11:18:22 | ◀︎ | האם אתם באמת עושים טרנספורמציה דיגיטלית או רק שדרוגים דיגיטליים? | |
13:43:06 | ◀︎ | סם אלטמן: "הייתי מבולבל, זה היה כאוטי, זה לא הרגיש אמיתי" | |
14:17:46 | ◀︎ | המנמ"רית הראשית בממשל ביידן: "יש לשפר קשר דיגיטלי עם האזרחים" | |
14:20:01 | ◀︎ | כך ה-IT סייע לאפשר לתושבי העוטף להצטייד במזון | |
15:04:46 | ◀︎ | ממשלת בריטניה: רוסיה תקפה את המדינה בסייבר – לשיבוש בחירות | |
15:06:58 | ◀︎ | אלה החיים? – ארכיון המדינה נפרץ בסייבר | |
15:44:35 | ◀︎ | אופסי: קמפיין פייק רוסי מבוסס AI מתקשה למצוא קהל | |
16:27:01 | ◀︎ | המועצה המפקחת על מטא תבחן פוסטים ממלחמת ישראל-חמאס | |
16:53:07 | ◀︎ | על הקשר בין גיוון תעסוקתי, שוויון והכלה לתוצאות העסקיות | |
17:06:19 | ◀︎ | מה יהיה ה-גופן של השנה הבאה? | |
17:29:58 | ◀︎ | הנתון מוכיח: יש התפוצצות של פייק ניוז מאז תחילת המלחמה | |
17:59:57 | ◀︎ | אילון מאסק שוב מטריל – הפעם את טיילור סוויפט |
הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
10/12/23 13:43
19.64% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
הקומיקאי טרבור נואה, מגיש הפודקאסט "מה עכשיו?" צילום: שאטרסטוק
בפרק האחרון של הפודקאסט "מה עכשיו?" (What Now? with Trevor Noah), בהגשת המנחה טרבור נואה, התארח סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI. בשיחה שיתף אלטמן, שהוא אחת הדמויות המדוברת והדומיננטיות בתעשיית הטק כיום, בתובנות וברגשות שלו לגבי פיטוריו הבלתי צפויים, שאירעו באחרונה וחוללו מהומה גדולה. לצד זאת הוא שיתף בטלטלה כמו גם בהשבתו לתפקיד ימים ספורים לאחר מכן. עוד עסקו נואה ואלטמן בהשפעת האירועים על OpenAI וכמובן – בתקוותיו וציפיותיו של אלטמן לעתיד הבינה המלאכותית.
אלטמן תיאר את פיטורים שלו, שעליהם החליט דירקטוריון החברה באמצע נובמבר האחרון, כאירוע שמצא אותו לחלוטין לא מוכן ושבעקבותיו נכנס להלם מוחלט.
כשנשאל על ידי נואה איפה תפסה אותו הבשורה, הוא חשף כי הודיעו לו על הפיטורים בשיחת טלפון בזמן שהיה בחופשה. אלטמן סיפר כי השיחה התקבלה בעודו שוהה בחדר במלון בלאס וגאס, לשם הגיע כדי לצפות בתחרות הגרנד פרי של פורמולה 1. הוא הודה שחש "פגוע, כועס ומבולבל" מהבשורה הלא צפויה, וסיפר גם שבסופו של דבר הוא לא ראה אף מרוץ מכוניות באותו סוף שבוע.
אלטמן דיבר עם נואה – שהוא כידוע קומיקאי המוכר לרבים מהדיילי שואו שבה השתתף בעבר, ולא מומחה בתחום הטכנולוגי – על חוסר השקיפות בתקשורת שלו עם הדירקטוריון ועל החוויה המאוד לא נעימה שעבר בעקבות הפיטורים. לדבריו, "הייתי מבולבל, זה היה כאוטי, זה לא הרגיש אמיתי. הרגשתי כמו בחלום". אלטמן הוסיף והבהיר "ברור שזה כאב, אבל הרגש ששלט בי באותה נקודת זמן היה רק בלבול – כאילו הייתי בערפל".
אלטמן סיפר שאחרי הטלטלה הראשונית, בסופו של דבר החליט לאסוף את עצמו, בתוך מחשבה שביכולתו פשוט להמשיך לעבוד על פיתוחי AGI (בינה מלאכותית מתקדמת), כשבמקביל החל לקבל מבול של הודעות מאנשים שאמרו לו שברצונם לבוא לעבוד יחד איתו, בכל מקום שאליו יפנה. לדבריו, בשלב ההוא חזרה ל-OpenAI לא הייתה בכלל על הפרק וזאת על אף שעדיין רצה בטובת OpenAI, ובעיקר ניסה להבין מה בעצם קרה וקורה בחברה, שייסד ב-2014 כעמותה לקידום AI מועילה לטובת העולם. הוא המשיך וסיפר לבן שיחו כיצד טס מיד בחזרה לקליפוניה כדי להתחיל לברר איך ביכולתו להמשיך הלאה מנקודת הזמן הבעייתית, וגם סיפר שלמרות שהתעשת, התקשה לישון באותו לילה ועבר סופ"ש קשה.
לצד כל זאת, בשיחתו עם נואה הכיר אלטמן בתפקיד שהיה לו בהתמוטטות התקשורת עם חבר המנהלים שלו וקבע: "בהחלט היו דברים שיכולתי לעשות טוב יותר".
שותפה על מלא שהוסיפה את GPT-4 לעוד ועוד ממוצריה. מיקרוסופט, המשקיעה הגדולה של OpenAI. צילום: ShutterStock
מיקרוסופט לא ויתרה על אלטמן
מהשיחה ניתן היה ללמוד גם כי מהרגע שנודע למנכ"ל OpenAI על פיטוריו הלא ברורים' החל הטלפון שלו להיות מוצף בפניות, מאינספור גורמים, כולל ממיקרוסופט.
