה מעניינת של התרבות הארגונית היא למערכת העצבית בגוף האדם. מערכת זו אחראית על העברת ותרגום המחשבות במוח שלנו אל השרירים לביצוע פעולות. מערכת זו גם אחראית להעברת המשוב בעקבות ביצוע הפעולות כך שהמוח יכול להבין ולהתפתח בהתאם. באופן דומה ניתן להתייחס לתרבות הארגונית כאל מערכת המעבירה ומתרגמת את האסטרטגיה לפעולות לביצוע על ידי העובדים וכן מחזירה את המשוב על התוצאות ועל הצלחת האסטרטגיה בהשגת התוצאות. התרבות הארגונית מכתיבה, במידה רבה, את התנהגות הארגון בשגרה ובעת ביצוע שינויים. התרבות הארגונית היא ה-DNA הארגוני, ומתברר שלא קל לשנותו. אף אחד אינו אוהב שינויים, ורוב הארגונים מעדיפים להיצמד לשגרה ולתהליכי העבודה המוכרים. ארגונים מתקשים לאמץ ערכים חדשים, כי השינוי מעורר חשש מאיבוד הכוח וההשפעה, ולעיתים לאיבוד מקום העבודה. ארגונים פועלים במבנים ארגוניים קשיחים שאינם מעודדים גמישות ומאופיינים בתהליכי קבלת החלטות ארוכים ואיטיים, ורגילים להחלטות המתקבלות בצמרת הארגון וליכולת השפעה מועטה בדרגים הנמוכים. סגנון העבודה בארגונים רבים הוא ב-Silos ושיתופי פעולה ולא בצוותים רב-תחומיים גמישים ובעלי סמכויות קבלת החלטות. הארגון מורגל לתהליכי תכנון ארוכים ולא מורגל בביצוע ניסויים (Experimentation) רבים וזריזים. זהו ה-DNA הארגוני ואותו קשה לשנות.  האתגר העיקרי של הטרנספורמציה טמון בשינויה ובהתאמתה ולא בטכנולוגיות הדיגיטליות. התרבות הארגונית. צילום: שאטרסטוק הניסיון לבצע השוואות (Benchmarks) בין תרבויות ארגוניות וניסיון לחקות תרבות של ארגון אחר, נועד לכישלון. אין Copy-Paste של תרבות ארגונית. למשל, ניסיון לחקות את התרבות הארגונית של גוגל או נטפליקס, ולהעתיק אותה לארגון ותיק, נועד לכישלון. לכל ארגון יש את מאפייניו הארגוניים ותהליכי שינוי ייחודיים. ארגון צריך לבצע את השינויים בתרבות הארגונית שלו בקצב ובמתכונת המתאימים לו. פרופ' קלייטון כריסטנסן, שספרו הידוע The Innovator's Dilemma שיצא בשנת 1997 עוסק בתופעת השיבוש (Disruption), כתב ש-מה שמכשיל את ההנהלות להתמודד עם החדשנות הוא ההיצמדות לערכים ולתפישות המוכרות והתעלמות מהמתחרים החדשים. חלק מהערכים נקבע לפני זמן רב, ואף אחד אינו שואל האם הם עדיין רלוונטיים כיום וטורח לעדכן אותם. בשנת 2019, ד"ר ג'ורג' ווסטרן, חוקר בכיר בביה"ס MIT Sloan, הגדיר חוק שהוא קרא לו החוק הראשון של הטרנספורמציה הדיגיטלית – "הטכנולוגיה מתקדמת ומשתנה במהירות, בעוד שהארגונים משתנים לאט". ההסבר שלו לשינוי האיטי הוא התרבות הארגונית – רצון להמשיך עם המוכר, החשש מהשינוי ומהחדש ועוד. חוק זה תקף לרוב הארגונים וחשוב להכיר אותו ולא להתעלם ממנו. הוא כתב "דיגיטל זה לא קשה, טרנספורמציה כן". לטענתו, העידן החדש מחייב להדגיש את הצד האנושי ולכן על המנהלים לשמש כמקור להשראה, להקשבה ולחיבור עם העובדים והלקוחות. תרבות ארגונית – המתח בין הרצון להמשכיות והצורך בשינוי בשנת 2022 פורסם מאמר מעניין במגזין MIT Sloan Management Review מאת פרופ' קרסטן לונד