הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
24/12/23 12:29
8.43% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
האקר בן 18, בכיר בקבוצת פושעי הסייבר $Lapsus הידועה לשמצה – שפגעה באופן חמור בחברות כדוגמת אוקטה, אנבידיה, אובר ויצרנית המשחקים רוקסטאר גיימס (Rockstar Games) – ספג באחרונה "ענישה" מאוד חריגה בבריטניה. הוא נשלח לאשפוז בית חולים שמור, וזאת לתקופה לא מוגבלת.
אריון קורטאז' מהעיר אוקספורד, המאובחן עם אוטיזם, היה חבר מפתח בכנופיית $Lapsus הבינלאומית, שמעללי הסייבר שלה בשנים האחרונות עלו לחברות שנפגעו ממנה לפחות 10 מיליון דולר.
קורטאז' נמצא אשם בכל 12 האישומים נגדו, כולל הונאה וסחיטה. בנוסף, לאחרונה הוא הצהיר שהוא ישוב ויפרוץ לרוקסטאר אם ישוחרר.
השופט הסביר את ההחלטה, ותלה אותה בכך שכישוריו ורצונו של קורטאז' לבצע פשעי סייבר חמורים, פירושם שהוא היה ונשאר על תקן אדם בסיכון גבוה לציבור, ולפיכך הוא יבלה בבית חולים מאובטח לכל שארית חייו, או עד שהרופאים במתקן יאבחנו אותו כאדם שלא מהווה עוד סכנה לציבור.
לפי הסברים מדיה העולמית, החלטת השופט אין משמעותה שקורטאז' קיבל מאסר עולם בבית חולים. Arion Kurtaj has been sentenced to life in a hospital prison after leaking 90 clips of ‘GTA VI’ pic.twitter.com/nt6ITqVjGi
— Pubity (@pubity) December 21, 2023 למה דווקא אשפוז לכל החיים?
ה-BBC הבהיר בדיווחו על המקרה כי בית המשפט עודכן כי ההאקר הצעיר היה אלים בעת ששהה במעצר והמתין להכרעה בעניינו, ושהיו אודות התנהגותו בתקופה זו "עשרות דיווחים על פציעה או נזק לרכוש".
עוד הובהר ב-BBC כי "הרופאים ראו שקורטאז' אינו כשיר לעמוד לדין בשל האוטיזם החמור שלו, ולכן חבר המושבעים התבקש לקבוע אם הוא ביצע את המעשים, לכאורה, או לא – ולא אם עשה אותם מתוך כוונה פלילית".
בהערכה שבוצעה לבריאות הנפש שלו, ושימשה במסגרת הדיון בגזר דינו, נטען כי קורטאז' "המשיך להביע את הכוונה לחזור לפשעי סייבר בהקדם האפשרי", וכן ש-"יש לו מוטיבציה גבוהה" לנהוג כך.
בהסברים נוספים שפורסמו בתקשורת הבריטית נטען שכאשר נאשמים "עם פגיעה נפשית קשה" אינם יכולים לעמוד לדין, הם נשלחים למסגרת בריאותית, משמע לבית חולים – ולא רק משום שהם זקוקים לטיפול פיזי. הסיבה לכך היא שלאסירים כאלה יש לרוב בעיות והפרעות התנהגות והם דורשים השגחה אינטנסיבית.
האם קורטאז' יבלה את שארית חייו בבית חולים? זה אפשרי, אבל על פי הסברה בדיווחים אודותיו – מצב כזה אינו סביר במיוחד. במהלך האשפוז אמור קורטאז' לזכות בטיפול פיזי ובשיקום, שילמדו אותו איך לנהל את הסימפטומים והדחפים שלו. אם יצליחו המטפלים בכך באופן מוכח, קורטאז' ישתחרר.
עם זאת כדאי לשים לב כי בהסברים אלו לא הובהר איפה נמצא קורטאז' על הרצף האוטיסטי ומדוע בכלל מייחסים לאוטיזם שלו כהפרעה נפשית.
ספג פגיעה אנושה מ-קבוצת Lapsus$. הכותר המצליח GTA של רוקסטאר גיימס. צילום: שאטרסטוק
ממסע פשיעת הסייבר ההרסני לאשפוז לכל החיים
קורטאז' נעצר במרץ 2022, ולכידתו סמנה למעשה את סוף מסע פשעי הסייבר שלו תחת קבוצת ההאקרים. הוא נתפס על ידי כוח מומחה למאבק בפשעי סייבר של משטרת לונדון, לאחר חקירה בת חודשים שעקבה אחר הפעילות של Lapsus$ ברחבי העולם. מאז, שהה קורטאז' במעצר והמתין להחלטה בדבר עתידו, תוך כדי הערכות שעבר למצב בריאותו הנפשית.
החברות שהיו קורבנות של Lapsus$ לא הגיבו פומביות על גזר דינו, עם זאת, בקהילת הגיימינג בפרט ובציבור בכלל נשמעו תגובות מעורבות, כשחלק מהמגיבים סבורים כי היה צריך לנהוג בסלחנות כלפי קורטאז' בשל האוטיזם שלו, בזמן שאחרים טענו שחומרת מעשיו והנזק שגרם לענף הגיימינג מצדיקים את החלטת בית המשפט.
אם לחזור לתפקידו המרכזי של קורטאז' בכנופיית $Lapsus, נזכיר כי למעשים של הקבוצה היו השלכות מוחשיות על חברות ועל רבים, במיוחד לאקט של הדלפת Grand Theft Auto VI.
GTA (ר"ת Grand Theft Auto) נחשב כאחד ממשחקי הווידיאו המצליחים ביותר בעת האחרונה. הצילומים שהודלפו מהגרסה הבאה של הכותר, ושכללו פיתוחים מוקדמים וקטעי משחק, הנחיתו מכה משמעותית על מפתחת המשחק, רוקסטאר גיימס.
