11:13:12 | ◀︎ | האקרים רוסים תוקפים בסייבר פקידים בכירים במערב | |
12:57:31 | ◀︎ | אילון מאסק ביקר באושוויץ כדי להפגין התרחקות מאנטישמיות | |
13:25:01 | ◀︎ | מעבדה חדשנית לרובוטיקה הושקה בבאר שבע | |
13:56:41 | ◀︎ | הנמר בדרכים: אצל עדית חן, סמנכ"לית מע' המידע בקבוצת לובינסקי | |
14:21:17 | ◀︎ | "הענן – אחד הזרזים המאפשרים פלטפורמה וכלים למודרניזציה" | |
14:50:35 | ◀︎ | "כבר ב-8.10 הבנו שאנחנו צריכים לעזור להניע את הכלכלה מחדש" | |
14:58:45 | ◀︎ | חברת האגרו-טק בלו וייט גייסה 39 מיליון דולר | |
16:21:59 | ◀︎ | "ההשבתות יתגברו – זה המחיר של העידן הטכנולוגי" | |
16:35:58 | ◀︎ | אפל שחררה את iOS 17.3 – כדי להרחיב את ההגנה על ה-iPhone | |
17:17:12 | ◀︎ | "כדי להתמודד עם כופרות היטב צריך להגן גם בתוך ה-'טירה'" | |
17:50:07 | ◀︎ | הביטקוין צונח: נפל אל מתחת ל-40 אלף דולר | |
18:36:13 | ◀︎ | מדוע מנהלים צריכים ללמוד על בינה מלאכותית? | |
19:09:05 | ◀︎ | מהו הברומטר הטכנולוגי של העולם? | |
19:36:29 | ◀︎ | האם ההיי-טק במצב טוב? תלוי את מי שואלים |
הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
23/01/24 19:09
10.34% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
הוועידה של הפורום הכלכלי העולמי, שמתכנסת מדי שנה בדאבוס, שווייץ, התקיימה בשבוע שעבר. הפעם היא נערכה על רקע אי הוודאות הגיאו-פוליטית, שנמשכת כבר יותר משנתיים, בגלל מלחמת רוסיה-אוקראינה, המשבר הכלכלי העולמי ובחודשים האחרונים גם המלחמה בינינו לבין החמאס.
למרות זאת, המנהיגים הכלכליים והפוליטיים שמקפידים להגיע לוועידה זו – בעיקר כדי להיראות ופחות כדי לחדש – עשו מאמץ על מנת לשדר אופטימיות זהירה באשר ל-2024. זאת, על אף שמחקר מקדים שנערך בקרב הבאים לוועידה גילה שקרוב ל-56% מהם סבורים ש-2024 לא תהיה שנה של פריצת דרך.
חברת המחקר מק'ינזי, שותפה אסטרטגית של ועידה זו, פרסמה באתר שלה את מפת הדרכים הטכנולוגית והניהולית שצפויה בשנה הנוכחית, כפי שעלתה מהדיונים בדאבוס. או, אם תרצו, הברומטר הטכנולוגי של העולם.
הנושא הראשון שסומן הוא החשיבות של ביצוע מהיר של תהליכים ושינויים קריטיים. את זה ניתן לבצע בעזרת אוטומציה של תהליכים וטרנספורמציה דיגיטלית. נציגי מדינות בוועידה שדיווחו על אסטרטגיה של השקעה ביעילות תפעולית מהירה בארגונים שפועלים בהן הציגו חוסן תפעולי גבוה יותר ממדינות שהארגונים שפועלים בהן לא עשו זאת.
הנושא השני, שבאופן טבעי ריכז חלק ניכר מתשומת הלב, הוא ה-GenAI, כאשר התחושה היא שאנחנו נמצאים רק בראשיתה של המהפכה. הדוברים בדאבוס הציגו יישומים שונים שעושים בעזרת ה-AI בתחומי השיווק, המכירות, תפעול הלקוחות ופיתוח התוכנה. ההערכה היא ששימוש מוגבר בבינה המלאכותית יניב ערך של טריליוני דולרים במגזרים השונים. יש לכך חשיבות דווקא בשנה זו, כאשר הניווט הכלכלי בעידן אי הוודאות דורש דיוק בקבלת החלטות, ולא מעט יוזמה ויצירתיות כדי ליצור בידול תחרותי.
בדיונים בפורום הכלכלי העולמי הועלו גם האתגרים של יישום הבינה המלאכותית. כך, למשל, איימי וויבר, נשיאת סיילפורס ומנהלת הכספים הראשית של החברה, אמרה שהדרך אל הבינה מלאכותית חייבת לעבור בתהליך של טיוב המידע, ארגון מחדש של מבנה הנתונים. זאת, כדי שכאשר הארגון יעבור לענן, הזנת הנתונים תהיה קלה ומהירה יותר.
ב-2024, ארגונים ימשיכו לחפש דרכים כדי לעשות יותר דברים בצורה יעילה יותר, בין היתר בעזרת הבינה המלאכותית והטרנספורמציה הדיגיטלית. בכך הם ישיגו יעילות תפעולית ובידול תחרותי
איזה בכיר GenAI שהיה פופולרי במיוחד בוועידה?
ה-איש המרכזי שעומד מאחורי מהפכת הבינה המלאכותית היוצרת הוא סם אלטמן, מנכ"ל ומייסד OpenAI – החברה שמאחורי מודלי ה-GPT והכלי הפופולרי שמיישם אותם, ה-ChatGPT. אלטמן היה אורח פופולרי בוועידה, ורבים ניגשו אליו, שלא לומר צבאו עליו, כדי לשוחח איתו.
