הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
04/12/23 14:02
14.29% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
כמה וכמה נהגים, מכוניות ונוסעיהן נתקעו באחרונה במדבר מוהאבי שבקליפורניה, בזמן שעשו את דרכם מלאס וגאס ללוס אנג'לס. הנהגים צייתו ל-Google Maps – כלי המפות של גוגל – שביקש מהם לעקוף את כביש I-15, שבו התחוללה באותה עת סופת אבק. אלא שהמעקף גרם למכוניות רבות להיתקע באזור המדברי, ובעליהן נאלצו לנטוש אותן שם או להמתין לחילוץ במשך שעות רבות.
אחת מהנפגעים מהאירוע הייתה אשה בשם שלבי איזלר, שפרסמה בטיקטוק (TikTok) סרטון בו ניתן לראות את שקרה לה ולאחיה וללא מעט נוסעים אחרים, אחרי שפשוט עקבו אחרי המסלול שהציע להם גוגל מפות, במטרה לעקוף את סופת האבק שגרמה לסגירת הכביש המהיר. @justdoingshelbythings Still stuck in vegas send help ???? #vegas #stuckinthedesert #f1 #freewayclosed #offroading #trafficjam #lost #sos #wherearewe #desert #donkeys ♬ origineel geluid – Tik Toker לפי התיאור שסיפקה איזלר, הם ומכוניות אחרות צייתו להוראות השירות של גוגל, אך גילו כי הגיעו "הישר לתוך מדבר ללא כביש". לדבריה, אחרי הנסיעה בתנאי השטח המשובש "המכוניות שלנו נהרסו" ויחד עם נהגים אחרים שנתקעו בדרך העפר המדברית, הם נאלצו להמתין שעות לגרר שיחלץ אותם מהסיטואציה הלא נעימה.
דובר גוגל כתב בהצהרה של החברה ל-FOX Business: "אנו מתנצלים על התקרית ולא ננתב עוד נהגים הנוסעים בין לאס וגאס לברסטו בכבישים הללו".
04/12/23 11:44
10.2% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
האקרים צפון קוריאנים גנבו סך של שלושה מיליארד דולר במטבעות קריפטוגרפיים מאז 2017, כך לפי דו"ח של חברת הסייבר Recorded Future.
המחקר החדש, ציינו, "מדגיש את המעורבות הממושכת של המשטר בתחום המטבעות הקריפטוגרפיים. הם עשו כברת דרך: בעבר המיקוד של המתקפות היה על מוסדות פיננסיים דרך רשת SWIFT. כיום האסטרטגיה שלהם התרחבה, גם כי המטבעות הקריפטוגרפיים חוו צמיחה מאז 2017, וגם כי ההאקרים הרחיבו את המתקפות שלהם, שכוונו לעבר דרום קוריאה – לרחבי העולם".
בשנת 2022 לבדה, שחקני האיומים הצפון קוריאנים, ובראשם חברי קבוצת לזרוס (Lazarus Group), שדדו מטבעות קריפטו בסכום של 1.7 מיליארד דולר. הנתון מייצג 5% מהכלכלה המעורערת של המדינה, או 45% מהתקציב הצבאי שלה. "הנתון מדגיש את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של פעולות התקפיות אלו בסייבר", נכתב.
הכספים הבלתי חוקיים עברו תהליכי הלבנה, האופייניים לדפוסי הפעילות של קבוצות פושעי סייבר "קונבנציונליות", משמע כאלו הפועלות ממניעים כלכליים טהורים. לפי המחקר, "הכנסה בלתי חוקית זו היא קריטית עבור המשטר, המתמודד עם הצורך לשמור על משאביו הכספיים – למרות הסנקציות הבינלאומיות".
לפי החוקרים, חלקם של גורמי האיומים מצפון קוריאה בגניבות עמד על כ-44% מכלל פעולות הגניבה של קבוצות פושעי סייבר אחרות שגנבו מטבעות קריפטוגרפיים בשנת 2022. "ההאקרים הללו הרחיבו את מנעד המטרות שלהם", נכתב, "והם תוקפים לא רק בורסות מטבעות קריפטו, אלא גם משתמשים בודדים, וקרנות הון סיכון". NEW: The ???????? US Treasury Department's Office of Foreign Assets Control sanctions #Bitcoin and #cryptocurrency mixer Sinbad, as it's allegedly a "key money-laundering tool" used by ???????? North Korean cybercrime group Lazarus Group pic.twitter.com/Rl72M6CX0C
— Bitcoin News (@BitcoinNewsCom) December 3, 2023 רוב מטבעות הקריפטו שנגנבו הומרו ל-פיאט
מטבעות הקריפטו שנגנבו הומרו לרוב למטבע פיאט. זהו סוג של מטבע שאינו מגובה בסחורה כלשהי, כגון זהב או כסף, והוא מוגדר על ידי הממשלה המנפיקה אותו כחוקי. לאחר ההמרה, ההאקרים נקטו בטקטיקות מגוונות, כולל שימוש בזהויות גנובות ותמונות שעברו מניפולציות – שיטות כדי לחמוק מרשויות הפועלות נגד הלבנת הון.