נזכיר כי הענקית מרדמונד הפכה לשותפתה הראשית של OpenAI – אחרי שהשקיעה בה כ-11 מיליארד דולר. מיקרוסופט היא כיום חברה שמפתחת ומקדמת יחד עם מעבדת ה-AI את מודלי השפה הגדולים המגבים את כליה המצליחים, ביניהם מחולל התוכן הכתוב ChatGPT וכלי הבינה הג'נרטיבית המוקדש ליצירת אימג'ים, DALL·E.
אחרי הפיטורים הלא צפויים של אלטמן, כידוע, מיהר מנכ"לה של מיקרוסופט, סאטיה נאדלה, להציע למי שהוביל את OpenAI להצלחותיה הגדולות להיקלט במיקרוסופט בצוות ייעודי חדש בתחום ה-GenAI. יחד עם אלטמן קיבל גם נשיא החברה, גרג ברוקמן – שעזב את OpenAI לאות סולידריות עם הבוס המפוטר – את אותה הצעה עסקית. We remain committed to our partnership with OpenAI and have confidence in our product roadmap, our ability to continue to innovate with everything we announced at Microsoft Ignite, and in continuing to support our customers and partners. We look forward to getting to know Emmett…
— Satya Nadella (@satyanadella) November 20, 2023 כזכור, פיטוריו של אלטמן הפגישו את דירקטוריון OpenAI עם תגובה קשה של חוסר שביעות רצון מהמהלך מצד הרוב הנחרץ של העובדים, שהפעילו עליו לחץ עצום כשחתמו על מכתב הקורא למועצת המנהלים להפוך את החלטתה ומיד. לפי הדיווחים, במכתב יותר מ-700 מתוך 770 מועסקי החברה איימו לעבור כולם יחד עם אלטמן וברוקמן למיקרוסופט. גם ציבורית המהלך זכה לביקורת קשה. נראה היה כי לחץ זה הוביל בסופו של דבר להחלטת הדירקטוריון להחזיר את אלטמן לתפקיד, ימים ספורים בלבד לאחר פיטוריו.
במהלך הפודקאסט הביע יזם הטק רגשי תודה על התמיכה שקיבל מהעובדים ומהציבור, והדגיש את מחויבותו לבנות מחדש אמון ושקיפות בתוך OpenAI.
אלטמן, שאמר לנואה כי ה-AGI ומשפחתו הם שני הדברים העיקריים שמעסיקים אותו, ציין גם שאכפת לו ספציפית מ-OpenAI ומצוות העובדים שלה, ממשתמשיה, מבעלי המניות ומכל מה שהחברה בנתה עד כה. לדבריו, למרות פרק הזמן הסוער שחוותה החברה המצליחה, הוא נשאר אופטימי לגבי עתידה של OpenAI, והדגיש בפני נואה את הפוטנציאל של החברה, לאמונתו, להשפיע לטובה על העולם באמצעות פיתוח בינה מלאכותית אחראית, כמו גם את החשיבות של התייחסות לשיקולים אתיים ובניית אמון עם הציבור, בכדי לאפשר לחברה להגשים את למטרותיה השאפתניות.
אלטמן תיאר את החוויה כולה כ"הזדמנות ללמידה" והבהיר: "אני עדיין קצת בהלם ועוד קצת מנסה להרים את השברים, אתה יודע". הוא הבטיח לנואה ולמאזינים כי "ככל שיהיה לי זמן לשבת ולעבד את כל זה, יהיו לי הרבה גם יותר רגשות לגבי מה שאירע".
10/12/23 14:20
10.71% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מיד עם פרוץ המלחמה אסר פיקוד העורף על הפעלת עסקים באזור עוטף עזה, ודאי על עסקים גדולים, אלא אם יש בהם מרחב מוגן, שאפשר להגיע אליו בזמן – עד 15 שניות. בהרבה מקרים, לא היה צורך באיסור – העסקים סגרו את דלתותיהם בעצמם. אלא אם מדובר בסופרמרקטים כמו אלה של שופרסל – חברה שמוגדרת כמפעל חיוני וכחלק ממערך משק לשעת חירום (מל"ח), ועל כן היא הייתה מחויבת לפתוח את הסניפים גם שם מיד לאחר פרוץ המלחמה, אף על פי שברוב השטח של מקום גדול כמו סופר, אי אפשר להגיע למרחב המוגן בזמן כל כך קצר.
ה-IT היה אמצעי מרכזי שסייע לשופרסל לתת את השירות ולאפשר לתושבי העוטף לרכוש מזון גם תחת מטחי טילים בלתי פוסקים. שי ורדי, סמנכ"ל מערכות המידע של רשת הקמעונאות הגדולה, סיפר על כך בוובינר ריטייל בזמן מלחמה של אנשים ומחשבים, שנערך לפני ימים אחדים. את המפגש הווירטואלי הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.
שופרסל מפעילה ברחבי הארץ 400 סניפים בפורמטים השונים, ועוד סניפים של רשת הפארם שלה – Be. החברה מעסיקה כ-17 אלף עובדים ובשגרה יש לה שני מיליון לקוחות. בכל יום מבוצעות בסניפי הרשת 400 אלף עסקאות. במצב חירום, המספר של הלקוחות והעסקאות גדל – הרבה יותר אנשים צובאים על סניפי שופרסל. כך קורה גם במלחמה הנוכחית. הסיבה לכך פשוטה: "האוכל והתרופות הם הבסיס ליכולת של העורף להתקיים ולתת את החוזק לצה"ל", כך ניסח זאת ורדי. בהקשר זה יש לציין שאל"מ (מיל') איציק אברכהן, כיום היו"ר ולשעבר המנכ"ל של שופרסל, היה המפקד הראשון של החטיבה הדרומית של עזה, מיד לאחר פרוץ האינתיפאדה הראשונה.
