הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
11/01/24 11:12
7.69% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אלפי שנים לפני שהמונח 'סוס טרויאני' היה לחלק מהמושגים בעולם התוכנה – לצד רושעה, דופקה, רוגלה, וירוס ותולעת – סוס טרויאני היה דגם סוס גדול, עשוי עץ, שהופיע בספרות היוונית והרומית העתיקה. "הסיפור המפורסם ביותר בעולם המערבי, אב הטיפוס לכל הסיפורים על מאבקם של בני האדם… כולל את האגדה, שיש או אין לה שרידים של בסיס היסטורי, בדבר סוס עץ", כך נפתח הפרק השני – "הטרויאנים מכניסים את סוס העץ לתוך עירם הבצורה", בספרה של ברברה טוכמן, "מצעד האיוולת".
סוס טרויאני מקושר בתרבות להטעיה. על הצלחת ההונאה של החמאס בשנים שטרם ה-7 באוקטובר, ובבוקר השבת הארורה – אין עוררין; הערכות המודיעין, שהתבררו כבעלות קשר חלקי עד רופף למציאות, או כ"סתם" שגויות; הכישלונות המבצעיים; שורה ארוכה, ארוכה מדי, של תקלות – קטלניות או מביכות בחלקן; התנהלות הפיקוד הצבאי הבכיר; מערכת היחסים בין הדרג הצבאי למדיני והאחריות של כל אחד מהם – כל אלה ועוד ייבדקו בוועדת החקירה שתקום, כך או אחרת.
מאז הקמת אגף התקשוב ב-2003, ה-ICT הצבאי הפך לנושא חשוב בצה"ל, ותרם לו עוד יכולות מבצעיות ומנהלתיות, מבוססות טכנולוגיה. נכון, היו מהמורות בדרך: פרויקטים שהתארכו מעל ומעבר לצפוי ולרצוי (ERP), החלטות ששונו ואז שונו שוב (הכפפת חיל הקשר לאגף התקשוב, העברתו לזרוע היבשה ובחזרה לאגף), החלטות שנויות במחלוקת (מיקומם השונה של הסייבר ההתקפי וההגנתי), פרויקטים עתירי מיליונים שכשלו, ועוד.
מהחמ"לים ופלזמות ללב השטח
במלחמת לבנון השנייה, ב-2006, כונו באופן ביקורתי מפקדי החטיבות "מפקדי הפלזמות", על שנטו לפקח על פעילות הכוחות שלהם מתוך חמ"לים בשטח ישראל, באמצעות מסכים גדולים ששידרו את תמונת הקרב. נטען כי מיקום המפקדים השפיע לרעה על אופי ביצוע המשימה, וגם לדו"ח ועדת וינוגרד היה מה לומר בנושא. הצבא הפיק לקחים ומצא את נקודת האיזון בין הפלזמה לשדה הקרב.
במבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה התמונה שינתה כיוון של 180 מעלות, ומפקדי החטיבות נכנסו עמוק לשטח הלחימה הפלסטיני.
מאז, הצבא המשיך להשתפר בהיבט הטכנולוגי: צה"ל היה מהראשונים לזהות את הפוטנציאל הטמון בתחום הבינה המלאכותית, ועסק בכך עוד בתחילת העשור הקודם. כיום, כך נדמה, הטכנולוגיה הפכה לחלק בלתי נפרד מהלחימה, ואנשי התקשוב, באגף ובפיקודים, פיתחו והמשיכו לשפר מערכות, גם תוך כדי המלחמה האחרונה.
מקושר בתרבות להטעיה. סוס טרויאני. צילום: עיבוד ממוחשב כאילוסטרציה. מקור: שאטרסטוק
מאז הקמתו, התקשוב הביא פן נוסף למפעל הלחימה הצה"לי, והעשיר את יכולותיו: מ"רצפת הייצור" – תשתיות המחשוב והתקשורת – ועד הקצה – לקוחות הקצה הלוחמים בשטח, מחשוב הקצה והרובד האפליקטיבי.
כוחות צה"ל נמצאים במצב שבו יש עושר אדיר של מידע – חלקו חזותי, ממצלמות, חלקו אותות אלקטרומגנטיים וחלקו מגיע ממכ"מים ומחיישנים. המאפיין המשותף של כל המערכות הוא המון מידע. מצב זה מניב שלושה אתגרים: הצורך לאגור את המידע, לסווג אותו ולהגן עליו. כך, מידע ה-עתק, הביג דטה, יושב בכמה אגמי מידע, שנבנו על ידי גופי ה-IT השונים – מצפן ולוט"ם באגף התקשוב, והמקבילים להם באגף המודיעין, כדי לענות על הצרכים והדרישות המיוחדים של כוחות צה"ל בדרום.
"המערכות הללו 'מרחיבות' את שדה הראייה של התצפיתן, מעבר למה שהוא רואה בעין: אם נקלט משהו, ניתן לשלב מידע מהתצפיתן ומהחיישנים ובדרך זו לתת לכוחות בשטח נתונים מדויקים יותר", כתבתי בעבר.