פדרסן, מ-IT University of Copenhagen וכותרתו "פיצוח הקוד לטרנספורמציה דיגיטלית מוצלחת". המאמר מתייחס למתח שבין הרצון לשימור התרבות הארגונית הנוכחית לבין הצורך לשנות אותה. הטרנספורמציה הדיגיטלית היא בעלת פוטנציאל לייצר מתח בין הרצון להמשכיות (Continuity), לבין הצורך בשינוי (Change) משמעותי בתרבות הארגונית. מנהלים חייבים להבין מתח זה ולפעול בצורה נבונה כדי, מצד אחד – לשמר את אותם חלקים מהתרבות הארגונית שהם הבסיס להצלחת הארגון עד כה, ומצד שני – להוביל שינויים בתרבות הארגונית הנדרשים להתאמת הארגון, מוצריו, תהליכי העבודה, צורת עשיית העסקים והמודלים העסקיים החדשים, לעידן החדש. בלי גישה כפולה ובו-זמנית זו (הנקראת Ambidexterity), הארגון לא יצליח לעמוד בציפיות ובמטרות הטרנספורמציה הדיגיטלית. ההתנגדויות והאינרציה של המצב הקיים, לא יאפשרו את יישום הטרנספורמציה. נדגיש – האתגר העיקרי של הטרנספורמציה טמון בשינוי והתאמת התרבות הארגונית, ולא בטכנולוגיות הדיגיטליות.  התרשים אשר מופיע למעלה מציג את הפער בין הציפיות למציאות, בכל הקשור להצלחת הטרנספורמציה. התרבות הארגונית מהווה מרכיב חשוב, נסתר מהעין, שעלול להפריע להשגת היעדים. הכותב הוא יועץ בכיר לטרנספורמציה דיגיטלית ודירקטור BDO Digital *חלקו השני של המאמר יפורסם מחר (ד')

Stand4Israel, שהוקמה על ידי היי-טקיסטים מתנדבים במטרה להציג תיעוד אמין של אירועי ה-7 באוקטובר – הורחבה ל-5,000 תכנים ב-23 שפות. בזכות השדרוג, האתר זמין כיום בשפות החשובות והמאתגרות ביותר להסברה הישראלית, כולל טורקית, פרסית, הינדית, יפנית, תאילנדית, דנית, בולגרית, רומנית, פינית, בוסנית, ויאטנמית ואוקראינית. שפות אלו הצטרפו לשפות הקיימות – אנגלית, ערבית, רוסית, סינית, ספרדית, צרפתית, גרמנית, פורטוגזית, איטלקית, שוודית והולנדית. האתר נבנה בשיתוף עם 15 ארגוני הסברה, חברות מדיה וחברות פרסום ומאגד תכנים משלל מקורות, הכוללים סיפורים על נרצחים, חטופים ובני משפחותיהם וניצולים. האתר נועד להציג את הצד הישראלי ולתת כלים על מנת למנוע ניסיונות להכחיש או למזער את אירועי השבת השחורה, אשר תופסים תאוצה בכלי תקשורת מרכזיים, ברשתות החברתיות ועל ידי ידוענים שמהדהדים את סילוף האמת. הקמת האתר היא יוזמה של עובדים מתנדבים בחברת טכנולוגיות הווידיאו קלטורה (Kaltura), שהחליטו לרתום את הכלים של החברה לטובת המאמץ ההסברתי הישראלי, בשילוב של יכולות בינה מלאכותית לתרגום ותיוג אוטומטי, באמצעות הטכנולוגיה של Gloss.AI. בפלטפורמה נכללים מנוע חיפוש לפי נושאים וקטגוריות ואפשרויות להורדת תכני מדיה לשיתוף בקלות ברשתות. ליעד אשכר, ממובילי המיזם בקלטורה: "ככל שחולף הזמן מהטבח הנורא, גוברים הקולות שממעיטים באירועי הזוועה ומציגים את ישראל כצד התוקפן. התושבים בחלק מהמדינות נמצאים מאחורי מסך ברזל של תקשורת, שמציגה להם מידע מוטעה וסרטוני פייק ברשתות החברתיות, ועלינו לבקע אותו. גם במדינות ידידותיות לישראל יש לצערנו שטף של שקרים, כולל של משפיענים, שמחלחל לאוכלוסיה. הנגשת האתר לשפות רבות, בעזרתם של מתנדבים רבים שנרתמו למשימה וטכנולוגית הבינה מלאכותית, מאפשרת לנו להגיע לרוב תושבי העולם בשפת האם שלהם, ולהציג בפניהם את הזוועות שהתרחשו, ושעדיין נמשכות עם החטופים". אנשים ומחשבים עורך ביום ה' הקרוב וובינר בנושא הסברה – קוראי האתר מוזמנים להירשם ולהשתתף בו

