הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
03/01/24 18:45
11.63% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
קשה להגזים בחשיבות של MS-DOS עבור מיקרוסופט. בעזרת מערכת ההפעלה הזו השתלטה החברה על שוק המחשבים האישיים, וגם אחרי שנעלמה בפועל מהשוק, היא הייתה מאחורי הקלעים של הגרסאות הראשונות של Windows.
אולם, מיקרוסופט לא יצרה את MS-DOS מאפס. הגרסאות הראשונות שלה מבוססות על מערכת בשם 86-DOS, שפותחה בידי טים פטרסון בחברה קטנה בשם סיאטל קומפיוטר פרודקטס, שלפני כן נקראה QDOS.
חוקר הרשת שמכונה f15sim הצליח באחרונה להעלות לארכיון האינטרנט את גרסה 0.1 של 86-DOS, שניתנת להורדה בידי מי שרוצה. גרסה זו הושקה, כנראה, באוגוסט 1980.
הגרסה הכי מוקדמת של מערכת ההפעלה הזו עד עתה, שגם אותה f15sim חשף והעלה, הייתה 0.34, והיא זו הראשונה שבה יבמ השתמשה עבור המחשבים האישיים שלה, החל מראשית 1981. כמה חודשים לאחר מכן גם מיקרוסופט החלה להשתמש במערכת, לאחר חתימה על הסכם שימוש, ויותר מאוחר היא רכשה אותה לחלוטין ושינתה את שמה ל-MS-DOS.
יש להזכיר שלאורך שנים די רבות לאחר מכן, כל עוד יבמ מכרה מחשבים אישיים, היא המשיכה להשתמש בגרסאות שונות של MS-DOS תחת השם PC-DOS, וההבדלים היו מעטים, אם בכלל.
מי שממש רוצה יכול להשתמש באמולטור SIMH שמבוסס על קוד פתוח כדי "להתקין" את 86-DOS v0.1.
03/01/24 18:32
9.3% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
בשבוע השני למלחמה, ב-17 לאוקטובר, יום לפני הגעת נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, לישראל, הודיע החמאס כי צה"ל הפציץ את בית החולים הבפטיסטי אל אהלי בשכונת זייתון שבעזה, וכי יש 500 הרוגים. הפיצוץ הפך במהרה לקרב על התודעה ועל דעת הקהל העולמית. כעת עולה שהתקשוב הצבאי הוא זה שהיה הראשון לחשוף את מה שצה"ל הציג לעולם – שאין המדובר בתקיפה ישראלית, אלא בשיגור כושל של הג'יהאד האסלאמי.
סגן עדי להב, קצינה במדור דאטה ביחידת מצפן באגף התקשוב וההגנה בסייבר, סיפרה על כך ב-וובינר של אנשים ומחשבים, שנערך היום (ד') ושעסק בנשים בעולם הטכנולוגי בזמן מלחמה. את המפגש הווירטואלי פתחה נטלי גבאי, סמנכ"לית השיווק, הכנסים והאירועים של אנשים ומחשבים, והנחתה אותו גילי שלזינגר, מנהלת חטיבת SaaS באורקל ישראל.
לדברי סגן להב, "האחריות לפיצוץ הוטלה על ישראל. אני מביאה היום זווית שונה, שלא מוכרת לרוב: המדור במצפן היה אחראי לגילוי (שהטענה לא נכונה – י"ה). לצערי, אין הרבה מקרים שבהם אני יכולה לספר על מבצעים".
סגן עדי להב, קצינה במדור דאטה ביחידת מצפן באגף התקשוב וההגנה בסייבר. צילום: דובר צה"ל
"האירוע תפס אותנו בשעת ערב, לאחר 10 ימי לחימה שבהם עבדנו במשמרות סביב השעון", אמרה. "תפקידנו הוא לפתח מערכות ולטפל ברמה האפליקטיבית. כששמענו מה קרה, הגבתי: 'אלוהים ישמור', ושבתי לבסיס. לקח לאנשי המדור כשעתיים עד שהם הוציאו תגובה, אולם היינו הראשונים לקבוע, על סמך חיתוכים, ניתוחים והצלבות, שלא צה"ל היה זה שהפציץ את בית החולים".
סגן להב ציינה ש-"יש לנו במדור מערכות ICT רבות, שמכילות נתונים מסוגים שונים. אחת המערכות משקפת את שיגורי האויב, ואלה מוצגים ל-'לקוחות' שלנו. בשל המלחמה, צוות מנתחי המידע פוזרו לעבודה במשמרות אצל ה-'לקוחות', כאשר שתיים מהם.ן הוצבו בפיקוד הדרום. הן החלו לאסוף ולהציג נתונים, בדקו האם היו שיגורים של צה"ל והסיקו – על בסיס חיתוכי מידע – באופן חד משמעי: לא היה זה שיגור של צה"ל, אלא של הג'יהאד האסלאמי, שיגור שנפל ברצועה ולא צלח. ההודעה הראשונה של דובר צה"ל בנושא הייתה על בסיס מידע שהגיע מהמדור שלנו".
מה זה SRE?
סגן להב, בת 23 מהרצליה, עברה הכשרת DevOps, הדריכה בתחום, ולאחר קורס קצינים הקימה הכשרה חדשה, לתחום ה-SRE. אלה ראשי תיבות של Site Reliability Engineering, ובעברית – הנדסת אמינות אתרים. מדובר בגישה ייחודית למחזור פיתוח אפליקציות וניהול השירות, שמיישמת מגוון היבטי פיתוח לאורך כל חיי המוצר. זאת, כדי לספק מענה לכלל הצרכים הנדרשים בתהליכים אלה בממד הארגוני.