"משהו בהפעלה של כלל המערך ה-ICT התפספס"
התקשוב הצבאי עבר שורת מיצובים מחדש: "מ-משפר למאפשר", "אי אפשר בלעדיו", "מצוואר בקבוק למאפשר מבצעית", "ממאפשר למעצים ולמכפיל כוח". וגם, הכותרת הכי אירונית שמצאתי: "תקשוב איו"ש בגרסה משודרגת: לחימה בטרור – בלחיצת כפתור"…
במוצאי שבת ה-7 באוקטובר אמר לאנשים ומחשבים בכיר לשעבר בתקשוב הצבאי: "היו להם את כל הכלים בסייבר, אבל – לא ברור איך ולמה – משהו בהפעלה של כלל המערך ה-ICT התפספס". והוספתי: "ולמרות זאת, משהו לא עבד: הצבא היה כמו הסנאי שקיבל אגוזים (טכנולוגיה), אבל לא היו לו שיניים… הדברים יצטרכו להיחקר".
יומיים לאחר מכן אמר לאנשים ומחשבים תא"ל (מיל') ארנון זו-ארץ, ממקימי אגף התקשוב ולשעבר הקשר"ר: "לישראל יש בעיה – אין לה עומק אסטרטגי… ייצור עומק שכזה צריך להתבסס על לוחמים ועל טכנולוגיה. אסור להסתמך אך ורק על טכנולוגיה, ומהצד השני, אין להתעלם מכך שהיא מרכיב מרכזי ביתרון היחסי של צה"ל על פני האויב".
תא"ל יעל גרוסמן, מפקדת יחידת לוטם שבאגף התקשוב, נשאלה באחרונה בידיעות אחרונות "האם הטכנולוגיה בגדה בנו ב-7 באוקטובר? והשיבה: "טכנולוגיה היא דבר נפלא, אבל לא יכולה להחליף את האדם".
בחלוף יומיים מפרוץ המלחמה אמר לאנשים ומחשבים תא"ל (מיל') נתי כהן, שהיה מנכ"ל משרד התקשורת והקשר"ר: "בעולם הקיברנטי, המערכות פעלו. הסיפור הוא לא המערכות והתשתיות, אלא השימוש בהן במצב של כאוס. הדבר צריך להיבדק". לידיעת מבקר המדינה, הקורא מתניהו אנגלמן.
11/01/24 18:09
7.69% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אמנם, תערוכת CES 2024 מתרכזת, לפחות כלפי חוץ, במוצרים סופיים, אבל לפחות השנה היא הייתה כר פעיל למדי של הכרזות על מעבדים, שבבים וחיות אחרות בתחום החומרה – שבלעדיה אי אפשר לייצר מוצרי קצה. שלא במפתיע, צמד האותיות AI נשמע ברמה מעל כמעט כל בימת הכרזה – גם אם בדרך הדביקו אותו לתכונות שהיו שם עוד לפני כן, בשמות אחרים.
לפניכם תמצית ההכרזות העיקריות:
AMD
החברה הציגה סדרה חדשה של מעבדים עבור מחשבים שולחניים – Ryzen 8000 G. המעבד הראשי במשפחה החדשה הזו, Ryzen 7 8700 G, מכיל שבב בינה מלאכותית חדש, ייעודי, שעונה לשם XDNA AI. בגישה שכבר הוכרזה בידי יריבתה הגדולה, אינטל, למעבדי ה-Meteor Lake לניידים, גם ב-AMD מספרים שכעת יש שלוש שכבות לביצועי בינה מלאכותית לפי הצורך. כמובן, החברה רצה לספר שזהו המעבד השולחני הראשון שמגיע עם מנוע בינה מלאכותית ייעודי כחלק מהחבילה.
המעבד המסוים הזה מגיע עם 8 ליבות פיזיות מבוססות Zen 4, שתומכות בעבודה בריבוי נימים, מהירות מרבית שיכולה להגיע עד ל-5.1 גיגה-הרץ, TDP של 65 וואט ושבב גרפי חזק, Radeon 780M, שמבוסס על ארכיטקטורת ה-RDNA 3 הנוכחית של כרטיסי המסך של AMD.
כמו שלושת חבריו, שיגיעו יחד איתו לשוק ב-31 בינואר, Ryzen 7 8700 G זקוק ללוח אם עם התושבת החדשה AM5. אבל, כדי לתת משהו נוסף לבעלי לוחות עם AM4, הציגה החברה תוספת למעבדי סדרת ה-Ryzen 5000, שתושק באותו תאריך. אחד מהם ממש יוצא דופן: ה-Ryzen 7 5700X3D, שמגיע עם זיכרון המטמון הקנייני והייחודי של החברה, 3D V-Cache, שמאפשר לו להציע 100 מגה-בייט זיכרון – פי חמישה מהמעבד הדומה לו בלי הטכנולוגיה הזו. כמו כן, הטכנולוגיה הזו מקפיצה את ה-TDP מ-65 ל-105 וואט. זהו מעבד 8/16 ליבות במהירות מרבית של 4.1 גיגה-הרץ – חצי גיגה פחות מתאומו ה-"רגיל".
אינטל
מן הסתם, אינטל לא התכוונה ולו לרגע להשאיר את הבימה ל-AMD, והיא עלתה עליה כדי להציג מעבדים שולחניים חדשים, מעבדים ניידים שעדיין שייכים למשפחת ה-Core הוותיקה, וכן שלושה מעבדים ראשונים ממשפחת ה-U, ששייכים כבר לדור הראשון של המעבדים החדשים של החברה.