טרון (Tron) הוא מטבע קריפטו שנמצא בצמיחה, עם נתח שוק די גבוה – קצת יותר מתשעה מיליארד דולר. טרון הוא גם המטבע המועדף על החמאס, הג'יהאד האסלאמי והחיזבאללה – כך על פי דיווח שפורסם אתמול (ב') ברויטרס. יש לציין שטרון הוא מטבע די ידוע בשוק מטבעות הקריפטו, אבל פחות בציבור הרחב – בטח שלא כמו הביטקוין והאת'ריום. הוא הומצא ב-2017 על ידי ג'סטין סאן, במטרה "להגביר את הביזור של האינטרנט דרך טכנולוגיית הבלוקצ'יין ואפליקציות מבוזרות, או DApps", כך לפי אתר האינטרנט של המטבע. שוויו, נכון לכתיבת שורות אלה, הוא 10 סנט, ועל פי אתר CoinMarketCap, ביממה האחרונה בוצעו בו עסקאות בהיקף של כ-330 מיליון דולר – במקום ה-18 מבין כלל המטבעות הקריפטוגרפיים. זה לא מיקום גבוה במיוחד, אבל הוא לא רע. על פי רויטרס, טרון עקף את הביטקוין כמטבע הקריפטו המועדף על החמאס, הג'יהאד האסלאמי והחיזבאללה. סוכנות הידיעות מצאה כי בין יולי 2021 לאוקטובר 2023, הרשות להלבנת הון ומימון טרור בישראל תפסה והקפיאה 143 ארנקי טרון שהיא ציינה שהיו מקושרים לארגוני טרור או שימשו לביצוע מעשי טרור חמורים. כמעט שני שלישים מהארנקים האלה – 87 במספר – נתפסו והוקפאו השנה, בהם 39 ששייכים לחיזבאללה ו-26 ששייכים לג'יהאד האסלאמי. 56 מהארנקים שישראל תפסה בכלל התקופה היו שייכים לחמאס, ולרובם נמצא קשר לחברה עזתית אחת להחלפת כספים בשם Dubai Co. For Exchange. באחרונה הודיעה הרשות כי מאז תחילת המלחמה היא הקפיאה 600 ארנקים של מטבעות קריפטו שהיו מקושרים ל-Dubai Co. For Exchange. זאת, כחלק מהמאמצים שלה ושל המדינה בכלל "לסגור את השיבר" הכלכלי לארגוני הטרור. קמפייני מימון המונים של החמאס במסווה של תרומה לעזה החמאס מרבה לגייס כספים בבורסות קריפטו, לאחר שמדינות מרכזיות רבות, כארצות הברית, בריטניה וכמובן ישראל, הגדירו אותו כארגון טרור – מה שלא מאפשר לו, לפי החוק, לגייס כספים בתחומן. אמצעי נוסף שבו הוא משתמש לצורך כך הוא קמפייני מימון המונים, במסווה של גיוס למען מטרות רווחה בעזה. המאמצים להילחם בגיוס הכספים שמבצע החמאס באמצעות בורסות קריפטו לא מבוצע רק על ידי הרשות להלבנת הון ומימון טרור: בחודש שעבר, מספר ימים לאחר תחילת המלחמה, הודיעה המשטרה כי יחד עם השב"כ, המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור שבמשרד הביטחון ואנשי טכנולוגיה וקריפטו ישראליים, הם הקפיאו חשבונות קריפטו וסגרו חשבונות פייפאל שנועדו לגייס תרומות לארגון הטרור. דובר מטעם טרון מסר לרויטרס כי "בתיאוריה, ניתן להשתמש בכל טכנולוגיה למטרות מעוררות מחלוקת". הוא ציין כי לטרון אין יכולת לשלוט מי משתמש ברשת שלה. לא נתקבלה תגובת Dubai Co. For Exchange לדיווח.