לפי הדיווחים, הנזק גלש אל מעבר לספוילרים לכותר המצליח בגרסתו הבאה בלבד, אלא התרחב גם לנכסים של החברה ולקוד המקור שלה, שהודלפו וחשפו נקודות תורפה וכמובן – פגעו בפיתוח שכבר ביצעה רוקסטאר. הפגיעה הזו צפויה לעכב את יציאת המשחק ולעלות למפתחת שלו מיליוני דולרים בגין ההכנסות הפוטנציאליות שימחקו. למעשה, יש הטוענים כי לא מדובר על פעולת האקרים שגרמה רק לדליפת המשחק, אלא לשוד דיגיטלי משמעותי של ממש, שאיים על המשך הצלחת הכותר האהוב והשפיע על פרנסתם של מאות מפתחים. בנוסף, למעשיו של קורטאז', אף על פי שהם מונעים כנראה מהיותו על הרצף האוטיסטי, היו השלכות בעולם האמיתי, שהתרחבו הרבה מעבר לעולם הווירטואלי של GTA.
24/12/23 12:45
8.43% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
רשת המלונות ישרוטל החלה בשבוע שעבר בפרויקט, שבמסגרתו יוטמעו פתרונות פריוריטי (Priority) בבתי המלון, במערך ההזמנות ובגופי המטה, ויכללו חיבור למערכות הכספים והסליקה של הרשת. במסגרת הפרויקט יחוברו מערכות אלה לערוצי המכירה הדיגיטליים של הרשת. לפי הערכות בשוק מדובר בעסקה של מיליוני שקלים.
רשת ישרוטל היא חברה ציבורית, המפעילה כיום בישראל כ-23 מלונות, שבעה מהם בקטגוריית היוקרה. בימים אלה, 10 בתי מלון נוספים של הרשת נמצאים בשלבי יזום והקמה שונים, בנוסף, באחרונה הודיעה ישרוטל על רכישת ארבעה בתי מלון באתונה תמורת סכום של כ-126 מיליון שקל. בתי מלון אלו יצטרפו לשני בתי מלון ברומא שרכשה בשנה שעברה, שעתידים להיפתח, לאחר שיפוץ, בתחילת 2025.
במסגרת הפרויקט תוטמע בכל 23 בתי המלון של ישרוטל בישראל, יחד עם אלו שנמצאים בהקמה, הטכנולוגיה של פריוריטי, שהינה פלטפורמה חכמה לניהול מלונאי מערכתי. מערכות אלו יתממשקו עם הטכנולוגיות והמערכות הקיימות של הרשת במטרה להטמיע בהן תהליכי הדיגיטציה. המערכות ינהלו את החיבור לממשק ההזמנות באתר האינטרנט של ישרוטל, תוך חיבור למערכות הסליקה והכספים של הרשת, זאת במטרה לשפר את התהליכים התפעוליים ולייצר אוטומציה של תהליכים קיימים.
כמו כן, כוללת הטכנולוגיה חיבור למרכז ההזמנות, חיבור ישיר לבוקינג ולאקספדיה, הטמעת מערכות CRM, ניהול מועדון חוג השמש, חיבור מערכות BI ועוד. ההטמעה של המערכות תתבצע במהלך שנת 2024 בצורה מדורגת, ואמורה להסתיים לפני החגים ב-2024 על מנת להתאים את התשתיות לקראת עליית שוק התיירות בישראל.
יוחאי אנגלסמן, סמנכ"ל מערכות מידע בישרוטל, ציין, כי “חברת ישרוטל היא חברה שמתפתחת במהירות. לאור ראיית צורכי החברה והתפתחותה בשנים הקרובות, וכן התקדמותה בתחום מערכות המידע בכלל והתפתחותה הדיגיטלית בפרט, הוחלט על פרויקט להחלפת מערכת הניהול המלונאי הקיימת. במסגרת הפרויקט נבחנו מספר פתרונות של ספקים מובילים. ישרוטל החליטה לבחור בפתרון של חברת פריוריטי לאור עושרו הפונקציונלי, גמישותו, בגרותו ויציבותו. אני שמח על הבחירה. ניהול הפרויקט כפי שבא לידי ביטוי בשנה האחרונה חיזק עוד יותר את ביטחוני במוצר ובחברה”.
שגיב גרינשפן, מנכ"ל פריוריטי, אמר , כי "בתקופה מורכבת שכזו, פריוריטי גאה להוביל את שדרוג התשתיות הטכנולוגיות והארגוניות של אחת מרשתות המלונות הגדולות בישראל, שיאפשר לה להעניק שירות מהיר ויעיל עוד יותר – בארץ וגם עבור פעילותה המתרחבת בחו"ל".
24/12/23 16:48
7.23% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
טיקטוק (TikTok) – פלטפורמת המדיה החברתית הפופולרית שבבעלות חברת בייטדאנס (ByteDance) הסינית – הסתבכה באחרונה במחלוקת סביב מדיניות ניהול התוכן שלה, בהקשר לסכסוך הישראלי-פלסטיני בכלל ומלחמת ישראל-חמאס בפרט. מבקרים רבים, ביניהם אף פוליטיקאים אמריקנים, האשימו את טיקטוק ובייטדאנס בהטיה בטיפול בתכנים הקשורים לסכסוך, ולא בכזו שמקדמת אינטרסים והסברה ישראלית, אלא להיפך. הפלטפורמה נחשדה כמחבלת במכוון בחשיפת תכנים פרו-ישראליים מחד, אך כמחזקת תכנים פרו-פלסטינים מאידך, אבל כעת היא הגדישה את הסאה כשסירבה, לפחות לפי טענות מטעם מטה משפחות החטופים והנעדרים, לפרסם מודעות שלו בנושא הכל כך טעון ונורא, שבסך הכל קראו לשחרור החטופים.
איש הפרסום יוסי לובטון, מהמטה צוטט בתחקיר של פוקס ניוז שם טען כי מספר שבועות אחרי אירועי הדמים והטבח של ה-7 באוקטובר,] המטה פנה לטיקטוק בבקשה לפרסם בה מודעה שמקדמת את שחרור החטופים, אך "נאמר לנו שלפי המדיניות שלהם איננו יכולים להציג קמפיינים (של המטה – ג"פ) בתשלום, משום שהם נחשבים לפוליטיים או גרפיים מדי".
לדבריו, "הם אמרו לנו שמדובר במדיניות חד משמעית המיושמת הן לגבי הצד הישראלי והן לגבי הצד האחר". לפיכך, לדברי לובטון, "התחלנו להציג את הקמפיין הממומן בפייסבוק ובגוגל במקום".
מה טוענת טיקטוק?