חמ"ל חירום מבוסס IT, שנבנה בתוך שעות
ורדי העיד בוובינר ש-"מיד עם פרוץ המלחמה הבנו שאנחנו נכנסים למצב חדש, כי אנחנו חייבים לתת את הסיוע לשני מיליון הלקוחות שיש לנו ביום יום וללקוחות הנוספים שמגיעים בשעת חירום. שעות אחרי פתיחת המלחמה פתחנו חמ"ל, בהתאם לנהלים מסודרים של רציפות תפעולית, שיש לנו. ה-IT של החברה החל לבנות בשעות הראשונות של המלחמה דשבורדים ומערכות מקומיות לסניפים. יש לזה משנה חשיבות בשעת חירום, מאחר שעם מספר עובדים וסניפים כל כך גדול, תמיד תהיינה בעיות: עובדים שלא מגיעים, משאיות שלא יוצאות, עובדים שמגויסים למילואים בצו 8 וכדומה. אצלנו אין כזה דבר סניף סגור, כולל לא בקו האש, ולמרות הבעיות, ברגע שקיבלנו את האישור מצה"ל, לא ויתרנו והמשכנו לתפקד כרגיל. סניפי שדרות, נתיבות, עוטף עזה וכל האזור חזרו לעבוד כבר ביום השני של המלחמה, עם חיילים שהוצבו בסניפים. אנחנו חויבנו לבוא עם אפודים קרמיים ושאר אמצעי מיגון".
"סיירנו, הנהלת שופרסל, בסניפים בימים הראשונים של המלחמה, ונוכחנו לדעת שההתגייסות של העובדים והמנהלים הייתה מדהימה", אמר. כדוגמה ורדי הביא כמה מנהלות סניפים בעוטף ששלחו את המשפחות שלהן להתפנות ונשארו ביישובים כדי לנהל את הסניפים. "הבנו, למשל, שהסניף בשדרות היה אז המקום הכמעט יחיד שבו התושבים שנשארו בעיר יכולים היו לקנות מזון, והבנו עד כמה זה קריטי. בעקבות הפעילות שלנו, קווי האספקה הכי מתוגברים והמדפים הכי מלאים בכל רשת שופרסל באותם הימים היו בסניף בשדרות. זה קרה בסיוע רב של ה-IT", אמר.
שי ורדי, סמנכ"ל מערכות המידע של שופרסל, מתנדב כקופאי בסניף בימים הראשונים של המלחמה. צילום: יח"צ
כך מערכות המידע סייעו להביא את המזון לסניפים
"בימים הראשונים של המלחמה 'נלחמנו' כדי ששרשרת האספקה תעבוד כמו שצריך והמוצרים יגיעו לסניפים. עשינו זאת באמצעות הרבה מאוד דאטה ומערכות מקומיות שבנינו. בנוסף, בנינו מערכת לניוד עובדים מהמטה לעזור בסניפים, ולניוד עובדים בין סניפים. אני, למשל, הייתי קופאי בערב, במשמרות, אחרי שעות העבודה – בהתנדבות", הוסיף ורדי.
הוא ציין, בלי לפרט הרבה, את ההיערכות של שופרסל לסייבר: "הבנו מיד שהסייבר הולך להיות זירת קרב במלחמה הזאת. חיזקנו את מערך הסייבר שלנו והעלינו את רמת הכוננות. זה הוכיח את עצמו, כי הותקפנו בצורה משמעותית, ולא נגרמו נזקים משמעותיים".
מקומות נוספים בשופרסל שבהם הטכנולוגיה באה לידי ביטוי במלחמה אלה פעילות האונליין ופעילות המרכיבים החכמים בסניפים הפיזיים. "בשבוע הראשון", אמר, "אנשים רבים פחדו לצאת מהבית. פה עזרה הטכנולוגיה עם שני מתקני רובוטיקה, שהצליחו לעמוד על הרגליים בתוך זמן מאוד קצר. הם היו נדרשים הן כי אנשים לא רצו לצאת מהבית והן כי היו חסרים לנו עובדים. כמו כן, הרבה מאלה שבאו לסניפים הפיזיים בעוטף בשבועיים הראשונים של המלחמה רצו להיכנס ולצאת מהם הכי מהר שאפשר, כי היו אזעקות רבות. העגלות החכמות והקופות בשירות עצמי שיש לנו גם בשוטף סייעו בכך. בנוסף, היו לקוחות שלא הכירו את השירות הזה והתחילו להשתמש בו במלחמה".
הוא הוסיף כי "אנחנו משתמשים בלא מעט טכנולוגיות ומודלים של בינה מלאכותית, וגם הם סייעו לנו להתמודד עם המצב".
פרויקטים לטובת הציבור
בהמשך דיבר המנמ"ר על פרויקטים ששופרסל יזמה בזמן המלחמה – לטובת המדינה והציבור. "כך", אמר ורדי, "אנחנו מתנדבים עם חקלאים וקונים כל תוצרת חקלאית שהם מוכרים. הפסקנו לייבא מחו"ל מוצרים שמבוססים על חקלאות. לקוחות רבים ביקשו שנסמן אילו מוצרים מיוצרים אצל החקלאים הישראליים, ומערכות המידע סייעו לנו לעשות את זה".
פרויקט נוסף הוא סופרמרקט לטובת המפונים שנמצאים במלונות בים המלח, בנווה זוהר: "אין שם אף סופר. בנינו ב-48 שעות סופר על גלגלים עם מערכות ניידות, מבוססות סלולר. הצענו הנחות מטורפות, אנחנו מפסידים בכל יום שהסופר הזה עובד. קיבלנו תגובות חיוביות רבות", הוסיף.
משאית בסניף הנייד של שופרסל באזור המלונות בים המלח. צילום: יח"צ
"עוד פרויקט הוא עם מטה משפחות החטופים – בנינו באפס זמן פרויקט לייצור צמידים למען החזרתם, כאשר כל אחד מהצמידים עולה 10 שקלים וההכנסות הולכות לתרומה. ההוצאות שלנו על הפרויקט הזה הן עלינו, זאת התרומה שלנו. אנחנו 'מנדנדים' לחברות שעובדות אתנו לתרום על ידי רכישה של 100 צמידים. מדובר בתרומה צנועה, של 1,000 שקלים, אבל התרומות האלה מצטברות למיליונים, שאנחנו מעבירים למען החטופים ומשפחותיהם", ציין.