בייטדאנס (ByteDance) – הידועה כחברה הסינית שעומדת מאחורי הרשת החברתית טיקטוק (TikTok) – החליטה לפרוש מתעשיית הגיימינג העולמית, בה שולטת ביד רמה חברת טנסנט (Tencent), ושמיקרוסופט – אחרי רכישת אקטיוויז'ן בליזארד – מתעצמת בה ממש בזמנים אלו. חברת האם של טיקטוק נסוגה מיומרותיה בתחום המשחקים לאחר שלא הצליחה לצבור נתח שוק משלה במגזר התחרותי, וכעת, בצעד מפתיע, היא סוגרת את מותג המשחקים שלה Nuverse (שפיתח את הכותר Marvel Snap) ומפטרת מאות מעובדיו. רויטרס, שהייתה הראשונה לדווח על המהלך, ציטטה ארבעה מקורות אנונימיים שטענו כי גם בעתיד אין בכוונת בייטדאנס לשוב לשוק משחקי המיינסטרים. על פי דיווח של CNBC, התוכנית של בייטדאנס נועדה לקיצוץ בהוצאות, וכוללת, מלבד פיטורי מאות העובדים, ביטול פרויקטים מתמשכים ומכירת כותרים קיימים. יצוין כי מוקדם יותר החודש, עקב רה-ארגון בחברת המציאות המדומה שלה, Pico, בייטדאנס פיטרה כבר מאות עובדים, כך לפי דיווח של TechCrunch. דובר חברת הטכנולוגיה הסינית, המוכרת לעולם היטב בזכות פלטפורמת קליפי הווידיאו הקצרצרים הפופולריות שלה, מסר בהודעה ל-CNBC כי "אנחנו בוחנים באופן קבוע את העסקים שלנו ומבצעים התאמות כדי להתמקד באזורי צמיחה אסטרטגיים ארוכי טווח. בעקבות סקירה אחרונה, קיבלנו את ההחלטה הקשה לבנות מחדש את עסקי המשחקים שלנו". מהדיווחים השונים עולה גם כי בייטדאנס שוקלת למכור את Moonton, אולפן מוביל שרכשה תמורת 4 מיליארד דולר בשנת 2021 ומתעסק בתחום המשחקים הניידים. עם זאת, משחקי הקז'ואל של בייטדאנס, שמאחוריהם עומדת Ohayoo ואשר עובדים עם פלטפורמת המדיה החברתית הסינית Douyin, לא יושפעו מהשינוי האסטרטגי, וגם לא משחקי הקז'ואל הפועלים בטיקטוק. OH SNAP! We are so proud to announce that MARVEL SNAP has been nominated for the #GooglePlayBestOf 2023 Users' Choice Award! Thank you to Google Play and a shoutout to all SNAP MARVEL fans across the Multiverse! Vote for us here: ????Select "MARVEL SNAP" at https://t.co/2q9bpv6Fa7 pic.twitter.com/5Ljaf5tevy — Nuverse Games (@nuverseofficial) November 2, 2023 שינויים טקטוניים בעולם הגיימינג תעשיית המשחקים המשגשגת הופכת לזירה שקשה מאוד להצליח בה מול מוביליה הגדולים, שצוינו מוקדם יותר ושאליהם חוברות כמובן גם נינטנדו וסוני. על פי הדיווחים, בייטדאנס, שפתחה את Nuverse ב-2019, הפחיתה בהדרגה את פעילות הגיימינג שלה, לאחר שניסתה לכבוש נתח שוק משמעותי של טנסנט בלא הצלחה. נזכיר כי באחרונה, כפי שדיווחנו, החלו מסתמנים שינויים טקטוניים בשוק הגיימינג העולמי – לראשונה