כדי לבלבל קצת את העניינים, יש גם שמות חדשים, שצריך יהיה להתרגל אליהם: מעבדי ה-U הם תחת השם הכללי Core Processor, והמעבדים הנוכחיים מוגדרים כ-Series 1. כמו דורות קודמים של מעבדי משפחות ה-U, העניין העיקרי בהם הוא צריכת כוח נמוכה, שעומדת בבסיס על 15 וואט, ויכולה להגיע עד 55 וואט במצב טורבו מלא. יש תמיכה בזיכרונות DDR5 וגם DDR4 ונגזרות ה-LP שלהם בנפח של עד 96 גיגה-בייט, ושבב גרפי בסיסי. המעבד המוביל בסדרה זו, Core 7 Processor 150U, מגיע עם 2 ליבות ביצועים ו-8 ליבות יעילות, במהירות מרבית של 5.4 גיגה-הרץ.
משפחת מעבדי ה-Core של אינטל. צילום: יח"צ
לצידם, ובקצה השני של העוצמה, הציגה אינטל את מעבדי המובייל מהדור ה-14, שהם בעצם מעבדי דור 13 מרועננים עבור משפחת ה-HX. זוהי המשפחה הכי חזקה והכי עוצמתית של אינטל, ובדרך כלל היא מיועדת לניידי משחקים או מערכות ייצור תוכן עצבניות. יש חמישה מעבדים חדשים כאלה, ובראשם Core i9-14900HX עם 8 ליבות ביצועים, 16 ליבות יעילות ומהירות מרבית של 5.8 גיגה-הרץ, ועם תמיכה בעד 192 גיגה-בייט של זיכרון RAM, כמו כל חבריו, מסוג DDR5-5600 או DDR4-3200. כל המעבדים הללו באים עם TDP בסיסי של 55 וואט, שמגיע עד ל-157 וואט במצב טורבו – רמות צריכת כוח שכבר מוכרות במעבדים המובילים של החברה.
המעבדים השולחניים החדשים, 20 במספר, הם למעשה הרחבה מסיבית של מעבדי ה-Core מהדור ה-14 של אינטל על פני שלוש משפחות שונות, כולל סדרה של מעבדים ללא שבב גרפי עבור מערכות משחקים.
אנבידיה
בחודשיים-שלושה האחרונים רחשה הרשת משמועות על כך שאנבידיה עומדת להציג עדכון של כרטיסי המסך העוצמתיים במסגרת ה-GeForce RTX 4000 שלה – משהו שיספק את אלה שרוצים עוד עוצמה אבל לא בא להם לחכות לדור ה-RTX 5000, שיבוא מתישהו בשנה הבאה. השמועות היו נכונות: החברה הציגה ב-CES 2024 את סדרת כרטיסי ה-RTX 4000 Super שלה, שמציעים מקצה שדרוגים קל עד בינוני, ואף יושקו בידי החברה בגרסת Founder Edition.
מעבד ה-RTX4080 של אנבידיה. צילום: יח"צ
ההשקה כוללת שלושה כרטיסים. בתחתית הרשימה RTX 4070, שיגיע לשוק ב-17 בחודש הנוכחי במחיר של 599 דולר, ומציע שדרוג יפה בכמות המעבדים וליבות מעקב הקרניים, כמו גם עלייה קטנה במהירות הבסיסית וגם ב-TGP – מ-200 מל-220 וואט. מעליו נמצא RTX 4070 Ti, שיושק בדיוק שבוע לאחר מכן, ב-24 בינואר, תמורת 799 דולר, עם גידול במספר הליבות לעומת ה-RTX 4070 Ti ומהירות בסיסית גבוהה יותר. יש בו גם יותר זיכרון: 16 גיגה-בייט לעומת 12 בדגם הבסיסי. לעומת זאת, ה-TGP נותר אותו הדבר.
הכרטיס המוביל בהכרזה החדשה הוא RTX 4080 Super, שיגיע עם עלייה משמעותית בביצועים בזכות 10,240 ליבות CUDA מול 9,728 ליבות במקור. הוא כולל מהירות בסיסית שהואצה מ-2.21 ל-2.58 גיגה-הרץ ומהירות טורבו שהואצה מ-2.51 ל-2.55 גיגה-הרץ. יש גם ירידה מרשימה של ה-TGP – מ-450 וואט ל-320 וואט. הכרטיס הזה מציע תמיכה ברזולוציה של עד 8K בקצב ריענון בסיסי, או עד 4K בקצב ריענון של 240 הרץ. הוא יגיע לשוק אחרון מבין השלושה, ב-31 בינואר, ומחירו יעמוד על 999 דולר.
11/01/24 19:06
7.69% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
ביום א' הקרוב תתכנס הממשלה על מנת לאשר את תקציב המדינה. באופן מקרי, הישיבה תתקיים ביום ה-100 למלחמה. הציפייה היא שהתקציב יהיה מוטה לטובת הדברים שתורמים למלחמה, כולל לעורף, שסופג פגיעה קשה בעקבותיה. על רקע זה באות הדרישות לבטל את הכספים הקואליציוניים ולסגור משרדי ממשלה מיותרים. אלה שמציעים לסגור בדרך כלל לא מציינים את שמות המשרדים, אלא מכריזים הכרזה כללית. אולם, מן הסתם, מדובר במשרדים קטנים, ולא הגדולים שבהם – ביטחון, חוץ, אוצר או חינוך.
אחד המשרדים הקטנים וה-"פחות נחשבים" הוא משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. אלא שהוא משרד חשוב בהחלט, וסגירה שלו או פגיעה בו תפגע במדע ובהיי-טק הישראלי, שהוא הקטר של המשק והמוביל של הכלכלה המקומית.