על פי המחקר, "המשטר רואה בגניבת קריפטו מקור הכנסה משמעותי, בעיקר לטובת מימון של תוכניות צבאיות ורכישה או ייצור של כלי נשק". "כך", ציינו החוקרים, "אף שאין לדעת כמה מהכסף הגנוב הוקצה לטובת שיגור טילים בליסטיים – הרי שבהחלט יש מתאם בולט בין הגידול בהיקף המטבעות הקריפטוגרפיים שנגנבו, לבין היקף הגידול בשיגור הטילים". במאי השנה העריך גורם בבית הלבן כי פיתוח הטילים הבליסטיים במדינה ממומן לפחות במחציתו על ידי גניבת מטבעות קריפטו.
החוקרים סיכמו בציינם כי "יש צורך ברגולציות חזקות יותר, באמצעי אבטחת סייבר משופרים ובהגדלת ההשקעות באבטחת סייבר של חברות קריפטו. בלא אלה – צפון קוריאה צפויה להמשיך לפעול לגניבת מטבעות כאלה, לטובת יצירת הכנסות נוספות. למרות ההגבלות שהושתו על האוכלוסייה הכללית במדינה – האליטה של המשטר ומקצועני מחשבים בעלי הכשרה גבוהה, שיש להם גישה מועדפת לטכנולוגיה, ממלאים תפקיד מכריע בביצוע מתקפות סייבר נגד תעשיית הקריפטו".
בשבוע שעבר משרד האוצר האמריקני השית סנקציות חדשות נגד פעילות הסייבר של צפון קוריאה, והוסיף את סינבד (Sinbad) לרשימה. סינבד היה מעורב בהלבנת מטבעות הקריפטו שנגנבו על ידי קבוצת לזרוס. לפי הידוע, חברי לזרוס השתמשו בשירותי "המיקסר" של סינבד כדי להסתיר את מקורות הכספים הגנובים. ההסתרה נעשית על ידי "מיזוג" עסקאות של כמה משתמשים באופן שלא ניתן לבודד ולזהות עסקה אחת.
ב-2016, חברי קבוצת לזרוס פרצו לבנק המרכזי של בנגלדש וגנבו 81 מיליון דולר. ב-2018 הם פרצו לבורסת מטבעות הקריפטו היפניים Coincheck, וחילצו משם 530 מיליון דולר. אז הם תקפו את הבנק המרכזי של מלזיה וגנבו ממנו 390 מיליון דולר.
04/12/23 13:18
10.2% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
חברת הפינטק הקנדית נוביי (Nuvei) נמצאת בשלבים האחרונים של הטמעת פתרון הגיבוי, השחזור, ההתאוששות מאסון וההגנה מפני מתקפות כופר של חברת קומוולט. פרויקט ההטמעה, הנמצא בעיצומו בימים אלה, כולל את יישום מערכת הגיבוי הארגונית Hyperscale X של קומוולט בחברה, וכן את פתרון הגיבוי ליישומי הענן Metalic – המסופק במודל SaaS. הפרויקט מוערך ביותר ממיליון דולר.
הטכנולוגיה הסקלבילית והמודולרית של נוביי מאפשרת לארגונים מובילים לקבל תשלומים של הדור הבא, להציע ללקוחותיהם מגוון אופציות תשלום ולהרוויח מהנפקת כרטיסים, שירותי בנקאות, ניהול סיכונים ושירות מניעת הונאות. נובי פועלת ביותר מ-200 שווקים בעולם, עם 150 מטבעות ומאות שיטות תשלום שונות. החברה מספקת את הטכנולוגיה והתובנות ללקוחות ושותפיהם במטרה להצליח בשוק המקומי והבינלאומי באמצעות פתרון אחד. בישראל פועלת החברה כמה שנים, לאחר שרכשה את חברת סייפצ'ארג' (Safecharge) הישראלית. החברה נסחרת בבורסת ניו יורק ובבורסת טורונטו.
בשנים האחרונות רכשה ומיזגה נוביי כמה חברות. הצורך בבחירת פתרון הגנת נתונים נבע מכך שבכל אחת מאותן חברות שנרכשו פועלות טכנולוגיות שונות – בין אם בענן או בין כותלי הארגון, מערכות הפעלה שונות, אלפי שרתים שונים, מסדי נתונים גדולים ומורכבים ועוד. המורכבות הזאת של סביבות שונות והצורך לעמוד בסטנדרטים של אבטחת מידע ורגולציה הביאו את החברה לחפש פתרון שלם ומקיף, אשר ייתן שירות לכלל החברות שנרכשו בכל האתרים.