בהיסטוריה: קונסולת Xbox עומדת לעקוף את סוני פלייסטיישן במכירות. הכנסות הגיימינג המשולבות של מיקרוסופט כיום – מכותריה של מפתחת המשחקים שרכשה, אקטיוויז'ן, ומקונסולת Xbox שלה – צפויות לגרום לענקית מרדמונד לעקוף את סוני, שתרד למקום השלישי במכירות, מתחת לנינטנדו וטנסנט. לפרישתה המפתיעה של בייטדאנס מהתחום עשוי להיות קשר ישיר גם לשינויים אלו. לבייטדאנס – שכאמור, השקיעה רבות בתעשיית משחקי הווידיאו במהלך השנים האחרונות מתוך כוונה להתחרות עם ענקיות משחקים סיניות, שמלבד טנסנט בולטת ביניהם גם ו-NetEase – היה כותר אחד מבטיח במיוחד – Marvel Snap, שזכה להצלחה בארה"ב והגיע להכנסות מדווחות של 116 מיליון דולר. ואולם למרות המאמצים המתמשכים של החברה, מגזר המשחקים נשאר תחת שליטתה החזקה של טנסנט, וזאת בעיקר אחרי שהענקית הסינית הקימה ספריית תוכן עצומה, ששירת הן את סין והן את העולם, באמצעות רכישות של אולפני גיימינג וכותריהם, וכן נשענה לצורך השיווק והרייטינג של משחקיה על כלי המדיה החברתית הדומיננטי שלה, WeChat, הפועל ומשרת את סין בלבד. אנליסטים סבורים כעת כי פרישתה של שחקנית מובילה כמו בייטדאנס מהתחום יכולה להוביל לקונסולידציה בתעשייה, כאשר אולפנים קטנים יותר יירכשו על ידי אולפנים גדולים יותר ויבלעו לתוכם. בנוסף צפויה להתרחש בתחום הגיימינג מגמה של התמקדות מוגברת במשחקים ניידים, וזאת משום שהפופולריות הגוברת של המשחקים באמצעות הסמארטפונים צפויה להניע השקעות וחדשנות נוספים דווקא במגזר זה.

פקיד בכיר בסייבר האוקראיני נעצר באחרונה, בחשד למעורבותו בתוכנית מעילה ושוחד. ויקטור ז'ורה שימש סגן מנהל SSSCIP, סוכנות הגנת הסייבר האוקראינית – או, בשמו המלא, השירות הממלכתי של אוקראינה לתקשורת והגנה על מידע מיוחד. הוא זכה לחשיפה תקשורתית רבה מאז הפלישה הרוסית למדינה. ז'ורה ובכירים אחרים פוטרו מתפקידם בשבוע שעבר, ולאחר מכן נעצרו. השבוע הוארך מעצרו של ז'ורה בבית המשפט האוקראיני לענייני שחיתות למשך חודשיים, והוא נצטווה להפקיד ערבות גבוהה, בסך של יותר מרבע מיליון דולר. ז'ורה נחשד בהכנה ובהשתתפות בשורה של עסקאות מסחריות לגיטימיות לכאורה, שקשורות לרכישת תוכנה עבור SSSCIP. לפי הסוכנות למלחמה בשחיתות של אוקראינה (NABU), הוא וחמישה חשודים נוספים רימו וערכו הונאות במסגרת תוכנית שוחד ומעילה בהיקף של 1.72 מיליון דולר (62 מיליון הריבניה אוקראינים) – בין 2020 ל-2022. אחד מחמשת החשודים, יורי שחיהול, לשעבר ראש ה-SSSCIP, שוחרר ממעצר בסוף השבוע האחרון, בערבות בסכום השווה ל-700 אלף דולר. נאסר עליו ליצור קשר עם עדים או חשודים אחרים, הוא הפקיד את דרכונו וחויב לענוד