סם אלטמן, מייסד ומנכ"ל OpenAI. צילום: ShutterStock
בפאנלים שבהם הוא השתתף, אלטמן דיבר על התחום החם הבא בתחום החם באופן כללי של הבינה המלאכותית – ה-AGI. או, בעברית, בינה מלאכותית כללית. בהבדל מהבינה המלאכותית שאנחנו מכירים, זו הכללית צפויה להיות מסוגלת להגיע לרמת בינה מעל לזו של האדם הממוצע. צפויות להיות לה מודעות עצמית וחשיבה עצמאית – דברים שראינו עד עכשיו רק בסרטי מדע בדיוני.
אלטמן הודה שההגדרות של ה-AGI עדיין לא ברורות, ואולי נראות לא רלוונטיות, אבל הוא משוכנע שבעוד עשור, המושג הזה יהיה מוכר לרבים מאוד.
בריאות הנשים במרכז
גם מגזר הבריאות נמצא על מפת הטכנולוגיה העולמית, בעיקר בהיבט של התרומה של הדיגיטל לצמצום פערים חברתיים ומגדריים במגזר זה. בדאבוס, ולא רק שם, שמו את הדגש על כך שיש להשקיע בבריאות נשים. בוועידה הוצג מחקר שקובע כי הארכת תוחלת החיים של נשים יסייע להגדלת הכלכלה העולמית בטריליון דולר בשנה עד 2040.
כל מה שהוזכר עד כה קשור לתשתית, שהיא טרנספורמציה דיגיטלית. המסר המסכם של ועידה זו, בהקשר הזה, הוא שכדי לבצע טרנספורמציה דיגיטלית יעילה נדרשים שלושה מרכיבים: מיומנות, קפדנות והיקף של הפעילות. דבר שראוי להזכיר כאן הוא שהמרצים בוועידה הדגישו את העובדה שמנהיגים עסקיים צריכים להתמקד בהתאמת כישרונות מובילים לתפקידים בעלי הערך הגבוה ביותר. בארגונים רבים, בין 20% ל-30% מהתפקידים הקריטיים לא מאוישים על ידי האנשים המתאימים ביותר.
מעמד המנמ"ר
עוד נושא שנדון במפגש הוא מעמדם של המנמ"רים בארגון והשפעתם על החדשנות בו. מנמ"רים ומנהלי טכנולוגיות משחקים תפקיד מרכזי בחיבור בין הטכנולוגיה לביזנס. גם אם התהליכים שהם מובילים במסגרת הטרנספורמציה הדיגיטלית משפיעים על הארגון במהירות איטית מהמקובל, בגלל מורכבותם, הם שחקנים מרכזיים בכל הנוגע להעצמת הארגונים שלהם והיכולת להניע אותם לבצע שינויים טכנולוגיים כדי למקסם את שורת הרווח שלהם.
כמו כן, עלה לדיון בדאבוס העוני העולמי. קריאה לצמצום העוני והפערים היא דבר חביב על מנהיגים ועל מובילים עסקיים, גם אם הם לא עושים הרבה, או בכלל לא, כדי להשיג את זה. יש לזכור שגם המוביליות החברתית והעלאתם של העניים אל מעל לקו העוני קשורים בדיגיטל, ונגישות לאינטרנט היא הכרחית כדי לגרום לזה לקרות בעולמנו המודרני.
השורה התחתונה: ב-2024, ארגונים ימשיכו לחפש דרכים כדי לעשות יותר דברים בצורה יעילה יותר, בין היתר בעזרת הבינה המלאכותית והטרנספורמציה הדיגיטלית. בכך הם ישיגו יעילות תפעולית ובידול תחרותי.
23/01/24 14:21
8.62% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"ביצענו הגירה מלאה לכל הדאטה סנטר שלנו – לענן. מערך ה-IT בראשותי, בסיוע אנשי נס (Ness) עבר לענן של גוגל (Google Cloud) במסגרת נימבוס, מכרז המחשוב הממשלתי. ב-2022 התחלנו לחשוב על המעבר לענן ולהיערך לקראתו. הבנו שאנו נדרשים לסביבת תשתיות מעודכנת וחדשנית, במטרה לתמוך באסטרטגיה הדיגיטלית ולשיפור חווית הלקוח של משתמשי ולקוחות המשרד. באותה עת, אנשי נס תפעלו וניהלו את הדאטה סנטר שלנו במודל ענן פרטי. כחלק מההיערכות, התחלנו לתכנן את המעבר לענן ציבורי: בניית הארכיטקטורה, גיוס כוח אדם, מיפוי הקשרים בין המערכות, מי מהמערכות תעבור לענן, ועוד. אנו מבינים כי ב-2024 לא נכון להחזיק דאטה סנטר עם ברזלים", כך אמר ארז אביטל, מנהל אגף בכיר לטכנולוגיות דיגיטליות ומידע (מנמ"ר) של המשרד להגנת הסביבה.
אביטל השתתף ברב-שיח שנושאו "מודרניזציה של מערכות ותשתיות IT כחלק מהמסע לענן". רב-השיח, ביוזמת אנשים ומחשבים, נערך אתמול (ב') והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.
אביטל הוסיף ואמר כי "לצערי, טובים ממני ניסו 'להרוג' מערכות ליבה ישנות, ולא הצליחו. על כן, ערכנו מודרניזציה למערכות בטרם המעבר לענן, או גרטנו אותן".
"לצד השקעה בעדכונים, תמיכה ואבטחה, הפנינו מבטנו לצד הכספי. אנו משרד ממשלתי ותלויים בתקציבי רכש, וכמו כל ארגון, היינו רוצים יותר ממה שיש לנו. במגבלות תקציביות, נבחן מה עוד יתאפשר להעביר על בסיס רובד 5 בנימבוס. המעבר לענן לא שינה כמעט את העלויות, כי בצד ההוזלה שלהן, נעשה כעת יותר שימוש ביותר שירותים, וזה מניב עוד ערך לארגון, למשל, בעולמות ה-IoT".