נוביי נדרשת לעמוד ברגולציות של Airgap backup מלא מקצה לקצה, כאשר כל התווך וכל הדיסקים מוצפנים בצורה מלאה ברמה הפיזית וברמה הלוגית, דבר אשר קומוולט יודעת לתת לו מענה, והמערכת הקודמת שהייתה בארגון לא סיפקה מענה.
"קומוולט סיפקה פתרון אידיאלי לצרכי הארגון. נוביי מעניקה תשומת לב וחשיבות גבוהות ליכולת לספק פתרונות עם זמינות מלאה עם הגנה מפני מתקפות כופר, מבלי לפגוע בפרודקשן, אשר כמובן הינו נושא רגיש בתחום העיסוק של החברה", אומר צביקה רוזנפלד, מנהל התשתיות של נוביי. "הפתרון של קומוולט שהוטמע מעניק גיבויים אוטומטיים, דו"חות שחזור ודו"חות אבטחת מידע למחלקת אבטחת המידע כחלק מעמידה ברגולציות. קומוולט משולבת באופן מלא במערכות ה-SIEM/SOCK של נוביי לצורך ניטור".
לדבריו, "כחברת פינטק מוערכת, הדבר הכי חשוב ל-נוביי הוא לספק את ה-SLA שעליו התחייבה בפני הלקוחות. נוביי היא חברה המבצעת תהליכי עיבוד און ליין. היא מחויבת ונמדדת על פחות ממילי שנייה בתהליכי עיבוד עבור הלקוחות. בעקבות יישום הפתרון של קומוולט השיגה החברה צמצום זמן כוח אדם בתחזוקה היומיומית או בפתרון תקלות, יעילות בביצוע הגיבויים וחיסכון בנפח אחסון".
כפיר שפיר, מנהל מכירות מגזר אנטרפרייז בחברת קומוולט ישראל, אומר, כי "אנחנו גאים ושמחים ביצירת הפתרון המקיף עבור נוביי ומודים לחברה על העבודה המשותפת הקשה וכמובן על האמון. פתרונות הגנת הנתונים שהוטמעו הם המקיפים והמתקדמים ביותר בשוק וענו על כל הצרכים של הארגון, גם מבחינת יכולות וביצועים וגם מבחינת עמידה בתקנות המחמירות ביותר בעולם, וככאלה יתאימו לצורכי כל ארגון אנטרפרייז בצמיחה".
04/12/23 17:57
10.2% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מינוי חדש בנאייקס: החברה, שמפתחת פלטפורמת מסחר ותשלומים, הודיעה היום (ב') כי משה שמריהו הצטרף באחרונה לצוות ההנהלה שלה, כמנמ"ר. שמריהו ינהל את תחומי מערכות המידע וה-IT הארגוני של החברה, ובמסגרת זו ינהל את איחוד תשתית ה-IT הפנימית והיישומים העסקיים שלה תחת קורת גג אחת. הוא ידווח למנכ"ל החברה, יאיר נחמד.
נאייקס נוסדה ב-2005, הונפקה בבורסה בתל אביב ב-2021 ונרשמה למסחר בנאסד"ק ב-2022. מרכז הפיתוח הראשי של החברה נמצא בהרצליה ויש לה תשעה משרדי מכירות בעולם וקישורים ליותר מ-80 מוסדות פיננסיים, כמו גם כ-60 אלף לקוחות וקרוב ל-900 אלף נקודות מכירה מחוברות ומנוהלות ב-50 מדינות.
תפקידו האחרון של שמריהו היה מנהל בכיר לתפעול ותשתיות בבנק איגוד – תפקיד שבו הוא שימש במשך 11 שנים. הוא הגיע לבנק לאחר קריירה צבאית ענפה: בשנים 2009-2011 הוא שימש כ-COO, ראש ענף בקרה ותפעול בממר"ם, ומ-1998 מילא תפקידים שונים ביחידת לוטם באגף התקשוב, כשהאחרון שבהם היה ראש ענף הפיתוח – תפקיד שהוא שימש בו בין 2006 ל-2009. שמריהו היה גם ראש תחום הדרכות תוכנה עבור קציני תוכנה בבית הספר הלאומי C4I של צה"ל, בשנים 2005 עד 2006. הוא בעל תואר ראשון במדעי המחשב ומתמטיקה מאוניברסיטת בר אילן, ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת בן גוריון.