"במדור שלי יש כמה צוותים: מהנדסי נתונים; אנליסטים שמבצעים חיתוכים על בסיס BI ודשבורדים, כדי שהמפקדים יוכלו לקבל החלטות מושכלות; מדעני מידע, שעוסקים בניתוחים יותר מתקדמים; וצוות פיתוח, שאחראי על שיפור התוצרים", אמרה.
"לצד האתגר הטכנולוגי", ציינה, "נדרשתי במלחמה לבחור למה לתת עדיפות כמפקדת טכנולוגית – לניהול או לממד האנושי. בשגרה, הדגש הוא על הניהול. בימים אלה, הפיקוד יותר חשוב, תוך התמקדות באנשים ובהפגנת אמפטיה כלפיהם".
"נדרשנו לחשוב כיצד לייצר שגרת עבודה בלחימה", הוסיפה סגן להב. "התפקיד שלנו הוא ניהול אירועים ותקלות. אנחנו אחראים באופן רוחבי על אספקה רציפה של השירותים עבור מערכות מורכבות. חווינו ריבוי תקלות בתחילת המלחמה, וניהול התקלות היה לקוי, היה חוסר סדר ולחץ. לא היה הליך למידה אפקטיבי". "לשם כך", המשיכה, "התחלנו בניהול לוג מסודר של תקלות לטובת תיעוד ובנינו נוהל סדור: מה מוגדר כתקלה? מהיכן היא מגיעה? האם הייתה השבתה של מערכות ויישומים בשל התקלה? ומה חומרתה? הבנו שעלינו לערוך 'תחקור חם' של תקלות משביתות. הסתבר לנו ש-'פוסט מורטם' הוא הליך מאוד רלוונטי ללמידה".
"התחקור, הירידה לפרטים ומציאת סיבת השורש לתקלה – כל אלה מסייעים לבניית תשתית ומערכי הבקרה, לטובת שיפור המשימות לעתיד ולהתבססות על מסקנות", סיכמה סגן להב. "יש ליצור נוהל סדור לאירועים, לערוך תחקור מיידי עם 'פוסט מורטם'. עלינו לעסוק בנראות – גם בשגרה. אמנם, אנחנו נמצאות מאחורי הקלעים, אבל אנחנו בחזית, כי אנחנו תומכות בתהליכים שאחראים על הלחימה".
03/01/24 16:09
8.14% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
לפני ימים אחדים שודר בערוץ כאן 11 פרק בסדרה התיעודית אויבים שיצרו דני ליבר וירון ניסקי – על ד"ר פתחי שקאקי, שחוסל ב-1995. "זהו סיפורו של מייסד הג'יהאד האסלאמי", נכתב בתיאור הפרק, "שהקדים את החמאס בפיגועים הרצחניים ובקשרים עם איראן". מבלי דעת, הפרק הדהד להתנקשות אתמול (ג') בחיי סאלח אל-עארורי, הממונה על פעילות הזרוע הצבאית של החמאס בגדה המערבית וסגן ראש הלשכה המדינית של ארגון הטרור. מאחורי הקלעים של הצלחה מבצעית ומודיעינית זו הייתה גם תרומה של ICT צבאי של מי שעמד מאחורי המבצע. יצוין כי ישראל לא נטלה אחריות על ההתנקשות בחיי אל-עארורי.
לפי דיווחים זרים, כטב"מ ישראלי פגע בדירה שבה שהה אל-עארורי במעוז החיזבאללה בביירות, וקיצר את פתיל חייו ואת חייהם של שישה בכירי חמאס נוספים, בסיכול ממוקד ברובע הדאחייה בביירות.
תרומת התקשוב להתנקשות בחיי אויבים, דוגמת זו שאירעה בנובמבר 2019 בבכיר הג'יהאד האסלאמי בעזה, בהאא' אבו אל-עטא, היא רבה. התקשוב הצה"לי נועד לשפר את האפקטיביות המבצעית של יחידות הצבא, משמע, לקצר את משך הזמן של Sensor2Shooter – בין המועד שבו חיישן כלשהו מזהה את גורם האיום, ועד לזמן שהוא נאסף אל אבותיו ומגיע השמיימה. התקשוב מעניק עוד ממד של קטלניות לכוחות המבצעיים, כי בשל השיתוף הבין זרועי, כולם יודעים איפה כולם – כוחותינו והאויב, ואז מחליטים מי פוגע בו, מתי ובאיזה אופן.
התקשורת הרב זרועית – אבן יסוד בלחימה המודרנית
ב-2014, במבצע צוק איתן, הופקו הלקחים ממלחמת לבנון השנייה, שאירעה שמונה שנים קודם לכן: לחימה מבוססת IT, תוך יצירה של שפה משותפת בין גורמים שונים – הלוחם בשטח, הטייס או הכטב"מ, ספינת חיל הים וגורמי המודיעין בצבא ומחוצה לו. התקשורת הרב זרועית הזו היא אבן יסוד בלחימה המודרנית: חיבור של כל הממדים – קרקע, ים, אוויר, תקשורת זרועית ותקשורת בין זרועית. בדרך זו, סגירת מעגל האש הופכת מהירה יותר, על בסיס היכולת להביא מודיעין מכל מיני מקומות – והכול בזמן אמת.