התקציב של המשרד הזה, שלשם הנוחות יכונה כאן משרד המדע, לא עומד בשום יחס לחשיבות התחומים שהוא מופקד עליהם, במיוחד בהתחשב בעובדה שרשות החדשנות הועברה אליו. על פי המידע האחרון, שמסר לא מכבר שר המדע, אופיר אקוניס, בראיון לאנשים ומחשבים, תקציב המשרד הוא 570 מיליון שקלים, לאחר ההתאמות והקיצוצים שעליהם הוחלט. נכון לעכשיו לא יודעים במשרד האם זה קיצוץ סופי או שייתכנו גזירות נוספות. מה שכן ידוע הוא שכפי שפורסם היום (ה') בכלי התקשורת, האוצר מתכוון לעשות מחטף ולקצץ באופן רוחבי שורה ארוכה של פרויקטים של המדענים הראשיים בכמה משרדי ממשלה. אלה תקציבים שמיועדים לפרויקטי מחקר בתחום האנרגיה, הסביבה, התחבורה ועוד.
הפנייה להגדיל תקציבים נופלת על אוזניים ערלות
תקציב רשות החדשנות, שעומד על 1.5 מיליארד שקלים, לא עודכן מזה חמש שנים. זאת, על אף שהצרכים של ההיי-טק גדלו, ועכשיו, עקב המלחמה, נדרש סיוע מוגבר לחברות צעירות, שאורך הנשימה הפיננסי שלהן לא עולה על חצי שנה, ולעתים אפילו לא על שלושה חודשים. אמנם, האוצר אישר לרשות החדשנות לתת מענקים בסך כולל של 400 מיליון שקלים, וזה ככל הנראה לא יקוצץ, אבל היכולת של החברות לקבל את המענקים האלה מוגבלת, כי על פי הנהלים, הם ניתנים כנגד גיוס סכום דומה ממשקיעים פרטיים. כידוע, המשקיעים הדירו את רגליהם מהשקעות בישראל מיד עם פרוץ המלחמה. בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת הועלתה השבוע דרישה להגדיל מיידית את תקציבי משרד המדע ורשות החדשנות, אולם נראה שבעידן של קיצוצים במשרדי הממשלה, הפנייה הזאת נופלת על אוזניים ערלות.
אמנם, חלק מהקיצוצים בתקציב 2024 מוצדקים, כי המלחמה עולה הרבה מאוד כסף. אלא שלא כל קיצוץ מוצדק, ובכל מקרה, יש תחומים שאסור לגעת בהם. אחד מהם הוא ההיי-טק והמדע, שהם העתיד של המשק והכלכלה
דו"ח של מרכז המחקר של הכנסת, שהוגש לוועדה לקראת הדיון, ציין שהמאפיינים הייחודיים של ענף ההיי-טק – יזמות, מו"פ וכדומה – באים בישראל לידי ביטוי בעצימות גבוהה בהשוואה לשאר העולם. מספר הסטארט-אפים וההשקעות כאן, לפחות עד 2023, וגם האקו-סיסטם של ההיי-טק הישראלי, גבוהים באופן ניכר ביחס לגודל של אוכלוסיית וכלכלת המדינה. כך, למשל, המשקל של ענף ההיי-טק בתמ"ג עלה מ-13.9% ב-2012 ל-18.1% ב-2022. שלא לדבר על השכר הממוצע לעובד בהיי-טק, שהוא יותר מכפול מהשכר הממוצע במשק.
הצורך בסיוע דחוף להיי-טק בא גם, ובמידה רבה, על רקע עצירת הגיוסים: אלה ירדו ב-2023 בכ-60%. זוהי ירידה משמעותית, ואין כרגע אופטימיות שהענף יתאושש בזמן הקרוב.
הטווח הקצר והטווח הארוך
בדיון בוועדה צוין שההתייחסות להיי-טק צריכה להיות הן הטווח הקצר והן בטווח הארוך. בטווח הקצר, על הממשלה לחפש פתרונות שעוקפים את הנהלים שעל פיהם רשות החדשנות מעניקה סיוע לחברות הצעירות. כל הדוברים בוועדה הדגישו שמצבי חירום כמו זה הנוכחי מחייבים פתרונות מחוץ לקופסה. השר אקוניס אמר בראיון שאם יהיה צורך, הממשלה תסייע באמצעות קופסאות תקציב ייעודיות – כמו שנעשה בקורונה. הנתונים שהוצגו בוועדה לא מותירים ספק שזה הזמן להתחיל לחשוב לפתוח את הקופסאות האלה.
בטווח הארוך, נאמר בדיון, יש להסתכל על ההיי-טק דרך הפריזמה של כל תחומי החיים: החינוך, הבריאות, צמצום פערים על ידי גידול הגיוון התעסוקתי בקרב נשים, חרדים, ערבים, ועוד.
כל זה יכול להתקיים רק אם הממשלה תעלה את התקציבים המיועדים להיי-טק ב-2024, או לפחות לא תקצץ בהם, ותתווה מדיניות שתבהיר שההשקעה בהיי-טק היא משימה לאומית, והקצאת התקציבים עבורה עומדת בקריטריון של מתן עדיפות לכל מה שתורם לחוסן הלאומי. כחלק מזה יש צורך בהגדלת תקציבים לחינוך להיי-טק ולעידוד תלמידים לעשות חמש יחידות בגרות במתמטיקה. זה יגדיל את ההיצע ליחידות טכנולוגיות של צה"ל, שמהן יוצאים רבים מבני הדור הבא של ההיי-טק. כך ניתן יהיה לשמור על מיתוגה של ישראל כאומת סטארט-אפ
חייבים להישאר אומת הסטארט-אפ
דן סניור ושאול זינגר, מחברי הספר אומת הסטארט-אפ, פרסמו באחרונה רב מכר בארצות הברית, שעסק במאפייני הרוח הישראלית. הם עדיין סבורים שישראל היא המקום הכי טוב לחיות בו, וטוענים שההיי-טק הוא חלק מאותה רוח ישראלית. אלא שלא לעולם חוסן, במיוחד במצבי משבר ואחריהם, ואנחנו – הממשלה, התעשייה, האקדמיה וכולנו כפרטים – חייבים לשמר את זה.