שמריהו אמר כי "אתרום מניסיוני ומיכולותיי להעצמת התהליכים והיכולות בחברה, באמצעות טכנולוגיות ותשתיות דיגיטליות. אין לי ספק שיחד נצליח לתמוך בצמיחת החברה ולייעל תהליכים גלובליים, לרווחת העובדים והלקוחות".
לדברי נחמד, "שמריהו מביא לנאייקס ניסיון רחב בתחומים מגוונים: עסקיים, פיננסיים, CRM, בינה עסקית, תפעול מרכזי שירות וכן יכולות מוכחות בשילובי מערכות, בעקבות מיזוגים ורכישות ויישום מתודולוגיות חדשות. בנוסף, הוא בעל ניסיון רב בפיתוח אסטרטגיית IT ובהובלת צוותים. אני בטוח שהמומחיות המשמעותית והחשובה שלו תיקח את נאייקס לשלב הבא באוטומציה ובתשתיות IT, תוך שהיא ממשיכה להרחיב את פעילותה ולהגדיל את נוכחותה הגלובלית".
04/12/23 14:15
8.16% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"המלחמה הנוכחית היא מלחמת הבינה המלאכותית הראשונה בעולם. התפקיד של ה-AI במלחמה הזאת הוא מאוד משמעותי, ועל מערכי ההסברה של ישראל להצטיין בתחום", כך אמרה יסמין אוריה הירש, מנהלת מערך הדיגיטל של מטה ההסברה הבינלאומי. היא דיברה בוובינר של אנשים ומחשבים, שנערך ביום ה' האחרון ועסק בהסברה הישראלית במלחמה. מנחה המפגש הווירטואלי היה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.
אוריה הירש היא המנכ"לית והבעלים של סוכנות קונספט מדיה, ומשתמשת בעבודה שלה רבות בבינה מלאכותית. "אחרי השוק הראשוני שנוצר כתוצאה מאירועי ה-7 באוקטובר, הבנתי מהר מאוד שאתגר ההסברה הוא מאוד משמעותי במלחמה הנוכחית, והחלטתי להשתמש לצורך הקרב על התודעה מול האויב שלנו בכלים שאני משתמשת בהם ביום יום", אמרה. כדי לעשות זאת, היא הצטרפה למטה ההסברה הבינלאומי, שכשמו כן הוא, מתמקד בהסברה ישראלית בחו"ל. יצוין כי המטה הוא תוצר של התאגדות של אנשים פרטיים – זאת לא יוזמה ממשלתית, וכי הוא מורכב מעשרות מתנדבים.
"התחלנו עם כמה הנחות עבודה ראשוניות: שכאמור, התפקיד של הבינה המלאכותית בפן ההשפעתי של המלחמה הזאת הוא משמעותי ביותר; שהזירה המשמעותית להשפעה היא ברשתות החברתיות; שזירת הסושיאל כוללת אמת והרבה מאוד שקר, הרבה מאוד פייק ניוז, שגורמות נזק מאוד גדול; ושאפשר להשפיע בקלות מאוד רבה על העולם באמצעות אפשרויות ההפצה. כלומר, אפשר להפיץ פייק ניוז, אבל גם הסברת אמת, בתפוצה רחבה ביותר", אמרה. View this post on Instagram
A post shared by Yasmin Uria-Hirsh (@yasmin.uh) אוריה הירש עמדה בדבריה על השפעת הבינה המלאכותית על עבודת המטה הבינלאומי: "ארסנל כלי ה-AI שעומד לרשותנו הוא רחב. שימוש באלגוריתמים מתוחכמים ולימוד מכונה מאפשר לנו לטרגט טוב יותר קהלים ספציפיים, ובוטים מבוססי AI מאפשרים לנו ליצור, לתרגם ולהפיץ סרטונים מהר מאוד, וגם להגיב עליהם".
עם זאת, היא ציינה ש-"יש לזכור שהבינה המלאכותית משרתת אותנו, אבל גם את החמאס ותומכיו, וצריך לדעת איך להשתמש בה נכון למטרות שלנו". איך עושים זאת במטה? משתמשים בכלי GenAI, שאמנם, ענקיות הטכנולוגיה הצהירו שהם לא מדויקים לחלוטין – ושימוש בהם מאפשר להבין את זה, אבל אנשיו מנסים לעשות זאת בצורה המדויקת ביותר האפשרית. כמו כן, אמרה אוריה הירש, "יש לנו מערך בוטים שמפיק ומשכפל תגובות חיוביות לישראל ומנגד, שולח דיווחים לפלטפורמת המדיה החברתית על תגובות אנטי ישראליות שמפורסמות בה. לא תמיד מסירים אותן, יש הרבה מאוד אתגרים בהקשר זה, אבל הדיווח מתאפשר הודות לפיתוחים מבוססי AI".