בכתבה של פוקס ניוז סופר על המערכה הסזיפית העולמית שבה פתחו משפחות החטופים למען שחרור יקיריהם. לדברי פוקס ניוז, בעוד שרשתות חברתיות כמו פייסבוק ואינסטגרם שבבעלות מטא קיבלו את המודעות הללו, טיקטוק סירבה לפרסמן וראתה בהן מודעות "פוליטיות מדי". עם זאת, לטענת הכתבה, טיקטוק כן קיבלה קמפיינים המדגישים את מצוקתם של ילדים פלסטינים בעזה.
הכתבה הציגה תזכיר פנימי שכתב עובד בכיר בטיקטוק ישראל, שחשף מדיניות לא שוויונית כלפי הקמפיינים ההומניטריים של משפחות ישראליות, בהשוואה לכאלו שמקורם בקבוצות פרו-פלסטיניות. התזכיר גם הצביע על גישה מוטה לתוכן משתמשים כשהוא אלים ומסית. דובר טיקטוק הכחיש בפני פוקס ניוז את ההאשמות הללו, וקבע שמדיניות הפרסום של החברה מיושמת באופן שווה על כל המודעות. הוא הוסיף ואמר שבחברה משקיעים רבות בהכשרת מנטרי התוכן ופועלם.
בתזכיר אף צוין שבזמן שאכן נעשו מאמצים להסיר פוסטים אנטישמיים ומידע שגוי על ישראל, עובדים רבים, במיוחד אלו ביחידת האמון והבטיחות בחברה, הביעו תמיכה בתנועות קיצוניות אנטי-ישראליות, והדבר יצר בנוסף לכל סביבה עוינת לעובדים יהודים וישראלים בחברה. בכתבה הוזכר גם צלם פלסטיני בשם סלאח אל-ג'פאראווי, שלפי הטענות שיתף תכנים אלימים ומטרידים, אבל שהחשבון שלו הורשה להישאר מקוון בטיקטוק, בזמן שהושעה באינסטגרם.
כבר בזמן שלטונו החלה דרישת ממשל להחרים את טיקטוק בארה"ב. דונלד טראמפ. צילום: BigStock
האם התוכן הפרו-פלסטיני מקודם כדי לפגוע בארה"ב?
יצוין כי באמצע נובמבר, עקב טענות להטייה פרו-פלסטינית, טיקטוק הצהירה שאלגוריתם ההמלצות שלה אינו 'נוקט צד', ויש לו אמצעים קפדניים למניעת מניפולציות תוכן, כך לפי דיווח של Techcrunch.
החברה פרסמה אז פוסט בבלוג שלה, תחת הכותרת "האמת על האשטאגים והתכנים של טיקטוק במהלך מלחמת ישראל-חמאס", ובו כתבה למעשה שהאשמות נגדה שקריות. בפוסט צוין כי "קל לבחור האשטאגים כדי לתמוך בנרטיב שקרי על הפלטפורמה". בנוסף הסבירה טיקטוק בפוסט כי היא נוקטת בפעולות יזומות כדי להילחם במידע שגוי ובתוכן מלא שנאה בפלטפורמה שלה.
במקביל, מכתב פתוח שפורסם בנושא ושנחתם על ידי מספר יוצרי טיקטוק יהודים, האשים את הפלטפורמה בכך שלא הצליחה למתן את הטענות האנטישמיות שהופצו בה מאז אירועי השבת השחורה ופרוץ המלחמה, ובמקביל שפוסטים של יוצרים יהודים בנושא ישראל אינם זוכים בה לחשיפה ראויה ובמכוון, כקו ניהולי שמתווה בייטדאנס. טענה דומה, כזכור, השמיע למשל היוצר הישראלי-יהודי דני בולר, המכונה Ask Dani, שנטש את טיקטוק באחרונה אחרי שלדבריו נתקל בתופעה המטרידה.
מעניין לציין כי טיקטוק "רמזה" בפוסט שלה מנובמבר כי הטענות על הטיה סביב מלחמת ישראל-חמאס מקורן בעיקר בפוליטיקאים אמריקנים שחידשו את מאמצי החרמת האפליקציה בארה"ב – מאמצים שנמשכים כבר שנים ואף שחצו הנהגות ומפלגות.
פוליטיקאים אמריקנים טענו מנגד שהפופולריות של תוכן פרו-פלסטיני ניכרת, לכאורה, באופן מובהק ברשת החברתית של סרטוני הווידיאו הקצרצרים, ושהחברה מאפשרת ואף מזינה אותה.
במכתב גלוי שפורסם בידי הסנאטור הרפובליקן ג'וש האולי, צוין למשל כי זרימת התוכן הביקורתי על ישראל נעשית, בין השאר, כדי לנקום באמריקנים. כוונת האולי הייתה שהחברה הסינית – שכבר בזמנו של ממשל דונלד טראמפ הצטוותה למכור את טיקטוק כדי להמשיך לפעול בארה"ב בעבר, ושנחשדה כמקדמת ריגול אחרי משתמשים אמריקנים שלה לטובת סין – מאפשרת ליותר תוכן פרו-פלסטיני "לחגוג" בטיקטוק, בין השאר בשל הסכסוך הארוך שלה עם ארה"ב.
נראה הרבה פחות בטיקטוק. ההאשטג standwithIsrael#. צילום: לכידת מסך מטיקטוק
הכל עניין של תפישה?
בפוסט של טיקטוק הוסבר בזמנו על מה שהחברה התייחסה אליו כאל טעות בהצגת המציאות לאשורה, ונכתב כי "מספר הסרטונים המשויכים להאשטאג, לבדו, אינו מספק הקשר מספיק. לדוגמה, ההאשטאג standwithIsrael# עשוי להיות משויך לפחות סרטונים מ-freePalestine#, אבל יש לו 68% יותר צפיות לסרטון בארה"ב, מה שאומר שיותר אנשים רואים את התוכן. וכן, חלק מההאשטאגים חדשים יותר (למשל standwithIsrael#), בעוד שאחרים ותיקים בהרבה (למשל freePalestine#)". היא המשיכה והבהירה כי "הרוב המכריע (9 מתוך 10) של הסרטונים שתויגו ב-standwithIsrael# פורסמו ב-30 הימים האחרונים בארה"ב", לכן, לדבריה, "צפוי הבדל בצפיות ובפוסטים".