השורה התחתונה: אמנם, חלק מהקיצוצים בתקציב 2024 מוצדקים, כי המלחמה עולה הרבה מאוד כסף. אלא שלא כל קיצוץ מוצדק, ובכל מקרה, יש תחומים שאסור לגעת בהם. אחד מהם הוא ההיי-טק והמדע, שהם העתיד של המשק והכלכלה.
11/01/24 13:36
6.41% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
סיילספורס הודיעה היום (ה') על מינויו של אורן וינטר למנכ"ל מרכז המחקר והפיתוח של סיילספורס ישראל. וינטר, כך נמסר, יוביל את מרכז המו"פ ההולך וגדל של החברה בארץ, לצד המשך הובלת פיתוח מוצרי ה-Marketing Intelligence & search ו-Data Cloud המובילים של החברה.
מרכז הפיתוח של סיילספורס ישראל הפך למרכז אסטרטגי בפיתוח מוצרי הליבה של החברה, ועוסק כיום בפיתוח מוצרי ה-AI החדשניים ביותר עבור פתרונות ה-CRM שלה. המרכז לוקח חלק בפיתוח מוצרים לפלטפורמת ה-Einstein AI כמו גם אפליקציות מונעות בינה מלאכותית לשיווק, מכירות ושירותים, כולל Salesforce Data Cloud, Salesforce Einstein Conversational AI וניהול שירות בשטח.
וינטר הצטרף לסיילספורס – מובילה עולמית ב-CRM ובטכנולוגיית ענן – לפני שנתיים כסמנכ"ל פיתוח בכיר, עם למעלה מ-20 שנות ניסיון במגוון תפקידים. הוא עבד במיקרוסופט במשך כ-20 שנה, הן בישראל והן בארה"ב, בתפקידי הנדסה וניהול.
"לאורן יש ניסיון יוצא דופן בהובלת צוותים בחזית הטכנולוגיה, ואני שמח שהוא יעמוד בראש מרכז המו"פ הישראלי כדי לתמוך בצמיחה והצלחת בסיס הלקוחות הגלובלי של סיילספורס", אמר שריני טלאפרגאדה, נשיא ומנהל הפיתוח הראשי של החברה.
אפרת רפופורט, פרשה מתפקידה כמנכ"לית מרכז המו"פ של סיילספורס ישראל אחרי שנתיים. צילום: Two dudes photo
וינטר ייקח את המושכות מאפרת רפופורט שהובילה את מרכז המו"פ בשנתיים האחרונות. לאחר כמעט חמש שנים. רפופורט, כך לפי סיילספורס, החליטה לעזוב את החברה כדי לחזור לשורשים היזמיים שלה.
"אני גאה ונרגש להוביל את מרכז המו"פ בישראל, העומד בחזית הטכנולוגיה העולמית ומשפיע על תהליכי העבודה של חברות בארץ ובעולם", אמר אורן וינטר, מנכ"ל מרכז המו"פ של סיילספורס ישראל. הוא הוסיף וציין כי "אני רוצה להודות מעומק הלב לאפרת על עבודתה המדהימה בישראל, והנהגתה בשנים האחרונות. המרכז בישראל הפגין חוזק וחוסן במהלך החודשים האחרונים, וזה גורם לי להיות גאה עוד יותר לקחת על עצמי תפקיד חדש זה, ואופטימי יותר לגבי החדשנות, הערך וההשפעה שלנו על האקו-סיסטם של סיילספורס".
וינטר הצטרף לסיילספורס ב-2021 עם למעלה מ-20 שנות ניסיון בתפקידי הנדסת תוכנה וניהול, כדי להוביל את צוות ההנדסה Marketing Cloud Intelligence. הוא עבד בעבר במטה מיקרוסופט בסיאטל, כמהנדס תוכנה וכמנהל צוותי פיתוח, ולאחר יותר משבע שנים עבר למרכז המחקר והפיתוח של החברה בישראל, שם עבד 12 שנים במגוון תפקידים. וינטר הוא בעל תואר ראשון במדעי המחשב מאוניברסיטת בר אילן.
11/01/24 14:08
6.41% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
שם ותפקיד: אסיה סלנר, דירקטורית דבאופס ואוטומציה בקורו (CORO).
תפקידים קודמים: בהיי-טק (ממנו אני חלק כ-9 שנים) התפתחתי מתפקידים טכנולוגיים ומחקריים מגוונים, כולל ראש צוות דבאופס ואוטומציה, דבאופס, ראש צוות אוטומציה ו-QA. לפני כן הייתי דוקטורנטית לחקר היווצרות פלנטות ענק באוניברסיטת תל אביב ועבדתי באלגוריתמיקה וניתוח סיכוני שוק בבנק.
השכלה ושירות צבאי: שירותי הצבאי היה לפני מעל 20 שנה כאשת IT (מפעילת מחשב דאז).
השכלתי שונה מאוד מהתפקיד שאותו אני ממלאת כיום – למדתי פיסיקה ומתמטיקה (תואר ראשון כפול), תואר שני בהיווצרות ליבות בכוכבי לכת ענק ועשיתי חצי דוקטורט. כמו כן למדתי סיכוני שוק ואלגוריתמיקה.
מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה?
המסע שלי אל תוך עולם הטכנולוגיה נפתח בשערי הצבא (כאשר שירתתי בתפקיד טכנולוגי) – אז החלטתי שלעולם לא ארצה לעבוד במחשבים. ברבות השנים, תשוקה עמוקה לחיפוש והבנה, לצד שאיפה לאיתנות כלכלית ודחיפה קלה של בן זוגי, הובילו אותי לחיק תעשיית ההיי-טק. הכרעה זו נבעה משיחה משמעותית עם בן זוגי, שבה העמידני בפני שתי אופציות משמעותיות: להמשיך בחיי כחוקרת ומדענית ולהפסיק לבזבז כסף ״על שטויות״, או לעבור לעולם ההיי-טק שיביא עמו יציבות פיננסית נחשקת. הבחירה הייתה קלה, והבחירה הכי נכונה שעשיתי בחיי, בייחוד לאחר שגיליתי את התחום המדהים של הדבאופס. מקצוע, שברגע שגיליתי אותו, הבנתי מהו ייעודי בחיים.
האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשיית ההיי-טק?
השאלה עשויה להישמע פשוטה, אך המציאות היא רבת פנים ומורכבת. אמנם התעשייה עברה שינויים ניכרים בשנים האחרונות, אך נותרה עדיין אפליה, אף שהיא עדינה ומוסווה יותר, הממשיכה להתקיים. בעוד שאני זוכה לעבוד בסביבה שוויונית, מתקדמת, תומכת ומכילה, אני מודעת לקולגות שעדיין חוות אפליה קשה, התעמרות, זלזול וחוסר שוויון בתחומים כמו שכר והכרה (כפי שאני עצמי חוויתי בשנים הראשונות של הקריירה). זלזול ואפליה שלא מגיעים רק מהגברים בחברה אלא גם מהנשים, המקבילות, משאבי אנוש וכו'. במהלך השנים, נתקלתי במקומות עבודה המספקים תמיכה ומעודדים גיוון, בעיקר בחברה הנוכחית בה אני נמצאת (אחת הסיבות העיקריות לכך שאני עובדת בקורו זמן כה רב, יחסית לעולם שלנו). מקומות עבודה כאלו וקיומן של קבוצות תמיכה מקצועיות שמורכבות מקהל נשי מכיל עם נשים מכל הספקטרום של הנסיון התעסוקתי, מראים שאפשר לשנות ולשפר את המצב. בשנים האחרונות, עם כניסתן של נשים לתפקידים שהיו בעבר נחשבים כ"גבריים יותר"/"תקרת זכוכית" כגון דבאופס, ניהול דבאופס, מנכ"לות, ומנהלי טכנולוגיה, והקמת קבוצות תמיכה אישיות ומקצועיות של נשים מאותו תחום, אנו עדים לתחילת תהליך של שינוי היחס הבין-מגדרי, מה שמביא לשינוי חיובי ומשמעותי בסביבה המקצועית.
חברות מעודדות מרחב מקצועי בטוח ומכיל המקדם את הקול הנשי ומוקיר את התרומה הרבה של כוח העבודה של אימהות. ארגונים החושפים נשים לעולם הטכנולוגי מעודדים ודוחפים נערות להתנסות בתחום הטכנולוגי.
האם נתקלת באפליה בענף, נגדך אישית, על רקע היותך אישה? למרבה הצער, חוויתי סיטואציות של הטיות מגדריות ופגיעה במקצועיות שלי עקב מגדרי, במיוחד בשלבים הראשונים של הקריירה המקצועית שלי בהייטק. נתקלתי בסביבות עבודה שבהן המיזוגניה הייתה בלתי נסבלת והרגשתי זלזול והתעמרות, בעוד ציפו ממני להמשיך לחייך ולא לעשות בעיות. נתקלתי בשאלות והערות מגייסים ומנהלים שהיום ייחשבו לבלתי חוקיות או לפחות לבעייתיות. חוויתי פגיעה בשכר, שכן לא העזתי לדרוש את מה שמגיע לי ונאלצתי להרגיש כאילו עלי להודות על כל הזדמנות שניתנת לי, גם כאשר הבנתי שאני מספקת תרומה גדולה יותר מעמיתים אחרים. המציאות הזו הדגישה לי את החשיבות העצומה של העלאת המודעות לנושאים אלו ולקידום מדיניות שוויון והכלה בתעשייה. כיום, בגיבוי מלא של ההנהלה בקורו, אני משתדלת להיות חלק מהשינוי ולעזור לנשים אחרות בתחום למצוא את עצמן ולדרוש את ההכרה והשכר המגיעים להן. אני מעודדת נשות הצוות שלי וקולגות להתעצם ולתמוך אחת בשנייה, ולהיות דוגמה לנשים צעירות שמנסות למצוא את דרכן בעולם זה. דרך זו אינה קלה, אך אני רואה שהשינוי אקספוננציאלי, והדור הצעיר יותר של נשים צעירות משיג לעצמו הרבה יותר ממה שאי פעם חשבתי שאפשר.