"טיקטוק – אחת הפלטפורמות המשמעותיות במלחמה הנוכחית"
"טיקטוק היא אחת הפלטפורמות הכי משמעותיות, אחת מזירות קרב ההשפעה הכי משמעותיות במלחמה הנוכחית. מה ששולט בטיקטוק הוא לא מי מייצר את התוכן אלא מהם הטרנדים הוויראליים. האלגוריתם של טיקטוק פועל כך שמשתמש שצופה בסרטון בנושא מסוים מקבל יותר אפשרויות לצפות בסרטונים דומה", הוסיפה. היא הצטרפה לטענות של משפיעני רשת ישראליים שלפיהן "טיקטוק חסמה תכנים פרו ישראליים באופן מובהק ומקומם" – טענות שהרשת החברתית מכחישה.
"ברשתות חברתיות אחרות, שיותר מבוססות על מי מפיץ את הסרטונים – כלומר, על משפיעני רשת, אפשר לדובב סרטונים לעשרות שפות במקביל ולשלוח למשתמשים. נועה תשבי היא אחת משגרירות ההסברה הבולטות של ישראל, והיא נעזרת בכך", אמרה אוריה הירש.
היא התייחסה לאחת הסוגיות הבוערות בהקשר של הבינה המלאכותית, אם לא הבוערת ביותר: הצורך שמעלים בכירים רבים בתחום ומומחים רבים בגיבוש כללי אתיקה לשימוש בבינה מלאכותית. "זה חשוב", אמרה, "מאחר שה-AI יצרה כללי משחק חדשים לחלוטין, שדורשים מהצרכנים וממייצרי התכנים המון רגישות והמון אחריות. חשוב שזה יעוגן בכללים אתיים, במטרה שהם יחייבו את כולם, או לפחות כמה שיותר יוצרי תוכן ופלטפורמות שיש בהן שימוש ב-AI".
דוברת נוספת בוובינר הייתה חן צבי, מנהלת הטכנולוגיות הראשית של מטה ההסברה האזרחי (יש להבדיל אותו ממטה ההסברה הבינלאומי, שצוין כאן קודם). במטה הזה יש מעל 500 מתנדבים – אנשי גרפיקה, תוכנה, פיתוח, עורכי וידיאו ועוד.
צבי תיארה את תהליך היצירה של הקמפיינים שהמטה מריץ מדי יום, לטובת ההסברה הישראלית. "התהליך מתחיל ביחידת הדוברות שלנו, שמאתרת מה כדאי להדגיש ואילו מסרים כדאי להעביר ולהסביר באותו היום. בנוסף, היא מסתכלת אילו טרנדים הם הפופולריים ברשתות החברתיות השונות בכל יום, למשל האשטאגים פופולריים, ועושה אדפטציה של המסרים לכל אוכלוסיית יעד. היא מעבירה את המסרים האלה ליחידת התוכן, שמכילה את הקופירייטינג, הקריאייטיב והארכיון, והיא זו שאחראית לייצר את התכנים. התוצרים שלה מועברים ליחידות הגרפיקאים והמתרגמים, שמתרגמים את התכנים למעל 40 שפות, ומשם זה עובר ליחידת ההפצה, שכוללת את אנשי הסושיאל שלנו ואת משפיעני הרשת שעוזרים לנו", אמרה.
"התהליך משלב כלים טכנולוגיים, לרבות AI, אבל אלה לא מחליפים את הגורם האנושי, כי תמיד צריך את הבן אדם שיסתכל על תוצרי הטכנולוגיה", ציינה צבי. View this post on Instagram
A post shared by ISRAELI SPIRIT – מטה ההסברה האזרחי (@israeli__spirit) "כמו כן", אמרה, "אנחנו מנסים לקדם את ישראל בדרכים יצירתיות, למשל ניקוי ויקיפדיה מתוכן אנטי ישראלי ואנטישמי. ויקיפדיה נחשבת מקור אמין, אבל יש בה הרבה תוכן שמציג רק עמדה אחת, במיוחד באנגלית, ערבית וספרדית. אנחנו מפתחים כלים עבור עורכי ויקיפדיה, שנועדו לזהות אילו עמודים מצריכים שינוי ולהנגיש להם מקורות אמינים שמהם הם יכולים לצטט, כי כל שינוי מצריך אותנו לספק מקור אמין".
"פרויקט נוסף הוא הגברת המודעות להסברה ברשתות החברתיות, לרתום גולשים לדיווח על פוסטים אנטי ישראליים, ולשתף ולהגיב על פוסטים שהם בעד ישראל", ציינה.
"עוד פרויקט שאנחנו מריצים הוא ביצוע סקרים שעולים לגיימרים באמצע משחקים", הוסיפה צבי. "המטרה בכך היא לעורר חשיבה וחשיפה לתכנים שהם בעד ישראל לאנשים שלא נחשפים אליהם ביום יום".