צמיד מעקב אלקטרוני. בדיון בבית המשפט אמרו החוקרים כי גילו התכתבויות של החשודים בינם לבין עצמם בטלפון של ז'ורה. שם נמצאה אפליקציית Threema – שירות הודעות המשמש את הצבא בשווייץ ופקידי מדינה בארצות שונות, כולל אוקראינה. ה-"קולחוזים" הסובייטים והחשודים בשחיתות באוקראינה לפי החוקרים, החמישה השתמשו בשפה עם קודים ושמות בדויים. בין היתר, הם "החזירו לחיים" את הקולחוזים – אותן חוות קולקטיביות מימי ברית המועצות, כשכינו את הסוכנות SSSCIP בשם זה. כמו כן, שחיהול השתמש בשם הבדוי ציפור – כנראה מאחר שפירוש שם משפחתו באוקראינית הוא חוחית. ההודעות שניתחו החוקרים חשפו כי התוכנה נשוא המקרה פותחה על ידי EPAM Systems האמריקנית ונרכשה, במחירים מנופחים, באמצעות שתי חברות ביניים, שקשורות לאיש העסקים האוקראיני רומן קובל. על פי החשד, קובל, שהיה בעבר שותף עסקי של ז'ורה, הוא "המוח" מאחורי התוכנית. הסוכנות האוקראינית למלחמה בשחיתות טוענת שקובל השתמש בקשרים שלו ב-SSSCIP כדי למנות אדם שיהיה נאמן לו, ובשל תפקידו של ז'ורה כסגן ראש הסוכנות – הוא זה שעסק בפיקוח על מימוש עסקת הרכש. כך, נטען, איש לא חשד שהמחירים של התוכנה היו מנופחים ושהחמישה שלשלו לכיסם את ההפרש בינם לבין המחיר האמיתי שלה. הפרשה האחרונה היא חלק מהגברת המאמץ של אוקראינה לבלום את השחיתות במדינה, עקב הרצון שלה להתקבל כחברה באיחוד האירופי.

"המלחמה תפסה אותנו, כמו את כל המדינה, בבוקר שבת, ה-7 באוקטובר, עם האזעקות הראשונות. מהר מאוד הבנו שיש פה משהו חריג, יש כאן אירוע, ומיד הזעקנו לחמ"ל העירוני צוות ייעודי של האגף, שגר בתל אביב, כדי שייתן מענה ראשוני לתפעולו", כך אמר איציק בן דוד, מנהל אגף הטכנולוגיות ומערכות המידע של עיריית תל אביב-יפו, שמסכם יותר מ-50 ימים שבהם סייע האגף לעיר ללא הפסקה בזמן המלחמה. תל אביב היא, במידה רבה, ברומטר של כל המדינה – בשגרה ובחירום. היא העיר השנייה בגודלה בישראל, ובירת התרבות, הכלכלה ועוד היבטים בה. גם ההיי-טק. העיר עברה לא מעט מצבי חירום, כולל ירי טילים (במלחמת המפרץ הראשונה, במערכות הקודמות ברצועת עזה ועוד), אבל לא בהיקפים כמו במלחמה הנוכחית. מעבר לזה, היא קלטה אלפי מפונים, שלא לומר עשרות אלפי, מהדרום ומהצפון, וגם להם העירייה צריכה לתת מענה במגוון תחומים – ומערכות המידע והמחשוב הם מרכיב מרכזי בכך. "השעות הראשונות באותה השבת היו הלם", אמר בן דוד, "אבל מהר מאוד עברנו למוד של חירום. המעבר היה מהיר מאוד בין היתר כי אנחנו מתרגלים את זה כל הזמן". "מערכות הליבה שלנו יודעות לעבור משגרה לחירום, כולל מערכות ה-CRM שמשרתות את המוקד העירוני. אלה מערכות