11/01/24 19:23
6.41% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אם רכישת HPE את ג'וניפר תמורת 14 מיליארד דולר במזומן תושלם, תהיה זו עבור הרוכשת סגירת מעגל עם תיקון. הרכישה של ג'וניפר תהיה הגדולה ביותר בהיסטוריה של Hewlett Packard מאז הפיאסקו ברכישת אוטונומי ב-2011, אז HPE ו-HP Inc היו HP אחת. העסקה ההיא הסתיימה בפצצה פיננסית: אז, ענקית ה-IT הודיעה כי תמחק מהספרים החשבונאיים שלה סכום עתק של 8.8 מיליארד דולר. היא נימקה זאת בסילוף וב-"ניהול חשבונאי לא הולם" – שם קוד להונאה – של אוטונומי.
רכישת ג'וניפר משרטטת שדה קרב חדש: המאבק על עליונות הרשת בעידן של רשתות תקשורת מבוססות בינה מלאכותית.
עולם הרישות לא זר ל-HPE: ב-2009 היא רכשה את 3Com תמורת 2.7 מיליארד דולר וב-2015 את ארובה תמורת שלושה מיליארד. עוד חברות רלוונטיות שהיא קנתה הן Plexxi וסילבר פיק סיסטמס.
HPE והאנליסטים תמימי דעים: לאחר השילוב של ג'וניפר, יהיה לרוכשת את "השריר הנוסף" הדרוש להפעלה של רשתות מבוססות בינה מלאכותית – מה שייתן לה יותר יכולות בקרב מול סיסקו. הרכישה צפויה להביא להכפלה של עסקי הרשתות של HPE ולמצב אותה כמספר 2, לצד סיסקו, שהיא המובילה בשוק. ג'וניפר מביאה לחתונה הזאת לא רק את טכנולוגיית ה-Mist AI שלה, אלא גם פריסה מסיבית משלה לרשתות ארגוניות, יכולות לאספקת שירותים, וחיבור בין דאטה סנטרים ועננים. שתי החברות אמרו כי העסקה תגדיל את היקף עסקי הרישות של HPE ותיצור הזדמנויות משמעותיות עבור לקוחותיהן.
החוזקה של ג'וניפר – שנחלשת
מאז סוף העשור הקודם, ג'וניפר פעלה להפיכתה לחברה מבוססת תוכנה ולהזרקת בינה מלאכותית ברחבי עולם הרשת. פלטפורמת ה-AI שלה מתחרה מול Meraki של סיסקו ומול HPE Aruba's Edge Services Platform. ההתמקדות של ג'וניפר בשירותי בינה מלאכותית עשתה הרבה רעש בשוק בשל העניין הרב של הלקוחות בתחום. העניין קיבל מימוש במספרים: ההכנסות ממוצרי Mist AI עלו בכמעט 100% במהלך הרבעון השני של שנת הכספים 2023 של הנרכשת.
החוזקה של ג'וניפר הייתה, באופן מסורתי, במגזר ספקיות השירותים. עד 2022 היה זה מקור ההכנסה העיקרי שלה. עדיין יש לה עסק ענקי בתחום: ברבעון הכספי האחרון שלה, שהסתיים בספטמבר, התחום הניב לחברה 418.8 מיליון דולר, המהווים 30% מהיקף עסקיה. על הלקוחות שלה בתחום נמנות כמה מחברות הטלקום הגדולות ביותר בארצות הברית ובמדינות נוספות, בהן AT&T, בריטיש טלקום ו-ורייזון.
בעולם הדאטה סנטרים, ג'וניפר מביאה ל-HPE יכולות נוספות, וגם פה הרוכשת תתמודד ראש בראש מול סיסקו. ג'וניפר מעניקה ל-HPE היצע רחב בהרבה של רשתות לעולם זה, שמשלים את ההיצע של ארובה. בשנים האחרונה, הנרכשת פעלה להגדלת ההיצע שלה עם כמה רכישות: של ווייט סאנד, שמפתחת פתרון בעולם אבטחת המידע לרשתות; של 128 Technology, שפועלת בעולם ה-SD WAN; ושל אפסטרה – חלוצה בתחום רשתות ה-IBN (ר"ת Intent-Based Networking – רישות שמונע על ידי כוונה). אפסטרה פיתחה מערכת הפעלה שמאפשרת למנהלי רשת להגדיר, לפרוס, לפקח ולתקף את הרשתות בדאטה סנטרים של ארגונים – ובאופן אוטומטי. הפלטפורמה משמשת את הארגונים לאוטומציה של פעולות רישות במרכזי הנתונים, ומשפרת משמעותית את חוויית השימוש בהם. כך, אפסטרה מעניקה ללקוחות "חוויה של תחושת ענן ציבורי" – בדאטה סנטר הפנימי. רמי רחים, מנכ"ל ג'וניפר, אמר באחרונה כי עסקי אספטרה צמחו בשנה האחרונה ביותר מ-80%.
בשל מיקוד ג'וניפר בעולם הבינה המלאכותית, עסקי הרשתות שלה בקמפוסים ובסניפים צמחו באופן משמעותי. כך, ה-"כלה", ג'וניפר, מביאה ל-"חתן", HPE, נדוניה שכוללת מתגים, יכולות רישות אלחוטי והיצע ה-SD-WAN – כשכל אלה מונעים על ידי Mist AI.
האנליסטים ציינו כי "הרכישה מעניקה יכולות אבטחת מידע ברמה גבוהה יותר לשתי החברות". זאת, כי יש לג'וניפר כמה קווי מוצרים של פיירוולים, כולל פיירוול וירטואלי ושירותים בתחום. היא מביאה לחופה גם פתרונות בעולמות מודיעין האיומים מבוסס ה-AI ולמידת המכונה לזיהוי איומים.