"המעבר לענן", המשיך ואמר, "יעניק לנו יתרונות רבים: זמינות גבוהה יותר של המערכות והיישומים, סביבת תשתיות מעודכנת וחדשנית, המאפשרת מענה מהיר וזמין לצרכים העסקיים של המשרד אל מול המשתמשים הפנימיים והלקוחות החיצוניים".
אביטל סיכם באומרו כי "התועלות מהמעבר היו שיפור בביצועי המערכות, הסרת התלות בחומרה פיזית, מענה מלא להמשכיות עסקית, שיפור יכולות אבטחת המידע וניצול יכולות מתקדמות של סביבת הענן. כעת אנו פועלים למיטוב התהליכים ולהפיכתם לחסכוניים, עם ביצוע הליכי FinOps. למשתמשים המעבר היה שקוף, והם קיבלו ביצועים משופרים וקיצור TTM – זמן ההגעה לשוק. גם במלחמה, העובדה שאנו כבר בענן, חסכה מאיתנו התעסקות בתהליכי DR וסייעה לנו להנפיק פתרונות מהירים".
זאב שניר, ארכיטקט ומנהל פעילות ב-נס קלאוד – קבוצת הענן של נס. צילום: עיבוד ממוחשב. מקור: יח"צ
"מודרניזציה של מערכות מקנה לארגון יתרונות רבים"
זאב שניר, ארכיטקט ומנהל פעילות ב-נס קלאוד (Ness Cloud), קבוצת הענן של החברה, אמר כי "יש קשר בין מודרניזציה של האפליקציות ומעבר לענן. החשיבה של רוב ספקיות הענן היא אפליקטיבית ולא תשתיתית: הן מנגישות למפתחים יכולת לפתח אפליקציות מודרניות".
לדברי שניר, "לא כל המערכות נדרשות לחידוש. יש להחליט במי מהן לטפל לפי הערך העסקי שנכון לארגון. הענן הוא אחד הזרזים המאפשרים פלטפורמה וכלים למודרניזציה, אבל ההחלטה צריכה להיות עסקית לחלוטין. ארגונים מבינים כי ידרשו לקבל החלטות לגבי מערכות הלגאסי ובסופו של דבר, יעברו גם הן מודרניזציה בקצב שנכון לארגון".
"בהיבט הטכנולוגי", אמר, "מתקבלים כמה יתרונות ממודרניזציה של מערכות: קיצור משך זמן הפיתוח, מינימום השבתה וחשיפה לסיכוני אבטחה, הטמעה של חבילות תוכנה קטנות, ריצה לפי דרישה (Serverless), עבודה עם כלי פיתוח מודרניים ועם כלים בתמיכה מלאה, פרואקטיביות מבוססת ניטור מדויק, וגם – יכולת לגידול וקיטון משאבים אוטומטית, Auto Scaling".
שניר סיכם באומרו כי "כמות הפיתוחים שנעשית היום בצורת Serverless גדולה פי כמה ממה שהיה לפני שנתיים. מודרניזציה של מערכות מקנה לארגון יתרונות רבים: התאמת המערכות לאסטרטגיה העסקית והדיגיטלית שלו; חיזוק תדמיתו כארגון חדשני, דיגיטלי שפועל לשיפור השירות ללקוחותיו; הנגשה מלאה של שירותי הליבה ללקוחות, מכל מכשיר ובכל זמן; אפיון ועיצוב המערכות בהתאמה מלאה לתהליכים העסקיים ולצורכי הלקוחות; הגדלת השימוש במערכות עם חווית שירות מותאמת אישית; ייעול משאבי הזמן הארגוני וכן – פיתוח מערכות המקצרות ומשפרות את זמן השירות ללקוחות".
23/01/24 16:35
8.62% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אפל שחררה אתמול (ב') את iOS 17.3 – עדכון שמביא ל-iPhone הגנה רחבה יותר מפני בעיות שיכולות להתרחש במידה שהוא נגנב. המטרה של השירות החדש, Stolen Device Protection, היא לחזק עוד יותר את ההגנה על הטלפון ועל ה-Apple ID, לאור מגמה שנחשפה בידי ה-FBI, שלפיה גנבי אייפונים עוקבים אחרי משתמשים כדי לגלות את הסיסמאות שלהם לפני שהם מבצעים את הגניבה. זאת, כדי שהם יוכלו להיכנס למכשיר בקלות.
כעת, לאחר העדכון לגרסה החדשה של מערכת ההפעלה, פעולות מסוימות דורשות להשתמש בתכונות זיהוי ביומטריות, קרי Face ID או Touch ID. זאת, מבלי שיש אפשרות להשתמש בסיסמה טקסטואלית במקום זה – כך שגם אם הגנב יודע מהי הסיסמה, הוא לא יוכל להשתמש בה כדי לגנוב דברים חשובים.
רשימת הפעולות המוגנות כוללת גישה לסיסמה, ביטול המצב שמסייע באיבוד/גניבת טלפון לזיהוי מיקומו, ביצוע רכישות גם דרך הדפדפן המובנה ספארי ועוד.
עבור פעולות רגישות במיוחד, כמו שינוי ה-Passcode של הטלפון או הסיסמה ל-Apple ID, לאחר שמבצעים אישור ביומטרי יש להמתין שעה ואז לבצע זיהוי ביומטרי נוסף כדי לקבל אישור לבצע את הפעולה.
שיפורים נוספים ב-iOS 17.3
הגרסה החדשה של מערכת ההפעלה של אפל מביאה עימה גם עדכון לאפליקציית המוזיקה, שמאפשר להזמין חברים להצטרף לרשימת ההשמעה הפרטית של המשתמש, להוסיף לה קטעים, להסיר קטעים ולערוך מחדש את הרשימה. כן אפשר להוסיף כעת סמלונים לכל שיר ברשימה המשותפת שבונים ביחד.
יש ב-iOS 17.3 עוד כמה שיפורים קטנים, כמו הרחבת התמיכה של AirPlay להזרמה ישירה לטלוויזיות בחדרי מלון ברשתות נבחרות, מיטוב התכונה שמזהה נפילות ב-iPhone 14 ו-15, ועוד. כמו תמיד, יש גם רשימה ארוכה למדי של תיקוני אבטחה.