לסיכום אמר ורדי כי "הטכנולוגיה והחדשנות הן חלק מערכי הבסיס של שופרסל, והן הוכיחו ומוכיחות את עצמן במלחמה הנוכחית".
10/12/23 17:06
10.71% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
סיכומי 2023 נמצאים בימים אלה בשיאם, אלא שפייבר כבר מסתכלת על 2024: בחברה בדקו כבר עכשיו משהו די מקורי – איזה גופן יככב ב-2024, והבחירה נפלה על מונטסראט (Montserrat).
לפי החברה, בחירת הגופן נעשתה בשתי רמות: האחת בקרב יותר מ-100 מעצבים גרפיים עצמאיים שמוכרים עבודות באמצעות Logo Maker של פייבר, והשנייה – בדיקה סטטיסטית של הרכישות שמבוצעות בשירות, של הגופן שנבחר בכל רכישה שכזו.
בשני המקרים, מונטסראט נבחר כגופן המוביל, אם כי החברה לא סיפקה מספרים בפועל. במקרה של המעצבים הוא ניצח את Bebas Neue ואת Poppins, ובמקרה של הסקירה הסטטיסטית הוא הוביל על פני Bellefair, ושוב על פני Poppins. הן בקרב המעצבים והן בסקירה הסטטיסטית, שלושת הגופנים במקומות הראשונים מובילים בפער גדול לפני הגופנים הרביעי ומטה ברשימות.
"מונטסראט הוא חביב הקהל בזכות הקווים הגיאומטריים הנקיים והאסתטיקה המודרנית שלו. הוא מציע מגוון רחב של משקלים וסגנונות – כך שקל וכיף מאוד לעבוד אתו במגוון רחב של מצבים. זו יכולה להיות בחירה מתאימה לעסקים שמטרתם לחדש את השפה החזותית שלהם עם גופן רב תכליתי ודינמי. במילים אחרות, למונטסראט יש גם צורה מאופיינת וגם פונקציונאליות ברורה", אמר נדב ברקן, סמנכ"ל העיצוב בפייבר.
10/12/23 15:06
8.93% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
רבותי ההיסטוריה חוזרת: ארכיון המדינה הותקף בסייבר לפני כשלושה שבועות, ולא עדכן על כך. הפריצה בוצעה, ככל הנראה, בידי קבוצת האקרים פרו-פלסטיניים.
בהודעה, שהתפרסמה בלילה שבין יום ה' ל-ו', נכתב כי "החברה שמארחת את אתר האינטרנט של ארכיון המדינה עברה מתקפת סייבר".
"התקיפה משבשת את שירותי החיפוש והעיון בחומר הארכיוני", נמסר, "ואנו עושים מאמצים לחדש את השירות המלא לציבור. אנו מזמינים אתכם לעיין בתכנים הזמינים באתר וליצור עמנו קשר כדי שננסה לסייע".
מתקפת הסייבר הסבה שתי פגיעות: האחת, בסיס הנתונים הכולל את פרטי פניות הציבור אל ארכיון המדינה – שנפרץ. מידע זה כולל כמה פרטים מזהים אודות הפונים לארכיון: שם, כתובת מייל, מספר טלפון, ומהות פרטי הבקשה לחומר הארכיוני. הפגיעה השנייה נוגעת לכך שמידע רב נמחק מאתר האינטרנט. בשלב זה, ככל הנראה, המידע שנפרץ הוא מ-2020 ואילך.
לפי אנשי הארכיון, מידע מסווג לא נפגע ולא דלף החוצה. אנשי ה-IT של הארכיון, בשילוב עובדי החברה המארחת, עמלים זה כמה ימים על השבת החומרים מהגיבוי – לאחר שחזור שלהם.
מומחי אבטחה אמרו לאנשים ומחשבים כי "מדובר בעוד נפגע מאירוע המתקפה שבוצע
על Signature-IT, זהו אירוע שנחשף לפני שלושה שבועות. למארח ולמתארח לא נבנו מערכות הגנה ראויות. לא ברור למה אתר של המדינה לא מתארח במערכי ה-IT של ממשל זמין–תהיל"ה, אלא מעדיף להתארח בחברה חיצונית". מומחים נוספים העריכו כי כל גיבויי האתר נמחקו במסגרת המתקפה.
מומחה אחר הביע תמיהה מה לקח לאנשי הארכיון עד לפרסום הפריצה. "עצם הפרסום באיחור מעיד על כך שאנשי הארכיון לא מבינים באיזו שנה הם חיים. זו 2023, דברים מתפרסמים ברשת במיידי. זהו עוד מקרה, לצערי, בו המדינה כשלה להגן על הנתונים שלה, אבל אלה החיים…".
בשבוע שעבר פרסמנו כי נחשף מסע פריצה בסייבר נגד ארגונים בישראל, שלפי החוקרים הישראלים שגילו אותו, "הוא מהמקצועיים והמתקדמים ביותר שכוונו נגדנו בשנים האחרונות". "הקמפיין", ציינו, "מעלה סימנים מטרידים של התפתחות אקטיבית, והצליח להיטמע בשקט ב-'רעש' של פעולות סייבר קבועות נגד ישראל".
מייצרת גם מלחמת סייבר נלוות. מלחמת ישראל-חמאס. צילום: אילוסטרציה. שאטרסטוק
המקצוענות והיכולות של קבוצת ההאקרים – מתוחכמות במיוחד
את מסע המתקפות בסייבר חשפה אינטזר הישראלית. לדברי ניקול פישביין, חוקרת בחברה, "לא חסרות מתקפות סייבר, בדרגות חומרה שונות, שמכוונות למוסדות ישראליים, במיוחד בעקבות מתקפת החמאס ב-7 באוקטובר. אבל המקצוענות והיכולות שהקבוצה הזו מציגה הן הרבה יותר מתוחכמות".
