"מתקפות הסייבר אחרונות של האקרים איראנים על תשתיות ומתקני המים בארה"ב, כמו גם שפע של מתקפות כופרה על ארגוני בריאות – הן צלצול השכמה וקריאה לפעולה לכלל גופי אבטחת המידע והגנת הסייבר – להדק את האבטחה", כך אמרה אן נויברגר, סגנית היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב לסייבר וטכנולוגיות מתפתחות. בראיון שהתפרסם בסוף השבוע אמרה נויברגר כי "המתקפות האחרונות על כמה ארגונים אמריקנים על ידי קבוצת ההאקרים האיראנית סייבר אוונג'רס (Cyber Av3ngers), לא היו מתוחכמות, והיו בעלות השפעה מינימלית על פעילות הארגונים שהותקפו. אבל המתקפות הן בבחינת תמרור אזהרה חדש, שניצב למול חברות אמריקניות ומפעילי תשתיות קריטיות: הם עומדים ומתמודדים למול מתקפות סייבר מתמשכות ובעלות יכולות, המבוצעות על ידי האקרים שלוחי מדינות עוינות וכן פושעי סייבר. אלה וגם אלה לא נעלמו". "(שימוש ב – י"ה) כמה פרקטיקות די בסיסיות היה עושה שם הבדל גדול", אמרה נויברגר. "אנחנו צריכים לנעול את הדלתות הדיגיטליות שלנו. ישנם גופי איום פליליים משמעותיים בסייבר, כמו גם כאלה הפועלים בחסות ובגיבוי מדינות. שני סוגי האיומים עולים לכלכלה שלנו הרבה כסף – אבל במיוחד איומים פליליים". בארצות הברית חוו מתקפות סייבר איראניות עליהן. תשתיות מים. צילום: עיבוד ממוחשב כאילוסטרציה. מקור: שאטרסטוק חשש מתקיפה בקרים תעשייתיים – כולל במגזר המים נויברגר התייחסה בדבריה למתקפת הסייבר שבוצעה על תשתית בחברת מים שבמחוז ביבר שבפנסילבניה. את המתקפה ערכה קבוצת האקרים איראנית, ודפוס הפעולה של המתקפה דומה לזה שחוותה ישראל מידי ההאקרים חברי הקבוצה בעבר. האקרים הקשורים למשמרות המהפכה של הרפובליקה האסלאמית של איראן – הצליחו לפרוץ ל-בקר בתחנת מים מרוחקת. מומחי אבטחה ציינו כי חברי הקבוצה נוטים להתפאר בהצלחות של מבצעי פריצה – באופן מוגזם, או שקרי. בעקבות המתקפה הנפיקו במשותף מערך הסייבר הלאומי של ישראל וגופי הגנת הסייבר האמריקנים, בהם CISA, FBI, NSA וכן הסוכנות האמריקנית להגנת הסביבה – מסמך המתריע מפני פעילות סייבר של קבוצות תקיפה איראניות כנגד בקרים תעשייתיים, ביניהם במגזר המים בארה"ב. "יודגש כי עד כה לא נצפתה באחרונה מתקפה שהצליחה לשבש בקרי מים בישראל", נמסר בהודעה. ההאקרים, שכאמור מכנים את עצמם סייבר אוונג'רס, הצליחו להשיג שליטה על מכשיר אחד לפחות ברשות המים העירונית של אליקיפה שבפנסילבניה. ההאקרים פרצו לתחנת מים מרוחקת, המווסתת את הלחץ עבור שתי עיירות בנות אוכלוסייה של מעט יותר מ-7,000 איש. למרות שהתקרית לא הסבה נזק, מומחי אבטחה ציינו כי "העובדה שהאקרים הקשורים לאיראן הצליחו לכפות על חברת מים בארה"ב לפעול ידנית בעקבות פריצה – מדגישה את הצורך באבטחת תשתיות קריטיות. מדובר בשורה מתמשכת של חדירות רשת טריוויאליות לארגוני תשתית קריטית – המזניחים את היישום של אמצעי אבטחה בסיסיים". ביולי, הקבוצה טענה כי תקפה את בתי הזיקוק בישראל. בספטמבר טענה הקבוצה להתקפות על תשתית רכבת ישראל. לפני כמה שבועות הקבוצה התפארה שפרצה למתקן חשמל של דוראד. שלוש ההכרזות התגלו כלא נכונות. באפריל השנה מתקפת סייבר השביתה בקרי מים של לפחות עשרה חקלאים בעמק החולה, בעמק הירדן ובאזורים נוספים בישראל, והובילה להפסקת ההשקייה בשטחים אלה. על בקרי המים הופיעה ההודעה "You Have been hacked, Down with Israel". בקרי המים מנטרים את מצב השטח ואת מזג האוויר ומחליטים באיזו כמות יש להשקות ומתי.  יוניטרוניקס, שמייצרת את בקרי המים שנפרצו, מסרה אז כי "בקרי החברה המשולבים במערכות שהותקפו באירוע מאפשרים יכולת התאוששות מהירה, ופעלנו במהירות כדי להבטיח את סיומו המהיר של האירוע. כל בקרי החברה כוללים שכבות הגנת סייבר מובנות". נויברגר סירבה להתייחס לשאלה האם מתקפת הסייבר האחרונה עלולה לבשר על פריצות נוספות של טהראן לתשתיות ולחברות בארה"ב. "למרות הכל – האירוע מדגיש את הצורך להגביר את מאמצי אבטחת הסייבר", סיכמה.