04/12/23 17:43
8.16% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"ערב המלחמה פעלו בישראל 65 חברות תעופה. בתוך פחות משבוע, מאז השבת הארורה של ה-7 באוקטובר, רוב החברות השעו את פעילותן, ונותרו בישראל פחות מ-10 מהן. כך, בעוד שבעת שגרה, אל על תופסת נפח פעילות של 23% מכלל החברות שטסות מנמל התעופה בן גוריון ואליו, כיום היא מהווה 80% מהפעילות בשדה", כך אמר ד"ר רונן יוכפז, סמנכ"ל מערכות המידע של חברת התעופה הגדולה בישראל.
ד"ר יוכפז דיבר בוובינר שנושאו היה: כיצד המנמ"רים נערכים לשנת 2024 בסביבה של אי ודאות? הוובינר נערך היום (ב'), ביוזמת אנשים ומחשבים וכחלק מפעילות מועדון C3, והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.
"זו הייתה תקופה בעייתית", שיחזר יוכפז את הימים הראשונים של המלחמה באל על. "סוף חגי תשרי, יותר מחצי מיליון ישראלים היו תקועים בחו"ל, מבלי שהיו טיסות ארצה, בהם מילואימניקים שקיבלו צווי 8 וכאלה שרצו להתגייס. עוד נדרשנו לתת מענה לאלפי קרובי משפחות של הרוגים ונרצחים. הם צבאו על תחנות אל על בחו"ל ורצו להגיע לישראל, להלוויות יקיריהם – מה שיצר עומס נוסף. נדרשנו להחזיר ארצה בזמן קצר כמות עצומה, של כ-670 אלף נוסעים. מוקדי השירות שלנו חוו זינוק של אלפי אחוזים בהיקף הפניות. אתגר נוסף היה גיוס של חלק מעובדי החברה למילואים. נמצאנו במצב של כאוס, שתוך כדי שאנחנו מתמודדים אתו נדרשנו להמציא כללי ניהול להתמודדות מולו".
חמישה שלבים – ועוד חצי שלב
איך הם עשו זאת? יוכפז הציג את "המתכון הסודי", לדבריו, שעל פיו הם פעלו, שכולל חמישה שלבים וחצי להתמודדות של חברת התעופה הלאומית למול הכאוס בעת המלחמה – לפחות בראשיתה. לדבריו, "בשלב הראשון הוחלט על יציבות ורציפות תפקודית, משמע – שכל הערוצים עובדים. לכן, החלטנו על הקפאת המצב הקיים, כלומר – לא נוגעים במערכות".
"בשלב השני, ערכנו הערכת מצב מחודשת ובחנו מה אנחנו עושים – ומה לא", אמר. "פעלנו לתגבור עולמות הדיגיטל: הוספנו אלפי קווים למוקדי השירות שלנו והעברנו עובדים שיתמכו בעולמות הדיגיטל והמוקד. בשלב השלישי, עצרנו את הפיתוחים ואת ההעברות של מוצרים ושירותים בשלבי סיום הפיתוח – ולא העברנו אותם לייצור. הפנינו את כלל המשאבים לתמיכה בחירום, עם ביצוע התאמות מחדש ותוך כדי תנועה. ביצענו הערכות מצב יומיות ומקומיות, על מנת לבחון ולזהות צווארי בקבוק".
"בהמשך, עברנו מעבודה במודל של פיתוח בראייה שנתית – לכזו רבעונית ואף חודשית", ציין יוכפז. "דפוס פעולה זה ילווה אותנו גם ב-2024. כאשר עלה צורך בפיתוח של יכולות חדשות, שלא היו קיימות – הוא נעשה באופן אג'ילי ובמהירות". כך, הוסיף, "הקמנו מערכת שממפה את כלל הטיסות הזמינות בכל מקום בגלובוס, שמהן ניתן לעלות בהמשך על טיסות אל על. בנינו מערכת שעורכת תעדוף של נוסעים שהם ממשפחות שכולות או כאלה שגויסו בצו 8. אל על מימנה את הנסיעות של אלפים שכאלה ארצה. דאגנו לכך שכל מי שצריך להגיע ארצה בדחיפות – יגיע, גם אם הוא ישב בטיסה בכיסא של איש צוות, או בחדרי המנוחה של הדיילים. עשינו את הכול על מנת להשיב את הלוחמים, הלוחמות ובני המשפחות השכולות הביתה".
הטיסה המון מילואימניקים שגויסו בצו 8, במקרים רבים על חשבונה. אל על. צילום: אילוסטרציה. Shutterstock
"לצד מיקוד חזק באבטחת מידע והגנת הסייבר", ציין מנמ"ר אל על, "אנחנו עוסקים כל היום בבחינה מה עובד ומה לא, כמו גם בהפקת לקחים, כדי לדעת מה והיכן ניתן לשפר. זהו השלב החמישי".