נראה שהקבוצה המדוברת, שמכונה קלף פראי (WildCard), קשורה למתקפה שנמשכה במשך כמעט שנה נגד חברת החשמל – בין אפריל 2016 לפברואר 2017. חוקרים כינו את המתקפה הזו "אבקת חשמל". פישביין הסבירה כי "הקבוצה חריגה מאוד בנוף שחקני האיומים שפועלים בזירת המזרח התיכון, במיוחד בקרב שחקני האיום שאנחנו רואים בדרך כלל כמי שתוקפים את ישראל". לדבריה, "הטכניקות, הטקטיקות והנהלים של קבוצת התקיפה הם מאוד בשלים, בצורה יוצאת דופן, בנוף האיומים על ישראל".
לאחר המתקפה של החמאס על ישראל ב-7 באוקטובר ובמהלך המלחמה, קבוצות פריצה כיוונו את ה-"נשקים" שלהן לישראל במגוון דרכים, שהמאפיין שלהן היה רמה טכנולוגית נמוכה. בעיקר היו אלה מתקפות מניעת שירות מבוזרות (DDoS), פרסום נתונים שכאילו נקצרו באותו הזמן אולם פורסמו לפני כן, וכן התפארות על השגת גישה למתקני מים ותשתיות קריטיות אחרות – מכמה קבוצות סייבר שפועלות בחסות איראן.
שפע של קבוצות פריצה, חלקן בעלות קשרים לאיראן, חיזבאללה או חמאס, פעלו באזור משך שנים – בשמות כמו Arid Viper ,Gaza Cyber Gang (שנקראה גם Molerats) ו-Plaid Rain. צ'ק פוינט, שגם היא עוקבת אחרי הגרסאות המעודכנות של SysJoker, ציינה כי הנוזקה "נוצלה על ידי קבוצת איום מתמשך ומתקדם (APT) שמזוהה עם חמאס ושממקדת את פעילותה נגד ישראל".
10/12/23 17:59
8.93% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אילון מאסק אוהב להטריל, להשיא עצות ולהתכתב פומבית עם מפורסמים – גם מעולם הטכנולוגיה, אבל גם סלבס מעולם הבידור. הידוענית הנוכחית שצדה את תשומת לבו של הבעלים של X, טסלה ועוד כמה וכמה חברות היא הזמרת הפופולרית טיילור סוויפט, שבמהלך מעניין נבחרה באחרונה ל-"איש.אשת השנה" של המגזין טיים (שלא בחר באנשים מתעשיית הבידור לתואר – לפחות לא בעשורים האחרונים).
סוויפט הביעה שמחה על בחירתה לאשת השנה בפוסט בחשבון ה-X שלה, וזכתה בתגובות לברכות ממאסק, שהוכתר בעצמו בתואר ב-2021. אלא שבפוסט המשך הוא כתב: "בעקבות הזכייה בתואר הזה יש סיכון לירידה בפופולריות. אני מדבר מניסיון LOL" – ולא פירט.
אילון מאסק. צילום: ShutterStock 2023 הייתה שנה נהדרת עבור סוויפט, שבה היא פוצצה את האצטדיונים ואולמי ההופעות בטור עולמי, הוציאה המון להיטים וכיכבה לא אחת בכותרת. היא אמרה בראיון לטיים לרגל הזכייה בתואר כי "זה מרגיש ש-2023 הייתה נקודת מפנה בקריירה שלי, שקרתה בגיל 33".
למאסק, לעומת זאת, הייתה שנה לא משהו בכלל, שלא לומר נוראה: הוא עורר אינספור סערות, שלא היטיבו עם X, חווה חרם מפרסמים, הואשם באנטישמיות (וזאת אחת הסיבות לחרם המפרסמים) והוא אמנם עדיין האיש העשיר ביותר בעולם, אבל ההון שלו רשם השנה ירידה של יותר מ-40 מיליארד דולר, לפי פורבס.
רשימת אנשי השנה של טיים היא אחת הרשימות היוקרתיות ביותר. לאורך השנים זכו בה שועי עולם, מדענים, מפורסמים ואף מוסדות. בשנה שעברה הוכתר כאיש השנה של המגזין נשיא אוקראינה, ולודימיר זלנסקי (וגם "הרוח של אוקראינה"), כשבשנה שלפני כן היה זה מאסק וב-2020 – ג'ו ביידן וקמלה האריס, סגניתו (אז המיועדת). עוד בין הזוכים הבולטים בתואר בעשורים האחרונים: דונלד טראמפ, אנגלה מרקל, האפיפיורים יוחנן פאולוס השני ופרנציקוס, מארק צוקרברג, ולדימיר פוטין, ג'ורג' בוש הבן, ביל קלינטון ומיכאיל גורבצ'וב (פעמיים כל אחד), ג'ימי קרטר, ג'ף בזוס, אנואר סאדאת, הנרי קיסינג'ר, מרטין לותר קינג, שארל דה גול, ארגוני הנשים ואפילו המחשב.
10/12/23 15:04
7.14% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
השנה היא כבר לא 2016, אבל מסתמן שידור חוזר של מתקפות הסייבר על המפלגה הדמוקרטית בארצות הברית – בבריטניה. ממשלת הממלכה חשפה לפני ימים אחדים כי המודיעין הרוסי תקף – מאות פעמים – כמה "אנשים בעלי פרופיל גבוה" בסייבר, לרבות עובדי מדינה, פוליטיקאים, כלי תקשורת, קבוצות חשיבה וגופי מחקר באקדמיה. המקרה מתווסף לכמה פעמים שבהן הועלה בעבר שמה של רוסיה כתוקפת בסייבר של מטרות בריטיות, בין היתר סביב הברקזיט – משאל העם שבו הכריעו אזרחי הממלכה לצאת מהאיחוד האירופי.
בהודעה הנוכחית של הממשלה בלונדון צוין כי היא מאמינה שהמתקפה הינה חלק מקמפיין שנועד לשבש את הבחירות הכלליות בבריטניה, שצפויות להתקיים בחודש הבא.