במקביל, שחררה אפל עדכון ל-iPadOS, והוא מציע, מעבר לתיקוני אבטחה, את השינויים באפליקציית המוזיקה, אבל לא את תכונת ההגנה המורחבת.
23/01/24 18:36
8.62% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
הבינה המלאכותית נמצאת אתנו כבר כמה וכמה שנים, שלא לומר עשורים. אלא שבשלהי 2022 פרצה לחיינו הבינה המלאכותית היוצרת (GenAI), והיא חודרת בקצב מהיר לשוק הארגוני. זו אחת הסיבות שבלהב פיתוח מנהלים בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב ייפתח בחודש הבא קורס חדש, שילמד מנהלים את רזי הבינה המלאכותית. בפוקדאסט אנשים ומחשבים אירחתי את פרופ' יצחק בן ישראל, שבין יתר הכובעים שלו מלווה אקדמית ומקצועית את תוכנית הקורס. הוא מסביר בראיון על החשיבות של השימוש בבינה מלאכותית עבור מנהלים בארגונים. מדוע דווקא עכשיו מנהלים צריכים ללמוד על בינה מלאכותית? הרי זה לא תחום חדש.
פרופ' בן ישראל: "אכן, זה תחום לא חדש, אבל הבעיה היא שהטכנולוגיות לא שוקטות על השמרים. הן צצות במהירות ומתפשטות כמו אש בשדה קוצים. זה משפיע, באופן ישיר או עקיף, על כל אחד מאיתנו, ועל אחת כמה וכמה על מנהלים. כך גם לגבי הבינה המלאכותית היוצרת. סם אלטמן, המייסד של OpenAI, היה אצלנו, באוניברסיטת תל אביב, בשנה שעברה, ואמר שה-ChatGPT יפגוש בקרוב כל אדם שיש לו טלפון. כך הוא ייווכח שהוא מקבל המון מידע, ויהיה לו קשה לדעת האם זה ממכונה או מומחה אנושי. זו הסיבה שמנהלים צריכים להיות חשופים גם לטכנולוגיה הזו".
מה כולל הקורס? מה מנהלים צריכים לדעת על בינה מלאכותית?
"אנחנו קוראים לקורס ABC. כלומר, נתחיל מהיסודות, ובהמשך הקורס נלמד על היתרונות שבשימוש בבינה מלאכותית. לדוגמה, נושא איסוף ואגירת המידע, שהם חלק מהביג דאטה, ועוד נושאים רבים, שהמשתתפים בקורס יגלו שהם משפיעים על חיי היום יום שלנו. למשל, כתיבת סיכומים בנושאים שונים (על ידי ה-GenAI – י"ק), שחוסכת זמן ומספקת ידע רחב יותר.
בסוף, המסר שנעביר למנהלים משתתפי הקורס הוא שאתה לא יכול לממש את תפקידך כמנהל, לקבל החלטות חשובות, מבלי להכיר את נושא ה-AI".
לגבי קהל היעד – המילה "מנהל" היא גנרית. למי אתם מכוונים?
"לא נמנע מכל מנהל שהוא לבוא ללמוד בקורס הזה, שהוא בן שמונה מפגשים, יתקיים פעם בשבוע ויימשך כחודשיים, בסך הכול מדובר ב-48 שעות הוראה. ילמדו בו מיטב המרצים מהאוניברסיטה, בשילוב של כל הפקולטות, כי זה תחום חוצה ארגון. לא נרד יותר מדי לפרטים טכנולוגיים, כי אנחנו יוצאים מתוך הנחה שהמנהל שמגיע אלינו לא בוגר מדעים, וזה החלק הפחות מעניין אותו. הדגש יהיה יותר על שימושים ויישומים".
האם תלמדו גם על הסכנות שיש בשימוש ב-AI?
"ברור. נסביר שלבינה המלאכותית יש הרבה דברים טובים, אבל היא מביאה איתה גם סיכונים, בדרך השימוש בה ומהעובדים שמשתמשים בה. כמו כל טכנולוגיה, גם היא מנוצלת לדברים רעים, וצריך לדעת לעקוב ולהבחין. זוהי סיבה נוספת מדוע מנהלים צריכים ללמוד את התחום".
יש מבחנים? ציונים?
"לא. זה קורס העשרה, כמו רוב הקורסים שלנו, אבל התלמיד יוצא עם כל הידע שדרוש בנושא זה, לומד על הפוטנציאל בארגון שלו, מה הוא יכול לשפר, ובעיקר הוא לומד לדעת לשאול את השאלות הנכונות את אנשי המקצוע בארגון, כמו המנמ"ר או מנהל האבטחה".
נושא הסייבר הוא נושא שאתה מזוהה איתו. עד כמה הסייבר משמעותי במלחמה הזו?
"למתקפת סייבר יש כמה מניעים, שכל אחד מהם צריך לקבל טיפול אחר. אחת המטרות של התוקפים היא להגיע למאגרי המידע של הארגון, כדי לקחת את המידע ולעשות בו שימוש כלשהו. בחודשים מאז שפרצה המלחמה היו ניסיונות תקיפה רבים, לאו דווקא בהקשר שלה. זה קורה כל הזמן. ברור שגם לאיראן ולחמאס יש עניין לתקוף, אבל היכולות שלהם הרבה יותר קטנות, ולכן זה לא ממש הורגש.
הסיבה השנייה לתקיפת סייבר היא שיתוק מערכות פיזיות, שמבוקרות על ידי מחשבים. עוד סיבה היא הרצון להפיץ מידע שגוי, פייק ניוז – וזה גם נושא שמנהלים צריכים לדעת עליו.