בהמשך נכתב בפוסט גם כי "למען האמת, טיקטוק הסירה 100% מהתוכן האנטישמי או המכחיש שואה, ונלחמה באנטישמיות מקוונת שדווח עליה לערוץ השותפים שלנו בקהילה בשנה שעברה. זה בנוסף למאמצים היזומים שלנו לזהות ולהסיר דברי שטנה לפני שהם מדווחים". החברה הבהירה על מה שלטענתה המשתמשים אינם רואים והוא ש-"בתשע פעמים מתוך עשר, טיקטוק מסירה דברי שטנה לפני שהם מדווחים".
אלא שמבקרי טיקטוק ממשיכים וקובעים שתוכן פרו-פלסטיני הופיע בגלוי בפלטפורמה, ושתכנים תחת האשטגים כמו freepalestine# זכו בחשיפה עצומה בטיקטוק, כמו למשל ההשאטג הקורא לשחרור פלסטין שלפי דיווח של Vice מאמצע החודש הנוכחי קיבל עד אז כ-30 מיליארדי צפיות. מבקריה של טיקטוק טענו וטוענים שמדובר בעדות להטיה המובנית בפלטפורמה ומאמינים שהיא אכן מקדמת במכוון תוכן פרו-פלסטיני על פני תוכן פרו-ישראלי, והסירוב לפרסם את מודעת מטה החטופים הישראלי רק מחזקת סברה זו.
24/12/23 19:16
7.23% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
הטבח של ה-7 באוקטובר, שהביא לפתיחת המלחמה הנוכחית, תפס את כולנו המומים ולא מוכנים – אנשים פרטיים וארגונים. איריס נחשוני, סמנכ"לית מערכות המידע של אורמת טכנולוגיות, סיפרה בוובינר של אנשים ומחשבים כיצד האירועים הללו תפסו את אחת מחברות ההיי-טק הוותיקות בישראל, שפועלת גם במדינות מוסלמיות. הוובינר נערך ביום ה' האחרון והנחו אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים, ואילן אלתר, מנכ"ל אלתרנט.
אורמת טכנולוגיות היא חברה בת 58 שנים – היא הוקמה ב-1965 על ידי בני הזוג יהודה ויהודית ברוניצקי, שב-2018, שנת ה-70 למדינה, זכו בפרס ישראל. לחברה 1,480 עובדים וב-2022 היא רשמה הכנסות של 734 מיליון דולר. אורמת רותמת את הטכנולוגיה לטובת הקמה ותפעול של תחנות כוח שפועלות על אנרגיה חלופית.
"המפעל שלנו נמצא ביבנה, שנמצאת בטווח הטילים, וטווחה לא מעט בימים הראשונים של המלחמה", אמרה נחשוני. "ב-7 באוקטובר ובימים שלאחריו, ניצבנו בפני שורה של אתגרים: הראשון שבהם הוא שבעוד שעובדי המשרדים שלנו יכולים לעבוד מהבית, עובדי הייצור חייבים להיות במפעל, ויבנה היא, כאמור, אזור מטווח – והייתה כזו על אחת כמה וכמה מיד לאחר פרוץ המלחמה".
"ככלל, כמו ארגונים רבים אחרים, גם אנחנו מתמודדים עם אתגר של כוח אדם – 10% מהעובדים שלנו גויסו בצו 8, ואנחנו מתמודדים עם מחסור בכוח אדם בכל המחלקות. אנחנו מחפים על זה באמצעות עבודה הרבה יותר מאומצת של 90% העובדים האחרים", אמרה.
"אתגר נוסף הוא ש-30% מהספקים שלנו הם מסין", הוסיפה נחשוני. "כל התובלה הימית היכן שאנחנו מובילים את המטען – דרך ים סוף – מתעכבת ומתייקרת, בשל התקיפות של החות'ים, שקורות כבר כמה שבועות. זה יוצר בממוצע שלושה שבועות עיכוב".
נחשוני ציינה את ההשלכות של המלחמה על העבודה של אורמת במדינות מוסלמיות. "מצד אחד", אמרה, "עובדים שלנו בכל העולם הביעו אחרי ה-7 באוקטובר השתתפות בצערנו – כולל מוסלמים מאינדונזיה. מהצד השני, אנחנו בונים תחנות כוח גם בטורקיה, וישראלים לא נוסעים לשם עכשיו. בשתי המדינות הללו אנחנו נאלצים לשנות את לוחות הזמנים של פרויקטים. אנחנו לוקחים כוח אדם מטורקיה ושולחים אותו לאינדונזיה. אלא שצריך להכשיר אותם, וזה לוקח זמן".
"עם תחילת המלחמה בנינו, באופן מיידי, אתר התאוששות מאסון ברינו, ארצות הברית, בנוסף לאתר ה-DR הראשי שלנו בארץ, ב-MedOne", אמרה.
אתגר אחרון שנחשוני ציינה הוא ש-יש לנו בתחנות הכוח רשתות טכנולוגיה תפעולית (OT), ואנחנו צריכים לוודא שהן תהיינה Always on. ביצענו בתחילת המלחמה הקשחה של הרשתות הרגישות, PT חיצוני, הדרכות פרונטליות, יישום והטמעה של כל המלצות ה-CERT הישראלי, האצה משמעותית ופריסה של מערכות הגנה חדשות ושליחת תרגילי פישינג לכל החברה בתדירות גבוהה".
יפעת ענבר, מנהלת אגף מזון במנהל תעשיות במשרד הכלכלה. צילום: משרד הכלכלה
יפעת ענבר, מנהלת אגף מזון במנהל תעשיות במשרד הכלכלה, דיברה בוובינר על הטמעת חדשנות בענפי המשק היצרניים – בשגרה ובחירום, תוך התמקדות בענף שעליו היא אחראית. "מטרת העל של המנהל היא לשדרג את התעשייה ולהגביר את היותה מנוע הצמיחה. אנחנו עוסקים בקידום מדיניות, עבודה עם מפעלים ומתן רישיונות והיתרים", אמרה.
היא ציינה כי "נכנסנו לעולם הייצור המתקדם לפני שנים אחדות בצורה מעמיקה, בגלל פערי הפריון בין ישראל לשאר מדינות ה-OECD. הגיע גם הצורך לתת מענה למחסור בעובדים, שהתחיל לפני המלחמה אבל החריף לאחר שהיא פרצה".
"במחקר שעשינו מצאנו שהטמעת הטכנולוגיות במפעלים לא גבוהה, ושמפעלים במרכז הארץ נוטים להטמיע טכנולוגיות בשיעור גבוה יותר מאלה שנמצאים בפריפריה", הוסיפה.