האצבע של הבריטים מופנית ליחידה 18 של שירות הביטחון הפדרלי של רוסיה, FSB – הסוכנות "היורשת" של הקג"ב. לפי ההודעה, ההאקרים שתקפו זוהו כחברי Star Blizzard – קבוצה שכמעט בוודאות כפופה ל-FSB Center 18. את ההודעה הוציא המרכז הלאומי לאבטחת הסייבר של בריטניה, NCSC – המהווה חלק מ-GCHQ, שהיא סוכנות הביון המהווה המקבילה הבריטית ל-8200 ול-NSA.
עם זאת, המרכז הבריטי הרגיע וציין כי "בעוד שחלק מהמתקפות הביאו להדלפת מסמכים, ניסיונות להתערב בפוליטיקה ובדמוקרטיה בבריטניה לא הצליחו".
התחלת הקמפיין – לכל המאוחר ב-2015
מסע המתקפות של Star Blizzard – שבין שמותיה Callisto ,Seaborgium ו-Colddriver – כלל כמה תקריות, לרבות מתקפת דיוג חנית (Sphere Phishing, פישינג ממוקד) על חברי פרלמנט ממפלגות שונות. המתקפות החלו לפחות ב-2015. ביניהן ניתן למנות קצירת מסמכים שנוגעים למסחר שבין ארצות הברית ובריטניה, שהודלפו לפני הבחירות הכלליות ב-2019, והפריצה ל-2018 Statecraft, שהוא צוות חשיבה שתפקידו להגן על הדמוקרטיה בממלכה מפני פייק ניוז ודיסאינפורמציה. עוד הותקפו כמה ארגונים לא ממשלתיים, עיתונאים ואוניברסיטאות.
על שני האקרים חברי Star Blizzard, שאחד מהם הוא קצין ב-FSB, הושתו בעבר סנקציות בשל המתקפות שבוצעו והביאו לגניבה של נתונים רגישים.
"זאת מתקפה על הערכים והחירויות הבסיסיות ביותר של הבריטים"
שר החוץ של בריטניה, דיוויד קמרון, אמר בתגובה לגילוי המתקפות שבעוד שהניסיונות לערער את הדמוקרטיה הבריטית כשלו, "נמשיך לעבוד עם בעלות בריתנו כדי לחקור ולסכל את הריגול הרוסי. הניסיונות של רוסיה להתערב בפוליטיקה של בריטניה אינם מקובלים לחלוטין והם מבקשים לאיים על התהליכים הדמוקרטיים שלנו. למרות המאמצים החוזרים ונשנים שלהם, הם נכשלו".
"מתקפה נגד המוסדות הדמוקרטיים שלנו היא מתקפה על הערכים והחירויות הבריטיות הבסיסיות ביותר שלנו", אמר שר הפנים הבריטי, ג'יימס קלברלי. "בריטניה לא תסבול התערבות זרה, ובאמצעות חוק הביטחון הלאומי נהפוך את בריטניה לסביבת פעולה קשה יותר עבור אלה המבקשים להתערב במוסדות הדמוקרטיים שלנו".
כאמור, זו אינה הפעם הראשונה שבה הפעילות הרוסית בסייבר נגד בריטניה עולה לכותרות. כך, למשל, דו"ח שפרסמה ועדת הביטחון והמודיעין של הפרלמנט בווסטמינסטר בקיץ 2020 קבע שלקח לממשלה הבריטית הרבה זמן להבין את איום הסייבר הרוסי, וכי היא שמה בסיכון את תוצאות הברקזיט. חברי הפרלמנט אמנם לא קבעו במפורש שהאקרים רוסיים השפיעו, או ניסו להשפיע, על התוצאות, אך ציינו כי "ממשלת בריטניה נמנעה באופן אקטיבי מלחפש אחר ראיות שעלולות להצביע על מעורבות רוסית במשאל הברקזיט".
10/12/23 15:44
7.14% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
כלי בינה מלאכותית יוצרת הפכו למדוברים ולזמינים יותר ויותר בשנה האחרונה. מומחי אבטחה, כמו גם פקידים בכירים רבים בממשל האמריקני, מודאגים מכך שהכלים הללו עלולים לשמש להפעלת קמפיינים של דיסאינפורמציה בנפח גבוה.
לפי התפיסה המקובלת בתעשיית הגנת הסייבר העולמית, מסעות השפעה ותעמולה בסייבר, פירות של פיתוחים רוסי וסיני – ללא קשר ביניהם – עלולים להשתמש בכלי GenAI כדי לבנות תמונות ולייצר מאמרים מזויפים, שנועדו להפיץ את המסרים שלהם ולשחוק את אמון הציבור בתקשורת המיינסטרים, כמו גם בתפיסה משותפת כלשהי של האמת. והנה, עולה כי בחלוף שנה מאז השקת ChatGPT, בייג'ינג ומוסקבה אכן מתחילות להתנסות בכלים אלה במסעות התעמולה שלהן. אלא שלא ברור האם תוכן זה אכן מצליח להגיע לקהלי היעד שאליהם הוא מכוון.
בדו"ח שפרסמו לפני ימים אחדים חוקרי חברת מודיעין האיומים בסייבר רקורדד פיוצ'ר הם חשפו כי קבוצת ההשפעה והתעמולה רוסית דופלגנגר (Doppelganger) הקימה אתרי חדשות מזויפים, והשתמשה בבינה מלאכותית יוצרת כדי לכתוב מאמרים בעלי נטייה אנטי-מערבית ופרו-רוסית. האתר, המכונה Election Watch, התחזה לכלי חדשות בשפה האנגלית והכיל כתבות שליליות, ביניהן נגד נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, ונגד מאבקיו לשכנע את הקונגרס לספק מימון נוסף לאוקראינה, שנלחמת ברוסיה (באחרונה הוא שזר את הבקשות הללו עם בקשות מימון לישראל, לטובת המלחמה נגד החמאס). עוד היו באתר אייטמים שבהם נכתב שחלה ירידה בהיקף התמיכה בביידן בקרב אמריקנים ממוצא ערבי, וזאת עקב תמיכתו הנמרצת בישראל.