הדבר החיובי בכל הסיפור הזה הוא שעל אף שיש עלייה בניסיונות התקיפה, לאויב יש כמעט אפס הצלחות. זה דבר מאוד חשוב, שצריך להבליט. ישראל לקחה את נושא הגנת הסייבר באופן הכי רחב והיא נחשבת למובילה בעולם בתחום, באים ללמוד מאיתנו".
מהצד השני, שמענו על הצלחות של תקיפות סייבר, גם בזמן המלחמה – למשל על מערכת הבריאות.
"אכן, ב(מתקפה על – י"ק) בית החולים בצפת נגנבו כמה תיקים רפואיים. היה נזק תודעתי, אבל לא נגרם כל נזק לחולים או לבית החולים, כארגון. הסכנה הייתה הרבה יותר גדולה – פגיעה במערכות קריטיות, וזה לא קרה, כי המערכות מוגנות היטב.
ברמה הלאומית, האזרח יודע שהוא מוגן. זה כמו כיפת ברזל, שאתה יכול לראות את היירוטים שלה, אבל אתה בטוח שלא תיפגע".
יש הרבה גופים שמחזיקים במידע הכי רגיש עלינו והם לא תמיד שומרים עליו.
"מאז ומתמיד ארגונים שמרו מידע עלינו, ותמיד הייתה סכנה. כיום זה יותר רגיש ונגיש. המדינה עושה את ההגנה החיצונית, אבל כדי שגופים יקבלו הגנה טובה יותר, הם צריכים להסכים שהמדינה תגן עליהם. לא ניתן לעשות את זה בכפייה, אלא אם כן מדובר בארגון שמהווה תשתית קריטית".
שאלה אחרונה: המלחמה משפיעה לרעה גם על ההיי-טק. האם אתה מעריך שהענף יחזור לצמוח?
"כולנו יודעים שדברים השתנו אחרי ה-7 באוקטובר. שום דבר לא יישאר אותו הדבר. האם ההיי-טק יחזור לצמיחה? האם באמת יהיה שינוי? התשובה לשאלה הזו תלויה במידה רבה באיזו ממשלה תהיה לנו".
23/01/24 12:57
6.9% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אילון מאסק, יזם הטכנולוגיה המפורסם שהוא גם הבעלים של פלטפורמת X, ערך אתמול (ב') ביקור פרטי באושוויץ-בירקנאו, מחנה הריכוז הנאצי הידוע לשמצה השוכן בפולין, וזאת על רקע האשמות נגדו באנטישמיות ה"חוגגת" ב-X, שאותה רכש ב-2022.
מאסק צירף אליו באופן די משונה את בנו בן ה-3 בעת ביקורו באושוויץ – הגדול במחנות ההשמדה שהקימה גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה, ובו נרצחו כמיליון ומאתיים אלף נפשות, בהם כמיליון ומאה אלף יהודים. אל הביקור שלו נלוו גם עיתונאי ה-Daily Wire והמסבירן היהודי בן שפירו, יו"ר איחוד הארגונים היהודים באירופה, הרב מנחם מרגולין, וכן ניצול השואה גדעון לב.
בעקבות הביקור אמר יזם הטק והאיש העשיר בתבל שהטרגדיה של השואה "נוגעת לך הרבה יותר בלב כשאתה רואה אותה באופן אישי". אחרי הסיור במחנה ההשמדה, מאסק אף השתתף בוועידה בנושא אנטישמיות שאורגנה על ידי האגודה היהודית האירופית בעיר הסמוכה קרקוב. בדבריו לאחר הביקור הוא הודה שהיה "נאיבי" בתפישתו את היקף האנטישמיות עד לאחרונה, וזאת משום שלטענתו מרבית חבריו הם יהודים, ולכן היה לו מעט מגע עם התופעה החמורה. עוד אמר מאסק שהוא מאוד מזדהה עם העם היהודי, וציין כי למרות הטענות היקף האנטישמיות ב-X דווקא קטן מאשר ברשתות חברתיות אחרות.
בשיחה עם שפירו בפודקאסט אמר מאסק כי "שני שלישים מהחברים שלי הם יהודים. יש לי פי שניים יותר חברים יהודים מחברים לא יהודים", והוסיף: "אני יהודי בשאיפה". Elon Musk and Ben Shapiro are touring Auschwitz in Poland. pic.twitter.com/bAsBvZ5Fuc
— Ian Miles Cheong (@stillgray) January 22, 2024 "מטרת העל של פלטפורמת X היא להיות מקור האמת הטוב ביותר בעולם"
הביקור של מאסק בפולין הגיע, כאמור, בעקבות כמה חודשים סוערים עבור מאסק, בהם ספג האשמות באנטישמיות, בגין הצפת הפלטפורמה המצייצת שלו בתכנים אנטי ישראלים-יהודים, בעקבות פרוץ מלחמת ישראל-חמאס.
כזכור, החלק הארי של הזעם על מאסק התפרץ אחרי שהוא הגיב לפוסט אנטישמי במילים "זו האמת לאמיתה". תגובתו זו של מאסק לציוץ עוררה זעם וגינוי מגורמים שונים, כולל מאויבת ותיקה שלו, הליגה נגד השמצה (ADL – ר"ת Anti-Defamation League), שהאשימה את יזם הטק ב"קידום תיאוריות קונספירציה אנטישמיות". ככלל, התגובה המסוימת של המולטי-מיליארדר האקסצנטרי הותירה רבים תוהים אודות כוונותיו של מאסק, וכן על הרציונל שעומד מאחורי תמיכתו הלא מובנת בתוכן המקדם שנאה, של האיש שנחשב כגאון בתחום הטק וההנדסה. התהיות הללו התעצמו בעיקר לנוכח העובדה שהפלטפורמה שבבעלותו איבדה משתמשים עקב התרת הרסן, מאז שרכש אותה והנהיג בה את הגישה לאפשר למשתמשים יותר "חופשי ביטוי" בה.