תרומה כפולה
תרומת התקשוב להתנקשות בחיי אויבים היא כפולה: סיוע למודיעין בטרם המבצע, ובמהלכו – היותו הגוף המשלב, המתכלל והמתזמר של היחידות השונות בצבא. כך, כדי להתנקש ביעד, צריך לדעת את מיקומו. לשם כך, יש לעקוב אחריו באופן אלקטרוני – כיצד הוא פועל ומתנהל בעולמות הסייבר והסלולר. היה מי שטרח לעקוב אחר טביעות האצבע הדיגיטליות שאותן הותיר היעד. מהצד השני של המשוואה, יש לשער שאנשי התקשוב בנו – בזרוע האוויר ובאגף המודיעין – תשתית טכנולוגית משותפת שכזו. הפלטפורמה ממכנת את תהליכי ניהול ותכנון המטרות, תוך טיפול במניעת מצב של היצף מידע, ותעדוף.
תובנות איכותיות לטובת קבלת החלטות מושכלות
המערכת שנבנתה בצה"ל מגדירה שפה משותפת בזמן אמת בין המודיעין, יצרן המידע, לבין ה-"לקוח" – למשל, חיל האוויר, שמבצע בנתונים ניתוח מעמיק לטובת שימוש מבצעי. בשנים האחרונות, ציינו בעבר אנשי התקשוב בפני אנשים ומחשבים, נוצקו לתהליך הארגוני המורכב יכולות של בינה מלאכותית. לכן, יש לשער שפותחו אלגוריתמים מבוססי למידת מכונה, שמייעלים כמה היבטים: איסוף המידע, הפקת תובנות, תעדוף, וכן שיפור של הליך תכנון התקיפות. זאת, לצד יכולות הצגה חזותיות של התכנונים האפשריים, לטובת החלטה מושכלת של המפקדים המנחים את הכוחות להוציא לפועל את החלופה שנבחרה.
היכולות שפותחו בתקשוב וביחידות הטכנולוגיות באמ"ן לטיפול בעולם הביג דאטה מניבות לצה"ל תובנות איכותיות, בזמן אמת, על מגוון יעדים פוטנציאליים, תוך ניתוח של דפוסי פעולה ותבניות נסתרות של אויביהם. זהו השלב הבא בעולם ה-BI: המעבר מה-BI המסורתי, שמטפל בדו"חות רבעוניים ובניתוח נתוני העבר, לארגון שפועל על בסיס AI, מיכון, למידה מתקדמת וניתוח צופה פני עתיד. כך מתקבלות יכולות ותובנות שלא היו לצבא בעבר. אלה מניבות ערכים מבצעיים ומודיעיניים.
הטרנספורמציה הדיגיטלית הצה"לית
כחלק מהובלת המהפכה הדיגיטלית בצה"ל, בסוף העשור הקודם הוקמה באגף התקשוב מנהלת הטרנספורמציה הדיגיטלית. מדובר בתוכנית רב זרועית שמשלבת גורמים מבצעיים וטכנולוגיים, במטרה להוביל את צה"ל להיות ארגון חדשני, דיגיטלי ומבוסס מידע, וככזה – להשפיע על התהליכים המבצעיים ולהעצים את הקטלניות והאפקטיביות של הצבא. הבסיס לטרנספורמציה הדיגיטלית של צה"ל הוא תוכנית "האינטרנט המבצעי" – מרחב דיגיטלי מבצעי, משותף, אמין ומאובטח מהקצה הטקטי ועד למפקדות הראשיות, שמאפשר פעולה רשתית, מבוססת היתוך ומיצוי מידע בכל מקום ובזמן הרלוונטי. הפלטפורמה מאפשרת תהליכים רב זרועיים מתקדמים ומוגנים, לטובת העצמת האפקטיביות המבצעית. "הרשתיות", הסבירו בצבא, "היא המאפשרת המרכזית לשיתוף הפעולה בין כלל הזרועות והאמצעים בשדה הקרב. כולם מחוברים לכולם, ומתפקדים על בסיס מרחב רשתי משותף".
השינוי כולל כמה היבטים: אינטרנט מבצעי, שמביא לתהליכים צה"ליים, מבצעיים, מהירים ואיכותיים להעצמת הקטלניות של צה"ל; שיפור בפן הטכנולוגי של מערך האש והעלאת אמינות התהליך, הקצב, הספיקה ואיכות המטרות של הצבא; שיקוף קצב השמדת האויב בזמן אמת; קיצור הזמנים על ידי תכנון מטרות ממוכן חצי אוטומטי; ויותר מודיעין שמונגש לכוחות המתמרנים בזמן אמת, לטובת שיפור בקבלת ההחלטות. עוד הביא השינוי לכך שניתן לראות את הכוחות המתמרנים מכל מקום, להנגיש מקורות חוזי רב זרועיים לכוחות המתמרנים ותאי תקיפת אש למפקדות, לנהל שיח מבצעי רב זרועי משותף, שמתאפשר בזכות ניידות המידע, לרבות מידע חזותי, ולשפר ביעילות הקצאת האש.
כך, החיבור שנעשה בענן המבצעי הצה"לי בין הגורמים השונים – יבשה, אוויר, ים, סייבר ומודיעין – יוצר עבודה מתואמת ביניהם, שבסופה מגיעים היעדים לעולם שכולו טוב (או רע, במקרה שלהם), לעננים – ולא לאלה המחשוביים.