השפעה זניחה – אם כי לא ברור עד כמה
מומחי השפעה בדיגיטל ציינו כי על אף שקשה לקבוע עד כמה התוכן הגיע לקהלי היעד שלו, לא מדובר ב-"אתר פורץ דרך לקהל האמריקני", ולתעמולה שהקרמלין יצר, בסיוע בינה מלאכותית, אין השפעה משמעותית על אמונתם של קוראים וגולשים מארצות הברית. לדברי בריאן ליסטון, אנליסט מודיעין איומים בקבוצת Insikt של רקורדד פיוצ'ר, "טווח ההגעה של התוכן הזה היה זניח".
האנליסטים בצוות של ליסטון בחנו קמפיינים שנערכו במדיה החברתית כדי להפיץ את התוכן שפרסם אתר Election Watch. האתר היה אחד משלושה אתרי פייק ניוז שיצרו חברי הקבוצה. "למרות מספר חשבונות המדיה החברתית שמפרסמים את הכתבות של דופלגנגר, ראינו רק מעט צפיות בכל פוסט, ומעט שיתופים והדהודים של תוכן זה", נכתב בדו"ח המחקר.
האנליסטים של רקורדד פיוצ'ר לא היו יכולים לקבוע באופן נחרץ שהתוכן שפורסם ב-Election Watch נוצר על ידי כלי בינה מלאכותית יוצרת. למרות זאת, התוכן שפורסם באתר קיבל ציון גבוה בכלי זיהוי בינה מלאכותית ונשא כמה סימני היכר של תוכן שנוצר על ידי GenAI.
לא לבד בשטח
מומחי אבטחה ציינו שחברי דופלגנגר לא לבד בשטח בשימוש בתוכן שנוצר על ידי בינה מלאכותית יוצרת כחלק ממאמצי התעמולה שלהם. כך, לפי חוקרי מיקרוסופט, בדו"ח שהם הוציאו בספטמבר האחרון, סין פרסמה תמונות שנוצרו על ידי בינה מלאכותית כחלק ממאמצי התעמולה שלה. תמונות אלה, ציינו האנליסטים של הענקית מרדמונד, "הניבו רמות גבוהות יותר של מעורבות מצד משתמשי מדיה חברתית אמיתיים".
לכן, לפי חוקרים שאינם מרקורדד פיוצ'ר, "הגדלת מעורבות המשתמשים באמצעות כלי בינה מלאכותית יוצרת לא ממש העלתה את היקף החששות שלפיהן הטכנולוגיה תפיץ תעמולה לקהלים גדולים בהרבה. לכל הפחות, עדיין לא".
מוקדם יותר השנה, מטא תיארה את דופלגנגר כ-"קבוצה שעורכת מבצעי השפעה חשאיים, הגדולה והתקיפה ביותר מרוסיה, שראינו מאז 2017". אבל, כאמור, נראה שהקמפיין הזה לא הגיע לקהלים גדולים בפלטפורמות של ענקית המדיה החברתית.
10/12/23 11:18
5.36% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
ארגונים רבים אוהבים לתייג את הפרויקטים הדיגיטליים שלהם כטרנספורמציה דיגיטלית. פרויקטים כגון שדרוג אתר האינטרנט, העברת מערכת CRM לענן, אפליקציה חדשה במובייל, זוכים לתואר 'טרנספורמציה דיגיטלית' כי זאת ה-Buzzword הכי חמה. יש רק בעיה אחת – זו אינה טרנספורמציה דיגיטלית. אלה פרויקטים לשדרוג דיגיטלי, הם מרכיבים במסע הדיגיטלי, אבל אינם טרנספורמציה דיגיטלית!
למה זה משנה? כי במקום לחשוב ולהתכונן לסביבה העסקית העתידית, סביבה שתהיה שונה מהסביבה העסקית הנוכחית, הארגון ממוקד בשיפור המצב הקיים.
ארגונים רבים האמינו ששדרוג המודל העסקי הקיים וביצוע התאמות קלות, יספיקו. הם לא הבינו שהגבינה זזה, ונדרשת טרנספורמציה עסקית. ציפוי המודל העסקי הקיים בשכבת סוכר (Sugar Coating), לא מספיק
טרנספורמציה דיגיטלית מחייבת חשיבה והכנה לסביבה העתידית – מה יהיו המודלים העסקיים חדשים, כיצד להתמודד עם סטארט-אפים ומתחרים חדשים, מהן הטכנולוגיות החדשניות שיביאו ערך ללקוחות, כיצד מתמודדים עם דור חדש של לקוחות, מהי צורת עשיית העסקים העתידית, ועוד. הטרנספורמציה הדיגיטלית עוסקת בהכנת הארגון לעתיד (Future-Ready), במקביל לשיפור המודל העסקי הקיים – Fixing the past and creating the future. זהו תהליך אסטרטגי, חוצה ארגון ומובל על ידי ההנהלה, ולא אוסף פרויקטים נקודתיים.
ארגונים רבים ראו את המתחולל בסביבה העסקית ונקטו בפעולות שדרוג בלבד. לאחר שהם הבינו את עומק השינוי, כבר היה מאוחר מדי. רשת חנויות הספרים בורדרס (Borders) לא הבינה את התמורות בשוק הספרים שחוללה אמזון (Amazon) והמעבר לרכישת ספרים באינטרנט והופעת ספרים דיגיטליים בקינדל. רשת חנויות הצעצועים טויס אר אס (Toys R Us) לא נערכה כראוי למסחר אלקטרוני. רשת השכרת הווידיאו בלוקבסטר (Blockbuster) לא נערכה למהפכת נטפליקס (Netflix). מנכ"ל נוקיה (Nokia) אמר לפני מכירתה למיקרוסופט "לא טעינו בכלום, אבל איכשהו הפסדנו". ניו יורק טיימס (New York Times) חשבה שהקמת חטיבת דיגיטל חדשה ופרסום גרסה דיגיטלית של העיתון, יספיקו. החברה לא הבינה את השינוי בהתנהגות הצרכנית, בהרגלי הקריאה והשינוי בתקציבי הפרסום, ולבסוף סגרה את החטיבה החדשה. ארגונים רבים האמינו ששדרוג המודל העסקי הקיים וביצוע התאמות קלות, יספיקו. הם לא הבינו שהגבינה זזה, ונדרשת טרנספורמציה עסקית. ציפוי המודל העסקי הקיים בשכבת סוכר (Sugar Coating), לא מספיק.