שעובדות בשוטף ויודעות להתאים את עצמן למצבי חירום, כולל אפשרות להרחבת כוח האדם למאות אנשים, בהם כאלה שעובדים מרחוק", המשיך. איציק בן דוד, מנהל אגף הטכנולוגיות ומערכות המידע של עיריית תל אביב-יפו. צילום: Oferxl "המשימה הראשונה שלנו, בשעות הראשונות של המלחמה, הייתה לחבר את כל המערכות בחמ"ל העירוני הראשי ולהכניס אותן לפעולה", ציין בן דוד. "החמ"ל הזה שולט על כל מה שקורה בעיר בכל מקום ובכל רגע". "בשלבים הבאים", הוסיף, "אגף הטכנולוגיות ומערכות המידע עבד בצמוד עם הנהלת העיר ונענה לאתגרים שונים שהעירייה הציבה, תוך כדי ההתפתחויות. בין היתר, קיבלנו דרישה להקים דשבורד ייעודי לניהול החמ"ל המרכזי, על מנת לסייע למקבלי ההחלטות לנהל טוב יותר את העיר – והקמנו אותו". במשך ימי הלחימה, אגף המחשוב נתן את המענה הטכנולוגי להקמת חמ"לים נוספים לאגפי העירייה השונים, על ידי פיתוח דשבורדים ייעודיים. "בין היתר, סייענו לעירייה להקים חמ"ל לטיפול בקשישים שגרים בתל אביב-יפו וחמ"ל גיבוי לחמ"ל הראשי", אמר בן דוד. חמ"ל נוסף, מעניין בפני עצמו, הוא חמ"ל ייעודי לתושבי קריית שמונה, שרוב תושביה פונו בעקבות המלחמה בצפון, בין היתר לתל אביב. גם כאן, האגף בראשות בן דוד העניק את המענה הטכנולוגי והדיגיטלי, כדי לשרת את תושבי קריית שמונה המפונים לעיר על הצד הטוב ביותר. חמ"ל קריית שמונה – בתל אביב. צילום: אבי נתיב עוד פעולה שהאגף טיפל בה היא הקמת מערכת מבוססת מאנדיי ליצירת קשר בין החמ"לים האזרחיים לבין העירייה ובינם לבין עצמם. "הבקשות מופיעות במערכות ונענות על ידי גורמים רלוונטיים בעירייה או על ידי חמ"לים אזרחיים אחרים", הסביר בן דוד. העברת דאטה סנטר תחת אש המלחמה תפסה את עיריית תל אביב-יפו בשלב מתקדם מאוד של הקמת דאטה סנטר מרכזי לעירייה, שיחליף את זה הנוכחי. הדאטה סנטר החדש ממוקם בבניין חדש בתל אביב, שעדיין נמצא בבנייה ושהעירייה שכרה בו שטח ייעודי ומאובטח. המועד המקורי לחנוכת מרכז הנתונים החדש היה הרבעון הראשון של 2024, אבל המלחמה שינתה את התוכניות גם כאן, כפי שמספר אודי טרבולסקי, ה-CTO של העירייה: "הקמת הדאטה סנטר היא חלק מתוכנית מקיפה וסדורה שהכנו במשך זמן רב. כאשר המלחמה פרצה כבר היינו מוכנים עם ארונות והציודים שצריכים לעבור. הכנו את כל התשתיות וברגע שניתן יהיה לעבור סופית לדאטה סנטר החדש – נשלים את כל החיבורים ונעשה זאת". לדבריו, "עם פרוץ המלחמה מצאנו את עצמנו בסיטואציה שבה אנחנו צריכים לתת מענה להמשכיות העסקית הרציפה – הן לתשתיות החומרה שלנו והן לגיבויים. לאחר סבב בדיקות קצר למציאת אתרי אירוח, הוחלט ללכת על פתרון שאפתני ויצירתי: להעביר למבנה החדש