"הכלי העיקרי שאיתו ובו אנחנו עובדים עם התעשייה הוא המכון לייצור מתקדם, שהוקם בכרמיאל. הוא נותן אבחון וייעוץ בסבסוד, מהווה מרכז ידע ומסייע באיתור ובהטמעה של הטכנולוגיות שרלוונטיות למפעל. אנחנו בונים מפת דרכים עם המפעל, על בסיס הצרכים והאתגרים שלו, ומסבסדים 40%-60% מעלות הייעוץ וההטמעה של המוצרים. הנתונים מראים בבירור שהאימפקט של פעילות המכון הוא שיפור משמעותי בפריון ובתוצר", ציינה.
"כמו כן", אמרה ענבר, "אנחנו מפעילים את המרכז להתייעלות במשאבים, שכולל התייעלות סביבתית וכלכלית. הוא עובד עם 330 מפעלים, ומביא לחיסכון בשפכים ובאנרגיה".
מה לגבי הפעילות בתקופת המלחמה? ענבר ציינה כי "אנחנו עובדים מול כלל ענפי התעשייה, עם מיקוד בתעשיית המזון, לרבות שרשרת האספקה. אנחנו מתמקדים בימים אלה בעוטף עזה, שדרות, אשקלון ויישובי קו העימות בצפון. תפקידנו הוא לשקף להנהלת המשרד ולשר הכלכלה, ניר ברקת, את תמונת מצב התעשייה ומשמעויות פוטנציאליות עליה של התפתחות בלחימה, והוא מעלה את זה בקבינט".
לסיום היא אמרה כי "המתקפות של החות'ים עלולות להשפיע על המפעלים הישראליים. אנחנו מנסים לייצר תמיכה למסדרונות יבשתיים, בעבודה צמודה עם מנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה ועם משרדי ממשלה אחרים. אין כרגע פתרונות כלליים לכך, אבל אנחנו מנסים ליצור פתרונות לבעיות פרטניות".
24/12/23 16:23
6.02% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
כתב: הילל יוסף.
"בעולם ה-IT של היום, הדפדפן הפך להיות ה-'אפליקציה' הנפוצה ביותר בקרב המשתמשים, אם לטובת גישה לרשת ואם לאפליקציות העסקיות. אלא שהעולם השתנה, בין השאר בשל השינויים שהמחשוב עבר בהיבט העבודה בסביבות ענן, מחוץ למשרד ומרחוק. חברות בכל מגזר פעילות מחפשות אחר גישות חדשות לאבטחה, שתסבנה השפעה מינימלית על הארגון. יש לגשר על פערי האבטחה הקיימים בין הדפדפנים הנוכחיים, המיועדים לצרכנים, לבין דרישות ה-IT והאבטחה המורכבות של ארגונים בעולם. עוד יש לשפר את הליכי העבודה בארגונים, בהיבטי השימושיות וחוויית הגלישה של משתמשי הקצה מכל מקום ולכל מקום. פה אנחנו נכנסים לתמונה, עם דפדפן ארגוני מאובטח, הראשון מסוגו", כך אמר יוסי עטיה, מנהל פעילות איילנד (Island) ישראל.
עטיה התראיין לקראת וובינר בנושא Cloud & Data Access. הוובינר, ביוזמת אנשים ומחשבים, ייערך ביום ד' הקרוב, ה-27 בדצמבר. עטיה החל בתפקידו לפני שלושה חודשים.
איילנד נוסדה על ידי מייק פיי ודן אמיגה. פיי, המנכ"ל, היה בעברו מנהל הטכנולוגיה הראשי במק'אפי, מנכ״ל בלוקואט ולאחר המיזוג שלה עם סימנטק היה נשיא ומנהל התפעול הראשי. אמיגה, מנהל הטכנולוגיה הראשי של איילנד, ייסד והיה מנהל הטכנולוגיה הראשי של פיירגלאס, שנרכשה על ידי סימנטק ב-2017. המטה של איילנד יושב בדאלאס, טקסס, והמו"פ – בתל אביב. ב-2023 השלימה החברה גיוס נוסף, לפי שווי מוערך של 1.5 מיליארד דולר. לאיילנד מאות לקוחות מכלל המגזרים, לרבות ארגונים מרשימת פורצ'ן 100 (Fortune 100), ולה מאות אלפי משתמשים בעולם.
"נכנסנו לקטגוריה חדשה", אמר עטיה, "ופיתחנו דפדפן ארגוני, הראשון בעולם, עם יכולות אבטחה וניהול מידע, בקרה ופרטיות – בלא להתפשר על חוויית הגלישה של המשתמשים. הדפדפן מאפשר לארגונים לשלוט באופן שבו המשתמשים מקיימים אינטראקציה עם כל יכולות התוכנה כשירות (SaaS), לצד גישה ליישומים פנימיים. בנוסף, הדפדפן מאפשר גישה בטוחה לספקים ולעובדים המשתמשים במחשבים ובטלפונים פרטיים (BYOD). כך, אנחנו מאפשרים ניהול, שליטה, אבטחה ופרודוקטיביות משופרת מתוך הדפדפן עצמו".
אלי ליאור, מנכ"ל SmartxTopCloud צילום: יח"צ
אלי ליאור, מנכ"ל SmartxTopCloud מקבוצת טופ, אמר כי החברה היא אינטגרטור בעולמות תשתיות התוכנה, וקמה לפני 15 שנים. "אנחנו זרוע התשתיות, הענן והסייבר של קבוצת טופ, וככזו – אנחנו משווקים מוצרים ופתרונות במשק הישראלי, בעיקר לחברות אנטרפרייז". לדברי ליאור, "אנחנו מובילים, בין השאר, בתחומי שירותי ה-IT והענן. יש לנו ניסיון רב ומוניטין רב בקרב חברות רבות בישראל, בכלל המגזרים".
"הדפדפן המוכר לנו", אמר, "מהווה גם נקודת הכניסה הכי נפוצה עבור תוקפים ונוזקות. אתגר זה אילץ ארגונים להקיף את הדפדפן בתשתיות אבטחה, על מנת להגן על משתמשי הקצה, על יישומים עסקיים ועל מידע ארגוני. שילוב זה יצר שכבות של מורכבות למשתמשים, ולעתים חוויה מתסכלת".