לעומתם, ארגונים רבים הבינו את עומק השינוי, וביצעו טרנספורמציה עסקית דיגיטלית אמיתית. דוגמאות בולטות מאסטרקארד (Mastercard), דיסני (Disney), דומינוס פיצה (Domino's Pizza), ג'ון דיר (John Deere), וולמארט (Walmart), סטארבקס (Starbucks) ואחרים.
צריכה להיות מסע מתארך. טרנספורמציה דיגיטלית. אילוסטרציה. צילום: BigStock
מהי הטרנספורמציה הדיגיטלית?
ספרו החדש של דיוויד רוג'רס, מביה"ס למנהל עסקים באוניברסיטת קולומביה, פרסם לאחרונה את הספר "The Digital Transformation Roadmap: Rebuild your organization for continuous change" (בתרגום חופשי לעברית – מפת הדרכים לטרנספורמציה דיגיטלית: בנה מחדש את הארגון שלך לשינוי מתמשך). סקרתי את עיקרי ספרו במאמר שלי (חלק א' וחלק ב').
הגדרתו לטרנספורמציה דיגיטלית (DX): טרנספורמציה שמטרתה להבטיח את הצלחת הארגון בסביבה עסקית עתירת שינויים דיגיטליים. הגדרה פשוטה לתהליך שינוי מורכב ומאתגר. הנוסחה שלו:
DX = Digital Strategy + Organizational Change
הנוסחה מצביעה את האתגר הכפול – אתגר ארגוני לצד אתגר דיגיטלי וטכנולוגי. הסביבה העסקית העתידית תהיה שונה מהנוכחית, ולכן כל ארגון, קטן כגדול, חייב להתכונן לקראתה.
ארגונים רבים נוטים להתמקד באתגר הטכנולוגי ולהתעלם מאתגר השינוי הארגוני והתרבותי. הם מאמינים שמספיק לבצע מספר שיפורים דיגיטליים במודל העסקי הקיים, וקוראים להם טרנספורמציה דיגיטלית, אבל בפועל הם משדרגים את המצב הקיים ולא באמת מכינים את הארגון לסביבה העתידית.
עשר השאלות
לאחרונה פרסם רוג'רס פוסט מעניין שכותרתו Are You REALLY Doing Digital Transformation? (האם אתם באמת עושים טרנספורמציה דיגיטלית?) ובו 10 שאלות שמאפשרות לארגון לבחון האם הוא באמת עושה טרנספורמציה דיגיטלית, או רק שדרוג דיגיטלי של המודל העסקי הקיים.
להלן השאלות שמומלץ לשאול ולענות עליהן: IT vs. Business – מי מוביל את התהליך, ה-IT או הצד העסקי בשיתוף ה-IT? טרנספורמציה אמיתית צריכה להיות מובלת על ידי הצד העסקי בשיתוף עמוק עם ה-IT. Technology vs. Strategy – האם הפרויקטים ממוקדים בטכנולוגיות דיגיטליות או ממוקדים בפתרון בעיות לקוח ואתגרים ארגוניים, כמו שטרנספורמציה אמיתית דורשת? האם הארגון רואה בדאטה בסיס לאסטרטגיה החדשה? Maturity vs. Business Metrics – האם ממדי ההצלחה ממוקדים בשיפור הקיים או בערך ובתפוקות שהמיזמים הדיגיטליים יביאו ללקוח ולארגון? Digitalization vs. New Growth – האם ההשקעות במיזמים הדיגיטליים נועדו לשפר את היעילות העסקית ולחסכון בהוצאות, או שחלקן ממוקדות בצמיחה ועסקים עתידיים? Big Projects vs. Small Bets – האם הארגון מבצע פרויקטים גדולים, כמו פעם, או פועל באמצעות צוותים קטנים ורב-תחומיים הבוחנים רעיונות חדשים, מבצעים ניסויים ועובדים עם לקוחות כדי להבין מה נכון לעשות, ורק אחר כך מחליטים איזה מיזם ייכנס לייצור מלא? Planning vs. Iteration – האם הארגון משקיע מאמץ רב בתכנון המיזמים, או מבין שהסביבה החדשה מחייבת מהלכים מהירים, קטנים ואיטרטיביים? Technical Skills vs. Talents – האם הארגון ממוקד בגיוס אנשים טכנולוגיים, או ממוקד באיתור ושימור בעלי כישורים מגוונים, לצד רצון ויכולת להוביל שינויים? Top Down vs. Bottom Up – האם המיזמים והרעיונות באים רק מההנהלה או שחלקם באים מהשטח וממנהלים בדרגי הביניים? Project vs. Journey – האם הארגון מתייחס לטרנספורמציה כאל פרויקט עם מועד סיום ידוע, או מבין שזהו מסע ארוך ובלתי נגמר? Do You Know What to Expect – האם הארגון רואה ב-IT ובארכיטקטורה הנוכחית את האתגר העיקרי או מבין שהאתגרים העיקריים הם בתרבות הארגונית ובתפישות של האנשים? עשר השאלות הללו מאפשרות לארגון לבחון האם הוא מבצע טרנספורמציה דיגיטלית ומקדם את המוכנות העתידית, או שהוא מבצע שדרוגים ושיפורים במודל העסקי הקיים. במילים אחרות, האם הוא באמת מבצע טרנספורמציה דיגיטלית ומכין את הארגון לסביבה העסקית העתידית, או שהוא ממשיך בחשיבה של עסקים כרגיל תוך שדרוגים ושיפורים טקטיים. מסלול העסקים כרגיל טומן בחובו סיכונים עתידיים משמעותיים, ומומלץ לשקול ברצינות לבצע טרנספורמציה דיגיטלית.
הכותב הוא יועץ בכיר לטרנספורמציה דיגיטלית ודירקטור BDO Digital