03/01/24 17:13
8.14% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
המסלול האקדמי של המכללה למינהל מאפשר לסטודנטים, החל משנת הלימודים הנוכחית, שנפתחה השבוע, להשתמש בכלי Azure OpenAI לצורך ביצוע מטלות וכתיבת עבודות. מעתה, כל סטודנט יוכל לכתוב עבודות, לבצע חקר של משימות ואף לכתוב מאמרים על בסיס שאילתות שיגיש לכלי הבינה המלאכותית של מיקרוסופט. כל סטודנט יקבל תקציב לצריכת השירותים, שאותו הוא יוכל לנצל בהתאם למשימות שלו. בשלב זה, המסלול האקדמי של המכללה למינהל הקצה לצורך כך עשרות אלפי שקלים.
החידוש הזה nתאפשר בעקבות הסכם שחתמה המכללה עם מיקרוסופט, שבמסגרתו חברת הענק הקימה עבורה, ללא עלות, פורטל AI ייעודי, ראשון מסוגו, שיאפשר לכל הסטודנטים וחברי הסגל להשתמש ב-Azure OpenAI לצורך איסוף נתונים ומחקר מבוססי בינה מלאכותית. הפרויקט בוצע בשיתוף SoftWave.
במכללה לומדים 9,000 סטודנטים, ובנוסף להטמעת כלי הבינה המלאכותית החדשים, הם יוכלו להשתתף בקורסי ובסדנאות AI, להכרת הכלים והתחום כולו. עוד נמסר שמעתה ניתן יהיה להשתמש ב-ChatGPT באתרי הקורסים.
הפורטל יאפשר ניהול רוחבי במערכת סגורה ומאובטחת, שכולל מערכת הקצאת תקציב, בקרת השימוש וניהול תקציב צריכת שירותי ה-Azure, במקום הצורך לבצע רישום אישי וחיוב כרטיס אשראי פרטי.
"סיוע לסטודנטים להיערך לעולם העבודה החדש"
צור אהרון, סמנכ"ל מערכות מידע במסלול האקדמי של המכללה למינהל, אמר שהפורטל כולל יכולת העלאת קבצים וביצוע שאילתות עליהם, כמו גם יכולת כריית מידע מקבצי PDF. לדבריו, "יצרנו 'שולחן עבודה' דיגיטלי עבור הסטודנטים, שבו אנחנו מנגישים להם את יכולות ה-AI המתקדמות של GPT4. בכך אנחנו מאפשרים להם חוויית למידה מתקדמת, שמקנה להם הכשרה ומיומנות לתחום, במסגרת הכשרתם המקצועית".
"השימוש ב-GPT יסייע לסטודנטים להיערך לעולם העבודה החדש, שיכלול יותר ויותר רכיבי AI ויסייע להם להפיק את המרב מכל משימה", ציין איל מלח, מנהל לקוחות אקדמיה במיקרוסופט ישראל. לדבריו, "מיקרוסופט מאפשרת למכללה ולסטודנטים לעשות שימוש בטכנולוגיות AI מתקדמות בסביבה סגורה ומאובטחת, כאשר הכול עומד בתנאי הרגולציה הנדרשים ובתנאים של החברה לשימוש אחראי בבינה מלאכותית".
03/01/24 10:42
5.81% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
שנה חדשה, מתקפות ישנות: מטבעות קריפטוגרפיים בשווי של יותר מ-80 מיליון דולרים נגנבו במתקפת סייבר על אורביט צ'יין (Orbit Chain).
אורביט צ'יין הוקמה ב-2018 בדרום קוריאה, ומטבע הקריפטו שלה מבוסס על ופועל בסביבת הבלוקצ'יין, לטובת עסקאות והעברות כספים בצורה קלה, יעילה ומאובטחת – בין רשתות מבוזרות. המטבע הקריפטוגרפי מבוסס על תקן האסימון ERC20 ופועל ברשת אית'ריום (Ethereum). החלק שנפרץ הוא Orbit Bridge, המהווה מרכיב מרכזי בפרוטוקול של אורביט צ'יין.
אנשי אורביט צ'יין חשפו את מתקפת הסייבר על החברה בחשבון X (לשעבר טוויטר) שלהם שלשום (ב'), ביום הראשון של השנה החדשה. הם אישרו כי "בוצעה גישה לא מזוהה" ל-Orbit Bridge יום קודם, ב-31 בדצמבר 2023, כמה שעות לפני חגיגות ראש השנה האזרחית.
התוקפים גנבו 26,741.6 מטבעות אית'ריום, שהועברו לחמש כתובות ארנק, ו-15,498,358 של DAI (מטבע מייצב, הקשור לבלוקצ'יין של את'ריום) שהועברו לשלוש כתובות ארנק. הנתון הכולל של הסכום שנגנב שווה ערך ל-84.5 מיליון דולר. הכספים הגנובים הועברו לארנקים חדשים, שלא נעשה בהם שימוש בעבר.
אורביט צ'יין הודיעה כי ניסתה לתקשר עם ההאקרים, ושלחה להם שתי הודעות. היא ציינה שהיא עובדת בשיתוף עם רשויות אכיפת החוק בדרום קוריאה – המשטרה הלאומית הקוריאנית, סוכנות האינטרנט והביטחון של קוריאה (KISA), וכן עם מומחי אבטחה עולמיים ורשויות אכיפת חוק בינלאומיות. זאת, כדי לאתר ולהקפיא את הנכסים הגנובים. החברה גם הודיעה למשתמשים כי כל תביעות להחזרים, המופצות כעת – הן הונאות, והפצירה במשתמשים לפנות לדף הבית באתר שלהם – בלבד.