כשדל השיקה את הנייד ההפיך החדש שלה, Latitude 9440, לפני כמה חודשים – מחשב שמצויד במסך מגע בגודל 14 אינץ', גולת הכותרת של ההכרזה הייתה שמדובר במחשב הקטן ביותר מסוגו. כנראה שבהגדרה הזו החברה לקחה בחשבון, בין השאר, שמדובר במחשב שמציע פאנל IPS ברזולוציה של 2560×1600 פיקסלים, ואולי גם שהוא תומך בטכנולוגיית Ips Black, שמאפשרת למסך להציג צבעים שחורים עמוקים במיוחד, עם ניגודיות גבוהה ומוצלחת מאוד, על אף שמדובר במסך LCD. האורך של המחשב עומד על כ-311 מ"מ, רוחבו – על כ-215 מ"מ, והגובה המרבי שלו מאחור הוא 16.28 מ"מ. זה מסוג הדברים שקשה מאוד להתווכח עמם ופרקטיקה די נהוגה בידי יצרניות המחשבים שמחפשות להראות ייחודיות. מה שמעניין במיוחד: המשקל וגודל הסוללה אותי עניין יותר לדעת מהו המשקל של המחשב. התשובה: 1.54 ק"ג, ויש לציין שהוא מרגיש קצת יותר כבד מזה. יש לא מעט ניידים בשוק שיותר קלים ממנו, אבל זו נגזרת של החומרים שהוא בנוי מהם. עוד דבר שעניין אותי הוא מה גודל הסוללה ששולבה במחשב, ומה אפשר להוציא ממנה. אני בטוח שעבור רוב המשתמשים זה קצת יותר חשוב מאשר האם המסך גדול או קטן יותר בכמה מ"מ. ובכן, ה-Latitude 9440 מגיע עם סוללת ליתיום יון בהספק עבודה של 60WHr, ולפי החברה היא תומכת בטעינה מהירה ובעלת מחזור חיים ארוך במיוחד – מה שלפחות על הנייר מבטיח הספק טעינה מרבי למשך תקופה ארוכה יותר של שימושיות. בנוסף, הסוללה התמודדה יפה מאוד עם מבחן המשרד המודרני – אחד ממבחני הזמן של PCMark 10, שאני מקפיד להריץ במחשבים שמיועדים לשימוש עסקי. ה-Latitude 9440 סיים את המבחן אחרי לא פחות מ-14 שעות ו-12 דקות. כמה דברים שצריך לדעת על המסך יש עוד כמה דברים שאתם צריכים לדעת על המסך: כך, למשל, שהוא מציע תמונה שבהחלט מושכת את העין בכל מבט, וגם מגיבה היטב ומדויק לכל נגיעה – בין אם באצבעות האצבע ובין אם באמצעות עט אלקטרוני. כמו כן, הוא מגיע עם זכוכית הגנה מסוג Gorilla Glass 6, מציע תמיכה של 10% במרחב הצבעים sRGB, מציג בהירות סבירה של 500 ניט, מצויד בחומר שמונע השתקפויות ומכיל טכנולוגיה פנימית להפחתת אור כחול. מסביב למסך יש מסגרת ממש דקיקה, בעיקר מהצדדים אבל אפילו מלמטה, וגם בחלק העליון שלה, היכן