"חצי השלב הנוסף לחמשת השלבים להתמודדות עם אי הוודאות הוא זה הקריטי – הטיפול באנשים", ציין יוכפז. "הנהלת אל על הקפידה לרדת לשטח בקביעות, שאלה לשלום העובדים וסיפקה מענה לצרכים שלהם. לצד שינוע תרומות בכמות מטורפת מחו"ל, הקפדנו לענות לצרכים, לחבק ולעטוף את משפחות העובדים שלנו שגויסו. דאגנו להשבה הדרגתית של הפעילות לשגרה".
לסיכום הוא אמר כי "אל על מהווה גשר בין ישראל לעולם, ואנשי ה-IT שלה מחברים בין הפעילות הטכנולוגית של החברה בשגרה ובחירום".
04/12/23 13:07
6.12% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אמזון ו-SpaceX יצרו ביניהן באחרונה ברית בלתי צפויה, שלא לומר משונה, כחלק מהיריבות על תחום האינטרנט הלווייני.
שתי הענקיות, אמזון שבבעלות ג'ף בזוס, ו-SpaceX של אילון מאסק – המככבים בראש טבלת עשירי תבל – נחשבות כמתחרות בזירת האינטרנט הלווייני. למעשה, החברה של מאסק מזמן כבשה את השליטה בתחום והיא מספקת כ-90% מתעבורת האינטרנט החללי כיום באמצעות לוויני סטארלינק (Starlink) שלה. אבל לבזוס ולאמזון שלו יש שאיפות לא מוסתרות לקחת מ-SpaceX את הבכורה, או לכל הפחות נתח נכבד מהעוגה.
מספקים את מרבית האינטרנט המהיר מהחלל לכדור הארץ. לווייני סטארלינק של SpaceX. צילום: עיבוד ממוחשב כאילוסטרציה. BigStock
אלא שכעת, בתפנית מפתיעה באירועים, החליטו השתיים לשתף פעולה. למרות היותן מתחרות ישירות בתחום זה, המתרחב במהירות, שתי החברות הסכימו לעבוד יחד, כאשר אמזון למעשה משלמת ל-SpaceX עבור שלושה שיגורים של רקטות פלקון 9 (Falcon 9) של SpaceX, שישמשו אותה כדי לשלח לחלל את לווייני פרויקט קויפר (Project Kuiper) שלה, ולהציב אותם במסלולם סביב כדור הארץ.
כזכור, את הפרויקט, עליו דיווחנו במרץ השנה, יזמה אמזון ב-2019, והוא נחשב כמאמץ שאפתני מצידה להקים רשת עולמית של לוויינים, המספקת קישוריות אינטרנט בפס רחב במהירות גבוהה אפילו לפינות הנידחות ביותר של העולם. לאמזון יש כבר, על פי הדיווחים, למעלה מ-3,000 לוויינים המיועדים לפריסה, ועליה לעמוד בדד-ליין נוקשה שנקבע על ידי ועדת התקשורת הפדרלית, ה-FCC, המחייבת אותה בשיגור והפעלה של לפחות 50% מהלוויינים הללו עד 2026.
כדי לזרז את התהליך הזה ולעמוד בדרישות ה-FCC, אמזון פנתה בפתיע למי שבכוונתה להתחרות בה ישירות – SpaceX. במהלך זה, כך לפי פרשנויות, אמזון מבקשת להאיץ את לוח הזמנים של שיגור הלוויינים שלה, וזאת למרות שהבטיחה חוזי שיגור לחברות אחרות, ביניהן United Launch Alliance, ArianeGroup וכן ל-Blue Origin – חברת החלל של הבעלים של אמזון, בזוס.
ואכן, מדובר בחדשות לא מעט הזויות.
כך או כך, הראשון מבין שלושת שיגורי רקטות הפלקון 9 אמור להתרחש באמצע 2025, והוא עתיד לסלול את הדרך לפריסת כלל לווייני פרויקט קויפר בחלל. I was waiting for this to happen.
Amazon is now paying SpaceX to launch their Kuiper satellites, the satellites they want to compete with Starlink. For them to use SpaceX is not as strange as it may seem. No one has any idea when Blue Origin will, if ever, launch anything and… https://t.co/ddyqWPshY5
— S.E. Robinson, Jr. (@SERobinsonJr) December 1, 2023 תחרות בתחום האינטרנט הלוויני – אינטרס חובק עולם
ענקית הטכנולוגיה אמזון – שידועה אמנם כקמעונאית אונליין אך עוסקת גם בתחומים רבים אחרים – הבטיחה בזמנו כי האינטרנט שלה, לכשיבשיל, יהיה יעיל יותר מזה של סטארלינק. החברה ציינה כי בכוונתה להציע גרסאות סטנדרטיות, קומפקטיות במיוחד ומקצועיות של האנטנות שלה, עם מהירויות שנעות בין כ-100 מגה-ביט לשנייה ועד ל-1 גיגה-ביט לשנייה.