"הפתרון של איילנד מספק דפדפן ארגוני או תוסף לדפדפנים קיימים, שמייצר מעגל סגור למידע העסקי ומניעת התקפות מודרניות מבוססות דפדפן", הוסיף. "הפלטפורמה תומכת בכל מערכות ההפעלה והמכשירים הניידים, וניתנת להטמעה בתוך זמן קצר מאוד".
"השותפות שלנו עם איילנד היא בת שנתיים ומתבססת על חדשנות: זו חברה שבזמן קצר תפסה מקום חשוב בשוק. ארגונים בעולם בכלל ובישראל בפרט אוהבים חדשנות טכנולוגית", ציין ליאור.
עטיה סיכם באומרו כי "אנחנו הופכים להיות כלי מרכזי באסטרטגיית ה-'אפס אמון' בארגון וכך, אנחנו הופכים להיות שולחן העבודה החדש של המשתמשים. חווינו התעניינות בקרב לקוחות ארגוניים מכלל מגזרי המשק ואני מעריך כי בשנת 2024 נראה לא מעט פרויקטים בתחום".
לפרטים נוספים על הוובינר ולהרשמה אליו לחצו כאן.
24/12/23 18:40
6.02% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"עולם הסייבר מתאפיין בגיוון ובריבוי סוגים של איומים – ממתקפות מתוחכמות, מבוססות AI, עד לכלי תקיפה 'ישנים', כמו מתקפות מניעת שירות מבוזרות (DDoS). אלא שעל אף שפושעי הסייבר מתקדמים כל הזמן, הגישה בקרבם כלפי מתקפות שמונעות על ידי AI היא שלילית. צללנו לתוך אינטראקציות עם פושעי סייבר וגילינו שרוב הפעילות בפורומים הייתה מוגבלת לשיתוף רעיונות, הוכחת מושגים ומחשבות. חלק מההאקרים החליטו שכלי ה-LLM (מודל שפה גדול) עדיין לא בשלים, או מאובטחים מספיק כדי לסייע בהתקפות. במקום זאת משתמשים בהם למטרות אחרות, כגון משימות קידוד בסיסיות או שיפורים בפורום", כך אמר צ'סטר ווישנייבסקי, מדען מחקר ראשי בסופוס.
ווישנייבסקי אמר בראיון בלעדי לאנשים ומחשבים כי "באחרונה חשפנו תובנות על הנוף המתפתח של איומי הסייבר המונעים על ידי בינה מלאכותית. בדו"ח הראשון שלנו בנושא, שכותרתו 'הצד האפל של הבינה המלאכותית: קמפיינים להונאה בקנה מידה גדול שהפכו אפשריים על ידי AI', שפכנו אור על הניצול הפוטנציאלי של טכנולוגיות כמו ChatGPT על ידי רמאים. הדו"ח צופה עתיד שבו ההאקרים יוכלו לבצע הונאות בהיקף מסיבי, ההיקף שלהן יגדל והפושעים יצליחו לעשות זאת על אף שיש להם מומחיות טכנית מינימלית".
המגמות והאיומים האחרונים
בהתייחסו לאיומי הסייבר האחרונים הוא ציין כי "גניבת אישורים וניצול חולשות ופגמים לא מתוקנים בציוד שפונה לאינטרנט ממשיכים להוות – עדיין – צמד הסיבות העיקריות לכך שארגונים ממשיכים להיפגע בסייבר. אנחנו ממשיכים לראות פושעים המתמקדים בדרכים לעקוף אימות רב גורמי (MFA), ככל שהאימוץ של יכולת הגנתית זו ממשיך לגדול. ההאקרים ממשיכים לפעול לשילוב של שרתי פרוקסי זדוניים, מתקפות הנדסה חברתית וגניבת קבצי Cookie. עוד הם פועלים בשיטת 'מתקפות עייפות' – שפועלות נגד אימות רב גורמי, תוך שימוש בהנדסה חברתית. כאשר הקורבנות מקבלים מבול של ניסיונות התחברות, גדל הסיכוי שהם ילחצו על 'קבל' לפחות פעם אחת".
"מגמה נוספת", ציין, "עלתה בדו"ח ה-Active Adversary האחרון שלנו, שבו ניתחנו מקרים של תגובת תקריות (IR) מינואר 2022 עד למחצית הראשונה של 2023. אז שמנו לב שיומני טלמטריה חסרים בכמעט 42% ממקרי התקיפה שנחקרו. הדו"ח גם הדגיש את הירידה בזמן השהייה – משמע, הזמן מהגישה הראשונית של התוקפים למערכות הקורבן עד לזיהוי שלהם. כך, 38% ממתקפות הכופר ה-'מהירות' התרחשו בתוך חמישה ימים מהגישה הראשונית".
האם יש נחשול של מתקפות שנתמכות על ידי מדינות?
לגבי מתקפות שנתמכות על ידי מדינות, ווישנייבסקי אמר כי "השחקנים הממלכתיים המעורבים ברוב פשעי הסייבר וגניבת המידע לא משנים הרבה – רק הטכניקות שלהם משתנות. אנחנו עדיין רואים הכי הרבה פעילות מהכיוון של צפון קוריאה, סין, רוסיה ואיראן. זה לא אומר שאין הרבה קבוצות אחרות שנתמכות על ידי מדינה בחוץ, אבל ארבע מדינות אלה אחראיות לרוב התקריות שנצפו. קשה למדוד האם יש עלייה בפעילות זו. הכול תלוי על מי אתה אחראי להגן ועד כמה אתה עושה זאת. לא הייתי מאפיין את זה כנחשול, אבל בהחלט מדובר בזרם קבוע של פעילות".
"בעולם הכופרות", ציין, "אנחנו רואים את הפושעים נעים קדימה ואחורה, בין שימוש באישורים גנובים לניצול פגיעויות שלא טופלו. הרוחות נושבות לשני הכיוונים. אנחנו רואים גם מגמה של מה שמכונה 'כופרה מרוחקת': הפושעים חודרים למכשיר בודד ומשתמשים בו כדי להגיע לכל שיתופי הקבצים במחשבים האחרים, ואז מצפינים אותם מרחוק. הם עושים זאת דרך המחשב שנפרץ בתחילה, שלעתים קרובות לא היה מוגן מספיק, אם בכלל".