שממוקמת מצלמת הרשת – שמציעה אבחנת FHD ותומכת ב-IR, כדי לזהות את פני המשתמש טוב יותר, כולל בתנאי תאורה לא מושלמים. כנראה שהמזעור המשמעותי הזה של המסגרת מסביב למסך הוא אחד הדברים שהוביל את דל להכריז על כך שהוא המסך הקטן ביותר מסוגו. כך או כך, אפשר לומר בהחלט שאחוז המסך מתוך כלל השטח שלו הוא גבוה מאוד. בתצורה שהוא הגיע אליי לבדיקה, ה-Latitude 9440 עולה 8,669 שקלים. זה לא מחיר זול, אבל בהחלט מקבלים תמורה טובה בעבורו, עם עיצוב מוקפד ואיכותי, שגם בולט קצת מול הסביבה, קשיחות ויכולת עבודה נוחה מאוד אני אוהב גם את העיצוב של המחשב. המקלדת נמתחת כמעט מצד לצד כשהמקשים מרובעים לחלוטין וצמודים זה לזה, במראה שונה וקצת יוצא דופן, גם אם לא ייחודי. למרות הצמידות של המקשים האחד לשני, הם מספיק גדולים כדי למנוע לחיצה מוטעית על מקש. הבעיה היא שיש הרגשה קצת נוקשה בעת הירידה שלהם, שאינה עמוקה מספיק, לטעמי, ויכול להיות שזה יהווה בעיה לאלה שמרבים להקליד. כפתור ההפעלה הוא חלק מהמקלדת, והוא כולל גם חיישן טביעות אצבע, שעבד היטב בבדיקות שעשיתי לו. בצדדים יש מעט מאוד להציע, יחסית: בצד אחד יש חיבור USB-C תומך Thunderbolt 4 עבור הטענה ותמיכה ב-DisplayPort שלידו שקע מדיה, ובצד השני יש עוד שני חיבורי USB-C זהים. משטח העכבר ענק ומגיב היטב. לפי החברה, מדובר במשטח מסוג Haptic Collaboration, שניתן להתאמה על ידי המשתמש. הוא כולל כפתורי מגע למעבר ושליטה בפגישות ועידה באמצעות זום, כולל שליטה במיקרופון, מצלמה, שיתוף מסך וכניסה לצ'ט. הסמלים מופעלים במהלך פגישת זום ונעלמים לאחר מכן. כמו כן, ניתן להחליק עליהם ולהפוך אותם לבלתי נראים. המעבדים והזיכרונות אפשר לרכוש את ה-Latitude 9440 עם מעבד עד Core i7 של אינטל, ובתצורות זיכרון RAM וזיכרון אחסון שונות. המחשב שקיבלתי לבדיקה הוא עם מעבד Core i5-1345U, עם 16 גיגה-בייט זיכרון RAM מסוג DDR5-5200 וכן עם אחסון SSD בנפח של 256 גיגה-בייט. זה בהחלט אמור להספיק עבור רוב השימושים. בתצורה שהוא הגיע אליי לבדיקה, המחשב עולה 8,669 שקלים. זה לא מחיר זול, אבל בהחלט מקבלים תמורה טובה בעבורו, עם עיצוב מוקפד ואיכותי, שגם בולט קצת מול הסביבה, קשיחות ויכולת עבודה נוחה מאוד.