אילון מאסק לצד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ונציג צה"ל, בסיור בכפר עזה בעת ביקורו בישראל. צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ
מול הלחץ עליו, שהלך וגבר כאמור גם מעוד ארגונים הנאבקים בתופעה, מאסק גינה את האנטישמיות באופן חד משמעי, התנצל על התמיכה בציוץ המדובר והתחייב להתמודד באופן אינטנסיבי יותר עם פרסום דברי שטנה ב-X. אבל הסיטואציה הטעונה גררה חרם מפרסמים דרמטי על X, ממותגי ענק כמו קוקה קולה, דיסני ויבמ, דבר שפגע בכיס החברה. מצב זה שילח את מאסק אל מעבר לאוקיינוס לבקר בישראל ובקיבוצי עוטף עזה, כדי להפגין את מחויבותו להילחם בשטנה ובטרור, ולהוכיח שאינו שונא יהודים.
אלא שלמרות כל זאת, מבקריו של מאסק נשארו סקפטיים, הטילו ספק בכנות ההתנצלות שלו ודרשו פעולה קונקרטית. הביקור של מאסק בישראל ובעוטף, ממנו שב אפילו עם דיסקית המאבק לשחרור החטופים – איתה התייצב בראיון מתוקשר לאנדרו רוס סורקין ב-DealBook Summit של הניו יורק טיימס – התגלה אף הוא כלא מספיק, ועורר שיח ער על יעילות המחווה הסמלית המסוימת.
כעת, ביקורו של מאסק באושוויץ מוסיף עוד נדבך למאמצי העל שלו לנקות מעצמו ומ-X חשדות לאנטישמיות והטיה אנטי-ישראלית, אם כי לא בטוח שגם מאמץ זה יעזור. אמנם יש מי שראו בביקור במחנה הריכוז וההשמדה צעד אמיתי לקראת הבנת חומרת האנטישמיות, אך רבים אחרים ראו במהלך אקט של יחסי ציבור מחושב ואולי אף ציני.
מאידך, אם להקשיב למאסק עצמו הרי ש-"מטרת העל של פלטפורמת X היא להיות מקור האמת הטוב ביותר בעולם. הרדיפה הבלתי פוסקת אחר האמת היא המטרה של X ולאפשר לאנשים לומר מה שהם רוצים לומר, גם אם זה שנוי במחלוקת, בתנאי שזה לא עובר על החוק".
23/01/24 13:25
6.9% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מרכז היזמות החדש סינרג'י 7 (Synergy7) השיק השבוע (ב') את פעילותו בתחום רובוטיקה אוטונומית בהובלת אלביט מערכות.
מטרת הקמת המעבדה בלב פארק ההיי-טק של באר שבע היא לעודד יזמות בסביבת הנגב והדרום, ולייצר את המפגש בין סטארט-אפים לבין חברות גדולות בתחום הרובוטיקה האוטונומית, לחלוק מתחם מעבדות משותף, ולייצר את האקוסיסטם החדש בתחום. כל זאת בתמיכה משמעותית של רשות החדשנות.
ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ, שנכח בהשקה, בירך על הקמת המעבדה ופתיחתה ברובע החדשנות שבעיר.
אוניברסיטת בן גוריון השותפה למיזם, היא בית היוצר הגדול בארץ למהנדסים צעירים, לצד אלביט כמעסיקה הגדולה בישראל של מהנדסים. יחד עם חברות בינלאומיות נוספות, כאנבידיה ודל, השותפים למיזם מייצרים יחד את הערך המוסף עבור הסטארט-אפים החדשים, בחשיפה ובמפגש עם אנשי המקצוע הטובים בתחום. שותפים נוספים בסינרג'י7 – המרכז הרפואי סורוקה וקרן מיראז'.
אירוע השקת המעבדה החדשה יצר הזדמנות עבור אנשי אלביט מערכות להיפרד מד"ר אלון סטופל, עד לא מזמן המדען הראשי של אלביט, שהגיע לאירוע, ויכנס לתפקידו החדש כיו"ר רשות החדשנות בחודש הבא.
באירוע לקחו חלק: ראש העיר באר שבע, רוביק דנילוביץ'; נשיא אוניברסיטת בן גוריון, פרופ' דניאל חיימוביץ'; ד"ר אלון סטופל – היו"ר הנבחר של רשות החדשנות; שוקי יהודה, סמנכ"ל בכיר לאסטרטגיה ומו"פ באלביט מערכות; ד"ר שלי גורדון, סגנית נשיא למשאבי אנוש באלביט מערכות; יוסי כהן, סמנכ"ל מו"פ חטיבת התקשוב באלביט מערכות; הראל רם, מנכ"ל סינרג'י 7; ניקול הוד סטרו, יו"ר סינרג'י 7 ומנכ"לית קרן מיראז'; חנן ברנד, סמנכ"ל רשות החדשנות; אריק קול, מנהל תוכנית אנבידיה אינספשן; אילן גולדברג, מנהל שיתופי פעולה ומו"פ בחברת דל; שחר חפץ, מנהל חדשנות המרכז הרפואי סורוקה; ואל"מ (מיל) חן גולני, ראש מנהלת מעבר דרומה של חיל התקשוב, צה"ל.
דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונה
*בתמונה הראשית מימין לשמאל: ניקול הוד סטרו – יו"ר סינרג'י 7 ומנכ"לית קרן מיראז'; הראל רם – מנכ"ל סינרג'י 7; ד"ר שלי גורדון – סגנית נשיא למשאבי אנוש באלביט מערכות; פרופ' דניאל חיימוביץ' – נשיא אוניברסיטת בן גוריון; ד"ר אלון סטופל – היו"ר הנבחר של רשות החדשנות; שוקי יהודה – סמנכ"ל בכיר לאסטרטגיה ומו"פ באלביט מערכות; וראש העיר באר שבע, רוביק דנילוביץ'.