את התשתיות הפיזיות ואת התוכנות, כדי לייצר גיבוי 'חם', מיידי. זאת, על אף שבניית הבניין טרם הסתיימה. ביקשנו מהחברה הקבלנית להקצות לנו חדר, הבאנו לשם את הציוד שיש לנו ונשמיש אותו". אודי טרבולסקי, ה-CTO של עיריית תל אביב-יפו. צילום: פרטי "זה היה אחד המבצעים היותר מאתגרים שהאגף ביצע בזמן המלחמה", הוסיף טרבולסקי. "הוא בוצע תחת ירי טילים. בתוך שבוע סיימנו את המשימה מבחינת תקשורת, מזגנים, ציוד כיבוי, מצלמות, בקרת כניסה ועוד. איתרנו חברת הובלה שסייעה לנו להעביר את הכול במהירות ושינינו טופולוגיה תוך כדי תנועה". ואמנם, בסיור קצר במקום ניתן לראות שורות ארוכות של שרתים, שסופקו על ידי הספקים, שגם הם התגייסו למאמץ, ובכך הבטיחו את המשכיות התפקודית של עיריית תל אביב-יפו עד למעבר הכולל למבנה. עיר חכמה בזמן חירום ההיערכות למלחמה העמידה למבחן גם את אחד מפרויקטי הדגל של עיריית תל אביב-יפו – דיגיתל, שהיא פלטפורמה לקשר של התושבים עם העירייה – ולהפך (וכן מידע על אירועים בסביבת המשתמש והנחות גדולות לאירועי תרבות בעיר – מה שהיה פחות רלוונטי בזמן המלחמה, לפחות עד לשבוע שעבר). בן דוד סיפר: "כבר מהיום הראשון העיריה דרשה מאתנו להפיץ פושים יומיים עם סיכום של אותו היום בתל אביב-יפו, בהקשר של המלחמה. בנוסף, התושבים פונים לעירייה דרך דיגיתל ומקבלים מידע מגוון – היכן המקלט הקרוב וכדומה. כמו כן, העירייה מפעילה קבוצות ווטסאפ אזוריות, ששם ניתן מידע ממוקד יותר". לדבריו, "דיגיתל הוא אחד האמצעים שדרכם התושב יכול לתקשר איתנו. אמצעי נוסף הוא מוקד 106, שתוגבר. הוא מבוסס על תשתית גמישה, שמאפשרת להרחיב את מספר העובדים במאות, לפי הצורך". מדידה וניתוח של הנתונים הדס מאיר היא מנהלת מרכז הפיתוח והדיגיטל של העירייה, שאחראי, בין היתר, על פיתוח כלי מדידה וניתוח של הנתונים. אלה מופיעים בדשבורד חירום שהוקם בעקבות המלחמה. היא אמרה כי "הדשבורד מנתח ומפלח את כל הפניות למוקד 106, שבאופן טבעי התמודד עם כמות של פניות גדולה בהרבה מימי שגרה". לדברי מאיר, "כלי הניתוח שלנו אפשרו למקבלי החלטות לזהות מגמות או נושאים מסוימים שיש לתת להם מענה, למשל בכל מה שקשור לתחושת הביטחון של התושבים". מבנה ארגוני חדש בן דוד נכנס לתפקידו לפני שלוש שנים, במקום ליאורה שכטר, שעברה לשירותי בריאות כללית. זמן קצר לפני פרוץ המלחמה הוא ואנשיו סיימו לממש תוכנית רחבה לשינוי ארגוני של האגף, שמונה 550 עובדים, ו-"להתאים אותו לעשור הבא", כפי שבן דוד אומר. "קיבלנו את ההחלטה כי הבנו שגוף כמו שלנו לא יכול לשבת באזורי הנוחות שלו, ועלינו להביט קדימה ולהתאים את המבנה למציאות, שמשתנה כל הזמן", ציין.