אפל אישרה אתמול כי נקטה צעדים כדי להשבית את פעולתה של אפליקציית Beeper Mini, שאפשרה למשתמשי אנדרואיד לשלוח ולקבל הודעות ב-iMessage. בהודעתה, הדגישה אפל את מחויבותה לפרטיות ואבטחת המשתמשים, והסבירה שהמהלך הכרחי בגלל הסיכונים הפוטנציאליים שהטכניקות של Beeper Mini טומנות בחובן, כולל חשיפת מטא נתונים ורגישות להתקפות ספאם ופישינג. לשון ההודעה: "באפל, אנו בונים את המוצרים והשירותים שלנו עם טכנולוגיות פרטיות ואבטחה מובילות בתעשייה, שנועדו לתת למשתמשים שליטה על הנתונים שלהם ולשמור על בטיחות המידע האישי. נקטנו צעדים כדי להגן על המשתמשים שלנו על ידי חסימת טכניקות המנצלות אישורים מזויפים כדי לקבל גישה ל-iMessage. טכניקות אלו היוו סיכונים משמעותיים לאבטחת המשתמשים ולפרטיותם, כולל הפוטנציאל לחשיפת מטא נתונים ואפשרות הודעות לא רצויות, ספאם והתקפות דיוג. אנו נמשיך לבצע עדכונים בעתיד כדי להגן על המשתמשים שלנו". Beeper Mini פעלה על ידי יירוט פרוטוקול iMessage תוך שימוש בשירות הודעות הדחיפה של אפל ו"שכנוע" השרתים של אפל שמדובר במכשיר אפל מקורי. שיטה זו, לטענת אפל, כללה שימוש ב"אישורים מזויפים", שהיוו סיכוני אבטחה ופרטיות משמעותיים למשתמשים. ביפר טוענת, שהתהליך שלה פעל ללא פשרות בנושאי הצפנה או פרטיות, ולפי התיעוד שלה – אף אחד לא יכול לקרוא את תוכן ההודעות שנשלחו מלבד השולח והנמען שלהן, ואולם אפל לא הצליחה לאמת זאת ולדבריה הוא מהווה סיכונים למשתמשים. מנכ"ל ביפר, אריק מיגיקובסקי, הביע את נכונותו לשתף פעולה עם אפל לצורך סקירת אבטחה של הקוד של האפליקציה, והדגיש את החשיבות של ערוצי תקשורת מאובטחים בין משתמשי iPhone ואנדרואיד, ותהה על ההחלטה של אפל לאור חוסר ההתאמה של הודעות SMS לא מוצפנות להעברת הודעות חוצות פלטפורמות.

החדשות "נופלות" עלינו מכל כיוון – מה שיוצר לא מעט סטרס, במיוחד בתקופות מלחיצות כמו המלחמה הנוכחית. אפליקציות, רשתות חברתיות, פושים… – הן מגיעות אלינו כמעט מכל מקום, לפעמים כברירת מחדל. שלא לדבר על ערוצי הטלוויזיה, שנדמה ששכחו מה זה לשדר תוכניות שלא עוסקות בחדשות ואקטואליה. בקרוב, לפחות במקום אחד תוכלו להיפטר מהן: Windows 11. האפשרות להשבית את פיד החדשות והמאמרים (News and articles) נכללת בגרסת הבדיקות האחרונה של מערכת ההפעלה המיקרוסופטית, מה שאומר שבקרוב היא תיכנס לפעולה בגרסה ה-"רטובה" שלה. כעת, הפיד הזה מופיע בחלק של הווידג'טים ב-Windows 11, ובקרוב תוכלו להעלים אותו משם. ספירת התווים ב-NotePad. צילום: מיקרוסופט פיצ'ר מעניין נוסף שמיקרוסופט עתידה להוסיף ל-Windows 11, שלא מעטים חיכו לו לא מעט זמן, הוא ספירת תווים ב-NotePad. עד כה, הפיצ'ר הדי בסיסי הזה, שקיים כבר מזמן ב-Word ובתוכנות אחרות, לא היה בכתבן של הענקית מרדמונד. הוא נוסף, בגרסת הבדיקות, בצד התחתון-השמאלי של המסך, ומאפשר דרך נוחה לבדוק האם הטקסט שאנחנו כותבים קצר וקולע או ארוך ומייגע. כברירת מחדל, האפשרות הזו מציגה את מספר התווים בכל המסמך, אולם ניתן לסמן חלק מסוים ולראות את מספר התווים שהוא כולל. השיפור הזה מתווסף לשורת שיפורים שמיקרוסופט הוסיפה בשנה האחרונה ל-NotePad, בהם האפשרות לשמירה אוטומטית בפרקי זמן קבועים. לא ברור מתי השינויים החדשים ייושמו בגרסאות הרגילות של Windows 11, אולם ישנן הערכות שזה יקרה ממש בקרוב – בראשית 2024.