אתמול (ג') עדכנה החברה כי הנכסים הגנובים נותרו בלא תנועה. "הצוות שלנו עוקב כל הזמן אחר הנכס הגנוב, ואנו מבטיחים ליידע את הקהילה ברגע שמישהו הקשור לנכס הגנוב יבצע פעולה", פרסמה החברה ב-X. בשל הפרסום על האירוע מניות החברה ירדו ב-14% אתמול.
נכון לעכשיו, זהות התוקפים לא נחשפה. עם זאת, שחקני איום המזוהים עם צפון קוריאה עמדו מאחורי גניבות רבות של מטבעות קריפטוגרפיים בעלי פרופיל גבוה. לפי מחקר שפורסם באתר Recorded, ההאקרים הצפון קוריאנים גנבו במצטבר 3 מיליארד דולר מאז 2017.
האירוע הביא לא רק להפסדים כספיים, אלא גם העלה חששות רציניים מצד מומחי אבטחת מידע והגנת סייבר. אלה ציינו כי "עולה השאלה לגבי רמת האבטחה והאמינות של פרוטוקולים בתחום הבלוקצ'יין, אשר דומים לזה שנפרץ".
03/01/24 11:17
5.81% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אנשי חטיבת ONE Digital מקבוצת וואן טכנולוגיות השלימו פרויקט פיתוח טכנולוגי לניטור מים עבור מגן אקו-אנרג'י מקיבוץ מגן. היקפו הכספי של הפרויקט – שהחל לפני שנה והסתיים תוך כדי המלחמה, בנובמבר האחרון – לא נמסר לפרסום, אולם גורמים בתעשייה העריכו אותו במיליוני שקלים.
במסגרת הפרויקט פותח והוטמע פתרון טכנולוגי לניטור וטיפול במי בריכות השחייה עבור חברת מגן אקו-אנרג'י. זהו המפעל המרכזי של קיבוץ מגן, מיישובי עוטף עזה שהותקפו ב-7 באוקטובר.
בפרויקט הוטמע פתרון IoT חכם, הכולל חיישנים אשר דוגמים מדדים הקשורים באיכות המים, דוגמת רמת כלור, PH, טמפרטורה ועוד, ובהתאם לכך – מזרים חומרי חיטוי. עוד פותחו והוטמעו בפרויקט: מערכת שליטה וניהול בענן Azure של מיקרוסופט; וכן אפליקציית מובייל, המאפשרת כיול מרחוק ובקרה מתמדת, לשירות הטכנאים, מנקי הבריכות ובעלי הבריכות.
רן רייכברג, סמנכ"ל הטכנולוגיות של וואן טכנולוגיות. צילום: ניר נס
מגן אקו-אנרג'י הינה חברה פרטית בבעלות קיבוץ מגן, העוסקת בפיתוח, בייצור ובהפצה של מערכות חימום וטיהור לבריכות שחייה, וכן מערכות חימום וקירור של חומצות. חטיבת ONE Digital עובדת עם אנשי המפעל כבר כמה שנים, על מנת לשכלל את מוצריו, ולהפוך אותם לחכמים יותר, כולל הקמת תשתית ענן, אליה מדווחים המכשירים המיוצרים במפעל. החטיבה ניהלה את הפרויקט הנוכחי בשיתוף חטיבת הפיתוח וההנדסה של מגן אקו-אנרג'י.
לדברי רונן בר, מנהל חטיבת הפיתוח וההנדסה ב-מגן אקו-אנרג'י, "המפעל ממשיך לשדר חוסן, להתקדם טכנולוגית, ולספק מוצרים ללקוחות בכל העולם, כשהמהנדסים שלנו הם הכוח המניע של החדשנות. הפרויקט מעניק לנו יתרון תחרותי משמעותי מול התחרות העולמית, ויגדיל את המכירות שלנו לטובת חיזוק הקיבוץ כולו".
רן רייכברג, סמנכ"ל הטכנולוגיות של קבוצת וואן טכנולוגיות, הוסיף כי "התעשייה הקיבוצית היא גאווה ישראלית וקיבוץ מגן הצמיח מפעל משגשג שמייצא מוצרים מתקדמים ברמה עולמית למדינות רבות. אנו גאים על עבודה משותפת עם המפעל. הפרויקט יאפשר ל-מגן אקו-אנרג'י להוביל את התחום ולספק שירות מנצח ללקוחותיו בעולם".
03/01/24 13:40
5.81% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
דאטה היא צינור החיים של הכלכלה העולמית. היכולת לנתח אותה במהירות באמצעות מודלים של AI ולהפיק ממנה תובנות מניעות לפעולה מקנה יתרונות תחרותיים לכל עסק. הכלכלה העולמית מוצפת בדאטה בכמויות אינסופיות, הנובעות ממיליארדי מכשירים דיגיטליים, אך כפי שמדעני נתונים יודעים, איסוף דאטה אמיתית ותיוגה הוא תהליך ארוך ויקר וכרוך גם בבעיות של פרטיות ואבטחה. כך נולד הצורך בדאטה סינתטית, לבניית מודלי AI, שעוקפת רבות מהבעיות של דאטה 'אמיתית' ומשחררת פוטנציאל עסקי אדיר לכל ארגון ובמיוחד לסטארט-אפים.