על פי הדיווחים בעולם, אמזון כבר שיגרה בהצלחה אב-טיפוס של לוויינים אלו, ולפי תוכניותיה היא ממתינה שיהיו מספיק לווינים במסלולם כדי להתחיל בבדיקות פיילוט מוקדמות של השירות מול לקוחות במחצית השנייה של 2024.
נזכיר כי בעבור העולם תחרות היא דבר חיובי, בעיקר בתחום זה, לנוכח שליטתם הבלתי מעורערת עד כה של מאסק וחברת החלל שלו על אספקת השירות.
אחת ההוכחות החותכות לצורך בתחרות שכזו הוא סיפורה של אוקראינה, שבתחילת המלחמה שכפתה עליה רוסיה נותרה ללא אינטרנט, עקב הפגיעה הקשה בתשתיות שחוותה. אוקראינה פנתה אז אל מאסק וביקשה ממנו שיספק לה קישוריות סטארלינק כדי שהאינטרנט ישוב אליה, ויזם הטק הדומיננטי נענה והסכים מיד. אלא שכעבור מספר חודשים, כפי שדיווחנו, מאסק החליט במקרה מסוים לא לאפשר לצבא אוקראינה להשתמש בחיבור לאינטרנט לצורך הפעלת רחפן נפץ על ספינות קרב רוסיות, בתוך שהוא מספק הסבר פציפיסטי-משהו למהלך. בשלב זה הבחינו רבים כי למעשה שליטתו של מאסק באינטרנט הלווייני מאפשרת לו כוח רב, שאפילו יכול לשנות את המצב בשדות קרב.
כאשר האינטרנט בעזה נפגע ושובש עקב מתקפת צה"ל על הרצועה, שבאה בעקבות אירועי הדמים של ה-7.10, מאסק אמר שישלח מסופים לחיבור ללוויני סטארלינק אל ארגוני סיוע הומניטריים בעזה. הדבר לא אירע לבסוף, אבל ללא ספק גם כוונתו זו של היזם הצביעה על החובה שסטארלינק לא יהיה שירות האינטרנט החללי הבלעדי בעולם, ושיקומו לו מתחרים.
04/12/23 14:05
6.12% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
חברת הסטארט-אפ C2A סקיוריטי תומכת בפעילות שחמט לילדי העוטף והצפון בשיתוף עם ירושחמט – מועדון השחמט של ירושלים. החברה רכשה ערכות שחמט-גן ענקיות וגם עשרות ערכות שולחניות, שאותן היא מחלקת לכבוד חנוכה לילדים המפונים בבתי המלון שמשתתפים בפעילות.
מאז אירועי ה-7 באוקטובר, המדריכים המתנדבים של מועדון ירושחמט מגיעים באופן קבוע לבתי המלון בים המלח ובירושלים ומלמדים את כל מי שמעוניין להכיר את המשחק הקלאסי והמאתגר. יש גם כאלה שכבר יודעים שחמט והם נעזרים במדריכים כדי לקבל טיפים ולשפר יכולות.
את הפעילות יזם ד"ר דניאל מוסקוביץ, יו"ר הוועד המנהל של עמותת ירושחמט בהתנדבות מזה שנים, ועובד בחברת C2A Security כמתמטיקאי וכראש צוות אלגוריתמיקה בחברה.
מוסקוביץ מחזיק בתואר אלוף בכמה תחרויות, בהן אלוף השחמט של המכבייה, של ירושלים ועוד.
"מדי שבוע מעגלי השחקנים הצעירים שלנו מתרחבים, הילדים מצפים לביקור המדריכים, ולאחרונה יש גם הורים שהתחילו להצטרף", הוא מספר. "כמשחק שדורש הרבה חשיבה וריכוז, השחמט מספק לילדים העצמה אישית וגם הסחת דעת מהמציאות החריגה שלהם. הוא מחזיר להם תחושה של נורמליות לחיים. בזכות התרומה של C2A סקיוריטי, הילדים נהנים לשחק ולהתאמן גם כשהמדריכים לא איתם. מעבר למשחק, שחמט הוא גם כלי שמלמד סבלנות, תכנון וחשיבה עמוקה, קבלת החלטות, והתמודדות מול קשיים וכישלונות.
מי יודע, אולי אחד הילדים או הילדות שכבר התאהבו במשחק יגיעו יום אחד לאליפות ארצית או בינלאומית?"