חברת אלמה מקבוצת סיסרם מדיקל – מומחית עולמית בפתרונות רפואיים ואסתטיים מבוססי-אנרגיה, המעסיקה כ-380 עובדים בקיסריה – ערכה את טקס המצטיינים השנתי שלה באחרונה. בטקס נבחרו 12 עובדות ועובדים מצטיינים לשנת 2023. במהלך האירוע התקיימה גם הדלקת נרות במעמד מנכ"ל אלמה, ליאור דיין, וחולק לעובדים מארז עם מתנות לציון חג החנוכה. המתנות נרכשו כתרומה לתמיכה בחקלאי העוטף ובמארז נכללו גם נרות לזכרו של אופיר ליבשטיין, ראש מועצת שער הנגב שנרצח בטבח ב-7.10. ליאור דיין, מנכ"ל אלמה וסיסרם מדיקל, אמר כי "ברוח חג האורים, אני רוצה להודות לעובדים המצטיינים שלנו לשנת 2023. מעבר למחויבות המקצועית שלכם, אתם מביאים אתכם ערכים של שיתוף פעולה ואמון ומסייעים לבנות סביבה עסקית מוצלחת ופורייה. ערכים אלו הם הבסיס להצלחתנו כחברה וכקהילה. אני רוצה לאחל לכולנו חג חנוכה חמים ושקט ובקרבת יקירנו, שנמשיך להאיר זה את זה בתקופות קשות ושנזכה לראות במהרה ימים של שלום וביטחון". דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונות המתנות שחולקו לעובדי אלמה לכבוד החנוכה. צילום: יח"צ  

חברת ההזנק זוטה קור (ZutaCore) תגדיל ביותר מ-30% את מצבת כוח האדם שלה ותגייס בשבועות הקרובים 15 עובדים חדשים למשרדיה, הנמצאים באזור התעשייה של שדרות. זוטה קור הוקמה ב-2016 על ידי ארז פרייבך, יו"ר ומנכ"ל החברה, ונחשון אידלסון, סמנכ"ל הטכנולוגיות. היא פיתחה טכנולוגיה בשם HyperCool, אשר מורידה עד 90% מהיקף צריכת החשמל של שרתים ודאטה סנטרים. לעומת הפתרונות הקיימים, הטכנולוגיה של החברה מבוססת על נוזל מיוחד, שאינו מוליך חשמל (דיאלקטרי) שהוא בטוח לשימוש – בלא הסיכון הכרוך בקירור במים שעלול לגרום לקצר חשמלי למערכות. טכנולוגיה זו מאפשרת לארגונים לנצל טוב יותר את שטח חוות השרתים על מנת לספק כוח עיבוד גדול. הצורך נמצא במגמת עלייה חדה לנוכח הביקושים הגדלים למעבדים עוצמתיים יותר עבור דאטה סנטרים גדולים ויישומים מבוססי AI. לצד פעילות החברה באזור התעשייה של שדרות, יש לה מטה שיווק בסן חוזה, קליפורניה, וגם סניפים גלובליים באירופה ובטאיוואן. החברה מונה 50 עובדים, מהם 40 בישראל. הפתרון של זוטה קור מאפשר לצמצם באופן משמעותי את פליטת גזי הפחמן של חוות שרתים וכך לעמוד בסטנדרטים מחמירים של תקני תעשייה ירוקה. התקנת המערכת היא פשוטה, אינה דורשת לבצע תאימות מיוחדת ומתאפיינת בתחזוקה מינימלית. המערכת מספקת יעילות אנרגטית באמצעות שילוב של יכולת שימוש חוזר בחום הנפלט. באחרונה הודיע תאגיד הענק היפני מיצובישי, כי ישקיע בחברה שמונה מיליון דולרים, ואולי יגדיל את היקף ההשקעה בעתיד. במקביל, מיצובישי תשלב את פתרונות קירור השרתים וחדרי המחשוב כ-White Label תחת קו המוצרים הגלובלי שלה. כך חברת ההזנק משדרות תרחיב את היקף הפעילות של זוטה קור בשוק השרתים ומרכזי המחשוב העולמי ותביא להגדלת הכנסותיה במיליוני דולרים בשנה. בלא קשר, לפני כמה שבועות זוטה קור חתמה על הסכם עם אסוס (ASUS) הטייאוונית, לשילוב של פתרונותיה בשרתי אסוס. פרייבך אמר, כי "אנו נמצאים במהלך תנופה משמעותי, המדגיש את הביקוש לפתרונות שלנו. עד סוף שנת 2024 נכפיל את מספר העובדים במטרה לממש את התוכנית שלנו: להרחיב את הפריסה הגלובלית שלנו ולהגדיל את הפעילות השיווקית מול לקוחות הקצה בארץ ובעולם". עוד הוסיף,  כי "במיוחד ברקע המציאות הקשה בדרום, וכחברה הפועלת בעיר שדרות ואשר רוב עובדיה הם תושבי יישובי העוטף, אנו יכולים להביט קדימה בתקווה ואופטימיות ולהגדיל את מקורות התעסוקה באזור".