דאטה סינתטית היא מנוף אדיר של חדשנות, שפותח את צווארי הבקבוק של דאטה אמיתית, והיא תאפשר ליותר ויותר חברות לפתח במהירות אפליקציות AI מדויקות ואיכותיות. זוהי הזדמנות גדולה במיוחד עבור סטארט-אפים שמתקשים להתמודד עם המשימה הכבדה ועתירת המשאבים הכרוכה באיסוף דאטה, תיוגה, ניקויה ועוד
היסטורית, הדאטה הסינתטית נולדה באקדמיה בשנת 1993, על ידי פרופ' דונלד רובין מאוניברסיטת הארוורד, שרצה לנתח נתונים ממפקד האוכלוסין של ארה"ב בלי לחשוף מידע שניתן לשייכו לאזרחים ספציפיים. הוא הלביש על הנתונים ב'מסכה' ששמרה על הפרטיות, אך אפשרה לעבד את הנתונים סטטיסטית כאילו היו אמיתיים. פרופ' רובין הגדיר את הנתונים שיצר כדאטה סינתטית.
דאטה = כסף
ניתן לדמות את ייצור הדאטה הסינתטית כרישיון להדפיס כסף בכמות אינסופית על ידי כל חברה, באופן חוקי כמובן. אין פלא שהדאטה הסינתטית עושה את דרכה במהירות ללב תעשיית הפינטק ולתעשיות רבות נוספות. על פי גרטנר, בשנת 2021 רק 1% מהדאטה היה סינתטי, אך עד סוף 2024 הם חוזים כ-60% מהדאטה שמשמשת לפיתוח AI תהיה סינתטית. טכניקות כמו GANs, Transformers ומודלים של LLM כמו ChatGPT האיצו את תהליכי הייצור של דאטה סינתטית ושילובה בזרם המרכזי של המשק העולמי. חברות יכולות להפיק כיום דאטה סינתטית באופן דיגיטלי, בכל כמות, תוך התאמה למפרטים הטכניים המדויקים שלהן – ותוך צמצום הסיכונים והעלויות הכרוכים בפרויקטים של בינה מלאכותית.
יכולה לסייע מאוד לארגונים. דאטה סינתטית. צילום: אילוסטרציה. שאטרסטוק
תועלות מרכזיות בייצור דאטה סינתטית עבור בניית מודלי AI
גישור על פני פערי דאטה – ארגונים עושים שימוש בדאטה סינתטית במקומות שבהם חסרים להם נתונים אמיתיים איכותיים, או שהנתונים רגישים. באופן זה דאטה סינתטית יכולה לגשר בין יעדי הארגון לבין הדאטה הנדרשת לצמיחתו ושגשוגו.
אבטחה ושמירה על פרטיות – דאטה סינתטית מגינה על חיסיון הנתונים ובה בעת מאפשרת לבצע אנליטיקה קריטית הנדרשת עבור אפליקציות מודרניות. טכנולוגיות אנונימיזציה עשויות לא לספק רמת אבטחה מספיקה המגינה מפני גניבת זהויות, ניסיונות הונאה ופעולות זדוניות אחרות שדאטה סינתטית כן יכולה להגן מפניהן. השמירה המלאה על פרטיות והסרת החשש לפגיעה בה, מעודדת שיתופי פעולה הן בין צוותים בתוך הארגון והן בין הארגון לבין חברות צד ג', כמו ספקים, שותפים, מוסדות אקדמיים ועוד. שיתופי הפעולה הללו יכולים להניב פתרונות מקיפים יותר ואיכותיים יותר לתועלת כל הצדדים.
תמיכה אנליטית – דאטה סינתטית תומכת בבניית מספר גדול יותר של מודלי AI מדויקים, יציבים ועוצמתיים לצרכי סימולציה ובדיקות, ומשפרת את איכותם. יכולת זו מאיצה את הבנייה וההשקה של מוצרים חדשים, כניסה לפלחי שוק חדשים, גיאוגרפיות חדשות ועוד.
מניעת אפליות והטיות – עולם הבינה המלאכותית נחשף בשנים האחרונות לטענות מוצדקות כי חלק מהאלגוריתמים מוטים לרעה נגד קבוצות אוכלוסייה מסוימות ופוגעים בהן. הטענות הללו הציבו בפני חברות רבות סיכונים עסקיים, משפטיים ותדמיתיים משמעותיים. הדאטה הסינתטית יכולה למתן חלק מהבעיות הללו באמצעות Feature Balancing, שמצמצם הטיות מגדר, הטיות נגד קבוצות אוכלוסייה חלשות, הטיות מבוססות שיוך גיאוגרפי ועוד.
דאטה סינתטית היא מנוף אדיר של חדשנות, שפותח את צווארי הבקבוק של דאטה אמיתית, והיא תאפשר ליותר ויותר חברות לפתח במהירות אפליקציות AI מדויקות ואיכותיות. זוהי הזדמנות גדולה במיוחד עבור סטארט-אפים שמתקשים להתמודד עם המשימה הכבדה ועתירת המשאבים הכרוכה באיסוף דאטה, תיוגה, ניקויה ועוד. עם זאת, חשוב להמליץ לכל חברה לא לזנוח את הדאטה האמיתית. הסתמכות יתר על דאטה סינתטית עלולה לפגוע במאמצים לשפר את איכות התהליכים של איסוף דאטה אמיתית, שעל בסיסה נשען ייצור הדאטה הסינתטית, ולגרום בטווח הארוך לבעיות באיכות הדאטה שמחזיק הארגון. השילוב בין דאטה אמיתית לבין דאטה סינתטית במקומות שבהם יש פערי דאטה הוא הנוסחה המנצחת של כל חברה לבניית מודלי AI.