23/01/24 14:50
6.9% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אחד המגזרים שמושפעים מיידית ודרמטית ממצבי חירום כמו המלחמה הנוכחית הוא המגזר הפיננסי – זה שאחראי על הפעילות הבנקאית והכספית במדינה, ושמאפשר לכלכלה הישראלית להמשיך לפעול גם כאשר היא חוטפת מכה. אמנם, מכה כואבת פחות מהאירועים הנוראיים שקרו ב-7.10, אבל מכה.
וובינר שיווק בזמן מלחמה של אנשים ומחשבים, שעסק בפעילות של חברות בארץ מפרוץ האירועים בכלל, ובפעילות השיווקית שלהם בפרט, אירח כמה בכירים בחברות פיננסיות בולטות במשק הישראלי. אחרי שסקרתי בפניכם, בכתבות הקודמות, את דבריהם במפגש הווירטואלי של נציגי בנק הפועלים וחברות אחרות, הפעם הגיע תורן של MAX ומימון ישיר.
גלית הראל, מנהלת תקשורת שיווקית ב-MAX, העידה בדבריה בוובינר כי "הפעילות העסקית שלנו הושפעה מיידית ובאופן דרמטי עם פרוץ המלחמה: הייתה ירידה דרמטית בפעילות העסקית במשק, לקוחות לקחו פחות הלוואות, וחברות התעופה הזרות חדלו לטוס לארץ וממנה – מה שגרם לפעילות המט"ח שלנו להשתנות, ולכך שהיה עלינו לתת מענה מיידי לישראלים שנתקעו בחו"ל והיו צריכים מענה לעניין ביטוח נסיעות. מערך השיווק שלנו התגייס מהר כדי לתת את המענים ללקוחות ולהעביר להם מידע. יצאנו עם שורה של הקלות, שכל הזמן התעדכנה".
"רגע אחרי ההלם הראשוני חזרנו לשיווק בסיסי – מה שאפשר ומה שמתאים באותו הזמן", הוסיפה. "ביצענו התאמות של שיווק המוצרים שלנו למצב, כמו, למשל, הצעת הלוואה בריבית פריים + 0%".
"הבנו שאנחנו צריכים לעזור להניע את הכלכלה מחדש, לקחת מנהיגות", אמרה הראל. "לכן, יצאנו עם מהלך שהוא Win-Win – לעודד את הלקוחות לקנות בנובמבר באתרים כחול לבן ו-5% מהמחזור יועברו לתרומה למועצה האזורית אשכול – פרויקט דגל של חינוך. במסגרת זו נתרמו מיליוני שקלים והלקוחות של MAX קנו יותר באתרים ישראליים".
שרית רדין, סמנכ"לית השיווק של מימון ישיר. צילום: מיכה לובטון
שרית רדין, סמנכ"לית השיווק של מימון ישיר, אמרה כי "מיד לאחר ה-7 באוקטובר התחלנו לפעול בשלוש שכבות: Doing, מעורבות וחזון. ב-Doing הכוונה היא לפעולות שעשינו באופן מיידי עבור העובדים שלנו, לרבות אלה מהם שגויסו למילואים, המשפחות שלהם והלקוחות שלנו. כחלק מזה, פתחנו קופה שכל עובד יכול היה לתרום לה ולבחור מה לעשות עם הכסף לטובת החיילים. כמו כן, עובדים שלנו יצאו להתנדב".
"השכבה השנייה היא המעורבות. הסוכנויות והשותפים שלנו בצפון ובדרום נפגעו, ולמעשה לא הייתה להם עבודה. לכן, יצאנו במהלכים כמו להביא לקוחות למתקנים שבהם יש את הרכבים שלנו. עודדנו אותם לעשות את זה באמצעות סרטוני טיק טוק. קידמנו את הסרטונים האלה, והם זכו למאות אלפי צפיות", אמרה.
"מימשנו את השכבה השלישית, של החזון, באמצעות המשך העשייה השוטפת מאחורי הקלעים", הוסיפה רדין.
היא סיימה בציינה כי "אנחנו ממשיכים עם התרומות ועם הפעילות העסקית, וממשיכים בפיתוחי פתרונות על מנת לעזור ללקוחות ולצוותים שלנו".
נטלי גבאי, סמנכ"לית השיווק והאירועים של אנשים ומחשבים. צילום: יניב פאר
נטלי גבאי, סמנכ"לית השיווק והאירועים של אנשים ומחשבים, פתחה את הוובינר וסיפרה על הפעילות של הקבוצה מתחילת המלחמה. "החלטנו לשמר מעט שפיות – הן באמצעות התגייסות למאמץ הלאומי והן עם וובינרים, כדי לשמר את הקהילה שלנו, קהילת ההיי-טק", אמרה. "קיימנו סדרת וובינרים בנושאים שונים שקשורים לפעילות עולם ההיי-טק – סייבר, רפואה, AI, ההון האנושי, תעשייה חכמה ועוד – וגם הוובינר הזה, בנושא שיווק בעת מלחמה. מטרת סדרת המפגשים הווירטואליים היא לקיים תקשורת ולשתף ידע גם בתקופה קשה זו".
"רבים מהדוברים והמרצים במפגשים הווירטואליים אמרו לנו לאחריהם שחברות היי-טק התגייסו כדי לתת פתרונות לארגונים שלהם. הוובינרים יצרו אופטימיות, שפיות בתוך הכאוס, ואנחנו שמחים שזה שמר את הקהילה אתנו", ציינה גבאי.
היא הדגישה כי "בימים אלה אנחנו חוזרים לאירועים פיזיים, וכבר קיימנו כמה כאלה (השבוע התקיים אחד האירועים השנתיים המרכזיים של אנשים ומחשבים – ועידת הפסגה Top Summit 2024; י"ה). בקנה נמצאת גם תחרות מצטייני המחשוב IT Awards, שהתאמנו אותה לזמן המלחמה וכוללת קטגוריה בהתאם".