סיסקו הודיעה בעבר כי תרכוש את ספלאנק תמורת 28 מיליארד דולר. רכישה זו תעניק לסיסקו SIEM מלא, שישולב במוצר ה-XDR (זיהוי ותגובה מורחבים) שלה. מנגד, לג'וניפר יש מוצר שיהפוך את HPE למתחרה רצינית מול סיסקו בתחום: Juniper Secure Analytics SIEM – מערכת לניתוח מידע אבטחתי ולניהול אירועים.
לסיום, שלב השאלות: מה תעשה אריסטה? מה תהיה, אם תהיה, התגובה של סיסקו למהלך? ומה יעשו שחקניות אחרות בעולם הדאטה סנטר, שאין להן נוכחות בתחום הרישות, כגון דל? דבר אחד ברור: האיגום (קונסולידציה) בעולם ספקיות התקשורת – לא נגמר.
11/01/24 12:34
5.13% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
ליטל פרוש דוד מונתה לסמנכ"לית משאבי אנוש בפאפאיה, הפועלת בשנים האחרונות בתחום משחקי ה"סקילס" (Skills) במובייל.
פרוש דוד מביאה עימה לתפקיד יותר מ-15 שנות ניסיון בתפקידי ניהול בתחום משאבי האנוש בהיי-טק. לפני הצטרפותה לפאפאיה, כיהנה כסמנכ"לית משאבי אנוש ותפעול בחברת הסייבר פרימטר81, ולפני כן עבדה כ-15 שנים באמדוקס. בתפקידה האחרון הייתה אחראית על כמה תחומים, בהם ניהול תפעול משאבי אנוש בחברה המונה יותר מ-30,000 עובדים ומנהלים ביותר מ-60 מדינות ברחבי העולם. כחלק מכך, הייתה לה אחריות גלובלית על חוויית עובד וכן תמיכה וייעוץ לכמה חטיבות עסקיות. במסגרת אחריות זו, ניהלה פרוש דוד יותר מ-150 עובדים במחלקת משאבי אנוש, שהיו פזורים מסביב לעולם.
11/01/24 13:10
5.13% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"התחלתי לגדל בקר ב-Ko'olau Ranch בקוואי והמטרה שלי היא ליצור בשר בקר מהאיכותיים ביותר בעולם", כתב יזם הטק והמולטי-מיליארדר מארק צוקרברג בפוסט שהעלה לחשבונו באינסטגרם אתמול (ד'). האיש שעומד מאחורי מיזמי חדשנות רבים, וכמובן מאחורי ענקית המדיה החברתית מטא – החברה האם של פייסבוק, ווטסאפ ואחרות – המשיך וציין: "הבקר הוא וואגיו ואנגוס, והם יגדלו לאכול ארוחת מקדמיה ולשתות בירה שאנחנו מגדלים ומייצרים כאן בחווה. אנחנו רוצים שכל התהליך יהיה מקומי ומשולב אנכית. כל פרה אוכלת 5,000-10,000 פאונד (כ-2,500-5000 ק"ג – מערכת) של מזון מדי שנה, אז זה הרבה דונמים של עצי מקדמיה. הבנות שלי עוזרות לשתול את העצים ולדאוג לבעלי החיים השונים שלנו. אנחנו עדיין בתחילת המסע וכיף לשפר אותו בכל עונה".
צוקרברג, שהוסיף לפוסט צילום שלו מול צלחת עמוסת בשרים נוטפי שומן, המשיך וציין בהתלהבות: "מכל הפרויקטים שלי, זה הכי טעים".
הדיווחים בתקשורת העולמית הוסיפו והבהירו כי צוקרברג ומשפחתו רכשו עדר בקר, והם מגדלים אותו בחווה הממוקמת בהוואי. View this post on Instagram
A post shared by Mark Zuckerberg (@zuck) לפוסט של צוקרברג הגיבו רבים, והוא ספג בו לא מעט ביקורת על בחירתו להצטרף לתעשיית הבשר, שכידוע הלגיטימיות שלה כיום נמצאת בספק רב, עקב השפעתה הסביבתית – העצמת משבר האקלים, למשל, או צמצום משאבי המים והקרקע והרס יערות הגשם – וכן בשל חששות לרווחת בעלי החיים ומשיקולים אתיים ומוסריים.
אחד המגיבים הראשיים היה ארגון Peta העולמי המקדיש את כל משאביו להצלת בעלי חיים. הארגון כתב לצוקרברג: "אנא היצמד לטכנולוגיה ???????? כל חיה היא מישהו. 'הפרויקט' הזה הורג חיות ואת כדור הארץ והוא גורם טראומה לילדים שלכם. יש כל כך הרבה דברים פרודוקטיביים אחרים לעשות, כמו יצירת מזון טבעוני חדשני שמציל בעלי חיים, עוזר לכדור הארץ ומשפרים את בריאות האדם".
נזכיר כי חיבתו של צוקרברג לצייד ולבשר חיות אינה עניין שהיזם מסתיר, אלא להיפך. בעבר התרברב 'צוק' על כך שהוא צד לבדו את מזונו. כמו כן שמענו דיווח מאוד נסער מעמית בולט של מנכ"ל מטא מתעשיית הטק, ג'ק דורסי – מי שהיה שנים מנכ"ל טוויטר – שב-2019 סיפר לתקשורת כיצד מספר שנים קודם לכן, כשהתארח אצל צוקרברג בביתו, מארחו בחר עז שגידל, המם אותה באקדח לייזר, שחט אותה, בישל אותה ואז הגיש אותה לעמיתו ההמום, שהעדיף לדבוק בסלט.