לדברי ווישנייבסקי, "נוף האיומים של 2024 ייראה במידה רבה כמו נוף האיומים של 2023, אבל יעיל יותר ועם פיתולים אופורטוניסטיים. פושעים מחפשים רק דבר אחד – כסף. הם ימשיכו לפדות ולסחוט את דרכם ללשון הרע ולעושר. המקום שבו אנחנו רואים הבדלים הוא סביב מה שמאפשר בקלות רבה את הפעילות הפלילית הזו. משנה לשנה אנחנו רואים – שוב ושוב – שינויים בין ניצול פגיעויות ושימוש באישורים גנובים, כדי לקבל גישה לרשתות של קורבנות. אחד המאפיינים של 2023 היה התקדמות רבה בניצול לרעה של שרשרות אספקה, כנתיב פריצה לקורבנות. זה מבוצע באחת מכמה דרכים: חדירה לספקי שירות מנוהלים (MSPs), מכשירי שיתוף קבצים או באמצעות ספקי אימות. לפעמים, הדרך הקלה ביותר לפרוץ היא דרך הדלת האחורית. ככל שאנחנו ממשיכים להקשיח את הרשתות שלנו ולאמץ מודלים נוספים של 'כשירות', כך אנחנו יכולים לצפות שמתקפות מסוג זה יגדלו במהלך 2024".
24/12/23 12:00
4.82% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
בשבוע שעבר קיימה קבוצת התקשורת פרטנר עסקים, בשיתוף עם פורטינט (Fortinet) את פורום CyberZone שהתקיים במשרדי פורטינט בהרצליה, ועסק בנושא התמודדות עם איומי סייבר במציאות משתנה. במפגש השתתפו לקוחות עסקיים, בעלי תפקידים בכירים ומובילים של החברות הגדולות במשק הישראלי.
אבי דבורה, סמנכ"ל לקוחות עסקיים בפרטנר, פתח את המפגש ובירך את המשתתפים לאחר זמן ממושך שבו לא התקיימו מפגשים פיזיים לאור המצב הביטחוני במדינה.
במסגרת הפורום הציג עופר ישראלי, מנהל פורטינט ישראל, את פעילותה של החברה בארץ ובעולם, את המגמות ואת מפת האיומים בתחום הסייבר וסיפר כיצד פורטינט יחד עם פרטנר נותנות מענה לאיומים שרק הולכים ומתפתחים.
אלי פרנס, סגן נשיא אזורי של פורטינט, כיבד את האירוע בנוכחותו ודיבר על מפת האיומים ההולכת ומתעצמת, ועל כך שפורטינט מתקדמת בשילוב כלי AI בשירותי אבטחת המידע שלה, וכי החברה מאמינה בתפיסה היברידית ותמיד תנוע על התפר של הענן למול הפיזי.
שרון ישראלי, מנהל אגף אינטגרציה בפרטנר, דיבר על עולם האינטגרציה של פרטנר עסקים, על מגוון שירותי הענן, על הדאטה סנטר ועל רשת אינטרנט הסיבים של פרטנר, שיכולה לעצור מתקפות סייבר עוד בחו"ל, לפני חדירתן לארץ.
מציג את עולם האינטגרציה של פרטנר עסקים. שרון ישראלי, מנהל אגף אינטגרציה בחטיבת לקוחות עסקיים בפרטנר. צילום: זהר גיא ורון
משה בן סימון, סמנכ"ל מנהל מוצר בפורטינט, הציג את תפיסת הפתרון של פורטינט לעולמות ה-SOC וכיצד באמצעות פתרונות ה-SecOps של פורטינט ניתן לזהות ולהגיב לאיומי סייבר קריטיים במהירות וביעילות.
רועי שרביט, מנהל מחלקת אינטגרציה בפרטנר, הרחיב על פתרון ה-SDWAN החדשני, שהושק לאחרונה על ידי פרטנר ופורטינט.
איתי גורן, מנהל קבוצת ה-Presale בפורטינט ישראל, שיתף ב-Best Practices של פורטינט וכיצד נערכים למצבי חירום באופן מיטבי.
בסיום הכנס התקיימה הרצאה של ד"ר לירז מרגלית על אודות הלוחמה הפסיכולוגית והמערכה על התודעה שמתקיימת כעת בישראל ובעולם כולו.
24/12/23 14:00
4.82% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מיקרוסופט היא חברת ההיי-טק שהכי טוב לעבוד בה בישראל, זו השנה החמישית ברציפות – כך עולה מהרשימה השנתית של דן אנד ברדסטריט, שפורסמה היום (א'). פאלו אלטו הגיעה למקום השני, מאנדיי לשלישי, יוניטי (לשעבר איירון סורס) לרביעי ומרכז המו"פ של סאפ סוגר את החמישייה הראשונה. סיילספורס, אינטואיט, אנבידיה ישראל, אפספלייר ופנאייה משלימות את העשירייה הראשונה.
שבע חברות נכנסו השנה בפעם הראשונה לרשימה, שכוללת 50 חברות, ואת הירידה המשמעותית ביותר רשמה זיפריקרוטר – מהמקום ה-22 לזה ה-34. עוד כמה חברות בולטות ברשימה: טאבולה, אינטל, נטורל אינטליג'נס ולמונייד במקומות ה-13-16 (בהתאמה), גוגל ישראל ב-19, אמזון ישראל ב-22, ריסקיפייד ב-25, אינוביד ב-30, איביי ב-32, אקווה סקיוריטי ב-33, צ'ק פוינט ב-49 ופייבר, או דיגיטל טריביון, סוגרת את הרשימה במקום ה-50. שווה לציין שכמה חברות גדולות, כמו מטא ואפל, לא נכללו ברשימה.
מקור: דן אנד ברדסטריט
איך בוצע המחקר?
הדירוג בוצע בקרב 37 אלף עובדים. במסגרת המחקר, נעשתה פנייה למנהלות ולמנהלי משאבי האנוש, ונבחנו מגוון פרמטרים, בהם יכולת העובד להשפיע, הסביבה הטכנולוגית, פיתוח קריירה ושימור עובדים, יציבות תעסוקתית, תרומה לקהילה, חוויית סביבת העבודה, תנאי השכר ומדיניות הגיוון וההכללה בחברה. במקביל, עובדי החברות ענו על שאלון ונבדקה שביעות רצונם בכל הנוגע לתנאי ההעסקה, האתגר המקצועי, יכולת ההשפעה, האיזון בית-עבודה ועוד.
בנוסף, נשאלו העובדים ומנהלי ה-HR מיהן, לתפיסתם, חברות ההיי-טק שהכי טוב לעבוד בהן (ללא קשר למקום עבודתם). ממצאי המחקר המקיף שוקללו לדירוגים הסופיים.