23/01/24 14:58
6.9% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
בלו וייט (Bluewhite), חברת האגרו-טק המספקת חקלאות אוטונומית מבוססת נתונים בטכנולוגיית רובוטים כשירות (Robot as a Service – RaaS), הודיעה היום (ג') על גיוס של 39 מיליון דולר בסבב C, בהובלת Insight Partners, ובהשתתפותם של משקיעים חדשים כמו Alumni Ventures, LIP Ventures ומשקיעים נוספים.
המשקיעים הקיימים, Entrée Capital ,Jesselson, ו-Peregrine Ventures, השתתפו גם כן בסבב.
סבב הגיוס הנוכחי מביא את סך הגיוסים של החברה ל-89 מיליון דולר.
החברה, שכבר פועלת באופן מסחרי עם למעלה מ-20 מגדלי גידולי קבע מובילים בארצות הברית, תשתמש בכספי הגיוס להרחבת הפעילות שלה בתחום הטרקטורים האוטונומיים ופתרונות חקלאיים אוטונומיים נוספים, וכדי להתרחב לשווקים חדשים ברחבי העולם.
בלו וייט הוקמה בשנת 2017 על ידי בן אלפי, יאיר שחר ואבירם שמואלי, והמטה המרכזי שלה נמצא בתל אביב, עם משרדים נוספים בפרסנו, קליפורניה. לחברה 130 עובדים, 85 מהם בישראל.
חקלאות משודרגת מבוססת נתונים
הפתרון הטכנולוגי של בלו וייט, המשלבת חומרה ותוכנה לפתרון כולל לחקלאים, מאפשר ניהול נוח ונגיש של צי רכבי החקלאות ושיקוף המידע עליהם מרחוק. מוצר החומרה של החברה, ה-Pathfinder, יכול להיות מותקן על כל טרקטור ומשתמש בראייה מלאכותית, AI מתקדם, עיבוד תמונה, איסוף דאטה, היתוך מידע ממגוון סנסורים ובאינטגרציה של ממשקים חכמים כדי שהטרקטור יוכל לנווט ולבצע משימות באופן אוטונומי, כמו זריעה, ריסוס, חיתוך וקצירה, גם בתנאים מאתגרים.
תוכנת ה-Compass – רכיב התוכנה כשירות (SaaS) של בלו וייט – זמינה בכל מכשיר נייד או מחשב. הרכיז אוסף נתונים מהשדה, מנתח אותם באמצעות אלגוריתמים מתקדמים של בינה מלאכותית, ומספק תובנות ודו"חות בזמן אמת, המבטיחים לחקלאים יעילות מרבית בפעילות החווה.
עובדי בלו וייט. צילום: יח"צ
לצד העובדה שהשוק הגלובלי של טרקטורים אוטונומיים צפוי להגיע לשווי של 11.5 מיליארד דולר עד שנת 2030, כפי שקבע מחקר של Allied Market Research, מגדלים ברחבי העולם מתמודדים עם לחץ מתמיד לייצר יותר עם פחות משאבים, וניצבים אל מול אתגרים כמו מחסור בכוח אדם, עלייה דרמטית בעלויות התפעול, גידול האוכלוסייה העולמית ושינויים אקולוגיים. הפתרון האוטונומי של בלו וייט מסייע להתגבר על האתגרים הללו ועל מחסומים קיימים כמו יישום והטמעה בהיקף גבוה, זאת על ידי אבזור צי הטרקטורים הקיים של החקלאי בטכנולוגיה אוטונומית ייחודית וחווית משתמש ידידותית. באופן זה, מגדלים מקבלים תובנות מבוססות נתונים לניהול טוב יותר של חוותיהם, ובכך יכולים להגדיל ולשפר את התבואות והרווחיות שלהם.
החזון: "להפוך את החקלאות האוטונומית בת הקיימא למציאות בכל העולם"
טרקטור עם טכנולוגיה של בלו וייט במטע דובדבנים. צילום: יח"צ
"לאחר שכבר הוכחנו את ההצלחה המסחרית של הפתרונות שלנו עם מגדלים, הגיוס יאפשר לנו להמשיך לספק חדשנות אוטונומית ובת קיימא לשווקים נוספים, ולעבוד עם סוגים שונים של שותפים באקוסיסטם, כדי להשפיע על כל שלב בשרשרת האספקה של המזון", אמר אלפי, המייסד השותף ומנכ"ל בלו וייט. "השלב הבא בצמיחה שלנו יעזור לספק שקיפות חסרת תקדים לאורך כל שרשרת האספקה של המזון, ולהבטיח ייצור וצריכת מזון יותר בריאים, בטוחים ובני-קיימא. אנחנו שמחים שיש לנו משקיעים עם ראייה ארוכת טווח, ולקוחות מדהימים שחולקים את החזון שלנו להפוך את החקלאות האוטונומית בת הקיימא למציאות בכל רחבי העולם".
"במיוחד בזמנים מאתגרים אלו, התרגשנו לראות את בלו וייט מנצחת את כל הסיכויים ומצליחה לממש את הפתרונות שלה ולגייס את הסבב הזה במקביל, כדי שתוכל להמשיך לגדול", אמר דניאל ארונוביץ, פרינסיפל ב-Insight Partners וחבר בורד ב-בלו וייט. "השילוב של הטכנולוגיה האוטונומית הייחודית של בלו וייט והצוות המדהים שלהם הובילו את החברה להתקדם מעבר לשאר החברות, ואנו מתרגשים לעבוד איתם, כשהם עוברים לשלב הבא והקריטי הזה".
הפתרון האוטונומי של בלו וייט תואם לגידולי קבע, כמו אגוזים, פירות יער, תפוחים, ענבים, כשות, תפוחים ועוד. פתרון זה כבר עזר לבצע מעל 50,000 שעות של פעילות חקלאית אוטונומית במעל ל-150,000 דונם של גידולים בקליפורניה ובוושינגטון.