הכותב הוא מנהל האנליטיקה הראשי של חברת האינשורטק ארניקס (Earnix)
03/01/24 14:51
5.81% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מזל טוב לביטקוין: המטבע הוותיק והפופולרי בשוק הקריפטו חוגג בדיוק היום (ד') יום הולדת 15. הוא מצא לו זמן טוב לחגוג: הביטקוין נוסק בימים האחרונים, על רקע ההחלטה הצפויה בימים הקרובים של הרשות האמריקנית לניירות ערך (ה-SEC), שעל פי כל ההערכות תאפשר להנפיק נייר ערך שניתן להמרה במטבע דיגיטלי – מה שנקרא בשוק ההון קרן סל. כתוצאה מכך, בחמישה ימים בלבד נסק שערו של הביטקוין בנתון המטורף של יותר מ-1,070% (!), והוא עומד, נכון לפרסום שורות אלה, על כ-44,500 דולר.
קצת היסטוריה: המפתח של הביטקוין הוא סאטושי נאקמוטו. עד היום לא ברור האם מדובר בבן אדם אחד או בקבוצת אנשים, ואני משתמש כאן בלשון זכר לשם הנוחות. היום לפני 15 שנים, ב-3 בינואר 2009, נעשה השימוש הראשון במטבע הווירטואלי. הביטקוין הוא מטבע מבוזר, שלא כפוף לגוף מרכזי או למדיניות המוניטריות של הממשלות, ולכן הן לא ידעו בהתחלה איך לאכול אותו, ובמידה רבה הן לא יודעות זאת עד היום. במדינות רבות עדיין אין רגולציה על הביטקוין, אף על פי שהבקשה להטיל רגולציה על התחום הגיעה כבר די מזמן, ומהתעשייה עצמה (!). זה דבר ממש לא רגיל בענף הטכנולוגיה ובכלל בסקטור הפרטי.
היחס לקריפטו במדינות שונות – ומה בישראל?
יש מדינות שמצאו את הפתרון ה-"קל ביותר" ואסרו כליל על שימוש במטבעות קריפטוגריפיים. רובן המכריע הן מדינות לא דמוקרטיות, כמו סין, מצרים, רוסיה, מרוקו, קטאר, איראן, גאנה וניגריה, שלמרות האיסור, היא מהווה שוק הקריפטו הגדול ביותר באפריקה. מדינות שלא אסרו על מטבעות קריפטו החליטו לעשות זאת בין היתר כי הן רואות בהם כסף ליום שחור, מעין רזרבה. עם זאת, גם הן מטילות עליו מגבלות. שתי מדינות ליברליות יותר בגישתן לביטקוין הן יפן, שהכירה בו כאמצעי תשלום ב-2017, ואל סלבדור, שהפכה אותו ב-2021 למטבע הלאומי שלה, במקום הדולר האמריקני.
בישראל, השימוש בביטקוין מותר, אם כי הוא לא מוכר רשמית. הרגולטורים במדינה פרסמו התייחסות רשמית אליו רק ב-2014, חמש שנים לאחר שהוא יצא לשוק. לא אלאה אתכם בכל ההתייחסויות של הרגולטורים בישראל לנושא לאורך השנים, אבל בגדול, יש בארץ חברות שקיבלו רישיון לקיים מסחר בביטקוין, ורשות המיסים הכירה ב-2018 בו ובשאר המטבעות הקריפטוגרפיים כ-"נכס" ולא כמטבע, והחליטה למסות אותם בהתאם.
נושא נוסף שקשור בכך הוא השקל הדיגיטלי, שבנק ישראל מתלבט כבר לא מעט זמן האם להנפיק אותו ואיך. הבנק אף השיק בספטמבר 2022, יחד עם הבנק הבינלאומי לסיליקון (BIS) והבנקים המרכזיים של נורבגיה ושבדיה, פרויקט לקידום שימוש של בנקים מרכזיים בקריפטו (CBDC).
אחת הדאגות המרכזיות סביב הביטקוין – התנודתיות
הביטקוין הוא מטבע תנודתי במיוחד, שעולה ויורד, לעתים בקצב מסחרר, אפילו במונחים של שוק ההון. כך, למשל, בעוד שביולי 2020 עמד השער של הביטקוין על כ-9,600 דולר ליחידה, כשנה ורבע בלבד לאחר מכן, באוקטובר 2021, הוא הגיע לבערך פי שבעה (!) מזה – יותר מ-66 אלף דולר. מאז הוא שב וירד ועלה ושוב ירד, ושוב עלה, וכיום עומד שערו, כאמור, על כ-44,500 דולר ליחידה.
כרגע הוא עולה, אבל, אם לשפוט על פי ההיסטוריה, בעתיד הוא ישוב לרדת. ביטקוין. צילום: ShutterStock
התנודתיות של הביטקוין מרתיעה משקיעים לא מעטים, והביאה מומחים רבים להמליץ שלא להשקיע בו כלל, או לעשות זאת בזהירות רבה ובשום שכל. לדברי נעה משיח, מנכ"לית איגוד הביטקוין הישראלי, "המטבע הזה תנודתי כי הוא עדיין לא הבשיל מספיק. עדיין אין מספיק אנשים שמתעסקים בביטקוין. ככל שתהיה עליו יותר רגולציה, ורגולציה נכונה, כך הוא יהיה בשימוש נרחב יותר, וככל שהוא יהיה בשימוש נרחב יותר, כך הערך שלו יהיה יציב יותר".