וייטנאם היא יצואנית גדולה של טכנולוגיות: לפי אתר סטטיסטה, המדינה ייצאה ב-2022 טלפונים ניידים ורכיבים להם בסכום כולל של יותר מ-57.9 מיליארד דולר. בנוסף, יצוא המכשירים האלקטרוניים, המחשבים והרכיבים להם מהמדינה הדרום אסייתית עמד אשתקד על 55 מיליארד דולר. לכן, לא פלא שחברות טכנולוגיה מקיימות פעילות ענפה במדינה. ענקית טק שלוטשת בימים אלה עיניים לווייטנאם היא אנבידיה. לפי ממשלת וייטנאם, אנבידיה שוקלת לבנות בסיס פעילות נרחב במדינה. הממשלה בהאנוי ציינה שהדבר עלה משיחות שנערכו עם מנכ"ל החברה, ג'נסן הואנג, שקיים באחרונה ביקור ראשון בווייטנאם ונפגש עם ראש הממשלה, פאם מין צ'ין. מנכ"ל אנבידיה נפגש בביקורו עם חברי ופקידי ממשלה נוספים, ועם ראשי חברות טכנולוגיה במדינה, על מנת לבחון השקעות נוספות של חברת הענק בה. אנבידיה, ככל הידוע, כבר השקיעה כ-250 מיליון דולר בחברות טכנולוגיות מקומיות בתחומים שונים, כמו מחשוב ענן ותעשיות רפואיות. "מטרת המרכז בווייטנאם תהיה למשוך כישרונות מרחבי העולם כדי לתרום לפיתוח האקו-סיסטם של תחום המוליכים למחצה ואת הדיגיטליזציה שלה", נכתב בהצהרה הממשלתית, כציטוט של הואנג. יש בווייטנאם לא מעט מפעלי הרכבה וייצור של חברות גלובליות, כולל מפעל של אינטל, והיא רוצה להתרחב לתכנון ולייצור שבבים במדינה, בעיקר כניצול מצב של המתיחות בין ארצות הברית לסין. אין ספק שהממשלה הוויטנאמית וחברות הטכנולוגיה המקומיות ישמחו מאוד אם ארצות הברית וענקיות הטק שלה יעבירו פעילויות מסין למדינה שלהם.

רשימת הציפיות של ההנהלה מהמנמ"רים הייתה גם השנה ברף הגבוה, וסביר מאוד להניח שהוא ייעשה גבוה יותר בשנה הבאה עלינו לטובה. כל מי שמצוי בתחום יכול לראות את זה, ומחקר שפורסם באתר המקצועי CIO נותן לכך גושפנקא. על פי האנליסטים והמנמ"רים שרואיינו למחקר, ההנהלות מתמקדות בימים אלה, בלחצים שלהן על מנהלי מערכות המידע, בדרישה לפתרונות טכנולוגיים שיענו על הצורך של הארגון בהמשכיות תפקודית, ובהתייעלות. זה בלט השנה, וקרוב לוודאי שיבלוט גם בשנה הבאה. על מה המנמ"רים שמו דגש השנה? הנושא הראשון שהיה על סדר יומם של המנמ"רים ב-2023 היה חידוד והעמקת הפעילות בתחום אבטחת הסייבר. סקר שנערך במהלך השנה על ידי IDC העלה ש-56% מהמנמ"רים הגדירו את הסייבר ככאב הראש הכי חזק שלהם. בסקר אחר, של לנובו, 66% ממנהלי מערכות המידע ציינו שהם השקיעו השנה יותר בתוכנות להגנה מפני סייבר בכלל ומתקפות כופרה בפרט, כדי לאבטח את הדאטה שלהם ולשמור על הפרטיות. נושא אחר שהעסיק את המנמ"רים הוא הפריצה הגדולה של הבינה המלאכותית היוצרת, ובעיקר של OpenAI, שהביאה לעולמנו את ChatGPT. המנמ"רים, ולא רק הם, שואלים את עצמם כיצד ממנפים את הפיתוחים החדשים האלה. נראה שהתשובה המלאה לתחום הרחב הזה, שהולך ומתפתח, לא תינתן גם ב-2024. האם תקציבי ה-IT יגדלו בשנה הבאה? התשובה: לא, אם שואלים רוב מכריע של