לאיזה ענף יש את הנוכחות הרבה ביותר בדירוג?
הענף בעל הנוכחות הרבה ביותר בדירוג חברות ההיי-טק שהכי טוב לעבוד בהן הוא פיתוח התוכנה, עם 34%. במקום השני נמצא ענף הסייבר עם 16% ובשלישי – ה-Ad-Tech עם 8%. הפינטק הגיע למקום הרביעי עם 6% ובזה החמישי נמצאים הגיימינג, האי-קומרס והאינטרנט, עם 4% כל אחד.
לעומת זאת, בדירוג הסטארט-אפים שהכי טוב לעבוד בהם כובש ענף הסייבר את הצמרת, עם 35%. ענף פיתוח התוכנה מגיע רק למקום השני, עם 18%, והפינטק לשלישי, עם 13%. במקום הרביעי נמצא ענף האינטרנט עם 5% וחברות הגיימינג סוגרות את הרשימה עם 3%.
דירוגים נוספים מעלים שסילברפורט היא הסטארט-אפ עם יותר מ-100 עובדים שהכי טוב לעבוד בו ו-Theator IL – חברת ההזנק עם פחות מ-100 עובדים. אפספלייר, צ'ג, אינטואיט, נטורל אינטליג'נס, אנבידיה ישראל, פאלו אלטו, פנאייה, רמיטלי ישראל, סיילספורס וטאבולה מצוינות כחברות ההיי-טק שמקדמות גיוון והכללה בצורה הטוב ביותר. חברות ההיי-טק שהכי מקדמות תרומה לקהילה הן קרוס ריבר, אימפרבה, למונייד, מרכז המו"פ של מיקרוסופט, מאנדיי, נטורל אינטליג'נס, אנבידיה ישראל, סיילספורס, סרוויס נאו ויוניטי. חברת ההיי-טק שהכי טוב לעבוד בה להורים היא, לפי דן אנד ברדסטריט, אפספלייר, כשלאחר מכן אוטודסק ישראל, צ'ג, אינטואיט ומרכז המו"פ המקומי של מיקרוסופט.
האם העובדים מרוצים מהשכר שלהם?
מהסקר עולה שעובדי ההיי-טק הצעירים חשו שקיצצו להם בשכר בשנה האחרונה במידה משמעותית יותר מאשר העובדים הבוגרים יותר. כמו כן, עלה מהסקר כי פיתוח ואתגר מקצועי הוא הפרמטר החשוב ביותר לכל העובדים – ולא השכר.
המחקר בחן את התפיסה של העובדים את תנאי השכר שלהם ביחס לשוק. הענף שבו הכי הרבה עובדים הרגישו שהשכר שלהם תחרותי ביחס לשוק הוא ה-Ad Tech, עם 89%. לאחר מכן נמצאים ענפי הסייבר עם 86%, פיתוח התוכנה עם 84%, האי-קומרס – 78% , האינטרנט – 76%, והפינטק עם 75%. הענף שבו מספר העובדים שמרגישים שתנאי השכר שלהם תחרותיים ביחס לשוק הוא הנמוך ביותר הוא הגיימינג עם 74%. בדירוג הסטארט-אפים, הענף שלפי העובדים מציע את השכר התחרותי ביותר הוא הפינטק (88%), כשלאחר מכן ענפי האינטרנט (86%), הסייבר (82%) ופיתוח התוכנה (81%).
עוד העלה המחקר ש-24% מהנשים חשו שהשכר שלהן נמוך ביחס לשוק – ירידה משמעותית לעומת 32% ב-2022. המגמה אצל הגברים דומה, עם 20% שחשו שהשכר שלהם נמוך ביחס לשוק לעומת 26% אשתקד.
הסקר אף הראה שככל שהחברה גדולה יותר, כך שביעות הרצון של העובדים מהאיזון בית-עבודה שקיים בה – קטן יותר (92% מהמועסקים בסטארט-אפים עם עד 100 עובדים, 90% מהעובדים בחברות הזנק בנות עד 350 עובדים ו-85% – בדירוג החברות הגדולות יותר).
יעל בלגראי-כהן, מנהלת תחום ההיי-טק בדן אנד ברדסטריט. צילום: ארבל ועקנין
יעל בלגראי-כהן, מנהלת תחום ההיי-טק בדן אנד ברדסטריט, אמרה כי "הדירוג מתפרסם בפעם התשיעית והשנה, הוא נחשף על רקע המלחמה. רק בשלוש השנים האחרונות הענף התמודד עם משבר הקורונה, עם המשבר הגלובלי בענף, עם הרפורמה המשפטית ועכשיו עם המלחמה. אנחנו עדים להעמקת המשבר בענף, שמשפיעה על צניחה בגיוסים ובאקזיטים וגוררת אחריה ירידה במספר הסטארט-אפים החדשים שקמים. יחד עם זאת, ראינו את ההירתמות של החברות למאמץ הלאומי, את התמיכה בעובדים ואת הסיוע לעורף – כל אלה משתקפים בדירוג. ראינו שדווקא בימים אלה, העובדים גאים במקום העבודה שתומך בהם ומסייע לעורף בזמן המשבר".
לדבריה, "ההיי-טק הישראלי נכנס לתקופת המלחמה בשפל שלא נראה שנים. המשבר שקדם למלחמה השפיע על רוב החברות, וכפועל יוצא ראינו חברות שפיטרו עובדים, צמצמו משרות, קיצצו בשכר ואף בחלק מהמקרים, למרות הקיצוצים, נאלצו לסגור מחלקות מסוימות. במקרים יצירתיים יותר, חברות העדיפו לשמור על העובדים בתוך החברה וניידו אותם בין מחלקות באמצעות הכשרות ייעודיות, שאפשרו להן לפטר כמה שפחות עובדים. המלחמה החלה מיד לאחר החגים – תקופה שבה חלק ניכר מהחברות תכננו להמשיך לצמצם חלק מהעובדים, אך המלחמה דחתה את הפיטורים. החברות נאלצו להתמודד עם מציאות חדשה, שבה עובדים רבים גויסו לצו 8, מסגרות חינוך צומצמו והורים נשארו בבית עם ילדיהם. בנוסף, עובדים רבים חוו פגיעה בחוסן הנפשי, שהשפיע על התפקוד היום יומי".