ייתכן, אולם גם אם זה יקרה, הוא יישאר תנודתי, גם אם פחות, בגלל הביזור שלו.
"נכון, אבל תראה למשל את השקל והדולר: הם לא מטבעות תנודתיים, בטח שלא ברמה של הביטקוין, ועדיין, כוח הקנייה שלהם ירד במהלך השנים. כאמור, ברגע שהביטקוין יקבל הכרה מוסדית מלאה, יותר אנשים יתחילו להשתמש בו, וזה ייצב אותו יותר".
איגוד הביטקוין הישראלי
השקת הביטקוין הביאה עם השנים להקמת שלל עמותת וארגונים שעוסקים בהקמת קהילות של משתמשים במטבע הווירטואלי, בהסברה לשימוש נכון בו ובפעילות מול הגופים הרגולטוריים. הגוף המרכזי שעוסק בכך בארץ הוא איגוד הביטקוין הישראלי. לדברי משיח, "האיגוד מתעסק בקידום טכנולוגיית המטבעות הדיגיטליים בישראל, באמצעות חינוך והרצאות, מתוך מטרה שאנשים יכירו את התחום ולא יעשו טעויות, שיחליטו האם להיכנס אליו או לא בהחלטה מושכלת. פעילויות נוספות שלנו הן קידום התחום בישראל, חקיקה, רגולציה, והקמה ותפעול של קהילת ביטקוין".
הביטקוין, ההאקרים והחמאס
"הביטקוין הוא פתרון טכנולוגי לבעיית העברת כסף", אמרה משיח.
בעיית העברת כסף? אנחנו מעבירים כסף בצ'יק, נכנסים לביט או לפייבוקס, לוחצים על שניים-שלושה כפתורים – והכסף עובר.
"זה נכון, אבל לא באמת נכון. אף אחד לא יודע כמה לוקחת וכמה עולה העברת סוויפט (העברות כספיות בין מדינות באמצעות המערכת הבינלאומית – י"ה), כי המערכת הבנקאית עדיין לא יודעת לעשות את זה".
אני רואה שתי בעיות תדמיתיות מרכזיות שיש לביטקוין ולקריפטו בכלל: האחת היא התנודתיות, שכבר התייחסנו אליה, והשנייה היא שברבות ממתקפות הכופרה והסייבר בכלל, ההאקרים משתמשים במטבעות האלה לסחיטה ולגניבה.
"נכון שזה קורה, ושבגלל קלות העברת הכספים קל ונוח להאקרים להשתמש במטבעות דיגיטליים, אבל אנחנו כבר ממש לא שם תדמיתית, משום שמטבעות אלה הם לא דרך טובה לעשות עבירות, כי הטכנולוגיה הזאת משאירה עקבות שקל להגיע אליהם מודיעינית. אחוז הפשיעה במטבעות דיגיטליים ניתן לניטור.
קח כדוגמה מימון טרור. הקריפטו מהווה אחוז זניח במימון החמאס, בעוד שעל פי ההיגיון כמו שהצגת בשאלה, הוא יכול היה להיות הרבה יותר גדול. למה? כי הרבה יותר פשוט לעצור מימון טרור דרך ביטקוין מאשר דרך בנקים מסורתיים. לשמחתנו, השימוש לרעה בביטקוין יחסית נמוך".
בואו נגיד זאת כך: סם בנקמן פריד לא סייע, בלשון המעטה, לתדמית של מטבעות הקריפטו. צילום: עיבוד ממוחשב כאילוסטרציה. מקור: ויקימדיה ו-BigSotck
ועדיין, יש מקרים בולטים של הונאות, כמו אלה של בינאנס, ושל FTX וסב"פ.
"אמת, ובמידה רבה זה בגלל סוגיית הרגולציה. קהילת הקריפטו ובכלל הקהילה הפיננסית חוו שנה של ניקוי אורוות, עם פרשיות FTX וסם בנקמן-פריד, ובינאנס. ברגע שהרגולציה תשתחרר והכול יהיה יותר מהוגן, עם כללים יותר ברורים, יהיה קל מאוד להרחיק שחקנים רעים כמותם".
הביטקוין הוא במידה מסוימת הרפתקה, הימור. האם זה מרגש בעינייך?
"כן, אבל לא בגלל הסיבה הזאת: מה שמרגש הוא האפשרויות שהביטקוין פותח, בדמות עוד חברות שקמות, ועוד טכנולוגיה ופתרונות. ככל שיהיו יותר חברות כאלה יהיה יותר שימוש בביטקוין וההייפ סביבו יגבר".
מה התחזית שלך לעתיד המטבע?
"יש שני אירועים שישפיעו עליו בטווח הקרוב: האחד הוא ההחלטה הצפויה של ה-SEC והשני – מה שנקרא בשפה של קהילת הביטקוין 'חציית הבלוק', שמביאה לירידה בהיצע של המטבעות החדשים שניתן לסחור בהם. באירועים האלה, הכורים של המטבעות הווירטואליים רוצים להעלות את המחיר, ובדרך כלל מצליחים. אני לא יודעת לאילו רמות שער הביטקוין יגיע, אבל אנחנו אופטימיים".