המנמ"רים. אמנם, ההאטה הכלכלית בעולם לא השפיעה על תקציבי ה-IT, ובחלק מהארגונים הם אף גדלו, אלא שרבים ממנהלי מערכות המידע חוששים שיש כאן השפעה שלילית לטווח רחוק, ושהם ירגישו את זה בשנה הקרובה. מסקר שערכה באחרונה אחת מחברות המחקר בתחום הפיננסים עלה כי 83% סבורים שהתקציב שלהם לא יגדל ב-2024. עם זאת, רבים ציינו כי ההנהלות יגדילו את התקציבים לטרנספורמציה דיגיטלית, משום שזו מאפשרת התייעלות ארגונית. במקביל, המומחים צופים שההנהלות יקשיחו בשנה הקרובה את הדרישה שלהם מארגוני ה-IT להוכיח את כדאיות ההשקעות שבוצעו עד כה בכל מה שקשור למערכות מידע. הן ירצו לראות, ביתר שאת, שיפור ביצועים והשפעה לטובה על שורת הרווח בארגון. האתגר הזה, שקרוי בפי המנמ"רים מינוף נתונים, דורג על ידם במקום גבוה בסקרי הציפיות לשנה הבאה. דילמת המודרניזציה אחד האתגרים שהמנמ"רים צריכים להתמודד איתם בימים אלה הוא התאמת מערכות הליבה, בפרט אם הן ותיקות בארגון, לקצב השינויים הטכנולוגיים – מה שקרוי בשפה המקצועית מודרניזציה. המערכות החדשות, שנולדות חדשות לבקרים, דורשות תהליכי התאמה לא פשוטים, וההתלבטות של ארגוני ה-IT היא מה יותר כדאי – לבצע את ההתאמות האלה או לשמור על הקיים. אגב, חשוב להסביר שמודרניזציה היא לא פתרון מלא להכול, ולכן מנמ"רים מתרחקים מזה כמו מאש. זאת, כי בשלב מסוים, המודרניזציה נעשית לא כלכלית ואף לא הגיונית, ועדיף להחליף לחלוטין את המערכות הישנות. כשמגיעים לצורך בהחלפת המערכות הישנות, המנמ"רים צריכים לנהל מסע שכנועים של ההנהלה, כי התפיסה שלהן, לפחות במקרים רבים, היא: למה להחליף את מה שעובד? נושא נוסף שארגוני IT מתמודדים אתו הוא השקעה בלתי פוסקת בעמידה בדרישות רגולטוריות, שמחייבות ניהול נתונים. לא פעם מדובר בהשקעות לא מתוכננות. אתגר נוסף הוא הפופולריות הגדלה של פלטפורמת ה-Low Code, שמאפשרת למשתמשים ליצור מסלול עוקף מנמ"ר בכל מה שקשור למדיניות הפיתוח. רק בשנה הבאה יתברר עד תום כיצד המלחמה משפיעה על ארגוני ה-IT, על התקציבים שלהם ועל סדר היום של המנמ"רים. כולנו תקווה שההשפעה השלילית תהיה כמה שיותר קטנה, ושעד מהרה נחזור לגדול ולצמוח ומה בישראל? הנושאים והאתגרים העיקריים שהוזכרו פה מעסיקים גם את המנמ"רים בישראל. אלא שאצלנו, 2023 נחלקת לשני חלקים: מה שהיה עד ה-7 באוקטובר ומה שהיה, ויהיה, אחרי התאריך הארור הזה. המלחמה אילצה את המנמ"רים בארגונים בישראל לשנות את סדרי העדיפויות ואת דרכי הניהול, והעצימה עד מאוד אתגר שהוא הרבה פחות משמעותי בשגרה שלהם, ובארגונים בחו"ל: ההון האנושי. זאת, עקב הגיוס הנרחב של עובדים ומנהלים למילואים בצו 8. מהצד השני, ארגונים לא עצרו תוכניות ופרויקטים. רק בשנה הבאה יתברר עד תום כיצד המלחמה משפיעה על ארגוני ה-IT, על התקציבים שלהם ועל סדר היום של המנמ"רים. כולנו תקווה שההשפעה השלילית תהיה כמה שיותר קטנה, ושעד מהרה נחזור לגדול ולצמוח.